רשמי מולינדיאל 2022 10# – מולי

בנבחרת קמרון התאהבתי במונדיאל של 1990. נבחרת עם שמות שחקנים כמו מקאנאקי, אבואנג ואמפדה. אבל אני התאהבתי בעיקר בחלוץ רוז'ה מילה ובשוער תומאס אנקונו. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי נבחרת חלשה ברוב התחומים שמשחקת כל-כולה בחוזקה האחת הבודדת שלה – ומגיעה לתוצאות.

רוז'ה מילה לא היה אמור לשחק בנבחרת. הוא פרש מכדורגל כמה שנים קודם, אבל בלגנים בהרכב והחלטות של ההתאחדות לגרוע שחקנים מהסגל גרמו לכך שהוא יוחזר מהפרישה יומיים לפני התאריך האחרון להגשת הסגלים.

גם אנקונו לא היה אמור להיות השוער הראשון. השוער הראשון קיטר על ההכנות ואמר בראיון לפראנס פוטבול שהם יפסידו ולכן המאמן הפך אותו לשוער השלישי בתירוץ אחר אחרי שדאג שהשחקנים לא יקראו את הראיון כשביקש שיקנו את כל הגליונות של פראנס פוטבול שהיו בעיר.

את רוב המשחקים קמרון בילתה בהגנה. במשחק הראשון מול ארגנטינה אמנם הורחקו לה שני שחקנים, אך היא ניצחה במשחק משער של פרנסואה אומאם-ביאיק (שאחיו היה אחד מהמורחקים). את המשחק הזה לא יצא לי לראות אבל את אלו שאחריו ראיתי גם ראיתי:

כעיקרון, קמרון התגוננה עם שוער ותשעה שחקנים רוב המשחק. היחיד שנשאר צמוד לקן האמצע היה החלוץ בן ה- 42 !!!! שלה , רוז'ה מילא. המטורף היה שברגע שהשוער תפס את הכדור, הוא היה בועט בו הרחק לתוך אחד מצדי המגרש, ורוזה מילה היה רץ לשם במהירות מטורפת, ו משתלט על הכדור ומשגע את כולם ואם אני זוכר נכון, אפילו כבש כשהוא משיג את שחקני ההגנה ומגיע לבד מול השוער.

במסע המטורף של קמרון הסתיים אז ברבע הגמר… מעניין מה יקרה השנה.

אז היום קמרון וסרביה שיחקו וראיתי את כוח הרצון המטורף שכבר אז הניע את נבחרת קמרון. סרביה תקפה רוב הזמן. קמרון הובילה בשער. סרביה כבשה זוג שערים בתוספת הזמן של המחצית הראשונה ועוד שער עם פתיחת המחצית השנייה, ואז קמרון השוותה והאמינו לי שסרביה ניצלה בנס מהפסד.

סמל התאחדות הכדורגל של קמרון מוויקיפדיה בעברית

כוח הרצון והנחישות הופגנו גם במשחק של דרום קוריאה עם גאנה. דרום קוריאה תקפה ותקפה וגאנה כבשה… ואז, לקראת סוף המחצית דרום קוריאה כבשה שני שערים בשתי נגיחות, אבל גאנה לא ויתרה וסיימה את המשחק בניצחון 3:2.

מטורף עד כמה כדורגל הוא משחק של תחושה נפשית. ברזיל שיחקה עם מטען של שלושים טון על הגב עד שכבשה שער. אחרי השער זו נראתה ברזיל שונה לחלוטין שמשחקה שופר פי עשרות מונים גם אם לא כבשה עוד שערים.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. תודה מולי, המשחק של קמרון וסרביה היה תאווה לעיניים, שתי קבוצות שתקפו במגוון דרכים ולא הפסיקו לרוץ…תענוג

  2. בס"ד
    תודה רבה.
    זה מה שיפה במונדיאל.
    אם אני זוכר נכון רוז'ה חטף כדור להיגיטה השוער, שהיה אוהב להעביר שחקנים בדריבל,
    והבקיע שער חשוב ככה.

  3. באמת קמרון זכורים לי כאחת מנק' האור הבודדות במונדיאל משעמם והגנתי .
    תודה על הכתיבה שלך, כיף לקרוא מה שאתה כותב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט