בערך שישה שבועות עברו מאז תחילת העונה, ובדומה לכתבה בשלב דומה של העונה שעברה, גם הפעם נבחן את נתוני הרייטינג ההגנתי של קבוצות כדי לראות האם ועד כמה זה דומה לעונות הקודמות, ונפנה מבט לכיוון תריסר שחקנים שפתחו את העונה בצורה מרשימה, כשהמכנה המשותף לכולם הוא שהם מעולם לא נבחרו לאולסטאר. לזה נוסיף מבט על קליי תומפסון ועל מגמה חיובית שאולי קיימת אצלו במשחקים האחרונים.
1. נתוני ההגנות.
בעונה שעברה, בערך בשלב הזה של העונה, הצגתי כאן טבלה לפיה ההתקפות השתפרו על חשבון ההגנות באופן רצף מ-2015 עד 2021, ואילו בשלב הזה של העונה שעברה ההגנות הציגו נתונים שנמצאים באמצע בין 2016 ל-2017, אך לקראת סוף העונה הנושא נבדק שוב כאן והמספרים הראו שההתקפה חזרה לאיפה שהייתה ב-2021 עם ירידה מינימלית במספרים.
אחרי קצת יותר מחודש של העונה הנוכחית, זה זמן טוב לבדוק איך דברים עובדים עד כה. הטבלה הבאה תציג נתונים על הדירוג ההגנתי של ההגנה הטובה ביותר, ההגנה הרעה ביותר, חציון וכמה קבוצות היו עם רייטינג הגנתי טוב יותר מ-105 או רע יותר מ-111, כאשר הנתונים הם מאז 2015. *כל הנתונים נכונים ל-28/11*
| עונה | מקום ראשון | מקום אחרון | חציון | פחות מ-105 | יותר מ-111 |
| 2023 | מילווקי – 106.5 | ספרס – 118 | 111.45 | 0 | 17 |
| 2022 | בוסטון – 106.2 | יוסטון – 116.4 | 111.6 | 0 | 17 |
| 2021 | לייקרס – 106.8 | קינגס – 116.5 | 112 | 0 | 20 |
| 2020 | באקס – 102.5 | קאבס – 114.8 | 110.1 | 2 | 13 |
| 2019 | באקס – 104.9 | קאבס – 116.8 | 109.2 | 1 | 9 |
| 2018 | יוטה – 103 | פיניקס – 111.7 | 108 | 4 | 2 |
| 2017 | ספרס – 102.9 | לייקרס – 112 | 108.1 | 3 | 3 |
| 2016 | ספרס – 98.2 | לייקרס – 110.3 | 105.7 | 13 | 0 |
| 2015 | גולדן – 100.4 | מינסוטה – 110.9 | 104.6 | 17 | 0 |
אפשר לראות מהטבלה שהנתונים דומים מאוד לאלו של העונה שעברה, כשהחולשה ההגנתית של הספרס ודטרויט (118 ו-117.2 בהתאמה) משפיעים על הממוצע שככל הנראה עלה מעט (יוסטון מקום 28 עם 114.2). כמות הנקודות בממוצע למשחק קצת עולה, אבל זה נובע מהעלייה הקטנה בקצב המשחק ולא משיפור נוסף של היעילות ההתקפית.
2. קליי תומפסון במגמת שיפור.
גולדן סטייט ניצחו 5 מ-6 המשחקים האחרונים שלהם, כולל 2 ניצחונות חוץ ראשונים העונה, כשההפסד היחיד היה במשחק שבו כל החמישייה קיבלה מנוחה. אחד מהשחקנים המשתפרים שלהם בתקופה המדוברת הוא קליי תומפסון, שנדמה שמתחיל להתאושש אחרי פתיחת עונה רעה. למעשה, קליי לא הגיע ל-50% מהשדה או מחוץ לקשת באף אחד מ-15 המשחקים הראשונים של הווריורס העונה, אך ברצף הניצחונות האחרון הוא הגיע ל-50% לפחות באחד מהם בכל אחד מהמשחקים.
כעת נשווה את הנתונים בטבלה, כאשר בעמודה של המשחקים האחרונים יהיו בתוך הסוגריים הנתונים של קליי אם מורידים את המשחק נגד יוסטון, על מנת להראות שלא מדובר רק במשחק שיא חד-פעמי, אלא במשחק שיא שהוא חלק ממגמה שבאה לידי ביטוי במשחקים האחרונים.
| קליי תומפסון | 15 משחקים ראשונים | מאז |
| מאזן קבוצתי (בסוגריים עם קליי) | 6- 9 (5- 7) | 5- 1 (5- 0) |
| דקות | 28:39 | 31:51 (30:25) |
| נקודות | 15.1 | 24 (19.8) |
| אחוזי שדה | 35.1% | 53.8% (50.9%) |
| אחוזי שלשות | 33% | 56% (48.6%) |
| אחוז אפקטיבי | 45.4% | 71.8% (67.3%) |
| רייטינג התקפי | 115.4 | 134.2 (134.5) |
| רייטינג הגנתי | 111.2 | 109.9 (109) |
| נט רייטינג | 4.2 | 24.3 (125.5) |
המספרים מראים בבירור שקליי מדויק הרבה יותר בשבוע וחצי האחרונים, וזה מסייע לחמישייה של גולדן סטייט להשתפר עוד קצת התקפית, ובמקביל גם ההגנה של הווריורס השתפרה קצת לאחרונה, וזה מספיק להם כדי להיות כרגע במומנטום חיובי ולחזור למאזן חיובי, לפחות נכון לכתיבת שורות אלה. נוסיף בדרך אגב שמאז ה-17/11 קליי מדורג עשירי בליגה ברייטינג התקפי (סטף תשיעי) ו-27 בנט רייטינג (סטף 22 ודריימונד 23).
3. מועמדים חדשים לאולסטאר.
מעבר לשמות המוכרים לנו באולסטאר, בחודש הראשון של העונה שמתי את העין על כמה שחקנים שעוד לא היו שם, ואם הם ישמרו על היכולת מהמעט שראינו עד כה, כל אחד מהם עשוי להיות מועמד לאולסטאר, בהווה או בעתיד, בתרחיש מסוים, או לפחות לקבל את ההכרה כשחקן טוב מאוד:
שיי גילג'ס-אלכסנדר (אוקלהומה) – 31.1 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים, 1.7 חטיפות, 1.3 חסימות, 54% אפקטיבי, 35.7% לשלוש, 92.2 מהקו. – גם בעונה שעברה הכנסתי אותו לרשימה הזאת אחרי תחילת העונה, אך שג"א השתפר עוד יותר, בעיקר ביעילות שהייתה די בינונית בעונות הקודמות, וקשה לי לראות מצב שהוא יישאר מחוץ לאולסטאר השנה
דיארון פוקס (סקרמנטו) – 25.1 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 6.1 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 58.8% אפקטיבי, 38.9% לשלוש, 82% מהקו. – פוקס עומד העונה על אחוזי שיא מכל הטווחים, בפער משמעותי, יחד עם הכי מעט איבודים מאז עונת הרוקי והצלחה קבוצתית. ההפרדה בינו ובין האליברטון שעבר לאינדיאנה בעונה שעברה, יחד עם ההצטרפות של סבוניס כגבוה איכותי, ודאי מסייעת לו.
דזמונד ביין (ממפיס) – 24.7 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 4.8 אסיסטים, 57.3% אפקטיבי, 45.1% לשלוש 91.2% מהקו. – ביין שומר על היעילות הגבוהה מאוד שהוא הראה גם ב-2 העונות הקודמות שלו בליגה, אך ממשיך לשמור על היעילות הזאת גם כשהכמות ממשיכה לעלות. כרגע הוא פצוע, ובלעדיו ממפיס מתקשים קצת בהתקפה, ומעניין יהיה לראות אם הוא יצליח לשמור על המספרים האלה כשיחזור.
אנפרני סיימונס (פורטלנד) – 23.2 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים, חטיפה, 52.5% אפקטיבי, 36.8% לשלוש, 88.7% מהקו. – בתוך החמישייה הפותחת המוצלחת של פורטלנד, לסיימונס יש תפקיד משמעותי כיוצר המרכזי אחרי לילארד, וגם אם היעילות שלו קצת נפגעה עם הפציעות של לילארד, בכל זאת מצליח סיימונס לעשות קפיצת מדרגה נוספת ביחס לעונה שעברה, ואולי הפעם גם לא להישלח לחופשה כפויה בפגרת האולסטאר.
טייריס מקסי (פילדלפיה) – 22.9 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, חטיפה, 54% אפקטיבי, 42.2% לשלוש, 73.8% מהקו. – בעונה שעברה זו הייתה תגלית מפתיעה, אבל עכשיו כבר ברור שמקסי הוא השחקן המוביל של פילדלפיה אחרי אמביד והארדן, כאשר הוא שני לאמביד בכמות הזריקות למשחק עם 18.2, מה שמעיד על המעמד המשמעותי לו הוא זכה. אחוזי העונשין נפגעו ביחס לעונה שעברה, אבל ספק אם מדובר במדגם משמעותי שלא יתאזן כשיחזור מהפציעה שלו.
פאולו באנקרו (אורלנדו) – 22.8 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 48.4% אפקטיבי, 26% לשלוש, 75% מהקו. – הבחירה הראשונה בדראפט האחרון לא ייבחר לאולסטאר השנה, אבל יש לו סיכוי גבוה מאוד לעשות את זה בעתיד הקרוב או הרחוק, ונכון לעכשיו הוא הרוקי שקלע הכי הרבה בממוצע למשחק מאז אלן אייברסון. ייתכן מאוד שהחבורה הצעירה באורלנדו מרוויחה כעת את כוכב העתיד שלה.
אנתוני אדוארדס (מינסוטה) – 22.3 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 53.2% אפקטיבי, 35.3% לשלוש, 73% מהקו. – ב-2 העונות הקודמות, אדוארדס פתח פחות טוב את העונה והשתפר בהמשך, ולשיא הוא הגיע בפלייאוף שעבר נגד ממפיס, אז הוא קלע 25.2 נקודות למשחק ב-55.9% אפקטיבי ו-40.4% לשלוש. כבר בשלב הזה המספרים שלו נראים טוב יותר מאשר בממוצע העונתי של השנה שעברה, אבל ההמשך של מינסוטה תלוי בעיקר ביכולת להתחבר ולחבר את חלקי הפאזל השונים.
ג'יילן גרין (יוסטון) – 21.8 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 51.1% אפקטיבי, 36.3% לשלוש, 80.4% מהקו. – גרין ממשיך את המומנטום החיובי באופן אישי מהשלבים המאוחרים של העונה שעברה תוך כדי שהוא קולע 4.5 נקודות יותר מאשר בעונה שעברה. סקוררים לא חסר ליוסטון, אבל השאלה היא האם גרין יכול להתפתח להיות האחד שמנהל את העניינים גם עבור האחרים.
ג'יילן ברונסון (ניו-יורק) – 21.8 נקודות, 3.6 ריבאונדים, 6.7 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 53.1% אפקטיבי, 32.2% לשלוש, 89.9% מהקו. – האחוזים של ברונסון, בעיקר מחוץ לקשת, בירידה כבר עונה שנייה ברציפות, אבל זה בא במקביל לכך שהמעמד שלו משתדרג ואת רוב השלשות שלו הוא יוצר בעצמו כעת, במקום שלשות ממסירה של לוקה דונצ'יץ'. בינתיים ברונסון נראה טוב בניקס, על אף שהוא לא הכי יציב ולצד משחקי 30 נקודות יש לו פתאום משחקים רעים מדי פעם.
לאורי מרקאנן (יוטה) – 21.7 נקודות, 8.4 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 59.3% אפקטיבי, 36.6% לשלוש, 81.9% מהקו. – לפני שבועיים מדובר היה בסנסציה הגדולה של העונה, אבל מאז גם יוטה וגם מרקאנן טיפה נרגעו, אז הוא כבר לא השם המפתיע הראשון, אבל עדיין מועמד שצריך לקחת בחשבון לאולסטאר ולתואר השחקן המשתפר. מרקאנן משחק הרבה יותר בצבע בהתקפה מאשר בעונות הקודמות, וזה משפר עוד יותר את היעילות של שחקן שתמיד קלע באחוזים טובים מכל הטווחים.
ג'רמי גרנט (פורטלנד) – 21.5 נקודות, 4.4 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים, 57.1% אפקטיבי, 48.2% לשלוש, 76.2% מהקו. – גרנט נתן מספרים די דומים גם בעונת 2021 בדטרויט, אבל הפעם הוא מצליח לספק אותם ביעילות גבוהה יותר, בקבוצה טובה יותר וליד סקוררים אחרים כלילארד וסיימונס שכבר הוזכר כאן. סביר להניח שהאחוזים מחוץ לקשת יתאזנו בהמשך, אבל עדיין יהיה מדובר במספרים טובים מאוד עבור האפשרות השלישית בהתקפה של הבלייזרס.
טייריס האליברטון (אינדיאנה) – 19.6 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 11.1 אסיסטים, 1.8 חטיפות, 56.7% אפקטיבי, 37.8% לשלוש, 87.7% מהקו. – היחיד ברשימה שהוא לא בין 47 השחקנים שקולעים 20 נקודות למשחק ומעלה, אבל משחקן שמוביל את הליגה באסיסטים צריך להיות מוזכר כאן, כשהוא גם שישי בחטיפות, עם יחס אסיסטים-איבודים מעול של 3.98 ומוביל את אחת מהקבוצות המפתיעות של העונה. הפרדת הכוחות מפוקס והמעבר לאינדיאנה מאפשרות להאליברטון להבליט את עצמו, ובלי קשר לשאלת הפוטנציאל העתידי, כבר עכשיו אפשר לראות בו ככוכב.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
28 נוב 2022 18:16:05הוא (קליי) עוד ישוב, הוא עוד ישוב! זה פשוט עניין של זמן ואימון, וכמובן, בהנחה שלא יהיו פציעות נוספות.
.
בעניין האולסטארים החדשים – זה אחד הדברים היפים בליגה, דור הולך ודור בא, ויש המון כישרון, והוא בא לידי ביטוי בעיקר בקבוצות החלשות.
.
לא יודע לאן בדיוק העונה הזו הולכת. חלק מהקבוצות פשוט חלשות, חלק עדיין מחפשות את עצמן. הדברים יתבררו בהמשך.
.
תודה רבה עמיחי אחלה פוסט.
Avri
28 נוב 2022 20:24:58תודה, כתבת מעניין. קליי באמת מאכיל כאן כובעים, כיף לראות את זה קורה.
ירון, החלום
29 נוב 2022 00:03:28בס"ד
תודה רבה.
בהחלט רשימה מכובדת.
Om3r
29 נוב 2022 01:20:41רוב הביקורות על קליי (ביחוד מצד הפרשנים בארה"ב, וספציפית שחקני עבר) חסרות פואנטה, ולא מוצדקות.
שחקנים גמרו קריירה על מקרים פחות חמורים משלו, ואלה שחזרו מאכילס, רובם המוחלט הפך ללא רלוונטי בליגה אחרי הפציעה (ראו ערך – קאזינס). קליי חזר מקרע בצולבת + אכילס, אחרי שנתיים וחצי בלי פרקט, וחזר להיות שחקן של 20+נקודות באלופת הנבא.
כן הוא לא קליי של 37 נקודות ברבע או 60 נקודות על 11 כדרורים. מצד שני, הוא עדיין חתיכת שחקן כדורסל. בלתי נתפס כמה עבודה קשה היה צריך להשקיע (גם פיזית וגם מנטלית) כדי לחזור לשחק כדורסל ברמות הגבוהות ביותר, מסוג הסיפורים בספורט שהם מעוררי השראה לדעתי, ושחקן שצריך להעריך ולהעריץ.
שבארקלי הפטפטן יסתום את הפה :).
thetroll
29 נוב 2022 02:16:31תודה עמיחי.
בתור אחד שלרגע לא התייאש מקליי תומפסון אני יכול לאמר שהרצף הזה שלו רחוק מלהרשים אותי ואני מצפה ממנו להמשך חוסר היציבות. הוא לא יחזור להיות השחקן שהיה אבל גם 80% קליי תומפסון זה עדיף על 99% מהשחקנים בליגה. הסיבה שקליי חזר היא תנועת מלקחיים. מצד אחד אין שום ספק שג'ורדן פול נושף לו בעורף ונותן לו להרגיש חוסר בטחון לראשונה בקריירה שלו במעמד שלו. העובדה שקר לא הניד עפעף והשאיר אותו בחמישיה למרות היכולת הרעה שלו החזירה לו את הבטחון שאבד. (במסגרת איבוד הבטחון ראינו קליי קצת אחר מבחינת האופי). ועל זה,שאפו לקר.
מצד שני הוא עצמו חייב את הזמן הזה מה שהוא עבר זה הסיוט הכי מסוייט של כל שחקן כדורסל תחשבו על זה לחזור מאכילס ואז במשחק הראשון לקרוע את הצולבת. והבן אדם איתנו. זה לא יאומן פשוט ולכן כל זמן שהוא צריך וכל ליטוף אפשרי הוא צריך לקבל וכל עוד הוא יכול לתת צריך לקחת ולהגיד תודה שזה בכלל אפשרי.
אני חולה על השיקן הזה וזה לא השתנה החזרה שלו היא משב רוח מרענן בעייני לכל הליגה.
שלא יגמר לעולם. ושפול ימשיך לחמם את הספסל כל עוד קליי משחק שם המקום שלו. כמה שאני מעריך גם אותו. קליי דריי וסטף השלישיה הזו היא אייקון בליגה משהו שכבר הפך למיתולוגי . בדברים כאלה לא נוגעים.
עמיחי קטן
29 נוב 2022 10:00:46תודה. אני לא יודע לגבי ג'ורדן פול ואני כנראה מחזיק ממנו קצת פחות ממך, אבל קליי מתאים יותר לחמישייה ופול מתאים יותר להוביל את יחידת המחליפים, ככה שזה קצת מתבקש.
thetroll
30 נוב 2022 00:41:59פול שחקן נהדר. הוא הסיבה העיקרית שהימרתי שנה שעברה על הלוחמים כאלופים ויש מצב גם השנה בהנחת בריאות. הוא שחקן יוצר והחמישיה יחד עם סטף קליי וויגינס זה ארבעה שחקנים שיכולים בקלות לתת כל אחד 25 נק תוסיף לזה את המנוע של דריי וקיבלת את החמישיה הטובה בליגה. הוא פשוט מוסיף עוד כח אש לקבוצה שממילא יש לה את הכח אש הגדול בליגה. מאיירס רואה בו9 חלק מאבני היסוד של הקבוצה ולכן נתן לו את החוזה ואני שמח להיות בצד של מאיירס בעניין הזה. זו חברה טובה.
עמיחי קטן
30 נוב 2022 19:49:44אני לא מתנגד לחוזה שפול קיבל, בטח ביחס לחלופות, אבל אני מתלבט לגבי הפוטנציאל שלו
סוסמעץ
29 נוב 2022 05:50:33אחלה פוסט, תודה רבה
==
קליי בלי פציעות יחזק מאד את סיכויי הלוחמים להתקדם עמוק אל תוך הפלייאוף
פינגבק: מסקנות חפוזות 58 / עמיחי קטן – Hoops