כיפורים / מולי

צירוף האותיות פ ו ר י ם מופיע פעמיים בלוח השנה העברי: בתשרי ובאדר, ולא יכול להיות הבדל גדול יותר בין שני המופעים.
פורים הוא החג בו מצווה להשתטות עד דלא ידע, וכיפורים הוא החג בו יש לדעת. לדעת את עצמך לדעת את הסובבים אותך, לדעת לבקש סליחה, ואולי חשוב מכל: לדעת למחול ולסלוח.

יש משהו בספורט, למרות היותו בסופו של דבר משחק, יש משהו בספורט שהופך אותו לייצרי ורציני להחריד, משהו שגורם לספורטאי ולאוהד הספורט סוג של צריבה בנשמה. זכורה וידועה אמירתו האגדית של ביל שאנקלי, המנג'ר המצליח של ליברפול, שאמר: "יש אנשים שמאמינים שכדורגל הוא עניין של חיים ומוות. אני מאוכזב מאוד מהגישה הזו. אני יכול להבטיח לכם שהוא הרבה הרבה יותר חשוב מזה". (Some people believe football is a matter of life and death, I am very disappointed with that attitude. I can assure you it is much, much more important than that).

אז בישראל, לפחות כך אני מאמין, רוב הגברים מאמינים שיום הכיפורים חשוב יותר מכדורגל ומספורט, אבל גם אני מודה שלרובנו אין עוד הרבה דברים אחרים כאלו. והשנה, יום הכיפורים מגיע אלינו לאחר שנה של שסע ופילוג בעם, ובדיוק כמו במגרשי הספורט: כל צד רוצה לנצח, ורצוי תוך כדי הבסת היריב.

רק שנרצה או לא נרצה, כולנו משפחה, משפחת העם היהודי, וזה אומר – בהשוואה גסה לעולם הספורט – שהמחלוקת שיש לנו בתוך העם שלנו, אינה סתם משחק, אלא היא ד ר ב י! ולדרבי, כמו שכולם נוהגים לומר, יש חוקים משלו.

אז זהו. שלא!

על דרבי חלים בדיוק אותם חוקים שחלים על שאר המשחקים: על הכדור להיכנס לתוך החישוק במלוא היקפו כדי שהנקודה תיחשב. כרטיס אדום או חמש עבירות יגרמו לכך שתצא מהמשחק בדרבי בדיוק כמו במשחק אחר. עליך לקלוע לסל עם היד ולא עם הרגל ולהבקיע שער עם הרגל ולא עם היד – בדיוק כמו בכל משחק שאינו דרבי, ויודעים מה, הקהל מקלל את השופט בדיוק כמו במשחק אחר ואם שחקן יקלל את השופט על הפארקט/המגרש, הוא יעוף מהמגרש ללא קשר אם זה דרבי או לא, וימצא את עצמו מול וועדת משמעת בשבוע שאחרי.

אבל ספורט כן יכול ללמד אותנו משהו על החיים, ויודעים מה, אני מאמין שבסופו של דבר, הוא מלמד אותנו בדיוק את אותו משהו שיום הכיפורים מלמד אותנו: שניהם מלמדים אותנו פרופורציה וגבולות.

בזמן המשחק התווכחת, כיסחת, צרחת, הכשלת… אך בסוף המשחק, כמו בסוף השנה, עליך לשים את כל הרוע בצד ולהשלים עם חברים ויריבים.

המנהג האהוב עלי ביהדות הוא מנהג של יהדות אשכנז, מנהג בשם "תשליך". בראש השנה עליך לרוקן את כיסיך למקווה מים זורמים ובכך להשליך באופן סמלי את חטאיך שלך הרחק ממך. וכמה ימים אחרי, גם יום הכיפורים הוא הזדמנות להשלכת חטאים, אבל הפעם כבר לא מדובר רק בחטאים שלך, אלא כעת מדובר על חטאים שחטאת כלפי אנשים אחרים!

חבר דתי אמר לי אתמול: "סליחה אם פגעתי בך בלי כוונה וסליחה אם פגעתי בך בכוונה." בהתחלה חייכתי על החלק השני של המשפט, אבל אז חשבתי וחשבתי עוד והבנתי שיש בזה משהו: כי הרי כשאתה כועס ומלא יצרים, אתה עושה דברים שלא היית עושה בראש שקול יותר – ואתה עושה אותם ומתכוון אליהם! בדקות של יצרים לוהטים שחקני הקבוצה השנייה הופכים מיריבים לאויבים! אוהדי הקבוצה השנייה מפסיקים להיות "אנחנו" גם אם חבירך לפלוגת המילואים והופכים להיות "הם"! כי יצרים עוצמתיים מטשטשים אצל כולנו את הגבולות במקרה הטוב, או שהופכים אותנו לחסרי גבולות במקרה הגרוע.

כבר כתבתי בסדרה שלי "על ספורט ומהויותיו" ש"הספורט הוא המקום היחיד בו מותר באופן חוקי לעבור על החוק", אני לא רק מדבר על קללות מצד הקהל, אלא מדבר על זה שזה לא מופרח ששחקן ישים רגל לשחקן אחר, יפיל אותו ארצה, ינגח בו, יקרע את חולצתו, יחפון את אשכיו, ייתן לו אגרוף, ינשך את אוזנו או אפילו ישבור לו עצם או שתיים. כל אלו ואחרים הם לא מחזה נדיר על כר הדשא או על רצפת הפארקט. אז כן, יש לכל אלו עונש מקביל בעולם הספורט, אבל מדובר בבתי דין שהם מחוץ למסגרת המשפטית של המדינה.

ובסוף, כמו לשבת, לכל משחק יש את מוצאי המשחק. ובסוף, בכל שנה יש יום הכיפורים. בסופה של תחרות ספורט, הגבולות שהיטשטשו חוזרים להיות ברורים, והלוואי וביום הכיפורים הזה, הגבולות יחזרו להיות ברורים גם במדינה שלנו.

ואז תגיע הסליחה.

אז מבקש סליחה אם פגעתי במי מכם שלא בכוונה
ומבקש גם סליחה אם פגעתי במי מכם בכוונה
ובמיוחד, אני מבטיח השנה ללמוד מהספורט ומהרוח הספורטיבית ולנסות להימנע ממצב בו הדם יעלה לי לראש ויצריי ישתלטו על שיקול הדעת שלי וגבולותיי ייטשטשו.

ויודעים מה? הלוואי שכך יהיה אצל כולנו.

חתימה טובה וגמר חתימה טובה ובעיקר: רק בריאות לכולנו.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. המצווה בפורים הוא להתבשם מהעין עד שלא ידע ולא להשתטות!!!
    האיסור לפגוע, ולהצטער על פגיעה והצורך לבקש סליחה כנה על פגיעה במישהו, הוא כל השנה, וכן החובה לא תהיות אכזרי ולסלוח למי שבאמת בא לבקש סליחה על מה שפגע בך ואף פגיעה קשה.
    אמנם ימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה הם ימים היותר מיוחדים לשוב בתשובה מהמעשים הרעים ובהם התשובה מתקבלת יותר. ובמעשים רעים כנגד אנשים אחרים אז לא מספיק מחשוב בתשובה וגם לא מועיל כל הכוונות ביוה"כ אלא חייבים לבקש סליחה ממישהו ואם מי שפגע במישהו באמת מבקש סליחה מהנפגע והוא לא רוצה לסלוח אז יש לבוא אליו 3פעמים עם שלושה מחבריו של הנפגע כדי לשכנעו למחול ואם גם אחרי 3 פעמים כאלו הוא לא רוצה לסלוח, אז לפוגע מחול עוון הפגיעה והעוון עובר להפגע שלא מוכן לסלוח.

    1. מה אם, מבקש הסליחה עשה תאונת פגע וברח לאשתו של בעל הפגיעה? האם גם אחרי מאה סליחות העוון יעבור לבעל המתאבל??

      1. הם חייבים להמציא איזה עונש כדי לדרבן אנשים לסלוח.
        אבל ברצינות, זה לא בריא לא לסלוח גם אם מישהו עשה פגע וברח לאישתך.

        1. אין כאן המצאות אלא האמת המוחלטת כפי שבסופו של דבר מבינים (או הבינו אם יש מהם שנפטרו) מדענים כפרופ' ישראל אומן, פרופ' נתן אביעזר, פרופ' ג'ראלד שרודר, פרופ' ירמיהו ברנובר, פרופ' זאב גרין, ועוד שגדלו על השקפה הפוכה.

  2. תודה מולי
    גם אני מבקש סליחה מהאנשים פה באתר, אם פגעתי בהם השנה בצורה כזו או אחרת.
    גמר חתימה טובה לכולם וצום קל.

  3. מולי טור נהדר תודה
    אגב ביהדות יש הרבה מקום להשוואה בין פורים לכיפורים
    באופן מפתיע פורים נחשב במובן מה למדרגה גבוהה יותר מאשר יום הכיפורים
    ההסבר המילולי הפשוט
    כיפורים זה בעצם כ-פורים
    בעצם יום כיפור הקדוש הוא דומה אך חיקוי של הדבר האמיתי וזה פורים ?
    איך זה ייתכן ?.
    אז צריך להבין את המהות של הימים הללו
    ביום הכיפורים האדם מגיע לדרגה של קדושה על ידי סגפנות
    הוא לא אוכל הוא לא שותה לא מתקלח
    ובכך הוא נדמה למלאך ….
    מלאך זה מצד אחד דמוי טוב אבל מאידך בעייתי .
    זה דמוי של מי שלא חוטא ולא נזקק לחומריות
    ולכן ביום הכיפורים יש צד כזה של נקיות
    בו אנו בני האדם נדמים למלאכים
    אבל האמת היא שהאדם עדיף על המלאך במובן זה שלו יש בחירה חופשית והוא יכול לעשות טוב אמנם גם רע
    אבל הטוב שהוא עושה הוא לא מובן מאליו כמו אצל המלאך וממילא הוא עדיף משל המלאך שאין לו כל בחירה בעשיית הטוב.
    וכאן מגיעה המדרגה של פורים שהאדם הפועל החומרי האוכל והשותה …והישן
    עדיין אדם זה יכול להיות חיובי מבלי להידמות לאיזה שהוא מלאך חיצוני
    לא בסגפנות אלא אדרבה באכילה ושתייה ….
    כך או כך למרות שבמבט ראשון פורים וכיפורים שונים כל כך
    הרי שבמבט יותר מעמיק יש לא מעט נקודות דמיון למרות אותו השוני הבסיסי .

  4. תודה מולי
    תודה חברים
    אם פגעתי במישהו אישית או לא אישית, במכוון או לא במכוון – סליחה
    לפעמים יצר התחרותיות והאגו הגדול גוברים עליי
    אוהב את כולם
    אוהב את הספורט
    חתימה טובה ונעימה

  5. תודה מולי. אף פעם לא התחברתי לרעיון של יום אחד לסליחות וחשבון נפש. או שאתה מתנהג כמו בנאדם או שאתה לא, ויום אחד בשנה לא אמור לקחת או להוסיף במאום.

    1. גם אני לא מתחבר עם יום אחד בלבד לסליחות. כל יום הוא יום טוב לסליחות. למרות שאני משתדל לפעול באופן מוסרי ככל שאני יכול אני בכל זאת מועד ונדרש לסליחה.

      1. אכן התשובה מועיל כל השנה אך חודש אלול ועשרת ימי תשובה בתחילת תשרי הם מיוחדים יותר לתשובה ובהם התשובה מתקבלת מהר יותר למי שבאמת שב מחטאיו ומצטער עליהם להחליט ללכת בדרך חדשה בלי החטאים שעשה.
        לכן באמת שלא מדובר ביום אחד סליחה אלא שהוא השיא של ימי הסליחות והרחמים וכאמור כל השנה אדם יכול לשוב בתשובה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט