מכללות: מבט לדראפט 2021 / ערן שור

קייד קנינגהאם

כידוע, דראפט 2020 שיתקיים הלילה (או בשמו הרשמי, הדראפט של דני וים) לא נחשב לחזק במיוחד, לפחות בצמרת. אבל מה קורה עם הדראפט של שנה הבאה? האם יש לקבוצות ה-נבא למה לצפות?

בפוסטים הקודמים ציינתי שכמה מהשחקנים הכי מעניינים לדראפט הקרוב בכלל לא משחקים השנה במכללות. זה כולל קודם כל את אלו שהלכו לג'י ליג בראשות ג'יילן גרין וג'ונתן קומינגה. גם באירופה יש כמה גבוהים ניידים מעניינים, כמו הצעירים של ריאל מדריד, אוסמן גארובה ואמר סילה (עבר השנה לבלגיה), איבו באדג'י מברצלונה, ורוקו פרקאצ'ין הקרואטי. כל אחד מאלה יכול להיות בחירות לוטרי בדראפט הקרוב, למרות שכרגע אף אחד מהאירופאים לא מאיים על הטופ-5 (מה לעשות, לא כל שנה אבדיה).

כמו בשנה שעברה, גם השנה אין במכללות אף אחד עם הסטאר פאוור של זאיון וקשה להאמין שאחד כזה יצוץ בהמשך. מצד שני, אף אחד לא חשב שטריי יאנג או ג'ה מוראנט יהפכו בתוך שנה או שנתיים במכללות לסופרסטארים. הפתעות יש תמיד.

אבל גם בלי כישרון דורי (אולי בשנה הבאה), בהחלט יש מה לראות השנה במכללות וממה שראיתי עד עכשיו, הפוטנציאל נראה לי משמעותית יותר טוב מבשנה שעברה.

נסמן כאן 5 שחקנים שמגיעים מהתיכונים ושבעיני שווה לעקוב אחריהם. כרגיל, אני מתמקד בכאלו שיצא לי לראות אותם לפחות בכמה משחקים שלמים, כך שסביר להניח שאני גם מפספס אחרים. אבל כל השמות שלמטה אמורים לדעתי להיבחר כבר בדראפט הקרוב וסביר להניח שבלוטרי. בהתאם למגמה השלטת בכדורסל התיכונים בשנים האחרונות (מחקים את האחים הגדולים מה-נבא), הכשרונות הכי גדולים לא פעם מתקבצים באותה הקבוצה. כך שארבעה מחמשת השחקנים שלמטה מגיעים מהאימפריות של מונטוורד (תיכון בפלורידה, ליד אורלנדו, שממנו יצאו בשנים האחרונות שחקנים כמו אמביד, סימונס, ראסל ובארט) וסיירה קניון (תיכון בלוס אנג'לס). ורק כדי להבהיר, הרשימה שלמטה היא לא על פי סדר הבחירה הצפוי.

1. קייד קאנינגהאם (אוקלהומה סטייט)

קאנינגהאם עשה שתי בחירות מעניינות. קודם כל, הבחירה לשחק באוקלהומה סטייט על פני קנטקאי או דיוק (או הג'י ליג), למרות שהיה ברור שלא מדובר כאן במועמדת לאליפות. את זה עוד אפשר להבין לאור העובדה שאחד מעוזרי המאמן של אוקלהומה הוא לא אחר מאשר אחיו הגדול של קייד. אבל מה שאפילו יותר מפתיע זה שקאנינגהאם בחר להישאר עם הקאובויז גם לאחר שהתברר בקיץ שהם לא יוכלו להשתתף בטורניר המכללות בגלל שהפרו את הכללים. בכל מקרה, בעיני קאנינגהאם הוא השחקן הכי מעניין במחזור הזה. פוינט גארד בגובה שני מטר, לא אתלטי כמו ג'יילן גרין וכנראה גם לא סקורר כמוהו, אבל הרבה יותר חכם, קבוצתי ושולט בקצב המשחק. גם מגן מצויין. הוא מזכיר לי קצת את בן סימונס. לא גדול כמו סימונס, אבל עם קליעה הרבה יותר טובה (לא שזו חכמה גדולה).

במאמר מוסגר, נראה שהעניין הזה של מכללות שממנות לתפקיד המאמן (או אחד מעוזרי המאמנים) מישהו עם קשר )משפחתי או אחר( לאחד הכוכבים הבולטים בתיכונים, ואז מצליחות לגייס את הכוכב הזה הולך וצובר תאוצה. למשל USC הביאו את אריק מובלי כעוזר מאמן ב-2018 והשנה מצטרף אליהם כמה מפתיע אוון מובלי, הבן המאד מוכשר שלו (למטה). ממפיס מינו ב-2018 את פני הארדוויי, שאימן את ג'יימס וויסמן בתיכון, וקצת אחר כך קיבלו התחייבות מווייסמן שיצטרף אליהם בשנה שאחרי.

2. סקוטי בארנס (פלורידה סטייט)

קומבו פורוורד בגובה 2.03. בארנס שיחק בשנה שעברה לצד קאנינגהאם במונטוורד, התיכון בפלורידה שהפך לטוב בארה"ב בעשור האחרון וגם יצרן כשרונות אדיר ל-נבא (אמביד, סימונס, אר ג'יי בארט). יש מצב שזו הייתה הקבוצה הכי טובה של מונטוורד בעשור האחרון, טובה יותר מזו של אר ג'יי בארט לפני שנתיים, שלא הפסידה אף משחק בכל העונה. את בארנס ראיתי אותו בפעם הראשונה לפני שנתיים וחצי, כששיחק בגמר טורניר אליפות התיכונים, לצד ורנון קארי, כשממול מונטוורד של אר ג'יי בארט. מונטוורד ניצחה את המשחק אבל בארנס היה לדעתי השחקן הטוב על המגרש, עם שילוב של הגנה מצויינת ואסרטיביות התקפית למרות הבוסריות. מאז הוא המשיך לפתח אלמנטים שונים במשחק שלו והפך לשחקן שלם יותר. לא חושב שיש כאן פוטנציאל לכוכב, אין לו קליעה וכדרור מספיק טובים כדי להיות סקורר. אבל כן יש לו שילוב שאני מאוד אוהב של אתלטיות טובה, כוח פיזי (מאוד חזק), מנטאליות של טורף, וגם ראיית משחק וקבוצתיות מרשימים לשחקן בעמדה שלו. אם עולה לכם בראש דריימונד גרין, אז בהחלט יש משהו בהשוואה הזו לדעתי.

3. אוון מובלי (USC – מכללת דרום קליפורניה)

מובלי הוא סנטר עם גודל מצויין (2.13; מוטת ידיים של 2.26) וגם אתלט נפלא בעל ניידות של גארד. בנוסף, יש לו גם סט כישורים מצויין לשחקן בגובה שלו. קואורדינציה טובה, מסוגל להוריד כדור לרצפה, וקליעה נקייה עם טווח טוב. יש סיכוי שיוכל לשחק גם פאוור פורוורד בעתיד. בהגנה יש לו תזמון טוב לחסימות והוא גם ריבאונדר לא רע. בקיצור שחקן עם המון אפסייד, שיכול אולי להיות יום אחד כריס בוש, רק גבוה יותר. אז למה הוא לא הבחירה הראשונה בדראפט? קודם כל, מי יודע, אולי הוא עוד יהיה. אבל כרגע הבעייה המרכזית היא שהוא די שחיף. פחות ממאה קילו ומבנה גוף רזה, שמתקשה להתמודד עם אגרסיביות בצבע. גם לא סביר שאי פעם יהיה חזק במיוחד. הכתפיים רזות ולא נראה שהוא יכול להוסיף יותר מדי משקל (שוב, ההשוואה לבוש מועילה כאן).

4. זאיר וויליאמס (סטנפורד)

יחד עם מובלי, הפאק-12 מקבלת השנה זריקת אנרגיה אחרי כמה שנים חלשות. גם אורגון, אריזונה ואריזונה סטייט נראות לא רע עם כמה פרשמנים וסופומורים מבטיחים, אז אפשר לקוות לקצת תחרותיות במערב. וויליאמס הוא אחד משני שחקנים ברשימה (יחד עם הבא בתור, בי ג'יי בוסטון) ששיחקו בתיכון סיירה קניון הקליפורני. הוא שיתף שם פעולה, בנוסף לבוסטון, גם עם ברוני ג'יימס, הבן של לברון, שנשארו לו עוד כמה שנים בתיכון. כמו קאנינגהאם, וויליאמס הוא עוד פרוספקט עילית שהחליט להצטרף לקבוצת דרג שני למרות הצעות מכל הגדולות. סטאנפורד היא אמנם יופי של אוניברסיטה מבחינה אקדמית (לא שזה משנה יותר מדי), יש לה היסטוריה מכובדת והיא משחקת בקונפרנס טוב, אבל היא לא ממש מועמדת ללכת רחוק. בכל מקרה, וויליאמס הוא סמול פורוורד ארוך ואתלטי (2.03) שמצטיין במגרש הפתוח. רזה (80 קילו) ולא לגמרי מלוטש, אבל הפוטנציאל גבוה וממה שראיתי גם היכולות (כדרור וקליעה) הולכות ומשתפרות. יש לו כל הכלים להפוך לשחקן נבא מצויין בתבנית של פול ג'ורג' (במקרה הטוב) או ג'וש ג'קסון (במקרה הרע).

5. בי ג'יי בוסטון (קנטאקי)

בניגוד לחבר לקבוצת  התיכון מלמעלה, בראנדון בוסטון ג'וניר בחר בקולג' גדול וישחק בשנה הבאה בשביל קליפארי והווילדקאטס. פיזית, הוא דומה להפליא לוויליאמס – עוד סמול פורוורד ארוך ודי שחיף (שני מטר על 80 קילו). וכמוהו, הוא גם אתלט מלהיב. אבל בעיני הוא אפילו יותר מוכשר ויוכל בעתיד לשחק גם בעמדת השוטיג גארד. יש לו שליטה מעולה בכדור, קליעה חלקה ויפה עם שחרור כדור מהיר, קלילות בדרך שבה הוא משיג נקודות, ואלגנטיות במשחק שרואים אצל שחקנים גדולים. קצת מזכיר את בראנדון אינגרם בפרופיל שלו. נראה לי שהוא יהיה אחד השחקנים הכי מלהיבים וכיפים לצפייה במכללות השנה. ואם הדראפט היה היום, הייתי בוחר אותו שלישי אחרי קאנינגהם וגרין. כמו וויליאמס, הרבה יהיה תלוי ביכולת לשים על עצמו עוד משקל כדי להתמודד עם שחקני נבא, בעיקר הגנתית. אבל הכישרון נהדר.

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. כפי שכתבתי, זה יהיה הדראפט האחרון בו שחקני תיכון יצטרכו להתחרות עם "ONE-AND-DONE" (או, שנה באורופה, אוסטרליה או ג'י ליגU) בדראפט. שנה שאחריה זה רק תיכוניסטים אשכרה, וביניהם לבוני ג'יימס, הבן של לברון

    1. זה עוד לא סגור. הליגה לא ממש רוצה שיכריחו אותה לבחור שחקני תיכונים ולכן יש לנו את יצור הכלאיים הזה בג'י-ליג.
      אבל אולי ביום שיהיו מספיק קבוצות מיינורס אנחנו נתחיל לראות דראפטים שמזכירים את ה-MLB ושליחה לכמה שנות התחשלות.

  2. אני הולך להינות מאוד שנה הבאה!
    אוון מובלי עשה צרות צרורות לג'יימס וויסמן לפני כמה שנים. זה שחרר הרבה ביקורת על היותו של וויסמן בועה מנופחת. בעיני זה פשוט היה שמובלי הוא סטאד שמחק כל יתרון הגנתי שוויסמן חשב שיש לו עליו. אחיו אגב שיחק לדעתי עם אונייקה אוקונגוו השנה ב-USC ונשאר שם עוד שנה. הם היו עושים טרור יחד (הוא נמוך ממנו לדעתי)
    .
    ברנדון בוסטון הוא פשוט תענוג לצפייה
    עוד אצלול עמוק אל תוך הילדודס המוכשרים האלה

  3. מונטוורדה היא דוגמה לתיכונים שצומחים בשנים האחרונות, שכל המטרה שלהם היא להכין את הבוגרים לחיים שאחרי. אין חצר והפסקות, רק לימודים לקראת ה-SAT והשגת ציונים שימקסמו את הסיכוי שלך להגיע לקולג' (מזכיר, אבל לא דומה, לתיכון אקסטרני בישראל), וסופגים הרבה ביקורת בארה"ב.
    במציאות הזאת, קל להבין למה הכישרונות הגדולים בוחרים ללכת דווקא למקומות כאלה מאשר לתיכונים קלאסיים או לפנימיות כמו "אוק היל".
    .
    לגבי הכוכבים והקבוצות הגדולות – הדראפט הזה הוכיח שאימפריות הוואן אנד דאן בדרך להיעלמות (ע"ע דיוק והעובדה שאף שחקן שלה לא נבחר בסיבוב הראשון), כאשר הכוכבים שכן בוחרים ללכת ל-NCAA יעדיפו להיות במקום שמציג את הכישרון שלהם על פני הצלחה של המכללה (ע"ע OK סטייט שכל מה שיהיה לה למכור השנה זה קאנינגהם).
    אגב, במאמר מוסגר, איך לעזאזל פלורידה סטייט הפכה לאוניברסיטה של כדורסל ולא של פוטבול??
    .
    טוב שחזרת ערן, התגעגענו

    1. תודה שחר. נראה לי שקצת מוקדם לסתום את הגולל על קנטאקי ודיוק. השנה קנטאקי הביאו שניים (בוסטון וקלארק) שבקלות יכולים להיות טופ-10. גם ג'יילן ג'ונסון של דיוק מוכשר מאוד. בשנה הבאה דיוק נראה לי חוזרים בגדול עם בנצ'רו, איי ג'יי גריפין, ובסבירות גבוהה גם פטריק בולדווין. וגם קנטאקי עוד לא אמרה את המילה האחרונה. בקיצור, סיכוי לא רע שחמישה מהטופ-7 של שנה הבאה יהיו או בדיוק או בקנטאקי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט