קיצור תולדות אוקלהומה 8 – פירוק והרכבה / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

קיצור תולדות אוקלהומה 8 – פירוק והרכבה / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

הסטוקינג שלנו אחרי פרסטי החל בינואר 2018 בניתוח עלילות אוקלהומה מאז היווסדה (1, 2, 3, 4). באוקטובר 2019, לאחר הקיץ שבו נפרד פרסטי מראסל וג'ורג', קפצנו לביקור נוסף (5, 6, 7). כעת, עונותיים לאחר מכן, חזרנו לסקור את היום שאחרי ראסל, ולנסות להבין את התוכנית לשנים הבאות.

עונת 2020

בנוסף לנחשול הבחירות וההחלפות העתידיות, קיבל פרסטי עבור ראסל וג'ורג' גם נכסים מיידיים בדמותם של כריס פול וגלינארי המבוגרים ושג"א הצעיר והמבטיח. הם הצטרפו לשחקנים בשלים בדמותם של סטיבן אדאמס, דניס שרודר, ואפילו נרנלס נואל ומייק מוסקלה. לפיכך, את עונת 2020 פתחה אוקלהומה עם סגל שיכול היה ללכת לכל מיני כיוונים.

אוקלהומה התחילה את העונה, באוקטובר, עם 4 הפסדים וניצחון בודד, וניתן היה לחשוב שהקבוצה מכוונת לטנקינג כמעט מתבקש, אבל בנובמבר ניצחה 6/13, בדצמבר 11/15, ובינואר 12/17 והפכה לאחת הקבוצות המפתיעות של העונה. כריס פול הגיע לא רק לעבודה אלא גם לעבוד, שג"א התאקלם היטב, שרודר פרח, וסטיבן אדאמס הצליח סופסוף לקחת ריבאונדים בהגנה 😉

לטרייד דדליין, ב-6 בפברואר 2020, כחודש לערך לפני שהליגה, והעולם כולו, קפאו מלכת, הגיע פרסטי כשהקבוצה במאזן חיובי של 34-17 ומבלי שמימש נכסים. העסקה היחידה הייתה עם דאלאס, במסגרתה קיבלה אוקלהומה את אייזיאה רובי, ביג צעיר, והעבירה תמורתו את ג'אסטין פאטון, ביג כבר לא כל כך צעיר, ופחות ממיליון דולר במזומן. הגיוני, אבל לא נראה קריטי.

תקופת ההקפאה, והתגבשות פורמט הפלייאין בבועה, היוו צומת נוספת שבה יכלה אוקלהומה לבחור האם להמשיך להיאבק על הפלייאוף או להשאיר שחקנים בביתם הבטוח, או על הספסל, וליהנות מבחירות דראפט גבוהות יותר.

התוצאות מצביעות, כך נראה, על העדפת האופציה התחרותית – אוקלהומה סיימה את הבועה עם רקורד 4/8, במקום ה-5 במערב, והפסידה ליוסטון הפייבוריטית, של ווסטברוק והארדן, רק בשנייה האחרונה של המשחק השביעי.

ההצלחה בעונת 2020, בוודאי יחסית לציפיות, יכלה להציב דילמה בפני פרסטי בקיץ העוקב – האם לחזק את הקבוצה על מנת להמשיך ולהתמודד על הפלייאוף, או שמא ללכת לריבילד מלא?

סנונית ראשונה שבישרה את בוא הסתיו הופיעה בספטמבר 2020 בדמות הפרידה מבילי דונובן, לאחר 5 שנים בתפקיד, ועוד יותר מזה בדמות מינוי מאמן צעיר ולא ידוע, מארק דייגנולט, לחוזה באורך לא ידוע ובסכום לא ידוע.

כפי שנראה בהמשך, בנובמבר, במסגרת הדראפט ועם פתיחת הפרי אייג'נסי, סגר פרסטי מבול עסקאות שלא הותירו שום מקום לספק – אוקלהומה תיבנה מחדש. נקדים ונאמר שבסופו של דבר פרסטי קיבל תמורה נאה ביותר עבור נכסיו ופעלוליו, אבל עדיין ניתן לתהות:

מדוע בעצם "נדחה" הריבילד? האם ניתן היה לבצע, לפחות חלק מהעסקאות הללו, כבר בחורף 2020 ולהקדים את לוח הזמנים? ואם כן, מדוע פרסטי נמנע מכך?

עבור קוראינו, החדשים והוותיקים שוודאי כבר הספיקו לשכוח, נציין שמאפיין בולט של הסדרה הזו הוא שפרסטי נמנע באופן עקבי, וככל הנראה מכוון, מלענות לשאלות המומטרות לעברו בפוסטים השונים. לפיכך לא נותר לעבדכם הנאמן אלא לנסות ולשער – מה היו השיקולים של פרסטי? מדוע קרו הדברים כך ולא אחרת? האם עדיף היה שיקרו אחרת ולאו דווקא כך? – וכל זאת תוך התמודדות עם בליסטראות מילוליות דוגמת "הכול ספקולציות", וכמובן "זו חכמה שבדיעבד". להגנתי אטען שכבר ב-2018 טענתי שזו לא חכמה שבדיעבד 😉… אלא ניסיון להבין, לתחקר וללמוד מההחלטות שהתקבלו.

ובכן, קשה לדעת מה הייתה תוכניתו של פרסטי לעונת 2020. יתכן שרצה להתחיל את העונה ולראות כיצד הדברים מתפתחים, יתכן שלא קיבל הצעות מפתות עבור השחקנים בסגל לפני תחילת העונה ובמהלכה, ויתכן ששמח על ההצלחה הבלתי צפויה, הן מכיוון שנראה שהשחקנים השונים, (פול, אדאמס, שרודר, גלינארי), העלו את ערכם בשוק הטריידים, הן מכיוון שיכול היה לשפשף ולפתח את שחקניו הצעירים דוגמת שג"א ודורט, והן מכיוון שבסופו של דבר אוקלהומה 2020 לא נפלה מאוקלהומה 2019 – העפלה לפלייאוף והדחה בסיבוב הראשון – מה שאיפשר לפרסטי לשדר לבעלים, ולאוהדים, כי הטריידים העצומים בקיץ 2019 אכן היו הדבר הנכון לעשות.

האם תועלתה של העונה התחרותית הזו עלתה על הירידה בערך הבחירות של אוקלהומה עצמה בדראפט 2020?

להערכתי כן, ומהסיבות הבאות:

ראשית, כפי שנראה בהמשך, העונה היפה של השחקנים הוותיקים הביאה לתמורה נאה בטריידים עליהם. תמורה זו מפצה, ואולי אף יותר מכך, על הירידה בערך הבחירות של אוקלהומה בדראפט 2020.

שנית, כפי שנראה בהמשך, לפרסטי בחירות רבות נוספות באמתחתו ולכן התלות שלו בבחירות של אוקלהומה עצמה, בוודאי בשנה ספציפית, נמוכה יחסית.

שלישית, הערך שהתקבל בטרייד על שרודר, למשל, שימש את פרסטי על מנת לעשות טרייד-אפ כבר בדראפט 2020, ולכן בחר, בפועל, בבחירה גבוהה יותר מאשר זו שקיבל.

קיץ 2020 ועונת 2021

עסקת כריס פול ונגזרותיה

כריס פול, בחוזה של כ-40 מיליון דולר לשנתיים נוספות (השנייה כאופציית שחקן), ועבדול נאדר בחוזה נגמר, נשלחו לפיניקס עבור קלי אוברה, ריקי רוביו, צמד רוקיז בעמדות הגארד – טיי ג'רום וג'יילן ליק – ובחירת סיבוב ראשון 2022 של פיניקס (מוגנת 1-12, הופכת למוגנת 1-10 ב-23, ל1-8 ב-24, וללא מוגנת ב-25). עסקאות ההמשך, לא פחות מחמש במספר, היו:

א. אוברה הועבר לגולדן סטייט עבור בחירת סיבוב ראשון של גולדן 2021 (מוגנת 1-20, אם לא מתממשת, ואכן לא התממשה, הופכת לבחירת סיבוב שני של מיניסוטה ב-2021), ובחירת סיבוב שני של דנבר ב-2021.

ב. ג'יילן ליק הועבר לאינדי עבור טיג'יי ליף ובחירת סיבוב שני ב-2027. ליף עצמו שוחרר.

ג. רוביו הועבר עם ג'יילן מקדניאלס בבחירה ה-28, ועמנואל קוויקלי בבחירה ה-25, עבור פוחצ'בסקי בבחירה ה-17, בחירת סיבוב שני של מיניסוטה ב-2024, והמשכורת של ג'יימס ג'ונסון.

ג.1 ג'יימס ג'ונסון הוטרד לדאלאס, עבור בחירת סיבוב שני ב-2023 (עם אפשרות לבחור בין בחירה של מיאמי לבין בחירה של דאלאס עצמה), ובחירת סיבוב שני נוספת, של דאלאס ב-2026, ג'סטין ג'קסון (ששוחרר בסוף העונה), וטרבור אריזה מדטרויט.

ג.1.1 אריזה החל את עונת 2021 באוקלהומה, גם אם לא שיחק כלל, אך לקראת הטרייד דד-ליין נשלח למיאמי עבור מאיירס לאונרד, הפצוע שגם נכשל בלשונו, בחירת סיבוב שני של מיאמי ב-2027 וטרייד אקספשן.

זה לא לגמרי מדויק, אבל בכל זאת כדי לפשט את הדברים – אם נשים לרגע בצד את מקדניאלס, קוויקלי ופוחצ'בסקי, ונסכ(ו)ם את שאר מרכיבי העסקה ניתן לומר שעבור כריס פול התקבלו טיי ג'רום (בחירה 24), 2 בחירות סיבוב ראשון, ו-6 בחירות סיבוב שני.

האם הטרייד על כריס פול התברר כמוצלח?

לטעמי מדובר בעסקה מ-ע-ו-ל-ה!!! ב-2019 ראיתי את החוזה של כריס פול כ"גלולה מרה" שפרסטי נאלץ לבלוע במסגרת הטרייד על ראסל, כפיצוי על הבחירות ואופציות ההחלפה שקיבל מיוסטון. כתבתי ש"אפשר להניח שאם בהמשך הדרך תהיה אפשרות להרוויח משהו מהחוזה של כריס פול פרסטי כבר ידע לעשות זאת, אבל כרגע זה נראה קשה לביצוע", אבל פרסטי, וכמובן גם כריס פול, הצליחו מעל ומעבר, וראויים לכל המחמאות על כך.

האם הטרייד על ראסל ווסטברוק התברר כמוצלח?

התבוננות עכשווית על הטרייד של ראסל מקיץ 2019, מראה שפרסטי הצליח "להפוך את ראסל", נכון לעכשיו, לטיי ג'רום, 4 בחירות סיבוב ראשון, שתי אופציות להחלפת סיבוב ראשון, ו-6 בחירות סיבוב שני!!!!

באופן מעניין, לחבילה המ-ד-ה-י-מ-ה הזו ייתכנו שני הסברים מנוגדים בתכלית – ההסבר הראשון, שבוודאי יאומץ על ידי הווסטברוקיסטים באתרנו, גורס שתמורה שכזו מעידה כאלף עדים על כך שראסל הוא אכן סופרסטאר. ההסבר השני, לעומתו, גורס שהשגת חבילה שכזו עבור פרחח מקפץ בחוזה ארוך להעיק וכבד להחריד, הינה עדות איתנה לגאוניותו של פרסטי. אנחנו כאן באולפן יודעים איזהו ההסבר הנכון, האם גם אתם, שם בבית, יודעים מה התשובה?

עסקת שרודר ונספחיה

שרודר הוטרד ללייקרס, עבור דני גרין והבחירה של הלייקרס, ה-28, בדראפט 2020.

א. דני גרין הוטרד לפילי יחד עם טרנס פרגוסון, וינסנט פורייה שהגיע מבוסטון, וטרייד אקספשן, עבור אל הורפורד, הבחירה ה-34 של פילי ב-2020 שהפכה לתיאו מלדון, ובחירת סיבוב ראשון של פילי ב-2025 מוגנת 1-6.

א.1 הורפורד עצמו הוטרד בקיץ 2021 לבוסטון, בצוותא עם מוזס בראון הצעיר, ובחירת סיבוב שני ב-2023 (אחת מבין ארבע בחירות סיבוב שני בשנה הזו השייכות לאוקלהומה – של וושינגטון, דאלאס, מיאמי או אוקלהומה עצמה), עבור קמבה ווקר, בחירת הסיבוב הראשון של בוסטון ב-2021 (16), ובחירת סיבוב שני של בוסטון ב-2025.

ב. במסגרת עסקה משולשת עם מיניסוטה והניקס – הבחירה של אוקלהומה עצמה, 25, צורפה לבחירה ה-28, עבור הבחירה ה-17, של מיניסוטה, שבה נבחר פוחצ'בסקי. הבחירה ה-25 הפכה לעמנואל קוויקלי בניקס, ובחירה 28 הפכה לג'יילן מקדניאלס במיניסוטה. בנוסף, אוקלהומה קיבלה את ג'יימס ג'ונסון ובחירת סיבוב שני ב-2024 ממיניסוטה, ושלחה לשם את ריקי רוביו.

בסופו של דבר, שרודר, בעונה האחרונה בחוזה של 15 מיליון דולר, עם תוספות של טרנס פרגוסון ומוזס בראון, הפך, נכון לעכשיו, לשלוש בחירות סיבוב ראשון (2020, 2021 ו-2025), בחירת סיבוב שני גבוהה ב-2020 (34, מלדון) והחוזה של קמבה ווקר.

לטעמי זו עסקה מצוינת, שאפשרה לפרסטי לבחור שני שחקנים כבר בקיץ 2020, לקבל עוד שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות, ול"שלם" בעיקר בחוזה של קמבה ווקר, שלא מפריע לאוקלהומה יותר מדי מאחר והיא ממילא מתחת לתקרת השכר.

בנוגע לטרייד של הורפורד לבוסטון – ככלל, פרסטי החליף כאן שחקן לא רלבנטי אחד בשני, כשהשני אמנם יקר יותר, אבל כאמור מכיוון שאוקלהומה ממילא מתחת לתקרת השכר אין לכך משמעות. לכן, העיקר כאן הוא שפרסטי וויתר על שחקן צעיר עבור הבחירה ה-16 בדראפט הקרוב. מעניין לציין שמוזס בראון עצמו לא נבחר בדראפט אלא הוחתם כשחקן חופשי, ושיחק בקבוצה בעונת 2021, כך שלמעשה, פרסטי מוותר על נכס שלא ממש שילם עבורו, ואחרי שהיה לו זמן להעריך את השחקן ואת התאמתו לתוכנית הכוללת.

נזכיר גם ששרודר הגיע לאוקלהומה שנתיים קודם לכן מאטלנטה, עם טימותי לואו-קאברו, עבור כרמלו ובחירת סיבוב ראשון מוגנת 1-14 ב-2022. נכון לעכשיו סביר להניח שהבחירה תישאר באוקלהומה ב-2022, ושאטלנטה תקבל במקומה שתי בחירות סיבוב שני של אוקלהומה ב-2024 ו-2025. כלומר, אפשר בהחלט לטעון שפרסטי הרוויח יפה מאד מהטריידים בהם נכלל שרודר, וכמובן לציין ששרודר תרם רבות לקבוצה בתקופה ששיחק בה.

עסקת סטיבן אדאמס ובנותיה

סטיבן אדאמס נשלח לשקנאים עבור בחירת סיבוב ראשון של דנבר ב-2023, שתי בחירות סיבוב שני של ניו אורלינס ב-2023 ו-2024, קנריך וויליאמס, פורוורד בן 26 עם קליעה מעולה מעבר לקשת, שלושה שחקנים צעירים ששוחררו בתום העונה, וג'ורג' היל.

א. במהלך 2021 ג'ורג' היל הועבר לפילי עבור טוני בראדלי, (סנטר בן 24), שתי בחירות סיבוב שני של פילי ב-2025 ו-2026, ואוסטין ריברס (ששוחרר).

בסיכומו של דבר עבור אדאמס קיבלה אוקלהומה בחירת סיבוב ראשון אחת, 4 בחירות סיבוב שני, וחמישה שחקנים צעירים מהם השאירה שניים. גם כאן, כמובן, הרבה תלוי מה יצא מהבחירות הללו ומהשחקנים הללו, אבל זו נראית לי תמורה מצוינת עבור סנטר נטול קליעה מבחוץ בחוזה של 25 מיליון דולר לעונה.

דראפט 2020, עסקת פוחצ'בסקי והשלכותיה

הבחירות בדראפט 2020 נבעו מלא פחות מ-4 עסקאות שונות והן:

עסקת שרודר, שכללה את הבחירה של הלייקרס, ה-28, בדראפט 2020, ואת דני גרין. דני גרין, כאמור, הוטרד לפילי יחד עם טרנס פרגוסון, וינסנט פורייה וטרייד אקספשן, עבור אל הורפורד, בחירת סיבוב ראשון של פילי מוגנת 1-6, והבחירה ה-34 של פילי ב-2020 שהפכה לתיאו מלדון, פוינט גארד צרפתי צעיר (19).

עסקת פוחצ'בסקי, שכאמור לעיל, העבירה את הבחירה ה-28 של הלייקרס ב-2020, ואת הבחירה של ה-25, של אוקלהומה עצמה ב-2020, למיניסוטה, עבור הבחירה ה-17, של מיניסוטה, שבה נבחר פוחצ'בסקי.

עסקת ויט קרייצ'י Vit Krejci – פרסטי העביר לוושינגטון את הבחירה ה-53, שבה נבחר קסיוס וינסטון, ובחירת סיבוב שני של ממפיס ב-2024 עבור אדמירל סקופילד, ששוחרר בהמשך, והבחירה ה-37 בדראפט שבה נבחר ויט קרייצ'י, גארד צ'כי צעיר (20) וגבוה (2.02) שבילה את שנות נעוריו בסרגוסה. מיד לאחר הבחירה קרע קרייצ'י את ה-ACL, לא שיחק במהלך השנה האחרונה, והוא צפוי להצטרף לאוקלהומה הקיץ.

השחקנים הוותיקים המעורבים בעסקאות הקשורות לדראפט אינם מהותיים עבור אוקלהומה הנבנית מחדש…

(כאן, במקור, הופיעה הפסקה הבאה:

"ולמרות הניסים והנפלאות שפרסטי עשה בשנה האחרונה, אני עדיין מתקשה לראות איך יקבל תמורה משמעותית עבור הורפורד (משפט שכנראה אתחרט עליו בפוסט ההמשך של 2023, אבל ניחא)"

אבל פרסטי לא הניח לי לחכות עד 2023 אלא הוכיח אותי על טעותי כבר בקיץ 2021, ולכן אני משנה את הפסקה ל:

"ולמרות הניסים והנפלאות שפרסטי עשה בשנה האחרונה, אני עדיין מתקשה לראות איך יקבל תמורה משמעותית עבור קמבה (משפט שכנראה אתחרט עליו בפוסט ההמשך של 2023, אבל ניחא)"

😊)

…על כן, מבחן התוצאה לעסקאות אלו תלוי בעיקר בפוטנציאל של השחקנים שנבחרו בדראפט, וכמובן שיעברו שנים ארוכות עד שפוטנציאל זה יתברר במלואו, ונוכל לקבל תשובה של ממש בסוגיה זו.

עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית ניתן לומר כך:

בנוגע לפוחצ'בסקי, הבחירה בו, והמחיר ששולם עבורו, נראים כ"מוכווני תקרה" יותר מאשר "מוכווני רצפה". כפי שניתן לראות להלן, עונת הרוקי של קוויקלי, למשל, הייתה מרשימה יותר מאשר זו של פוחצ'בסקי, והמספרים של מקדניאלס, גם הוא פאואר פורוורד, אינם נופלים משמעותית ממספריו של השרוך הסרבי.

עם זאת, פוחצ'בסקי הוא ספסימן פיזי נדיר – 213 ס"מ גובה, 221 ס"מ מוטת ידיים, ולא פחות מ-277 ס"מ סטנדינג-ריץ' – זריז יחסית לגובהו, עם יד רכה, תנועה סבירה, הבנת משחק טובה, ונבחר בגיל 18.5…

כך שכמו שג'ון גזלה סיכם במוק דראפט האחרון של 2020 – "אם פוקו מצליח לארגן לעצמו גוף NBA סביר, הוא נכס עצום וגנבה לשנים הבאות. אם יישאר מקל ארטיק שביר, הוא יראה טוב על הרבה פוסטרים, ורק יעמוד בפינות וישחיל אותם מגובה ב-10 דקות שיקבל".

רוצה לומר, שאני מניח שגם פרסטי העריך שהסיכוי שפוחצ'בסקי יהפוך לפרוזינגיס 2.0 גבוה יותר מאשר שיהפוך לדוראנט 2.0, אבל גם, ואין סתירה בין הדברים, שהסיכוי שפוחצ'בסקי יהפוך לדוראנט 2.0 גבוה יותר מאשר הסיכוי שקוויקלי או מקדניאלס יהפכו לכזה. קבוצה בבניה, בוודאי משוק קטן, צריכה להפוך כל אבן כדי למצוא שחקנים שיפרצו ויובילו אותה לצמרת, ולדעתי במסגרת האסטרטגיה הזו ההימור על פוחצ'בסקי סביר בהחלט.

אפשר גם להצביע על כך שבמסגרת העסקה על דני גרין קיבל פרסטי את הבחירה ה-34 בדראפט 2020, כך שבסופו של דבר, למרות שוויתר על הבחירה ה-25, מספר הבחירות שלו לא השתנה, ויתכן שהעריך שההבדל בין הבחירה ה-25 לבחירה ה-34 לא ישפיע באופן מהותי על יכולתו לבחור את השחקן שהעדיף, או שלכל הפחות העריך שהסיכון בכך שווה את הסיכוי בטרייד אפ על פוחצ'בסקי. העובדה ששילם בבחירת סיבוב שני עתידית על מנת לעשות טרייד אפ נוסף, מ-53 ל-37, על מנת לבחור בקרייצ'י, מרמזת גם היא שפרסטי, כמו גם מנהלים אחרים, מבצע טרייד אפ כשהוא מעוניין בשחקן ספציפי. קשה לומר שמלדון הבריק בשנת הרוקי שלו, וקרייצ'י כלל לא הגיע לקבוצה, אבל זה מצב שגרתי עבור בחירות סיבוב שני, כך שמוקדם לשפוט.

נקודה מעניינת נוספת הינה שכל שלושת השחקנים שבחר פרסטי בדראפט אינם אמריקנים. יתכן שזה מקרי, ויתכן שפרסטי, שלא מתחיל את הבוקר בלי להציץ בהופס, אימץ את התיאוריה שלי לפיה שחקנים בינלאומיים פחות רגישים למיקום הקבוצה – אוקלהומה, סאן אנטוניו או דאלאס, בשבילם זה בכל מקרה "אמריקה", "רחוק מהבית", "עיר גדולה" וכמובן "סטייקים ענקיים" – ולכן קיים סיכוי גבוה לשמור עליהם בקבוצה לאורך זמן יחסית לשחקנים אמריקנים.

עסקאות טקטיות

העסקאות שפורטו לעיל היו עסקאות משמעותיות בהן מימש פרסטי את הנכסים המרכזיים שברשותו עבור מגוון עשיר של שחקנים צעירים ובחירות. בנוסף להן, ביצע פרסטי עסקאות נוספות שהתמורה עבורן אינה עצומה, אבל הוסיפו עוד אי אילו נכסים למאגר המצטבר, וחלקן אף שימשו אותו בעסקאות המשמעותיות, וביניהן:

גלינארי להוקס – אם יש שחקן שחשבתי שיוטרד לקראת הטרייד דד-ליין של 2020 הרי הוא גלינארי – קלע משובח, בעונה טובה ובחוזה נגמר הוא חלומה הרטוב של כל קונטנדרית, ונכס שכל קבוצה שאינה קונטנדרית, ושאינה הספרס, רוצה לממש. אפשר להתמקח על המחיר, לקיים מו"מ עם מספר מתמודדות במטרה להשיג את העסקה הטובה ביותר על הלוח, אבל בכל מקרה עדיף לבצע את העסקה מאשר לאבד את הנכס בשביל כלום.

ובכן, חברים יקרים, מתברר שגם בהיבט שנראה, לי לפחות, כל כך פשוט וברור, הצליח פרסטי להתעלות על הציפיות – גם לשמור על גלינארי בקבוצה עד הרגע האחרון של עונה תחרותית, וגם לא לאבד אותו ללא תמורה. התמורה שהתקבלה עבור הסיין אנד טרייד של גלינארי לאטלנטה אמנם אינה מרשימה במיוחד – בחירת סיבוב שני של ההוקס ב-2025 – אבל נלווה אליה טרייד אקספשן משמעותי, שקרוב לוודאי איפשר לפרסטי להמשיך ולספוג משכורות גבוהות בעסקאות שביצע בהמשך, ובכל מקרה, התמורה עלתה על הכלום שהערכתי שיתקבל עבור גלינארי בתום חוזהו.

וינסנט פורייה מבוסטון – פורייה הגיע עבור בחירת סיבוב שני של 2021 מוגנת 1-55, כלומר כזו שלא היה בטוח שתתממש אפילו בתרחיש של טנקינג, מזומן, וטרייד אקספשן. מה היה האינטרס של בוסטון בעסקה? אין לי מושג, אני מניח שהיו צריכים לפנות מקום בסגל או מעט מזומן לצרכים פיננסיים, אבל בסופו של דבר הבחירה נשארה באוקלהומה, ופרסטי לא נתן כמעט כלום, והטריד את פורייה לפילי במסגרת עסקת דני גרין.

ג'יימס ג'ונסון לדאלאס, וטרבור אריזה למיאמי – שתי העסקאות פורטו לעיל, ובסופו של דבר הפכו את ג'יימס ג'ונסון ל-3 בחירות סיבוב שני – הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות מלכתחילה.

חמידו דיאלו לדטרויט – דיאלו נשלח לדטרויט עבור בחירת סיבוב שני של דטרויט ב-2027 וצבי מיכאליוק בחוזה נגמר. מיכאליוק עצמו יוטרד בקרוב לרפת של קיבוץ בחן עבור כובע טמבל ואופציה להחלפת תורנויות בחדר האוכל בחג שני של סוכות.

סיכום קיץ 2020 ועונת 2021

מבחינה תחרותית, עונת 2021 לא תירשם במקום גבוה בספרי ההיסטוריה של הרעמים, ונראה שעיקר תועלתה בצבירת ניסיון של הצעירים המרכזיים (שג"א, דורט), ושפשוף של השחקנים החדשים שהגיעו, בניסיון לאמוד את הפוטנציאל שלהם ואת ההתאמה שלהם לקבוצה, כמו גם שפשוף ובדיקת התאמה של צוות האימון.

מבחינת צבירת הנכסים לעתיד הייתה זו אחת התקופות העמוסות ביותר הזכורות לי של קבוצה כלשהי, ואוקלהומה סיימה אותה ברווח נכסים אדיר:

5 שחקנים צעירים שהגיעו בטריידים או בבחירות דראפט

5 בחירות סיבוב ראשון

כ-12 (!!!) בחירות סיבוב שני (התקבלו 13 בחירות, אחת ניתנה)

הנכסים הללו התקבלו עבור שחקנים שלקבוצה בכל מקרה לא היה מה לעשות איתם, ובמחיר עתידי נמוך להפליא – "שכר מת" של 2 מיליון דולר בלבד בעונה הבאה, ו-1 מיליון דולר בעוד שנתיים, שאינם מפריעים כלל לתוכנית הבניה. גם השכר של קמבה, 36 מיליון דולר בשנתיים הקרובות (בהנחה שבשנה השנייה יממש את אופציית השחקן שלו), אינו באמת מפריע מאחר והקבוצה ממילא משלמת כרגע רק 55 מיליון דולר לשחקניה.

לא אנמק שוב, מי שרוצה יכול לקרוא כאן, אבל אני משוכנע שלקבוצה משוק לא אטרקטיבי, המעוניינת להפוך לקונטנדרית, אין שום ברירה אלא לעשות טנקינג על מנת לגייס כישרונות בעצמה, והברירה היא בעיקר בין טנקינג קצר, שהנזק הכרוך בו – לאופי הקבוצתי, להתפתחות השחקנים הצעירים, לאוהדים ואולי גם לרווחיות הקבוצה – הוא מינימאלי, לבין טנקינג ארוך שנזקיו משמעותיים יותר.

לטעמי, היכולת של פרסטי להשיג נכסים רבים כל כך, בתוך שנה אחת בלבד, היא לא פחות ממדהימה, ושוב לא רק בהיבט המסחרי אלא גם בהיבט הספורטיבי – אין כאן תהליך ארוך שנים ומתסכל, אין כאן התבססות רק, או אף בעיקר, על הבחירות של הקבוצה עצמה, אלא צבירת נכסים רבים, בתקופה קצרה מאד, שתאפשר – עם קצת מזל, קצת יכולת, וכנראה גם לא מעט עסקאות עתידיות – חזרה מהירה לצמרת.

על כן, לדעתי, השנה האחרונה של פרסטי היא הישג ניהולי כביר ומרשים.

בפרק הבא נסקור את מאגר הנכסים העצום של אוקלהומה, נעריך את שוויו, וננסה להבין את האסטרטגיות השונות העומדות בפני פרסטי למימוש נכסיו על מנת לבנות קונטנדרית.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. פרוסס בלי לקרוא לזה פרוסס ב"ריש גלי". העובדה שלפרסטי יש מוניטין של גאון בליגה גם כן עוזרת ב"פעולות ההינקי" שלו.
    .
    אבל השלל שיש לו די מטורף, אפילו ברמות דמיוניות. מאוד מעניין מה הוא הולך לעשות עם כל זה בעונות הקרובות. כי בנוסף לכל הבחירות והאפשרויות, יש שם גם כישרון.

    1. אתה צודק, כמובן, אבל כאמור, לדעתי, אין ברירה אלא לעשות פרוסס, והשאלה העיקרית היא האם מצליחים לעשות אותו קצר וטוב, או ארוך וגרוע, ולפחות בנקודת הזמן הזו נראה שפרסטי הצליח לצבור נכסים אדירים תוך שנה אחת בלבד, כך שלפחות בעניין האורך נראה שמגיעות לו כל המחמאות. גם אם נשים בצד את התוצאה הסופית, זה כבר הבדל משמעותי מאד יחסית להינקי ופילי.
      .
      מסכים לגמרי בנוגע לנכסים, ניגע בכך בפרקים הבאים.

      1. אני חושב שגם מדובר בעניין של השחקנים שנופלים לו לידיים. להינקי היה המזל לקבל את אמביד בבחירה ה-3, ולמרות כל הבריאות הבעייתית, אמביד הפך לשחקן משנה גורלות.
        זה לא רק במי יבחר, אלא גם איך המערכת ב-OKC תפתח אותו.הכשרון הוא חשוב מאוד, אבל גם הסיטואציה, ולפי מה שקורה שם בת'אנדר, מפתחים בצורה טובה שחקנים צעירים.

  2. פוסט אדיר מיקי – תודה גדולה!!
    מה שפרסטי הוציא מהטרייד על ווסטברוק הוא פנומנלי.. דא עקא, איך הוא הטריד את הארדן???
    ואיך הלייקרס זכו ב-2010?!? חרפות מכל עבר.

  3. מיקיל'ה אתה אמן ולא פלא שקיבלת כל כך הרבה כבוד מהבוס במפגש.
    אתה אמנ-ו כמו טקאשי אמנו ז"ל. רק נקווה שהפוסט ישאר נקי.
    פרסטי גאון וכולם יודעים את זה. עוד שנתיים שלוש תהיה לו קבוצה מצוינת ביד. הוא עושה את זה בדרכו הישרה ובלי טנקינג ניגוד לדרך של הינקי.
    2020 די מרמזת על כך.
    לא ייאמן כמה נכסים פרסטי צבר, פשוט לא ייאמן.
    תודה רבה על פוסט תענוג שעושה קצת סדר בכאוס.

        1. לא רואה איך אפשר לקרוא לצעדים שהעבירו מהקבוצה 5 מתוך 7 שחקני הרוטציה של העונה הקודמת בדרך אחרת למעט שני הצעירים היחידים שנמצאים בתוכניות לעתיד. טנקינג ברור ומובן.
          מה גם שגם הרבה לפני הינקי פרסטי עשה טנקינג בלי להתבייש כדי לייצר את הקבוצה של דורנט, ראסל, הארדן ואיבקה.

  4. גאון גאון, אבל הוא זה שנתן להארדן ללכת ולא זכה באליפות עם קבוצה שהגיעה לגמר עם דוראנט, וסטברוק, הארדן, איבקה, אדמס ועוד כמה שחקנים לא רעים אלא מסמס אותה שנה אחרי שנה.
    .
    מה הוא הולך לעשות עם שגא? חוזה מקס או עיסקה נוספת? מה שגא עצמו רוצה?

    1. זה לא אשמתו של פרסטי שהם לא זכו באליפות
      אתה בעצמך כתבת תראה איזה סגל הוא בנה שם זה שהם לא זכו באליפות זה אשמתו של המאמן

      1. זו לא אשמתו שלא 2012. זה כשלון שלו שנתן להארדן ללכת ושהסגל שבנה בראשית העשור לא זכה אפילו באליפות אחת.

        1. אם אני זוכר הארדן הלך כי הבעלים לא רצה לשלם מס.
          ככה שפרסטי קיבל הוראה מגבוה ולא הייתה לו ברירה.
          הבעלים שילם מחיר גדול על 4 מיליון דולר אם אני זוכר.

        2. מסכים זה שנתן להארדן ללכת זה כישלון
          המטרה של gm הוא לבנות את הסגל ואת זה הוא עשה נהדר מה עושים עם הסגל הזה זה אחריות של מאמן

          1. מה זה נתן?? אני חושב שזאת הייתה הוראה מהבעלים לא לשלם מס. לא הייתה לו ברירה.
            .
            בדיעבד כנראה הבעלים היה משלם 10 מיליון יותר כדי להשאיר את הארדן. החסכון שהוא רצה שם עלה לו בריבית דריבית

            1. הבעלים אז היה לס אלכסנדר שמכר את הקבוצה לפני כמה שנים ב 3B$ אז הוא לא באמת הפסיד ומנהל נבחן גם ביכולת שלו לשכנע את הבעלים בנכונות של צעד. מעבר לכך הוא יכול היה לבצע טרייד על שחקן אחר ולפנות מקום מתחת לתקרה להארדן. הוא פשוט לא חשב שהוא יתפתח כל כך. הוא גם לא הצליח לזהות את וסטברוק כגורם הבעייתי מבין השלושה. בקיצור הכשלון באי מיצוי הפוטנציאל לאליפו/יות עליו.

            2. לס אלכסנדר היה הבעלים של יוסטון, לא?
              אנחנו מדברים על הטרייד של הארדן מאוקלהומה.
              סמוך עלי שפרסטי התריע והכל. אבל לא חסרים מקרים שהבעלים פשוט נותן הוראה לא לשלם מס וקבוצות פשוט מתנהלות לפי ההוראה הזו

            3. לדעת אתה מדביק לפרסטי כשלון שלא שלו.
              הוא הצליח לבנות קבוצות מצויינות פעם אחרי פעם.
              בתקופה של הטרייד של הארדן הוא היה שחקן שישי טוב מאוד שבדיוק סיים סדרת גמר כושלת מול ההיט. אף אחד לא חשב שיהפוך למפלצת שהוא היום (ומי מבטיח שעם הישארות באוקלהומה הוא יה מתפתח למי שהוא).
              באותה תקופה ווסטברוק היה (עדיין) רכז צעיר מוכשר עם פוטנציאל שנתן אחלה סדרת גמר. דוראנט היה דוראנט.
              והיה גם את איבקה להגנה ושאר הדברים הטובים שהוא עושה.
              .
              פרסטי לאורך השנים עשה קסמים בת׳אנדר (רק להיזכר איך הוא הנחית את ג׳ורג׳ משום מקום והצליח להשאיר אותו בהארכת חוזה)

            4. צודק עשיתי סלט בננושא הבעלים. אבל הטענה העיקרית שלי, של GM יש יכולת לפנות מקום תחת התקרה כדי להחתים שחקן שהוא רוצה. אם הבעלים כפה עליו את הויתור על הארדן למרות שרצה להשאיר כנראה שהיה צריך לעזוב. המשמעות של הויתור על הארדן היתה קולוסאלית עבור אוקלהומה

            5. פרסטי אולי עשה הכל אבל הוא לא הצליח לזכות באליפות למרות שהיה לו (אני חושב שהוא גם בנה אותו) את הסגל הכי מבטיח בליגה. מאז שדוראנט עזב הקבוצה שלו בעיקר טחנה מים. אחת הטעויות שלו היא בגזרת המאמן. דונובן לא התאים.

            6. אני בספק אם זה באמת עלה לקליי בנט במשהו. עם כמות האמורטיזציה הלא הגיונית ולא מחוברת למציאות כלכלית שבעלי קבוצות מורשים לעשות הם מרוויחים הרבה מאוד בהתחמקויות מס גם ברמה האישית.

            7. רן, לגבי דונובן אני מסכים שהיה צריך בכמה נקודות לבחון מחדש את ההתאמה לקבוצה ובזה פרסטי טעה (או שאולי העדיף סוג של יציבות וקיווה שדברים ישתנו).
              פרסטי בנה סגל מהדראפט בצורה פנטסטית וגם הגיב נהדר לשינויים תוך כדי תנועה. פשוט מדהים שהיו לו 3 MVP על שלל התארים האישיים. אבל בסופו של דבר הייתה שיטת משחק שכנראה לא הפיקה את המיטב וגם כמה פציעות (בעיקר של דוראנט שמנעו תארים קבוצתיים).
              אבל מול הווריורס ותומפסון במשחק ה-6 אלו היו השחקנים והמאמן ולא פרסטי.
              .
              פרסטי הביא את הסוס לבאר… הסוס העדיף לרוץ עם הראש בקיר ולא לשתת…

    2. הת׳אנדר היו קבוצה צעירה ואדירה בשנים האלה. הם פשוט פגשו בקבוצות על שגברו עליהם.
      מיאמי עם לברון בשיאו, הספרס עם כדורסל מעולם אחר והשושלת של הוורירס. כלומר, הם הפסידו לטופ של הטופ (ובין לבין התחילו להיפצע).
      .
      והנה קח תאוריה נוספת, הארדן הפך למפלצת כי נתנו לו קבוצה והוא היה יכול להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלו שהוא מרכז העניינים.
      בת׳אנדר (שהוא היה בכלל שחקן שישי עם פוטנציאל רב) הוא היה מתפתח אחרת, כי דוראנט ו-ווסטברוק צריכים את הכדור ועם אחוזי שימוש גבוהים ולא בטוח שהיה הופך לשחקן שהוא היום.
      נכון שהארדן שחקן על היום, אבל הסיטואציה ביוסטון עם חלק עצום בזה.

  5. תודה רבה מיקי
    אני חושב שיש עוד מטרה לא ללכת לטנקינג על העונה הראשונה ולהיות תחרותית-צבירת ניסיון של השחקנים הצעירים ניסיון פלייאוף לשחק עם כריס פול אלה דברים טובים לשחקנים צעירים
    פרסטי גאון וגם הוא מעולה בלבחור בדראפט אז מעניין איך זה התפתח…

  6. תודה מיקי אחלה מאמר,
    אני משתדל לא להכנס יותר מדי לדיונים על אוק' סיטי כי זה מעציב אותי
    🙂
    אבל תמיד כיף לקרוא עליהם

  7. עד כמה מדהימה יכולתו של פרסטי,
    את זה נדע בעוד כמה שנים.
    הרבה בחירות בזמן קצר,
    זה נכס שלא קל לממש
    (תשאלו את איינג' והסלטיקס)
    .
    יהיה מעניין.
    .
    תודה, מאנו.

    1. בול מה שבאתי לכתוב
      .
      מאנו פוסט מעולה פשוט. נאמר בפולנית שאתה לא בא מספיק לבקר ואנחנו רוצים עוד

  8. תודה רבה חברים, אחלה תגובות.
    .
    בעניין הארדן – הסוגיה נידונה ארוכות בפרק 5 – אני מסכים שחבל שפרסטי לא הצליח לשכנע את הבעלים לתת חוזה גם להארדן, שחבל שהטריד בזמן שהטריד ולא החתים את הארדן ודחה את ההחלטה על הטרייד בשנה אחת נוספת, ושחבל שהטריד את הארדן ולא את ווסטברוק או אפילו איבקה.
    .
    בעניין האליפות שלא זכה בה – קשה לי להאשים אותו בכך, רוב המנגרים לא זוכים באליפות, והוא היה בהחלט קרוב. לדעתי אין דרך להבטיח אליפות בליגה, והמטרה הריאלית היא לבנות קונטנדרית ולקוות שהיא זו שתזכה ולא קונטנדרית אחרת. ההבדל, לעתים קרובות, תלוי במזל ובפציעות.
    .
    בעניין המועד הנכון להגדיר הצלחה – מסכים שההצלחה לבנות קונטנדרית היא הקריטית ביותר, אבל יש מיילסטונז שצריך לעבור בהם, ולטעמי את המיילסטון הראשון – של פירוק וצבירת נכסים כפי שתואר בפרק זה – הוא עבר בזמן קצר יחסית ובהצלחה מסחררת. אומר זאת כך – אם מחר הוא פורש, מחליפו לא יוכל להגיד שלא קיבל תנאי פתיחה מעולים. ועל כך הוא ראוי לכל שבח.
    .
    בנוגע לשלבים הבאים בתהליך – נדון בהם בפרקים הבאים.

    1. לגבי הארדן – חשוב לזכור שלפי השחקן עצמו לפחות פרסטי שם לו את ההצעה הסופית על השולחן ואמר לו פחות או יותר טייק איט אור ליב איט – יש לך שעה. זה בעיני קצת לא לעניין אבל חלק במשא ומתן. בוא נזכור שההפרש בסופו של דבר היה קטן.

    2. אני מזכיר שהארדן הוא כשרון עצום אבל גם קיבל את הסיטואציה האידיאלית עבורו. את הרוקטס בלי כלום ושום דבר שהוא מרכז היקום שם, הוא השמש וכולם הכוכבים. לא בטוח שזה היה קורה בת'אנדר כל עוד דוראנט ו-ווסטברוק חולקים איתו את ההתקפות. יתכן שהוא היה בסופו של דבר מגיע לחמישייה אבל לא הופך למפלצת שהוא כרגע.

  9. תודה מאנו. כרגע פרסטי בהחלט עשה נפלאות .והשאלה באמת כמה זמן ייקח לו אם בכלל להפוך את הנכסים לפירות מניבים..

  10. מעולה מאנו, הדגשת נהדר איך פרסטי סיים את שלב הפירוק באופן מזהיר. עכשיו מתחיל השלב הקשה יותר של ההרכבה.
    יש לו כנראה עוד שנת טנקינג אחת ואז המבחן האמיתי יהיה מה הסגל שהוא יגבש מחדש.
    הוא חייב ללמוד מבוסטון שיותר מדי בחירות דראפט ביד יכולות להפוך גם למכשול. הוא יצטרך לבחור איזה הוא משאיר ובאילו הוא מעביר עבור שחקנים.

  11. וואו, רק מלקרוא את זה אני מקבל וורטיגו ומיגרנה מכופלת, לא הייתי רוצה לחיות בראש של פרסטי.
    תודה רבה מאנו על טור נהדר

  12. בס"ד
    תוד. רבה מכנו.
    מדהים, הוא הפך את כל הקבוצה, בעיקר שחקנים מבוגרים, לאוסף מדהים של צעירים ובחירות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט