בערך שבעה שבועות עברו מאז תחילת העונה, ובדומה לשנתיים הקודמות, גם הפעם נבחן את נתוני הרייטינג ההגנתי של קבוצות כדי לראות האם ועד כמה זה דומה לעונות הקודמות, ונפנה מבט לכיוון תריסר שחקנים שפתחו את העונה בצורה מרשימה, כשהמכנה המשותף לכולם הוא שהם מעולם לא נבחרו לאולסטאר. לזה נוסיף מבט על העומק של מיאמי וכמה שחקנים שבולטים שם לאחרונה.
1. נתוני ההגנות.
בשנתיים הקודמות הבאתי טבלאות שבחנו את מצב ההגנה בליגה – כאן לפני שנתיים וכאן בעונה שעברה. עונת 2022 התחילה עם שיפור משמעותי של ההגנות שהתאזן בהמשך, ואילו בעונת 2023 ההתקפות גם פתחו טוב את העונה לפני שהשתפרו עוד יותר בהמשך, ומעניין יהיה לבדוק את הנתונים הפעם. הטבלה הבאה תציג נתונים על הדירוג ההגנתי של ההגנה הטובה ביותר, ההגנה הרעה ביותר, חציון וכמה קבוצות היו עם רייטינג הגנתי טוב יותר מ-105 או רע יותר מ-111, כאשר הנתונים הם מאז 2015.
עונה | מקום ראשון | מקום אחרון | חציון | פחות מ-105 | יותר מ-111 |
2024 | מינסוטה – 106.8 | וושינגטון – 121.4 | 113.6 | 0 | 22 |
2023 | קליבלנד – 109.9 | ספרס – 119.6 | 113.5 | 0 | 26 |
2022 | בוסטון – 106.2 | יוסטון – 116.4 | 111.6 | 0 | 17 |
2021 | לייקרס – 106.8 | קינגס – 116.5 | 112 | 0 | 20 |
2020 | באקס – 102.5 | קאבס – 114.8 | 110.1 | 2 | 13 |
2019 | באקס – 104.9 | קאבס – 116.8 | 109.2 | 1 | 9 |
2018 | יוטה – 103 | פיניקס – 111.7 | 108 | 4 | 2 |
2017 | ספרס – 102.9 | לייקרס – 112 | 108.1 | 3 | 3 |
2016 | ספרס – 98.2 | לייקרס – 110.3 | 105.7 | 13 | 0 |
2015 | גולדן – 100.4 | מינסוטה – 110.9 | 104.6 | 17 | 0 |
אחרי עונת הפקה ב-2022, העונה שעברה המשיכה את המומנטום של ההתקפות והגדילה את השיא שלהן ביחס להגנות, והעונה הנוכחית בינתיים ממשיכה באותו כיוון פחות או יותר, כשאחרי כרבע עונה הקצוות רחוקים יותר, אבל החציון נשאר כמעט זהה, כך שסביר להניח שהעונה הנוכחית תהיה דומה לעונה שעברה. בקיצור, כנראה שהשיפור של ההגנות בתחילת עונת 2022 (הקישור הראשון בפסקה הקודמת) היה זמני ואולי קשור להחלפת הכדור באותו קיץ ולא לתוכנית המשחק.
2. העומק של מיאמי.
מיאמי סובלים מפציעות של לא מעט שחקנים משמעותיים, אבל מצליחים לשמור על עמדה טובה במזרח, וזה הודות לשחקנים אחרים שמחפים על החסרים, כשרגע מדובר באדבאיו והירו, וגם הרכז המחליף דרו סמית שגמר את העונה. רצף 7 הניצחונות של ההיט נגמר כבר לפני כמה שבועות, אבל הם עדיין מצליחים לנצח מספיק משחקים כדי לשמור על המאזן ולא להסתבך במאבקי מרכז הטבלה ומטה של המזרח.
זה מתחיל ברוקי האקז, שהוא היחיד שלא נעדר מאף משחק של מיאמי העונה וקולע 12.4 נקודות למשחק, ממשיך עם דאנקן רובינסון שממשיך את המומנטום מהפלייאוף ורושם שיאי קריירה בנקודות ואסיסטים, קיילב מרטין חזר מפציעה של חודש בערך ונראה לא רע לאחרונה, וגם לאורי ולאב הוותיקים תורמים את החוכמה והניסיון שלהם, כשבאטלר הוא הכוכב שנשאר לעבוד אחרי שאדבאיו נפצע.
אני כן רוצה להתמקד במיוחד בדאנקן רובינסון ובשינוי שהוא עשה, ולשם כך נביא את הטבלה הבאה, שמציגה את עונת השיא של רובינסון במגוון תחומים בעונות הראשונות שלו בליגה, בהשוואה לעונת 2023 החלשה שלו, הפלייאוף בו רובינסון כבר היה טוב יותר, אך לא זכה למספיק קרדיט לדעתי (רק 18 דקות למשחק), ובעונה הנוכחית הוא מקבל את הקרדיט ומחזיר את ההשקעה.
דאנקן רובינסון | עונת השיא עד 2023 | 2023 | פלייאוף 2023 | 2024 |
נקודות | 13.5 (2020) | 6.4 | 9 | 14.8 |
אסיסטים | 1.8 (2021) | 1.1 | 1.7 | 2.9 |
יחס אסיסטים-איבודים | 2.15 (2022) | 1.64 | 1.95 | 2.54 |
זריקות לשלוש | 8.5 (2021) | 4.6 | 4.9 | 7 |
אחוזים לשלוש | 44.6% (2020) | 32.8% | 44.2% | 42.6% |
זריקות ל-2 | 1.4 (2021) | 1.1 | 2 | 4 |
אחוזים ל-2 | 72.6% (2019) | 56.1% | 55.6% | 58% |
זריקות עונשין | 1 (2021) | 0.8 | 0.3 | 1.4 |
אחוזי עונשין | 93.1% (2020) | 90.6% | 87.5% | 83.3% |
אפשר לראות שרובינסון עם שיאי קריירה בנקודות, אסיסטים, יחס אסיסטים-איבודים וכמות הזריקות ל-2 נקודות ומהעונשין, מה שמעיד על כך שסגנון המשחק שלו הפך להרבה יותר מגוון מאשר בעבר. למעשה, לרובינסון היו העונה 4 משחקים עם 5 אסיסטים ומעלה ו-2 משחקים עם 7, לעומת משחק בודד עם 7 קודם לכן בקריירה ובסך הכל 7 משחקים קודמים עם 5 אסיסטים ומעלה. במילים אחרות, רובינסון הוא כבר לא רק קלעי מרחוק כמו בעבר, אלא שחקן מגוון בהרבה שיכול לתרום כמעט בכל תחום בהתקפה.
3. מועמדים חדשים לאולסטאר.
מעבר לשמות המוכרים לנו באולסטאר, בחודש וחצי הראשונים של העונה שמתי את העין על כמה שחקנים שעוד לא היו שם, ואם הם ישמרו על היכולת מהמעט שראינו עד כה, כל אחד מהם עשוי להיות מועמד לאולסטאר, בהווה או בעתיד, בתרחיש מסוים, או לפחות לקבל את ההכרה כשחקן טוב מאוד:
אנפרני סיימונס (פורטלנד) – 28.5 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 52.4% אפקטיבי, 42.5% לשלוש, 100% מהקו. – סיימונס אמנם שיחק רק ב-4 משחקים העונה והבלייזרס הפסידו את כל ה-4 האלה, אבל מספרי הקליעה שלו ממשיכים להשתפר מעונה לעונה, ונכון לעכשיו מדובר בשחקן הטוב ביותר של פורטלנד בצד ההתקפי. בהנחה שהבלייזרס בונים על הנדרסון ושארפ לעתיד, הרבה קבוצות ישמחו לשלם על סקורר כמו סיימונס.
טייריס מקסי (פילדלפיה) – 27 נקודות, 4.1 ריבאונדים, 6.7 אסיסטים, 55.4% אפקטיבי, 40.7% לשלוש, 89.8% מהקו. – הפינוי של הארדן העביר את מקסי לתפקיד הגארד הבכיר של פילי והשני בחשיבותו אחרי ה-MVP אמביד, והוא הגיב בהתאם עם עוד קפיצה משמעותית ואחוז אפקטיבי טוב יותר ממה שהיה להארדן אי פעם, למעט עונת 2012 בה הוא היה השחקן השישי של העונה. מקסי הוא שחקן שונה מהארדן, וייתכן שהתפקיד המרכזי שלו משדרג את אמביד עוד קצת והופך את פילי לקבוצה פחות צפויה שיכולה להפתיע יותר את היריבות.
דזמונד ביין (ממפיס) – 24.8 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 55.5% אפקטיבי, 38.2% לשלוש, 86.7% מהקו. – הקבוצה דועכת עם דריק רוז וביסמאק ביומבו כשחקני חמישייה בשל כל ההיעדרויות, אבל ביין עצמו שומר על הנתונים הטובים שלו, ואם ממפיס ישתפרו כקבוצה אחרי החזרה הצפויה של מוראנט, הוא גם עשוי להרוויח מזה ולהיבחר לאולסטאר.
ג'יילן ברונסון (ניו-יורק) – 24.6 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים, חטיפה, 55% אפקטיבי, 44.6% לשלוש, 80% מהקו. – עדיין לא ברור לי איך זה שברונסון לא נבחר בשנה שעברה, במיוחד כשנציג אחר של הניקס (רנדל) כן זכה להיבחר. הפלייאוף האחרון הסיר כל ספק בשאלה מי הכוכב והשחקן הטוב והחשוב ביותר של הניקס, וכעת זה יהיה מוזר ממש אם ידלגו עליו גם הפעם.
מיקאל ברידג'ס (ברוקלין) – 23.1 נקודות, 6 ריבאונדים, 4 אסיסטים, חטיפה, 55.6% אפקטיבי, 38.7% לשלוש, 86.9% מהקו. – הקפיצה המשמעותית של ברידג'ס הייתה אחרי הטרייד דדליין בעונה שעברה, אז הוא השתלט בטבעיות על עמדת הכוכב הראשי של הנטס. פתיחת עונה טובה של קאם תומאס ופחות של ברידג'ס הפכה את הגארד לסקורר המוביל בברוקלין, אבל ברידג'ס הוא השחקן השלם יותר מביניהם, וזה שאני מאמין שיכול להתפתח לסוג של קוואי לעניים, אך עמיד יותר.
פאולו באנקרו (אורלנדו) – 20.7 נקודות, 6.8 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים, חטיפה, 52.9% אפקטיבי, 38.9% לשלוש, 68.5% מהקו. – רוקי העונה שעברה שיפר בעיקר את האחוזים לשלוש ומוביל את אורלנדו למקום מפתיע ביותר בצמרת הליגה. למעשה, המג'יק נמצאים בעמדה שעשויה להיות שווה שני נציגים באולסטאר, ככה שגם השורה הבאה תוקדש לשחקן שלהם.
פרנץ ואגנר (אורלנדו) – 20.6 נקודות, 5.7 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים, חטיפה, 50.4% אפקטיבי, 30.4% לשלוש, 83.2% מהקו. – אלוף העולם עם נבחרת גרמניה דווקא ירד באחוזי הקליעה העונה, אבל השחקן שהיה רק סקורר לפני שנתיים הופך למגוון יותר ויותר ומשלים עם באנקרו צמד צעיר ואיכותי מאוד בעמדות 3-4, אשר סביבו ניתן לבנות קבוצה טובה לטווח הארוך.
אלפרן שנגון (יוסטון) – 20.5 נקודות, 9.1 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים, חטיפה, 56.6% אפקטיבי, 31.4% לשלוש, 63.7% מהקו. – כנראה השחקן שהכי הרוויח מהשינויים של יוסטון בקיץ, כשהם הגדילו את אפשרויות המסירה של הסנטר הטורקי ואפשרו לו לשפר את קבלת ההחלטות שהייתה פחות טובה בשנתיים הקודמות. עם כל הכישרון מסביב, זה השחקן שיוסטון צריכה לבנות מסביבו לדעתי.
סי ג'יי מקולום (ניו-אורלינס) – 19.8 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים, 1.6 חטיפות, 52.8% אפקטיבי, 37.8% לשלוש, 79.5% מהקו. – מקולום עשוי לסיים עונה עם פחות מ-20 נקודות למשחק ולעצור לעצמו רצף של 8 עונות ב-20+, אבל הוא הפך לרכז של הפליקנס במשרה מלאה ועושה את זה עם יחס מרשים מאוד של 4 אסיסטים על כל איבוד, ובעיקר מדובר במנהיג הוותיק של החבורה הצעירה והמוכשרת בניו-אורלינס.
סקוטי בארנס (טורונטו) – 19.8 נקודות, 9 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים, 1.7 חטיפות, 1.2 חסימות, 53.6% אפקטיבי, 38.2% לשלוש, 75.6% מהקו. – הראפטורס ויתרו על ואן-וליט בקיץ, בעיקר כדי לתת לבארנס את הקרדיט, והוא עונה היטב בעונת שיא בכל התחומים, כשהמפתיע מביניהם הוא ביעילות של הקליעה מחוץ לקשת. ספק אם הוא ישמור על 38%, אבל גם 34-5% יהיו יותר ממה שהנתונים מהשנתיים הקודמות צפו לו.
ויקטור וומבניאמה (סאן-אנטוניו) – 18.8 נקודות, 10.6 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 2.8 חסימות, 47.1% אפקטיבי, 25% לשלוש, 80.9% מהקו. – השנה הקבוצה גרועה מדי אז היעילות בהתאם, כך שהסיכוי של וומבי להיות אולסטאר כרוקי ירד, אבל גם בקבוצה כזאת היכולות הייחודיות שלו בולטות, ונוכחות של רכז לצידו באופן קבוע תשפר אותו ואת הקבוצה כולה.
צ'ט הולמגרן (אוקלהומה) – 17 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 2.4 חסימות, 59.3% אפקטיבי, 38% לשלוש, 88.1% מהקו. – היעילות של הולמגרן מוכיחה מה קורה כשלוקחים שחקן דומה לוומבניאמה ושמים בקבוצה די מוכנה בזכות עצמה. בלי להוריד מהולמגרן, הרבה מההצלחה המוקדמת שלו מגיעה מהעובדה שהוא האפשרות השנייה או השלישית בהתקפה של הת'אנדר.
אחלה מסקנות. תודה.
לא הייתי מכניס רוקים לאולסטאר (ויקטור וצ'ט), הם גם חדשים וגם לא מספיק טובים בשביל אולסטאר.
גם לא הייתי מכניס סקוררים בקבוצות רעות (סיימונס,ביין), או כאלו שלא מספיק דומיננטיים בקבוצותיהם (ברידג'יס,מקולום,בארנס).
מקסי וברונסון חייבם להיות שם.
באנקרו, ואגנר ושנגון בהחלט יכולים למצוא את מקומם שם, כי הם חלק חשוב בשיפור קבוצותיהם משנה שעברה. כניסתם תהיה תלוייה לא מעט בפציעות (אם ייקרו), של יתר הכוכבים הגדולים.
תודה. חלק ממי שכאן אני הייתי מכניס לאולסטאר השנה (כמו ברונסון) וחלק עוד לא, אבל הם "על הכוונת" לקראת השנים הבאות.
👍
תודה עמיחי. וואגנר ובאנקרו זה צמד מעניין מאוד קדימה, וואגנר צריך למצוא את הקליעה מחוץ לקשת חזרה.
מסכים לחלוטין עם המועמדים לאול סטאר. לכמה מהם – כמו מקסי וצ'ט, המקום כנראה כבר מובטח
טבלת נתוני ההגנה משקפת יפה את המהפכה, לא פחות מכך, שהתרחשה בפחות מעשור. מליגה יחסית צפופה עם 17 קבוצות עם רייטינג הגנתי טוב מ105, ל0 קבוצות כאלה בשנים האחרונות, ו26 (!) עם רייטינג הגנתי גבוה מ111.
תודה רבה עמיחי
מתקשה לראות מצב שומבי לא באול סטאר
אם הוא יהיה זה יגרום לי להקיא
לא מגיע לו בכלל
יש בזה משהו 🙂
זה ענין של שיווק.
מסכים. זה יהיה חרפה אם הוא ייבחר.
הוא גם חדש וגם לא ראוי.
נכון לעכשיו אני לא הייתי בוחר אותו לו זה היה תלוי בי, אבל הוא לא כל כך רחוק וזה עוד יכול להשתנות בחודש וחצי הקרובים. בלי קשר לזה, אני מעריך שהוא ייבחר בפועל משיקולים שיווקיים
לשנגון באמת מגיע, משפר ממש את הקבוצה ומשחק יעיל ויפה
פוסט מצוין
באמת צריך לעשות תחקיר מה קרה לדאנקן רובינסון, לפני שנה הוא היה בדרך בטוחה החוצה מהליגה, היו משחקים בהם הוא היה DNP כי פשוט ספולסטרה לא מצא נכון לשתף אותו.
אול סטאר – סיימונס לא יבחר, come on
אחלה טור
אני גם לא הבנתי איך ברונסון לא היה באולסטאר. הוא גם עובר מסך יותר טוב מרנדל…
🤣
גם ערימת חרא עוברת מסך יותר מרנדל.
פינת ג"ס:
כתבתי פה שג"ס היתה צריכה להעדיף את פול על פני קלי. לא טעיתי לגבי השני ואני תוהה האם גורדן פול, כשחקן חמישיה ליד קרי, שזה חסרון הגנתי, היה נשאר על הפסים? האגרוף שספג מגרין שבא להערכתי כתוצאה מההתנהגות שלו כשהבין שקלי לא יפנה לו את המקום בחמישיה הוריד אותו מהפסים והביא אותו מצב שאיגודאלה תאר "כמתאמץ להראות שהוא לא מתאמץ".
.
הבעיות של גרין הן נפשיות. גם הוא ירד מהפסים אבל אני לא רואה את הגורם במערכת של ג"ס אלא אם כן זה החסרון של מיירס שכנראה שימש כמטפל הנפשי שלו. בעבר חשבתי שהעיסוק בפודקאסט שלו פוגע אבל זה היה עדיף על המצב הנוכחי. כשהוא משחק הוא טוב למדי השנה, אבל הוא לא שיחק בערך ב 50% מהמשחקים.
.
הקריסה של וויגינס גם היא נפשית מעיקרה. זה המשך ישיר של העונה שעברה. משהוא קרה ואני לא אתפלא אם בעתיד יתברר שבתקופת ההעדרות הוא עבר טיפול רפואי כלשהו למרות שהסיבה הלא רשמית הרשמית היתה מחלה של אבא שלו.
.
אני מקווה שהפור בהנהלה נפל ודנלוובי יושב על הטלפונים. אפשרויות:
.
גרנט וברוגדון תמורת וויגינס, פול ובחירה. פול אמור לחנוך את סקוט.
.
סיאקם תמורת קלי ובחירה. לא חושב שיוגירי יקבל יותר אבל הוא חושב שכן. גם במצבו הנוכחי קלי קולע טוב מהשלוש מסיאקם.
.
קפלה ובוגדנוביץ (או הנטר) תמורת קלי ובחירה. מאפשר לאטלנטה לפרוק חוזים כבר הקיץ
כמה שקליי בכושר לא טוב העונה, פול בוושינגטון מוכיח שהווריורס עשו בשכל שנפתרו ממנו. הערך של קליי בכל מקום אחר נמוך משמעותית מהערך של קליי ואני לא רואה מצב שקבוצה תסכים לקחת אותו בחוזה הנוכחי בתמורה למחיר שגולדן סטייט ירצו לקבל. בקיץ אפשר לדון בזה סביב השאלה כמה הוא ירצה וכמה הקבוצה תרצה לתת לו, ואני עדיין אופתע אם הווריורס יוותרו עליו.
לגבי פול, לעולם לא נדע. בורסיה שלו בוושינגטון זה סגירת מעגל. בשנתו הראשונה, במיחד במחצית הראשונה אהדי ג"ס הגדירו אותו כגארד הכי גרוע בנבא. נראה לי שהוא חזר להגדרה הזו. אבל בשנת האליפות הוא היה קריטי. בלעדיו ג"ס לא היתה זוכה.
.
לגבי קלי, החוזה שלו נגמר השנה זה קורץ לקבוצות שרוצות לקצץ מחויבות לטווח ארוך יותר. תוסיף בחירה וזה דיל קורץ. ז'אק לואו אמר שלפחות 4 מנהלים פנו אליו ושאלו מה ידרש כדי לקבל אותו מג"ס. ז"א שיש מצב שיתנו בחירה תמורת החוזה הנגמר שלו או עזרה בפליאוף. עדין יש לו את ההילה.
.
הבעיה העקרית שלי עם קלי זה האופי. מה שהיה חביב בשנות האליפות הפך למיגע ילדותי וקטנוני ("יש לי 4 טבעות" לבוקר). להערכתי הוא לא מהווה דוגמה טובה לצעירים. מעבר לזה, הוא פשוט גרוע העונה.
לגבי פול, כמו הרבה שחקנים אחרים הוא השתדרג בגולדן סטייט, והעונה היחידה שהוא פתח כשחקן חמישייה הייתה היחידה שהוא גם היה שחקן טוב ויעיל.
לגבי קליי, הסיטואציה שלו מתסכלת ביותר ואין לי תלונות על האופי שלו, גם אם ברור שמה שהוא עבר השפיע עליו ופגע בו גם בתחום הזה ולא רק מקצועית. לגבי היכולת, את העונה שעברה הוא פתח לא פחות גרוע, רק שאז זה היה רצף קצר יותר לפני שהוא נכנס לעניינים, ואני הייתי מחכה עוד חודש-חודשיים לראות איך הוא נראה. אני חושב שמבחינת גולדן סטייט זה ייראה רע מאוד אם הם לא יקבלו כוכב של ממש מהסוג שאף אחד לא ישלם על קליי, ואילו בקיץ יהיה להם קל יותר להיפרד במידת הצורך.
פוסט מצוין עמיחי, תודה רבה.
[…] זה כנראה בזכות עמיחי שכתב על רובינסון מזווית אחרת כאן). כמו כן, הוא יוצר 5.1 זריקות פנויות לחברים פר 100 התקפות […]