"אליק נולד מן הים" הוא המשפט הראשון בפרק הראשון של הספר "פרקי אליק" של הסופר משה שמיר, שכתב על אחיו אליק שנהרג במלחמת העצמאות. לפי המטאפורה הזו, אליק לא נולד לאימו ולאביו, על ההיסטוריה הפרטיקולארית והסבוכה שלהם, אלא נולד מהים, חסר היסטוריה או עבר, חופשי לעשות ככל שירצה. לימים, "אליק נולד מן הים" הפך לדימוי של האופן שבו הציונות התאפיינה, לעתים, בנטייה להסתכל על עצמה כתופעה שנולדה "מעצמה", ואינה נובעת, קשורה או מושפעת מעברם של מייסדיה ומ"תסביכי הגולה".
אם נחזור לאבולוציה, אפשר גם לציין את התיאוריה המכונה "בריאה ספונטנית", לפיה חיים יכולים להיווצר מחומר שאינו חי. הכוונה היא לסוגים מסוימים של בעלי חיים שנוצרים מחומר דומם, להבדיל מבעלי חיים שנוצרים בתהליך רבייה מהוריהם. תצחקו, אבל מתברר שהתיאוריה הזו הייתה נפוצה למדי מימי אריסטו, שכנראה האמין שהצדפות והקונכיות נוצרות ישירות מהחול בים, ועד למאה ה-19.
אז הפעם נעסוק בשחקנים שסגנונם ואופי משחקם אינו מקושר, אצלי לפחות, לאב מוגדר כזה או אחר. זו סוגיה מעניינת כי אפשר לתהות – איך בעצם הם נוצרו? נולדו מהים כמו אליק? נוצרו ישירות מהחול בים, כמו הקונכיות של אריסטו?
התשובות יהיו קצרות יחסית, בדיוק מכיוון שאין להם אבות ברורים, אבל הם עדיין שווים אזכור, גם כי הם מקרים מעניינים, וגם כי הם שחקנים אדירים ומיוחדים.
לפרקים הקודמים: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10
קארים עבדול ג'אבאר
קארים, באופן טבעי, הוא הראשון ברשימה, או כמו שכתבתי בתגובה לתגובה של גיא רוזן במעורב של מנחם בפברואר 2020:
"יש לי היפותיזה שאומרת שאחד הסממנים לגדולתו, וייחודיותו, של אדם, היא שאם לא היה מגיע לתחום, דווקא לא היינו שמים לב. למה הכוונה? שכאשר מישהו כל כך מיוחד, הוא יוצא מהקטגוריות הרגילות באופן שקשה היה לדמיין אותו, ואז, בעצם, לא היינו שמים לב ל"חלל" שנוצר בהעדרו.
תחשבו למשל על ההוק-שוט – בעולם בלי קארים, אם מישהו היה אומר משהו כמו "תשמעו, יש לי רעיון, למה שלא ניקח שחקן גבוה וארוך, ובמקום להיכנס לסל שזה קשה וכואב, ובמקום לזרוק מבחוץ שזה אחוזים נמוכים, הוא פשוט יעמוד ככה בחצי כיוון לסל, ויזרוק עם היד ככה בקשת", הרי ישר היו מסבירים לו שזה לא יצליח, ואמנם מדי פעם שחקנים עושים את זה, אבל זה לא משהו שאפשר להשתמש בו בעקביות. וכולם היו מהנהנים בהסכמה וממשיכים להתחפר ליד הטבעת, ומבחינתם בצדק גמור – הרי אם שימוש תכוף בזריקה המוזרה הזו היה אפשרי – "אתה לא חושב שמישהו כבר היה עושה את זה? האקים? דייויד רובינסון? שאקיל? זה פשוט בלתי אפשרי".
קל מאד לדמיין עולם שבו סנטר רזה למדי לא משחק עד גיל ארבעים ברמות הגבוהות ביותר. טבעי לגמרי לדמיין עולם שבו קארל מאלון אמנם לא זכה בטבעת אבל "ברור שהוא קלע הכי הרבה נקודות – אף אחד לא היה כל כך מוצלח כל כך הרבה שנים. וגם היה לו את סטוקטון", ובו אוסקר רוברטסון לא זכה באליפות מאחר ולרוע מזלו נקלע למילוואקי.
למעשה, תולדות העולם ללא קארים מתקבלות על הדעת הרבה יותר מאשר איתו."
בהופס כמו בהופס, הייתה גם תגובה לתגובה לתגובה, ובה הציע ידידנו Thejanitor לצייץ את זה באנגלית. איני מצייץ, אבל מימשתי את המלצתו, פשוט קצת אחרת, וניצלתי את סגר הקורונה הראשון, כחודשיים אחר כך, להפוך את התגובה לפוסט שלם על קארים.
כל זה כדי לומר שלא אלאה אתכם שוב בכל הנימוקים, אבל כן אטען שלמיטב ידיעתי לא היה שחקן כזה לפני קארים. ביל ראסל – אדם, וסנטר, שאפילו בעיניי אינו נופל מקארים – לא היה סוג של קארים. גם ווילט צ'מברליין לא היה קארים.
לטעמי, לא היה שחקן כזה גם אחריו – לא חאכים, לא ארווידאס, לא שאקיל, לא טימי, לא יוקיץ' – שחקנים גדולים מעל ומעבר לכל ספק, לא נכחיש זאת, אבל שונים ממנו מאד. לכן, בשורה התחתונה, החיפושים אחרי קארים "נוסף" טרם הסתיימו בהצלחה, ואני בספק שזה יקרה בעתיד הנראה לעין.
אם תציצו בראיון להלן עם ווילט צ'מברליין, תשמעו את ווילט מתאר איך, למרות שכנראה ניסה לעזור לקארים בתחילת דרכו, השניים לא הסתדרו.
במאמר מוסגר – בלי קשר לקארים זה ראיון מדהים, וקשה לי להאמין שאפשר היה לקיים ראיון כזה היום, מאחר וגם המראיין וגם המרואיין לא היו מדברים ככה, כולל שאלות ותשובות שהיום כנראה לא היו נשאלות באופן פתוח כל כך, דוגמת "למה לא הסתדרת עם ביל ראסל?", "מתי לאחרונה בכית?", "האם עשית סמים?", ועוד.
אם לחזור להקשר שלנו, נדמה לי שגם אחרי הראיון תסכימו שווילט אינו אביו של קארים.
אבל אם ווילט אינו אביו של קארים, וגם ביל ראסל לא, אז איך בעצם נוצר קארים?
השאלה היא במקום, הרי לשם כך התכנסנו. בנוגע לתשובה – אפשר לתאר את היתרונות הפיזיים של קארים, אבל כבר הבנו שווילט, אתלט כביר עוד יותר מקארים, לא היה קארים, וכך גם ענקים אחרים. אפשר בהחלט להצביע על האינטליגנציה החריגה של האיש, On and Off the Court, אבל עוד בפרק 9 הסברנו, כשדיברנו על לארי בירד, שאינטליגנציה לבדה אינה הסבר מספק. אפשר לציין את העניין הזה של "אופי", שדיברנו עליו בפרק 4 על האנדטוקומבוז, אבל כבר אז הבנו שזה עניין שקשה לחדד.
לכן, התשובה היא שאין לי מושג איך נוצר קארים. אני רק יודע שקארים הוא קארים הוא קארים, ושלדעתי זה הישג מופלא.
שאקיל אוניל
גם שאקיל, בעיני, הוא סנטר ייחודי שאינו קשור לאב כזה או אחר. קל להצביע על כך ששאקיל, האיש השוקל מיליונים, אינו דומה לקארים הרזה, לווילט האתלטי, לחאכים המיומן או, לטעמי, לאף אחד אחר ממי שלכאורה היו יכולים להיות אבותיו. גם ווילט מסכים איתי:
אפשר לטעון, אחרי ששמענו את ווילט מדבר בפומבי על ביל ראסל, קארים ושאקיל, שקשה להסתמך על ווילט כעדות אובייקטיבית במיוחד בכל הקשור לסנטרים גדולים אחרים, ואני בהחלט מסכים. אבל, אטען שזה לא קשור רק לווילט – גם פטריק יואינג לא הגיע מהכוכב של שאקיל, לא דווייט הווארד, גם לא וומבי. אז אני חושב שאפשר לומר שלא הייתה עוד חיה כזו, כמו שאקיל אוניל, ואני לא יודע אם אי פעם תהיה.
בכל הקשור למה שקרה שמחוץ לפרקט, שאקיל דווקא מדבר יפה מאד על אביו.
מעניין ששאקיל מציין דווקא את דוקטור ג'יי כדמות לחיקוי עבורו, וזאת למרות ההבדלים העצומים ביניהם בפיזיות ובסגנון המשחק. הרי אפשר היה לצפות שיציין סנטרים אדירים דוגמת ווילט, קארים, מוזס מאלון ודומיהם. בהקשר זה נזכיר שבפרק 2 סיפרנו שקובי ציין את מג'יק, ווסט, בירד וחאכים כאבותיו, למרות שהיו שונים מאד מקובי עצמו, ולא את דוקטור ג'יי, שדווקא יחסית דמה לו. גם דווין בוקר סיפר שאביו אמר לו ללמוד מטים דאנקן. כל זה כדי לומר שהקטע הזה, של שחקנים שמסתכלים על, ולומדים מ, שחקנים מאד שונים מהם, הוא לא רק מעניין אלא, לדעתי, גם יכול להיות מאד מועיל.
אם נחזור לשאקיל, לא מיותר לציין שהוא מתייחס לאביו המאמץ. אביו הביולוגי, ששיחק כדורסל במכללת סיטון הול, היה מכור לסמים ונכלא על אחזקתם כששאקיל היה תינוק. גם זה חתיכת סיפור, אבל בכינו מספיק על בירד, באטלר ודוראנט בפרקים הקודמים, אז לא נרחיב הפעם.
ווילט צ'מברליין
אני לא מכיר מספיק את ווילט צ'מברליין בכדי לקבוע אם גם הוא נולד מהים, אבל אני נוטה להעריך שכן, בעיקר מאחר וקיימת הסכמה מקיר לקיר שהוא היה אתלט יוצא דופן, ולא רק יחסית לתקופה בה שיחק. מחוץ לפרקט – לאור הסרטונים שלו דלעיל נראה שיחסיו עם "בניו הפוטנציאליים" היו לכל הפחות מורכבים, ולא מיותר לציין שבחייו האישיים לא היו לווילט ילדים ידועים, והוא נותר רווק הולל כל חייו. חתיכת טיפוס, On and Off the Court.
אפשר להסביר לפחות חלק מהייחודיות של קארים, שאקיל ו-ווילט בפיזיולוגיה יוצאת הדופן שלהם, שהרי כאשר מישהו חונן במידות ויכולות פיזיולוגיות נדירות כל כך, אין להתפלא שלא קיים אקזמפלר אחר שדומה לו. זה גם נכון, אבל אני לא חושב שזה ההסבר היחיד. לטעמי, השילוב הייחודי בין פיזיולוגיה ייחודית, לכשרון, ולהבנת המשחק, הוא כנראה מה שהפך אותם לנדירים כל כך.
חאכים אולאג'וואן
לטעמי גם חאכים נולד מהים, בגלל השילוב של גובה שאינו יוצא דופן יחסית לסנטר (2.13), עם יכולות כדורסל וסגנון משחק מאד יוצאי דופן יחסית לסנטר. חאכים היה, למיטב הבנתי, הסנטר הראשון "עם יכולות של גארד". אחריו באו סנטרים שאפשר להגדיר אותם ככאלה, דוגמת ארווידאס ויוקיץ', אבל לדעתי הם עשו את זה בדרך אחרת ואינם דומים לו. הפוסט המונומנטלי של אט"ה על חאכים, כאן, מסביר את זה מצוין.
טים דאנקן
השם הבא ברשימה הוא, כמובן, העז שלנו, של הספרס, טים דאנקן האחד והיחיד. או כמו שיהלי אמר
הפיזיולוגיה של טימי פחות יוצאת דופן יחסית לקארים, שאקיל, ו-ווילט, והוא בוודאי בעל סגנון המשחק "הרגיל ביותר" מבין ארבעתם. למעשה, אפשר לטעון שמבחינת סגנון משחק טימי אינו יוצא דופן כלל וכלל. זה גם נכון – כי לכאורה את מה שהוא עשה על הפרקט גם אנחנו יכולנו לעשות בקטסל, (חוץ מהדאנקים), וגם לא נכון – כי הוא עשה את זה ברמות הגבוהות ביותר, ובצורה מדויקת וקונסיסטנטית באופן על אנושי. כמו שציינתי בפרק 2, ננסה לפצח את הסוגייה בפוסט נפרד בעתיד, אבל גם בלי לשים כרגע את האצבע על הנקודה, אני יכול לומר שלא קארל מאלון, לא קווין מקהייל, ולא אף אחד אחר על הפרקט, לא הזכירו לי את טים דאנקן.
גם מחוץ לפרקט טימי הוא אישיות ייחודית. אימו הלכה לעולמה יום אחד לפני יום הולדתו ה-14. אביו הלך לעולמו חמישה ימים לפני יום הולדתו ה-26. אבל הם "הספיקו" להעניק לו כלים שתרמו להצלחתו.
אחרי שנולד מהים (הקריבי), אומץ טימי על ידי שני "אבות מאמצים".
הראשון, ולא ידעתי על כך עד הסדרה הזו, הוא ביל ראסל
באופן מעניין, חלק ממה שראסל אומר על טימי מהדהד את מה שאמרתי על סגנון המשחק של קוואי בפרק 1.
תראו גם את הקטע המקסים הזה
ככל שראסל מדייק באמירות הללו, ואין לי סיבה להניח שלא, זה מלמד אותי לא מעט על ביל ראסל (אמנם כיסוח, אבל בכל זאת, תודה רבה גילרי), שאני לא באמת מכיר ממרחק השנים והכל, וגם מעניק זווית נוספת לגדולתו של טים דאנקן, שממילא לא הוטלה בספק (לפחות עד שגילרי יכסח גם אותו).
האב המאמץ השני של טימי הוא כמובן פופ.
אם בפרק 9 דיברנו על ציפיות דביליות במשפחת בול, אז לטעמי המקרה הזה הוא דוגמא טובה לציפיות גבוהות, אך לא דביליות, שמנוסחות בצנעה ובחיוך. עדיף ככה.
ותראו איך שני הליצנים האלה מתקוטטים זה עם זה
ואיך טימי תומך ב"אביו המאמץ" בעת ירידתו מהבמה.
האם בעתיד הבן ירש את "אביו המאמץ"? כנראה שלא, אבל זו עדיין פנטזיה שאני מתרפק עליה לעתים.
דרק ווייט, כמובן
באופן טבעי, הדוגמא הסופית לנולדים מהים, השם האחרון ברשימה, המאסף הגדול, עמוד האש שאחרי המחנה, הוא ידידי משכבר דרק ווייט כוכב עליון.
ההבדלים בין ווייט לקודמיו בפוסט הזה – הן בהיבט הפיזי והן ביכולות הכדורסל – עצומים. בוודאי שקל יותר להיות דרק ווייט מאשר להיות קארים למשל. אבל זה רק הופך אותו למקרה מעניין יותר, כי למרות זאת אני מתקשה למצוא שחקנים שמזכירים לי את ווייט, וההפך.
אפשר להגדיר את ווייט כגארד, בעל גוף גדול יחסית, פאס-פירסט, שומר מצוין, שאינו צלף גדול מבחוץ.
שחקנים שעלו לי בראש כמתאימים לפרופיל הזה הם דניס ג'ונסון וג'ייסון קיד, אבל אחרי שרפרשתי את ההיילייטס שלהם, חשבתי שהם לא רק שחקנים טובים יותר מווייט, אלא גם ובעיקר, לא מספיק דומים לו.
אז בספר שלי, לפחות נכון לעכשיו, גם דרק ווייט נולד מהים, ומה שהוא עושה מאז בהחלט מרשים.
לסיום
האם תוכלו לזהות את הילדים שבתמונות? בין הפותרים נכונה יוגרל הפרק הבא, והאחרון בסדרה, שבו נפסע במרחבי ההורות הנסתרת – אנשים שמעולם לא חשבנו שהם קשורים זה לזה, עד שהקשר הנסתר ביניהם נחשף, לראשונה אי פעם, על ידינו. אל תפספסו.
מקורות: בסקטבול רפרנס, פייסבוק, הופס, וויקיפדיה, ועוד ועוד.
לא ברור מי העורך שאישר את הפסקאות הראשונות.
שום קשר לכדורסל, לא מתאים בכלל לפי המדיניות החדשה, מה זה עושה פה?!
אני מבין את העקיצה, אבל הן בהחלט קשורות לכדורסל, ולנושא של הסדרה.
זה רק לדעתך
כמו שרק לדעתך מה שהמהפנט כתב לא קשור.
מי שם אותך כסמכות היצירתית באתר?!
כתבת שאתה עושה המון עבודה בעריכה בהתנדבות.
יותר מכך – הכותבים פה גם בהתנדבות!
בנאדם כתב בהתנדבות ונתן מזמנו ומרצו לכתוב טקסט, ואתה פשוט החלטת שזה לא הטעם שלך וחתכת.
אין לי שום קשר לעורכים כאן אבל היגיון בסיסי אומר שבאתר של כותבים בהתנדבות, וברוחו של מנחם (כי בגללו כולנו פה), תפקידו של עורך לסנן תכנים פוגעניים ודברים קיצוניים, לא לשמש כסמכות יצירתית לכותבים.
זה לא אתר מסחרי או חדשותי פה.
אנשים פה נותנים כ"א את תרומתם בסגנונם, ברוח המאפשרת של מנחם.
מי שלא רוצה שלא יקרא סגנון שהוא לא אוהב.
אני מניח שהיומנים שלי גם לא היו עוברים אצלך.
גם לא מומי.
זעפרני עם הפריוויואים בעלי ההקשרים ההיסטוריים שלו של שבת? תלוי במצב רוח ובטעם שלך.
לדעתי, חרגת קשות מסמכותך, ואתה אפילו לא רואה את זה.
עוד ביקשת ממנו שיגיד תודה שלא חסמת אותו.
נראה שנכנסת לאגו טריפ מטורף לצערי, וגלשת קשות בלי בקרה.
לדעתי הניתוח שלך את העניין הזה טועה ומטעה.
.
אין כאן שום עניין של סמכות בנושא יצירתיות. ואני בטח לא רואה את עצמי כמי שצריך לקבוע בענייני טעם וריח. אני גם מסכים לחלוטין שמי שלא אוהב סגנון מסוים לא חייב לקרוא אותו. ואין לי שום בעיה עם היומנים שלך או עם הפוסטים של מומי, להיפך, אני תמיד קורא אותם ומגיב את דעתי החיובית עליהם.
.
הסוגיה כאן לדעתי היא שונה ומתייחסת לשיקולי עריכה בלבד. חלק מהכותבים החיצוניים פחות מיומנים בכתיבה, והטקסטים לעתים נראים כמו טיוטה – חזרות, משפטים קטועים, ענייני פיסוק, שגיאות כתיב וכו'. טקסט שקשה להבין מה כתוב בו.
לכן האתר, ולא רק אני, עורכים את הטקסטים האלה לפני הפרסום. בדרך כלל הכותבים משתפרים עם הזמן, ואז הם מקבלים הרשאות כתיבה בדיוק כמוך וכמוני. מבחינתי זה רק טוב כי זה מוריד ממני את העומס.
.
אם אתה חושב שאין סטנדרט מקצועי מינימאלי שצריך להקפיד עליו, אז אנחנו אכן לא מסכימים, אבל בשום מקרה אין כאן עניין של יצירתיות או העדפות אישיות, וגם לא יהיה.
תשובה לעניין
זה לא השתמע כך ממה שכתב המהפנט וממה שענית לו. אין לי מושג מה נערך אז אקבל את תשובתך כפי שהיא וכמובן שאין לי טענות במקרה כזה.
1. מייקל
2. קובי
3. לא מזהה
4. סטף
5. לא מזהה
6. דוויד רובינסון
אני חושב ש5 זה שאק
ובחיי ש3 דומה לאל הורפורד
ערב טוב לכולם ותודה למאנו על פוסט מצוין ומענין
מילה לגבי טים דאנקן בענין שאני מרגיש שמעולם לא עלה לדיון באתר .
אני בהחלט חלק מההסכמה הרחבה שטימי הוא העז של עמדה 4 בנבא והשאיר אבק
למאלון ובארקלי .
מענין שהכשלון העצום שלו בפיבא נמחק היה כלא היה . אני מזכיר שהוא הגיע לאתונה 2004 ככוכב הבלתי מעורער של הנבחרת יחד עם אייברסון . בטורניר עצמו , הוא לחלוטין לא הצליח להסתגל למשחק הבינלאומי , הסתבך מהר מאד בבעית עבירות , ולא היה פקטור בשום משחק .
לאחר מכן , הוא סירב להופיע שוב במדי הנבחרת .
למי שלא זוכר , זו נבחרת הנבא היחידה שלא זכתה בזהב האולימפי .
עדיין זוקפים לרוקים את הכישלון
:-)))))
לקארים אין בדיוק אבא אבל יכול להיות שהייתי בוחר במייקן, שניהם כוכבים שהגדירו את המושג כוכבות.
לשאק זה קל קוראים לו ווילט שניהם גבוהים הכי דומיננטים (לא רק בתחום של הגבוהים) בלי קליעה ושניהם ככל שהזמן עבר, נראו יותר ויותר עצירים.
לווילט אין באמת
להאקים הייתי בוחר בראסל, וולטון
טים דאנקן יש את קארים, הייז
ולווייט יש יותר מדי אבות אפילו יכול להיות שמייקל הוא אבא שלו
תודה מאנו
אפילו אני שכחתי כבר מאותה תגובה, אבל 4 שנים אחרי, אני עדיין יכול להגיד בפה מלא שטים דאנקן יש רק אחד
תודה על אחלה סדרה.
לדעתי אתה קצת משוחד בעניין טימי ואולי רוצה לראותו כתופעה חד פעמית. עבורי הוא מאוד מזכיר את הסיפורים על ביל ראסל – המון נקודות השקה ואפילו הראית כאן את הקשר ה"משפחתי" שיש ביניהם. אם זה לא אבא ובן – אז מה כן?!?!
גם לגבי דרק וייט נראה לי שזו סתם סוג של הטרלה – זה שחקן שאמנם לא נופל בדיוק להגדרה של אריק ברמן ("…כמוך יש בשקל, כמה אלפים…") – אבל לא רחוק מכך.
לגבי טימי וראסל – נדמה לי שזה עלה בתגובות לפוסט הראשון בסדרה – שטימי שחקן התקפה הרבה יותר טוב מראסל, אבל אני באמת לא מספיק מכיר את ראסל כדי להגיד על זה משהו אינטליגנטי.
.
לגבי דרק וייט – זה בעיקר ניסיון לבדוק אם, ואיך, גם שחקנים לא היסטוריים יכולים להיות מיוחדים. ברור שמבחינת הרמה המקצועית הכוללת, יש הרבה יותר שחקנים כמו ווייט מאשר כמו קארים או שאק, אבל מבחינת הסגנון, באמת לא הצלחתי לחשוב על מישהו דומה. בטוח שיש, פשוט לא עלו במוחי היגע.
.
אריק ברמן זה גדול
:-)))
אם רוצים להיכנס לרזולוציות תמיד אפשר למצוא הבדלים בין שחקנים, אבל כבר עשית בסידרה הזו קישורים יותר רופפים מאשר ראסל-דאנקן.
כנל לגבי וייט- יש בו אלמנטים של ביירון סקוט, דני איינג', דן מארלי, רון הארפר, ובטח עוד רבים אחרים שאפשר לחשוב עליהם. מובן שאין זהות מדויקת, אבל הרעיון הכללי דומה.
.
תודה על המחמאה לגבי אריק
אלה היו קישורים רופפים?!? חכה לפרק של מחר, שכל כולו קישורים שאין רופפים מהם
:-))))
אבל ברצינות – לגיטימי לגמרי. לי קוואי מזכיר את מייקל שתי טיפות מים, בעוד אנשים אחרים טענו שהם לא רואים בכלל קשר, הקישורים בהחלט סובייקטיביים.
אזהרת ספוילר – התשובות לחידון הילדים בתמונה האחרונה בתחתית תגובה זו:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
1. מייקל
2. קובי
3. לברון
4. סטף
5. שאקיל
6. דומיניק ווילקינס
[…] לפרקים הקודמים: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11 […]
בס"ד
תודה רבה, מעניין