בפרק הקודם סקרנו את תהליך הפירוק, ותחילת ההרכבה, של אוקלהומה במהלך השנה החולפת. מצאנו שעל שולחן הדיונים פרסטי ביצע את הריקוד המושלם – מימש כל נכס משמעותי שהיה ברשותו, גם כאלה שנתפסו כקשים למימוש, הוסיף מגוון עסקאות טקטיות שסייעו לו לאסוף נכסים קטנים יותר, ובסופו של דבר מצא את עצמו עם סגל צעיר, מקום מתחת לתקרה, והרבה מאד בחירות עתידיות. כמה זה הרבה מאד? בואו נספור.
ספירת מלאי
הטבלה המפרטת את הבחירות שבידי אוקלהומה מסתיימת ב-2027, בין אם מכיוון שפרסטי (עדיין?) לא קיבל בחירות של 2028, ובין אם מאחר והקבוצות מוגבלות ביכולתן לסחור בבחירות עתידיות למספר שנים מוגדר.
כך או אחרת, בין השנים 2021 ל-2027, 7 שנים בסך הכל, כל קבוצה אמורה לבחור 7 בחירות סיבוב ראשון ו-7 בחירות סיבוב שני. פרסטי, לעומת זאת נהנה, נכון לכתיבת שורות אלו, מלא פחות מ-18 בחירות סיבוב ראשון, ו-17 בחירות סיבוב שני! או בניסוח אחר – לפרסטי 11 בחירות סיבוב ראשון, ו-10 בחירות סיבוב שני יותר ממה שאמורות היו להיות לו!! מזווית אחרת – מספר הבחירות של פרסטי שווה לשתיים וחצי קבוצות "רגילות"!!!
אז כן, אפשר לציין מספר כוכביות, וביניהן – שחלק מהבחירות מוגנות, וכנראה לא תתממשנה לפי הטבלה אלא תומרנה בבחירות אחרות/מאוחרות יותר; ושיתכן שחלק מהאופציות, בוודאי המוקדמות ביניהן, לא תתממשנה מאחר ואוקלהומה תסיים במקום נמוך יותר מהקבוצה שאיתה יש אופציה להחלפה.
ועדיין, זה מדהים.
שווי הבחירות
ברור שצבירת נכסים שכזו, והתהליך שגרם לה, נועדו לבנות קונטנדרית. ברור גם שהבחירות שנצברו מעלות את הסיכוי לכך, אבל אפשר בהחלט לתהות –
כמה בעצם "שווה" הארסנל העצום שאגר פרסטי? מהו הערך המוסף של בחירה שולית נוספת? מהם הבדלי האיכות בין הבחירות השונות? ועד כמה אפשר להסתמך על יכולתו של פרסטי לבחור בהצלחה בדראפטים קודמים?
מספר הבחירות – תפוקה שולית פוחתת
למעשה, מספר הבחירות של פרסטי גבוה כל כך שאין לו כמעט אפשרות אלא להטריד חלק מהבחירות שלו, בין אם עבור בחירות גבוהות יותר, שחקנים בשלים, או בחירות עתידיות, וזאת מהסיבות הבאות:
ראשית, אפילו אם נתייחס רק לארבע השנים הקרובות ורק לבחירות הסיבוב הראשון, מדובר ב-12 בחירות שאמורות להפוך ל-12 שחקנים. מאחר ובקבוצה 15-17 שחקנים בלבד, זה אומר, לכאורה כמובן, שמהסגל הנוכחי יוכל לשמור על שחקנים ספורים בלבד – נניח שג"א, דורט, פוחצ'בסקי ומלדון. במצב כזה, מה יש לו לעשות עם כל בחירות הסיבוב השני למשל? לחזק את קבוצת הג'י-ליג? זה כמובן בזבוז. ולכן קרוב לוודאי שיסחור בהן.
שנית, מבחינת הטיים-ליין – אפילו אם יצליח לבחור שחקנים מצוינים ולפתח אותם, קשה לי לראות קבוצה של שחקנים בגיל ממוצע של 24, נניח, זוכה באליפות. זה לא ממש עובד ככה בליגה – צריך לבנות את הגוף, לפתח את המשחק האישי והקבוצתי, לצבור ניסיון ברמות הגבוהות של הפלייאוף, להתגבש כקבוצה בהיבטי היררכיה ושיטת משחק – וכל הדברים האלה לוקחים זמן. אפילו קבוצה כשרונית ומלבבת כמו אוקלהומה 2012, עם דוראנט וראסל בני ה-24, הארדן ואיבקה בני ה-23, ורג'י ג'קסון בן ה-22, לא הצליחה לזכות באליפות, וגם שם היו מספר וותיקים דוגמת ניק קוליסון, קנדריק פרקינס, ת'אבו ספולושה ואפילו דרק פישר בן ה-36.
שלישית, היבטי השכר מביאים לכך שמספר השחקנים היקרים שניתן להחזיק בקבוצה, בעונה או שתיים נתונות, הינו מוגבל. גם אם נניח, באופטימיות רבה, שבתום קציר הבחירות העצום הזה יהיו לפרסטי 6 שחקני חוזה מקס בקבוצה, הרי אין לו אפשרות להחתים את כל ה-6 על חוזי מקס מבלי לשלם עלות שכר, כולל קנסות, של מאות מיליוני דולרים. זה פשוט לא מעשי.
הפתרון המרכזי של פרסטי ל"צרת העשירים" הזו שנקלע אליה, הינה האפשרות להטריד בחירה קרובה, חיצונית או פנימית, עבור בחירה רחוקה של מועדון אחר. כך יתאפשר לפרסטי "למרוח" את ערימת הבחירות שצבר על פני שנים ארוכות יותר. מצד שני, אין זה פתרון מושלם מאחר ומריחה שכזו עלולה "למרוח" גם את תהליך הבניה.
איכות הבחירות – כתלות בגובה הבחירה
הדיון באיכות הבחירות יתבסס על הנחת היסוד שלנו, לפיה נדרש לפחות סופרסטאר אחד על מנת להפוך קבוצה לקונטנדרית, וכן על המודל שבנינו להערכת הסיכוי שבחירות שונות יניבו סופרסטארים בפרט, וערך כדורסל משמעותי בכלל.
מה ערכה של בחירת סיבוב שני לצורך בחירת סופרסטאר?
השאלה כמה שווה בחירת סיבוב שני קלה יחסית בהקשר הנוכחי – הסיכוי לסופרסטאר בסיבוב השני הוא 0.2%, עקב המקרה האחד והיחיד של ניקולה יוקיץ' בבחירה ה-41. ערך הכדורסל הצפוי מבחירת סיבוב שני עומד על 19% בהשוואה לבחירה הראשונה, למשל. לכן, נראה שבחירות הסיבוב השני, כבודן במקומן מונח, אולי יאפשרו לצוד מספר שחקני ספסל מוצלחים אבל תרומתן הישירה להפיכת הקבוצה לקונטנדרית צפויה להיות נמוכה.
מה ערכה של בחירת סיבוב ראשון לצורך בחירת סופרסטאר?
השאלה כמה שווה בחירת סיבוב ראשון בהקשר הנוכחי יותר מסובכת – מצד אחד אפשר לחשב את השווי הממוצע של בחירת סיבוב ראשון, מצד שני הפערים העצומים בין האשכולות השונים מצביעים על כך שהממוצע אינו הנתון הרלבנטי לבחינת השווי שלהן.
כך למשל, הסיכוי לבחירת סופרסטאר בבחירות 2-4 הינו כ-12%, בעוד שבבחירות 5-9 הוא רק 3.5%, ב10-14 רק 1.2%, וב15-20 רק 2%.
אם ניקח לדוגמא את שלושת בחירות של אוקלהומה בסיבוב הראשון בדראפט 2021 – 6, 16 ו-18 – הרי שהסיכוי ששלושת הבחירות הללו, ביחד, יניבו סופרסטאר אחד עבור אוקלהומה הוא בערך 7.5%, כלומר כשני שליש מהסיכוי לבחירת סופרסטאר אחד בבחירת 2-4 בודדת, העומד, כאמור, על 12%.
כמובן שיתכנו שינויים משמעותיים בין מחזורי דראפט שונים, ולפחות בשלב זה נראה שמחזור 2021 עתיר כשרון, אך גם אם אכן כך, יתכן שזה יכול להעלות במשהו את הסיכויים בבחירה ה-6, אבל לא ברור שזה נכון גם לגבי ה-16 וה-18.
לפיכך, בהסתכלות הכוללת וארוכת השנים, נראה שמספר בחירות הסיבוב הראשון רלבנטי להשגת סופרסטאר פחות מאשר מספר הבחירות בצמרת הדראפט.
האם הבחירות של פרסטי יכולות להפוך לבחירות בצמרת הדראפט?
ברור שהיכולת של פרסטי "לגרום" לבחירות שלו להיות בחירות צמרת מוגבלת.
בחירות מקוריות – על מנת להגביר את הסיכויים שבחירות מקוריות, של אוקלהומה עצמה, יהפכו לבחירות צמרת, נדרש פרסטי לטנקק, ו/או לקוות שקבוצות אחרות לא תתנטקנה (מתברר שיש מילה כזאת, מי ידע?) ו/או שאלת המזל תאיר לו פנים בהגרלת הלוטרי. חסרונותיו של תהליך טנקינג מתמשך הוסברו בפרק הקודם, הציפיה שקבוצות אחרות לא תתנטקנה (שוב!) אינה עולה בקנה אחד עם דפוסי הניהול בליגה בשנים אחרונות, ואלת המזל, כידוע, לעתים עסוקה בדברים אחרים.
בחירות חיצוניות – השאלה האם בחירות חיצוניות יתבררו כבחירות צמרת תלויה בשני משתנים עיקריים:
הראשון, הוא מאזן הקבוצות שהעבירו את הבחירות לאוקלהומה. מרביתן, למעט יוסטון שהלכה בעצמה לבניה מחדש, אינן קבוצות תחתית ולכן הסיכויים לבחירת לוטרי בכלל, ובחירת צמרת בפרט, נמוכים להפליא.
השני, הוא ההגנה על הבחירות שהועברו. רוב הבחירות החיצוניות שאגר פרסטי מוגנות, כך שבפועל דווקא אם יהפכו לבחירות צמרת יישארו אצל הקבוצות האחרות, ויהפכו לבחירות חלופיות שתעבורנה לפרסטי רק מאוחר יותר, אם בכלל. יש בכך משהו מתסכל – אם הבחירה נמוכה יחסית הסיכוי לסופרסטאר נמוך, ואם הבחירה גבוהה היא לא תתממש כלל. אאוץ'.
הנקודה האחרונה נראית, בשלב זה, כמכשול משמעותי – נראה שעל מנת להשיג בחירות גבוהות על אוקלהומה לטנקק, וגם אז לא בטוח שזה יעבוד, בעוד שהבחירות החיצוניות שקיבלה מוגבלות בדיוק בנקודה זו!
פרסטי, כמובן, היה מודע לכך בעת שחתם על העסקאות הללו, אז…
כיצד ניתן להסביר זאת?
ראשית, כמובן שהיה מעדיף מספר רב של בחירות שעשויות להתברר כבחירות בצמרת הדראפט, אבל ההגנה על בחירות בכלל, וכזו שמגנה על בחירות גבוהות, נניח 1-4 או 1-6 בפרט, נפוצה ומקובלת בליגה, ואין לצפות, אפילו מפרסטי, שישנה את המוסכמות בשוק. לא בדקתי אחת אחת, אבל אני מתרשם שמידת ההגנה שפרסטי נאלץ להתפשר עליה אינה חריגה, לטוב או לרע, יחסית למקובל בליגה.
שנית, בעיקר בנוגע לבחירות בשנים הקרובות, גם הסרת הגנה פורמלית אינה בהכרח מועילה. כך למשל בעסקת כריס פול קיבלה אוקלהומה את הבחירה של פיניקס ב-2022 מוגנת 1-12. גם אם נניח שהבחירה לא הייתה מוגנת – מה הסיכוי שפיניקס, שצפויה להיות קבוצה חזקה גם בעונה הבאה, תגיע ללוטרי? וגם אם תגיע, מה הסיכוי שתזכה בבחירת צמרת בדראפט? שוב, קלוש ביותר.
שלישית, ככל שהבחירות רחוקות יותר, אי הוודאות בנוגע לרמתה הצפויה של הקבוצה המעבירה את הבחירה, גבוהה יותר. על כן, בבחירות רחוקות יותר יש יותר טעם "להתעקש" על הסרת ההגנה, ונראה שפרסטי אכן עשה זאת – במקרה של הקליפרס ושל יוסטון, שתי "ספקיות בחירות רחוקות בכירות" של פרסטי, הבחירות של הקליפרס אינן מוגנות כלל, ואלו של יוסטון "רק" 1-4. אפשר לייחס זאת לעוצמת הצורך של שתי הקבוצות בטרייד עם פרסטי, ועדיין, ברור שאין בכך שום ערובה לבחירה בצמרת הדראפט, מאחר וקשה להעריך את מאזנן הצפוי של שתי הקבוצות ב-2025 למשל. הקליפרס יכולים להיות בעידן פוסט קוואי, אבל גם לא. יוסטון החזקה של הארדן וראסל, הפכה בתוך קיץ אחד לקבוצת תחתית, אבל עד 2025 עלולה לשוב ולהיות קבוצה חזקה. גאד נוז.
רביעית, מה שגם מסתדר היטב עם הרקורד של פרסטי, יתכן שהוא מאמין ביכולתו להמשיך ולסחור בבחירות שיקבל, באופן שיגביר את נכסיו, ובסופו של דבר יביא אותו למטרתו.
לכן, נראה שהשאלה הרלבנטית כעת הינה
כיצד ניתן למקסם את ערכן של בחירות סיבוב ראשון מוגנות?
טרייד-אפ
כלומר לשלם עבור בחירה גבוהה יותר של מועדון אחר. מדוע יסכים המועדון האחר לוותר על הבחירה הגבוהה? יתכנו מספר סיבות:
א. קבוצות שאין להן זמן להשקיע בשחקן צעיר, מאחר והן בשיאן וצריכות להשקיע בכאן ובעכשיו ולא בעתיד, דוגמת גולדן סטייט למשל.
ב. קבוצות שכבר בנו לעצמן שלד של כוכבים צעירים וצריכות בעיקר להשקיע בשחקנים בשלים מסביבם, דוגמת מיניסוטה למשל.
ג. קבוצות שיש להן כבר שחקנים מובילים בעמדות שבהן משחקים השחקנים הצפויים להיבחר בצמרת הדראפט, וירצו לעשות טרייד דאון עבור שחקן שאולי פחות מוכשר אך משחק בעמדה שיותר מתאימה להן.
ד. קבוצה שמעוניינת בשחקן שאין לו הייפ גבוה, ומניחה שהוא יהיה פנוי גם בבחירות הנמוכות יותר, כך שהיא מוכנה להעביר את הבחירה הגבוהה עבור בחירה נמוכה יותר, שבה תקבל את השחקן שהיא ממילא רוצה, ושוב, כמובן, עבור תמורה נוספת בדמות בחירה נוספת או שחקן צעיר. עסקאות שניתן לייחס להן את הרציונל הזה הן עסקת סאריץ' לפיניקס ב-2019, שכללה בנוסף לסאריץ' את הבחירה ה-11 (קמרון ג'ונסון המופלא), עבור הבחירה ה-6 (ג'ארט קולבר), ואולי גם עסקת דונצ'יץ-יאנג ב-2018 שהביאה לאטלנטה את קאם רדיש בשנה לאחר מכן.
הטרייד-אפ יכול להיות ישיר, בין שתי קבוצות, או לכלול קבוצות נוספות. חזקה על פרסטי השועל שידע לזהות את האינטרסים של הקבוצות הרלבנטיות ולמצוא את הדרך שתספק להן את מה שהן מבקשות.
אז נניח שפרסטי מצליח לעשות טרייד-אפ, האם אפשר לסמוך על הבחירות שלו בצמרת הדראפט?
אין כל ערובה להצלחה, כמובן, אבל הסתכלות על הרקורד של פרסטי, שבחר בצמרת הדראפט בין השנים 2007-2009, בהחלט נותנת בסיס לאופטימיות.
ובכן, אם מסתכלים על בחירות הסיבוב הראשון, אחוזי ההצלחה הם 5/5 אם אתם ממש אוהבים את ג'ף גרין, כמוני, אבל גם אם לא, 4/5 זה בהחלט מרשים.
כמו היום גם אז – מספר הבחירות של פרסטי היה גבוה מ"המקובל", כשבמהלך שלוש שנים הללו בחר 5 פעמים בסיבוב הראשון במקום 3 פעמים "כמקובל". שתי הבחירות החיצוניות, שהפכו לג'ף גרין ולאיבקה, הוכיחו את עצמן, אבל לית מאן דפליג שרוב "ערך הכדורסל" הגיע משלוש הבחירות הגבוהות ביותר, ורק מיעוטו מהבחירה ה-5 וה-24, שלא לדבר על בחירות הסיבוב השני שתרמו מעט מאד אם בכלל.
מדובר כמובן בדגימה זערורית, אבל בכל זאת כמה מילים:
ראשית, מהסתכלות על כלל הבחירות בין 2007 ל-2009 נראה שכמו בליגה גם אצל פרסטי – הסבירות להגריל סופרסטאר בבחירה מחוץ לארבעת הבחירות הראשונות נמוכה מאד.
מצד שני, הממוצע בליגה כולה מצביע על כך שגם בבחירה מתוך 4 הראשונות הסיכוי להגריל סופרסטאר נמוך למדי. כפי שראינו דלעיל, הסבירות ששחקן שנבחר בבחירות 2-4 יתברר כסופרסטאר הינה 12%. לפרסטי היו 3 בחירות באשכול זה, כך שהתוחלת שלו לבחור לפחות סופרסטאר אחד, משלושתן ביחד, הייתה כ-40%. ברור שמדובר בדגימה קטנה, ברור שיש הבדלים באיכות הדראפטים, אבל גם ברור שהשורה התחתונה היא שפרסטי בחר 3 סופרסטארים! שאפו!
אין ספק שפרסטי ישמח "לעשות אוקלהומה 2007-2009 שוב", כלומר למצוא 3-4 כוכבים, לבנות מהם שלד צעיר ועתיר פוטנציאל, ולהשתמש בשאר הצעירים והבחירות על מנת להשיג רול פליירז טובים מסביבם, אבל למרות הרקורד המרהיב שלו בסוף העשור הראשון של המילניום, אין כל ערובה שיצליח לעשות זאת שוב.
על כן, עלינו לבחון גם אפשרויות נוספות.
העברת הבחירות בטרייד עבור כוכב
האפשרות לסחור בבחירות עבור כוכב, שהביאה לפרסטי חלק ניכר מהבחירות שלו, פתוחה, כמובן, גם בפני פרסטי עצמו. בדיוק כמו שיוסטון העבירו בחירות לפרסטי עבור ראסל, ושנה מאוחר יותר קיבלו על כך פיצוי בטרייד של הארדן לברוקלין.
תופעת ההגנה על הבחירות, ש"פוגעת" בפרסטי כשהוא מקבל בחירות, פחות רלבנטית במקרה כזה, מאחר וכאמור בחירות מוגנות הן הסטנדרט בליגה. בנוסף, פרסטי יכול להחליט לוותר על ההגנה על הבחירות המקוריות שלו, או להעביר תשלום נוסף לקבוצות שהעבירו לו את הבחירות החיצוניות, על מנת שיוותרו על ההגנה (נדמה לי שזה אפשרי וקרה בעבר).
בכל מקרה, מספר הבחירות העצום, והתרומה השולית הפוחתת של כל אחת מהן עבורו, מקנים לפרסטי יתרון תחרותי ברור – הוא יכול לשלם יותר מאחרים, הן מבחינת מספר הבחירות, והן מבחינת היבטים אחרים שלהן (בחירות מקוריות מול בחירות חיצוניות, טווח שנים ועוד).
נכון, גם שותפיו הפוטנציאליים לעסקה מודעים לכך, ועלולים לנסות לנצל זאת, אבל בסופו של דבר הם אמורים לפעול באופן רציונלי, ולהעדיף את העסקה הטובה ביותר על הלוח עבורם, ונכסיו של פרסטי בהחלט מעלים את סיכוייו להציע אותה.
ואיך הרקורד של פרסטי בטריידים עבור כוכבים?
ובכן, אם נפשפש בארכיונים המאובקים נראה שפרסטי לא נכשל בטריידים עבור כוכבים, אך הצליח פחות מאשר בבחירות דראפט. בין השחקנים שהגיעו לאוקלהומה, ככוכבים מבחוץ, במהלך השנים, ניתן לציין בעיקר את פול ג'ורג' מאינדיאנה וכריס פול מיוסטון. אם מותחים את ההגדרה "כוכב" ממש עד לקצה הלא כוכבי שלה, אפשר לציין גם, אוי לעיניים שכך קוראות, את כרמלו הדשן שהגיע מסיר הבשר של ניו יורק.
מבחינת כושר משחק, פול ג'ורג' שיחק באוקלהומה לא פחות טוב מאשר באף תחנה אחרת בקריירה שלו, אבל התקשה להגיע להישגים משמעותיים והודח פעמיים בסיבוב הראשון. אפשר בהחלט לייחס זאת, בין השאר, לשתי הנפשות הבלתי מושלמות שחלקו איתו את הובלת הקבוצה – ראסל וכרמלו – ולדעתי בצדק, אבל אם נוסיף לכך את העובדה שג'ורג', למרות שחתם על חוזה ארוך טווח באוקלהומה, העדיף בסופו של דבר לשחק במקום אחר, אפשר לומר שגם אם הטרייד עבור פול ג'ורג' הביא לרווח ניכר, הוא לא הסתיים ב"השתלת" כוכב מבחוץ בקבוצה. גם כרמלו המבוגר לא הותיר חותם מיוחד בקבוצה, והוטרד הלאה.
המקרה של כריס פול מעניין יותר. ראשית, כפי שראינו בפרק הקודם, השחקן בהחלט הותיר חותם בקבוצה. שנית, ואולי לא במקרה, הוא עשה זאת ללא נוכחותו של ראסל בקבוצה, ושלישית, למרות ההצלחה היחסית, גם הוא הוטרד הלאה.
לטעמי, למקרה של כריס פול נסיבות מיוחדות – כריס פול הוא שחקן שידע לתרום בכל מקום בו שיחק, היה לו וואקום ברור למלא, ולמרות כל אלה הוא הוטרד הלאה, ובצדק, פשוט מכיוון שהטיימליין שלו לא התאים לשאר הקבוצה – כך שאני מתקשה ללמוד מהמקרה הזה על יכולתו של פרסטי לשלב כוכבים מבחוץ.
לטעמי, בסופו של דבר פרסטי לא הצליח להשתיל כוכב מבחוץ באוקלהומה וניתן לייחס זאת לנוכחותו של ראסל, אך גם לכך שהכוכבים שהגיעו לאוקלהומה מבחוץ לא עשו זאת מרצונם, ונראה היה שהם מעדיפים שלא להישאר בשוק קטן ונידח.
ההיבט הראשון, ראסל, כבר אינו רלבנטי, אך ההיבט השני, המיקום, בהחלט עלול להקשות על פרסטי גם בעתיד. לכן, השאלה הבאה שעומדת לפתחנו הינה…
כיצד ניתן לגייס סופרסטארים מבחוץ לקבוצה משוק לא אטרקטיבי?
כפי שהוסבר כאן בהרחבה, בשנים האחרונות:
א. הרוב המכריע של הסופרסטארים שעזבו את קבוצותיהם כסופרסטארים בחרו לעבור לשווקים אטרקטיביים. אני מחריג את הקדנציה השנייה של לברון בקליבלנד, שאמנם היוותה מעבר של סופרסטאר משוק אטרקטיבי לשוק שאינו כזה, אבל אי אפשר, לדעתי, לנתק אותה מהזיקה הראשונית של לברון לקליבלנד. הרי ברור שלא היה עוזב את מיאמי לטובת טורונטו או שרלוט.
ב. שני סופרסטארים מצאו את עצמם בשווקים לא אטרקטיביים – קיירי בבוסטון, וקוואי בטורונטו – ושניהם עזבו מיד בתום החוזה. אחד מהם לא ממש הסתדר בקבוצתו החדשה, השני דווקא כן ואף זכה באליפות.
ג. שני סופרסטארים בחרו לעבור לשווקים לא אטרקטיביים, מיוזמתם, והם מהווים מקרים מעניינים בכלל, ובהקשר של אוקלהומה בפרט – כריס פול שעזב את הקליפרס לטובת יוסטון, וראסל ווסטברוק שהחליף אותו שם.
מה גרם לכריס פול להעדיף את יוסטון על לוס אנג'לס המעתירה?
השיקול כספי קיים – אאל"ט המיסים בטקסס נמוכים מאשר בקליפורניה – אבל קשה לי להאמין ש-5%, לכאן או לשם, שווים את המעבר הזה לאדם עשיר כל כך.
השיקול המרכזי, להערכתי, היה רצונו של פול לזכות בטבעת, והערכתו שיוסטון של מורי והארדן, בתוספת שלו, הינה האופציה הטובה ביותר עבורו לאתגר את הלוחמים. כידוע, יוסטון לא זכתה באליפות, פול הסתכסך עם הארדן, והקבוצה התפזרה, אבל גם בדיעבד אני חושב שהניתוח של פול/הארדן/מורי היה נכון ביסודו.
אצל ראסל היו פחות אפשרויות מכיוון שאוקלהומה התפרקה, אבל נראה לי שגם ראסל שמח להצטרף להארדן בניסיון ללכת עד הסוף. כלומר, נראה שמה שהביא את פול וראסל ליוסטון הייתה ראייתם את הארדן, והקבוצה שסביבו, כאמצעי הטוב ביותר שעמד לפניהם לזכות באליפות.
אם לסכם את תזוזת הלוחות הטקטוניים של הסופרסטארים בליגה בהקשר של אוקלהומה נראה שפרסטי יכול להסיק את המסקנות הבאות:
א. סיכוייו לגייס סופרסטאר מבחוץ, כסופרסטאר ראשון בקבוצה, אפסיים. גם הרבה מקום מתחת לתקרת השכר לא יעזור כאן. במובן זה אין לו אפשרות ממשית לתרחיש לייקרס/קליפרס במסגרתו הקבוצה מגייסת כוכבים מבחוץ על ידי החתמת כוכב אחד והטרדת נכסים עבור השני. טאף לאק, אבל זה המצב.
ב. אם הצליח למצוא סופרסטאר בדראפט, ולבנות סביבו קבוצה בעלת פוטנציאל, יש לו סיכוי, גם אם לא גבוה, למשוך סופרסטארים אחרים המעוניינים בטבעת, בעיקר אם אוקלהומה תיתפס כפלטפורמה המועדפת לזכייה באליפות. על מנת לעשות זאת הוא צריך למצוא סופרסטאר בדראפט, או בטרייד על שחקן שיתברר כסופרסטאר (נוסח הארדן ביוסטון), ולאחר מכן למשוך סופרסטאר שני ואולי גם שלישי (נוסח פול/ראסל).
ג. פרסטי יכול להטריד עבור סופרסטאר מבחוץ שנמצא על המדף, גם אם סביר להניח שהסופרסטאר יעזוב בתום חוזהו, בתקווה שהתקופה של הסופרסטאר במועדון תספיק על מנת לזכות בתואר. קשה להעריך את הסיכויים להצלחה בתרחיש כזה, וההיסטוריה הקרובה מרמזת שבתקופתו של הסופרסטאר בקבוצה הכול יכול לקרות – קיים סיכון שהמהלך יכשל, על הפרקט ובחדר ההלבשה (תרחיש קיירי בבוסטון), יתכן שהכוכב לא יעשה את ההבדל (תרחיש פול ג'ורג' באוקלהומה), ויתכן גם שהקבוצה תלך עד הסוף (תרחיש קוואי בטורונטו). לטעמי, עדיף שהכוכב הממורמר שיגיע לאוקלהומה לא יהיה הכוכב הראשי אלא הכוכב השני או השלישי בקבוצה, אבל אם לא יתמזל מזלו של פרסטי להגריל סופרסטאר בדראפט, אזי בלית ברירה, אפשר לנסות תרחיש קוואי שכזה, ולקוות שעונה או שתיים יספיקו על מנת לזכות באליפות.
"עצור!", קפץ אשך טמיר המקורי כנשוך נחש, "שכחת שלפרסטי כבר יש סופרסטאר, ושמו בישראל שרגא!".
הטיעון לגיטימי, אט"ה יקירי, אבל אישית אני חושב שעדיין מוקדם להכריז על כך. ברור שיש פוטנציאל, אבל זה עדיין יכול ללכת לכאן או לכאן, ולכן קשה להסתמך על כך בתכנון הכולל. ובכל מקרה, כרגע, הוא עדיין לא שחקן ברמת לברון / קוואי / דוראנט שנתפס כמי שיכול להביא סופרסטארים אחרים, ורול פליירז שוחרי טבעת, למועדון, כך שלדעתי, בשלב זה, פרסטי צריך להניח הנחה מחמירה, ולהמשיך לחפש סופרסטארים בפוטנציה נוספים.
סיכום הפרק
הרקורד של פרסטי בבחירות צמרת בדראפט בהחלט מרשים וגם מהווה בסיס לאופטימיות, אבל אין זו ערובה לעתיד. המיקום הגאוגרפי של המועדון יקשה על פרסטי למשוך סופרסטארים בשוק החופשי, או בטרייד כפוי מצידם, ונראה שעליו בעיקר לפתח סופרסטארים בעצמו, לקוות שימשכו סופרסטאר 2/3, ו/או להטריד עבור סופרסטאר "מתוסכל" שיישאר באוקלהומה לתקופה מוגבלת.
ניתן לומר שמימוש מספר הבחירות העצום שאגר פרסטי, כמות שהוא כיום, הוא בעל פוטנציאל מוגבל לבניית קונטנדרית, הן מאחר והבחירות מוגנות ברובן, הן מאחר והיכולת לקלוט ולפתח כל כך הרבה שחקנים צעירים בתוך זמן קצר הינה מוגבלת מסיבות מקצועיות, והן מאחר והיכולת להשאירם במועדון לאורך זמן הינה מוגבלת מסיבות פיננסיות.
על כן, נראה ש"ביי הוק אור ביי קרוק" פרסטי יבצע עסקאות שמטרתן להביא שחקנים נדירים, סופרסטארים או בעלי פוטנציאל כזה, באמצעות טרייד-אפ, באמצעות הטרדה עבור כוכבים מבחוץ, וקרוב לוודאי שבאמצעות שילוב של השניים.
יתרה מזו, על פרסטי להשכיל ולממש את הנכסים שברשותו בתקופת זמן קצרה יחסית, שתאפשר ריכוז כשרון המספיק ליצירת קונטנדרית, ועם קצת מזל, גם אלופה.
בסופו של דבר הבחירה בין האסטרטגיות הללו תתממש בהקשרים ספציפיים – התפתחות השחקנים בקבוצה, הזדמנויות בשוק הטריידים, מועמדים בדראפט, ושחקנים חופשיים שירצו כך ולא אחרת – ובמועדים ספציפיים. במובן זה, גם פרסטי עצמו, להערכתי, אינו יודע בשלב זה איזו אסטרטגיה תתממש ומתי, אלא בעיקר אוגר נכסים שיאפשרו לו למקסם את ההזדמנויות שיופיעו על הלוח – בדראפט, בשוק החופשי, ובטריידים.
בפרק הבא, ו"האחרון לעונה", נבחן כיצד פרסטי יכול לממש את האסטרטגיות שפורטו לעיל, תוך ניצול מירבי של הנכסים שאגר, בדראפט הקרוב ובעונה הקרובה.
שחר אלוני
17 יול 2021 11:47:21תודה מאנו!
Avri
17 יול 2021 12:24:24סחתן על עבודת הסמינריון מיקי, ופעם הבאה שאתה מכנה את בוסטון 'שוק לא אטרקטיבי' אני שולח אותך להכיר את הדגים בנהר הצ'ארלס 😉.
–
הסיפור של אוקלהומה הרבה יותר פשוט וקצר. אם פרסטי מצליח לתרגם את הבחירות, בין טרייד ובין בבחירה, לשחקן אחד מוביל (רמת השרגא), ועוד שלושה שחקנים משלימים טובים (רמת הדורט), הצליח לו בענק. עם קמבה דורט, שרגא ועוד קצת השלמות יש לו קבוצה תחרותית לשנים הקרובות.
–
בדיוק מהבחינה הזאת הויתור על מוזס בראון תמוהה. יש לו פוטנציאל להפוך לאחד משלושת השחקנים המשלימים האלו, ובדיוק בעמדות שחסרות לו.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 12:38:47תודה אברי.
.
בעניין בוסטון – אל תירה בשליח… את הטענות צריך להפנות לקיירי, קוואי, דייויס, דוראנט ואפילו באטלר, שמתעקשים לחתום בסן פרנסיסקו / לוס אנג'לס / ניו יורק ומיאמי, ובהן בלבד.
.
אבל ברצינות – גם אותי קצת מפתיע שבוסטון, שיקאגו ופילי, ערים גדולות ומועדונים עם מסורת מפוארת בליגה, לא מצליחות למשוך סופרסטארים מבחוץ. יתכן, ויתברר בהמשך, אם הן לפחות מצליחות שלא לאבד סופרסטארים בעצמן, שזה גם לא מעט בימינו אנו, אבל גם זה תלוי בטייטום, בראון ואמביד, ולא בי 😉
.
בעניין אוקלהומה – ע"ע המסר לאשך – לדעתי עדיין אי אפשר להגדיר את שרגא כסופרסטאר, ובכל מקרה, אם לבחון את מספר הסופרסטארים בסגל של האלופות האחרונות, בדרך כלל אחד לא מספיק, אז לדעתי הסגל הקיים, בטח עם קמבה, ממש לא מספיק כדי ליצר קונטנדרית של ממש, ונראה לי שלפרסטי, ואוקלהומה, כבר נמאס לעוף בסיבוב הראשון כל שנה. צריך ללכת עד הסוף, ולקחת את הסיכונים הכרוכים בכך.
Smiley
17 יול 2021 13:09:56או שיצליח להביא 2 בעסקת חבילה (כמו קוואי שהביא איתו את ג'ורג') – יש לומ ספיק נכסים כדי להביא בן זוג לסופרסטאר, שאם וכאשר מגיע בתנאי הנ"ל
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 13:17:29מבחינת מספר נכסים – אני מסכים. הבעיה, לדעתי, היא שהסופרסטאר הראשון בחבילה (קוואי בדוגמא של הקליפרס) לא ירצה לבוא דווקא לאוקלהומה אלא לקבוצה בשוק גדול. תיאורטית, תרחיש כזה יכול לקרות אפילו הקיץ, מאחר ולאוקלהומה יש גם מקום מתחת לתקרה, וגם נכסים לטרייד, אבל לא קוואי, ולא מישהו אחר ירצה לדעתי ללכת לשם.
.
תרחיש נוסף, שלא התייחסתי אליו, הוא לאסוף שחקני משנה, למשל להציע חוזה לאיזה ג'ון קולינס או דרוזן כזה, לדעתי לא כדאי לעשות זאת, מאחר והם לא מספיק טובים כבסיס לקונטנדרית ויגבילו אופציות לעתיד.
Smiley
17 יול 2021 14:35:23אני חושב שבמצב כזה יהיה ״דיל״ עם שניים שידעו שהם באים ביחד (מו מקרה קיירי ודוראנט).
.
לגבי שחקני משנה, אני מסכים שלא הייתי הולך על מהלך כזה ונותן לשחקנים שיש כבר להתפתח.
צריך קודם לאסוף את הפוטנציאל סופרסטאר ורק אחר כך לבנות סביבו לפי הצורך.
asaf
17 יול 2021 13:14:49לגמרי סמינריון מאנו. יופי של ניתוח. לאור היסטוריית הבחירות הלא רעה בכלל של פרסטי יש מקום לאופטימיות.
דה שוט
17 יול 2021 13:18:15תודה מאנו, מעניין כתמיד. כל הכבוד על המחקר המעמיק.
לגבי פרסטי –
בשורה התחתונה – הוא בחר בדראפט בתוך זמן קצר את דוראנט, ראס, הארדן ואיבקה. שלושה מתוכם MVP מאטיריאל. הרביעי, בשיאו, PF משלים מהמעולים בנמצא.
הוא השיג איתם גמר כללי אחד ועוד שתי סדרות גמר מערב, אחת מהן לפנתיאון.
הצלחה?
כישלון?
לא יודע. כל דבר אפשר לראות בכמה דרכים.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 13:39:35לדעתי זו לגמרי הצלחה, גם בלי אליפות. לא חושב שיש מישהו שחושב אחרת. חושב שהיו טעויות לאורך הדרך, אבל בשורה התחתונה, זו לגמרי הצלחה.
רן הנרגן
17 יול 2021 13:49:40כשלון טוטלי. כמה פעמים GM מצליח לרכז אצלו בקבוצה כזו כמות של כשרון מסידרת בחירות דראפט שנפרסה על 3 – 4 שנים? הוא נכשל בשני מישורים , ניהול אגואים ומאמן. אף קבוצה לא זוכה באליפות אם היא נכשלת באלמנטים האלו
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 14:00:19אבל למה לגנות אותו על ניהול אגו ומאמן ולא לתת לו קרדיט על בחירת הכשרון? נניח שקיירי ולאב לא נפצעים ב-2015 והקאבס זוכים באליפות, ונניח שדוראנט בקיץ 2016 חותם בספרס, והם זוכים ב-2017 ו-2018, האם לדעתך לא היה מקום לשבח את הנהלת הלוחמים על סטף, קליי, דריימונד וההחתמות של בוגוט, איגי ושון? לדעתי בהחלט כן.
דה שוט
17 יול 2021 16:46:31בגדול אני נוטה להסכים עם רן. כשל עם המאמן ועם ניהול הכישרון שהיה לו ביד.
מצד שני – כניסה אחת פחות של בברלי לברך של ראס ואולי הייתה אליפות ב-2013.
בטח שהיה סיכוי גבוה מאוד לפחות לעוד גמר.
אי אפשר להתעלם מגורם המזל.
רן הנרגן
17 יול 2021 13:32:37כל הכבוד על ההשקעה.
.
ה"תהליך" של הינקי הדגים היטב שאוסף גדול של בחירות לא מבטיח אליפות במורד הדרך. אבל פרסטי GM טוב בהרבה מאלו שהיו בפילדלפיה אחרי שהליגה כפתה את גירושו של הינקי.
.
אין לאוקלהומה זמן. כמה שנים שגא יהיה מוכן לבזבז? זה לא רק התסכול מלהיות בקבוצה ללא שאיפות (נהפוך הוא, טאנקינג) זה גם כסף. אמנם חוזה מקס נותן אותו סכום בכל קבוצה אבל את הסופר מקס כול לקבל רק שחקן שנבחר ל אול-נבא. טיטום מקלל במרץ את העיתונאים שבוחרים את שלוש החמישיות ומאשים אותם שגזלו ממנו 25 מיליוני דןלרים. לשגא אין סיכוי לקבל מקום באחת החמישיות האלו מקבוצה מדשדשת באוקלהומה.
.
הזינוק הגדול קדימה, של ג"ס, התרחש בעקבות העסקה שבה הוחלף מונטה אליס באנדרו בוגוט שהביא הגנה, מסירות וריבאונד ובעיקר מנהיגות לצמד גארדים צעירים. אני חושב ששגא בשלוש שנותיו הרשים לא פחות מקרי בשלוש השנים הראשונות שלו. קרי נבחר לאול סטאר רק בשנה בחמישית שלו בליגה. פרסטי צריך למצוא את הבוגוט שלו ולהיות מוכן לשלם עבורו.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 13:42:20תודה רבה רן.
.
לא חשבתי בכלל על עניין הסופרמקס, בהחלט נתון רלבנטי לסיכויי שימורו של הסופרסטאר הראשון. תודה רבה.
.
בעניין בוגוט – אין ספק שעשה הבדל, אבל חייבים לציין שלגולדן היו, בנוסף לסטף, גם את קליי וגרין, ונכון לעכשיו, אני עדיין לא מוצא כאלה באוקלהומה. יתכן שדורט ימשיך להשתפר, אבל, גם איתו הם עדיין "רזים" מדי לטעמי.
רן הנרגן
17 יול 2021 14:27:27דרימונד גרין ב 2015 רק התחיל את השנה השלישית שלו ואף אחד לא תכנן שיהיה בחמישיה. רק הפציעה של דיויד לי הנשכח שהיה השני בהררכיה של ג"ס העבירה את גרין לחמישיה ומאז הוא לא הסתכל אחורה. לו דורט נמצא באותה נקודה שגרין היה בה. אני לא אומר שגם הוא יזנק 3 דרגות קדימה כמו שגרין עשה אבל הפוטנציאל קיים.
.
אני לא אופתע אם פרסטי ינסה להביא כבר השנה אחד מ RFA שהקבוצה שלהם מהססת לשים עליהם חוזה שיסתום לה את התקרה, קולינס (יותר בעיתי) או דנקן רובינזון הם הבולטים. אחד היתרונות של ערימת הבחירות שיש לו שהיא יכולה לסיע בהפטרות מחוזים רעים.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 14:36:02דנקן רובינסון זה רעיון מעניין מאד, במיוחד אם גם פוחצ'בסקי יקלע לשלוש. קשה יהיה לעצור שני שרוכים כאלה.
Smiley
17 יול 2021 14:33:18שג״א שחקן נפלא, אבל הוא רחוק מהסופרסטאר שעושים ממנו בהופס.
הוא עדיין לא שחקן משנה גורלות, ויש מצב שהוא יהיה פתיון לסופרסטאר בעוד כמה שנים.
לטעמי כרגע הוא יכול להתפתח לשחקן שלישי בקונטנדרית, שני בשיאו.
רן הנרגן
17 יול 2021 15:41:28לפני שנותנים לו מקס כדי לברר
Pitzo
17 יול 2021 21:35:08התהליך של הינקי ובהמשך המימוש של אחרים דוקא הביא קבוצה שהגיעה להישגים יפים ולמעמד של מועמדת ועדיין שם.
שג״א מזכיר לי קצת מק״ו ולא בטוח בכלל שהוא דוקא אבן הבניין הראשונה שלהם
חגי "התותח" ניסני
17 יול 2021 14:49:37היקום קורס לתוך עצמו ויש טור שלם שאנחנו מסכימים על כולו. וכרגיל עוד טור מעולה לאוסף. מניח שבפרק הבא כבר יהיו מחלוקות. תודה.
פינגבק: קיצור תולדות אוקלהומה 8 – פירוק והרכבה / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops
עידו גילרי
17 יול 2021 14:52:57מאנו תהייה שעלתה לי לראש והייתי שמח לדעתך – אם פרסטי נשאר בבית ומחליף את ביופורד אתה רואה את 2013 ו-2014 קורות?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 16:04:41לא רואה סיבה מיוחדת לשינוי. מה שכן, אם פרסטי מחליף את ביופורד ב-2018 אני רואה שינוי אדיר…. ☹️ סתם בזבזנו 3 שנים.
עידו גילרי
17 יול 2021 17:50:49אני כן. לדעתי הוא היה הולך לפירוק ובנייה כמו שהרבה אוהדים רצו והיינו מפספסים את אחת הקבוצות הקסומות שידעה הליגה.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 17:58:41מדוע בעצם אתה חושב כך? הספרס של 2012 עדיין היו קבוצה חזקה, מנוסה ומאומנת, כך שאני לא מוצא סיבה לפרק אותם.
.
יתרה מכך, פרסטי עצמו הראה בעבר שהוא לא מהממהרים לפרק – אחרי שדוראנט עזב הוא לא הטריד את ראסל, להפך, החתים אותו על חוזה ארוך טווח, הטריד עבור פול ג'ורג' וכרמלו, החתים את פול ג'ורג', ועוד. היו לו לפחות 6 חלונות זמן ללכת לפירוק לפני קיץ 2019, והוא הלך לפירוק, ככל שאנחנו יודעים, רק אחרי שפול ג'ורג' ביקש את הטרייד.
עידו גילרי
17 יול 2021 19:17:09את אותו דבר בדיוק שאתה אומר על 2019 ניתן להגיד על 2009 או 2010 ועדיין הם לא הלכו לפירוק והתוצאה ידועה
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 19:34:36אני מתקשה להאמין שאתה מתכוון לכך ברצינות, אולי המתח לקראת הלילה משפיע? 😉…
בשנת 2009, טים דאנקן בן ה-33 היה כבר אלוף עולם 4 פעמים, מאנו בן ה-32, וטוני בן ה-28, היו עם 3 אליפויות. אף אחד מהם לא חשב לעזוב. גם המאמן הוכיח את עצמו.
שום מנג'ר שפוי בדעתו לא היה מפרק את הקבוצה הזו. והאמת, שגם מנג'ר בלתי שפוי לא היה מפרק אותה.
עידו גילרי
17 יול 2021 19:37:14אני בעיקר מתקשה לשכוח את צווחות הגוועלט של אוהדי הספרס מאותה התקופה של לשלוח את הזקנים הבביתה לפני שהקבוצה מתפוררת
Havlicek stole the Ball
17 יול 2021 16:34:53נהדר כרגיל מינו מאקי! תודה גדולה!
בקשר להשוואה בין מיקומי הבחירות, עלה לי רעיון (נחמד?) להשוות בין הקריירות של הטופ-5 מול החמישיה 'המובילה' של שאר הדראפט (6-60). כמובן, צריך לתת לקריירה זמן להתפתח, אז נתחיל מדראפט 18 ונלך אחורה –
.
18 – נצחון קל לחמישייה הראשונה, עם אייטון, לוקה וטריי. טריפל ג׳יי מראה ניצוצות, ובאגלי ישתדל לא להפריע. הם יעפילו על שג"א, פורטר ג׳וניור, ברידג׳ס לבחירתך, סקסטון ושאמט. 4-0 לחמישייה הראשונה.
.
17 – צמוד, שאר הדראפט לוקח אבל טייטום שם 55. טייטום עם עתיד מבטיח, ומעט אחריו פוקס; לונזו בינוני מינוס וג׳קסון ופולץ הם כשלון נחרץ. את שאר הדראפט מוביל דונובן את באם, מרקנן, ג׳ארט אלן ודילון ברוקס. 4-2 ש"ד (שאר הדראפט).
.
16 – סימונס, אינגרם, ג׳יילן, בנדר וכריס דאן הם חמישייה נחמדה מאוד, אם תוציא ממנה שלושה אנשים. כנראה יפסידו למאריי, סאבוניס, הילד, סיאקם וברוגדן. בכנראה אני מתכוון ל-8 מתוך 10.
4-1 ש"ד.
.
15 – עכשיו כשאני מסתכל עליו, דראפט קצת מגעיל. קא"ט מוביל את דיאנג׳לו, פורזי, אוקאפור והזוניה ל….. נצחון או הפסד צמוד מאוד נגד בוקר, מיילס טרנר, נורמן פאוול סקארי טרי, הראל. 4-3 לש"ד.
.
14 – אמביד סוחב על גבו את שאר החמישיה הראשונה (א.א. גורדון, ג׳בארי, וויגינס ודנטה אקסום. יארדים אחרי תפיסה) מובסים נגד יוקיץ׳, רנדל, סמארט, דינווידי, גראנט, בוגדן, נורקיץ׳, קפלה, שׂאריץ׳.
.
13 – יאניס מנצח באחד על חמש את בנט, אולדיפו, אוטו פורטר, קודי זלר ואלכס ליין (מיי גאד). אם במקרה יאניס יתעייף, יעלו לשחק גם סי.ג׳יי, גובר, שרודר ואדאמס.
.
12 – מקרה מעניין מאוד. דיוויס ובראדלי ביל הם צמד מעולה, אבל לידם יש את קיד-גילג׳יזסכרייסטאתהגרוע, וויטרס ותומאס רובינסון מיודענו. האם הצמד יספיק כדי לנצח את לילארד, מידלטון, דריימונד, דראמונד וקראודר?
4-3 לש"ד עם שלשת נצחון לילארד.
.
11 – החמישייה הראשונה של קיירי, דרק וויליאמס, קאנטר, תומפסון וג׳יי.ווי מקבלת בראש בכל משחק מקוואי, קליי, באטלר, קמבה וטוביאס האריס/ווצ׳ביץ.
4-0 לש"ד.
.
10 – איך אפשר שלא לאהוב את ג׳ון וול, אוון טרנר, פייבוקס, וואסלי ג׳ונסון (שבחיי אלוהים לא זכרתי) ובוגי קאזינס? בקלות.
כמו כן, סביר שיפסידו מול ג׳ון רינגו, הייוארד, בלדסו, אייברי בראדלי, וכמובן, קווינסי פונדקסטר. 4-2 לש"ד.
.
ב09 יש כמדומני קרב צמוד (הארדן מול סטף), וב-08 החמישייה הראשונה מכסחת את השאר. מסקנות?
.
אין. סתם יצר השוואתי והכרעתי עלה בי. ברור שעדיין שווה לבחור כמה שיותר גבוה, אבל גם ניתן להבין שלרוב הקבוצות הגרועות (שלרוב בוחרות טופ פייב). רק ב-18 וב-08 שני השחקנים הטובים מהמחזור היו מהבחירות הגבוהות. ב-17 טייטום עדיף על מיטשל לדידי, ב-16 (אינגראם/בראון מול מאריי? לוקח את האחרון), ב-15 (קאט או בוקר? השני), 14 (אמביד או יוקיץ?), ו-12 (דיוויס או ליליארד? הכל כולל הכל) יש לכל הפחות שאלה. ב13, 11, ועשר השחקן הטוב נלקח מחוץ לחמישייה הראשונה.
.
ועכשיו, כשסיימתי, כמו נדמה לי שהיה פעם פוסט ממש דומה. היתכן?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 17:18:38תודה רבה האבליצ'ק, והשוואה מעניינת.
.
אני מסכים עם התוצאות שקבעת בדרבים השנתיים האלה. אני חושב שהן מצביעות על כך שהאשכול של 6-60, בסופו של דבר, נותן תוצאות טובות יותר מאשר 1-5. אבל….
.
אף אחד, אפילו לא פרסטי, לא בוחר את כל בחירות 6-60, אלא רק בחירה אחת, לעתים שתיים, ולעתים נדירות מאוד 3, בתוך האשכול הזה. לכן. ההשוואה המדויקת יותר היא מהו הערך הממוצע של כל אשכול. והערך הממוצע של האשכול של 1, ו2-4, גבוה בהרבה מאשר הערך הממוצע של בחירה באשכול 6-60. כלומר, אני בהחלט מעדיף את קוואי למשל, בבחירה ה-15, על קיירי בראשונה, אבל אם נעשה ממוצע של ה-15, הוא יהיה נמוך בהרבה מזה של הראשונה כי ב-15 יש לך את קוואי ויאניס, ולא הרבה יותר מזה, בעוד שבראשונה יש לך את דייויס, לברון ועוד הרבה מצוינים אחרים.
האווי לאסוף
17 יול 2021 16:41:23וואו מאנו, איזה פרוייקט הרמת פה! יש מצב שתרגום של זה מסדר לך משרת עוזר אצל פרסטי 🙂
Pitzo
17 יול 2021 20:53:24ראשית סחתיין על ההשקעה, היה מעניין לקרוא.
כחובב דראפטים רציתי להעיר כמה הערות.
1. פרסטי הצליח מאוד עם הבחירות, פחות בלשמור אותן.
2. הסיבה שאין לאוקלהומה אליפות היא בעיקר ווסטברוק. לא חושב שהאיש מתאים לקבוצה גדולה (ויעידו שרשרת הפדיחות בלייאוף) אולי בלעדיו גם דוראנט היה נשאר ולכן זה הפסד כפול.
3. אפילו אחרי הויתור השערורייתי על הארדן, עם רכז יותר יעיל היו עוד כמה גמרים ואולי אליפות שתיים.
4. כשיש כל כך הרבה בחירות, חלקן עתידיות (כלומר השחקנים וגם רמת השותפות לטרייד לא ידועים), רובן מותנות מקום והחשובות שבהן מותנות הגרלת לוטורי, קצת בדומה לתהליך של פילי, קשה להעריך כל בחירה מראש, צריך מערכת טובה של סקאוטינג וגי אם מוכשר בשביל לאלתר נכון בהתאם לצרכים ולכשרונות שיש על הלוח או בטריידים.
יהיו להם הרבה הזדמנויות, פרסטי נראה מתאים לנצל אותן נכון.
5. אח״כ צריך גם מערכת טובה לפתח עם אוירה טובה ווטרנים מתאימים.
6. תהליכים כאלה מתאימים בול לשווקים חלשים כמו במקרה הזה, כי כוכבים גדולים לא יגיעו מבחירה לשם.
7. סיבוב ראשון וגם במידה פחותה סיבוב שני זה דבר מאוד כללי. נסיון לאפיין טווח של 30 בחירות במאפיין כמו ממוצע נניח, לא מלמד יותר מדי.
8. מהי קבוצה מוצלחת? עניין של סופרסטארים? כמה צריך?
מהו סופרסטאר? האם זו הגדרה נקיה או תלוית הקשר ואולי היא הגדרה בדיעבד?
יש תפיסה ששניים שלושה כאלה זה תנאי הכרחי למועמדת וכל מני סופרטימז נבנות ספונטנית.
נראה לי שאפשר להסכים שיש קריטריונים שצריך שיהיו, כח אש מבחוץ, הגנה בחוץ, הגנה בפנים, נסיון, סקוררים, לפחות שחקן אחד שינהיג את זה.
וכל הנטל הזה צריך להתחלק בין 8-10 שחקנים שונים.
לראייה שתי הקבוצות שבגמר חולקת ביחד סופרסטאר אחד (אנדטקטמבו) השאר שחקנים טובים שמתאימים אחד לשני ונותנים ביחד אופטימיזציה לתכונות שלמעלה.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 21:02:01תודה רבה פיצו, אחלה תגובה שבעולם.
.
עם 1-7 אני מסכים באלף אחוז. עם 8 הייתי רוצה להסכים, אבל הסטטיסטיקה מעידה שהעונה היא חריג – מאז שנות השמונים, לפחות, למעט 2004, לא זכתה באליפות קבוצה ללא סופרסטאר. אם מילוואקי תזכה המסורת הזו תישמר. אם פיניקס תזכה, אפשר יהיה להתווכח אם פול הקשיש ובוקר הצעיר הם סופרסטארים 😉… אבל גם אם נחליט שלא, העונה עדיין תהיה חריגה, שאשמח מאד אם תחזור על עצמה, אבל קשה לי להאמין.
Ohad
17 יול 2021 21:18:34את כל הבחירות הייתי פורס על שנים ארוכות. טרייד למשל עם דאלאס שיעביר לה בחירה מס 1 של שנה הבאה תמורת בחירה לשנת 27 או 26 למשל היא די מתבקשת. גם דאלאס תרוויח כי היא צריכה נכסים עדכניים כדי לחזק את הקבוצה (את הבחירה שתקבל תוכל להטריד עבור שחקן מוכח)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 21:29:08השאלה האם, או באיזו מידה, זה פוגע ביכולת ללכת עד הסוף. בדרך כלל קונטנדריות צריכות לשלם על העתיד כדי להשקיע בהווה, והלא-קונטנדריות ההפך. לייקרס, קליפרס, מילוואקי, ברוקלין, יוסטון כדוגמאות מהזמן האחרון. פריסת יתר עלולה לבוא על חשבון ההווה. לפרסטי יש כל כך הרבה בחירות שיש הגיון בלפרוס חלק מהן, אבל לדעתי לא את כולן.
Pitzo
17 יול 2021 21:27:44מסכים, כמה שיותר כשרון בתיאוריה יותר טוב וסופרסטארים מוכחים יכולים למלא בעצמם חלק גדול מהצרכים ואז המשלימים יכולים לתת פחות.
מה שרציתי להגיד שאין חובה ללכת לפי מודל ספציפי, אלא להשיג כשרון ולאתלתר בדרך בהתאם לתוצאות ולאינטואיציה.
הכל בכל מקרה מאוד שרירותי.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 21:33:53מסכים לגמרי – האופן שבו העלילה תתפתח יהיה בכל מקרה יחודי, והכי הכי יפה יהיה אם פרסטי יפתח איזה מודל חדש בעצמו, קצת כמו אוקלהומה הצעירה של 2012 רק עם טבעת בסוף, אבל צריך לקחת בחשבון את "מגמות השוק", והן מצביעות על כך שסופרסטארים הם בקורלציה גבוהה מאוד לאליפות.
Pitzo
17 יול 2021 21:56:30הסופר סטארים מתגבשים בעצמם לסופר טימז במקום להתחרות אחד בשני, אפילו לילארד שהטיף נגד זה מרגיש קצת הולך לשם.
הבעיה שהמקום המתגבש הוא בדכ שוק גדול ואוקלהומה לא שם. עדיין בניה נבונה יכולה לנצח גם סופרטימז (ואז להפוך לסופר טים והשחקנים הבולטים ישתדרגו לסופרסטארז והמעגל הושלם)
Zorg
17 יול 2021 21:54:42Thank you Manu, very well written and highly interesting.
There is a potential strategy you're not considering for all those picks – spray & pray (or risk diversification) –
there is a potential, low as it is , for a mid round 1 pick to become a superstar or a co-star, but it is hard to assess potential, to predict who from those with the potential would fulfill it, and to account to external circumstances like injuries.
GMs have a lot of information prior to the draft, but it's of course lacking. What if you get a bunch of potentials, train them and
get to know them, see which of them you want to continue investing in (keep in team), which of them you're not sure about (G-League), and which is probably a bust (trade before the value drops), . ? That way you increase the chances of picking and keeping a superstar, and still get to trade up on picks that you have better assessment for then the rest of the teams.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
17 יול 2021 22:38:57תודה רבה זורג. אמרת הרבה דברים, אנסה להגיב למה שהבנתי:
.
בעניין הידע של המנג'רים – אני כמובן מסכים איתך, אנחנו, חוץ מג'ון אולי, לא ממש יודעים, והם בהחלט כן. אבל – הם מתחרים אחד בשני, ולא בנו, כמובן, ולכן הם צריכים להניח שגם למנג'ר המתחרה יש נתונים שעוזרים לו לבחור נכון. אני גם מניח שיש מנג'רים שיותר טובים בזה מאחרים, ואפילו שפרסטי בשכבה העליונה שלהם. אבל, אם נסתכל על הנתונים של מה שיצא מכל בחירה אנחנו רואים עדיפות מכרעת לבחירות בצמרת הדראפט, ללא קשר למנג'ר שבחר אותן. אז אני מניח שהיתרון של מנג'ר אחד על רעהו קיים, אבל אני בספק אם הוא יכול לגשר על פער גדול בבחירות.
.
בעניין הלקלוט, לפתח ולהטריד את מי שפחות מתאים לך – מסכים שזו פרקטיקה נכונה, ושגם כאן יתכנו פערים בין המועדונים השונים, אבל שוב, זה יכול לעזור קצת, אבל לא חושב שזה יכול לגשר על פער הבחירות. אם לחדד, לדעתי בהחלט יתכן שמועדון יחרב את הפוטנציאל של הבחירות שלו, ואולי גם של השחקנים שלו, אבל ההפך פחות נכון – סלו-מו וקורי ג'וזף התאמנו אצל אותו אחד שאימן את טימי ומאנו, הוא אפילו היה יותר מנוסה, אבל בסופו של דבר גם פופ וצ'יפ ושאר הנפשות הפועלות בספרס לא יכולים להפוך את סלו-מו לדאנקן או אפילו לקוואי.
.
בעניין הספריי אנד פריי – אם הפערים בין הבחירות לא היו גבוהים כל כך, היה בזה הרבה הגיון, אבל כשיש לך 2% לקבל סופרסטאר באשכול של 15-20, אתה צריך 15 בחירות כדי לקבל תוחלת דומה לזו של בחירה מספר 1. זה המון. זה לא רק "גומר" את כל הבחירות שלך, זה גם ממלא לך את כל הסגל בשחקנים צעירים שאתה צריך איכשהו לפתח את כולם. זה נשמע לי גובל בבלתי אפשרי. אולי אפשר לנסות את הרעיון הזה בתכנון מערך הסקאוטינג – לשלוח המון סקאוטים להמון מקומות כדי למצוא איזה יהלום חבוי, ואז לגייס אותו בסיבוב השני או בכלל בלי דראפט.
.
מה שכן, אני לא מבין שום דבר בפוטבול, אבל אם אני לא טועה יש שם עשרות שחקנים בקבוצה (40? 60? אין לי מושג), ושם זה אולי יכול לעבוד יותר טוב.
Zorg
18 יול 2021 02:32:24Kawhi was pick #15, so his case could be seen for an example of finding potential and growing it.
Regarding the partial knowledge of the GMs, what I wanted to say is that the draft is naturally a game of partial knowledge where no player would ever know the whole board, a bit like poker I think. and assuming everyone plays the odds, the GMs who have more information would have better assessment of the odds and therefore likely to benefit over time. By recruiting potentials one would gain such knowledge from the training, attitude in the locker room, willingness to learn, how hardworking, etc. and then be able to gain 'arbitrage' over the other GMs.
Does it make sense to you?
Since I'm intrigues with the poker simile, I'll develop it a bit:
There are conditions where the better (informed) player won't win like disproportionate funding (e.g. one player has 3 times more money than the other), bad streak, going all-in and losing against the odds (e.g. you have a pair a kings, and another player has a pair of aces).
disproportionate funding exists in the NBA, where some owners are happy to pay much more taxes for a slightly higher chance ,to win, while others are more sensitive to spending. The salary cap rules reduce this risk, but not completely.
A bad streak is maybe like a career ending injury for a key player, but in poker, even if you don't win every night, if you are the .better player you'd win overall, and likewise in the NBA unless
you used a large percentage of your assets for one bet that failed, I think from the Rockets perspective, the Westbrook trade was such a bet
פינגבק: קיצור תולדות אוקלהומה 10 – העתיד הקרוב / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops