האגדות הזרות – אוסקר שמידט AKA גדול הסקוררים בכל הזמנים / אבי טרכטמן

פעם, בזמן מו״מ בין אוסקר שמידט לבין הנטס, נשמע שמידט אומר ״אני רוצה 20״. השומע הסנטדרטי יחשוב שמדובר ב-20 מיליון דולר, אבל אז יזכור שבזמנו (אמצע שנות השמונים ככל שידוע לי) אף אחד לא קיבל 20 מיליון דולר בנ.ב.א . השומע המלומד יחשוב שמדובר במינימום של דקות, אוסקר שמידט ביקש לקבל 20 דקות במשחק. זאת תיאוריה הגיונית, אך היא לא נכונה.

כי האמת היא אחרת. אוסקר שמידט ביקש אישור לזרוק 20 זריקות במשחק. זה היה המו״מ שלו, ומפה לשם, האיש שקלע יותר נקודות כדורסל מאשר כל שחקן אחר בהיסטוריה כולל לברון ג׳יימס מעולם לא שיחק ולו משחק נ.ב.א אחד. בנאום היכל התהילה שלו (שאליו אחזור מאוחר יותר) הוא אמר את מה שכולם ידעו – הסיבה שהוא לא רצה לשחק בנ.ב.א היא בגלל שאם הוא היה משחק שם, הוא היה צריך לוותר על המקום שהפך אותו לגדול שחקני הכדורסל האולימפיים בכל הזמנים, שכן שחקני נ.ב.א לא הורשו אז לשחק בנ.ב.א, ואילו ב-92, כשכבר כן, אוסקר שמידט היה כבר מבוגר מדי.

וזה לא צחוק, עוד נגיע למספרי הנקודות שלו, אבל לפני זה צריך לזכור דבר אחר – אוסקר שמידט שיחק כדורסל מ-ק-צ-ו-ע-י במשך 30 שנה, בין 1974 ל-2003. אמנם רובם היו בברזיל, אבל בשנות השיא הוא שיחק באירופה, ובעיקר בליגה האיטלקית שהיתה אז אולי החזקה בעולם, עם קזרטה ופאביה, ומאוחר יותר שלוש שנים בסרגוסה לפני שהוא חזר לארץ מולדתו בגיל 37 בשביל לשחק עוד שמונה שנים מקצועיות עד הפרישה שלו בגיל 45! והנה בקטנה, משחק ה-61 נקודות שלו במדי ויאדוליד בגיל… כולה 35. בקטנה. במשחק הזה אגב הוא קלע 8 שלשות, שזה כלום כי במשחק באותה ליגה בשנת 1994 הוא קלע 11 שלשות, שהיה למיטב ידיעתי שיא שכל כל ליגה כולל הנ.ב.א, שם דניס סקוט קלע את אותו מספר שלשות רק שנתיים מאוחר יותר בעונה האחת בה קיצרו את קו השלוש בנ.ב.א.

נאום היכל התהילה שלו הוא יצירת מופת בת 18 דקות. אני רציני, מדובר בנאום שהוא יצירת מופת של הומור נפלא, רגש עמוק (חכו לסוף) ואנגלית קלוקלת. והנאום גם כולל את המשפט האלמותי הבא:

"אני רוצה להודות גם לקלאודיו מורטרי (חברו של שמידט לנבחרת ברזיל ואחר כך מאמנו, א.ט). ״הוא היה איש קשוח, תמיד ניצח בכל מקום אליו הלך.

If he came to the Wizards….. They win״ קינח שמידט בהומור אופייני

אבל מי היה שמידט באמת? מה היתה רמת משחקו והאם באמת הנ.ב.א סבל מכך שהוא לא שיחק שם.

האמת מורכבת. MBK כתב כאן לא מזמן על יכולת קליעת השלשות של הפאוור / סנטר שהיה טורצ׳אן, אבל אם מדברים על יכולת קליעה מהשלוש של גבוה (אם כי העמדה של שמידט היתה יותר 4 לכיוון ה-3 מאשר 4 לכיוון ה-5) ברור ששמידט היה הראשון. שחקנים שהוא מזכיר בהתקפה? קליי תומפסון ורג׳י מילר כמובן. חבר׳ה שרצים מסביב לחסימות וקולעים שלשות כאילו היו חמאה. אבל רג׳י מילר וקליי היו גדולים משמידט בכל מובן שהוא, לא רק בגלל שהם שיחקו בנ.ב.א

רג׳י מילר היה אחד הווינרים הגדולים בכל הזמנים, והוא הוכיח את זה אין ספור פעמים.

קליי היה (לצערי כבר לא) שחקן הגנה פנומנלי שרצח באין ספור משחקים ענקיים, ואתם יודעים… 4 אליפויות.

שמידט היה… שמידט היה שחקן נטול הגנה לחלוטין שמעולם לא הגיע להישג קבוצתי כלשהו. שום אליפות מדינה בקבוצות האירופאיות שלו. ההישגים הקבוצתיים היחידים שלו הם ניצחון על ארה״ב בגמר של משחקי פאן אמריקה ב-1987 כשהוא קולע 46 נקודות בגמר מול דייויד רובינסון (שלוש שנים לפני שהגיע לנ.ב.א…) , פו ריצ׳רדסון, ריק בארי, דני מאנינג, דן מארלי ופרוויס אליסון. ההישג הקבוצתי השני החשוב שלו היה ניצחון בגביע האיטלקי עם קזרטה ב-1988.

זהו. כלומר, הוא אמנם לקח כמה אליפויות בליגה הברזילאית. אבל בגדול, במשחקים חשובים. זהו. זה כל ההישגים שלו, ובגדול – כן, זו בעיה לא קטנה. כי גם אם יש כאלה שמדברים עליו בנשימה אחת עם נוביצקי (בכל זאת פאוורים לבנים גדולים שידעו לקלוע מהשלוש, למרות שמשחקו של שמידט היה שונה לחלוטין), עם סטויאקוביץ׳ (אותו גובה, אותה יכולת קליעה מהשלוש, בהחלט פחות הישגיות מצד הברזילאי ברמה הקבוצתית למרות שגם סטויאקוביץ׳ היה קצת אנדר אצ׳יבר) או אפילו עם דוראנט (שזה הגיוני. יש הרבה קווי דמיון ביכולת לקלוע מרחק מעל כל שחקן, רק שדוראנט גם יודע לזוז עם הכדור, למסור ולשמור) צריך לזכור בסופו של דבר ועניין – שמידט לא הגיע לאף הישג קבוצתי משמעותי בקריירה, וזה אפילו כולל את הגמר האלמותי ההוא מול ריאל במה שבסופו של דבר הוא המשחק המפורסם ביותר בו שמידט שיחק.

גמר היורוקאפ ההוא (European Cup כפי שנקרא אז), הפגיש את ריאל של דראזן פטרוביץ׳ ז״ל עם קזרטה של אוסקר שמידט יבדל״א. הראשון קלע 62 נקודות וניצח. השני קלע 44 נקודות והפסיד. ואם מישהו חושב על משחק 7 ההוא והדו-קרב בין דומיניק ווילקינס לבין לארי בירד, אז גם אני איתכם. ואם לא, אז רק לאבי יש אסוסיאציות מוזרות וזה בסדר.

אבל נכון, הישגים אישיים יש לשמידט למכביר. את זה אי אפשר לקחת ממנו לעולם.

  • קלע 49,737 נקודות ביותר מ 1,600 משחקים בקריירה. וכן, זה יותר מאשר כל שחקן אחר בהיסטוריה. אם כי חובה לציין שלברון (47,654 נקודות כולל פלייאוף ובמדי ארה״ב) לא מאד רחוק. ורמת התחרות אפעס… לא בדיוק אותו דבר.
  • 1,093 נקודות במשחקים אולימפיים, ולא רק שזה הכי הרבה בהיסטוריה, זה 300 נקודות יותר מהבא אחריו (אנדרו גייז כמובן) . היה לו גם משחק אולימפי עם 55 נקודות, אבל גם אפס מדליות אולימפיות
  • 42 נקודות בממוצע במשחקים האולימפיים של 1988, ובסך הכל, הוא הוביל את הקלעים האולימפיים בשלוש תחרויות שונות.
  • ובכל זאת… ארבעה רבעי גמר ואי העפלה אחת להצלבה. אלו ההישגים הקבוצתיים שלו באולימפיאדה… אפעס, לא משהו
  • וכמובן, שמידט גם מוביל את קלעי כל הזמנים באליפויות העולם של פיב״א עם 843 נקודות בסך הכל. ואתם יודעים מה, הוא אפילו זכה פעם במדלייה. אמנם ארד, אבל מדלייה ב-1978, וגם העפיל לחצי הגמר ב-1986. לא נורא.
  • 8 תארי מלך הסלים אירופאיים היו לו, 7 מהם באיטליה, מתוכם 6 עם קזרטה. אחד מהם עם ויאדוליד בספרד. כאמור, רק תואר קבוצתי אחד היה לו. היו לו גם שני גמרים באליפות איטליה עם קזרטה ועוד שני גמרי גביע פרט לזה שהוא ניצח. אבל קזרטה סוף סוף לקחה אליפות (היחידה בתולדותיה) שנה אחרי ששמידט עזב אותם כשהם מובלים על ידי ננדו ג׳נטילה הזכור לטוב ווינצ׳נזו אספוזיטו הזכור אף הוא לטוב (שאף זכה לסטינט קטן בנ.ב.א) וצ׳ארלס שקלפורד. תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים.
  • אפילו בליגה הברזילאית, אשר את קלעיה הוא הוביל 10 פעמים, ואשר בסופו של דבר, בה הוא שיחק במשך רוב הקריירה (שמונה שנים לפני גיל 24 ועוד שמונה אחרי גיל 37) הוא זכה רק בשלוש אליפויות, שזה פחות ממה שהייתם מצפים ממישהו שזכה להילה של ״ג׳ורדן הברזילאי״.

מסקנות:

הרבה סיפורים רצים על כך שהאישיות שלו מתאימה היטב לצורה בה שיחק כדורסל, כשלא מעט תיאורים מדברים עליו כאגואיסט (נדמה לי שלעולם לא מסר יותר מאשר 2 אסיסטים למשחק באולימפיאדה) ויהיר (שוב, תשמעו את הנאום המדהים שלו. .. הוא באמת מדהים, אבל יש בו המון ״עשיתי, רציתי, יכולתי״)

רבים מכתירים את אוסקר שמידט כגדול שחקני הכדורסל שלא שיחקו בנ.ב.א. יש מצב שהוא אכן גדול הסקוררים שלא שיחקו בנ.ב.א, אם כי גם בזה אני לא בטוח. אין לי שום ספק שניקו גאליס ובוודאי שדיאן בודירוגה היו שחקנים גדולים ממנו, ולא רק בקנה מידה אחד. גם לדיאמנטידיס ואפילו ללן ביאס ז״ל וארל מניגולט ז״ל יש קייס לא רע. שמידט במשך קריירה שלמה היה ראש לשועלים (לעזאזל, בחלק מהעונות שלו באירופה הוא אשכרה שיחק בליגה השניה באיטליה ובספרד !!) ועשה משהו שהיה לו מאד נוח – הוא שיחק רק במקומות בהם היה לו אישור לא לשמור מצד אחד, ולזרוק ללא הכרה מהצד השני.

״אני רוצה 20״….

לפוסט הזה יש 39 תגובות

      1. ברוך רובין

        21 אוג 2023 11:26:33

        חצי מהליגה לא עושה הגנה, מוראנט וגה זה בכלל בדיחה שלא זוכר בהיסטוריה. נראה סקורר מפלצתי כנראה לא היה מקבל דקות בליגה באותה תקופה בגלל שהליגה הייתה סגורה לאמריקאיים אבל ביכולת הוא בהחלט שם. עוד אחד מהכשרונות שלא הגיעו לליגה בגלל קיבעון

  4. Berch

    21 אוג 2023 10:12:35

    נראה לי שהוא מאוד נהנה מהקריירה והמשחק
    שאפו גדול
    העבודה שלו הייתה לשים את הכדור בסל ? אז הוא בא לעבודה
    אחלה סקירה על שחקן ענק שתמיד הייתי בטוח שהוא גרמני. סופרייזינג
    🙂

  6. John

    21 אוג 2023 10:19:04

    אוסקר שמידט היה יכול לשחק בכול עידן ובכל ליגה מבחינת יכולת. כן יכול להיות שהאופי שלו לא אפשר לאף כוכב לשחק לצדו. אני לוקח את זה בחשבון. אבל עדיין, תחשבו כמה שלשות נמנעו ממנו בגלל היעדר קשת בפיב"א עד סוף 84. האולימפידה הראשונה עם קשת 3 הייתה ב-1988 בסיאול ואז נתן 42 נקודות למשחק. לגבי NBA כמות השחקנים עם הגנה מגוחכת אבל יכולת התקפית מרשימה היא לא קטנה בטח בסוף שנות ה-80. דייב קורזין יכל להיות פאוור פורוורד פותח ולא שמידט? אוסקר פחד בדיוק כמו סאבוניס מהילה של ה-NBA כליגה מהירה ופיזית המצריכה שמירת על. זו הייתה אשלייה כי באירופה שמרו לא פחות חזק, ורוב הפאוור פורוורדים היו אומנם חזקים מאוסקר פיזית, אך היה לו יתרון זריזות עליהם כשחקן בגובה 2.06. העונה של פטרוביץ' בפורטלנד שאשכרה שיחק מאחורי דני איינג' ושל שארונס בגולדן סטייט שקיבל 7 זריקות למשחק שכנעו כוכבים אירופאים לפחד מהמעבר. היה ממש סטריוטיפים על לבנים אירופאים על ידי מאמנים ופרשנים אמריקאים שלא היו מחוברים למציאות. פשוט ההבדל בין המשחק האירופאי ל-NBA היה גדול יותר אז מבחינת חוקי ההגנה, הקצב והזריזות של הקו האחורי. בין 93 ל-98 היו לא מעט שעשו את המעבר בהצלחה. חלקם נשארו וחלקם חזרו לאירופה בגלל שלא היה להם את הסבלנות.

  7. אהרון שדה

    21 אוג 2023 10:40:09

    תודה רבה
    חיכתי למאמר הזה
    כי מדובר בשחקן מיוחד ורק בגלל המיוחדות שלו הוא אגדה.
    אבל כתבת מדויק
    היה פער קיצוני ובלתי נתפס בין יכולת הקליעה הפנומנלית שלו לבין חוסר הישגים קבוצתיים .
    זה משהו בלתי נתפס
    מדובר בטיפוס שאהב יותר לקלוע מאשר לנצח …במובן זה לא פלא שהוא ברזילאי
    שם החברים מהכדורגל אהבו יותר לשים את הכדור בין הרגליים של המגן מאשר ברשת.
    בשורה התחתונה
    אני מפריד בין אגדה לגדלות
    הבחור היה אגדי
    לגדולה של ממש לא הגיע (כי יש לה תנאי קבוצתי )
    החידה הגדולה מה היה קורה אם הוא היה מגיע לאיש המתאים. (בהינתן שבכלל היה מישהו כזה)
    מישהו שהיה הופך לו את הראש ושהיה מדרבן אותו גם להצלחה קבוצתית
    בהינתן שהיה רוצה להגיע לתארים
    השאלה לאן היה יכול להגיע ובמה היה זוכה .
    בקיצור הוא תעמולה בעיני ללא פתרון
    אבל ביכולת הקליעה נטו
    הוא תמיד יהיה בשורה אחת עם פטרוביץ וגאליס
    וגם ג'מצי ….

  8. אהרון שדה

    21 אוג 2023 10:44:17

    נוסיף עוד שחוץ מהזכייה בפאן אמריקה
    זכה בעוד 2 אליפויות יבשת אמריקה (ללא השתתפות נבחרת ארה"ב)
    וזכה לשאת את דגל הפתיחה של ברזיל באולימפיאדה הביתית 2016

  10. golan

    21 אוג 2023 12:08:12

    תודה אבי,
    הייתי בטוח שזכה בהרבה יותר תארים … כנראה בגלל שהוא זכור לי כקלע על במשך שנים, כנראה בטעות הנחתי שגם ניצח הרבה.

  12. קפיץ

    21 אוג 2023 13:14:04

    אחלה כתבה אבי. תודה. לארי לג'נד שקבר גיים ווינרז כל הקריירה שלו לא ידע איפה לקבור את עצמו שם. ממש נרטיב מעניין מתפתח כאן עם האגדות הזרות – ספציפית עם הסקוררים מול הווינרים – לא כולם היו גם וגם כמובן, ואוסקר הוא הדוגמא הכי קיצונית שיש לזה, שכדורסל הוא אולי משחק פשוט, אבל לשים את הכדור הכתום בטבעת ממש לא מספיק…

  14. jefffoster10

    21 אוג 2023 16:58:39

    ג'ימי גריבס של הכדורסל, אבל עם פחות תארים. כתוב נפלא. שחקן של פוט דה בול אין דה באסקט. כל דבר אחר לא היה חשוב. תודה

  15. תומר

    21 אוג 2023 17:50:08

    אני חושב שבעייתי מאוד לחרוץ משפט על מישהו שלא ראית בזמן אמיתי, בהקשר של התקופה שבה שיחק. אפשר להשוות את שמידט ללני ביאס או אפילו למניגולט ירחם המקום, אין חוק נגד דברים כאלה אבל צריך שיהיה.
    עניינית, צודק מי שאמר שכשחקן שלם, היו טובים ממנו אבל ככלי נשק התקפי, אני לא חושב שהיו יותר מדי כאלה באירופה בזמנו. האם הוא היה מתאים לכדורסל של היום? לא יודע ולא מאוד אוהב משחקי מה-היה-קורה-אם. הוא לבטח היה פחות נייד ואתלטי ממי שמסתובב היום על המגרשים אבל בכדורסל של אז, אף אחד לא ביקש ממנו. ולכן הוא הסתפק בלהיות סקורר אדיר בכל קנה מידה אפשרי.
    .
    אני חושב שהמוניטין של שמידט נפגע בעיקר בגלל הברזילאיות שלו. העולם אז היה הרבה יותר גדול מהיום. היום מי שרוצה רואה משחק מהליגה הניוזילנדית מוצא דוחות סקאוטינג על שחקני נוער ספרדיים. אז כל אלה היו בלתי אפשריים. היו שמועות ופה ושם ראינו משחקים או חלקי משחקים אבל כדי להכיר שחקן ששיחק בברזיל היית צריך להיות ממש נואש ומקושר למי שהיו לו משחקים מוקלטים. אז גאליס הגיע לארץ פעמיים בשנה ושמידט היה שם בטורים שהתפרסמו פעם ב ב"חדשות הספורט" ולכן גאליס היה כוכב אדיר (ובצדק) ושמידט היה שמועה.
    .
    מה שלא כתבת זה שהוא היה סקורר מהשורה הראשונה בעולם פחות או יותר ובגובה של 2.06.שאז נחשב חריג מאוד באירופה. ב NBA היה כמובן את לארי בירד בגובה דומה אבל הוא באמת מספירה אחרת לגמרי, שמידט לא היה בירד אבל היה סט שוטר מהטובים שראיתי. הוא היה שחקן חוץ בגובה של שחקן פנים והיה עומד בחוץ, משחרר את הכדור מגבוה וגארדים פשוט לא הצליחו לעצור אותו. הוא היה עומד על השלוש, השומר האומלל היה קופץ אבל פשוט לא מצליח להפריע לו.

    .
    ביורוקאפ של 88 או 89 הוא הגיע לגליל בעונה הראשונה בכפר בלום. בגליל היתה אז קבוצה לא רעה בכלל עם מולי קצורין כמאמן, וויין פרימן וטרי מרטין כזרים, עם ברד ליף, הנפלד, מאלוביק ואור גורן (אאז"נ). קבוצה שלקחה גביע באותה עונה.
    בבית הוגרלנו עם שולה (שניצחנו פעמים), ריאל עם פטרוביץ וקזרטה עם שמידט. שמידט שם עלינו 43 נקודות ופטרוביץ 44. שתי הקבוצות כמובן הגיעו לגמר.
    אני זוכר עד היום את שמידט שהיה אז בן 30 בערך, עומד ומשחיל שלשות מכל נקודה שבא לו, באלגנטיות, בלי באמת להתאמץ ובלי באמת לפגוע בטבעת אפילו פעם אחת. אני בטוח שהסווישים של הכדור ברשת הופיעו לשחקנים של הגליל בביעותי הלילה שלהם

      1. תומר

        21 אוג 2023 19:02:58

        תודה על ההתיחסות
        עדיין – לא ברור לי איך הגעת פתאום להשוואה לארל מניגולט
        אולי יש באיזשהו מקום בעולם שני שחקני כדורסל שיותר שונים אחד מהשני ממניגולט ושמידט אבל אני לא ממש סגור על זה

        1. MacLeod 1

          21 אוג 2023 19:06:07

          הכל הזוי ולא אפוי פה, חבל.
          יש פרט קטן וטריוויאלי, והגיוני אם יותר לי, שאם נדמיין את שמידט משחק היום אז מן הסתם הוא היה משחק כמו שמשחקים היום… הוא היה מושפע מהתקופה ולא היה משחק היום כמו ששיחק אז.

        2. אבי טרכטמן

          21 אוג 2023 19:10:28

          כן תומר, שחקנים שונים לגמרי. השאלה היתה רק כי גם שמידט וגם מינגולט מוזכרים בלא מעט מקומות באותה כתבה, בתור מועמדים מובהקים לתואר ״השחקן הכי טוב שלא דרך על מגרש נ.ב.א״.

    2. MacLeod 1

      21 אוג 2023 18:59:59

      כתבת יפה, שחקן על בכל זמן ובכל מקום בושה להשוות אותו ,לקליי .פשוט הזייה
      בכל אולימפיאדה ואליפות עולם כל היריבות התרכזו בו מן הסתם, זה ברור, ועדיין קלע כמה שרצה אז לשים לחובתו את העובדה שברזיל(!) לא זכתה במדליה… נו באמת

    3. Idan Finkelshtein

      22 אוג 2023 20:17:48

      וואוו!!
      נכון המשחקים זכורים לי כאילו שוחקו לפני שלוש שנים .. 😉
      זה היה מעט יותר ..
      וואלה הבאת עונה ומפגשים מעניינים ..
      אחח גליל מגניבה היתה אז…
      פטרוביץ׳ המיפלץ ואוסקר שגם היה מיפלץ …

      אכבר כתבה ..

  16. Avri

    21 אוג 2023 18:16:28

    קודם כל, הרבה תודה אבי, כתוב נהדר.
    –
    אם קצת ממש טיפה ביקורת ומבלי לפגוע, נראה שבחרת שחקן שאתה ממש לא מחבב וזה עולה מהכתיבה שלך.
    –
    שיחק בעידן אחר ובעולם אחר. מה יכל להיות ומקומו בדירוגים הסטוריים אלו או אחרים – רק אלוהים יודע ואנחנו כמובן, לא אלוהים.
    –
    באיטליה היה לו מעריץ צעיר, אותו כינה אוסקר כ'ילד מעצבן' – קובי בריאנט.

    1. אבי טרכטמן

      21 אוג 2023 18:50:05

      לא פוגע בכלל.
      הנה קצת קונטקסט על למה כתבתי דווקא על שמידט.

      יש לי כבר המון שנים, ארבעה חבר׳ה שהם חברים קרובים שהכרתי כשעבדתי איתם בשוויץ. אחד הודי, . אחד פורטוגזי-דני, אחד ספרדי-שוויצרי והרביעי ברזילאי-פורטוגזי. השניים האחרונים הם עכברי כדורסל די רציניים.
      הברזילאי, דניאל, או כפי שאנחנו קוראים לו ״פיזרו״, הוא מעריץ גדול של שחקנים ברזילאים. מבחינתו ננה הוא טופ 10 בכל הזמנים בסנטר, פליסיאנו הוא לפחות ברמה של סנטר פותח בקבוצת פלייאוף. ורז׳או היה מס׳ 2 לגיטימי ללברון במשך עשור. ברבוסה היה הסיבה האמיתית לאליפות הראשונה של הווריורס, ואילו שמידט… שמידט הוא הגדול מכולם. אגדה. הרומאריו והרונאלדו (השמן) של הכדורסל.

      עכשיו, אני? אני זוכר את שמידט במעומעם מימי ילדותי, ראיתי אותו אולי בחצי משחק, ואני כן קראתי עליו המון. אבל תכל׳ס, הכתבה הזאת היא מחווה לחבר. ובאתי אליה די טאבולה ראסה. כלומר, ידעתי שהאיש קלע מיליון נקודות אבל לא ידעתי 90% מהדברים האחרים שכתובים כאן. גם אני הנחתי טרם הכתבה, שהוא בטח לקח איזה אליפות רצינית או שתיים.

      אז באתי לכתבה, והתחלתי לעשות מחקר. וכמו כל מחקר, התחלתי ב״רדיט״. שם אגב, לא מעט כותבים דיברו על האופי החרא שלו. חלק גדול מהכותבים האלה היו ברזילאים שכנראה יודעים יותר ממני, והיו להם סיפורים (הסיפור של ה ״עשרים״ לקוח מרדיט). עכשיו, ברור שגם קראתי עליו עשרות כתבות, וראיתי לא מעט יוטיובים, אבל בסופו של דבר, הסיפור שמצטייר כאן בכתבה, הוא לא יותר מאשר הסיפור שנקלט בראשי אחרי יום של מחקר – סקורר בחסד עליון, וכמו שתומר אמר, מגובה 2.06 (הזכרתי כבר שהוא היה גבוה, וקלע מעל כולם, גם בכתבה ,כשהשוויתי אותו לטורצ׳אן ולדוראנט. ואני חושב שדוראנט פרימיטיבי זו לא השוואה בלתי מדויקת). אבל גם אישיות בעייתית, מישהו שהקדיש יותר מכל את צבירת הנקודות, ובסופו של דבר, שחקן בלי הישגים קבוצתיים של ממש.

      או במילים אחרות – בדיעבד אני לא מחבב אותו במיוחד, אבל בחיי שבאתי טאבולה ראסה לנושא. לגמרי. (בניגוד לבודירוגה אגב, הכתבה הקודמת שלי, אותו אני זוכר מעשרות משחקים נגד מכבי).

  17. MBK

    21 אוג 2023 19:59:11

    אוסקר שמידט היה קלעי אבסולוטי
    למרות שחרך רשתות, הוא מעולם לא שיחק בטופ של אירופה
    הוא היה מכונת ירייה, שחקן בלי מצפון
    הוא היה מתאים הרבה יותר לכדורסל העכשיו
    אבל ראבק, יש קטע דפוק לברזילאים להיות הכי הכי בעולם
    מבחינתם גם פלה הוא מלך השערים בכל הזמנים (ספרו לו שערים בליגה מקומית)
    להיות הקלע הכי גדול בכל הזמנים כשחלק מהנקודות נספרות על משחקי ליגה שניה זה חרטוט
    לדעתי הוא בראש השחקנים שלא ראוים להיות בהיכל התהילה אבל זה נושא לדיון אחר …
    תודה על הפוסט

  18. אטאפומה

    21 אוג 2023 21:34:53

    כתבת יפה מאד אבי ,אתה ואחרים הבנתם מיהו אוסקר שמידט רק ש…
    ברזיל מוטו בום :
    ג'וגה בוניטו !
    זהו המשפט הלוקח ,זו המנטליות הברזילאית שחק יפה , משמע רונלדיניו
    תעביר למגן את הכדור בין הרגליים שחק יפה , חשוב שהצופים יהנו זו המנטליות הברזילאית ,לא המנטליות של דונגה המגן האולטימטיבי שרוצה דורש
    הגנה זו לא בראסיל ….כותב בכוונה כפי
    שמדברים .
    לא תבינו את אוסקר אם לא היכרתם את בראסיל כאמור מוטו בום :
    בראסיל מאד טובה …איזה טובה …
    מקום בו הפער בין עניים לעשירים בלתי נסבל , מקום בו שוטרים מחסלים נערי רחוב כדי למכור כן תתפלאו את אבריהם
    תעשיה מפותחת בברזיל,הודו ועוד כמה
    אך את הדברים האלו שתיראו בסרטים
    של וולטר סאלאס זוכה פסטיבל סנדנס
    של רוברט רדפורד עם אסטשיון סנטראל תחנה מרכזית ברזיל לא תשמעו
    בחיים מאוסקר :
    כפי שלעולם לא תשמעו מילת גינוי על שימוש רוכבים בסמים אסורים ממיגל אינדוריאן.
    אוסקר מלגלג אם לא הבנתם את ההומור על הרצון לנצח:
    הוא לא בא לנצח הוא בא לתת הצגה .
    אוסקר הוא שחקן בתיאטרון הכדורסל
    האיש התאים לגלוב טרוטרס זהו המשחק שלו ,לא משנה באיזו ליגה
    הוא בא לגנוב את ההצגה ,לנצח לא עניין אותו ולא.במקרה :
    אוסקר מכיר את החיים התשובה שלו
    לטריסטסה נאו טם פין של גל קוסטה
    לעצב אין לו סוף :
    היא רגעי הקסם שנתן לצופים משהו להיאחז בו בחיים ,זו היתנ מטרתו:
    לכך שיחק בכך השקיע את חייו .
    אני מוריד את הכובע בפני גדול בדרני הכדורסל בכל הזמנים .
    אל תשוו אותו לאלו בעלי הפנים הרציניות שאותם מעניין רק הניצחון ,
    אוסקר בא לשעשע אותנו לתת לנו את רגע הקסם הבלתי נשכח הזה.
    הוא שיחק כי זו היתה האהבה שלו ,ועשה זאת טוב מכולם .
    כבוד.
    תודה על הכתבה לאבי והמגיבים .

    1. Idan Finkelshtein

      22 אוג 2023 20:26:18

      מעניין מה שכתבת … הארלם ..
      מחשבה מעניינת בהחלט בנוגע לאוסקר !
      אכבר כתבה ..
      וכן, הילד המעצבן שהעריץ אותו היה קובי האדיר !

  19. ירון, החלום

    22 אוג 2023 02:51:51

    בס"ד
    תודה רבה.
    לא ידעתי כמעט כלום על אוסקר.
    נשמע פיור שוטר מעולה, אבל קשה להשוות למשהו.
    בלי ספק, חוסר הישגים קבוצתיים זה פקטור חשוב.

  20. דני האדום

    22 אוג 2023 12:38:33

    שמידט ואת זה כל ילד בשנות השמונים ידע היה בעצם חוצן. המשחק מתחיל ואתה יכול לרשום לו מראש ארבעים נק ולא להיות בדפיציט . זה לא ידענו עליו כמעט כלום רק הוסיפה הילה לאגדתיות שיצר .
    לכן למרות אי ההשגים שלו הוא אגדה. ובנבא של אותם הימים באמת שהיה צריך להיות קצת הזוי לחשוב אז שהיה לו מקום בליגה שפורווארדים בגודל של בארקלי רומסים אותך בדרך לסל..או דר ג'יים כאלו מטביעים לך על הראש.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט