יום הזיכרון / מולי
"יום הזיכרון" לא "יום הזיכרונות", לא "יום הזכורים", לא "יום הזוכרים". יום הזיכרון! כי ביום הזה הזיכרונות הרבים של כל אחד ואחד מאתנו מתאחדים יחד לכלל זיכרון אחד עצום וגדול.…
"יום הזיכרון" לא "יום הזיכרונות", לא "יום הזכורים", לא "יום הזוכרים". יום הזיכרון! כי ביום הזה הזיכרונות הרבים של כל אחד ואחד מאתנו מתאחדים יחד לכלל זיכרון אחד עצום וגדול.…
קול תיפוף נשמע מרחוק כששוטטתי לפני כשבוע ביפו. השמש זרחה על אחר צהריים אביבי ושום ענן לא העיב על תכלת הטורקיז המופלאה של יפו. קול מואזין שקרא לתפילת אחר הצהריים ביום הרמאדן, התחרה בקול פעמוני כנסיות רחוקים, וכל אחד מן הקולות הבהב במקצב משלו שנחתך למשמע קול אופנוע קצוץ-אגזוז שצרם התקרבו, והתרחק ממני בשאגה נמוגה והולכת.
עת ליצור ועת לספר. עת לשחק ולעת ללמד משחק. ופה באתר, פה אנו דוגלים בעט, בעת לבחון את מי שמשחק ואת מי שמלמד את המשחק וגם ואת מי שמספר עליו...
ובסוף בסוף היו פנדלים. יש משהו בחצי הדרומי של כדור הארץ שמעצים את התחושות כלפי הכדורגל. הן במרכז ודרום אמריקה והן באפריקה הכדורגל הוא הרבה יותר מספורט. הוא מינימום דת.…
אז אתמול אחר הצהרים אני יושב לי להנאתי על המדרכה מתחת לגגון הקיוסק של מנש, מתבודד מהאחרים באמצעות מסיכה כפולה, ומבודד עצמי מכרמל, הסופה, בעזרת שני מעילים, סוודר, וכוס תה…
היום, כמה דקות אחרי שקיעת החמה (מאחר והיום מעונן, הולכת להיות שקיעה מדהימה מלאת גוונים של כתום וכחול), כשיופיעו מבעד לעננים שלושה כוכבים, תפנה תשפ"א את מקומה לתשפ"ב, ותחל שנה חדשה.
לפעמים צריך גם לדעת להחמיא. אנו הישראלים אמנם מעולים בעיקר בקיטורים, אבל לפעמים רצוי וחשוב שנדע להוקיר מעשים. מעשה שהיה כך היה: ביום שלישי פתחתי את הטלוויזיה בערוץ הספורט, בדיוק בשידור ישיר של טקס האזכרה לי"א חללי מינכן. צפיתי, נזכרתי. התרגשתי, ובעיקר הופתעתי.
שבת שלישית ברציפות שישראל זוכה במדליה, והפעם - כמו בשבוע שעבר - זוהי מדליית זהב של לינוי אשרם בהתעמלות אמנותית.
כמעט כל עת שאני צופה באולימפיאדה, אני במקביל צופה בעצמי נהנה ומתרגש מהצפייה באולימפיאדה, ואחרי שעות רבות של צפייה באולימפיאדה (ובי), הגעתי למסקנה שהאולימפיאדה מרגשת אותנו בדרכים שונות.
נבחרת ישראל זכתה במדליית ארד "נבחרתית" בג'ודו! וזו הפעם הראשונה שנבחרת ישראל זכתה במדליה אולימפית. ואני צרחתי כל וואזארי ואיפון.
בספורט, לא כל מה שמתכננים קורה. סימון ביילס, מי שנחשבת בעיניי (יחד עם נדיה קומנץ') לאחת משתי המתעמלות הגדולות בהיסטוריה, פרשה מתחרות התעמלות המכשירים לאחר שלא עשתה תרגיל ראשון טוב.…
להשתתף באולימפיאדה? ברור שכן! האמנם? יש הרי לא מעט ספורטאים שמוותרים מרצונם על ההשתתפות באולימפיאדה! אז הבה וננסה לחדור לעומקה של אי ההשתתפות.
לעתים כדי לנצח חייבים להמר, ולעתים כדי לנצח - אסור להמר. סיפורה של עומר שפירא, רוכבת אופני הכביש הישראלית וסיפור על זכייה שלי ב...
הייתי במכונית שלי כאשר שמעתי בחדשות שאבישג סמברג זכתה במדליית ארד. זה היה כשעתיים אחרי ששירה ראשוני הפסידה בקרב על מדליית הארד בג'ודו וסיימה במקום החמישי. אני מודה שעד לאותה…
ביום ששי אחר הצהרים אי אפשר למצוא מקום-חניה בשכונה שלי. למרות שזה פרבר ירושלמי ולא מרכז תל-אביב, עדיין בימי ששי התחרות על מקום חנייה ברחוב שלי מתחילה סביב אחת וחצי…
בעוד כמה שעות יגיעו הפוסטים שלאחר המפגש. אז ממש כעת, כשמפגש הופס בעיצומו, הרשו נא לי, זה שהשנה החליט שלא להגיע כתוצאה ממוראות הקורונה, לכתוב כמה מילים על מפגש שאני…
אם יש משהו שאוהדי הפועל ירושלים לדורותיהם מכירים, זה את הכאב. עשרות השנים האחרונות שעברו מאז ימי השיא של תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, היו מלאות באכזבות ומרורים וכאב.…
זיכרון - מחשבה על משהו שכבר ידעת, כבר הרגשת, חווית. - זיכרון. זיכרון: ירושלים החלה להיות מופגזת במלחמת ששת הימים בערך בעשר וחצי בבוקר. אני הייתי אז תלמיד כיתה א'…