אני שונא הארכות, לא מת על הכרעה בפנדלים אבל חושב שהיא עדיפה על הטלת מטבע כמו שהיה פעם, ובטוח בדבר אחד: לבעוט פנדל זו מיומנות שחייבים לשלוט בה, ויש נבחרות שפשוט לא יודעות איך לעשות זאת. יפן וספרד לא ידעו – והן בחוץ, קרואטיה ומרוקו ידעו – והן ממשיכות.

אתמול יפן הוכיחה לנו שהיא לא יודעת לבעוט פנדלים והיום היתה זו ספרד שכשלה במיומנות הזו. מול הבועט יש שער באורך של 7.30 מ', גובה של 2.44 מ' במרחק של 11 מ'. שמתם לב שכל הבעיטות שנעצרו היו זהות: בעיטות נמוכות, לרוב לא מאוד חזקות, לבערך מטר מהקורה? ועוד חשוב: כל הבעיטות החזקות שנבעטו לגובה מטר ומעלה נכנסו.

כרגיל, פנדל תלוי בבועט, וכרגיל, פנדל הוא מיומנות נפשית הרבה יותר מגופנית. יש את אלו שמחכים שהשוער יקפוץ ומשנים כיוון, ויש את אלו שלא משנה להם מה השוער יעשה: הם יודעים שאת הבעיטה שלהם אין שום שוער שיעצור.

אז בה במידה אתמול ממש כעסתי על נבחרת יפן שבעטה פנדלים בצורה מבישה, כך שמחתי היום על כך שנבחרת ספרד היתה זו שבעטה את הפנדלים בצורה מבישה. אתמול יפן היתה טובה יותר מקרואטיה בכל דבר חוץ ממיומנות הפנדלים, היום מרוקו היתה בעיקר טובה בלנטרל את ספרד, אבל בכל מקרה ההארכה היתה מעצבנת.

יש כישרון, יש כושר גופני, יש את ה"שפיץ של הנעל, יש שחקנים שיודעים לכבוש, ויש טקטיקה. ביפן, החליטו לפני כשלושים לעשות מהפיכה שמטרתה זכייה בגביע העולם בעוד עשרים שנה. נכון לעכשיו ראינו שיש להם מאמן מעולה, שיש שחקנים בעלי כישרון, שיש שחקנים שיודעים לכבוש (למרות שלא מבין למה המאמן הוציא את מאדה), שיש להם כושר גופני מופלא, שהטקטיקה בה הם נקטו במשחק מביאה תוצאות מעולות ו… שהם לא יודעים לבעוט פנדלים.

ומי שעוד יש לה כישרון זו ברזיל שהמחצית הראשונה שלהם אתמול היתה לא פחות המדהימה. עונג צרוף.

עונג צרוף היו גם משחקיה של ספרד בשלב הראשון. הם גרמו לכך שאף נבחרת ששיחקה מולם לא הצליחה כלל לשחק, אבל בשמינית הגמר התברר שמרוקו עשתה להם במדויק את מה שהם עשו לנבחרות מולן שיחקו עד כה, ומרוקו הפכה לנבחרת הערבית הראשונה שעלתה לרבע הגמר.

ואז באה פורטוגל שדי זייפה בשלב הבתים, ונותנת הצגה כשמכסחת את שווייץ 1:6, לדעתי בגלל שרונאלדו נשאר על הספסל. אבל אני מקווה ומאחל שמרוקו תעלה לחצי הגמר.