סוף עידן בכדורסל המכללות? / ערן שור

.

בפוסט הקודם כתבתי על ההקמה של איגנייט וההצלחה שלה בגיוס כמה מהכשרונות הגדולים של מחזור הדראפט בשנה הבאה באמצעות פיתוי כספי מכובד והבטחה לדקות משחק, חשיפה, ועבודה קפדנית על כישורים רלוונטיים ל-נבא.

.

אז איך כל זה ישפיע על המכללות?

האם מדובר כאן בתחילתו של ארמגדון עבורן?

לא כל כך מהר.

קודם כל, צריך לראות השנה איך הניסוי יצליח. כשרונות כמו גרין או קומינגה אמנם יצטרכו לפשל בגדול ולהראות חורים גדולים במשחק שלהם כדי להוציא את עצמם מהלוטרי של 2021. והיתרון מבחינתם על פני מכללה כמו דיוק או קנזס הוא שלאיגנייט כלום לא בוער ויש לה כל אינטרס שבעולם לתת להם תפקיד מרכזי ודקות גם אם בהתחלה הם מתקשים להסתגל. שחקן שמתקשה לתרום להצלחה קבוצתית בקנטאקי או בצפון קרוליינה ימצא את עצמו בסבירות גבוהה על הספסל. למשל נאסיר ליטל, שנחשב לפני שנתיים לכישרון טופ-5 כשסיים את התיכון, אבל אצל רוי וויליאמס בצפון קרוליינה עלה מהספסל לפחות מ-20 דקות במשחק. סביר מאוד להניח שלגרין או קומינגה זה לא הולך לקרות. התוצאות של איגנייט לא ממש מעניינות אף אחד. אין אליפות לזכות בה (היא תשחק בג'י ליג, אבל לא תתחרה על האליפות), אין אוהדים לאכזב, וגם לא מאמן שהמשרה שלו תלוייה בניצחונות. להיפך, למעשה סביר להניח שהמשרה של המאמן כאן תלוייה אך ורק ביכולת לפתח את הכשרונות הצעירים, לתת להם במה ראוייה ולהבטיח בחירה גבוהה בדראפט.

אבל מעניין לראות גם מה קורה למניות הדראפט של שחקנים טיפה פחות מוכשרים. נניח מישהו כמו דיישון ניקס. אם הוא יצליח להתברג בסופו של דבר ללוטרי או לפחות ייבחר בסיבוב הראשון, איגנייט תהיה מרוצה נראה לי ושחקנים נוספים במעמד שלו ישקלו לבחור במסלול הזה. אם הוא מסיבה כלשהי הוא יתרסק, זה בטח לא יעזור למניות של הג'י ליג כמפתחת שחקנים לגיטימית.

יחד עם זה, זה לא ששנה במכללות היא מסלול בטוח ל-נבא, גם לא עבור פרוספקטים של חמישה כוכבים. לא חסרים מקרים של שחקנים עם התאמה לא טובה לקבוצות שלהם או שפשוט אכזבו ונמוגו. אם אתה שחקן צעיר, כזה שנחשב נניח טופ-20 במחזור שלך, אף אחד לא מבטיח לך ששנה במכללות תוביל לבחירה בדראפט. לא חסרים מקרים של שחקני טופ-20, אפילו טופ-10, שאחרי שנה במכללות המנייה שלהם ירדה באופן דראסטי. חלקם לא הגיעו מעולם ל-נבא או לקריירה מקצוענית מוצלחת.

שמות?

אדוניס תומאס, לבראיין נאש, מיק קאבונגו, קאלב טארצ'בסקי, קאמרון רידלי, גראנט ג'ארט, קייסי היל, ג'ארל מרטין, קליף אלכסנדר, תיאו פינסון, מאליק ניומן, טרוון דובאל, סי ג'יי לזלי.

מי?

