עונת הציד: סקירת הNFC EAST לקראת פתיחת העונה / עמית קאופמן



הבית המעוטר ביותר בליגה (13 זכיות בסופרבול) החזיר קצת עטרה ליושנה בעונה שעברה אחרי תקופה בה כינו אותו בליגה בית ה – NFC LEAST. הבית היה הבית היחידי בליגה ששלח 3 נציגות לפלייאוף, כולל האיגלס שהגיעו כל הדרך לסופרבול.

יתר קבוצות הבית התחדשו בלא מעט שמות נוצצים הכוללים את דארן וולר, סטפון גילמור ועוד, בניסיון לנשל את הנשרים מהפסגה.

בואו נעיף מבט על מה עשו הקבוצות בפגרה ומה זה אומר לקראת העונה הקרובה:

פילדלפיה איגלס

בעונה שעברה: מאזן 3-14, מקום ראשון בבית והפסד בסופרבול.

האיגלס הפתיעו לא מעט אנשים בעונה שעברה כשהם עשו קפיצת מדרגה משמעותית למרות שלא עשו שינויים דרמטים בסגל לעומת העונה שלפניה. האיש שאחראי ביותר לשינוי הוא כמובן הקוורטרבק ג'יילן הרטס, שמסר 22 טאצ'דאונים לעומת 6 חטיפות בלבד בעונה שעברה. אך עם כל הכבוד לשיפור במשחק המסירה, משחק הריצה האדיר של הרטס (760 יארד ו-13 טאצ'דאונים) הוא זה שהפך את התקפת האיגלס לכל כך קטלנית (28.1 נקודות למשחק, מקום שלישי בליגה). למרות העונה המצוינת של הרטס הוא לא משחק לבד ונהנה מהקו ההתקפי הטוב בליגה הכולל את התאקלים הנהדרים ליין ג'ונסון וג'ורדן מאילטה, ואת הסנטר הבלתי נגמר ג'ייסון קלסי. גם חוליית התופסים מורכבת משמות מעולים כמו אי ג'יי בראון, דבונטה סמית' והטייט אנד דאלאס גודרט.

השמות שציינתי ילבשו ירוק גם בעונה הקרובה, אך ההתקפה של האיגלס איבדה כמה שחקנים חשובים בפגרה, בעיקר הגארד אייזק סומאלו (שעזב לפיטסבורג) והרץ מיילס סנדרס (קרוליינה). לנעליו של סומאלו צפוי להיכנס קאם יורגנס הצעיר, וכדי להחליף את סנדרס הגיעו רשארד פני מסיאטל ודיאנדרה סוויפט מדטרויט.

כמובן שגם ההגנה האימתנית היוותה חלק חשוב בהגעתם של האיגלס לסופרבול בעונה שעברה. הקבוצה צברה בעונה 70 סאקס, מקום ראשון בפער עצום (הפער ביניהם לבין הצ'יפס שבמקום השני שווה ערך לפער בין הצ'יפס לבין הדולפינס שבמקום ה-17!).

לעומת ההתקפה, ההגנה הירוקה איבדה חלקים משמעותיים מאוד בפגרה האחרונה, כשהבולטים ביניהם הם התאקל האדיר ג'בון הארגרייב שהצטרף לניינרס, הדיפנסיב באק המגוון סי ג'יי גרדנר-ג'ונסון שהצטרף לליונס והליינבקר המפתיע טי ג'יי אדוארדס שעבר לברס. למרות האובדן של הארגרייב, קו ההגנה נראה לא פחות מפחיד מבעונה עונה שעברה בזכות שתי בחירות הסיבוב הראשון של האיגלס – התאקל הכשרוני אך בעייתי ג'יילן קרטר שנבחר בבחירה התשיעית, וחברו למכללת ג'ורג'יה הדיפנסיב אנד נולאן סמית' שנבחר בבחירה ה-30. בסיבוב הרביעי נבחר מחליפו העתידי הפוטנציאלי של גרדנר-ג'ונסון, הקורנרבק קלי רינגו, שנחשב לאחת הגניבות הגדולות של הדראפט.

בינתיים מי שצפויים למלא את מקומם של גרדנר-ג'ונסון ואדוארס הם השחקנים החדשים שהוחתמו – טרל אדמונדס וזאק קנינגהאם, בהתאמה.

למרות העזיבות שציינתי בינתיים, יתכן מאוד כי השינויים הכי גדולים בפילדפיה בפגרה הנוכחית הם דווקא על הקווים. באופן לא מפתיע למדי, אחרי עונה דומיננטית בשני צידי המגרש, האיגלס נאלצו להיפרד ממתאם ההתקפה שיין סטיישן שקיבל את תפקיד המאמן הראשי באינדיאנפוליס, וממתאם ההגנה ג'ונתן גאנון, שהפך למאמן הראשי באריזונה.

מאמן הקוורטברקים בריאן ג'ונסון קודם כדי להחליף את סטיישן, בעוד שון דסאי שהגיע מסיאטל יחליף את גאנון.

תחזית: ההתקפה המוכשרת בראשות הרטס תמשיך להשתפר, הצעירים בהגנה יסעו לוותיקים המצויינים חסון רדיק וברנדון גרהאם, וקבוצתו של ניק סיריאני שוב תעמוד בראש הבית, למרות מאבק עיקש יותר מצד יתר הקבוצות. האיגלס יכולים וצריכים לנצח לפחות משחק אחד בפלייאוף השנה, אך אל תופתעו אם הם יחזרו לסופרבול, וגם לא אם הם יניפו את הלומברדי. הציפיות מהקבוצה השנה גבוהות בהרבה, והתוצאות צריכות להיות בהתאם.

קפיצת מדרגה, ג'יילן הרטס

וושינגטון קומנדרס

בעונה שעברה: מאזן 1-8-8 ומקום אחרון בבית.

אחרי שתשעה(!) קוורטברקים שונים פתחו במשחק אצל הקומנדרס בשלוש השנים האחרונות, ולאחר עזיבתם של טיילור הייניקי שפתח בהכי הרבה משחקים מבין אותם תשעה (24) וקארסון וונץ ששוב איכזב, בוושיגנטון מקווים שסוף סוף הם מצאו את קוורטרבק העתיד שלהם בדמותו של סאם האוול הצעיר. האוול, שנבחר בסיבוב החמישי של דראפט 2022 השלים 19/25 מסירות ל-188 ושני טאצ'דאונים במשחק קדם העונה האחרון מול בולטימור, וביום שישי האחרון הקבוצה הכריזה שהוא יתחיל את העונה כ- QB1, אחרי שניצח במרוץ את ג'קובי בריסט הוותיק שהצטרף הקיץ אחרי עונה לא רעה בקליבלנד.

מלבד בריסט, המהלך הגדול הנוסף שהקומנדרס עשו הקיץ היה ההחתמה של התאקל אנדרו וויילי בחוזה של 24 מיליון דולר לשלוש עונות. וויילי, שמגיע מקנזס סיטי, היה במקום התשיעי מבין התאקלים בליגה בעונה שעברה ב – Pass Block Win Rate, מה שאומר שרק שמונה תאקלים הגנו טוב יותר על הקוורטבק שלהם במצבי מסירה. את משחק הקרקע יובילו הרצים בריאן רובינסון ואנטוניו גיבסון, כשבראש חוליית התופסים עומד כמובן טרי מקלורין הקטלני (1,191 יארדים בעונה שעברה) ולו יסייעו ג'האן דוטסון וקרטיס סמואל, וכן הטייט אנד לוגאן תומאס. אבל עם כל הכבוד לכל השחקנים האלה, השם הגדול בהתקפה הוא זה של אריק ביאנמי, מתאם ההתקפה החדש שמגיע אחרי 4 עונות תחת אנדי ריד בקנזס סיטי ונחשב לאחד המוחות ההתקפיים המבריקים בליגה.

הצד ההגנתי גם הוא עבר מעט שיפוצים בפגרה האחרונה בבירת ארה"ב, בעיקר בדראפט שם הקומנדרס בחרו את הקורנרבק המצטיין ממכללת מיסיסיפי, עמנואל פורבס בבחירה ה-16. פורבס יצטרף לקו אחורי הכולל גם את הסייפטי האנדרייטד דאריק פורסט (4 חטיפות בעונה שעברה) והקורנר הוותיק קנדל פולר (3 חטיפות). כמו בשנים האחרונות, בעונה הקרובה הקבוצה בונה על הקו ההגנתי המפלצתי שלהם שיוביל אותם לניצחונות ולשם כך הם העניקו לתאקל המצטיין דארון פיין (11.5 סאקס בעונה שעברה, מקום שלישי מבין תאקלים הגנתיים) הארכת חוזה במסגרתה הוא ירוויח 90 מיליון דולר לארבע שנים. לצידו בקדמת ההגנה ניצבים גם הפרובולר ג'ונתן אלן, מונטז סוואט המעולה, וצ'ייס יאנג, שיקווה להחזיר את הקריירה שלו למסלול אחרי שלקח חלק רק ב-12 משחקים בשתי העונות האחרונות האחרונות בעקבות פציעות. יאנג, שנחשב לפוטנציאל אדיר ונבחר במקום השני בדראפט 2020, נבחר לפרובול בעונתו הראשונה בה רשם 7.5 סאקס, לעומת 1.5 בשתי העונות הבאות. מתאם ההגנה יהיה המאמן המנוסה והמוערך ג'ק דל ריו, שזאת תהיה עונתו הרביעית בקבוצה מאז שהגיע ב-2020 יחד עם המאמן הראשי רון ריברה, שעוד עונה כושלת כנראה תסמן את סוף כהונתו במרילנד אחרי שהקבוצה רשמה מאזן לא מרשים במיוחד של 1-27-22 מאז שהצטרף.

כמובן שאי אפשר לדבר על וושינגטון בלי לדבר על חילוף הבעלים המיוחל שסוף סוף קרה – אחרי 24 שנים, הבעלים הלא אהוב בלשון המעטה, דן סניידר, מכר את מניותיו בקבוצה לאיש העסקים ג'וש האריס, שאחד משותפיו לקבוצת הבעלות הוא גם הכדורסלן האגדי מג'יק ג'ונסון. העסקה מוערכת בסכום של כ-6.05 מיליארד דולר, מה שהופך את הקומנדרס לקבוצת הספורט היקרה אי פעם. בוושינגטון יקוו לתקופה יפה הרבה יותר תחת הבוס החדש.

תחזית: לקומנדרס מצפה עונה לא פשוטה שתכלול לא מעט כאבי גדילה עבור האוול וההתקפה, במיוחד לאחר שמקלורין ספג פציעה לא פשוטה במשחק האחרון ואין לדעת איך הוא יחזור ממנה. ההגנה המצוינת בראשות הכוכבים תשיג לקבוצה כמה ניצחונות אך בוושינגטון בעיקר ישתעממו מעוד עונה בינונית. 5-8 ניצחונות ומקום אחרון בבית ככל הנראה.

הקומנדרס החדשים, וושינגטון

ניו יורק ג'איינטס

בעונה שעברה: מאזן 1-7-9, מקום שלישי בבית והפסד בסיבוב השני בפלייאוף.

לאחר עונה כושלת נוספת, בקיץ הקודם הג'איינטס החליטו שמספיק להם ונפטרו מה-GM דייויד גטלמן ומהמאמן הראשי ג'ו ג'דג'. מי שנבחרו להחליף את השניים הם ג'ו שואון, שהיה עוזר ה-GM בבפאלו, ובריאן דאבול, גם הוא הגיע מהבילס אחרי ששימש כמתאם ההתקפה תחת שון מקדרמוט. מיותר לציין שהשניים הללו ענו על כל הציפיות וגם מעבר, אחרי עונה מפתיעה מאוד הכללה ניצחון פלייאוף ראשון מאז הזכייה בסופרבול 46. העונה המופלאה כללה גם זכייה של דאבול בתור מאמן העונה, שכמובן בנאום הזכייה דאג להודות לעוזריו, מתאם ההתקפה מייק קאפקה ומתאם ההגנה דון מרטינדייל.

אחרי שדיברנו על האחראים להצלחת הקבוצה מחוץ למגרש, נקפוץ לדשא ונדבר גם על הכוכבים שחובשים קסדה. אין ספק שהמרכיב החשוב ביותר בהתקפה המוצלחת של הג'איינטס בעונה האחרונה הוא סקואן בארקלי, ובעיקר העובדה שהוא הצליח סוף סוף להישאר בריא אחרי 3 עונות רצופות בהן פספס משחקים ולא נראה כמו הרץ המפלצתי שהיה בעונת הרוקי שלו. בארקלי רשם בעונה שעברה 1,312 יארדים על הקרקע, רביעי בליגה, ו-10 טאצ'דאונים, תשיעי בליגה. בנוסף אליו, דניאל ג'ונס הראה מעט יציבות לראשונה בקריירה ועם 15 טאצ'דאונים לעומת 5 חטיפות, הוא הצליח להוביל את התקפת המסירה כשהתופס הבולט היה דאריוס סלייטון, שרשם 724 יארד ותפס 2 טאצ'דאונים. ג'ונס חייב גם להודות לקו ההתקפי שלו ובעיקר לתאקל השמאלי אנדרו תומאס, שנבחר לאול-פרו בשנה שעברה אחרי עונה אדירה מבחינתו ודורג שלישי ע"י PFF בהגנת המסירה עם ציון של 89.9. כדי לשמר את ההצלחה בצד הזה של המגרש גם בעונה הקרובה, תומאס (117 מיליון לחמש שנים, שיא לליינמן התקפי), ג'ונס (4 שנים, 160 מיליון) ובארקלי (11 מיליון לעונה אחת, אחרי פרנצ'ייז טאג וסאגה מתישה) זכו לחוזים חדשים, והקבוצה צירפה את הטייט אנד דארן וולר מהריידרס, שמדורג שלישי מבין הטייט אנדס בליגה עם 3,394 יארדים באוויר מאז 2019. מלבד וולר, הוחתמו גם התופסים הוותיקים ג'יימיסון קראודר ופריס קמפבל, ובדרפאט נבחרו מספר שחקני התקפה, הבולטים שביניהם הם הסנטר ג'ון מייקל שמיטז בסיבוב השני והתופס ג'יילן הייאט בסיבוב השלישי.

גם בהגנה של הענקים היו כמה כוכבים בעונה שעברה, כאשר בראשם עמד התאקל דקסטר לורנס, שדורג שני (אחרי כריס ג'ונס) בעמדתו על ידי PFF עם ציון של 92. כמו כוכבי ההתקפה, גם לורנס זכה השנה להארכת חוזה יוקרתית של 90 מיליון דולר לארבע עונות. מלבדו, השחקנים הבולטים האחרים בהגנה היו חבריו לקו הקדמי לאונרד וויליאמס ועזיז אוג'ולארי, הקורנרבק אדורי ג'קסון והסייפטי זאבייר מקיני. כדי לחזק את ההגנה, הג'איינטס החתימו את הליינבר בובי אוקיריקי, שרשם 151 תיקולים במדי הקולטס בעונה שעברה, בחרו בבחירה ה-24 בדראפט את הקורנרבק האתלטי ממכלת מרילנד, דיאונטה באנקס, וממש ביום חמישי האחרון צירפו בטרייד מאריזונה את הליינבקר אייזיאה סימונס, שנבחר שמיני בדראפט 2020. בנוסף לשמות שציינו עד עכשיו, בניו יורק מקווים לקפיצת מדרגה של הפאס ראשר קייבון ת'יבודו, שנבחר במקום החמישי בדראפט 2022 ורשם 4 סאקס בעונתו הראשונה בליגה, לעומת 12 בעונתו האחרונה במכללת אורגון. ת'יבודו הוא בעל פוטנציאל אדיר ובהחלט יכול להפוך לאחד מהשחקנים שקוורטרבקים יריבים הכי יפחדו לפגוש.

תחזית: ת'יבודו יהפוך לכוכב לצידו של לורנס, והשניים יובילו את ההגנה לעונה מצוינת, כשההתקפה בראשות בארקלי, וולר וג'ונס תיעזר במומנטום מהעונה שעברה כדי להמשיך להשתפר ולנצח משחקים. למרות זאת, בסגל עדיין קיימים חורים והחוסר בכוכב על של ממש יפגע בסיכויים שלהם. 7-10 ניצחונות, הופעת פלייאוף שנייה ברצף לראשונה מאז 2008 והפסד בווילדקארד לאחת מהקבוצות הבכירות ב-NFC.

עונת בכורה מוצלחת ביותר, בריאן דיבול

דאלאס קאובויז

בעונה שעברה: מאזן 5-12, מקום שני בבית והפסד בסיבוב השני בפלייאוף.

בעונה שעברה, הקאובויז שוב פעלו לפי הנוסחה המוכרת שלהם – ציפיות בשמיים, עונה סדירה לא רעה, שוב הפסד באחד משני הסיבובים הראשונים בפלייאוף, ושוב קבוצתו של ג'רי ג'ונס מצאה את עצמה צופה בגמר ה-NFC מהבית, בפעם ה-27 ברצף. למרות האכזבה בפלייאוף, ישנם נקודות אור בעונה הקודמת של הקאובויז. בשתי העונות האחרונות הקבוצה רשמה 24 ניצחונות בסה"כ, הכי הרבה שהם השיגו בשתי עונות רצופות מאז שנות ה-90. האחראים העיקריים לכך הם כוכבי ההגנה המצויינת, שרשמה 54 סאקס בעונה שעברה, מקום שלישי בליגה אחרי האיגלס והצ'יפס. בנוסף לכך, הגנת הקאובויז חטפה גם 16 כדורים, מקום שביעי בליגה. כמובן שבראש ובראשונה נמצא מיכה פארסונס האדיר. בעונתו השנייה בלבד, פארסונס רשם 13.5 סאקס, כפה 3 פאמבלים, סיים שני במירוץ לתואר שחקן ההגנה של העונה ונבחר לאול-פרו. חוץ ממנו, גם דמרכוס לורנס הוותיק שנבחר לפרובול לראשונה מאז 2018 הצטיין בעונה האחרונה ורשם 6 סאקס. בנוסף לצמד הזה שמופיע בסיוטים של קוורטרבקים יריבים, גם הקורנרבק טרבון דיגס רשם עונה מעולה, עם יירוט של 14 מסירות, מתוכם 3 חטיפות. וכמובן שההגנה לא הייתה כל כך מרשימה מבלי הדרכתו של מתאם ההגנה המנוסה דן קווין. כדי לשחזר את ההצלחה הזאת בעונה הקרובה ואף להתעלות, הקאובויז העבירו בחירת סיבוב חמישי לקולטס בתמורה לקורנבק סטפון גילמור, שזכה בתואר שחקן ההגנה המצטיין של העונה ב-2019. אמנם גילמור כבר קצת מעבר לשיאו בגיל 32, אך ביחד עם דיגס הם ייצרו אולי את צמד הקורנרים הטוב בליגה, לפחות על הנייר. עוד תוספת להגנה יהיה התאקל מאזי סמית', שנבחר בסיבוב הראשון של הדראפט. סמית' שנחשב למצטיין נגד הריצה רשם 48 תיקולים בעונתו האחרונה במכללת מישיגן, ואמור להתברג במרכז הקו הקדמי ולעזור להגנה שספגה 124 יארדים על הקרקע בממוצע למשחק בעונה שעברה (מקום 22 בליגה). הקבוצה בחרה גם בליינבקר דימארביון אוברשואון בסיבוב השלישי, אך לצערם, אוברשואון, שלפי דיווחים הרשים מאוד במהלך מחנה האימונים, נפצע בברכו השמאלית ויפספס את עונתו הראשונה.

בצד השני של המגרש, "הקבוצה של אמריקה" נפרדה מאחד הסמלים שלה בעשור האחרון, הרץ אזיקיאל אליוט, שרשם בעונה שעברה 58.4 יארדים למשחק, הנתון הגרוע בקריירה. לעומתו, הרץ הצעיר טוני פולארד הרשים מאוד וחצה את רף אלף היארדים לראשונה. ההצטיינות של פולארד, בשילוב עם הדעיכה של זיק, הובילו להחלטה לשחרר את האחרון ולתת לראשון להיות הרץ המוביל של הקבוצה, לפחות בעונה הקרובה, בה ישחק תחת הפרצ'ייז טאג ובסיומה יהפוך לשחקן חופשי. אחרי שנגענו במשחק הריצה, נעבור לדבר על משחק המסירה. בדאלאס יקוו לראות שיפור משמעותי מאוד של דאק פרסקוט, שרשם אולי את העונה החלשה בקריירה שלו ומסר לידיים של הקבוצה היריבה 15 פעמים, הכי הרבה מבין כל הקוורטרבקים בליגה, וזאת למרות שפספס ארבעה משחקים בגלל פציעה באגודל. כשמחליפו קופר ראש היה מאחורי הסנטר, הקאובויז רשמו מאזן של 1-4, לעומת מאזן 4-8 עם דאק. למרות העונה הפחות מוצלחת, ג'רי ג'ונס מלא אמונה בפרסקוט ואף אמר שהוא מאמין ביכולת של קבוצתו לזכות בסופרבול, בין היתר כי "יש לנו קוורטרבק ברמה הזאת". גם השנה פרסקוט יהנה מקו התקפי איכותי ביותר הכולל את הגארד הטוב בליגה זאק מרטין, התאקל הוותיק טיירון סמית' והגארד הצעיר טיילר סמית'. לאחר מאבק מול הנהלת הקבוצה, מרטין (אול-פרו 6 פעמים) זכה לחוזה משופר של 36 מיליון דולר לשנתיים הקרובות. חוליית התופסים של הקבוצה מורכבת מהכוכב סידי לאמב (1,359 יארדים בעונה שעברה, מקום שישי בליגה), מייקל גאלופ שיקווה לחזור לשיאו העונה אחרי פציעה קשה, ומהתוספת החדשה ברנדין קוקס, שחצה את רף אלף היארדים בעונה שש פעמים במהלך הקריירה. הטייט אנד המוביל של דאלאס בעונה החולפת, דאלטון שולץ עזב ליוסטון, ומי שיהיו השמות המרכזיים בעמדה בעונה הקרובה יהיו ג'ייק פרגוסון והרוקי לוק סקונמייקר שנבחר בסיבוב השני של הדראפט האחרון. למרות התוספות שציינתי, השינוי העיקרי בהתקפה יהיה על הקווים, שם בריאן שקוטניימר יחליף את קילן מור בתור מתאם ההתקפה. מי שיהיה הפליי-קולר העיקרי יהיה המאמן הראשי מייק מקארת'י, שמתחיל את עונתו הרביעית בתפקיד, ועשוי לאבד את משרתו אם גם העונה הקרובה תסתיים באכזבה.

תחזית: פרסקוט יתאושש ויראה טוב יותר, לאמב וקוקס יצרו צמד קטלני וההתקפה תיהנה משיפור משמעותי. גם בהגנה הצמד החדש יתברר כמעולה כשדיגס וגילמור יאמללו את חייהם של שחקני ההתקפה היריבים ופארסונס את לורנס ימשיכו בשלהם וירשמו גם הם עוד עונה מצויינת. למרות כל זה, הבצורת תימשך. 12-14 ניצחונות, והפסד בסיבוב השני של הפלייאוף.


מי שהולך ומי שנשאר, אליוט ופרסקוט

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. איזו פתיחה עמית!
    .
    אכן הבית הכי מעניין העונה, כשלכל קבוצה יש קו עלילה שיהיה מעניין לעקוב אחריו.
    .
    מבחינתי הסיפור הגדול של העונה הוא מה שיקרה בוושינגטון, שצפויה ללכת לבניה מחדש בעונה הבאה, אבל יותר מעניינת ההתנהלות העונה.
    סם הוואל היה אמור להיות בחירת דראפט גבוהה לפני עונה אחרונה גרועה ויש לא מעט סיבות להאמין שאולי יצליח לעשות את הקפיצה. אבל ההתעקשות המיותרת לשבור את שיא ניצחונות הפרה סיזן של בולטימור יכול לבשר רעות על העונה של מקלורין וכנגזרת גם על זאת של הוואל. הצניחה יכולה לבוא מהר מאוד.
    .
    דאלאס – ההזדמנות האחרונה של מקארת'י, ואין הרבה מה להוסיף. סגל עמוס כישרון (שרק קיבל חיזוק עם טריי לאנס) שחייב לממש את עצמו.
    .
    פילי – יהיה מאוד קשה לשחזר את העונה הקודמת, אבל נקווה שהטסט מסוגל לעשות עוד קפיצה ביכולת שלו. ההגנה תהיה שם לעזור לו.
    .
    ג'איינטס – אני לא מצליח להבין מה הם עושים ומה התכניות קדימה. אני אהיה בשוק אם יצליחו לשחזר את העונה הקודמת, אבל אולי דאבול באמת גאון כמו שמאמינים בניו יורק…

  2. טור חסר, בבית שהאיגלס פייבוריטים ברורים גם השנה.
    הדבר הכי מרכזי בג'איינטס חוץ מההבאה של עוד שחקן פציע כמו וולר היא העובדה שהרץ סקוואן
    התחיל להשבית אימונים ומדובר בשחקן הכי מוכשר ברוסטר.
    "גם השנה פרסקוט יהנה מקו התקפה איכותי"-תבדוק כמה פציעות קשות דאק עבר בשנים האחרונות,
    בגלל שאותו קו התקפה איכותי לא היה מסוגל להגן עליו.

    החדשה הכי מעניינת בליגה שלא עודכנה כאן היא שהק"ב הצעיר והמוכשר טרי לאנס מגיע לקאובויס בשביל כלום ושום דבר.
    מדובר בשחקן שיסיים לפרסקוט את הסיפור בדאלאס בשנה הקרובה או אחריה.

  3. תודה עמית
    יש מצב ל roy ?

    לחובבי משחקי המילים, בעונה שעברה ה NFC east הפך מ least ל beast

    לדעתי דאק יותר טוב מהרטס, אבל לפילי הסגל מס' 1 או 2 בליגה

  4. קו ההתקפה הקדמי של דאלאס הוא בהחלט איכותי, בשנה שעברה הוא סיים במיקום הרביעי בליגה באי ספיגת סאקים, ובמיקום השני בטאצ'דאונים בריצה.

  5. וולקאם עמית.
    זה הבית 'שלי'. אני בטאקל עם הבעל של בתי ,ג'ייסון, שהוא אוהד פילי שרוף ואני שפוט של הג'איינטס. כ'בית' זהו לדעתי הבית החזק ביותר, והאיגלס הם החזקים שבו. פריוויו מעולה ביותר. תודה

  6. חד משמעית הג'איינטס זו הקבוצה הכי פחות ברורה בבית הזה – לאיגלס ולקאובויס יש קוורטרבק מובילי שיודע במינימום לנהל משחק (והרטס עשה הרבה יותר מזה שנה שעברה). מקווה שהבחירה בג'ונס לטווח הארוך היא לא טעות פטאלית והסתמכות על one year wonder מצידו שיצטרכו לשלם עליה לאורך שנים. לא מאמין שיצליחו להתמודד השנה עם ההגנות החזקות בבית – לפחות הלו"ז שלהם הוא של מקום 3 אז אולי יצליחו להסתדר איכשהו עם עוד 2-3 ניצחונות מול יריבות משאר הבתים בחטיבה. יש להם מזל שוושינגטון בבית כך שלא יסיימו מקום אחרון

  7. אחלה סקירה
    תודה רבה
    זה סוג של בית מיתולוגי, עם שלוש קבוצות עם המון אוהדים ועוד אחת שאף אחד לא מבין למה היא טובה
    אני לא כל כך אוהב שנאה ספורטיבית אבל במקרה של דאלאס והג'איינטס, אני מרשה לעצמי לחרוג מהרגלי. מי בגלל היומרה העלובה להיות הקבוצה של אמריקה ומי בגלל לורנס טיילור והתבוסה של 84.
    נראה שפילדלפיה תצליח להימנע מסופרבול הנגאובר, אבל אני זוכר לא מעט אלופות שחשבנו כך עליהן ולא הצליחו להגיע לפלייאוף

  8. סקירה מצויינת תודה רבה.
    לטעמי הבית הזה המעניין ביותר. גם כאשר הוא היה בית ישבנון(או בעברית צחה תחת), עדיין המפגשים בין קבוצות הבית בעיקר המשולש דאלס פילי והענקים ,היה מסעיר.

    מנחם תקן אותי אם אני טועה, אבל האם אתה סיקרת את הניצחון של הענקים בסופרבול בשנות ה80 בידיעות ?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט