מירסאד טורצ'אן הוא שם שלא מצלצל כאגדה לחובבי הכדורסל, באופן קצת מפתיע היה גם מי שאמר שמקומו אינו בפרוייקט.

מיראסד לא רק אגדה הוא אגדה טורקית אבל לא כזאת עם שנגמרת בדמעות ושיר של עופר לוי.

מירסאד שנולד בכלל בבוסניה בשם –  מירסאד ג'אהוביץ. הוא ממוצא סרבי, בשנת 1992 פרצה המלחמה ביוגוסלביה וסקאוט של אפס פילזן עשה מעשה שמעון מזרחי (רק בלי המזמרה והגיור) וחטף את הכשרון הצעיר לאיסטנבול, מבלי להשאיר מקום לדימיון מיראסאד משנה את שם משפחתו לטורצ'אן שפירושו מירסאד טורקי, חבל שלא היגר לישראל ובחר בשם מירסאד ישראלי.

בחייו האיישים מירסאד אב ל 5 ( מ 2 נשים שונות) והיה נשוי למיס מוטנגרו (מומי אומר – עזבו אתכם מאיסטנבול, הכי חשוב זה האיסטנ-בול-בול)

בשנות ה 90 הכדורסל הטורקי לא נחשב לשם דבר בכדורסל האירופי (כיום הספונסר של היורליג היא חברת טורקיש איירלין, אנאדלו ופנרבחצה זכו בגביע והנבחרת הטורקית נחשבת טובה)

משנת 1981 ועד 1993 הטורקים לא היו בכלל ביורו וגם כההצליחו להעפיל סיימו 11 ו 13 בהתאמה (93 ו 95) מאז עברו לא מעט מים במיצרי הבורספורוס ובמגלשות המים בהכל כלול באנטליה ומארמריס.

נחזור לטורצ'אן, פורווד מאוד אתלטי שהיה מראשי מובלי המהפכה של הכדורסל הטורקי.

הבריחה שלו מנובי פזר, העיר שבה נולד ב-7 ביוני 1976, מירסד נולד בשם ג'הוביץ' במשפחת רופאים ידועה למדי בנובי פזר, העיר המרכזית באזור סנדזק, עם רוב של אוכלוסייה המוסלמית. אחת מאחיותיו הולכת בעקבות המסורת המשפחתית והיא רופאה בבלגרד, ואילו השנייה, אמינה, היא זמרת ידועה הן בסרביה והן בטורקיה היא גרושתו של הזמר הטורקי המפורסם מוסטפה סנדל.(לא שורש)

הקטע של מירסד לא היה רפואה ולא מוזיקה. ייעודו היה בספורט, במיוחד, כדורסל. ככישרון צעיר הוא היה מועמד לשחק בכל הקבוצות הגדולות ביוגוסלביה. ומירסאד הצעיר הגיע לסרייבו. עם זאת, באביב 1992, עם מלחמת בוסניה והרצגובינה באופק, סקאוט של אפס פילזן ניצל את המצב ושכנעו את משפחתו לתת לו לעבור לאיסטנבול. (או כמו שמומי אומר המשפט הטורקי הידוע – "מה שלא פותר קילו חשיש, יתפור מזוודה עם בקשיש")

מיראסד שמתנשא לגובה של 2.06 לא הבריק הוא היה תוצר של עבודה קשה והצטיינות בעיקר בריבאונד, היה לו מיקום מעולה ויכולת להשיג את הכדור. הוא הפתח לסוג של אב טיפוס קשוח ל 4 המודרני (35 אחוז מדאון טאון בקריירת היורליג)

מירסאד השאיר חותם באליפות אירופה לנוער שנערכה בתל אביב בשנת 1994. מירסאד היה נדבך חשוב באפס פילזן, כח עולה בכדורסל הטורקי.

בעונת 95-6 הקבוצה זכתה בגביע קוראץ' לאחר ניצחון בגמר (שיטת בית חוץ) מול מילאנו, מירסאד היה אמנם כינור שני אבל אפס פילזן הפכה לכח עולה בכדורסל האירופי עם שחקן (אגדי בפני עצמו) פטר נאומסקי, אופוק סאריצה, קונרד מקריי, וולקן איידין, תאמר אויגוץ, מוראט אווליאוגלו, טורצ,אן והשאר בנו קבוצה נהדרת שבדרך למשחק התואר נפטרה מכמה יריבות חזקות כמו מכבי ראשון, וארזה, פאניוניוס. , פנרבחצ'ה ופורטיטודו בולוניה.

בעונה הבאה פילזן כבר הדיחה את מכבי תל אביב של צ'יימברס בהצלבה, פילזן הפכה לקבוצה עיקשת שעשתה צרות רבות למכבי. בהמשך שיחקו בקבוצה חוסיין בשוק(שלבסוף הגיע למכבי) והידו טורקגלו.

טורקצאן המשיך להציג יכולת טובה בנבחרת הטורקית, ב-1997, רק בן 21, מירסד טורקאן כבר היה כוכב עתידי ושחקן נחשק. באליפות העולם עד גיל 22 הוא הבריק עם 17.7 נקודות ו-10.7 ריבאונדים, וביורובאסקט של אותה שנה הוא עזר לטורקיה להגיע למקום השמיני. ב-1998, הוא סיים את העונה כריבאונד הטוב ביותר של הליגה הטורקית ואף אחד לא הופתע כאשר יוסטון רוקטס בחרו בו עם בחירה 18 בדראפט ה-NBA של אותה שנה. הוא הפך לשחקן הטורקי הראשון ב-NBA. בגלל השביתה, הוא חזר לאפס, אבל כשהחלה סוף סוף עונת ה-NBA הוא הועבר בטרייד לפילדלפיה ולאחר מכן לניו יורק ניקס. אחרי 7 משחקים שם הוא הועבר שוב בטרייד למילווקי באקס, שם שיחק עוד 10 משחקים. הממוצע שלו היה 5.3 דקות, עם ל-1.9 נקודות וריבאונדים למשחק. למרות הקליעה הסולידית ובמיוחד, יכולות הריבאונד הנהדרות שלו, לטורקאן היה כמעט פרופיל מושלם ל-NBA, בעיקר בשל הפיזיות שלו וטורצאן היה אתלט שבנוי לתלפיות. בכדורסל המודרני הוא יכל להיות אגדי גם ב NBA, אבל בשנת 99 המאמנים פשוט לא סמכו עליו. מירסאד המאוכזב החליט לחזור לאירופה.

הוא חוזר לראסינג פריז, ממשיך לצסק"א, סיינה, שוב צסק"א, חוצה את הכביש ליריבה העירונית דינאמו ואז חוזר הבייתה לאיסטנבול, הפעם לאולקר ומשם לפנרבחצ'ה שם שיחק עד שנת 2012(בפברואר 2011 הוא סבל מפציעה קשה ב-ACL ובשנת 2012 הודיע ​​שהוא פורש)

מיראסאד שיחק בקבוצות מצויינות ולא הצליח להניף את גביע אירופה. בשנת 2004 הוא הגיע עם צסק"א האימתנית לפיינל פור בתל אביב והפסיד לאחת הקבוצות הטובות בכל הזמנים של מכבי שהמשיכה לדרוס את בולוניה בגמר (בעיני רבים המשחק מול צסק"א היה הגמר האמיתי כי היה ברור שהמנצחת בדרבי האיטלקי תהיה נחותה בגמר)

בהיעדר תארים עם קבוצותיו, טורקאן זכה בתארים אישיים רבים. הוא היה ה-MVP של העונה הסדירה של 2002 ביורוליג. הוא גם היה ה-MVP של השבוע שש פעמים בשנים 2002-03, ה-MVP 16 המובילים ב-2003 וגם חבר בקבוצות כל היורוליג ב-2002, 2003 ו-2004. שיאי הקריירה שלו ביורוליג הם מדד של 43. עם סיינה נגד פנאתינייקוס; משחק השיא שלו היה 27 נקודות ו-23 ריבאונדים עם צסק"א מול בודוקנוסט. היו לו 49 דאבל דאבלים ביורוליג, ב-129 משחקי יורוליג הוא קטף 1,287 ריבאונדים ובעת פרישתו דורג ראשון בכל הזמנים ביורוליג. ( 5 פעמים מלך הריבאונד של היורליג)

קבוצתו האחרונה פנר' העניקה לו כבוד מלכים כהפרישה את גופייתו לתקרת האולם, קצת מוזר יחסית לעובדה שכל ההיסטוריה של טורצאן לא הייתה יוצאת לפועל ללא אפס פילזן (כיום אנדולו)

טורצאן המשיך לתפקיד ניהולי בפנר'. מאז קבוצות טורקיות זכו בגביע ( פנר ואנאדלו זכתה פעמיים לאחר עשורים של כשלונות)

שחקנים טורקים שיחקו ומשחקים בהצלחה ב NBA. לטורצ'אן יש חלק בהצלחה של הכדורסל הטורקי. הוא עזר להם להיות על המפה ולהשאר במפה.

בשנת 2017 זכה לכבוד הגדול ביותר כשנבחר לאגדת יורליג והיה השחקן ה – 6 בלבד שזכה לכבוד (פאפלוקס, נאברו, שישקאוקס, שארס ודימניאטידיס נבחרו לפניו)

טורצאן שיחק לא מעט בהיכל, בראיונות תמיד פירגן למכבי ולאוהדיה, הוא אף סיפר שהיה מועמד לקבוצה מספר פעמים אך הענייו לא צלח.

אקנח בשיר שמגיע למירסאד כיאה לנצר למשפחה מוסקלית –

זה היה סיפרו של האגדה מנובי פאזר

שבחייו האישיים היה מאובזר

קטף דוגמניות ומלכות יופי

ושיחק תחת הסלים ללא דופי

באיסטנבול בין קאבב לדונר

צלף, כידרר ופה ושם מוסר

פורוורד מודרני שאהב לקלוע ולרוץ

חבל שלא נחת באיזה קיבוץ