בדיוק! אלו דוגמאות מהעשור האחרון של שחקנים שנחשבו טופ-10 כשסיימו תיכון על פי ESPN ובסופו של דבר אפילו לא הגיעו לשחק ב-נבא (לא בדקתי אחד אחד, מהזיכרון). וזה רק הולך ומחריף אם מדברים על טופ-30. שם אחוזי הפגיעה גרועים בהרבה בכל מחזור (לפעמים באיזור ה-50%). 

לבראיין נאש כשעוד חשבו שיהפוך לכוכב נבא עתידי

.

מה תהיה התוצאה של הניסוי?

האמת, עוד קצת מוקדם לדעת.

כל עוד זה קבוצה אחת, זה לא כזה נורא עבור המכללות. הרי יש גבול לכמה שחקנים צעירים יכולים לקבל צ'אנס אמיתי בקבוצה אחת וגם לסכומים שקבוצה כזו יכולה לשלם לשחקנים שהם לא טופ-10.

הקולג'ים מן הסתם לא מתים על זה, אבל בהחלט יוכלו לחיות עם אבדן של שניים-שלושה שחקנים בכירים בשנה (מתוך נגיד הטופ 20).

הבעייה היא שאף אחד לא מבטיח להם ששם זה יעצור. כי אם הניסוי מוכתר בהצלחה, מה ימנע מהג'י ליג להקים עוד קבוצה או שתיים כמו האיגנייט ובהדרגה לשאוב אליהם חלק משמעותי מהטופ של הדראפט? לדעתי, יש סיכוי בכלל לא רע שזה יעבוד. וברגע ששחקנים נוספים יתגברו על המחסום הפסיכולוגי של דילוג על המכללות (צריך להבין שהאידאל של תיכון => מכללה => נבא הוא משהו שלא מעט ילדים אמריקאים גדלו עליו) יהיה בלתי אפשרי להחזיר את השעון לאחור.

בנוסף, צריך לזכור שגם אם הניסוי ייכשל, רוב הסיכויים שהמכללות יאבדו לא מעט מהפרוספקטים הבכירים בתוך שנה או שנתיים. כבר לא מעט זמן שב-נבא מכינים את הקרקע לביטול הוואן-אנד-דאן והחזרת האפשרות של מעבר היישר מהתיכון לליגה. האופציה הזו תפסה תאוצה בסוף שנות ה-90' והציפה את הליגה בתיכוניסטים, כולל גארנט (פורץ הדרך), קובי, טי-מאק, אמארה, האוורד, וכמובן לברון. סילבר כבר הכריז שהוואן-אנד-דאן יבוטל "בקרוב" ויש דיבור על 2022 או 2023 כשנה שבה זה יקרה. ואם לפני שני עשורים קבוצות היו שמרניות ופחדו לגעת בשחקנים ישר מהתיכון (או לעיתים אפילו אחרי שנה אחת במכללות), הרי שלדעתי עכשיו ברגע שיהיה מותר הן יילכו על האפסייד בלי חשבון.

בריינט התיכוניסט

.

אז האם מדובר בתחילת הקץ של ליגת המכללות כפי שאנחנו מכירים אותה?

אין ספק שאם וכאשר מיטב הכשרונות ידלגו על ליגת המכללות (דרך הג'י ליג או דרך בחירה בדראפט היישר מהתיכון) זה ייפגע באטרקטיביות שלה, כי חלק משמעותי ממה שהיא מציעה הוא ההזדמנות לצפות בכוכבי העתיד מתחרים ביניהם.

אבל חשוב לסייג.

קודם כל, אני מאמין שעדיין יהיו לא מעט שחקנים, גם בכירים, שהמסלול של המכללות עם כל המסורת, המאמנים האגדיים, ומכונות הגיוס המשוכללות, ששויפו ושוכללו לאורך שנים, יקרוץ להם. זה בעיקר יהיה המקרה אם בליגת המכללות גם ישכילו להתאים את עצמם לרוח הזמן (למען האמת, לא משהו שהם מצטיינים בו לאורך השנים) ולהציע לשחקנים הבכירים תגמולים נוספים – אולי שכר, אולי אפשרויות לקבלת חסויות, או משהו יצירתי אחר. אין ספק שמכללות עם תכניות כדורסל גדולות יכולות להרשות לעצמן את זה, אבל דרוש כאן שינוי מחשבתי שאולי יבוא רק כשלא תהיה להן ברירה.

ועדיין, זה יכאב. העניין הציבורי הכללי יפחת סביר להניח ורשתות הטלוויזיה עלולות לשקול אם שווה להן לשלם כל כך הרבה על מוצר מלהיב פחות שלא מצית את הדימיון באותו אופן. הפגיעה תהיה בעיקר במכללות כמו לואיוויל, קנטאקי, דיוק ונורת' קרוליינה, שמתבססות על גיוס העילית, והן יצטרכו לחשב מסלול מחדש. לאחרות (רוב המכללות) זה ישנה פחות. עבור לא מעט מהן, לתכניות הספורט יש ממילא רווחיות די גבולית בהתחשב בהשקעות הגדולות באיצטדיונים, מלגות, טיסות, צוות המאמנים (יכול להיות עניין של מיליונים עבור מאמנים בכירים), ועוד.

בנוסף, המכללות הן הרבה יותר משחקני הוואן-אנד-דאן והן כאן כדי להישאר. היריבויות הגדולות, האוהדים המשוגעים, הקשר הרגשי של מליוני אמריקאים שעברו דרך הקולג'ים, וההתרגשות של חודש מרץ, כל אלו נטועים עמוק בתרבות הספורט האמריקאית ולא יתפוגגו גם אם המכללות יאבדו חלק נכבד מהכשרונות הכי גדולים בכל מחזור.

צריך גם לזכור שבכל שנה נתונה צצים במערכת הענקית הזו מספר לא קטן של שחקנים שאף אחד לא חשב שיהפכו לכוכבים. אף קבוצת ג'י ליג למשל לא הייתה מציעה לג'ה מוראנט כסף גדול כשסיים את התיכון ואף קבוצת נבא לא הייתה בוחרת אותו היישר מהתיכון גם אם הייתה יכולה. המכללות ימשיכו לספק סיפורים מרתקים, גיבורים לא צפויים, והזדמנות לשחקנים אלמונים לפרוץ ולהגיע לליגה הטובה בעולם.

מוראנט השחיף בסיום התיכון

.

המכללות כשוק עבדים מודרני?

כאן ראוי גם לנפץ את המיתוס שכל או רוב האתלטים במכללות מנוצלים. זה נכון אמנם לטופ של הטופ (נגיד, במקרה הקיצון, 50 או 100 השחקנים הכי טובים בכל מחזור). אבל בכל שנה משחקים רק בדיוויז'ן 1 של כדורסל המכללות משהו כמו 5,000 שחקנים. עבור רובם הגדול (ועוד אלפים שמשחקים בדיוויז'נים האחרים) מדובר בעסקה די חלומית. שכר הלימוד הממוצע לארבע שנים באוניברסיטה ציבורית בארה"ב הוא בין 50 ל-100 אלף דולר, בתלות אם אתה תושב המדינה שבה האוניברסיטה. באוניברסיטאות הפרטיות זה כבר יכול להגיע לרבע מיליון דולר.

כשמוסיפים לזה דמי קיום, תנאי אימון מובחרים, וכל ההטבות שמסביב, כבר ממש לא נכון להגיד שזו עסקה גרועה לרוב האתלטים או שהם משחקים בחינם. עבור אלו מהם שהופכים בסופו של דבר למקצוענים מעבר לים (עדיין מיעוט מכלל השחקנים), מדובר לא פעם בשלב ביניים חיוני בדרך למעבר ממשחק מול ילדים להתמודדות מול שחקנים בוגרים. וזה משהו שחסר מאוד לשחקנים ישראלים צעירים למשל. בקולג'ים הם מקבלים תנאים נהדרים להשתפר ולעבוד על הגוף שלהם ועל הבנת המשחק עם מאמנים שחלק מהם לא נופלים מאלו שניתן למצוא ב-נבא ומתמחים בפיתוח כשרונות והקניית הרגלי אימון ותזונה נכונים.

ובואו לא נשכח גם שלא מעט מהם מקבלים תנאים מועדפים בקבלה ללימודים, עזרה אקדמית אינטנסיבית, והקלות רבות בדרך אל התואר שיכולות לעשות את ההבדל עבורם בין נשירה מהלימודים לסיום של תואר ראשון. והתואר הזה גם הוא שווה לא מעט כסף לרוב הגדול של השחקנים שלא יהפכו למקצוענים, בעיקר אם הוא מגיע מאוניברסיטה עם שם טוב.

בקיצור, בהחלט יש מה לשפר במודל של המכללות והתגמולים לאתלטים מצטיינים (למשל לתת להם אפשרות להרוויח כסף מפרסומות ואולי להשתתף במידה מסויימת ברווחים). אבל זה ממש לא סיפור הזוועות הנצלני שנהוג לשמוע עליו.

לסיכום, אני ממש לא קונה את תחזיות יום הדין לגבי המכללות. הן ייאלצו להסתגל ולשנות חלק ממה שהן עושות כיום וזה דווקא לא רעיון רע בכלל. אבל מדובר כאן על ארגון עם מסורת ארוכת שנים, קהל אוהדים נאמן, ומערכת שלמה שטבועה עמוק בספורט האמריקאי ולא הולכת לשום מקום.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. ערן, המכללות מכניסות יותר מדי כסף ליותר מדי אנשים. אני מדבר על מיליארדים ל-NCAA, ומיליונים רבים – כבר מתקרב ל-10 לכמה מאמנים. הם לא עומדים לוותר על מכרה זהב כזה בקלות כזו, ול-NCAA, ולמכללות, יש כוח אדיר ו-ALUMNAE חזק ביותר (בסינט ובקונגרס, ולאן שרק תפנה), והם לא יתנו לשום דבר להכריע אותם. מה שכן, אני רואה בעתיד הדי קרוב תשלומים לשחקני מכללות.

    1. כתבתי לרועי למטה שתשלומים ישירים מהמכללות זה עסק לא פשוט ומצריך הרבה מחשבה איך עושים את זה נכון. לאפשר רווחים מפרסומות, לעומת זה, נראה לי כמו נו בריינר, ולכן טוב שמופעל עליהם קצת לחץ לעשות את זה.

    1. המכללות ימשיכו להיות אטרקטיביות. רוב הילדים בני ה17 לא יודעים אם זה שהם הכי טובים בתיכון בכדורסל אומר שהם יוכלו להתפרנס אפילו כשחקני ספסל בNBA אז לקבל מלגת ספורטאי כדי ללמוד זה די מפתה.
      *
      אבל באקדמיה כן צריכים להתעדכן. גם מבחינת התנאים לכוכבים וכנראה שמבחינת תוכניות ההכשרה ואולי גם חוקי המשחקים (קו השלוש?). יש באקדמיות (בכל מקום בעולם) הרבה ארגוני בוגרים ונאמנים שמתעקשים על "בזמני עשו את זה כך". שלא לדבר על אנשי סגל קשישים עם קביעות. זה קשוח גם לכאלה שסתם באו ללמוד או לחקור.

    2. באופן כללי נכון. אבל צריך לציין שהמשכורות הגבוהות למאמנים הן תוצאה של היצע וביקוש. מאמן כמו ששבסקי מקבל שכר של שש (או שבע?) ספרות, אבל זה לגמרי משתלם לדיוק כי כח המשיכה שלו מאפשר לה לגייס שחקני טופ-10 שנה אחרי שנה ומשאיר אותה אטרקטיבית להפליא לאוהדים, לנותני חסות ולרשתות הטלוויזיה, בנוסף לבראנדינג המטורף למכללה, ששווה המון בתרומות ובמשיכת סטודנטים חדשים. בקיצור, קצת כמו איזה לברון ב-נבא, ששבסקי לגמרי מחזיר את השכר שלו (וגם קאליפארי, רוי וויליאמס ואחרים).

    1. מסכים בעיקרון, אבל זה ממש לא פשוט. השאלה היא כמה כסף וכמה שחקנים. לשלם לכולם אותה משכורת (נניח שכר מינימום)? זה לא ממש יעזור לזאיונים של העולם לא להיות מקופחים (ביחס להכנסות של דיוק או קנטאקי) ולשקול מסלול חלופי. אולי לעשות משהו מדורג? או שאולי לשלם רק לכוכב או שניים, מה שעלול ליצור מתחים, בעיקר אם אלו לא ממש מתפקדים היטב. ומה קורה אם שחקן מגיע כאלמוני (מוראנט) ואז הופך לכוכב אחרי שנה? איך קובעים כמה לשלם לו אז?
      .
      ומה עם העובדה שעבור חלק לא קטן מהמכללות התכניות האתלטיות לא כאלה רווחיות בהתחשב בהוצאות הגדולות? גם הן יצטרכו לשלם לכל השחקנים כסף בנוסף על המלגות והתנאים שציינתי למעלה? צריך לדעת שבלא מעט אוניברסיטאות יש כבר עכשיו הרבה ביקורת על זה שהן שופכות כספים על תכניות הספורט שלהן על חשבון ההוצאות האקדמיות.
      .
      בקיצור, לא פשוט ויש המון שאלות לגבי איך לעשות את זה נכון.
      .
      לכן נראה לי שהשלב הברור הראשון הוא לאפשר לשחקנים להתקשר בחוזי פרסום, להיות יכולים להשתמש בתצלומים שלהם לצרכי רווחים (קליפורניה בדרך לשם), ולקבל חסויות מגורמים מסחריים.

  2. הכתבה התעלמה מנתון אחד מאוד משמעותי. אם אתה מחתים ילד בן 18 על חוזה של מאות אלפי דולרים לשנה, יש סיכוי לא רע שהוא יעשה שטויות עם הכסף וזה יוציא אותו מהמסלול. בנוסף, יש אין ספור מקרים של כוכבי NBA שהיו שחקני ספסל בקולג'ים ונהפכו לכוכבים רק לקראת סוף קריירת המשחק המשחק בקולג'ים.

    1. ואתה באמת חושב ששנה במכללה עוזרת להפסיק לעשות שטויות ?
      גם אם נתעלם מהגיוסים המפוקפקים של המכללות (בליצ׳ר ריפורט נראה לי עשו סדרה של 4 פרקים על הגיוסים הפוטבול) שנה במכללות לא תבגר יותר משנה בג׳י ליג בשכר ואם הילדים האלו במילא יהיו טובים הם ירוויחו כמה מיליונים בשנה ולא כמה מאות אלפים

  3. המכללות הם עדיין הגוף החזק בעניין הזה בגלל (בעיקר) המסורת והמוניטין. זה פשוט מושרש בתרבות האמריקאית.
    יהיו חייבים להתאים ולהתקדם אבל אני לא קרה גוף שמצליח לזעזע את ההגמוניה הזו, אלא אם ה-NBA מחליטים לשבור את הכלים (וגם אז… יש פשוט המון שחקני מכללות מול מאט מקצוענים)

  4. מעולה ערן, צריך למצוא איזשהו פתרון למצב המכללות ואני לחלוטין לא בטוח מה יהיה הצעד הנכון בעניין.
    יהיה מעניין אם אתה ועוד כמה תוכלו לעשות כתבה בפורמט של דיון על איך פותרים את המתח הזה. ובכל מקרה אם התלמידים לא מקבלים כסף אולי הגיע הזמן שהמאמנים גם יקבלו פחות כסף, זה צבוע להגיע שתשלום מסוים לאתלטים (בכל המקצועות בקולג׳ים) יהיה קשה ויקר ובו זמנית לשלם למאמן של קבוצה אחת בקמפוס כמה מיליונים.

    1. נכון, הפיתרון לגמרי לא ברור, כמו שכתבתי לרועי למעלה. יש המון שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשחושבים על איך לת שכר לאתלטים והאמת, אפילו לא ברור לי שפיתרון של כולם מקבלים שכר כלשהו בנוסף למלגות הוא הנכון והצודק כאן (למשל בכמות הדי גדולה של תכניות ספורט שלא ממש מכניסות הרבה כסף לאוניברסיטאות שלהן).

  5. מאמר מרתק!!!
    מסכים אם כל מה שנאמר. זו ליגה של טרנדים, כך שאם יהיה אחוז פגיעה גבוה של תיכוניסטים אז רק יחידי סגולה כמו אימוני בייטס או צ'ט הולמגרן ילקחו ויפותחו בטופ כאשר יהיה שיטה של דראפט אנד סטאש רק במקום אירופה לליגת הפיתוח למקומות מאוחרים בדראפט. כאשר יווצרו כמות גדולה של באסטים, נראה טרנד של מתן תיעדוף לשחקנים מוכחים במכללות.
    .
    חייב גם לסייג שהטופ 100 של ESPN לא נועד לדרג שחקנים לדראפט. זה נועד לסמן את השחקנים הבכירים בכדורסל התיכונים לקראת גיוסם למכללות. בניגוד לדראפט זה לא מנסה לחזות את הטרג'קטורי שלהם כמה שנים קדימה. קליף אלכסנדר באמת היה אחד מהשחקנים הטובים בתיכון אבל זה בגלל שהיה לו גוף של פאוור פורוורד NBA ששוקל 240 פאונדס בגיל 16. אבל לא היה לו משחק מגוון ומוכן לליגה. במכללות פגש שחקנים במידות שלו ולא הרשים מולם ונמוג. אולי היה נבחר בדראפט גבוה אם היה יוצא ישר מהתיכון אבל קשה לי להאמין…

    אני דווקא חושב שמה שיגרום למכללות למשוך יותר טאלנטים זה התאמות שכשורות לכדורסל. דוגמא מצויינת זה קנטקי ופלורידה סטייט שמשחקות כדורסל מאוד דומה ל-NBA כך שכשצופים בפטריק ווילאמס למרות שהוא לא כוכב מוגדר של הקבוצה מצליחים לראות מובים וסטים של NBA וכיצד הוא מתמודד עמם. אני גם מאוד שמח שהגדילו את טווח השלוש לטווח הבינלאומי וגם חושב שצריך להרחיקו לקו ה-NBA. אני מאמין שנראה קורלציה טובה יותר בין אחוז השלושות במכללות לזו של ה-NBA. רוב קבוצות ה-NBA רוצות שחקן שכבר השתפשף בן 19-21 ולא תיכוניסט אבל כישרון יוצא דופן כמו קובי, עדיין ילקח מוקדם כדי לנצל הזדמות ולתת לו להשתפשף לאט יותר

    1. נכון כמובן לגבי הדירוג של ESPN, למרות שלדעתי יש כאן איזשהו מיקס בין יכולת נוכחית לחיזוי לגבי כישרון ויכולת עתידיים. שארפ ג'וניור למשל מדורג די נמוך במחזור שלו (2022) למרות שהוא קולע בצרורות ומתבריין בגלל שהוא לא נחשב לעילוי עתידי.
      .
      לגבי בחירה ישירות מהתיכונים, תחשוב למשל על הדראפט הנוכחי. לדעתי לפחות 5 שחקנים היישר מהתיכונים היו נבחרים בלוטרי אם היו מעמידים את עצמם לבחירה. אבל בנוסף, אם חושבים גם על זה שיש גם סיבוב שני, זה יכול להיות הרבה יותר. אז צריך לשקול איך עושים את זה.
      .
      ולגבי שינוי הכללים, מקווה שהבא בתור הוא שעון 30 השניות. לא רואה טיעון טוב להשאיר אותו כיום ואולי הלחץ להכין טוב יותר ל-נבא יביא לשינוי. גם חוק שלוש-השניות ההגנתי יכול בכיף להתווסף מבחינתי.

  6. כדורסל מכללות: אנחנו צריכים להיות יותר דומים לעסק אמיתי כדי להיות יעילים יותר ולהצליח.
    .
    עשרים שנה קודם, המכללות האמיתיות: אנחנו צריכים להיות יותר דומים לעסק אמיתי כדי להיות יעילים יותר ולהצליח.
    .
    שוב בהוווה, במכללות האמיתיות: שכר לימוד קפץ, עמדות ההוראה פחות יציבות מתמיד ופחות מכניסות, לימודים שהם חובה הם בעצם קרש מקפצה לחוב עצום שמהווה מכשול כמעט נצחי לאנשים שמנסים להתחיל חיים ומחייב אותם לחפש כל עבודה שתשלם בלי חופש בחירה אמיתי.
    .
    בהווה, המכללות האמיתיות: הצלחנו!
    .
    המצב של המכללות די דפוק, גם בתחום הספורט והיחס לספורטאים, אבל הוא ידרוש הרבה יותר שינוי מכמה טלאים או התנהלות שהיא יותר עסקית.

  7. תודה על המאמרים המעניינים. בתור רפה הבנה בכדורסל בכלל ובמכללות בפרט, ההרגשה היא ששינוי בוא יבוא. לא דראסטי כמו ביטול השיטה, אלה מעבר של ספורטאי על ישירות לנבא, מה שיבטיח הורדת הלהבות מצד הכשרונות ומשפחותיהם. משכורת מאמן בשש או שבע ספרות היא מוגזמת. שכרו צריך להשוות לשכר מרצה באוניברסיטה (אוטופיה) או לשכר קבוע למאמני ספורט במכללות (התעמלות, אתלטיקה שחייה ועוד). שאלה נוספת, הזכרת שרוב האמריקאים מרגישים שייכות לאוניברסיטה כלשהי, והפופולאריות של מרץ מדנס לא יורדת. האם העובדה שכישרונות על לא ישחקו יוריד או יעלה את העניין?

    1. אני מאמין שזה כן יוריד קצת לחובבי הכדורסל האדוקים שרוצים לעשות סקאוטינג על הצעירים. אבל לרוב חובבי המכללות יש כאמור קשר רגשי שתלוי יותר בזהות של המכללה, היריבויות הפנימיות, שחקנים שנשארים במכללה כמה שנים ונבנתה כלפיהם אהדה (כלומר, לא הוואן-אנד-דאן), וכנ'"ל. קצת כמו הליגה הישראלית שבה האוהדים של הפועל תל אביב למשל יצפו במשחקים גם אם לא יהיו שם שחקני בית צעירים ונהדרים. ללא מעט מהם אכפת יותר לראות קבוצה מנצחת, בעיקר אם זה את מכבי, והקשר למועדון לא תלוי בכוכב זה או אחר, למרות ששחקנים שנשארים במשך שנים יכולים להגביר את ההזדהות.

  8. בסד
    תודה, מאמר נהדר.
    אני חושב,ב שחלק מההתפחות העתידית, יכול להיות שיווק מחוץ לארצות הברית , בדומה ל. NBA.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט