סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 6 – 1991-1993 / חיים

ניתן כעת להכריז על הסדרה המנצחת גם בכתבה השנייה בסדרה, זו של שנות ה-70. התחרות שם הייתה צמודה מאוד ובסופו של דבר הסדרה של פילדלפיה נגד בוסטון מ-1977 היא המנצחת, עם 15 מתוך 62 הקולות, שזה יוצא 24.19%.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק השישי יתמקד בשנים 1991-1992 ובסיבוב הראשון של 1993. הפלייאוף של 1993 מכיל סדרות גדולות רבות, וביל סימונס אף הגדיר אותו כ"פלייאוף הגדול ביותר של כל הזמנים", וכדי שיהיו בכל חלק 10 משחקים, אני מפצל את הפלייאוף הזה.

1:
1991 – סיבוב ראשון. בוסטון סלטיקס VS אינדיאנה פייסרס 3- 2:
הסלטיקס ממשיכים להזדקן, אבל בכל הנוגע לעונה הסדירה הם עדיין חזק בעניינים וגם בפלייאוף אסור לזלזל בלארי בירד וחבריו. הפעם הקלעי המוביל של בוסטון הוא רג'י לואיס הצעיר, והוא גם זה שמוביל לניצחון במשחק הראשון עם 28 נקודות. משחק 2 היה המשחק של צ'אק פרסון שהפגיז 7/10 מחוץ לקשת ו-16/24 מהשדה בסך הכל בדרך ל-39 נקודות וניצחון חוץ של אינדיאנה. במשחק 3 מקהייל הוביל ליתרון 60- 45 במחצית שהספיק לניצחון בוסטונאי.
במשחק 4 בוסטון הובילו לאורך רוב הדרך, יתרון שהגיע ל-7 בסיום הרבע השלישי, אבל עם 4 דקות לסיום הפייסרס השוו על 105. כמה סלים של פרסון סידרו לאינדיאנה יתרון 5, אבל לואיס ובירד דרגו להוריד חזרה ל-3. פרסון החטיא, אבל שרמפף הצליח לכפות ג'אמפ בול ולהשאיר לבוסטון רק 4 שניות לכדור האחרון. הכדור הלך לרוקי די בראון שגם החטיא וגם דרך על הקו, ויש משחק 5.
בוסטון פתחו טוב את משחק 5 והובילו ב-10 בסיום הרבע הראשון, אבל ברבע השני לארי בירד נפצע בגב ועד המחצית אינדיאנה השוו את התוצאה על 58. בשלב הזה לבירד יש 15 נקודות, 2 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. בירד הצליח להתאושש וחזר לספסל ברבע השלישי לקול תשואות הקהל, ולאחר שעלה לפרקט הוא היה הטוב ביותר על המגרש בפער משמעותי, והוא הוביל רבע של 42 נקודות של בוסטון עם 12 אישיות ויתרון 9. היתרון הגיע בשיא ל-16, אבל אז בירד נפגע שוב וירד לעוד כמה דקות מנוחה, מה שהתחיל ריצת 19- 6 של אינדיאנה, ופתאום 3 בלבד לסלטיקס. ביתרון 2 בלבד עבירת חצי של מקהייל העבירה לאינדיאנה את הכדור, אבל פרסון החטיא שלשה. מכאן בריאן שואו ובירד עמדו בלחץ מהקו, וגם שלשה מטווח סטף של פרסון לא הספיקה לפייסרס. את המשחק הזה בירד ופרסון סיימו בשוויון 32 בטור הנקודות, אבל בירד הוסיף 9 ריבאונדים, 7 אסיסטים ובעיקר את רוח הלחימה שהביאה את הניצחון במשחק ובסדרה.

2:
1991 – חצי גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS דטרויט פיסטונס 2- 4:
הזכרנו פציעה בגב של לארי בירד בסוף הסדרה הקודמת, ובגללה הוא החמיץ את המשחק הראשון בסדרה, מה שגרם ל-75 נקודות בלבד של בוסטון. לניצחון במשחק NBA זה לא ממש מספיק, וכך הפיסטונס גזלו את יתרון הביתיות. בירד חזר למשחק השני, אבל היו אלה רג'י לואיס ודי בראון הצעירים שסידרו ניצחון צמוד לבוסטון ושוויון 1 בסדרה. הסדרה עבר לדטרויט למשחק 3 שהיה מביך עבור הקהל הביתי, כאשר הסלטיקס דרסו אותם מהרגע הראשון והתוצאה בסיום הייתה 115- 83, אבל הופעת ענק של אגוויר במשחק 4 עם 34 נקודות ב-11/16 מהשדה ו-10/13 מהקו השוותה את הסדרה..
משחק 5 היה המשחק שבו ג'ו דומארס שלט, כאשר הוא קלע 32 עם 13/13 מהעונשין וסידר לפיסטונס יתרון גדול, ולמרות 30 של לואיס וקאמבק מאוחר של בוסטון, זה הספיק לניצחון נוסף של הפיסטונס בבוסטון גארדן. משחק 6 היה בסימן קווין מקהייל בצד של בוסטון, כאשר הוא קלע 34 ב-11/19 מהשדה ו-11/14 מהקו, לעומת 32 ו-10 אסיסטים של דומארס. קאמבק של הסלטיקס ברבע האחרון כפה הארכה, אבל 2 שלשות של אייזאה תומאס בהארכה הכריעו את המשחק והסדרה לטובת דטרויט. רבים תהו האם זו הייתה ההזדמנות האחרונה של הסלטיקס.

3:
1991 – גמר המערב. פורטלנד טרייל בלייזרס VS לוס אנג'לס לייקרס 2- 4:
הבלייזרס הגיעו מראשות המערב, עם יתרון הביתיות, ובעיקר בתור אלופי המערב דאשתקד, אבל 28 נקודות של וורת'י, 21 אסיסטים של מג'יק ו-15 ריבאונדים של סאם פרקינס במשחק 1 סידרו ללייקרס ניצחון חוץ. מכאן הביתיות נשמרה על ידי 2 הצדדים עד שהגיענו למשחק 6 הצמוד.
הלייקרס אמנם פתחו חזק מאוד והובילו 28- 17 בסיום הרבע הראשון, אבל הבלייזרס חזרו למשחק, והורידו כבר לנקודה בלבד עם חצי דקה לסיום. מג'יק הניח את הכדור לדיבאץ', אבל הוא נחסם על ידי קרסי והבלייזרס קיבלו כדור אחרון. דרקסלר מצא את פורטר לזריקה פנויה, אבל הוא החטיא ומג'יק העיף את הריבאונד רחוק כדי לחגוג גמר תשיעי בקריירה האישית שלו.

4:
1991 – גמר המזרח. שיקגו בולס VS דטרויט פיסטונס 4- 0:
אחרי 3 שנים רצופים בהן ג'ורדן נעצר אצל הפיסטונס הפעם הוא הגיע עם צוות מסייע טוב יותר, ובעיקר סקוטי פיפן שהפך להיות כוכב ראוי בזכות עצמו, מאזן טוב יותר ויתרון ביתיות, ובעיקר אמונה שהפיסטונס פגיעים וחלשים יותר אחרי שהם הסתבכו נגד אטלנטה בסיבוב הראשון ונגד בוסטון בסיבוב השני, לעומת הפסד אחד בלבד עד כה של הבולס בפלייאוף.
ג'ורדן אפילו הרשה לעצמו להוריד טיפה הילוך ולקלוע 2.4 נקודות פחות מאשר בסדרה נגד דטרויט בעונה שעברה, ולתגבר את האסיסטים קצת, ואף אחד מהמשחקים לא היה מאוד צמוד. מארק אגוויר היה היחיד מדטרויט שהגיע למשחק 1, והוא קלע 25 מתוך ה-83 של דטרויט בסך הכל. במשחק 2 דטרויט מחקו פער של 15, אבל לא הצליחו להתקרב יותר מדי, ובמשחק 3 הבולס שמרו על יתרון קטן לאורך כל המשחק, אבל בשניהם ג'ורדן דאג לקלוע בכל פעם שהיה צריך. משחק 4 כבר היה תבוסה מהדהדת עבור דטרויט, כשזכורה בעיקר הירידה של שחקני דטרויט לחדרי ההלבשה בלי ללחוץ ידיים לשחקני הבולס.

5:
1992 – סיבוב ראשון. ניו-יורק ניקס VS דטרויט פיסטונס 3- 2:
הניקס פתחו את הסדרה עם ניצחון קליל ב-34 הפרש במשחק הראשון, אבל אז הגיע המשחק השני. ליימביר עצר את יואינג על 5/20 מהשדה והמשחק היה צמוד עד הסוף. שלשה קשה של דומארס העלתה את דטרויט ליתרון 87- 86 עם קצת יותר מדקה לסיום והניקס לא הצליחו לקלוע, אבל בצד השני דומארס שקלע 21, כולן במחצית השנייה, הסתבך ונגמר לו שעון ההתקפה. כאשר נותרו כ-20 שניות על השעון חדירה של מארק ג'קסון הסתיימה בטיפ-אין של צ'ארלס אוקלי שהחזירה את היתרון לניקס. אייזאה לקח על עצמו את הכדור ודייק בזריקת חצי מרחק שהפכה להיות סל הניצחון ושוויון 1 בסדרה.
משחק 3 היה צמוד לא פחות, כשהפעם פטריק יואינג קלע 32 עם 13 ריבאונדים, אבל הפיסטונס החזיקו ביתרון 79- 76 כשסל של דומארס נפסל בגלל שריקה גבולית לסיום שעון ההתקפה. יואינג דייק אחד מהקו כדי להוריד ל-2 ודומארס נשלח לביקור כפול משלו עם 27 שניות לסיום. דומארס החטיא את 2 הכדורים ואוקלי הגיע לריבאונד, אבל לא הצליח לתפוס אותו. אייזאה קפץ למריבה על הכדור והוציא אותו החוצה, מה שנתן לניקס הזדמנות להשוות. ויואינג אכן השווה במהלך הבא והגנה מדהימה של ג'קסון על אייזאה במהלך האחרון כפתה הארכה. ג'ון סאלי דאג שהניקס יובילו רק בנקודה עם 40 שניות לסיום ההארכה, ואז מסירה אחורה של יואינג הגיעה עד לקצה השני של המגרש וכדור של דטרויט. אייזאה לקח את הכדור והחטיא ורודמן עשה עבירה בריבאונד, וכדור של הניקס עם 15 שניות. דומארס חטף את ההוצאה ומיד לקח פסק זמן, שאחריו אותו דומארס קיבל שמירה כפולה ואיבד, מה שאילץ עבירה ו-2 קליעות עונשין שהעלו את יתרן הניקס ל-3. ליימביר החטיא את הזריקה האחרונה והניקס החזירו את היתרון בסדרה.
דטרויט הצליחו לקחת את משחק 4 ולכפות משחק 5 מכריע, אבל בו 31 נקודות ו-19 ריבאונדים של יואינג גברו על 31 של אייזאה והניקס עברו לשלב הבא נגד הבולס.

6:
1992 – חצי גמר המערב. פורטלנד טרייל בלייזרס VS פיניקס סאנס 4- 1:
מסוג הסדרות שזכור מהן בעיקר משחק אחד ספציפי. שלושת המשחקים הראשונים הלכו עם הביתיות, אבל הרבע הראשון של משחק 4 הלך בכיוון אחר לחלוטין, עם 42- 29 לזכות פורטלנד האורחת. קווין ג'ונסון וטום צ'יימברס הובילו קאמבק של פיניקס, ובסופו הסאנס הצליחו לעלות ליתרון 127- 124. טרי פורטר לקח על עצמו את האחריות והשווה עם שלשה כדי לכפות הארכה. הפעם פורטלנד הם אלו שהחזיקו ביתרון קטן שנמחק בשניות הסיום על ידי סל של קווין ג'ונסון שכפה הארכה שנייה ואנחנו כבר בשוויון 140. בתוספת הזמן השנית הבלייזרס השיגו את ניצחון החוץ 153- 151 שהספיק להם כדי לסגור את הסדרה במשחק הבא, לא לפני שנקבע השיא למשחק פלייאוף עם התוצאה הכי גבוהה אי פעם. דרקסלר קלע 33 עם 11 אסיסטים ו-8 ריבאונדים ופורטר נתן 31 ו-14 אסיסטים אצל פורטלנד, בזמן שאצל פיניקס ג'ונסון קלע 35 עם 14 אסיסטים וצ'יימברס הוסיף 29. הסאנס הגיעו למסקנה שצריך סופרסטאר שינהיג את הקבוצה, אבל זה כבר עניין להמשך.

7:
1992 – חצי גמר המזרח. שיקגו בולס VS ניו-יורק ניקס 4- 3:
פטריק יואינג פתח חזק את הסדרה עם 34 נקודות ו-16 ריבאונדים במשחק הראשון שהובילו לניצחון חוץ של הניקס, היחיד בשיקגו במסגרת הפלייאוף עד היום. במשחק 2 הבולס הצליחו לעצור את יואינג על 16 נקודות בלבד, ובמשחק 3 יואינג קלע 27 אמנם, אבל ג'ורדן 32 ופיפן 26, והבולס לקחו את היתרון בסדרה.
במשחק 4 היה זה קסבייר מקדניאל שהוביל את הניקס עם 24 נקודות, ויכולת טובה שלו ברבע הרביעי סייעה להם לנצח ולהשוות את הסדרה. לקראת משחק 5 פיל ג'קסון דיבר קצת על השופטים ועל ההנחיה לכאורה שהם קיבלו מלמעלה לגרום לזה שיהיה משחק 7 וזכה לקנס, ובעיקר לשנאה מצד אוהדי הניקס שהלהיטה עוד יותר את הלהבות.
פיל ג'קסון אכן חזה את העתיד מבחינה מסוימת, כי שתי הקבוצות הצליחו לשמור על הביתיות ולכפות משחק 7, בו ג'ורדן התפוצץ עם 42 נקודות ופיפן הוסיף טריפל-דאבל של 17 נקודות ו-11 בקרש ובמתנות, בדרך לניצחון 110- 81. זכור במיוחד המהלך בו ג'ורדן קלע, מיד חטף ואחרי רגע איבד לסטארקס ובסיומו של מרדף חסם את מקדניאל מאחור.

8:
1992 – חצי גמר המזרח. קליבלנד קאבלירס VS בוסטון סלטיקס 4- 3:
ניסיון אחרון בהחלט של לארי בירד. עונת הפרישה של בירד והסלטיקס עדיין בצמרת המזרח, מנסים לאיים על שלטון ג'ורדן, הפעם בלי הפיסטונס שיפריעו. קליבלנד הבהירו מהר מאוד לבוסטון שאסור לזלזל בהם, כאשר בראד דוהרטי קלע 26 עם 17 ריבאונדים במשחק הראשון בדרך לניצחון מוחץ 101- 76. במשחק 2 פאריש חזר לשלוט ברחבות והוביל ניצחון חוץ של בוסטון עם 27 ו-8, ורג'י לואיס שלט במשחק 3 עם 36 נקודות, ובנקודה זו של הסדרה, כשהסלטיקס מובילים 2- 1, חוזר לארי בירד מפציעה להופעות ראשונות בפלייאוף האחרון שלו.
בירד אמנם חזר, אבל רק ל-17 דקות ו-5 נקודות, בזמן שלארי נאנס מוביל את קליבלנד ליתרון דו-ספרתי במחצית. רג'י לואיס ומקהייל הובילו קאמבק של בוסטון וברוב הרבע הרביעי הסלטיקס החזיקו ביתרון קטן. עם יתרון 2 נקודות וחצי דקה לסיום פאריש קיבל כדור בצבע ונחסם, ובמאבק על הריבאונד הייתה עבירה ששלחה את ווילאימס לקו והוא השווה. גם המהלך הבא הסתיים בהחטאה של בוסטון ופרייס בוציא עם ווילאמס מתפרצת 2 על 1 נגד לארי בירד. בירד שלח את ווילאימס לקו והאחרון החטיא את 2 הכדורים. לבוסטון לא נותרו פסקי זמן אז בירד יצא מהר להתקפה, וקיבל שמירה כפולה, אז הוא העביר ללואיס שהחטיא זריקה קשה ויש הארכה. קליבלנד עלו ליתרון בתחילת ההארכה ושמרו עליו, עד הכדור האחרון של בוסטון. בירד מסר ללואיס שהחזיר לו לליי-אפ קשה, ובירד החטיא. 2-2 בסדרה.
אף אחד מהמשחקים הבאים לא היה צמוד, והביתיות נשמרה עד הסוף, כאשר משחק 7, בו קליבלנד ניצחו 122- 104, היה האחרון בקריירה של לארי בירד. הוא לפחות רשם לעצמו את משחק 6, הביתי האחרון, בו הוא קלע 16 והוסיף 14 אסיסטים.

9:
1993 – סיבוב ראשון. בוסטון סלטיקס VS שארלוט הורנטס 1- 3:
לארי בירד כבר הלך, אבל נותר לבוסטון עדיין סגל לא רע בכלל, בהובלת רג'י לואיס הצעיר והוותיקים מקהייל ופאריש. הדברים השתבשו עבורם כבר במשחק הראשון, כאשר רג'י לואיס, שקלע 17 ב-13 דקות, התמוטט באמצע המשחק. הרכש החדש קסבייר מקדניאל הוביל בריחה במחצית השנייה וניצחון קל, אבל עיקר העניין של אוהדי בוסטון הייתה בשאלה האם לואיס יוכל לחזור בעונה הבאה.
במשחק 2 היה זה קווין מקהייל שמילא את החסר, כאשר הוא קלע 30 והצליח להחזיר את בוסטון מפיגור. מקדנייל היה זה שקבע שוויון 91 והסלטיקס קיבלו עוד כדור לאלי-הופ, אבל די בראון החטיא את הטיפ ויש הארכה. שוב פעם שארלוט עלו ליתרון, והסלטיקס הצליחו לכפות הארכה נוספת, הפעם זה היה קווין מקהייל שזכה להרבה תשועות מבירד ביציע. שארלוט פתחו את ההארכה עם סל שהעלה אותם ליתרון 99- 97, ומאז אף אחד לא פגע עד שמקהייל דייק 1/2 מהקו עם דקה וחצי לסיום והוריד ל-99- 98. זו הייתה התוצאה הסופית, כשההארכה השנייה הניבה יבול מעליב של 2- 1 לשארלוט.
את משחק 3 ההורנטס לקחו ב-30 הפרש, והגיע תורו של משחק 4 שנדמה היה שהולך לאותו כיוון, כאשר שארלוט הובילו 88- 70 בסיום הרבע השלישי. בבוסטון בכל זאת לא נוהגים לוותר, והחל קאמבק איטי שהוריד ל-100- 89. מכאן בוסטון יצאו לריצת 14- 2, שהסתיימה עם חטיפה וסל של דאגלס שהעלתה את הסלטיקס ליתרון 103- 102. קנדל גיל הלך על זריקה מהירה והחטיא, אבל שארלוט הצליחו למנוע מבוסטון לעבור את החצי ל-10 שניות (מאז שינו את החוק ל-8) וקיבלו בחזרה את הכדור. לארי ג'ונסון לקח על עצמו את המהלך, והחטיא, אבל הכדור נשאר של שארלוט לעוד 3 שניות. הכדור האחרון הלך לאלונזו מורנינג הרוקי, והוא העלה את שארלוט לשלב הבא.

10:
1993 – סיבוב ראשון. פיניקס סאנס VS לוס אנג'לס לייקרס 3- 2:
אז כמו שהזכרנו בהפסד של פיניקס לפורטלנד, הסאנס הבינו שהם צריכים סופרסטאר, אז הם קפצו על ההזדמנות הראשונה, צ'ארלס בארקלי שחיפש פינוי מפילדלפיה. המהלך הזה התברר כחיובי עבור הסאנס שהצליחו להשיג את המאזן הטוב ביותר בליגה, וגם עבור בארקלי אישית שלקח תואר MVP. בסיבוב הראשון הם התמודדו נגד הלייקרס שאריות-מהשואו-טיים עם כמה חיזוקים ועל הנייר וזה היה אמור להיות קל עבורם.
סיידיל ת'ריט חשב אחרת. הרכז האלמוני של הלייקרס קלע 35 עם 7 אסיסטים ו-3 חטיפות במשחק הראשון והוביל בריחה ברבע הראשון שסידרה ללייקרס ניצחון חוץ מפתיע. במשחק 2 פיניקס החזיקו ביתרון רוב הזמן, אבל דיבאץ' השתלט על המשחק ברבע האחרון, סיים עם 19, 13 ו-3 חסימות, והעלה את הלייקרס ל-2- 0 בסדרה.
כוכב ומאמן העבר של פיניקס, ולעתיד המאמן הראשון של עומרי כספי, פול ווסטפהל, דאג להבטיח בציבור שהסאנס יחזרו וינצחו את הסדרה. דיבאץ' המשיך להרשים במשחק 3, וקלע 30, אבל בארקלי הגיב עם 27 ו-11 קרשים, וסייע לסאנס לפתוח פער ברבע השלישי. הלייקרס צמצמו ברבע האחרון, אבל לא הצליחו לעשות את הצעד הנוסף. במשחק 4 הסאנס כבר חגגו בניצחון קל כשבארקלי שוב סוחב קדימה את חבריו.
משחק 5 היה צמוד יותר מהקודמים, אבל הסאנס פתחו יתרון 7 בסיום הרבע השלישי. ג'יימס וורת'י הוביל את הלייקרס ברבע האחרון וביחד עם פעולות טובות של אלדן קמפבל הלייקרס הצליחו להפוך את התוצאה וסל של ת'ריט כבר העלה את יתרון הלייקרס ל-4. בארקלי הוריד ל-2 ואחרי החטאה של הלייקרס היה זה דן מארלי שהשווה עם 13 שניות לסיום. ביירון סקוט החטיא שלשה ויש הארכה, בה הסאנס שלטו באופן די מוחלט והשיגו ניצחון 112- 104.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. והמהלך של מג'יק בגמר המערב 1991 היה פשוט גאונות.
    הוא ממש גלגל את הכדור לכל אורך המגרש עד שיצא אי שם בצד השני, ולכל אורך גלגולו האיטי הוא אכל את השעון שנשאר עד שהמשחק למעשה נגמר.
    גאונות שכאילו לא קשורה למהלך כדורסל קלאסי, אבל הביאה את אליפות המערב

  2. אני בחרתי בסידרה של הסלטיקס מול קליבלנד
    גם בגלל שזה היה אקורד הסיום של אחד השחקנים הטובים והמשמעותיים אי פעם (לארי בירד) וגם כי זו הייתה גולת הכותרת של עונת השיא של אחד השחקנים האהובים עלי, אחד האנדרייטד שבהם ולבטח אחד מאלו שפחות זוכרים – מארק פרייס. פרייס היה אחד הקלעים הטובים אי פעם (נדמה לי שהשיא מהעונשין עדיין שייך לו) אבל גם מוסר וחוטף מחונן ומסוג השחקנים ששווה היה לקום באמצע הלילה כדי לראות משודרים.

  3. התקופה שבה לראשונה צפיתי באופן קבוע.
    בחרתי בולס-ניקס 92.
    סדרה מהחמות שהיו.
    בכלל, האווירה באולמות אז הייתה פצצה, הצגות השחקנים היו מלהיבים ביותר, והמשחק על הפרקט היה כדורסל אמיתי – ולא הקקה הרך של היום עם השיפוט המביך.
    היו זמנים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט