מסע בזמן – בנייתן מחדש של קבוצות דגולות (1) / המורה להיסטוריה

המורה להיסטוריה הוא גולש ותיק שכבר כתב לנו מספר מאמרים. הפעם הוא מתחיל סדרה שמנסה לחשוב איך קבוצות עבר טובות היו יכולות לבנות את עצמן אחרת.

מה היה קורה אילו?  אחת השאלות האסורות עבור כל היסטוריון… ועדיין – אחת השאלות המרתקות ביותר.

חג פסח ותקופת הקורונה הן במיוחד זמן טוב לשאול קושיות כאלו. מה היה קורה אילו? איך העולם היה משתנה? השיר החותם את ההגדה בדיוק עוסק באפקט מתגלגל שכזה – אם ככה היה קורה, ואז ככה, ואז ככה – או בגרסה שלנו כיום:

חד קורונה, חד קורונה!

שבא לבקר עטלף אחד שקנה סיני רעב בתרי יואן, בתרי יואן                                                                                  חד קורונה, חד קורונה.

ואתא העיר ווהאן נדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתא מחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתא דיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתא יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

     חד קורונה, חד קורונה

ואתא איטליה ונדבקו מיפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן,  

חד קורונה, חד קורונה

ואתו כל אירופה ונדבקה מאיטליה שנדבקו מיפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתו הפיראט האדום ונדבק מאירופה, שנדבקה מאיטליה שנדבקו יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתן לקוחות ונדבקו מהפיראט האדום שנדבק מאירופה שנדבקה מאיטליה שנדבקו יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן,   

חד קורונה, חד קורונה

ואתו החברים של הלקוחות ונדבקו מהלקוחות שנדבקו מהפיראט האדום שנדבק מאירופה שנדבקה מאיטליה שנדבקו יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתו כל מי שהתחבק, והתנשק, והשתעל, והתעטש ונשם ליד החברים של הלקוחות שנדבקו מהלקוחות שנדבקו מהפיראט האדום שנדבק מאירופה שנדבקה מאיטליה שנדבקו יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתו אנשים שהלכו כל היום לזארה, ולארומה, ול – H&M ולרמי לוי ולמקדונלד'ס ונדבקו מכל מי שהתחבק, והתנשק, והשתעל, והתעטש ונשם ליד החברים של הלקוחות שנדבקו מהלקוחות שנדבקו מהפיראט האדום שנדבק מאירופה שנדבקה מאיטליה שנדבקו יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

ואתא הקב"ה ושלח את כל הרופאים והמדענים להיכנס בקורונה שנדבקו בה אנשים שהלכו כל היום לזארה, ולארומה, ול – H&M ולרמי לוי ולמקדונלד'ס ונדבקו מכל מי שהתחבק, והתנשק, והשתעל, והתעטש ונשם ליד החברים של הלקוחות שנדבקו מהלקוחות שנדבקו מהפיראט האדום שנדבק מאירופה שנדבקה מאיטליה שנדבקו יפן וקוריאה והפיליפינים ותאילנד ועוד כמה ונדבקו מדיימונד פרינסס ונדבקה ממחוז חוביי שנדבק מהעיר ווהאן שנדבקה מסיני אחד שקנה עטלף בתרי יואן, תרי יואן, 

חד קורונה, חד קורונה

החלטתי, כהיסטוריון מובטל בעת הקורונה, לצאת למסע של 'מה היה קורה אילו' לכמה קבוצות שהיו יכולות להיבנות אחרת. קבוצות שבכמה מהלכים הגיוניים וסבירים בזמנו, יכלו לבנות קבוצה אדירה. כמובן שזו חכמה לאחר מעשה, אבל מה לעשות שזו החכמה שההיסטוריונים הכי אוהבים…

הכללים הם כאלו: צריך להיצמד לסביר – רק שחקנים שאכן יצאו לשוק באותה תקופה יכולים לעבור בטרייד. לקבוצה יש את בחירות הדראפט שאכן היו לה באותה שנה. טריידים אמנם לא נבדקו ברמה של משכורות וכד', אבל כן עברו את מבחן הסבירות והכדאיות לשתי הקבוצות באותה העת. השתדלתי להפעיל היגיון סביר ברמת המזל וה'פגיעה בול' של בחירות דראפט, אך גם צריך לזכור שקבוצות גדולות אמיתיות, כמו הלייקרס, הבולס וגולדן סטייט נבנו מתוך הרבה מאוד מזל בדראפט. אחרי כל המבוא הארוך הזה, בואו נבקר בתחנה הראשונה במסע בזמן, ונטבול את המרור של אוהדי הניקס במעט חרוסת מתקתקה:

עונת 1991/2 הסתיימה ברגשות מעורבים עבור הניו-יורק ניקס. הקבוצה שבמשך שנים כשלה וניסתה לשווא להגדיר את זהותה, הפכה תחת הנהגתו של המאמן החדש, פט ריילי, לקבוצה אגרסיבית, הגנתית וקשוחה. היא הפכה למשוכה הקשה ביותר שעמדה בפני ג'ורדן והבולס לאליפותם השנייה, כאשר כיסחו, נשכו ובעטו – ולבסוף הפסידו רק במשחק השביעי. [בעולם האמיתי כאן הניקס הרסו את הכל, העיפו את הרכז המצוין שלהם, מארק ג'קסון, תמורת צ'ארלס 'ליי-אפ' סמית', החתימו את הבק-קורט הקשיש של דאלאס ונפרדו מערימת בחירות דראפט עבור כלום ושום דבר. הם אמנם הגיעו לגמר שנתיים לאחר מכן, אבל בפועל הרסו בכמה מהלכים מטופשים את כל מה שנבנה בעונה הקודמת]

קיץ 1992 עמד בסימן של קבלת החלטות קשות מצד הנהלת הקבוצה – איך עושים את הצעד הנוסף קדימה? לקבוצה הייתה חסרה קליעה מבחוץ בכדי לפתוח את הצבע לפטריק יואינג, אוקלי ומייסון. לשם כך, ארני גרונפלד ופט ריילי סימנו את הקלע של צפון קרולינה, היוברט דיוויס כמטרה לדראפט הקרוב, ואת הקלע הוותיק של דאלאס, רונלדו בלקמן, כיעד לטרייד. מעבר לכך – הם שאפו להשיג את הפורוורד הצעיר והמוכשר של הקליפרס, צ'רלס סמית', בעיקר בשל האתלטיות שלו, ההתמצאות שלו ליד הסל, כמו גם הווינריות המוכחת שלו. לשם כך הם היו מוכנים לא להחתים את הפורוורד המנוסה שלהם, אקסוויאר מקדניאל ולמסור את הרכז האהוד, מארק ג'קסון. בסופו של דבר, הנהלת הניקס בחרה לוותר על המהלכים הללו וקבל החלטות מעט שונות באותו הקיץ.

בבחירה ה- 20 בדראפט 1992, הניקס וויתרו על דיוויס, והלכו על גארד אחר, אמנם קלע פחות משובח, אך שחקן הגנה יעיל יותר ואתלט מרשים – לטרל ספרוול. הטריידים השונים עם דאלאס ועם הקליפרס בוטלו, והניקס הלכו על מהלך אחר – הם החתימו את מקדניאל על חוזה לשלוש שנים, והעבירו אותו יחד עם הרכז הצעיר והמוכשר גרג אנט'וני לאינדיאנה שחיפשה לשפר את ההגנה שלה. בתמורה הם קיבלו את השחקן השישי המצטיין של אינדיאנה, דטלף שרמפף. בליגת הקיץ משך את עינם רכז נמוך ומהיר בשם דיוויד ווסלי, שלא נבחר על ידי שום קבוצה בדראפט.

את עונת 1992/3 פתחו הניקס בהנהגתו של פט ריילי עם קבוצה משופרת בצד ההתקפי, מבלי לוותר על האינטנסיביות ההגנתית שאיפיינה אותה בעונה הקודמת – הרכז מארק ג'קסון, הרוקי המוכשר לטרל ספרוול שהפך לאהוב הקהל במהרה, שרמפף פתח בחמישיה לראשונה בקריירה שלו וסיפק חכמת משחק וקליעה מרחוק, בעוד שאוקלי ויואינג שלטו בצבע. מהספסל עלו שחקני הנשמה ווסלי, סטארקס, מייסון, והרב וויליאמס וסיפקו הגנה ואינטנסיביות. בעונה הרגילה הניקס ביססו את מקומם במזרח כקבוצה מספר אחת, בעוד שהבולס משחקים בהילוך שני, ספק מתוך עייפות החומר ספק מתוך שאננות. בפלייאוף הניקס חיסלו עד מהרה את אינדיאנה בשלושה משחקים בסיבוב הראשון ואת שארלוט בארבעה משחקים בסיבוב השני. גמר המזרח מול שיקגו כבר היה סיפור אחר. לאחר ניצחון יפה של הניקס במשחק הראשון, סל ניצחון של ארמסטרונג במשחק השני גזל לניקס את יתרון הביתיות עליו עבדו עונה שלמה. במשחק הבא סטארקס וספרוול עשו את כל שביכולתם בכדי לעצור את ג'ורדן, אך הוא הצליח לקלוע עליהם שוב ושוב. במשחק הרביעי והחמישי הניקס החזירו מלחמה, ובמשחק התקפי יעיל הצליחו לאתגר את הגנת שיקגו ולזכות בצמד ניצחונות קשים. בסופו של דבר בשניות האחרונות של המשחק השישי, ביתרון נקודה לשיקגו, ג'קסון, במסירה אופיינית, מצא את שרמפף בצבע. שרמפף הטעה פעמיים את הוראס גרנט שקפץ לחסימה מוקדם מדי, וקלע סל ניצחון מרגש. הניקס, לאחר עשרים שנה, חזרו לגמר הנ.ב.א.    בגמר חיכתה להם פיניקס בהנהגתו של צ'ארלס בארקלי. הגמר היה כבר אנטי-קליימקס ביחס לגמר המזרח: לפיניקס המוכשרת, הקבוצה הטובה בליגה בעונה הסדירה, לא היו את הכלים לעצור את האתלטיות של ספרוול וסטארקס, את הגובה של שרמפף, ואת הפיזיות של אוקלי, מייסון ויואינג בצבע. הגמר הסתיים בניצחון 1-4 של הניקס, והאליפות חזרה ל'מכה של הכדורסל'. תחת מפלי השמפניה בחדרי ההלבשה, הודה פטריק יואינג בקול בס חנוק מדמעות לחבריו לקבוצה 'לא האמנתי שוניל אירופאי כזה חיוור יוכל להכניס את העור לסל' הוא הצביע על שרמפף המייב, לא מאמין. 'לא האמנתי שרוקי שקט וביישן כמו לטרל יוכל לשחק בגמר כמו וותיק' הוא הצביע על ספרוול הצוהל 'בא לי פשוט לחנוק אותו מרוב אושר'. בפינה אחרת מארק ג'קסון הודה להנהלה שידעה לעשות את הצעדים הנכונים, שלא וויתרה עליו ואפשרה לו להחזיר את האליפות לעיר בה נולד וגדל. במהלך העונות הבאות המשיכו הניקס לשלוט במזרח, ולהתמודד על האליפות מדי עונה. אוהדי הקבוצה ממשיכים לחזור בעיניים בורקות לקיץ 1991 ו- 1992, אז נבנתה הקבוצה הגדולה בתולדות המועדון.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. נפלא, נפלא, נפלא

    גיא, הקראת את המסר שלי לאישי?

    משהו קרה בהדפסה של הקטע האחרון שהופיע ארוך ללא ללא קטעים. ניתן לתקן בקלות, לדעתי

  2. מאין התמונות הללו? למה רק אני לא מוצא תמונות כאלה?

  3. גיא, אולי כדאי שתכתוב את שמך כדי שיידעו? אני בטוח שהרבה לא מזהים שזה אתה.

    1. מנחם, אם אני לא טועה גיא רק מפרסם את הטורים האלה מהיוזר שלו, ושם הכותב מופיע בכותרת – המורה להיסטוריה, שהוא מגיב ותיק באתר.

  4. תודה רבה למורה, אחלה קונספט.
    .
    ספציפית בנוגע לניקס, אני מתקשה להאמין – גם מייקל, גם בארקלי – אלו משוכות גבוהות מאד וקשה לי להאמין שספריוול צעיר ומארק ג'קסון יכלו לעשות את ההבדל. מצד שני, אלו הניקס אז אני מוטה, אז לך תדע.
    .
    היום מקובל להזמין משלוחים מראש, אז אם יש לך במלאי, אשמח להזמין:
    .
    ההחלטה, דפ"א ב' – מה עלה בגורלה של קליבלנד אחרי שלברון החליט לסרב לחיזורים של מיאמי.
    .
    צמד רעים – עלילותיה של דאלאס אחרי שהצליחה לשמור על נאש עם נוביצקי למשך 15 שנים רצופות.
    .
    אוקלהארדן – כיצד הפך ג'יימס הארדן לגדול שחקני אוקלהומה בכל הזמנים.
    .
    לא דחוף לי, הצטיידתי מבעוד מועד, אז כשזה מוכן פשוט תשים ליד הדלת.
    .
    תודה רבה וחג שמח.

    1. מצרף אחת משלי – הסאנס ממשיכים להאמין בשיטה ולא שולחים את מריון תמורת שאק .

  5. אחלה קונספט, אבל שם שנשכח פה הוא דוק רריברס, שהיה צלע מאוד חשובה בהצלחה של הניקס בעונה הזו. ולדעתי ספרי הצליח בניו יורק רק כי הגיע לשם כשהקריירה שלו על סף תהום. שחקן ענק ודפוק באותה רמה.
    תודה רבה (:

    1. לא יודע – ריילי ידע לשים שחקנים במקום.

  6. גיא, אני מבין שהחלטת להתעלל עוד קצת באוהדי הניקס, שגם כך הם למודי סבל וייאוש

    1. הקרדיט מגיע לגולש "המורה להיסטוריה", אני רק המתווך.

  7. אחלה רעיון
    🙂

  8. תודה רבה.
    אני מתקשה להאמין שמישהו חוץ מהבולס היה מנצח את פיניקס של אותה שנה. האמת, אני גם מתקשה להאמין שהבולס אכן ניצחו אותם…
    זו היתה קבוצה עם כל כך הרבה כישרון ביחס לתקופה ההיא, שזה באמת לא נתפס שהם לא זכו.

  9. דה שוט יופי של רעיון וביצוע

    1. עגל נראה לי שאתה מתבלבל.

    2. כן אתה לא מוצלח בזה במיוחד…

  10. אחלה פוסט תודה רבה

  11. רעיון ממש נחמד.
    בכללי אבל אני ממש לא מסכים לגבי זה שהניקס הרסו. התוצאות בשטח מראות דווקא להיפך.
    הויתור על מארק ג'קסון היה יותר ממוצדק כי ריברס עשה עבודה לא פחות טובה. גם האקסמן הפך לשחקן בדעיכה שהצריך שכר מוגזם ביחס למקום מתחת לתקרה. בלאקמן הובא לכאן ועכשיו ובאמת אכזב. מעניין באמת לחושב איך ספריוול היה תחת ידיו של ריילי.
    הרעיון שבאמת אהבתי הוא הטרייד על שרמפף הבעיה שאינדיאנה לא היו מעבירים אותו תמודת מקדניאל בדיוק מהסיבה שהם נאלצו להיפרד ממנו בסוף – שכר.

    1. מסכים ב-100%

  12. עונג של מאמר! שמח שיהיו עוד כאלו.

  13. המשך לכתוב, 'המורה להסטוריה' (אבל אילו אני הייתי כזה טוב הייתי שמח לפרסם את שמי!)

  14. תודה על התגובות… כמובן שאין לדעת איך דברים היו מתפתחים. לניקס הייתה קבוצה מצוינת רק שהרכזים שלה אחרי מרק ג'קסון היו שחקנים נמדים (דוק ריברס, דרק הארפר, גרג אנט'וני, כריס צ'יילדס) אבל מאוד מוגבלים מבחינת ניהול המשחק. ג'קסון הוביל את אינדיאנה בעשור לאחר מכן בצורה מצוינת. אם לוקחים את הקבוצה הקשוחה של 92 והלאה ומוסיפים לה את האתלטיות של ספרוול והקליעה וחכמת המשחק של שרמפף, מחזירים את סטארקס ומייסון לתפקיד שחקני ספסל, אני מאמין שהם לוקחים לפחות אליפות אחת או שתיים בתקופה הזאת

  15. רעיון וכתוב מעולה! אני אישית לא יכול להשתחרר מההרגשה מה היה קורה אם פיל ג׳קסון היה מגיע ללייקרס ב2012-13 במקום דאנטוני הרי מספרים שכבר נתן את הסכמתו. ואז אולי קובי לא היה נפצע כי הוא שיחק אצל דאנטוני שבועיים רצוף 48 דק למשחק. ואז הייתה עוד טבעת ואז אולי goat

  16. ממש נפלא!
    רעיון אדיר וביצוע מושלם. קונספט קלאסי להיסטוריון.

  17. תודה רבה על התגובות – דרק הארפר אכן היה רכז טוב, אבל לטעמי ג'קסון היה מבריק יותר והיה מאפשר להניע את ההתקפה המוגבלת של הניקס בצורה יצירתית יותר (כמובן שהוא היה צעיר בארבע שנים ומחובר לעיר ולקבוצה )

התגובות נעולות.

סגירת תפריט