שחמט – קרלסן זוכה בתואר העולמי בפעם ה – 5 ומתקרב לשיא/שחר אלוני

הפוסט יסקור את כל הדו-קרב, אבל תחילה כמה מילים בקצרה על משחק 11:

נפו פתח ב – ה4, אך לא הלך על הספרדית אלא הפתיע עם איטלקית.
המשחק נכנס להסתעפות די מיוחדת, כזו שמייצרת הרבה מתח במרכז הלוח. נפו בחר במספר צמתים ללכת על סיבוכים ולא איפשר לקרלסן לפשט את העמדה לסיום שוויוני.

בשלב מסוים בעמדה סבוכה נפו טעה בחישובים טקטיים מסוימים ושגה. שגיאה פחות "גסה" מאשר במשחקים 8 ו 9, אבל עדיין כזו שעלתה לו ביוקר, שכן עמדתו הדרדרה במהירות. קרלסן פספס הזדמנות לגמור את המשחק מהר, ונכנס לסיום זכוי שבו הוא מימש את יתרונו קצת יותר לאט וניצח.

יאן אמר לאחר המשחק שהוא צריך לבדוק איך קורה שהוא משחק פה פחות טוב מאשר במשחק בליץ ועושה טעויות טפשיות. לדעתי השגיאה שלו הפעם היתה פחות גסה מאשר במשחק 8 או במשחק 9, שכן העמדה היתה מסובכת, אבל לשחקן ברמתו זה היה אמור להיות בסדר גמור.

בסוף הפוסט אשים את צילומי הלוח מהמשחק.

הדו-קרב הסתיים מוקדם מהצפוי, לאחר 11 משחקים מתוך 14, קרלסן ניצח 7.5 – 3.5 ושמר על תוארו כאלוף עולם.

נפו יוכל להתנחם בכך שיש לו כרטיס אוטומטי לתחרות המועמדים הקרובה שכנראה תתקיים כבר בחודש יוני, והוא צפוי לרוץ שם בצמרת. בנוסף לכך הוא גם נכנס להסטוריה כמתמודד בדו-קרב כזה (מאז מלחה"ע ה-2 היו רק 11 אלופים ועוד 7 שחקנים שהשתתפו בדו-קרב).
חוץ מפרס כספי מכובד (במונחי שחמט, לא גולף או טניס 🙂 ), הוא גם יוצא עם נסיון במעמד, שזה בהחלט שווה הרבה, בעיקר אם יצליח לחזור אליו בעתיד.

קרלסן זוכה באליפות בפעם החמישית, כאשר השיא הוא שש זכיות(של קספרוב ולסקר). קרלסן הזכיר בעבר שחשוב לו להתמודד על השיא הזה, ואם יזכה שוב בעוד שנתיים יוכל להשוות אותו.
בנוסף הוא גם עולה במד כושר ל 2865. כמעט לא שמים לב לזה כבר, אבל יש לו יתרון של 60 נק' על השני (פירוז'ה) 70 על שחקן כמו קרואנה, ו 100 על המדורג עשירי בעולם גרישצ'וק.

קרלסן מקבל פה בונוס נוסף וזה "סידור" המאזן ההיסטורי שלו מול נפו שהוביל עליו 4-1 במשחקים בניהם (שכמה מהם היו בסביבות גיל 12, כשנפו זכה באליפות העולם ב 2002).
קרלסן מוביל עכשיו 5-4 על נפו במשחקים קלאסיים שהוכרעו ואין אף שחקן צמרת בסבב העולמי שיש לו מאזן חיובי מול הנורווגי.

שניים במחיר אחד

הטורניר התחלק לשני חלקים –
החלק הראשון היה משחקים 1-5 שבהם הדינמיקה היתה כזו:
נפו בלבן משחק סולידי, מאד מדויק והמשחק מגיע לעמדות סימטריות שמסתיימות בתיקו ללא ארועים מיוחדים.
קרלסן במשחקי הלבן משחק יותר הרפתקני, מחפש עמדות לא סימטריות שנוטות להסתבך יותר וסיכויי התיקו בהן פחותים. זה לא כל כך הצליח לו בהתחלה שכן נפו הסתדר עם זה, ודווקא קרלסן עצמו הסתבך במשחק 2 בלבן, ונפו החמיץ שם הזדמנות אולי אפילו לנצח, או לפחות להיות קרוב לכך.
בשלב הזה לא היה ברור מי עדיף, זה נראה שקול לגמרי, ואם כבר אז דווקא לנפו היתה הזדמנות טובה יותר להכריע משחק.

לחלק הראשון אפשר להוסיף גם את משחק 6, שהיה מרתון הסטורי, וגם הוא היה סה"כ שקול.
קרלסן הצליח להכניס את נפו לסיום שוויוני לכאורה אבל מאד לא סימטרי, שהפך למרתון ששבר שיא של כל הזמנים (136 מהלכים) ולקח 8 שעות עד אחרי חצות.
קרלסן ידוע כמומחה לסיומים כאלה בהם הוא חוצב בסלע לאט לאט והופך שוויון ליתרון ולניצחון שכן ליריב מאד קשה לשחק 50 מהלכים מדוייקים ברצף.
היכולת הזו נתגלתה לעולם בדו-קרב הראשון של קרלסן עם אנאנד ב 2013, שם ההודי נפל קורבן לכמה מרתונים כאלה.

לאחר משחק 6, השניים היו מותשים ובמשחק 7 שחתם את החלק הראשון הם סיימו בתיקו סולידי תוך שעתיים וחצי בלבד.
כך שלאחר 7 משחקים נפו נראה שקול למדי לקרלסן ויכול אפילו להרגיש "מקופח" מכך שהוא בפיגור 4-3 ולא בשוויון.
במסיבת העיתונאים אחרי משחק 6, נפו נראה עדיין מלא ביטחון אך מאוכזב כמובן מהתוצאה במשחק.

ככה זה נראה לאחר הזכיה של קרלסן מול אנאנד

החלק השני:
במשחק 8 נפו שיחק כרגיל עד שלפתע עשה שגיאה קשה שעלתה לו עד מהרה במשחק. לא ברור מה קרה שם, והתשובה היא לא רק מקצועית, אלא קשורה כנראה גם לטלטלה הרגשית שדו-קרב כזה גורם, בעיקר אם אתה נקלע לפיגור בתוצאה.
בכל אופן משחק 8 הפך למעמד לא נעים עבור יאן, ובמסיבת העיתונאים אחריו הוא התנצל בפני אוהדיו ואמר שהוא שיחק ברמה שלא מתאימה לרב-אמן.

לאחר יום המנוחה משהו די דומה קרה במשחק 9, כשנפו לא רואה שהוא מפסיד רץ (הפעם בלבן). בשלב הזה היה ברור שמשהו לא טוב עובר עליו. קרלסן אמר לאחר מכן שהמעמד הזה הוא מאד מלחיץ ואפילו "ברוטאלי". נפו נקלע במהירות לפיגור של 3 נקודות וההתמודדות למעשה הוכרעה.

לאחר תיקו קצר במשחק 10, ניסה נפו בלבן לסבך גם במשחק 11. לזכותו יאמר שהוא גילה רוח לחימה עד הסוף. אולם גם הפעם הוא עשה טעות לא מחוייבת במציאות שלא מאפיינת שחקן חזק והפסיד גם פה.

בסיום אמר נפו שהוא צריך לבדוק מה קרה לו מבחינה פסיכולוגית, שכן הוא הפסיד באופן שאי אפשר לקרוא לו "שחמט".
התוצאה אכן מעט אכזרית עבורו, שכן ב 7-8 משחקים מתוך 11 הוא היה שקול לגמרי לקרלסן, וב 3 משחקים הוא עשה טעויות "טיפשיות" שנראו לא קשורות לשחקן ברמתו ונבעו כנראה מהלחץ של המעמד.
קרלסן אמר שללא משחק 6 גם רוב ההכרעות שלאחר מכן לא היו קורות, ויתכן שהדינמיקה היתה דומה להתמודדות עם קריאקין ב 2016.
את החלק השני (משחקים 8-11) קרלסן סיים עם שלושה נצחונות ותיקו.

ההפסד של נפו (0-4 או 7.5 – 3.5) הוא אמנם בהפרש גדול, אך לא חסר תקדים:
קרפוב הוביל 4-0 על קספרוב תוך 9 משחקים ב 1984. קספרוב ניצח בהפרש כזה את שורט ב 1993. פישר ניצח את ספאסקי 5 הפרש (או 6 ללא ההפסד הטכני). טל ניצח 4 הפרש את בוטביניק וגם קרפוב את קורצ'נוי. קרלסן עצמו ניצח 3-0 תוך 11 משחקים את אנאנד. אנאנד מצידו הוביל 3-0 תוך שישה משחקים מול קרמניק.

נאחל ליאן שימצא את הדרך להפוך את הארוע לדרייב מחודש, ואולי בעתיד, כמו אנאנד, יזכה להזדמנות נוספת להתמודד על אליפות העולם, ויוכל להצליח יותר.

מצבי הלוח במשחק 11:

נפו בלבן בוחר בהסתעפות עם מתח רב במרכז הלוח,
כפי שאפשר לראות מהעמדה של 4 הרגלים שם
העמדה הסבוכה מגיעה לרגע קריטי, נפו מקדם רגלי ל g3,
אך מדוייק היה לשחק קודם d6, ועכשיו ההגנה מתפרקת
בעמדה הזו קרלסן בשחור פספס את המסע המנצח במהירות עם הצריח ל d6,
שמאיים מייד להגיע ל g6 ולזכות בקלות. הוא בחר מסע אחר שהביא לניצחון איטי יותר
השחור בסיום זכוי ברמות האלה
תחבולה קטנה, מזלג של הצריח, ואם מורידים אותו תוכתר מלכה
עמדת הסיום במשחק החותם את הטורניר

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. תודה שחר. לגבי הסקר – זה קצת לא ברור. אם הוא יפסיד וינצח במועמדים אח"כ, זו עלייה לדו קרב שוב, אבל זה בלי הרצף. נחשב?

    1. מסכים, חשבתי על זה בשלב מסוים….תבחר מספר שנראה לך שיהיה.
      אם יעלה שוב זה נחשב, אבל כמובן שהסיכוי לכך נמוך יותר

  2. תודה.
    בדיעבד, נפו קצת חוזר למימדיו הטבעיים. הוא הרי מעולם לא נחשב למספר 2 בעולם, כמו למשל במקרה של הדו קרב עם קרואנה.
    דומה אולי למישהו שהופך למנהיג האופוזיציה קצת לפני בחירות מול מנהיג מוכר וחזק. רוב הסיכויים שהוא יינגף ויודח מראשות המפלגה לאחר ההפסד בבחירות.

    1. בשמחה ינון,
      נפו במשך איזה 10 שנים לא עסק בשחמט באופן מלא כמו האחרים וחזר לכך בשנים האחרונות, כך שהקריירה שלו במובן הזה קצרה וקשה להעריך מה המימדים שלו. נראה אם יישאר באזור ה 2800 לאורך זמן, או קרוב

  3. שחר. יש לי כמה שאלות לגבי המשחק הארוך (6):
    1. בהתחלה, למה קרלסן לא הוריד את הפיון c4 עם המלכה, והביא את הפרש? ולמה נפו לא הוריד בעצמו ב-b3?
    2. יותר חשוב: קרלסן הציע להקריב צריח תמורת רץ על טור A ונפו לא לקח. למה?!

    1. הראשון שהתכוונת הוא כנראה במסע 9, זה נראה שהמלכה לא עומדת שם כל כך טוב, היא חשופה להתקפות של כלים שחורים בטווח של כמה מסעים, אז הוא העדיף למקם שם פרש במיקום מרכזי שיועיל לטווח ארוך.

      השני, הוא במסע 53?
      הניתוח אומר שאם נפו היה לוקח את הצריח, אז הצריח מכה בחזרה את הרץ, ולאחר מכן הצריח הלבן יגיע ל a5 והרגלים השחורים יתחילו ליפול, ויווצר ללבן רגלי חופשי בטור h.
      במקום זה נפו במסע 53 לקח את הרגלי h, ונשאר בעמדה שוויונית למדי, בלי יותר מדי יוזמה ללבן (עד שקרלסן הקריב את הצריח תמורת הרץ והרגלים במצב יותר טוב עבורו שלקח לו זמן לבנות)

      1. כן. מסע 53.
        נראה לי מוזר שהוא נותן את הפיון החופשי ב-א' כל כך בקלות. לפחות תרוויח על זה טיב. אמרת נכון – אחר כך הוא הרוויח על זה עוד פיון חוץ מהרץ בהקרבה, אז מה החוכמה?
        ואם הוא מראש לא חושב שהרץ מגן על הפיון, אז תשאיר את המלכה שלך בהגנה. הוא סתם הזיז אותה ל-e4 ואיבד את היתרון היחסי של פיון חופשי.

        1. כן, הוא כנראה ראה שהעמדה אחרי שהוא מרוויח טיב ומפסיד את הרגלי h היא קשה.
          הוא העדיף לוותר על הטיב, אבל להרוויח את הרגלי h של קרלסן

        2. הוא יכל להישאר עם שני הכלים שיגנו על הרגלי החופשי, אבל אז הם היו "נתקעים" בהגנה עליו, והוא לא היה מתקדם, וכנראה שהרגלי h היה נופל די מהר ונפו רצה להימנע מזה

  4. האמת שהסקירות שלך מרתקות, בתור אחד שמה שהוא יודע בשחמט זה את החוקים וזהו חח.. אני נהנה לקרוא
    תודה רבה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט