מכללות: שודדת הכשרונות מקליפורניה והבחירה הראשונה בדראפט הבא / ערן שור

ג'יילן גרין מרחף

לפני שנגיע לסיכויים, יריבויות, כוכבים ושאר ירקות, בואו נתחיל מהפיל שבחדר.

לא, לא הקורונה; עליה כבר כתבתי בפוסט הקודם.

דר איז א ניו קיד אין טאון!

מכללת איגנייט

כן כן, באפריל השנה הוקמה לה מכללה חדשה ובתוך פחות מחצי שנה היא נחלה הצלחה מסחררת. היא הצליחה לגייס שניים מחמשת הכשרונות הגדולים של הדראפט הבא, עוד שניים מהטופ-20, וגם עוד כמה כשרונות בינלאומיים מעניינים לצד וטרנים מנוסים. למעשה, יש לה את מחזור הגיוס הכי מרשים השנה, טוב יותר מזה של המעצמות המסורתיות מדיוק וקנטאקי ואחד הטובים בהיסטוריה. בהתאם, היא הולכת להיות בכמה החודשים הקרובים מושכת העניין מספר אחת של הסקאוטים וקבוצות הלוטרי של ה-נבא.

גולת הכותרת של איגנייט היא ג'יילן גרין, שעל פי הדירוג של ESPN הוא המועמד המוביל לבחירה הראשונה בדראפט 2021. גרין (1.98) הוא אתלט נהדר, שעל פניו שיש לו כל מה שצריך כדי להפוך לכוכב נבא, כולל קליעה, מהירות, כוח, אקספלוסיביות, שליטה לא רעה בכדור ומנטאליות של סקורר בעמדת השוטינג גארד. הנתונים הגופניים והיכולות הבסיסיות לא פחות טובים מאלו של קובי הצעיר וגם סגנון המשחק האטרקטיבי דומה. הנה, תראו כאן:

אבל כמובן שבסוף מה שייחד שחקן כמו קובי הייתה המנטאליות ולגבי גרין זה עדיין מוקדם לקבוע. במשחקים שצפיתי בו (למשל עם נבחרת ארה"ב הצעירה ובליגת הקיץ של נייק), ראיתי כישרון אדיר עם אתלטיות ברמה הגבוהה ביותר, אבל לא תמיד מבט של טורף בעיניים. ועדיין, בגיל כזה צעיר קשה מאוד לקבוע לאן זה יילך. ממה שראיתי עד היום, נראה לי שקייד קנינגהאם מאוקלהומה סטייט שחקן מיוחד, טוב ושלם יותר מגרין, גם אם הוא לא אתלט מטורף כמוהו. ויש גם כמה אחרים שמאיימים על המקום הראשון בדראפט בקיץ הבא. למשל החבר של גרין לקבוצה בשנה הקרובה.  

בנוסף לגרין, איגנייט השיגו התחייבות גם מעוד פרוספקט מבטיח, ג'ונתן קומינגה. ואם גרין מדורג ראשון אצל ESPN בכיתה 2020, קומינגה היה מדורג ראשון בכיתה של 2021 לפני שהחליט לעבור לכיתה של 20' (ריקלסיפיקיישן) ולהגיע לאיגנייט. קומינגה הוא סמול פורוורד (2.03) קונגולזי חזק ואגרסיבי, וכמובן שגם הוא פוטנציאל לבחירת טופ-5 בדראפט הבא. מאוד אקספלוסיבי ואחד האתלטים הכי מרשימים שסיימו בית ספר בשנים האחרונות, עם שילוב ייחודי של כח מתפרץ וניתור אדיר. קומינגה עדיין צעיר (רק מלאו לו 18 לאחרונה; היה יכול להמשיך עוד שנה בבית ספר) והכישורים עדיין בשלבי פיתוח. אבל כבר עכשיו הוא מראה יכולות טובות בחדירה וגם קליעה לא רעה. פוטנציאל ענק שיש לו סיכוי להפוך למשהו מיוחד ואפילו לכוכב נבא.

קומינגה

ליד שני הכוכבים הגדולים, איגנייט קיבלה התחייבות מעוד כמה פרשמנים מבטיחים, בין אלו אפשר למצוא את אייזאייה טוד (2.08), פאוור פורוורד נייד ומיומן, עם קואורדינציה מצויינת, שבגיל צעיר יותר נחשב לשחקן הכי מוכשר של המחזור הזה והפר התחייבות מוקדמת למישיגן כדי להצטרף לאיגנייט. וגם את דיישון ניקס (1.93), רכז עם מסירה מצויינת וגוף חזק שגם לו יש סיכוי להיבחר בלוטרי של 2021.

ויש גם שני גבוהים בינלאומיים מעניינים – קאי סוטו הפיליפיני (2.20), הרזה אבל מוכשר, השחקן הכי מבטיח אולי אי פעם ממדינת האיים, שהרשים באליפויות עולם לגילאים צעירים, ופרינסיפל סינג ההודי (2.08). אין ספק שמישהו שם באיגנייט כבר חשב על איך לכסות את כל הפינות המסחריות ודאג להוסיף לכוכבים הנוצצים פרוספקטים ממדינה של מאה מיליון איש שמשוגעת על כדורסל (הפיליפינים) ועוד אחת של מיליארד וחצי עם המון פוטנציאל שיווקי לא ממומש. אם זה לא מספיק, אמו של ג'יילן גרין גם היא ממוצא פיליפיני והוא אפילו הביע עניין בלשחק בנבחרת של הפיליפינים בעתיד. כך שדי ברור מה חצי מדינה הולכת לעשות שם בבקרים בחצי השנה הקרובה.

קאי סוטו הפיליפיני

נו, תשאלו, אז מה רע?

לא הגיע הזמן לנער את הסדר הישן, להזרים קצת דם חדש ואקשן לליגה, ולתת למכללות הדם הכחול איזה בעיטה קטנה איפה שכואב (בתחרות על גיוס של כשרונות העל)?

נשמע נהדר, לא?

ובכן, יש כאן רק בעייה אחת קטנה אם אתם חובבי מכללות או שייכים להנהלה של ה-NCAA.

מכללת איגנייט לא תשחק בעונה הקרובה בליגת המכללות.

למה?

כי למעשה, זו בכלל לא מכללה אלא קבוצת די-ליג חדשה.

.

מסלול חלופי ל-נבא

זו לא הפעם הראשונה שכשרונות תיכונים אמריקאים בוחרים במסלול חלופי למכללות, רובם בניסיון לתרגם את ההייפ לתגמול כספי מוקדם. הותיקים שבינינו זוכרים בודאי את ג'רמי טיילר מגיע לשחק במכבי חיפה בדרך ל… (ובכן, כלום), את ברנדון ג'נינגס שהלך לאיטליה לפני שנבחר עשירי בדראפט, ואחרים כמו עמנואל מודאיי (סין) וטרנס פרגוסון (אוסטרליה). בשנה שעברה, המגמה קיבלה חיזוק עם שני כשרונות שנחשבו לטופ-10 בתיכונים, לאמלו בול ואר ג'יי המפטון, שהחליטו שניהם להעביר את השנה לפני הדראפט בליגה האוסטרלית.

ג'רמי טיילר עושה היסטוריה בחיפה

אבל יש סיבה שהטפטוף הזה לא הפך אף פעם לשיטפון. קודם כל, מבחינת התשלום זה בדרך כלל לא שוס כזה גדול. מעבר לזה, יש כאן גם סיכון מקצועי וכלכלי לא קטן. גם שכר של חצי מיליון דולר נניח עלול להתגמד אל מול הסכנה של חוסר הצלחה שתפגע במניות הדראפט של השחקנים. למעבר מוקדם לשחק מול גדולים יש פוטנציאל לחשוף חסרונות שאולי היו פחות מודגשים בהתמודדות מול בני גילם. הם עלולים לקבל מעט דקות ממאמנים שחייבים לנצח כאן ועכשיו כדי לשמור על העבודה שלהם. ואם זה קורה, אז יש סיכון לא קטן שזה יפגע במניות הדראפט של השחקן. לשם המחשה, ירידה של שלושה מקומות בלבד בבחירת הדראפט (נניח משלישי לשישי) יכולה לעלות לשחקן הנבחר בקרוב לעשרה מיליון דולר במשך ארבע שנות חוזה הרוקי שלו. אם נוסיף לזה את הקושי של רוב השחקנים בני ה-18 לחצות את האוקיינוס (האטלנטי או הפאסיפי), להתרחק מהחברים והמשפחה, ולנסות להסתגל לתרבות (ולפעמים גם שפה) חדשה כשהם מוקפים בשחקנים בוגרים יותר, אפשר להבין למה רוב השחקנים נרתעים מלעשות את הצעד הזה.

מהצד של הכלה, לא הרבה קבוצות מקצועניות מוכנות להשקיע הרבה כסף בשחקן בן 18, מוכשר ככל שיהיה, שסביר להניח שלא יוביל את הקבוצה (לפחות לא בכוחות עצמו) להצלחה גדולה וגם לא צפוי להישאר מעבר לשנה (בניגוד לכשרונות מקומיים, שאותם אפשר להשאיר ליותר שנים או לפחות לעשות עליהם קופה). קבוצות יורוליג עם שאיפות, למשל, יעדיפו לתת חצי מיליון דולר לשחקן בוגר ומוכח ולא לעשות ניסויים עם ילדים. ואכן, המקרים הספורים שציינתי למעלה לא הסתיימו בהצלחות קבוצתיות.

מכל הסיבות הללו, האלטרנטיבה של הג'י ליג, שבה שחקנים צעירים יכולים להישאר לשחק בארה"ב, התחילה לתפוס תאוצה. את הסנונית הראשונה ראינו לפני שנתיים, כשדריוס בייזלי, שנתן עונת רוקי בכלל לא רעה השנה בת'אנדר, החליט ללכת לג'י ליג אחרי שכבר התחייב לסירקיוז. בסופו של דבר, בייזלי החליט לא לשחק גם בג'י ובחר במקום להתאמן לבד ולהתכונןן לדראפט. בזמנו, זו נראתה החלטה מפוקפקת, אבל בדיעבד, עושה רושם שהיא הייתה לא רעה מבחינת ההתפתחות.

בייזלי. התחייב לסירקיוז ואז הבריז.

אבל יש הבדל גדול בין שחקן טופ-30, מוכשר אבל עם לא מעט סימני שאלה סביבו, לבין שניים מחמשת השחקנים הכי מוכשרים של המחזור. דבר כזה עוד לא קרה ויש לו פוטנציאל לייצר מהפכה של ממש.

.

אז איך איגנייט הצליחה להפוך את הדי-ליג לאטרקטיבית?

יש כאן שילוב של כמה גורמים, שבראשם אחת המוטיבציות הכי עתיקות ימים בתרבות שלנו: דינרוס.

כידוע, במכללות אסור לשלם לשחקנים שכר. כבר שנים זה יוצר לא מעט מרמור בקרב הכוכבים, שמודעים לכמות הכסף שנכנסת למכללות ולזה שלמעשה עושים המון כסף על הגב שלהם בלי ממש לתגמל אותם על זה. חלק מהמכללות ניסו לעקוף את זה בכל מיני אמצעים. למשל כל מיני תגמולים כספיים והטבות עקיפים שמנסים לעקוף את החוקים. או מיני תמריצים מפוקפקים אחרים, כמו מסיבות סקס וגרופיות (מה שעלה לריק פיטינו בעבודה שלו בלואיוויל והגלה אותו ליוון).

אז חלקם התחילו להתמרד. ב-נבא ראו מה קרה בשנה שעבר עם בול והמפטון שהלכו לאוסטרליה וממש לא אהבו את זה. קבוצות נאלצו לשלוח סקאוטים שחיתתו את רגליהם אל מעבר לאוקיינוס כדי לצפות בשחקנים אמריקאים, במקום לראות אותם בחצר האחורית שלהם. ובכלל, ב-נבא מכבדים את המכללות וההיסטוריה שלהן ועובדים איתן בשיתוף פעולה כבר שנים. אבל מה להם ולליגה האוסטרלית? אז הם הפנימו שכדי לא לאבד שחקנים לכסף של הליגות מעבר לים, הם צריכים להציע לשחקנים הצעירים אלטרנטיבה אטרקטיבית מספיק בבית.

.

אז מה עושים?

נותנים לכסף לדבר.

המשכורות המפורטות של שחקני איגנייט לא פורסמו. אבל מה שכן פורסם הוא שחלק מהמשכורות, למשל אלו של גרין וקומינגה יגיעו כנראה לחצי מיליון דולר ויותר בנוסף לעוד כל מיני הטבות כמו מלגת לימודים מלאה (במקרה שיחליטו יום אחד לעשות תואר באוניברסיטה). גם הצעירים האחרים לא יקופחו ויקבלו שכר של 6 ספרות. אלו נראים אמנם כמו סכומים גדולים לקבוצה בלי קהל בית או מודל הכנסות ברור, אני מאמין שהעובדה שאיגנייט בנתה קבוצה אטרקטיבית כזו תעזור לה למשוך רשתות טלוויזיה ומפרסמים שירצו לשדר את האטרקציה.

עכשיו, כמו שציינתי קודם, סכום של חצי מיליון אמור בשאיפה להיות כסף קטן בהשוואה למה שגרין או קומינגה ירוויחו כנראה כבר בחוזי הרוקי שלהם ב-נבא. בחירות טופ-5 בדראפט מקבלות חוזה ראשוני ששווה 25 עד 40 מיליון דולר בארבע השנים הראשונות שלהם ב-נבא. ועדיין, מדובר על שכר אסטרונומי ביחס לשכר הממוצע בג'י ליג (35 אלף דולר) וכמובן שגם בהשוואה לתשלום הלא קיים במכללות. הרי אם בחרת במסלול של המכללות תמיד יש גם את האופציה לפציעה מסיימת קריירה או לירידה דראסטית ביכולת מסיבה כלשהי שתחבל קשות במניה. ואם זה קורה, לפחות קיבלת בינתיים בוחטה נאה.

אבל זה לא הכל, ואולי אפילו לא העיקר. כידוע, חוקי המכללות לא מאפשרים לשחקנים לקבל כסף ממפרסמים וחסויות. אבל שחקן עם פוטנציאל כוכבות ועם סגנון משחק אטרקטיבי כמו של גרין יכול כבר עכשיו להתקשר עם חברות נעליים כמו נייק או מפרסמים אחרים ולקבל סכומים שיסדרו אותו בחיים. אפילו דריוס בייזלי, האטרקטיבי הרבה פחות, קיבל בזמנו מניו באלאנס חוזה "התמחות" (internship) שיכול להיות שווה עשרה מיליון דולר. אז תתארו לעצמכם מה גרין יכול לקבל. הוא יכול להבטיח את העתיד הכלכלי שלו ושל המשפחה שלו כבר כאן ועכשיו.

בנוסף לצד הכלכלי, השחקנים גם הבינו כבר שלא חייבים ללכת למכללה כדי להיבחר בדראפט, ואפילו גבוה. לאמלו בול, אבל גם פרוספקטים כמו דני אבדיה או קיליאן הייז השנה ולא מעט אירופאים לפניהם כבר הוכיחו את זה. בנוסף, לא כל אחד בנוי להרפתקאה במרחק אלפי קילומטרים מהבית. אז ליגת הפיתוח נראית כמו פתרון מושלם עבור לא מעט מהם.

בנוסף, סביר להניח שבג'י ליג הבטיחו להם לא רק דקות משחק משמעותיות (מה שמאמני קולג' ובטח מאמנים של קבוצות מקצועניות לא תמיד מוכנים לעשות) אלא גם חשיפה מקסימלית, מכונת הייפ, שידורים ברשתות המרכזיות, ואולי הכי חשוב, מערך אימונים וצוות מקצועי שמתרכזים בהכנה ספציפית ל-נבא. צריך לזכור שהמשחק בקולג'ים שונה באופן משמעותי מזה שמשחקים בליגה של הגדולים. קצב איטי יותר, קשת שלוש קרובה יותר, ובעיקר הרבה פחות ריווח. לא פעם כשרונות גדולים מתקשים להראות כל מה שהם יודעים בתנאים הללו ולא נראים כל כך טוב. לא חסרים מקרים של שחקנים שלא העמידו סטטיסטיקות מדהימות בשנה או שנתיים שלהם בקולג' אבל כשהגיעו לליגה מיד נראו יותר טוב. למשל דונובן מיצ'ל, דווין בוקר, ווסטברוק, קא"ט, אנתוני דייויס, ג'ימי באטלר, ועוד רבים.

אז כשגם הפרה וגם העגל רוצים, יש עסקה. וסביר להניח שזוהי רק תחילתה של "ידידות מופלאה". 

ואיך כל זה הולך להשפיע על ליגת המכללות?

מכיוון שכבר הארכתי, נדבר על זה בפוסט הבא.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. השאלה היא אם תהיה המשכיות לכל המגמות הללו? בטח שאוטוטו חוזרים לאופציה שלא חייבים מכללה כדי לקפוץ ישירות מהתיכונים ל-nba.
    המכללות עד כה נהנות מהמסורת ומהכוח שיש להן. כל פעם ״קופץ״ איזה גימיק אחר (שנה אחרונה הייתה זו הליגה האוסטרלית). אבל למעשה בעוד בול נהנה מהמשחק שם (וקפץ לטופ 3) המסע של המפטון (אצל דן שמיר ומודי מאור) גרם לצניחת המניה שלו.
    כרגע, אני לא רואה מי שיכול ״להתחרות״ במוסד המכללות, וגם שם מבינים כי התנאים חייבים להשתנות ולהתעדכן לרוח התקופה על מנת למשוך את כוכבי התיכונים אליהם.
    היתרון הכי גדול של המכללות הוא כמובן הרייטינג הגבוה והעניין שאותם כוכבים מקבלים את הבמה עבורם, משחקים מול בני גילם (ולא מול גברים, וזה משמעותי בגילאים האלה), ונשארים ״קרובים״ לבית ולתרבות.
    תמיד יהיו יוצאי דופן שמסוגלים לקפוץ מהתיכונים ל-nba, אבל זה בדרך כלל מגיע פעם בעשור.
    .
    תודה על הכתיבה

    1. כן, אכתוב על אלו בפוסט הבא. אני חושב שיש הבדל בין המיזם הנוכחי לליגה האוסטראלית, שכאמור לא מתאימה לכל כישרון צעיר ודורשת לא מעט אופי והקרבה מהשחקנים. לגבי אופציית המעבר הישיר מהתיכונים, נראה. מה שהיה הוא לא בהכרח גם מה שיהיה (ה-נבא כיום פחות שמרן). אבל כאמור, אתייחס לזה בפוסט הבא. תודה על התגובה.

  2. התקווה שלי היא שהצעדים האלו יגרמו למכללות להתפכח.
    .
    נגיד ושורש הבעיה הוא סביב השאלה האם המכללות צריכות לשלם לשחקנים. יש טיעונים הגיוניים לכאן ולכאן, כאשר לטיעון מצד המכללות (מדובר על שיטה המאפשרת למכללות לחלק כמות אדירה של מלגות, גם בענפים פחות פופולריים מכדורסל ופוטבול) יש איזה היגיון שאפשר להגיע אתו לוויכוח סביר.
    אבל לאור השכר הפסיכי שמשלמים למאמנים,
    לאור פרשות השחיתות (פיננסית ומוסרית) סביב המתרחש במכללות,
    ולאור העובדה (הבלתי ניתנת להסבר או צידוק) שלשחקנים אסור להרוויח בכלל בזמן שהם במכללות (איזה נימוק הגיוני יש לאיסור על שחקן להרוויח מהמוניטין שלו, בעוד שהמכללה עושה על גבו טונות של כסף? איך רווח שכזה פוגע במלגה ששחיין/ית מקבלים?),
    מגיעים לשורה תחתונה –
    הכיס.
    אם יפגעו למכללות בכיס, הם ישנו את דרכיהן.
    הצלחה של המודל הזה, כזו שתגרום למעבר של עניין תקשורתי מהמכללות, ולמעבר של תקציבי שידור,
    היא אולי תדחוף לשינוי המתבקש.
    .
    תודה, ערן.
    זה תענוג צרוף לקרוא את הפוסטים שלך.

  3. אז ערן מה קורה עם כל החברה האלה בהנחה שעונת הג'י-ליג אכן תבוטל? והאם זו לא תהיה מכת מוות לקונספט?

    1. עד כמה שאני מבין, זה לא ישנה יותר מדי. איגנייט לא מיועדת להיות קבוצת ג'י ליג רגילה בכל מקרה. היא לא תשחק משחקים רשמיים ולא תתמודד על התואר. התכנית זה לארגן לה שורה של משחקים מול קבוצות ג'י ליג ועוד משחקי תצוגה מול קבוצות בינלאומיות או קבוצות "כוכבים" שירכיבו במיוחד בשביל המשחקים. דומה קצת למה שעושים לפעמים בתיכונים בארה"ב (רק אתמול הייתה להם תצוגה כזו שהפגישה את השחקן מס' 1 במחזור 2021, צ'ט הולגרם מול השחקן מספר 1 ב-2022, אמוני בייטס). ונראה לי שאת זה הם יצליחו לארגן בכל מקרה.
      .
      החיסרון בלו"ז כזה הוא כמובן שלא ניתן להתרשם מספיק ממידת התחרותיות של שחקנים במשחקים שלא משנים כלום או מהיכולת שלהם לעמוד בלחץ גבוה מהסוג שרואים בטורנירי הקונפרנסים וטורניר המכללות. אבל אני לא בטוח עד כמה זה ישנה לסקאוטים. הם בכל מקרה לא מייחסים יותר מדי חשיבות למשחק רע פה או שם אלא למכלול ולמה שהם רואים כתכונות שניתן לתרגם לשלב הבא.
      .
      במאמר מוסגר, כשגרין החליט ללכת לאיגנייט באפריל, זה בכלל נראה אחרת. עונת המכללות נראתה אז כמו חלום רחוק והצעד שלו נראה כמעט מתבקש. יש שחקנים כמו הסנטר של גונזאגה פיליפ פטרוסב, שחוסר הודאות הזו הביא אותם לעבור לשחק באירופה. ובהחלט יכול להיות שזה מה שנתן את הדחיפה הסופית לגרין ללכת על המהלך הזה.
      .
      בכל מקרה, נראה לי שאם גם גרין וגם קומינגה יהיו בסופו של דבר בחירות טופ-5 וגם האחרים (טוד וניקס) יבחרו בסיבוב הראשון אחרי העונה הזו, איגנייט יוכלו להכתיר את הניסוי כהצלחה וזה ייתן ביטחון לעוד שחקנים בכירים לנסות את המסלול הזה. עוד בפוסט הבא.

  4. עם כול הכבוד לאיגנייט, אתה לא יכול להתמודד עם החשיפה העצומה במדיה של כדורסל המכללות ביחוד בתקופת ה MARCH MADNESS.

    1. נכון, אבל השאלה אם זה מה שמבטיח לשחקנים מיקום גבוה יותר בדראפט. אם אני שחקן צעיר, אני מבין שהחשיפה העצומה יכולה להועיל יותר למכללה מאשר לי. לא חסרים הרי גם שחקנים שהחשיפה הזו חשפה חולשות במשחק שלהם שהורידו לקבוצות נבא את ההתלהבות מהם (דוגמאות מהשנתיים האחרונות: קאם רדיש, נאסיר ליטל וקול אנתוני). אגב, גם השחקן הכי מבטיח במכללות השנה, קייד קנינגהאם, לא ישחק במרץ' מאדנס כי הקבוצה שלו מושעית.

        1. אתה נאיבי. לא מדובר על 10 אלא הרבה יותר וכמובן הבטחה לסקופים ראיונות וכו עתידיים. אני באמת צריך לספר לך איך זה עובד? וקשר בין שחקן סוכן עיתונאי חצר?

      1. נכון. לא הייתי דואג במיוחד לחשיפה השנה של גרין, קומינגה והאחרים. נראה לי שהם דווקא הולכים לקבל המון תשומת לב ושידורים. מה גם שאיגנייט היא חלק מהג'י, והג'י שייך ל-נבא. וכולנו יודעים על הקשר ההדוק בין הליגה ל-ESPN. אז נראה לי שלכולם יש עניין פה לחשיפה גבוהה שגם תביא בסבירות גבוהה רייטינג טוב עם קצת פמפום.

  5. כמה שאלות:
    1)למה לכנות את איגנייט 'מכללה'? האם השחקנים גם לומדים שם כמה קורסים?
    2) מהיכן יש לאיגנייט כסף לשלם משכורות כאלה.
    3)כמה איגנייט כאלה ישנן? האם הם מאורגנות תחת איזה שהוא גוף
    4) היכן איגנייט נמצאת? אם היא 'מכללה' אז האם יש שם מגורים? אולם רציני? מטבח? לאונג'? האם הכל נבנה מחדש? מושכר? מה השחקנים עושים שם כל היום מלבד אימוני הכדורסל.
    5) האם המכללות האלה 'סגורות' כמו האקמיות לטניס או לכדורסל וכדורגל בפלורידה, עם שער, ושומר, וכו' וכו'?

    1. שאלות טובות מנחם.

      1. יפה, השימוש בצירוף "מכללת איגנייט" היה כמובן לצרכים רטוריים (לבנות קצת את המתח למי שלא מכיר). אבל באיזה שהוא שלב אני מבהיר שבהחלט לא מדובר על מכללה אלא על קבוצת ג'י ליג. מה שכן, כמו שכתבתי לעידו למעלה, זו לא קבוצת ג'י סטנדרטית. המשחקים שלהם לא רשמיים והם לא מתחרים על התואר וכמובן שהם גם לא קשורים לאף קבוצת נבא ספציפית כמו יתר קבוצות הג'י ליג.
      .
      2. מאיפה הכסף? אני לא יודע, אבל יכול לשער. קודם כל, כפי שכתבתי, לדעתי יש כאן פוטנציאל שוק בכלל לא רע. גם בארה"ב עם כמה מהכוכבים הכי גדולים ואטרקטיביים של המחזור וגם בשוק הבינלאומי, עם פזילה לשווקים ענקיים כמו הפיליפינים (כאמור, לא רק סוטו אלא גם גרין) והודו. כך שגם בלי קהל יש כאן נראה לי מודל הכנסות לא רע. אבל מעבר לזה, אפילו אם הם לא מצליחים לכסות את ההוצאות, בוא לא נשכח שהג'י ליג עצמה היא בבעלות של ה-נבא. וזו ליגה שמפסידה כסף, אבל ה-נבא מוכנים לספוג את זה. במקרה של איגנייט, נראה לי שגם כאן ה-נבא עושים שיקול שזה משתלם להם. גם אם לא במאזן הכספי, הרי שהם עוצרים את הזליגה לליגה האוסטרלית ואין ספק שהקבוצות שמחות לעשות סקאוטינג בחצר האחורית במקום לשלוח נציגים מעבר לאוקיינוס.
      .
      3. יש רק איגנייט אחת. כרגע… כאמור, תחת הג'י ליג, אבל בקטגוריה נפרדת.
      .
      4. הם ממוקמים בוולנט קריק, עיירה בקליפורניה לא רחוק מסן פרנסיסקו. אין ספק שגם המיקום הזה לא מקרי ואטרקטיבי ללא מעט שחקנים. על שאר השאלות שלך אין לי תשובה. משער שיש מתקן אימונים רציני ותנאי פנימיה. וצריך לזכור שזה רק חצי שנה ומתוכה הם יהיו הרבה בדרכים.
      .
      5. באמת שאין לי מושג.

    1. לא בטוח דווקא לגבי הקליעה שלו. בגילאים צעירים יותר ראיתי אותו כבר משחיל כמה שלשות ברציפות. לא בטוח מה ממוצע הקריירה שלו, אבל נגר הוא לא. ואגב, אין הרבה שחקנים בגיל הזה שקולעים באחוזים גבוהים משלוש, אלא אם כן הם קלעים פנומנליים. גרין לא צריך להיות כזה. מספיק שיהיה קלע ממוצע בשביל לפתוח לו נתיבים ועל הקליעה בהחלט אפשר לעבוד ולשפר עם השנים כל עוד זה לא שבור. מה שכן, אני קצת פחות בטוח לגבי ראיית המשחק והיכולת ליצור לאחרים. לברון הוא לא. קובי כבר אמרנו?
      .
      לגבי הדירוג של דראפט נט, זה בסדר, אבל ראוי לציין שהם פחות או יותר אתר הדירוג שאני הכי פחות מחזיק ממנו. הרבה חוסר יציבות, קפיצות גדולות בין דירוג אחד לשני וכל מיני יציאות לא ברורות. מעדיף בהרבה את ESPN, האתלטיק, וכאלה.

    2. אחוז מבחוץ נע בין 32-34% שזה סביר לשחקן שעוד לא סגור על מבחר הזריקות שלו וצריך לסחוב קבוצות לעיתים עם זריקות קשות. שחקנים מהסוג הזה צריכים להיות בעיקר respectable כדי לגרום למגן להישאר צמוד. ישנם לפחות 4 פרוספקטים מדראפט 21 שהייתי לוקח מספר אחד בדראפט הזה ועוד כמה שהיו משתחלים בין 2-5. אבל שוב תמיד צריך להיזהר כי בגילאים האלה כל שנה היא כמו 3 שנים של שחקן בוגר. לשחקן בגיל הזה להישאר סטטי בפיתוח יכול להוריד אותו בהרבה מונים. מרקל פולץ בעיני היה כישרון יותר מרשים בסיום התיכון ובטח אחרי החצי הראשון במכללות מכל אחד מהפרוספקטים האלה. הוא היה אתלטי לא פחות מגרין, בעל מובים יותר מגוונים, מסירה טובה יותר, קליעה טובה יותר. אבל אחרי כמה משחקים ראשונים מטורפים הוא נראה בלתי עציר וסופרסטאר בטוח. שיט הפנדס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט