פיניקס סאנס – יומן אליפות, חלק שני / הגולש אריק ספרן

פיניקס סאנס – יומן אליפות, חלק שני / הגולש אריק ספרן

אריק אוהד פניקס ותיק ומחבר ספר הילדים "הלוואי שהייתי".

הקדמה

אחרי 10 שנים במדבר. תקופת חיים שלמה, בה הספקתי להכיר את אשתי, להביא לעולם 3 ילדים (וספר), לעבור עבודות, דירות, לעשות תואר שני ומה לא – ועדיין, לא זכינו לראות את פיניקס סאנס בפלייאוף.

בתקופה הזאת, הפכנו מאחד המועדונים הכי מוערכים בליגה, לבדיחה מהלכת. בתקופה הזאת נהנינו מסיפורים על עזים, ציוצים מהמספרה, תאומים מטורפים, טריידים הזויים ובחירות דראפט כושלות. החלפנו 4 ג'נרל מנג'רים, 7 מאמנים, עשרות רבות של שחקנים, ומעט מעט ניצחונות.

עכשיו, כשהמהפך התחיל, וכשבצורת הפלייאוף עומדת בפני סיום, החלטתי לכתוב יומן מסע, ולאופטימיים בינינו – יומן אליפות – על העונה הכל כך מרגשת.

חלק שני

פרק א' – היסטוריה רבותי

34 ניצחונות!

על אף ששליש עונה עוד לפנינו, כבר בשלב הזה הצלחנו להגיע לאותו מספר ניצחונות אליו הגענו בסיומה של העונה הקודמת כולה (73 משחקים, מתוכן 8 בלתי נשכחים בבועה). בעונות קודמות, נאלצנו להמתין למעלה מעונה וחצי בכדי לאסוף כל כך הרבה ניצחונות. הפעם, עשינו את זה בתוך 48 משחקים בלבד.

אמנם, הקבוצות האייקוניות של פיניקס הגיעו למספר זה בקצב מעט מהיר יותר (42 משחקים לקבוצה של נאש מ-04, 43 משחקים לקבוצה של בארקלי מ-93), אבל הקבוצה הנוכחית נמצאת לא רחוק מאחוריהן, ואם מנטרלים את פתיחת העונה המגומגמת של ה-8-8, אז בכלל מבינים שמדובר בקבוצה עם יומרות לעשיית היסטוריה של ממש.

על פניו, נראה שהקבוצה הנוכחית שונה באופן מהותי מקבוצות העבר שהיו זכורות בעיקר בשל משחק ההתקפה המלהיב שלהן, לצד הגנה בינונית, במקרה הטוב. כעת, לפחות לפי מבחן העין, מדובר בקבוצה קשוחה, אשר שמה דגש בראש ובראשונה על הגנה, ורק לאחר מכן תאפשר לכוכבי הקבוצה לתת את הטון בהתקפה. אלא שצלילה למספרים מגלה כי זה לא ממש כך.

נכון לרגע זה, הקבוצה הנוכחית מחזיקה באופנסיב רייטינג הגבוה בהיסטוריה של המועדון (116.3), שמוסרת הכי הרבה מאז עונת 94 (27.2 אסיסטים למשחק), ובו זמנית מצליחה לאבד הכי מעט בהיסטוריה של המועדון (13 איבודים בלבד). כך שאין שום תלונות לגבי ההתקפה.

מה לגבי ההגנה? טוב תודה. נכון לרגע זה, פיניקס ממוקמת במקום החמישי בליגה מבחינת דיפסנסיב רייטינג (108.2), אזורים שלא היו מוכרים לאף אחת מהקבוצות הגדולות של העבר (מקום 18 בעונת 2004, מקום 24 בעונת הפלייאוף האחרונה שלנו – 2010).

וכך, עונה שהתחילה אצל רוב האוהדים עם תקווה אמיתית לשבור את בצורת הפלייאוף, כאשר כל ניצחון התקבל בהתרגשות ושמחה, הופכת לאט לאט לעונה שבה ניצחונות מסוימים הפכו למובנים מאליהם, והדחה מהפלייאוף מבלי שניקח לפחות סדרה אחת תיחשב ככישלון. מה נגיד, עם האוכל בא התיאבון.

פרק ב' – מה היה לנו כאן?

את החלק הראשון של יומן המסע חתמתי בתחזית ל-10 המשחקים הבאים של הקבוצה, בו חזיתי לקבוצה 8 ניצחונות. בתגובה, מנחם לס האגדי, טען שהקבוצה שלי היא אוברייטד, ושאצטרך להגיד תודה גם על 6 ניצחונות.

אז ראשית, סליחה: על כך שהאורים והתומים של הליגה בישראל, זה שקניתי כל ספר שלו על הליגה בכל שבוע הספר בשנות ה-90, האיש עם החיצים והבונבונים, נאלץ כעת לאכול את הכובע כאשר הקבוצה שלי ניצחה לא פחות מאשר 10 משחקים מתוך ה-13 האחרונים (ובהזדמנות זאת, סליחה גם לכם הקוראים, על העיכוב בכתיבת הטור, בגלל ענייני פסח וכו').

להלן סקירה קצרצרה ביותר של המשחקים שנערכו מאז כתיבת החלק הקודם:

א. פורטלנד (ח) – מה חזיתי? – ניצחון, מה בפועל? – ניצחון 127-121. אמנם פורטלנד בהרכב חסר, אבל פיניקס גילתה פה אופי מדהים כאשר סגרה פעמיים פיגורים דו ספרתיים, בשביל לקחת ניצחון חוץ קשה, ועל הדרך לנצח את הסדרה העונתית. נקודה מעניינת: אייטון לא משחק בכלל ברבע האחרון.

ב. אינדיאנה (ב) – מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? הפסד 111-122. הפסד מאכזב מאוד, דווקא בבית ומול קבוצה במשבר. אין מה לעשות, יש גם ערבים כאלה, כאשר הקבוצה נקלעה לפיגור של 20 הפרש ובערב קליעה נוראי פשוט לא הצליחה לחזור לעניינים. אייטון שוב לא משחק ברבע האחרון, מגמה מדאיגה?

ג. ממפיס (ב) – מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? ניצחון 122-99. משחק שלימד יותר מהכל על העומק המרשים של הקבוצה. שחקנים שכבר יצאו לגמרי מהרוטציה כמו לנגסטון גאלווי וג'בון קרטר היו חלק מרכזי שהובילו את הקבוצה לניצחון החשוב.

ד. מינסוטה (ב) – מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? הפסד 123-119. משחק שבו שני שחקנים של מינסוטה פשוט התפוצצו עלינו עם 41 של קאט ו-42 של הרוקי אדוארדס. קורה.

ה. מינסוטה (ב) – מה חזיתי? הפסד, מה בפועל? ניצחון 113-101. בסוף צדקתי וסיימנו את הסדרה הזאת ב-1-1, אחרי שנקמנו על ההפסד בלילה הקודם. הפעם הצלחנו לעצור את את קאט ואדוארדס על 35 נקודות. ביחד.

ה. לייקרס (ב) – מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? ניצחון 111-94. בלי דיוויס כמו שחזיתי, וכעת גם בלי לברון, היינו חייבים לקחת את המשחק הזה. קאמבק של אייטון, עם 26 נקודות הובילו לניצחון שקיבע אותנו במקום השני במערב.

ו. מיאמי (ח) – מה חזיתי? הפסד, מה בפועל? ניצחון 110-100. אחד הניצחונות המרשימים שלנו העונה, מול סגנית האלופה, עם משחק מצוין של אייטון (17 נ' 16 ר' 3 ח'). בנוסף, זה המשחק הראשון המשמעותי של הרכש החדש של הקבוצה, טורי קרייג, שמתברר כגניבה של ממש.

ז. אורלנדו (ח) – מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? הפסד 111-112. כנראה ההפסד הכי מאכזב בתקופה האחרונה. מול קבוצה שיום לאחר מכן התפרקה לגמרי מכל הנכסים שלה. אין מה לעשות, כנראה שהבינו שהשיא שלהם היה הניצחון עלינו. משחק נדיר שבו הספסל של הקבוצה היה חלש מאוד.

ח. טורונטו (ח), מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? ניצחון 104-100. ניצחון קשה מול קבוצה לוחמת, כשאייטון מביא את הניצחון עם מהלך הגנתי מצוין בחסימה על סיאקאם. שוב הקבוצה מצליחה להוכיח שהיא פשוט לא מוכנה להפסיד שני משחקים ברציפות.

ט. שארלוט (ח), מה חזיתי? ניצחון, מה בפועל? ניצחון 122-117. ניצחון די מגעיל, שהושג בהארכה אחרי שהקבוצה איבדה (ולא בפעם הראשונה העונה) יתרון מבטיח שהפך למשחק צמוד. בוקר עם 25 נקודות, ומיקאל עם שיא קריירה של 6 חטיפות, הובילו לניצחון.

ולמשחקים שלא חזיתי מראש:

א. אטלנטה (ב) – ניצחון 117-110. שבעה שחקנים קלעו בספרות כפולות, כולל שאריץ שחזר לעצמו אחרי תקופה נוראה, וטורי קרייג שמתגלה ככוח אמיתי בקבוצה.

ב. שיקאגו (ב) – ניצחון 121-116. משחק השיא של בוקר העונה, עם 45 נקודות, הביא אותנו לניצחון הרבה יותר קל משהתוצאה מרמזת. כריס פול סייע עם 14 אסיסטים.

ג. אוקלהומה (ב) – ניצחון 140-103. רבע ראשון היסטורי של 43-13, מול הילדים של OKC, גמר את המשחק. נתון משעשע, הפעם אחרונה שהקבוצה ניצחה ב-37 הפרש, הייתה באפריל 2006, כאשר הקבוצה ניצחה את ניו-אורלינס, בה שיחק אחד העונה לשם כריס פול.

פרק ג' – לאן הולכים מכאן?

אמנם כרגע אנחנו נמצאים בעמדה טובה מאוד במקום השני במערב, במרחק סביר מהדולקות אחרינו. אבל, עם ההתחזקות של דנבר, הכניסה לעניינים של קוואי, החזרה הצפויה של דיוויס ובעיקר – הלו"ז הסופר קשה באפריל, אי אפשר להיות רגועים לרגע.

להלן התחזית שלי ל-11 המשחקים הבאים (משחקים 10 ו-11 עם back to back, אז נחבר גם כאן):

א. יוסטון (ח) – משחק שאמור להיות קליל לקראת לו"ז קשה מאוד. יש לנו נטייה להסתבך מול קבוצות חלשות, מקווה שנמנע מכך וניקח את הניצחון בקלות. תחזית: ניצחון.

ב. יוטה (ב) – משחק העונה מול המדורגת ראשונה. עם כל הכבוד ליוטה, עם הגדלת קיבולת הקהל ל-5,000 צופים, ועם רעל בעיניים, אני לא רואה איך אנחנו לא לוקחים את המשחק הזה. תחזית: ניצחון.

ג. קליפרס (ח) – משחק חוץ קשה יום לאחר משחק העונה, מתכונת די בטוחה להפסד. אלא אם בוקר יחליט לשחזר את מה שעשה להם בבועה. תחזית: הפסד.

ד. וושינגטון (ב) – אמנם יש לנו נטייה להסתבך מול קבוצות חלשות, אבל לא כאלה שכבר הפסדנו להן העונה. תחזית: ניצחון קל, למרות דאבל דאבל של דני.

ה. יוסטון (ב) – בשנים האחרונות אנחנו היינו אלה שהיו בטנקינג מוחלט בשלב הזה של העונה, הפעם תורנו לקחת את הניצחונות מקבוצות כאלה. תחזית: ניצחון.

ו. מיאמי (ב) – באטלר בכושר מפלצתי, כשמיאמי נלחמת על ביתיות במזרח. ניצחנו אותם אצלם בבית, יש לי תחושה שיבואו לנקום. תחזית: הפסד.

ז. סקרמנטו (ב) – הקבוצה שלנו מוכיחה פעם אחר פעם שהיא פשוט לא מוכנה להפסיד שני משחקים ברציפות. אם אכן נפסיד קודם למיאמי, אין ברירה אלא לחזות: ניצחון.

ח. סאן אנטוניו (ב) – מפגש ראשון שלנו העונה מול הקבוצה של פופ. התחילו לאבד גובה לאחרונה, ולמרות ההיסטוריה הלא מחמיאה מולם, לפני רצף קשה במזרח הגיע הזמן לתקן את ההיסטוריה: ניצחון.

ט. מילווקי (ח)  – אחד המשחקים הקשים ביותר שיש לליגה להציע, קשה לחזות פה ניצחון. תחזית: הפסד.

י. פילדלפיה (ח) – אמנם הקבוצה לא יודעת להפסיד שני משחקים ברצף, אבל הפעם מדובר בשניים קשים במיוחד, ועל כן: הפסד.

יא. בוסטון (ח) – דברים שבוקר לא אוהב: להפסיד. דברים שבוקר כן אוהב: את המגרש בבוסטון. תחזית: ניצחון.

סה"כ תחזית: 7 ניצחונות 4 הפסדים.

GO SUNS!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. לכאורה, הכל טוב.
    הקבוצה מנצחת, כאשר יש לה סיכוי ממשי לסיים את העונה כקבוצה עם מאזן טופ 5 בליגה.
    .
    ועדיין,
    קשה להשתחרר מההרגשה שלאחרונה העסק קצת צולע. הניצחונות מגיעים בקושי, ההפסדים לא מחויבי המציאות.
    .
    מציק לא פחות לדעת שיש משהו בתלונות של השב"רניקים על חוסר מעורבותו של אייטון.
    אייטון מצדו משחק היטב. הוא זז המון בהתקפה, חוסם לגארדים ולפורוורדים, פותח להם את הצבע ומאיים מצדו על הצבע הן בתנועה בפיק אנד רול, והן דרך משחק פוסט לא רע בכלל (השתפר פלאים אחרי שליש ראשון בינוני של העונה).
    הבעיה?
    לטעמי, הוא פשוט לא מקבל מספיק את הכדור. זה בולט מול קבוצות מולן יתרון הכוח/גובה/אתלטיות שלו הוא גדול במיוחד.
    .
    השורה התחתונה?
    אשרינו, אוהדי הסאנס, שאלו התלונות שלנו.
    .
    תודה, אריק

    1. יפה כתבת.
      .
      אם זה לא היה כריס פול שמרכז כבר היינו מייחסים לו את הבעתיות בחוסר הזריקות של אייטון. כשמדובר על רכז כל כך קבוצתי עם מוניטין כל כך טוב, קשה לייחס לו איזשהו חיסרון ובטח שבחירת זריקות לא טובה. מקווה בשבילכם שאייטון ימצא את עצמו בקבוצה כי הוא חיוני להגעה לרמות הגבוהות באמת

  2. תודה אריק. עוד לא אליפות אבל קבוצה טובה מאוד עם פוטנציאל צמיחה קדימה. מעבר סיבוב בפלייאוף יהיה הישג אדיר. עצם שבירת הבצורת וכניסה לפלייאוף כבר הישג.

  3. תודה אריק. מעולה. מילה שלי לגבי אייטון, בסאנס, לפחות ממה שאני ראיתי העונה, הדגש הוא על משחק חוץ וזה הגיוני כשיש לך את בוקר, הגנרל הקטן ועוד כמה קלעים טובים. לוקח זמן לפתח דומיננטיות בצבע, אבל הייתי מצפה מפול להבין את זה בעצמו ולדחוף כדורים מאייטון. בפלייאוף הם חייבים גם את המימד של משחק הפנים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט