סדרות הפלייאוף הגדולות של כל הזמנים – 5 – 1988-1990 / חיים

הקלפיות של הכתבה הראשונה בסדרה נסגרו, וניתן להצביע על ניצחון של גמר המזרח של 1965 – בוסטון VS פילדלפיה, סדרה שזכתה ל-29 קולות מתוך 80, מה שיוצא 36.25% מהקולות.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק החמישי יתמקד בשנים 1988-1990.

1:
1988 – חצי גמר המערב. לוס אנג'לס לייקרס VS יוטה ג'אז 4- 3:
קרב הרכזים הגדול בין מג'יק לסטוקטון החל בניצחון קליל של הלייקרס, אבל יוטה לקחו את הביתיות במשחק 2. אחרי משחק 3 שיוטה לקחו ומשחק 4 שהלייקרס לקחו הגיע משחק 5, המשחק הכי צמוד בסדרה. מייקל קופר התכבד בסל הניצחון שקבע 111- 109 לזכות הלייקרס בסיום, למרות 24 אסיסטים של סטוקטון, שהשווה את שיא הפלייאוף, אותו השיג קודם מג'יק. יוטה הביסו במשחק 6, אבל הלייקרס פעלו באופן די דומה במשחק 7, בעיקר בזכות 29 נקודות של ביירון סקוט.

2:
1988 – חצי גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS אטלנטה הוקס 4- 3:
ארבעת המשחקים הראשונים הלכו לטובת הקבוצות הביתיות, אף אחד מהם לא צמוד במיוחד. בוסטון הובילו 77- 69 בסיום הרבע השלישי של משחק 5, אבל קווין וויליס הוביל קאמבק של אטלנטה ברבע האחרון, ורבע של 43- 27 סידר להוקס ניצחון חוץ.
וויליס, שקלע 27 במשחק 5, מצא את עצמו עם 2 בלבד בסוף הרבע השלישי של משחק 6, ולמעשה רק דומיניק ווילקינס ודוק ריברס תפקדו בהתקפה של אטלנטה, עם 35 ו-32 בהתאמה. הסלטיקס החזיקו ביתרון קטן, ובירד העלה אותו ל-8 עם 3 דקות לסיום. 5 נקודות של דוק ריברס הורידו ל-3, ולאחר 1/2 מהקו של איינג' ווילקינס הוריד ל-102- 100. לארי בירד הוריד את השעון עד הסוף ולא הספיק לזרוק, מה שהשאיר לאטלנטה 4 שניות. הכדור האחרון הלך דווקא לכליף לווינגסטון שהחטיא ויש משחק 7.
משחק 7 ידוע בתור הדו-קרב בין לארי בירד לדומיניק ווילקינס. בירד קלע 34, מתוכן 20 ברבע האחרון, ואילו ווילקינס קלע 47. כדאי לציין גם את 18 האסיסטים של דוק ריברס עבור אטלנטה. סל של בירד כחצי דקה לסיום העלה את ההפרש ל-5, ושלח אותם למשחק עבירות ארוך, אבל בלי שינויים משמעותיים.

3:
1988 – גמר המערב. לוס אנג'לס לייקרס VS דאלאס מאבריקס 4- 3:
28 נקודות של ביירון סקוט במשחק הראשון ו-30 של וורת'י בשני סידרו ללייקרס 2- 0 קליל, אבל אגוויר ו-35 נקודות של דרק הארפר במשחק 4 השוו את הסדרה. במשחק 5 מג'יק חילק 20 אסיסטים והלייקרס השיגו עוד ניצחון קל. משחק 6 היה הראשון הצמוד בסדרה, אבל דאלאס הצליחו לשמור על יתרון קטן. סקייהוק של קארים הוריד ל-2, אבל וורת'י החמיץ הזדמנויות להשוות והמאבס דייקו בכדור אחד מהקו והעלו את ההפרש ל-3 עם 2 שניות לסיום. המאבס בחרו לעשות עבירה מכוונת על מג'יק שדייק את הראשון והחטיא את השני בכוונה, אבל לא יצא כלום מהריבאונד, והמאבס כפו משחק 7.
המחצית הראשונה של משחק 7 הייתה צמודה מאוד והסתיימה ביתרון 54- 53 לזכות הלייקרס, אבל במחצית השנייה הלייקרס ברחו והשיגו ניצחון קל ובכרטיס לגמר נוסף.

4:
1988 – גמר המזרח. בוסטון סלטיקס VS דטרויט פיסטונס 2- 4:
הסלטיקס החזיקו ביתרון הביתיות בכניסה לסדרה, אבל 35 נקודות ו-12 אסיסטים של אייזאה תומאס במשחק הראשון הביאו לדטרויט את ניצחון החוץ. בוסטון החזיקו ביתרון 7 במחצית של משחק 2, אבל הוא ירד ל-1 בלבד עם כדור אחרון של דטרויט. דאנטלי סחט עבירה והלך לקו, אבל החטיא את הכדור השני ויש הארכה. שלשה של אייזאה סידרה יתרון 3 עם 7 שניות להארכה, והכדור שהיה אמור להגיע לבירד הגיע דווקא למקהייל שעלה לשלשה, למרות שהוא כנראה דרך על הקצה של הקו, דייק במפתיע והשווה עם 5 שניות. דומארס מיד זרק ונחטיא ובוסטון לקחו פסק זמן עם 2 שניות, אבל בירד עשה צעדים ואייזאה קיבל עוד שנייה, והוא לא הצליח להגיע לכדור. בהארכה השנייה דניס ג'ונסון הכריע את המשחק עם 4/4 מהקו.
הפיסטונס לקחו את משחק 3, אבל סל ניצחון של ג'ונסון במשחק 4 החזיר את השוויון לקראת משחק 5 בבוסטון. גם משחק 5 הגיע להארכה, אבל הפעם דטרויט ניצחו והמשיכו את המומנטום במשחק 6 כדי לגבור על הסלטיקס ולעלות לגמר.

5:
1989 – סיבוב ראשון. קליבלנד קאבלירס VS שיקגו בולס 2- 3:
שיקגו לקחו את המשחק הראשון בחוץ, אבל 50 נקודות של ג'ורדן במשחק 4 לא הספיקו כדי לסגור את הסדרה, גם בגלל שהוא יצא בעבירות, והצדדים הגיעו למשחק 5 מכריע בקליבלנד. ג'ורדן הסתפק הפעם ב-44 בלבד, וקבע יתרון 99- 98 לבולס עם 6 שניות לסיום. קליבלנד חזרו מהפסק זמן עם מהלך נהדר לקרייג אילו שהחזיר לקליבלנד את היתרון עם 3 שניות, ואז קיבלנו את הזריקה הידועה של ג'ורדן שסגרה את הסדרה.

6:
1989 – גמר המזרח. דטרויט פיסטונס VS שיקגו בולס 4- 2:
רבים הטילו ספק ביכולת של הבולס ושל מייקל ג'ורדן להקשות על הפיינליסטים מדטרויט, אבל ג'ורדן הוכיח כבר במשחק הראשון שאסור לזלזל בו כשהוא הוביל רבע ראשון של 33- 17 ודאג לשמור על יתרון עד הסוף עם 32 נקודות, בדרך לניצחון חוץ. משחק 2 היה המשחק של אייזאה תומאס שקלע 33 ודאג לאזן את הסדרה לפני המעבר לשיקגו.
במשחק 3 אייזאה לא פגע בכלל עם 5 נקודות, ומהעבר השני ג'ורדן היה בלתי ניתן לעצירה עם 46, אבל מארק אגוויר דאג שהמשחק יהיה צמוד עם 25 משלו. בשווין 97 עם כדור של דטרויט ליימביר עשה עבירת תוקף בחסימה וג'ורדן קיבל כדור אחרון. רודמן שמר עליו לא רע בכלל, אבל זה לא מנע ממנו להשיג סל ניצחון ויתרון 2- 1 בסדרה.
בשני המשחקים הבאים "חוקי ג'ורדן" עשו עבודה טובה והגבילו אותו ל-20.5 נקודות למשחק, בזמן שדטרויט לוקחים יתרון 3- 2 בסדרה. במשחק 6 ג'ורדן היה נפלא עם 32 נקודות ו-13 אסיסטים, אבל 33 של אייזאה הובילו את דטרויט לניצחון נוסף שקבע גם את הניצחון בסדרה.

7:
1990 – סיבוב ראשון. בוסטון סלטיקס VS ניו-יורק ניקס 2- 3:
הסלטיקס המזדקנים עדיין לא ויתרו, ומכיוון שהפעם כולם הגיעו בריאים, הייתה סיבה להאמין שיש להם סיכוי טוב להתמודד עם הבולס והפיסטונס, מוליכות המזרח. הסיבוב הראשון נגד הניקס התחיל בניצחון נוח כשלארי בירד קולע 24 עם 18 קרשים. משחק 2 כבר היה חגיגה גדולה בבוסטון גארדן, כאשר הניקס ויתרו על המושג הגנה, ובוסטון רשמו שיא פלייאוף שמחזיק עד היום של 157 נקודות, לעומת 128 של הניקס.
בשאר הסדרה פטריק יואינג קלע 36 נקודות למשחק עם 13.3 ריבאונדים, כולל 7 חטיפות במשחק 4 ו-10 אסיסטים עם 4 חסימות במשחק 5 המכריע, והניקס עשו את הבלתי יאומן והצליחו להדיח את בוסטון.

8:
1990 – חצי גמר המערב. פורטלנד טרייל בלייזרס VS סאן-אנטוניו ספרס 4- 3:
רוקי העונה דיוויד רובינסון הוביל את הספרס למאבקי פלייאוף לראשונה מאז ימי ג'ורג' גרווין. היריבה הפעם הייתה פורטלנד של קלייד דרקסלר שהאמינה שהיא מועמדת אמיתית לקחת את המערב, במיוחד לאור ההפסד הצורב של הלייקרס לפיניקס בסדרה המקבילה. ב-4 המשחקים הראשונים הביתיות נשמרה בלי דרמות גדולות, אבל אז הגיע משחק 5.
טרי פורטר ודרקסלר הובילו את פורטלנד ליתרון 72- 53 במחצית , אבל הספרס חזרו לאט לאט למשחק, וריצה שלהם בתחילת הרבע האחרון הורידה לנקודה בלבד. פורטלנד שמרו על היתרון ושלשה של דראז'ן פטרוביץ' ז"ל העלתה ל-116- 110. שון אליוט היה האיש של הספרס בקלאץ', אבל דרקסלר העלה ל-4 עם 13 שניות לסיום. אליוט שוב צימק ודרקסלר דייק רק ב-1 מהקו, ואת זה ניצל ווינגייט שענה בשלשה שכפתה הארכה. שון אליוט היה גם זה שדאג לשמור את הספרס בעניינים יחד עם טרי קאמינגס בזמן שכל שאר החמישייה של הספרס, והשחקן השישי, יצאו בעבירות, וסל של אליוט כפה הארכה נוספת, בה פורטר סחב את פורטלנד לניצחון.
הספרס ניצחו בנוחות את משחק 6, וגם משחק 7 התברר להיות צמוד ביותר. קווין דאקוורת', הסנטר של פורטלנד, חזר מפציעה בדיוק בזמן למשחק 7, וגם הוא התבונן מקרוב בהצגה של טרי פורטר שקלע 36 עם 9 אסיסטים. 1:20 לסיום נקבע שוויון 97, ו-2 הצדדים כשלו בניסיונות לשבור אותו כשדרקסלר מונע ברגע האחרון צעד וחצי של ווילי אנדרסון. בשוויון 103 עם חצי דקה לסיום ההארכה הספרס איבדו כדור, וג'רום קרסי בהצלה אדירה שלח את דרקסלר שנעצר בעבירה בלתי ספורטיבית. דרקסלר דייק ב-2 הכדורים ואחרי זה בעוד 2 כשנעשתה עליו עבירה. הספרס שמו 2 מהירות ודרקסלר שוב נשלח לקו, הפעם עם כ-5 שניות לסיום ודייק רק בכדור אחד, מה שהשאיר לספרס הזדמנות אחרונה. הוצאת הכדור נחטפה על ידי פורטר ופטרוביץ' העביר את השניות שנותרו.

9:
1990 – גמר המערב. פורטלנד טרייל בלייזרס VS פיניקס סאנס 4- 2:
בדיוק הזכרנו את קווין דאקוורת' שחזר מפציעה בדיוק בזמן למשחק 7 נגד הספרס, אבל שם הוא קלע באחוזים רעים. במשחק הראשון נגד פיניקס, זו שהפתיעה את הלייקרס סיבוב אחד קודם לכן, היה זה דאקוורת' שהחזיר את חובו עם סל הניצחון שקבע שהבלייזרס שומרים על הביתיות למרות משחק מצוין של טום צ'יימברס. במשחק 2 צ'יימברס סחב את פיניקס ליתרון 18 במחצית, אבל הסאנס התפרקו במחצית השנייה ופורטלנד חזרו לעוד ניצחון ביתי צמוד. את שני משחקי הבית שלהם פיניקס ניצחו בקלות, והסדרה חזרה לפורטלנד למשחק 5.
משחק 5 היה משחק השיא של דרקסלר בסדרה, כאשר הוא קלע 32 עם 10 ריבאונדים ו-3 חטיפות, וזה הספיק לפורטלנד כדי לגבור על משחק נפלא של קווין ג'ונסון עם 28 נקודות ו-14 ריבאונדים ולהחזיר את היתרון בסדרה לבלייזרס. במשחק 6 רק ג'ף הורנסק ודן מארלי קלעו באחוזים טובים במדי פיניקס, ובעיקר הראשון שבהם שקלע 36 עם 14/14 מהעונשין, אבל שוב דרקסלר הוביל את פורטלנד, הפעם עם 23 נקודות, 10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. הורנסק העלה את פיניקס ל-109- 106 עם 1:09 לסיום, אבל פורטר הגיב עם 2 משלו מהקו וההפרש שוב יורד לנקודה. 2 המהלכים הבאים של פיניקס הסתיימו באיבודים של צ'יימברס וקרסי ודרקסלר ניצלו את זה כדי לפתוח יתרון 3. הורנסק עוד ניסה להשוות בשלשה שלא ממש הייתה קרובה ופורטלנד העפילו לגמר.

10:
1990 – גמר המזרח. דטרויט פיסטונס VS שיקגו בולס 4- 3:
שחזור של גמר המזרח של השנה הקודמת ומפגש שלישי ברציפות בין הקבוצות, הפעם עם פיל ג'קסון כמאמן ראשי בפעם הראשונה. ג'ורדן הגיע טוב יותר מאשר בשנה שעברה, והפעם שיפר את ממוצעיו ב-2.4 נקודות ו-1.6 ריבאונדים תוך שיפור קל באחוזים, אבל הפיסטונס הגיעו בתור האלופים ועם הביטחון כיאה לכך, וגם עם דניס רודמן שנבחר לשחקן ההגנה של העונה.
דטרויט לקחו בבית את 2 המשחקים הראשונים, והצליחו לייצר קרבות צמודים במשחקים 3 ו-4, אבל בשניהם ג'ורדן עבר את רף ה-40 וסייע לבולס לחזור לשוויון 2. במשחק 5 ג'ורדן נעצר על 22 בלבד, והתוצאה המתבקשת היא כמובן ניצחון נוח של דטרויט, כפי שאכן היה, אבל במשחק 6 הוא סחב את הבולס לניצחון קל של עצמם, והיו להם סיבות להאמין שהם יכולים לפחות לתת מאבק צמוד על הכרטיס לגמר.
אחרי רבע ראשון צמוד, הפיסטונס החלו לברוח וכבר הובילו ב–15 במחצית. שיקגו לא ויתרו וצימקו ל-69- 59 בסיום הרבע השלישי, אבל בדקות הסיום הם התפרקו ודטרויט השלימו ניצחון 93- 74 וניצחון שלישי ברציפות על הבולס.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. הצבעתי ללייקרס מאבריקס של 88
    אני חושב שלא הרבה זוכרים איזו חמישייה עצומה הייתה אז בדאלאס, עם דרק הארפר בפוינט, לידו רולנדו בלקמן שהיה חתיכת סקורר אדיר, שני הפורוורדים היו אגוויר שעד שלא עבר לפיסטונס בעונה שאחרי, הם לא הצליחו לעבור את הסלטיקס, ויחד איתו סם פרקינס האתלטי (שיחק עם ג'ורדן ווורת'י בנורת' קרולינה) שהיה טופ 5 בליגה לתםקידו. איתם שיחק גם דונלדסון, סנטר אנגלי מסיבי וסולידי ומהספסל עלו בראד דייויס בפוינט, דטלף שרמפף הצעיר ורוי טארפלי שלדעתי אם לא בעיית הסמים, היה נזכר בטופ. הדברים התגלגלו כך שטארפלי לקח את גביע אירופה למחזיקות (או קוראץ) במדי אריס סלוניקי תחת צביקה שרף.
    זו הייתה קבוצה אתלטית ומהירה עם שני סילונים שהיו רצים למתפרצות והגנה אגרסיבית.
    זו קבוצה שמתחה את הלייקרס בשיאם פחות או יותר (קארים כבר היה מעבר לשיא אבל מייקל תומפסון כבר גיבה אותו וכל השאר היו בשיאם) לשבעה משחקים ואני מאמין שאם היו עוברים את הלייקרס הם היו מנצחים את דטרויט בגמר.

    1. אני מסכים איתך שזו הייתה קבוצה נהדרת.
      רק דיוק קטן – את בוסטון הפיסטונס הצליחו לעבור בעונה האחרונה עם דאנטלי לפני אגוויר ואז הפסידו בגמר ללייקרס ב-1988. בעונה אחרי אגוויר עבר לדטרויט והם לקחו 2 אליפויות בשנתיים הראשונות שלו שם

    2. הם לא הצליחו לעבור את הסלטיקס כי הסלטיקס היו בשיאם ולא בגלל שלא היה אגווייר. גם אגווייר לא היה יכול לעזור נגד הסלטיקס של שנות השמונים בשיאם!!!

  2. כמעט כל סידרה של הפיסטונס בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 היתה מעוחה. הרגשת עכדצד הלפיד מועבד לפיטסטוניםמ הצעירים. תודה חיים על השדקעה עצומה!

  3. הפעם ההתלבטות הייתה הכי גדולה .
    לפי התיאור כאן פורטלנד ס.א הייתה חתיכת סידרה…גם פורטלנד הגיעה עד לגמר וזו הייתה דילמה ביחס לשיקגו ומייקל שמנצחים בבזאר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט