האגדות הזרות – ניקולה וויצ'יץ' / עמיחי קטן

צילום – אבי קדמי

ניקולה וויצ'יץ' נולד ב-14/6/1978 בעיר ורגוראץ שבקרואטיה, אז עדיין יגוסלביה, וגדל בקבוצות הנוער של ספליט, שנים אחדות אחרי שהקבוצה הזאת הצמיחה את אחת מהשושלות הגדולות ביותר באירופה, שזכתה ב-3 גביעי אירופה רצופים. על הציפיות הגדולות ממנו בגילאים הצעירים תעיד העובדה שהוא זכה לרשת את הגופיה מספר 7 בספליט, זו שהייתה שייכת לטוני קוקוץ' רק שנים אחדות קודם לכן.

את 5 העונות הראשונות שלו בבוגרים עשה וויצ'יץ' במדי הקבוצה הבוגרת של ספליט, שכבר ירדה מגדולתה המתוארת לעיל, אבל עדיין השתתפה בקביעות במפעלים האירופיים השונים, גם אם בהצלחה פחותה. ספליט זכו בגביע אחד ופעמיים בסגנות בליגה הקרואטית ב-5 השנים האלו, אך אלו היו בעיקר בשנים הראשונות של וויצ'יץ' כשהוא היה בתפקיד משני.

עונת 2000 הייתה עונת הפריצה של וויצ'יץ', שבה הוא הפך לראשונה לשחקן מוביל של ספליט, ורק חצי נקודה וחצי חטיפה היו חסרות לו כדי להוביל את הקבוצה בכל 5 הקטגוריות, כשבריבאונדים, אסיסטים וחסימות הוא היה המוביל. השילוב בין הגובה שלו (2.11) ליכולת המגוונת אותה הפגין וויצ'יץ', כולל 18/42 מחוץ לקשת באותה העונה (42.9%), הזכירו שוב את ההשוואות לקוקוץ' מצד אחד, אבל וויצ'יץ' כבר הפך לביג מן במשרה מלאה, אחרי שבשלב מוקדם יותר של הקריירה שלו ניסו אותו גם כפורוורד מדי פעם.

עונת 2001 הייתה עוד עונה טובה אישית של וויצ'יץ' בספליט, כשהפעם הוא אמנם קצת ירד באחוזים מחוץ לקשת, אבל הפך לאיום משמעותי יותר מבחינת כמות הזריקות שלו מבחוץ עם 51/150 לשלוש לאורך העונה (34%). הסנטר הקרואטי הצטיין במיוחד במשחק שהעלה את ספליט לרבע הגמר של הסופרוליג, בו הוא קלע 25 נקודות ב-10/11 מהשדה, אך ב-3 משחקי רבע הגמר גם יחד הוא קלע 28 נקודות, והקרואטים הודחו בידי אפס פילזן.

גם בליגה הפגינו ספליט שיפור ביחס לעונה הקודמת, והפעם הגיעו לגמר של הליגה הקרואטית, אבל הפסידו 3- 0 בסדרת הגמר לציבונה זאגרב, שהשלימה אליפות עשירית ברציפות, ולמעשה זכייה בכל אליפויות קרואטיה מפירוק יגוסלביה ועד אז, כשדווקא בשנים אחרי שוויצ'יץ' עזב הדומיננטיות של ציבונה טיפה ירדה, אם כי הם אלו שזכו במקום הקבוע ביורוליג. וויצ'יץ' הגיע לתקרה האישית והקבוצתית בספליט וחיפש את הדרך להתקדם אל צמרת היבשת, מה שמעביר אותנו אל תל-אביב.

מכבי תל-אביב קטעה זה עתה בצורת של 20 שנה עם הזכייה בסופרוליג, אבל הקבוצה נאלצה לחפש גבוה בכיר חדש כשנייט האפמן הלך לחפש חוזה ב-NBA. למעשה, מכבי החתימה שני גבוהים זרים באותו קיץ, כשאל וויצ'יץ' הצטרף גם חוסיין בשוק. באמצע ספטמבר התברר שהאפמן לא הצליח למצוא חוזה ב-NBA והחליט לוותר, ומכבי עטו על ההזדמנות להחזיר את מי שנחשב אז הסנטר הטוב באירופה, ופתאום נתקעו עם 3 סנטרים זרים ועם הצורך להשאיל את אחד משני החדשים.

בינתיים, עונת היורוליג נפתחה והאפמן השתלט על עמדת הגבוה הפותח, אך דווקא בשוק הצטיין במחזור הפתיחה, מה שכנראה היה חלק מההחלטה להשאיל את וויצ'יץ' לוילרבאן הצרפתית, שגם שיחקה בבית מקביל ביורוליג. במדי הצרפתים, רשם וויצ'יץ' 18 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים ו-1.5 חטיפות, אך הקבוצה לא העפילה לטופ 16 של היורוליג. לעומת זאת, בליגה הצרפתית הצליח וויצ'יץ' להוביל את וילרבאן לשבירת בצורת של 21 שנה שהסתיימה בניצחון 2- 0 על אורטז בסדרת הגמר, ואליפות ראשונה בקריירה של וויצ'יץ'.

בקיץ 2002 הצליח נייט האפמן להשיג חוזה מטורונטו, אם כי הוא לא הצליח לשחק הרבה כי הוא נפצע במהירות ונאלץ לתבוע את הראפטורס שחתכו אותו בטענה שהוא הגיע אליהם פצוע. למכבי זה פתר את הבעיה כשהם נשארו עם וויצ'יץ' ובשוק בתור הגבוהים בתחילת העונה עוד היו התלבטויות, אבל מהר מאוד וויצ'יץ' השתלט על עמדה הגבוה המוביל של מכבי, והפך את חוסיין בשוק למחליף שלו בכל המסגרות. באותה עונת 2003, מכבי השתתפו לראשונה בתולדותיה בליגה האדריאטית, מה שהוביל לכך שהם שיחקו 74 משחקים בכל המסגרות, כמעט כמו עונת NBA שלמה, ודווקא וויצ'יץ', שבשלבים מאוחרים של הקריירה שלו נפצע לא מעט, היה אחד משני יחידי הסגולה ששיחקו בכל 74 המשחקים, יחד עם מרכוס גורי.

וויצ'יץ' רשם 17.6 נקודות ו-7.1 ריבאונדים למשחק ביורוליג באותה עונה, והפך לשחקן המוביל של מכבי, ואולי גם זה ששיקף הכי טוב את חוסר המוכנות של מכבי לעומס והתנאים שנוצרו בגלל ההשתתפות בליגה האדריאטית באומרו "מרוב משחקים מתבלבלים לי השחקנים בסיום מול העיניים" בראיון למעריב. כל העומס הזה גם לא הועיל למכבי בסופו של דבר, כשבדאבל המקומי הם שוב זכו, אך הודחו כבר בטופ 16 של היורוליג, אחרי הפסד כפול לבנטון טרוויזו האיטלקית, ואפילו בליגה האדריאטית הם הפסידו לזאדאר 91- 88 בתום משחק גמר דרמטי, כשהפיינל-פור, שהיה אמור להתקיים בתל-אביב, הועבר ללובליאנה בשל המצב הביטחוני דאז.

וויצ'יץ' יכול היה להיות מרוצה מהיכולת האישית שלו בסדרת הגמר של הליגה, שהסתיימה בסוויפ קליל נגד נהריה, סדרה בה הוא קלע 29 נקודות בממוצע למשחק עם 9.7 ריבאונדים ב-65.2% מהשדה ו-75% מהעונשין ומדד ממוצע של 32.7, כהמשך של עונת בכורה טובה מבחינתו באופן אישי. מכבי הלכו לשינויים משמעותיים באותו קיץ, בידיעה שבעונה הבאה הם יארחו את הפיינל-פור, אבל מי שידע שמקומו בחמישייה מובטח הוא וויצ'יץ', שנבחר לחמישייה השנייה של היורוליג באותה עונה.

דיוויד בלאט חזר לעמדת עוזר המאמן של פיני גרשון אחרי שנתיים כמאמן ראשי, אנתוני פארקר חזר למכבי אחרי פרישה זמנית וחצי עונה ברומא, אלוף אירופה הטרי שאראס הגיע מברצלונה ובפינת המציאות האלמוניות עמד מייסאו באסטון שלא הצליח להתאקלם ב-NBA. השילוב של סט התכונות המגוון של וויצ'יץ' וריבוי הסקוררים האיכותיים גרם לכך שכמות הנקודות של הסנטר לא הגיעה יותר לשיאים של 2002-3, אבל הוא הרוויח מכיוונים אחרים שנפרט בהמשך.

משחק הפתיחה של עונת היורוליג הראה קשיי התאקלמות של שאראס-פארקר-באסטון שקלעו 32 נקודות משותפות, אך וויצ'יץ' קלע לבדו 32 והוביל את מכבי לניצחון קליל על מלאגה. עם זאת, בהמשך הדברים התאזנו בין 4 השחקנים המובילים של מכבי, ועל אף שניקולה עם ה-16.8 נקודות שלו למשחק ביורוליג הוביל את מכבי, היה זה רק בפער קטן משאראס ופארקר שקלעו 16 למשחק כל אחד.

על עונת 2004 של מכבי אפשר לכתוב ספרים שלמים, אבל נתמקד כאן במאצ'-אפ אחד. וויצ'יץ' שחזר את הבחירה לחמישייה השנייה של היורוליג בפעם השנייה ברציפות, ופגש 4 פעמים במהלך העונה את הסנטר שנבחר לחמישייה הראשונה, ומי שגם נבחר ל-MVP באותה עונה – ארווידאס סאבוניס. וויצ'יץ' קלע יותר מסאבוניס בכל אחד מ-3 המפגשים הראשונים ביניהם, אך בפעם השלישית ז'לגיריס של סאבוניס ניצחו בזכות שליטה שלו ושל הקבוצה בריבאונד, כך שבמחזור האחרון של הטופ 16 הקבוצות נפגשו לקרב ישיר על המקום בפיינל-פור בתל-אביב.

המשחק הזה הוא אולי המשחק המדובר ביותר של מכבי אי פעם, או לפחות גבוה ברשימה, אבל לזווית של ניקולה וויצ'יץ' לא מתייחסים הרבה. לאורך המשחק סאבוניס שלט בעניינים וסיים עם 29 נקודות, אבל אז הוא עשה עבירה חמישית בשניות הסיום, וזה היה הרגע שהתחיל את נס ז'לגיריס. דיוויד בלו(ת'נטל כמו שקראו לו אז) עלה לשלשה פנויה בפיגור 5 שהסתיימה באייר-בול ישר לידיים של וויצ'יץ' שקלע את ה-2 שקדמו לשלשה המפורסמת של שארפ, ובהארכה וויצ'יץ' קלע את 4 הנקודות הראשונות, והיה אחראי בקליעה או במסירה ל-9 הנקודות הראשונות של מכבי בתוספת הזמן, בדרך למקום בפיינל-פור הביתי.

מאז נס ז'לגיריס, אפשר לומר שמכבי שייטו די בקלות גם ביורוליג בהמשך עידן שאראס-פארקר-וויצ'יץ'-באסטון. זה אמנם כלל חזרה מפיגור וניצחון צמוד יחסית בחצי הגמר על צסק"א, אך אחר כך הגיעו ניצחון ב-44 הפרש בגמר, ועוד עונת יורוליג קלה יותר של 92.5 נקודות למשחק ו-0 הפסדים אחרי השלב המוקדם של היורוליג. וויצ'יץ' צמצם את ממוצעי הקליעה שלו כשהקבוצה התבססה יותר על שאראס ופארקר, ואפילו באסטון עבר את וויצ'יץ' בממוצעי הנקודות למשחק בעונות 2005-6.

אחד הדברים שהפכו דווקא את וויצ'יץ' לייחודי בהרכב הכוכבים של מכבי באותן שנים היה סגנון המשחק המגוון שלו, כך שבחצי הגמר של 2004 נגד צסק"א הוא תרם דווקא ב-5 ריבאונדים בהתקפה ו-2 חטיפות, בגמר נגד בולוניה הוא תרם 3 חסימות, ובמשחקים אחרים הוא תרם בניהול המשחק ובחלוקת אסיסטים, אבל במקביל היו משחקים שבהם הוא תרם בקליעה, כמו 30 נקודות נגד סיינה בטופ 16 של 2005 ו-26 נקודות נגד פזארו ברבע הגמר באותה שנה. עם זאת, כדי להיכנס לספר השיאים של היורוליג הוא היה צריך לחכות למשחק הראשון בלי שאראס, הראשון של עונת 2006.

מכבי חגגו במחזור הפתיחה על פרוקום סופוט הפולנית עם ניחון 95- 68, ואת הרבע השלישי סיים וויצ'יץ' עם 11 נקודות, 9 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. הריבאונד העשירי הגיע תוך דקה ברבע האחרון ואלי סהר כבר דאג לעדכן ש"אנחנו צריכים רק עוד 2 אסיסטים של וויצ'יץ'". עוד דקה ורבע עברו, וג'יימי ארנולד סיים את אסיסט מספר 9 של וויצ'יץ', ובמהלך הבא וויצ'יץ' שלח כדור לארנולד דרך הקרש, ובכך השלים את הטריפל-דאבל הראשון בעידן היורוליג. האסיסט ה-11 כבר היה במסירה מאחורי הגב, וזה הספיק לפיני גרשון שהקים מהספסל את שרון ששון כדי לזכות את ניקולה בתשואות מהקהל, אחרי משחק של 11 נקודות, 12 ריבאונדים ו-11 אסיסטים.

באופן כללי, עונת 2006 העצימה את הגיוון של וויצ'יץ', כשלמכבי היו מספיק סקוררים והוא הסתפק ב-11.9 נקודות למשחק, אך הוביל את מכבי באסיסטים עם 3.9 כאלה למשחק, וסיפק פתאום משחקים מגוונים יותר כמו משחק של 23 נקודות, 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-4 חטיפות נגד אולימפיאקוס ברבע הגמר או 16, 8 ו-7 בחצי הגמר נגד טאו ויטוריה, אך דווקא בגמר נגד צסק"א הוא רשם את אחד ממשחקיו החלשים יותר עם 4 נקודות ב-1/6 מהשדה ואסיסט אחד על 4 איבודים, וכך מכבי קלעו פחות מ-70 נקודות לראשונה מאז 2003, והפסידו 73- 69, מה שמנע מהם גביע אירופה שלישי ברציפות וקטע לצסק"א בצורת של 35 שנה.

בקיץ 2006 פיני גרשון עבר לאולימפיאקוס פארקר ובאסטון עברו ל-NBA, סולומון עבר לפנרבחצ'ה וטל בורשטיין שתכנן לעזוב, אך קרע את האכילס והאריך חוזה, אך נעדר ברוב העונה. בגדול, וויצ'יץ' הוא היחיד שנשאר מבין הדמויות המרכזיות לעונת 2007, וכאן נשאלה השאלה האם הוא יכול להחזיר את הגלגל לאחור, ושוב להיות סקורר מוביל כמו בשנים הראשונות שלו במכבי.

הייתה זו עונה שבה הביתיות הייתה גורם המפתח אצל מכבי, כאשר הם עמדו על מאזן ביתי של 10- 1 ביורוליג, לעומת מאזן 3- 9 במשחקי החוץ. יתר על כן, מכבי קלעו 84.3 נקודות בממוצע למשחקי הבית לעומת 80.3 נקודות במשחקי החוץ, אך הייתה זו בעיקר ההגנה שאפשרה ליריבות לקלוע 76.7 ביד-אליהו לעומת 86.6 נקודות בחוץ שהובילה לעונת יורוליג פחות טובה שהסתיימה ברבע הגמר.

לפחות ב-14 המשחקים של הסיבוב הראשון, וויצ'יץ' הצליח לעמוד במשימה כשרשם 16.9 נקודות למשחק עם 7.9 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 1.1 חטיפות וחסימה ומדד ממוצע של 23.6. התקופה הזאת כוללת גם שיא קריירה ביורוליג של 33 נקודות ומדד 40 בהפסד לרומא, אך משחק השיא שלו הגיע כמה שבועות קודם לכן במשחק בית נגד לובליאנה. 19 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים היו לו כבר במחצית והוא המשיך בשלו, כשבדקות הסיום הוא גם השיג את הריבאונד האחרון וסיים עם 27, 10 ו-10 ומדד 46, טריפל-דאבל שני בקריירה שלו וביורוליג בכלל בניצחון 110- 87.

כאן שמתי שני קישורים – אחד עם שידור בעברית ואחד שמתמקד יותר במהלכים של וויצ'יץ' ולא תקציר כללי.

עם זאת, העומס כבר החל להשפיע על וויצ'יץ' בשלב הזה, ובהמשך העונה היכולת של וויצ'יץ' ירדה קצת, כשבטופ 16 וברבע הגמר הוא ירד ל-11.4 נקודות ו-3 אסיסטים למשחק, מה שלא מנע ממנו להיבחר לחמישיית העונה של היורוליג בפעם השלישית ברציפות, ולשמור על הרצף שלו מאז הפרישה של סאבוניס. גם בליגת העל, הוא ירד ל-11.5 נקודות למשחק לאורך העונה, הנתון הכי נמוך שלו עד אז במאה ה-21. מכבי הפסידו את גביע המדינה לראשונה בקדנציה של וויצ'יץ' בצהוב-כחול, וגם את האליפות הם לקחו רק אחרי שוויצ'יץ' עשה עבירה חמישית ובמקומו נכנס ארנולד שקלע את סל הניצחון.

בקיץ 2007 מכבי הבינו שוויצ'יץ' לבד כבר לא יספיק והביאו את מרכוס פייזר, הבחירה הרביעית בדראפט 2000 של ה-NBA, את טרנס מוריס, שכיכב בהפועל ירושלים בעונה קודם ואת אסטבן באטיסטה, האורוגוואי הראשון ב-NBA. וויצ'יץ' פתח טוב את העונה, אבל נפצע כבר אחרי שני משחקים ונעדר כמעט מחצי מהעונה. פייזר החליף אותו היטב בשלב המוקדם, אך ברבע הראשון של הטופ 16 נפצע וגמר את העונה ושוחרר ממכבי, ובזמן שהקבוצה של צביקה שרף, שהחליף את עודד קטש שפוטר מהר מדי, מקרטעת, מכבי הייתה זקוקה למנהיג שלה.

במשחק הבא, באטיסטה רשם משחק מעולה באופן אישי של 25 נקודות ו-13 ריבאונדים, אך בהיעדר גבוה נוסף מכבי הובסו 101- 82 בקובנה על ידי ז'לגיריס. במשחק הבא וויצ'יץ' חזר עם 14 נקודות ו-5 אסיסטים ומכבי ניצחו בקלות את ריאל מדריד 94- 75, אבל איבדו יתרון דו-ספרתי ברבע האחרון והפסידו בבית 87- 82 לאולימפיאקוס בשבוע אחרי זה. מכבי היו במאזן 2-2, זהה לזה של אולימפיאקוס, עם משחק חוץ במדריד בדרך, כשריאל הובילו את הבית עם מאזן 3- 1 וז'לגיריס היו עם ניצחון בודד על מכבי בשלב הזה.

וכך אנחנו עוברים למשחק החוץ של מכבי במדריד, כש-6:37 לסיום הרבע השלישי, ריאל עלו ליתרון 58- 45 ואז היה פסק זמן וחילופים של מכבי, כשבין השאר וויצ'יץ' החליף את באטיסטה. עד לסיום הרבע, וויצ'יץ' קלע 8, כולל 2 שלשות, וחילק אסיסט לסל ועבירה של טרנס מוריס, והשלשה השנייה שלו הגיעה עם הבאזר של הרבע והעלתה את מכבי ליתרון נקודה בדרך לרבע אחרון והארכה דרמטיים שהסתיימו בניצחון של מכבי ועם גיבורים אחרים, אבל עם המקום הראשון בבית, שהובטח סופית אחרי ניצחון 80- 66 ביתי על ז'לגיריס.

מכאן ואילך וויצ'יץ' לא הצטיין במיוחד בהמשך עונת היורוליג הזאת של מכבי, אבל היה עוד קאמבק מפואר אחד בצהוב-כחול, וגם הוא התחיל מסל של ניקולה. מכבי היו בפיגור דו-ספרתי פחות או יותר מרגע הפתיחה של משחק חצי הגמר נגד סיינה, אבל סל של וויצ'יץ' צימק ל-64- 56 והחל את הריצה שהסתיימה בניצחון 92- 85, כשהסנטר הקרואטי מסיים עם אותן 2 נקודות בחצי הגמר, מספר זהה לכמות הנקודות שלו בהפסד 91- 77 בגמר נגד צסק"א.

עונת 2008 הייתה רבת מאורעות גם במסגרות המקומיות של הכדורסל. גמר הגביע הביא את אחד מהקאמבקים הגדולים של כל הזמנים כשרבע אחרון של 38- 16 החזיר את הפועל ירושלים מפיגור שיא של 22 בדרך לניצחון 93- 89 על מכבי ת"א בגמר, ואת העונה הסדירה בליגה סיימה העולה החדשה הפועל חולון במקום הראשון, כולל ניצחון 101- 99 דרמטי על מכבי, שהסתפקה במקום השני בתום העונה הסדירה, במשחק העונה.

בחצי גמר הפיינל-פור, שיחקו מכבי נגד בני השרון, שהשלימו סוויפ עונתי על מכבי וגם הדיחו אותם מהגביע עונה אחת קודם, והטראומה הורגשה היטב על התל-אביבים שאיבדו יתרון 22- 9 בסיום הרבע הראשון ומצאו את עצמם בפיגור 50- 44 עם הכניסה לרבע האחרון. וויצ'יץ' היה האיש שהתעלה ברבע האחרון, וסיים בתור הקלעי המוביל של מכבי עם 13 נקודות, בזמן שהוא גם היחיד שקלע סל שדה בדקות הסיום. הצהובים גירדו ניצחון 57- 55 והכל היה מוכן למשחק הגמר נגד חולון.

אוהדי חולון ייאלצו לסלוח לי שאני לוקח כאן את הזווית של וויצ'יץ'. עם 12 נקודות, 4 ריבאונדים ואסיסטים ומדד 22, גם במשחק הגמר הסנטר הקרואטי היה אחד מהבולטים בשורות מכבי, ושוב קיבלנו קרב צמוד מאוד, הפעם עם קצת יותר איכות התקפית, ופי ג'יי טאקר העלה את חולון ליתרון 71- 70 מהקו, כ-20 שניות לסיום. הכדור של מכבי הלך לוויצ'יץ' שחפר בצבע ושם את סל היתרון של מכבי, 6.5 שניות לסיום. מנקודת המבט של וויצ'יץ', שהיה די ברור שלא ימשיך בתל-אביב בעונה הבאה, זו הייתה יכולה להיות הדרך האידיאלית עבורו לסיים את הקריירה במכבי, אבל מאליק דיקסון קלע את סל הניצחון של חולון.

יחד עם יותם הלפרין, בילה ניקולה וויצ'יץ' את 2 העונות הבאות במדי אולימפיאקוס, כשעוד לפני כן הם הגיעו לארץ למשחק ידידות נגד מכבי שהיה משחק הוקרה לוויצ'יץ'. הסנטר רשם עוד עונת יורוליג אחרונה בספרות כפולות ב-2009, בה הוא גם הספיק שוב לשחק נגד מכבי. כמו כן, ב-2 העונות שלו היוונים רשמו את שתי הופעות הפיינל-פור הראשונות שלהם מאז 1999, וניקולה הספיק גם לשחק בגמר יורוליג מספר 5 בקריירה שלו, כשאולימפיאקוס הפסידו לברצלונה ב-2010. כמו כן, הגביע היווני בו זכו אולימפיאקוס ב-2010 היה צעד ראשון בדרך לשבירת ההגמוניה של פנאתנייקוס ביוון, מה שיקרה בשנים הבאות.

בקיץ 2010 שוחרר וויצ'יץ' מאולימפיאקוס וחתם באפס פילזן, ואחרי ההדחה שלהם בטופ 16 של היורוליג חזר וויצ'יץ' לקבוצת נעוריו ספליט, שם הוא שיחק עוד כשנתיים עד לפרישתו לפני שהפך למנהל המקצועי שלהם, קצת לפני שעבר לעשות את אותו תפקיד במכבי. כמו כן, וויצ'יץ' גם היה חלק משמעותי מנבחרות קרואטיה לאורך העשור, כשאיתו הם סיימו במקום ה-6 ביורובאסקט של 2009 ובמקום השביעי ב-2001 ו-2005. במשחק הפתיחה ב-2009 וויצ'יץ' הצטיין עם 21 נקודות, דווקא נגד ישראל, במשחק אותו הקרואטים ניצחו 86- 79.

בסך הכל לאורך הקריירה שלו, זכה וויצ'יץ' ב-6 אליפויות רצופות, אחת עם וילרבאן בצרפת ועוד 5 עם מכבי ת"א בישראל, 6 גביעים, מתוכם אחד בקרואטיה (1997), אחד ביוון (2010) ועוד 4 רצופים עם מכבי, פעם אחת בגביע ווינר הישראלי ופעמיים ביורוליג. מבחינת תארים אישיים, נבחר וויצ'יץ' 3 פעמים לחמישיית העונה של היורוליג ופעמיים לחמישייה השנייה, נבחר לחמישיית העשור של היורוליג של עונות 2000-10, 3 פעמים לחמישיית העונה של ליגת העל הישראלית ולפעם היחידה במאה ה-21 בה בחרו אולסטאר של היורוליג. כמו כן, לפני פחות משנה הפך וויצ'יץ' לשחקן התשיעי בסך הכל שנבחר לאגדת יורוליג.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. תודה עמיחי. זה עולה לי בדם כאוהד הפועל ת"א אבל שאין ברירה אז אין ברירה , וויציץ' היה אחד השחקנים היותר מהנים לצפייה שיש , כל כך הרבה אינטיליגנציית משחק ושכל, בעיניי במכבי ההיא שלו, אראס ופארקר הוא היה הציר במשולש בלעדיו כל העסק היה נראה אחרת אפילו יותר מהשניים האחרים.

    1. תודה. אני חושב שהשנים של וויצ'יץ' כמנהל המקצועי של מכבי פגעו קצת גם בתדמית שלו כשחקן, במיוחד לאור ההצלחה היחסית של שאראס כמאמן. אני לא יודע לומר מי היה חשוב יותר בטריו הזה, אבל וויצ'יץ' הצטיין במכבי לפני ואחרי באופן אישי, גם אם ההישגים הקבוצתיים היו פחותים באופן טבעי.

  2. לא בטוח בכלל שמכבי תשוב לראות גדולה כמו בנקסוס הזה של שאראס-פארקר-וויצ'יץ'-האפמן-באסטון והישראלים שלצידם, החל משאריות הנפלד ומוטי דניאל, קטשפר, שארפ, שלף וכל המצטרפים. ניקולה היה הסנטר-פיס, תרתי משמע של החצי השני של השושלת הזו.

  3. מעולה, אכן אגדה. זוכר בעיקר את שנותיו כמנהל משחק ונשכח ממני עובדת היותו סקורר עם מכל הטווחים. ואולי השחקן שהיה הכי כיף לשמוע את רפי גינת רועם בקולו ככרוז. אגדת יורוליג ללא צל של ספק.

  4. אכן מכבי של פיני גרשון+בלאט היתה משהו אחר, אגדה אירופית של ממש (ואת זה אני אומר כמתעב מכבי ואוהד של הפועל ירושלים…). היה לה מזל יוצא דופן להשיג שחקנים שכיום קשה מאוד להשיג : שאראס, האפמן, פארקר – פשוט היו הכי טובים בעמדה שלהם באירופה, בפער. וויצ'יץ' לא היה הטוב ביותר, אבל היה בו אלגנטיות חוסר אנוכיות ויעילות שחיברה את הכל ביחד בצורה מרשימה. תודה על התזכורת לשחקן נהדר (וטוב עשית שלא התייחסת להמשך הקריירה, כמנהל…)

    1. אם הוא נבחר 3 פעמים ברציפות לחמישיית היורותיג ולנבחרתמהעשור הראשון של שנות האלפיים אז זה אומר שהוא היה הציר הטוב ביותר באירופה כשסאבוניס עבר לנב"א.

    1. מה שאני זוכר, היא היה אמריקני אז לא שייך לפרויקט, וזה נכון גם לגבי ארלאוקאס שכתבו עליו בפרויקט
      אך ברבנדר שוויצר על אזרחותו האמריקנית כדי לשחק בנבחרת ספרד, כן שייך לכאן.

    1. תודה. היו לו כמה כישלונות כמנהל מקצועי, אבל גם כמה הצלחות, כולל העונה האחרונה שלו בתפקיד, אותו הוא סיים כשהוא מוריש למכבי סגל כמעט מוכן לעונה הקרובה. דרך אגב, כשהוא נכנס לתפקיד הוא גם היה על תקן של מאמן גבוהים, ויש קשר ישיר לכך שסופו שדרג משמעותית את המסירה שלו בקדנציה השנייה במכבי, ומשם גם הזכייה ביורוליג ב-2014

  5. סיקור נחמד.
    אפשר להחליף את הכותרת של הפרויקט למובילי יורוליג בלי אמריקאים ורוסים שמוחרמים.

    ניקולאי היה שחקן גבוה שמבחינת הנתונים הקדים את זמנו,גבוה שיכול למסור,להוות פיווט בצבע ולזרוק מ-3.
    היה יכול להתאים לנבא של היום הרבה יותר מהשמות האחרונים שפורסמו כאן כבודירוגה,פרינטזיס ודימנטידיס שעשו קריירה אירופית
    מעליו.

  6. תודה עמיחי
    ניקולה אמנם לא זכה בתואר אם וי פי אישי
    אבל גם צ'אבי ואנייסטה לא זכו שהם שיחקו עם מסי
    אבל ניקולה היה הבולט ביותר בעמדתו
    הוא היה המייסד של המועדון של מתי מעט שנבחרו 5 פעמים ברצף לאחת מחמישיות העונה
    הוא עשה זאת בין השנים 2003-2007
    החברים הנוספים במועדון המכובד הזה
    נבארו 2009-2013
    ספינוליס 2011-2015
    ודה קולו 2015-2019 ( רק הקורונה עצרה אותו למעשה דה קולו נבחר גם בעונת 21 אז אפשר לספור אותו כ 6 ברצף)

    אלו היחידים להגיע חצי עשור ברצף לחמישיות העונה

    ניקולה גם חבר בעוד מועדון יוקרתי כאלו שנבחרו לחמשיית העונה הראשונה 3 פעמים ברציפות
    מייסד המועדון הזה הוא
    דיאן בודריגה בשנים 2002-2004
    ניקולה המצטרף הבא בשנים 2005-2007
    נבארו עשה זאת בשנים 2009-2011
    דמיינטינדיס הרביעי בשנים 2011-2013
    ננדו דה קולו המצטרף החמישי בשנים 2016-2018
    וטבארס המצטרף השישי בשנים 2021-2023
    אף אחד לא עשה זאת בפעם הרביעית ברצף
    (גם טבארס לא צפוי לאור שחתם בנ.ב.א )

    בקיצור שחקן עם הישגים שכאלו מקומו בהיכל התהילה

    1. תודה אהרון. וויצ'יץ' גם לא זכה אף פעם בתואר MVP של חודש ביורוליג, ולא רק MVP עונתי. האמת היא שבפיינל-פור של היורוליג הנתונים שלו היו פחות טובים באופן שיטתי, וזה לא משנה אם הסיבה לכך היא ההסתמכות של מכבי על הגארדים ברגעי ההכרעה או ירידה ביכולת האישית שלו

  7. איזה שחקן אגדי!
    היו לו מיליון דרכים לייצר סל בצבע ובעצם מכל טווח. תמיד הזכיר לי את האקים עם כל פרפורי הגבוהים שעשה.
    המסירות שלו היו תאווה לעיניים. להגנות היריבות היה קשה מאוד למצוא לו פיתרון.
    עבד מאוד קשה, הפגין עקביות מרשימה וקשיחות ולפעמים היה נראה קצת מיוסר.
    אחד האהובים עלי. איפה הוא ואיפה בשוק…
    תודה על פוסט נהדר ומעמיק.

  8. מניקולה השחקן האדיר נשאר ניקולה המנהל הכושל
    הוא עזב את ישראל להשקיע בקריירה של הבן שלו שיילך בדרכיו
    הוא תרם רבות לדררגן בנדר אותו ניסה לטפח ללא הצלחה
    מחוץ למכבי הוא לא כל כך הצליח
    לצד שארס ופארקר היה הצלע השלישית המשולמת
    חבל שאין למכבי 2 שחקנים אירופים כאלו והם הולכים על אמרקיאים או קובנים

  9. לדעתי
    ניקולה גאון כדורסל
    נכון במכבי לרוב זה לא הצליח
    ורחוק מאד מימיו כשחקן
    אבל אני לא יודע מה בדיוק הייתה חלוקת הסמכויות במכבי וכמה התערבו לו או כמה איפשרו לו
    אני זוכר את התכנון הפסק זמן ההוא מול חולוניה
    התרגיל שלו היה מושלם
    יש לו המון איקיו ומח כדורסל מושלם
    עוד כשחקן הימרתי עליו שיהיה מבכירי המאמנים ביבשת
    זה טרם קרה אבל עוד עשוי לקרות יום אחד.

  10. בס"ד
    תודה רבה רבה.
    השחקן האהוב עליי, בקבוצה הגדולה של מכבי.
    אב טיפוס ליוקיץ' ב כמובן לא באותה רמה, אבל הסגנון דומה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט