המורה להיסטוריה הוא המממ… מורה להיסטוריה 😊, וגולש ותיק באתר.
הקדמה
לפני שלוש שנים בערך, סביב ראשית הקורונה, כשהחיים נעצרו, כתבתי לאתר סדרה בשם 'מסע בזמן' בניסיון לשנות את גורלן של מספר קבוצות טראגיות – ניו יורק של שנות ה- 90, דאלאס של שנות ה-80, סיאטל של שנות ה-90, בוסטון של שנות ה-90, מיניסוטה של גארנט, קליבלנד של לברון הצעיר, פילדלפיה של בארקלי ויוטה של סטוקטון ומאלון (במקביל, בשני פרקים, כאן ואז כאן), ולבסוף בפרק סיכום, זמני, כך מתברר, כאן. קבוצות נושעו, גיבורים טראגיים זכו להצלחה. מאז הקורונה נבלמה, החיים חזרו למסלולם, ואני נאלצתי לחזור לתפקיד של קורא אדוק בהופס, אך ללא פנאי לכתוב.
כעת אני חוזר למתודה העקרונית שהשתמשתי בה באותה העת – לחזור אחורה בזמן, ולנסות לשכתב את ההיסטוריה, מתוך הבנה שהנרטיב שלנו על קבוצות ושחקנים כווינרים/לוזרים הוא הרבה פעמים עניין של מקריות טהורה.
המהלך הנוכחי נוגע לא רק בשחקן מסוים או קבוצה בפרק זמן מסוים, אלא בפרנצ'ייז שלם, לאורך כל ההיסטוריה שלו. בשל ריבוי הטרגדיות הספורטיביות של הקבוצה, ובשל ריבוי האוהדים שלה באתר, דומה כי המועמדת הטובה ביותר לתשועה במבט לאחור היא הפיניקס סאנס. לפני שנה בערך, מאנו ניסה להעריך האם פיניקס לאורך התקופות השונות אכן הייתה קונטנדרית של ממש (כאן וכאן). כעת אני מנסה לענות על השאלה הזאת ביקום מקביל.
כבר בשנה הראשונה לקיומה פיניקס ספגה אכזבה קשה כאשר הפסידה בהטלת מטבע את מי שרבים רואים כשחקן הטוב בהיסטוריה – קארים עבדול ג'אבאר. אך מסתבר שהיא לא הפסידה בהטלת המטבע – הקומישינר דאז הטיל את המטבע, ובמקום לתת לו לנחות על השולחן, הוא תפס אותו והפך אותו. מי שהיה אז הג'נרל מנג'ר הצעיר של פיניקס, ג'רי קולאנג'לו, לא סולח על כך עד היום וטוען כי הקבוצה נעשקה. בגרסה הנוכחית של הסיפור של הסאנס – יש דרך אחרת לבצע 'עץ או פלי'.
חמשת פרקי הסדרה יפורסמו באתר יום כן/יום לא בימים הקרובים.
עידן קארים הצעיר
כיום ברור לכל ילד שמתחיל לעקוב אחרי ליגת ה-NBA כי הפיניקס סאנס היא הפרנצ'ייז המצליח ביותר, מלה נרדפת להישגיות חסרת רחמים, למזל ערמומי, ולשורה של כוכבי ענק ששימרו את מקומה בצמרת לאורך רוב שנות קיומה.
בקיץ 1968 הצטרפו לליגת ה-NBA שתי קבוצות חדשות – מילוואקי באקס והפיניקס סאנס, ובכך עלה מספר הקבוצות בליגה מ-12 ל-14. שתי הקבוצות נוצרו בעיקר מגיוס שחקנים בדראפט הרחבה (אקספנשיין), מהשחקנים שיתר הקבוצות לא הגנו עליהם: כך, למשל הגיעו לפיניקס גייל גודריץ', הגארד המחליף של הלוס אנג'לס לייקרס, וגארד אחר, דיק ואן ארסדייל מהניקס. הסנטר של הקבוצה היה רוקי בשם גארי גרגור, מסאות' קרוליינה.
עונת הבכורה של פיניקס, כראוי לקבוצה חדשה שהורכבה משאריות של יתר הקבוצות, הייתה מזעזעת למדי, והסתיימה במאזן של 16-66. אמנם שני הגארדים שלה הפתיעו את כולם כאשר הפכו משחקנים משניים לכוכבים של ממש, ואף שיחקו במשחק האולסטאר, אך מעבר להם, הקבוצה חסרה כישרון באופן בולט. ועם זאת היה ברור לכולם כי יש למה לצפות – בקיץ 1969 היה פרס מיוחד לגרועים ביותר – שחקן הקולג'ים הטוב ביותר אי-פעם: כוכבה האדיר של UCLA, פרדיננד לו אלסינדור. הסנטר הענק הוביל את קבוצתו ל-4 אליפויות, ונחשב ליורש ראוי לשני הסנטרים ששלטו בכדורסל המקצועני עד אז, ביל ראסל ו-ווילט צ'מברליין. פיניקס, כמחזיקת המאזן הגרוע ביותר בסיומה של העונה, הייתה אמורה לבחור ראשונה, אך בהתאם לנוהג דאז, עמדה להתקיים הטלת מטבע בינה לבין הקבוצה השנייה הכי גרועה – קבוצת האקספנשיין השנייה, מילוואקי באקס.
ג'רי קולאנג'לו, הג'נרל מנג'ר בן ה-29 של פיניקס, רצה ליצור התלהבות וחיבור לקבוצה בקרב האוהדים בפיניקס, ועל כן העלה להצבעה האם לבחור בהטלת המטבע ב'עץ' או ב'פלי'. בסופו של דבר 51% מהמצביעים בחרו ב'פלי', כלומר בצד עליו כתוב ערך המטבע. השידור חי הראשון של הגרלת הלוטרי שודר ב- 1985, כך שהטלת המטבע לא שודרה, ונציגי פיניקס ומילוואקי אפילו לא חזו בה בעיניהם. היא התקיימה במשרדו של הקומישינר בניו יורק כאשר הנציגים מתעדכנים בטלפון. פיניקס בחרה ב'פלי'; מילוואקי ב'עץ'. כעת נשאר רק להטיל את המטבע עצמו, ולראות לאן מגיע אלסינדור.
הקומישינר הטיל את מטבע ובעודו מתהפך לו שוב ושוב באוויר ניסה הקומישינר להיזכר בימי ילדותו – האם תופסים את המטבע באוויר? האם נותנים לו ליפול על השולחן? מדוע אף אחד לא ניסח מעולם תקנון מסודר ורשמי להטלת מטבע? לבסוף החליט הקומישינר לתת למטבע ליפול על השולחן – המטבע נפל כשערכו, מחצית הדולר, כלפי מעלה. צווחות שמחה נשמעו מהצד השני של היבשת, בפיניקס, אריזונה – קולאנג'לו הבין שהוא זכה במחצית הדולר בעלת הערך הרב ביותר אי-פעם. לו אלסינדור מגיע לאריזונה.
קולאנג'לו מיהר להחתים את אלסינדור לחוזה, לפני שהניו יורק נטס מליגת ה- ABA תחטוף אותו אליה, ולפני שההארלם גלובטרוטרס יצליחו לפתות אותו עם חוזה חסר תקדים של מיליון דולר לעונה. אלסינדור אמנם רמז לכך שרצה להישאר בקליפורניה, היכן ששיחק בשנים הקודמות, או לחזור לניו יורק בה גדל, אך בו בזמן הביע שביעות רצון ממזג האוויר השמשי בעיר פיניקס ומהקהילה הנעימה.
בסיבוב השלישי של הדראפט נבחר הפורוורד בוב דאנדרידג'. הצעד הבא היה להחתים על חוזה ארוך את גייל גודריץ', שהלייקרס ניסו לפתות לחזור אליהם אחרי היכולת שהפגין במדי פיניקס. טרייד אחר שלח את הרוקי המוכשר, גארי גרגור, לאטלנטה, תמורת הפאואר פורוורד הקשוח, פול סילאס. בעמדת הסמול פורוורד הוחתם שחקן בן 27, שטרם שיחק ב- NBA – אחרי מאבק ארוך מול הליגה, שמנעה ממנו לשחק בשל פרשיית מכירת משחקים מספר שנים קודם לכן, קוני 'הנץ' הוקינס חתם גם הוא בקבוצה. 'הנץ' היה הכוכב הגדול של מגרשי הכדורסל בניו יורק בתור נער, ולראשונה גם הקהל ב- NBA יוכל להיווכח האם האגדות עליו היו נכונות.
פיניקס יצאה אל העונה השנייה שלה בליגה, עונת 1969-1970, כמו נורתה מלוע תותח. תוך שבועות בודדים אלסינדור הבהיר כי אין שאלה מי ייבחר לרוקי השנה, והדיון האמיתי הוא האם הוא ייבחר גם ל- MVP. הקו האחורי של גודריץ' ו-ואן ארסדייל נהנה מאינסוף זריקות פנויות בזכות העובדה שההגנות התמקדו באלסינדור, ואילו הוקינס וסילאס, יחד עם הרוקי, דאנדרידג', הראו אתלטיות מרשימה ואגרסיביות בלחימה בלתי מתפשרת על הריבאונד. אלסינדור סיים את העונה עם ממוצע של 31 נקודות ו- 14.5 ריבאונדים, במקום השלישי במועמדים ל- MVP, וכמובן רוקי השנה. באופן מרשים, במקום השלישי בהצבעה לתואר רוקי השנה, ניצב הוקינס, אשר הוכיח שההמתנה הארוכה שלו ושל האוהדים הייתה מוצדקת כשהוא מפגין משחק התקפה מרהיב והטבעות יוצאות דופן. פיניקס סיימה עם מאזן של 30-52, שיפור של 36 ניצחונות, שיא חדש לשיפור מעונה לעונה.
מילוואקי, בינתיים, עם הבחירה השנייה בדראפט, ניל ווק, שהתברר כאכזבה יחסית, נשארה סביב ה- 30 ניצחונות. אגב, לאחר מספר עונות בינוניות, ניל ווק עבר לשחק באירופה, ואף הגיע לשחק בקבוצה אקזוטית בשם הפועל רמת גן…
…בעוד פיניקס, בעונתה השנייה בסך הכל בליגה, הגיעה לפלייאוף; למרבה הצער, הקבוצה מולה בחצי גמר המערב, הייתה הלוס אנג'לס לייקרס בהנהגת ווילט צ'מברליין, ג'רי ווסט ואלג'ין ביילור. במשחק הראשון ביילור קלע 32 נקודות וצ'מברליין הוסיף 30, וחוסר הניסיון של שחקניה הצעירים של פיניקס בא לידי ביטוי בהפסד בדקה האחרונה. במשחק השני קארים עבדול ג’אבאר וסילאס שלטו בריבאונד, הקשו על צ'מברליין בהגנה, ומשחק של 32 נקודות של הוקינס הכריע את הכף לטובת פיניקס. פיניקס ניצחה גם בשני המשחקים הבאים, ועלתה ליתרון 3-1 על הלייקרס. במשחק הבא ווסט וצ'מברליין נתנו את המיטב, כשהם קולעים יחד במחצית הראשונה 45 נקודות. למרות ניסיון אדיר של לו אלסינדור לצמצם את הפער, כשהוא קולע שוב ושוב (סיים עם 45 נקודות), המשחק הסתיים בניצחון של הלייקרס. האם הלייקרס יהיו לקבוצה השנייה בהיסטוריה לחזור מפיגור 3-1 לניצחון בסדרה נגד הצעירים של פיניקס? כבר מהדקה הראשונה של המשחק השישי בסדרה הסתבר שהתשובה היא חד-משמעית לא. גודריץ' קלע 25 נקודות ומסר 15 אסיסטים, סילאס והוקינס קטפו יחד 30 ריבאונדים, ואלסינדור השיג טריפל דאבל מרשים של 34 נקודות, 13 ריבאונדים ו- 10 אסיסטים. פיניקס עלתה לגמר המערב. היריבה בגמר המערב, אטלנטה, לא היוותה אתגר של ממש, והובסה 0-4.
בפיינלז הסיפור היה אחר – מהצד השני עמדה הניו יורק ניקס, שאחרי שנים של בנייה הדרגתית, הגיעה לשיאה עם פרייזר, דבושר ו-ריד. הייתה זו סדרה צמודה מאוד – פרייזר הצליח להגביל את גודריץ', ואילו ריד הצליח, לפחות לרגעים, להקשות על אלסינדור. הקרבות האלימים בין סילאס לדבושר מחת לסלים נראו פחות ככדורסל, ויותר כמו קרב של מוחמד עלי, (וזה היווה תחליף טוב, היות והמתאגרף שהה באותה העת בכלא בשל סירובו להתגייס לצבא). בסוף המשחק החמישי נפצע וויליס ריד; הניקס אמנם ניצחו, ועלו ליתרון 3-2, אך היה ברור שללא ריד, לו אלסינדור יוכל לעשות כאוות נפשו מול שחקני הניקס הנמוכים. הנבואה אכן הגשימה עצמה – לו אלסינדור, בסך הכל רוקי, אך בלתי ניתן לעצירה, קלע 47 נקודות וקטף 23 ריבאונדים. פיניקס השוותה את הסדרה, בואכה משחק שביעי מרתק.
בתחילת המשחק השביעי, הסתבר באופן מפתיע כי וויליס ריד עלה לחימום, מעט צולע, אך נחוש לשחק. האם הניקס יצליחו ללכת בעקבות הקפטן הפצוע שלהם אל אליפות ראשונה? ריד קלע את שני הסלים הראשונים במשחק, אך לא הצליח לקלוע עוד סלים עד סופו. אלסינדור קלע 26 נקודות ומסר 14 אסיסטים אל מול ההגנה הכפולה והמשולשת שהניקס השליכו לכיוונו. גודריץ' והוקינס קלעו שוב ושוב, סילאס שלט בריבאונד, וברבע הרביעי צמד חטיפות של הוקינס הסתיימו בהטבעות וסימנו את הדרך לתבוסה – פיניקס, בעונתה השנייה בלבד בליגה, הפכה להיות אלופה. הניקס, לעומת זאת, יאלצו להמתין עד עצם היום הזה. ג'רי קולאנג'לו חיבק את אלסינדור, ואן ארסדייל התחבק עם חבריו לשעבר מהניקס בטרם רץ לשפוך שמפנייה על סילאס הרוקד, וגודריץ' והוקינס צעקו קריאות שמחה לא-ברורות שוב ושוב. הפיניקס סאנס, אלופת ה- NBA.
בדראפט שלאחר מכן, בקיץ 1970, בחרה האלופה הטרייה מספר שחקנים בשבעת הסיבובים, אך רק שניים מתוכם הוחתמו על חוזה – הגארד הזעיר קלווין מרפי, שנבחר בסיבוב השני, והפורוורד-סנטר דן איסל, שנבחר בסיבוב הרביעי. למרות שלא זכו לדקות משחק מרובות, השניים תרמו תרומה לא מבוטלת בעונה הבאה, ופיניקס רק הלכה והשתפרה. לו אלסינדור התאסלם ושינה את שמו לקארים עבדול ג’אבאר, אך לא שינה את משחקו – קארים נותר הסנטר הטוב בעולם, כשהוא מגיע לממוצע של 35 נקודות למשחק וזוכה בפרס ה- MVP. פיניקס הגיעה למאזן מרשים של 63 ניצחונות, כאשר גודריץ' והוקינס מצטרפים לעבדול ג’אבאר במשחק האולסטאר.
גם בפלייאוף הסיפור היה דומה: פיניקס עברה את הסיבוב הראשון מול שיקגו ללא הפסד, ובגמר המערב הפסידו רק פעם אחת בסדרה בה הסתבר כי לווסט ולצ'מברליין אין מה להציע מול הגרסה הצעירה והמשופרת שלהם – גודריץ' ועבדול ג’אבאר. הגמר, מול בולטימור, הסתבר כחזרה על אותה המנגינה – פיניקס ביססה את מעמדה ככוח בלתי ניתן לעצירה, כשהיא מנצחת 4-0. בפעם השנייה ברציפות (והשנייה בסך הכל בתולדות הליגה), האלופה הצליחה לשמור על תוארה.
כאשר לחובתה רק הפסד אחד מתוך 13 משחקי פלייאוף, וכאשר החמישייה שלה מורכבת משחקנים צעירים ומוכשרים, פיניקס הבהירה כי היא פה על מנת להישאר. מרבית המומחים הסכימו כי מדובר בקבוצה הדומיננטית ביותר אי פעם. הדבר נבע גם מהחיבור האנושי בתוך הקבוצה. קארים עבדול ג’אבאר והוקינס, שגדלו ברחובות ניו יורק, הפכו לחברים טובים. ואן ארדסייל וגודריץ' חלקו ביניהם את הובלת הכדור והקליעה כשם שחלקו ביניהם חוויות ושיחות נפש. סילאס, איסל ודאנדרידג' אמנם היו קשוחים ומחוספסים על גבי הפרקט, אך היו לחברי-נפש מחוצה לו. פיניקס אמנם הפסידה בגמר ב- 1972 לבולטימור, אך חזרה וזכתה בתואר ב- 1973. קארים עבדול ג’אבאר, עוד לא בן 26, כבר זכה ב-3 תארי MVP ו- 3 טבעות אליפות. ואן ארדסייל ביסס את מקומו בחמישיית ההגנה של העונה בפעם השלישית, וגודריץ' ועבדול ג’אבאר נבחרו בפעם השלישית לחמישיית העונה הראשונה.
בעונת 1973-4 ניתן היה להתרשם שהקבוצה הגיעה למיצוי מסוים. הוקינס איבד מהקפיציות שלו וסבל מפציעות, ואן ארדסייל איבד מעט מאינטנסיביות שלו, ויותר עומס נפל על כתפיו האיתנות של עבדול ג’אבאר שהפגין יכולת שיא עם 34 נקודות למשחק ו- 16.5 ריבאונדים, כשהוא זוכה בתואר ה- MVP הרביעי שלו. פיניקס אמנם צלחה את המערב עם ניצחון 4-2 על הלייקרס ו- 4-1 על דטרויט, אך היה ברור שהגמר מול בוסטון יהיה סיפור מסובך בהרבה.
בוסטון, שנים ספורות לאחר פרישת ראסל, הצליחה להיבנות מחדש סביב הסנטר הלוחמני קאונס, הגארד המהיר ג'וג'ו וויט, והפורוורד הרבגוני האבליצ'ק. קארים עבדול ג’אבאר וגודריץ' היו בשיאם, כשבאף משחק הם לא ירדו מ-60 נקודות משותפות, אך לאחר סדרה מותחת, שהגיעה שוב ושוב להכרעה בדקה האחרונה, בוסטון יצאה כשידה על העליונה בקליעה של האבליצ'ק שלוש שניות לסיום המשחק השביעי. פיניקס הפסידה, אך בראיון בסוף המשחק עבדול ג’אבאר הבהיר – האליפות עוד תחזור לאריזונה, ובמהירות.
בקיץ 1974 פיניקס בחרה בסיבוב השני בשני שחקנים בעלי פוטנציאל, הגארד בעל הקליעה המדויקת, פיל סמית', והפורוורד המאסיבי, לאונרד 'טראק' רובינסון. דאנדרידג' החליף את הוקינס בחמישייה. פיניקס המשיכה להוביל את המערב בהנהגת ג’אבאר וגודריץ', האחד בשליטה בצבע, והשני בקליעה מדויקת מרחוק וניהול משחק נטול אנוכיות. דאנדרידג', סילאס ואיסל שלטו בריבאונד והרתיעו את היריבים ולעתים גם את הצופים בקשיחות בלתי מתפשרת. פיניקס סיימה עם 58 ניצחונות, אך עבדול ג’אבאר נאלץ לוותר על תואר ה- MVP לטובת מקאדו. בפלייאוף נתקלה פיניקס בקשיים בלתי צפויים בסדרה מול שיקגו, וניצחה בקושי רב במשחק השביעי, ובגמר המערב פגשה את גולדן סטייט. באופן מפתיע ריק בארי הצליח להתמודד עם כל המגינים שפיניקס שלחה לכיוונו, בעוד שהסנטר קליפורד ריי הצליח לבלום באופן יחסי את עבדול ג’אבאר – גולדן סטייט ניצחה בחמישה משחקים, והמשיכה הלאה לניצחון חלק בגמר על וושינגטון.
רוחות של שינוי החלו לנשוב בפיניקס. במהלך קיץ 1975, קארים שיתף את ההנהלה במחשבותיו לגבי מעבר לעיר גדולה כמו ניו יורק או לוס אנג'לס. נצרכו שכנועים רבים כדי לגרום לו להסתכל על היתרונות בחיים בעיר סימפטית ונעימה כמו פיניקס. גודריץ', שהחוזה שלו עמד להסתיים בקיץ הבא, הביע את רצונו לעבור הלאה, לקבוצה בה הוא יוכל להיות הכוכב הראשי. כדי להיערך לאפשרות הזאת, קולאנג'לו בחר בדראפט גארד נוסף בשם ריקי סוברס מאוניברסיטת לאס וגאס, וערך טרייד שנוי במחלוקת עם בוסטון – איסל וסמית' נשלחו תמורת הרכז הצעיר פול ווסטפאל. רבים מהעיתונים בפיניקס יצאו בעיקר כנגד הוויתור על דן איסל, גבוה אגרסיבי שהפגין יכולת גבוהה בשני צדי המגרש, ולא סברו ששחקן ספסל כמו ווסטפאל מצדיק וויתור כזה. בסיבוב השני נבחר הסנטר דן ראונדפילד.
את עונת 1975-6 החלה פיניקס עם ווסטפאל וגודריץ' בקו האחורי, ועם ג’אבאר, סילאס ודאנדרידג' בקו הקדמי, כשמהספסל עולים ואן ארדסייל ו-הוקינס המנוסים לצד הגארדים הצעירים מרפי וסוברס ואיתם הגבוהים רובינסון ודן ראונדפילד. פיניקס המשיכה להצליח, כאשר ווסטפאל הסתבר כרכש נהדר – גודריץ' התרכז יותר בניהול המשחק עם למעלה מ- 10 אסיסטים למשחק, בעוד שווסטפאל קולע כ- 22 נקודות. דאנדרידג' המשיך להשתפר כשהוא קולע 19 נקודות וקוטף 9 ריבאונדים בממוצע. ג’אבאר המשיך לבסס את מעמדו כשחקן הטוב ביותר בליגה, כשהוא זוכה שוב בתואר ה- MVP.
בפלייאוף פיניקס עברה ללא קושי את סיאטל, ובגמר המערב נקמה בגולדן סטייט בסוויפ מהדהד. בגמר היא ניצבה שוב מול בוסטון בהנהגת האבליצ'ק, ג'וג'ו וויט וקאונס. במשחק הראשון והשני קאונס שלט בריבאונד וקלע ללא הפרעה, ובוסטון עלתה ליתרון של 0-2 בסדרה. במשחק השלישי האבליצ'ק קלע מכל כיוון, ובוסטון הובילה בפער של 14 נקודות במחצית. השדרים כבר הספידו את פיניקס – שוב, הסתבר, הקבוצות המערביות הרכות לא יודעות להתמודד מול האגרסיביות והנחישות של בוסטון המנוסה. אך דווקא אז חלה התפנית בסדרה: שיחת המוטיבציה של עבדול ג’אבאר בחדר ההלבשה של פיניקס נכנסה לקלאסיקה של הליגה. המנהיג השקט והרגוע, הרים את קולו, נזף בחבריו, איתגר את הגבריות של סילאס ודאנדרידג', עורר את גודריץ' ו- ווסטפאל, והבהיר לצעירים כי הוא לא מוכן לרדת מנוצח מול בוסטון שוב. במחצית השנייה דברים נראו אחרת – ג’אבאר שיתק את קאונס, סילאס טרף את הריבאונדים בנוקשות, ו-ווסטפאל קלע שוב ושוב מקרוב ומרחוק, עד הניצחון. פיניקס ניצחה גם במשחק הבא, כשהיא מאזנת את הסדרה ל- 2-2.
המשחק החמישי הפך לקלאסיקה, והוגדר על ידי רבים כ'משחק הטוב ביותר אי-פעם'. ג’אבאר וקאונס נאבקו זה בזה בצבע, כשכל אחד מהם קוטף למעלה מ- 20 ריבאונדים. גודריץ' מסר 15 אסיסטים וחטף 6 כדורים. ווסטפאל התעלה על ההתחלה האיטית של הסדרה, וקלע שוב ושוב, כשהוא מסיים את המשחק עם 33 נקודות. המשחק הגיע להארכה. ואז לעוד הארכה. שתי שניות לסיום ההארכה השניה האבליצ'ק קלע כדי להעלות את בוסטון ליתרון, והקהל נהר לפרקט של הבוסטון גארדן בהתלהבות, אך לאחר מספר דקות, הסתבר שנותרה עוד שנייה שלמה. הקהל חזר ליציע, ופיניקס נותרה עם הכדור בצד שלה, ללא פסקי זמן ועם שנייה אחת. ווסטפאל מסר מסירה של מגרש שלם, גודריץ' תפס את הכדור, הסתובב, זרק קליעה חסרת סיכוי והשווה את המשחק. בהארכה שלישית היה זה ווסטפאל שקלע שלוש פעמים, וחטף את הכדור המכריע, ופיניקס ניצחה אחרי שלוש הארכות, ועלתה ליתרון 2-3. במשחק השישי אף קבוצה לא הצליחה לברוח, והלחץ השפיע על יכולת הקליעה של השחקנים. בשניות האחרונות, בשוויון 90-90, ג’אבאר קיבל את הכדור מגודריץ', כידרר פעמיים, ובעודו עולה לזריקת וו, זיהה את ווסטפאל פנוי באזור קו העונשין. באחד הרגעים המפורסמים בתולדות הליגה, השדר מתאר את המהלך 'ג’אבאר, עם הכדור, עולה, הוא לא זורק, מסירה לווסטפאל, זריקה ו… הכדור קופץ, קופץ, מתגלגל – והוא בפנים! פיניקס אלופה!'.
דווקא ווסטפאל, שחקן הרכש מבוסטון, היה זה שהכריע את הגמר הצמוד והמותח לטובת פיניקס. ג’אבאר חיבק אותו, והצהיר כי הוא שמח שהפעם הוא לא ה- MVP של הגמר, אלא הגארד הצעיר. 'זה אומר הרבה על מה שאנחנו בונים כאן, זו לא הקבוצה שלי, זו קבוצה של עיר שלמה וקהילה שלמה, ואני שמח בהישגים וביכולות של כל אחד מהחברים', אמר ג’אבאר והוסיף, בעוד בקבוקי שמפניה נשפכים מכל עבר, 'אני שמח שאני פה, ואני מתכוון להישאר כאן עוד הרבה שנים'.
מנחם לס
21 יול 2023 14:53:45אני יושב וחושב כיצד להגיב לפוסט הפנטסטי הזה שכולו פנטזיה. WISHFUL THINKING. היה כיף להיזכר בגייל גודריץ' וכל האחרים שהיו בגילי כשהגעתי למדיסון סקוור גארדן בשנת 1961. אז למיטב זכרוני בכלל לא הייתה פיניקס. אהבתי את התמונות והאיורים מאימגור. מחכה בכליון עיניים לפרק השני
עמיחי קטן
21 יול 2023 17:45:44תודה על השיעור. אני כבר ממתין לשיעורים הבאים…
יהלי אולמר
21 יול 2023 18:16:48מצוין
השיעור הזה מפצה בקלות על החוויה הטראומטית שלי עם המקצוע הזה בתיכון. מצפה בקוצר רוח לפרקים הבאים!
Yinon Yavor
21 יול 2023 18:46:11נהדר, תודה.
עד כמה הסגל המתואר קרוב למציאות שהתרחשה (כמובן מינוס קארים)?
עידו גילרי
22 יול 2023 08:46:33מאד קרוב. הוא הוסיף את בוב דאנדריג' שהבאקס בחרו באותו דראפט עם קארים וביטל את הטרייד הנוראי עם הלייקרס על גודריץ'.
עידו גילרי
22 יול 2023 08:48:29אה והוסיף את איסל (מה שלא היה קורה בשום מצב כי הוא היה סגור בבית בקנטקי) ואת מרפי.
asaf
21 יול 2023 20:39:12נהדר תודה. מה שמטבע אחד יכול לעשות. אחלה ווישפול שכל אוהד סאנס קונה .
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 יול 2023 00:57:27תענוג צרוף. תודה רבה למורה.
IDO
22 יול 2023 01:22:53Karim would not last in the deep south
עידו גילרי
22 יול 2023 08:43:56אולי אתה לא מבין מה זה הdeep south…
עגל
22 יול 2023 02:24:29תודה המורה להיסטוריה.
טור מעניין כתבת כאן. חבל שבמציאות המועדון הזה לא הגיע (עדיין) לגבהים שאתה מתאר.
תיקון קטן – פיניקס לא יכלה לשחק מול שיקגו במערב אלא רק בגמר הכללי (1970, סיבוב ראשון)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
22 יול 2023 06:07:41גילרי כנראה עדיין ישן, אז רק אגיד שלפי בסקטבול רפרנס בעונת 1970-1971 הן שיקגו והן פיניקס השתייכו לאזור המערבי.
https://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_1971_standings.html
אם אכן כך, נראה לי שההפך נכון – כלומר הן לא יכלו להיפגש בפיינלז אלא רק באיזשהו שלב במערב.
עידו גילרי
22 יול 2023 08:45:22יצאת עגל…
הבולס היו במערב עד הלידה של הג'אז והמאבס + הרילוקיישן של הקליפרס (יחד עם דטרויט, הבאקס וגם אינדיאנה אחרי האיחוד).
Yinon Yavor
22 יול 2023 09:43:35גם מילווקי עצמה היתה תקופה כלשהי במערב, עד כמה שזכור לי.
עגל
22 יול 2023 13:25:40מעניין מאוד, עברה לי המחשבה שזה יכול היה לקרות אבל התעצלתי לבדוק
golan
22 יול 2023 03:12:16מגניב.
חבל…
אשך טמיר המקורי
22 יול 2023 07:51:16שיעור בהיסטוריה
עידו גילרי
22 יול 2023 08:43:33אייי איי איי. בפרקים האחרים זה די משעשע הפעם זה דוקר ישר ללב…
התחלת בהחלט עם האובוויוס שזו אותה הטלת מטבע גורלית אבל אהבתי שגם שאבת את דאנדריג' מהבאקס. בכל מקרה ההילייט זה הניצחון באותו משחק + סדרה מול הסלטיקס.
מהפנט תרנגולות להטיל ביצה בדאנק
22 יול 2023 10:27:41ללא ספק הרבה השקעה מגובה בידע עמוק מאוד בכדורסל.
לטעמי יותר מידי דמיוני.
מה שכן הסיכוי של פניקס לזכות באליפות כלל וכלל לא דמיוני.
historyteacher
22 יול 2023 21:58:08תודה על התגובות.
אכן החיים והמוות בידי המטבע. קולאנג'לו המשיך עוד 30 שנה אחרי הטלת המטבע לבכות על הטלת המטבע השגויה.
בוב דיאנדרידג' היה פורוורד מעולה של מילוואקי ואחר כך בעוד קבוצות. הוא נבחר על ידי מילווקי בסיבוב הרביעי (!!!) של הדראפט, והפך להיות 4 פעמים אולסטאר (ומי שקלע הכי הרבה נקודות בגמרים בשנות ה- 70, יותר מכל שחקן אחר!) . הוא מסוג השחקנים שבמזל אקראי יכולים היו לשנות את גורל הקבוצה לא כפרנצ'ייס פלייר, אבל כשחקן משלים מעולה. דן איסל נבחר בסיבוב האחרון על ידי דטרויט בדראפט ה- NBA, כי רוב הקבוצות הניחו שהוא יילך לשחק בקטנקטי בליגת הABA. אבל באותה מידה הוא יכול היה להחליט לבחור בליגה האיכותית יותר אם הוא היה נבחר בבחירה מחמיאה יותר.
עידו גילרי
22 יול 2023 22:23:29אז זהו שלא. זה כבר היה ברור וידוע שאיסל ילך לשחק בקנטקי. למיקום הבחירה לא היה שום קשר להחלטה שלו.
historyteacher
22 יול 2023 22:56:46אלו היו שנים מבלבלות בהן היו 2 ליגות מקצועניות טובות, וחלק מהשחקנים הבולטים חוזרו במרץ על ידי 2 הליגות (למשל דוקטור ג'יי, קארים עבדול ג'אבר ואחרים יכלו באותה מידה לחתום בליגה המתחרה). נכון שקנטקי מהABA סגרו עם איסל, אבל במציאות אלטרנטיבית זה יכול היה להיות שהוא יעדיף את הליגה המבוססת יותר, ולשחק בשורות האלופה
עידו גילרי
22 יול 2023 23:23:08במקרים שזה לא היה סגור היית רואה את השחקן נבחר גבוה בשני הדראפטים – נניח כמו המקרה הקלאסי של קארים.
אם זה היה המצב לא היית רואה את הסאנס בוחרים בו בסיבוב הרביעי.
historyteacher
22 יול 2023 21:59:38ואכן החלוקה של מערב/מזרח עברה הרבה שינויים… המזרח כלל בעיקר את הקבוצות מהחוף המזרחי ממש, והקבוצות של אזור המרכז (שיקגו, דטרויט, מילווקי וכד') שובצות ברובן באזור המערב. רק לאחר הצטרפות עוד קבוצות מהמהערב הרחוק – כמו פיניקס, פורטלנד, יוטה וכד', החלוקה נהייתה כמו שאנחנו מכירים היום.
ירון, החלום
23 יול 2023 00:37:02בס"ד
תודה ממ' נפלא.
פנטזיה נהדרת לאוהדי פניקס.
Berch
23 יול 2023 02:42:10כתוב נהדר, חתיכת היסטוריה הבאת פה.
אבל בינתיים
הבדמינגטון עובר את ה NBA למקום 9 בטבלת הספורט המעניין באמריקה, הארץ.
רק המעבר של כארים לגלובטרוטרס פתחה את התחרות והליגה התחילה להתפרסם….
פיניקס שקעה לכמה שנים של בינוניות בעוד הלייקרס והסלטיקס חולקים אליפויות.
אבל בואו של האציל, צ'ארלס בארקלי שלא מצא עצמו בפילדלפיה, הזניק את פיניקס שוב לצמרת באופן כמעט מיידי.
בארקלי הפך למכונת התקפה והגנה משומנת תחת ידיו של לארי בראון ושלט בליגה ללא מיצרים.
יחד עם ההתפתחות הטלוויזיונית של אותן שנים הוא הופך לפיגורה מוכרת בכל בית בעולם, כולל ישראל.
יש אף אומרים יותר מפורסם מישו…
בארקלי פורש לאחר 3 אליפויות רצופות ומרגשות בליגה שהשכילה למנף ולהשקיע במדיום הטלוויזיוני.
לאחר שקטף כל פרס אפשרי בארקלי פורש לטובת ירי למטרה(זה ספורט אולימפי!!! ואבא שלי היה צייד!! אנד איטץ אינ דה קונסטטושן! כדבריו).
אבל הוא עולה במשקל ולא מצליח לשחזר עם כדור רובה את הצלחתו עם הכדור הכתום.
בארקלי חוזר אחרי שנתיים ומונע את העזיבה המתוכננת של בראון.
דני איינג' הסיידקיק שלא הצליח להרים את הקבוצה לגבהים המוכרים אחרי הפגישה אמר בראיון "וולקאם הום" וריגש את האומה.
סדריק סבאלוס הגיע וחבר לתום צ'יימברס בתור המנוסים.
ריצארד(ריצ'י) דומאס הגיע אחרי כמעט אליפות מפתיעה עם הפועל חולון פה בארץ והתברג והתברר בתור שומר עילאי.
ואת כל החבורה הניע הרכש הטרי מהניקס קווין ג'ונסון, הגנרל הגדול.
בארקלי היה עדיין הכח המניע בהגנה ובהתקפה אבל למד למסור וייצר את התפקיד שכולנו מכירים היום פורוורד-מוסר במרכז הבקבוק.
הצעירים בטח מכירים את האמרה של ג'ייסון וויליאמס, וואיט צ'וקלט, שכל המסירות שלו הן כאלה שחשב עליהן כשראה את המסירות של האציל.
שתי אליפויות נוספות הספיקו לשחקן הענק הזה שפרש.
הוא חזר לתקופה לירי אולימפי, יש האומרים שאף הימר עם חברים. מייקל ג'ורדן, שבארקלי תמיד ירד עליו שלא הגיע לגמר, גם כשהגיע לגמר, היה באופן מפתיע חברו לירי(ויש שיאמרו גם להימורים)
בתקופה של בארקלי בתור קומישנר ה NBA הצליחה גם לעקוף את הפוטבול והפכה לליגה הנצפית בעולם.
פיניקס, כמו כל הליגה, חיפשה את בארקלי הבא.
היו כוכבים שהבליחו ונפצעו
היו שלא הבשילו
ופניקס שקעה שוב בבינוניות.
רק לאחרונה, בגלל שינוי שיטת המנהל, פחניקס הצליחה לגדל כוכב משלה, דווין לילה האולסטאר.
יחד עם מספר שחקנים מעולים שקובצו, וכיסים עמוקים, פיניקס זורחת שוב
כמו עוף החול
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
23 יול 2023 06:35:03מעולה!
ו"אנד איטס אין דה קונסטיטושן!!!" זה גאוני.
פינגבק: הקבוצה הטובה בהיסטוריה – פיניקס סאנס, פרק 2, עידן קארים המבוגר / המורה להיסטוריה – Hoops
פינגבק: הקבוצה הטובה בהיסטוריה – פיניקס סאנס, פרק 3, 85'-96' / המורה להיסטוריה – Hoops
פינגבק: הקבוצה הטובה בהיסטוריה – פיניקס סאנס, פרק 4, עידן נאש / המורה להיסטוריה – Hoops
פינגבק: הקבוצה הטובה בהיסטוריה – פיניקס סאנס, פרק 5 ואחרון – תקופת ג'יימס ג'ונס / המורה להיסטוריה – Hoops