הסדרה המנצחת בחלק השלישי היא הסדרה בין בוסטון לפילדלפיה בשנת 1981, שזכתה ל-44 מתוך 100 הקולות, שבחישוב פשוט זה יוצא 44%.

בכל אחת מהכתבות אני אשים בסוף אפשרות להצביע, והסדרה המנצחת מכל כתבה תעלה לשלב הבא.

החלק השביעי יתמקד בשנים 1993-1994. הסיבוב הראשון של 1993 הוזכר כבר בחלק הקודם, ולכן החלק הזה יתחיל מחצאי הגמר האאזוריים של 1993 וימשיך לפלייאוף של 1994.

1:
1993 – חצי גמר המערב. פיניקס סאנס VS סאן-אנטוניו ספרס 4- 2:
הסדרה נפתחה דווקא עם נוקאאוט אישי של רובינסון על בארקלי, כאשר רובינסון קלע 32 עם 10 קרשים ו-7 חסימות, לעומת 18 ו-10 של בארקלי ב-5/21 מהשדה, אבל רובינסון נותר בודד במערכה, ובריחה של הסאנס כבר ברבע הראשון הביא להם ניצחון. במשחק 2 רובינסון קיבל יותר עזרה, אבל הפעם בארקלי היה נהדר עם 35 ו-10 ושוב בריחה בשלבים מוקדמים של המשחק הביאה לסאנס ניצחון.
הסדרה עבר לטקסס, ושם ניכר הבדל מהותי ביכולת של שחקני המשנה של הספרס, כאשר דייל אליס ושון אליוט הובילו ניצחון קל של הספרס במשחק 3, ו-36 ו-16 של רובינסון במשחק 4 השוו את הסדרה. במשחק 5 הסאנס שוב שמרו על הביתיות בקלילות, כשהפעם בארקלי הוא זה שקולע 36, ומשחק צמוד ראשון בסדרה קיבלנו רק במשחק 6.
פיניקס פתחו טוב יותר את המשחק, אבל הספרס הפכו עד המחצית ואת הרבע השלישי סיימו ביתרון 7. ברבע האחרון הספרס קלעו רק 6 ב-7 הדקות הראשונות והסאנס לקחו את היתרון, מכאן היה קרב צמוד עם יתרון קטן של פיניקס. חטיפה של בארקלי הביאה לפיניקס את הכדור ביתרון 3 עם חצי דקה לסיום, וקווין ג'ונסון נשלח לקו, אבל הוא דייק רק בכדור אחד והעלה את הסאנס ל-99- 95. דייל אליס ואחריו אליוט החטיאו שלשות, אבל עוד ריבאונד סידר כדור נוסף לאליס שהפעם דייק מבחוץ והוריד לנקודה. הפעם דני איינג' נשלח לקו, אבל גם הוא דייק רק 1/2 ובארקלי ביצע עבירה על רובינסון במאבק על הריבאונד. רובינסון דייק ב-2 הכדורים מהקו והשווה את התוצאה על 100 לכל אחד מהצדדים, אבל לסאנס נשאר זמן לכדור אחרון. הכדור הלך לבארקלי שעמד קרוב לחצי, אז הוא קיבל מטר מרובינסון. בארקלי התקדם וממש מעט בתוך קשת השלוש הוא עלה לזריקה מדויקת. רובינסון עוד קיבל הזדמנות אחרונה, אבל נחסם על ידי אוליבר מילר וזה הכריע את הסדרה. במשחק הזה בארקלי סיים עם 28 נקודות ו-21 ריבאונדים לעומת 22 ו-14 של רובינסון.

2:
1993 – חצי גמר המערב. סיאטל סופרסוניקס VS יוסטון רוקטס 4- 3:
גם הסדרה הזאת לא כלדלה הרבה רגעים צמודים לפני המשחק המכריע בסדרה, במקרה הזה השביעי, כאשר גם כאן הביתיות נשמרה על ידי 2 הקבוצות די בקלות לאורך רוב הסדרה. כדאי לציין כמובן את האקים אולאג'ואן, שחקן ההגנה של אותה עונה, שרשם ממוצעים מרשימים של 23.1 נקודות, 13.1 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים, 1.7 חטיפות ו-4.3 חסימות, כל זה ב-51.9% מהשדה ו-87.5% מהעונשין. אצל סיאטל העסק היה יותר מאוזן, כאשר אף אחד לא הגיע ל-20 למשחק, וריקי פירס הוביל 4 קלעים בדאבל-פיגרס. נקפוץ כעת למשחק 7.
יוסטון עלו ליתרון 48- 38 במחצית, אבל רבע שלישי של 35- 22 מצד סיאטל הפך את התוצאה ואת המשחק לצמוד. סיאטל החזיקו ביתרון קטן עד שמתפרצת של אוטיס ת'ורפ השוותה על 89 עם 2:30 לסיום. דרק מקי החזיר את היתרון למארחים, אבל האקים השווה בפייד-אווי עם 2 עליו ודקה וחצי לסיום. 40 שניות לסיום ושוב הכדור של יוסטון, עדיין בשוויון. האקים נסגר היטב וכמעט כל אפשרויות המסירה שלו חסומות, אז הוא מסר מאחורי הגב של ריקי פירס ומצא את הרוקי רוברט הורי. אתם כבר מכירים את הקשר בין הורי ובין קלאץ' ומבינים לבד שהיתרון חזר ליוסטון. ריקי פירס לקח על עצמו את התיקון והשווה, כשהוא משאיר שעון 24 כמעט מלא לרוקטס. הכדור האחרון הגיע בסוף לקני סמית שעלה לשלשה שהלכה החוצה, ויש הארכה. סיאטל כבר עלו ליתרון 4 עם הכדור, אבל חטיפה וריבאונד חשובים של הורי סייעו להוריד את ההפרש לנקודה. הכדור הבא הלך לסם פרקינס שדייק עם 28 שניות לסיום והעלה את סיאטל ל-101- 98. יוסטון העדיפו ללכת פנימה והאקים הוריד את ההפרש לנקודה עם 15 שניות לסיום ומיד עבירה על מקי שהחטיא את 2 הכדורים. הכדור הלך להאקים שהוציא למקסוול, אבל הוא הסתבך ויצאה לו זריקה קשה שהלכה החוצה. שון קמפ נשלח לקו עם 8 עשיריות לסיום ודייק ב-2 הכדורים, וניסיון אחרון בהחלט של האקים, שפתאום מצא את עצמו פנוי מחוץ לקשת, הלך החוצה.

3:
1993 – חצי גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS שארלוט הורנטס 4 -1:
שארלוט היממו את המדיסון סקוור גארדן ברבע הראשון של משחק 1 עם 34- 26, אבל עד המחצית הניקס השוו. הרבע השלישי גם הוא הסתיים בשוויון, אבל הניקס דרסו 31- 15 ברבע האחרון והשיגו את הניצחון. במשחק 2 היו אלה הניקס שהיכו ראשונים, אבל 26- 14 של שארלוט ברבע השלישי העביר להם את היתרון. הניקס מצידם ספגו רק 17 ברבע האחרון וכפו הארכה, שבה הם ניצחו, ועלו ליתרון 2- 0 בסדרה.
משחק 3 היה צמוד יותר, ללא בריחות גדולות של אחד מהצדדים, ואלונזו מורנינג דאג להשוות על 94 עם חצי דקה לסיום. דוק ריברס, לארי ג'ונסון וג'ון סטארקס החטיאו כולם והצדדים הלכו להארכה משחק שני ברציפות. יואינג ומורנינג הם אלו שקלעו את הרוב בהארכה וסל של ג'וני ניומן משארלוט השווה על 100 עגול עם 37 שניות לסיום. יוברט דיוויס החזיר את היתרון לניקס, אבל מורנינג השווה מהקו. סטארקס ניסה לקחת את מאגסי בוגס עם הגב לסל, אבל בוגס חטף לו את הכדור וכפה הארכה שנייה. הנתון המרכזי מההארכה השנייה הוא 3 חטיפות של מאגסי בוגס, מתוך 5 בסך הכל במשחק, והוא גם קלע את הסל שהעלה את שארלוט ליתרון ואת ה-2 מהקו שהכריעו את המשחק.
הניקס הובילו לאורך רובו המוחלט של משחק 4, ויתרון 6 עם 3 דקות לסיום אמור היה להספיק, אבל הם הפסיקו לקלוע ולארי ג'ונסון השווה כשנותרו 28 שניות. דווקא רולנדו בלקמן מקצה הספסל היה האיש של הניקס שדייק בזריקה והותיר להורנטס 3.5 שניות, אותן לא הצליח בוגס לנצל ו-3- 1 לניקס. גם במשחק 5 הניקס החזיקו בירתרון קטן כל הדרך וניצחו בהפרש נמוך, אבל הוא היה פחות דרמטי והניקס לקחו את הסדרה 4- 1.

4:
1993 – גמר המערב. פיניקס סאנס VS סיאטל סופרסוניקס 4- 3:
גם בסדרה הקודמת של סיאטל הזכרנו שמדובר בקבוצה מאוד מאוזנת, ובסדרה הזאת היו להם לא פחות מ-6 קלעים בדאבל-פיגרס – שון קמפ, ריקי פירס, סם פרקינס, דריק מקי, גארי פייטון ואדי ג'ונסון. לסאנס לעומת זאת, היו 3 בלבד – בארקלי כמובן, דן מארלי וקווין ג'ונסון. במשחק הראשון הקלעי המוביל היה דווקא סדריק סבאלוס מפיניקס, שקלע 21 מתוך 57 בסך הכל בסדרה והוביל את הסאנס לבריחה ברבע השלישי ולניצחון. משחק 2 כבר היה צמוד יותר. פיניקס אמנם הובילו לאורך רוב המשחק, אבל הפרש דו-ספרתי לא היה להם, למעט רגעים בודדים, וברבע האחרון סיאטל החלו להפוך את המשחק לצמוד יותר. פיניקס בכל זאת עלו ל-97- 91 כשנותרו 3 דקות לסיום, אבל ריצת 7- 0 של קמפ ופרקינס הפכה את התוצאה. אוליבר מילר מיד החזיר עם 2 והחזיר לפיניקס יתרון 99- 98 והתקפה ארוכה של סיאטל הסתיימה בהחטאה של פרקינס וכדור של פיניקס, אבל הוא הלך לאיבוד בניסיון מסירה לבארקלי ושוב הכדור של סיאטל עם 15 שניות לסיום. תרגיל מצוין של הסופרסוניקס מצא את סם פרקינס פנוי ל-3, והוא דייק והותיר את הקהל בהלם. איינג' החטיא את הניסיון הבא ובארקלי עשה עבירה בריבאונד שסגרה את המשחק.
הרבע השלישי של משחק 3 הסתיים בשוויון 80, אבל הפעם דרמה גדולה לא הייתה, כי פיניקס ברחו ברבע האחרון בדרך לניצחון, ובהמשך הצדדים שמרו על הביתיות, כולל משחק 5 בו בארקלי נתן הצגת ענק עם 41 נקודות, 15 ריבאונדים ו-11 אסיסטים. בסוף הגיע משחק 7 שגם בו בארקלי היה בלתי עציר מהרגע הראשון ועד האחרון, והוא סיים עם 44 נקודות ו-24 ריבאונדים ב-12/20 מהשדה ו-19/22 מהקו, ואפילו 1/1 לשלוש. הוא לא השאיר לסיאטל שום סיכוי והצליח לסחוב את פיניקס לגמר.

5:
1993 – גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS שיקגו בולס 2- 4:
בניגוד ל-2 העונות הקודמות, הפעם הבולס נראו טיפה יותר פגיעים, כאשר הם הפסידו את ראשות הליגה והמזרח אחרי שנתיים רצופות בטופ, וג'ורדן הפסיד את תואר ה-MVP, גם כן לראשונה מאז אותן שנתיים. הניקס זכרו היטב את הסדרה בשנה שעברה שנגמרה במשחק 7 מכריע, והאמינו שעם הביתיות הם יכולים לעשות את זה.
המשחק הראשון היה בעיקר משחק השליטה בריבאונד של הניקס, כאשר 48- 28 לזכותם בתחום הזה, יחד עם 25 ו-17 של יואינג, סייעו להבאת הניצחון. במשחק 2 הניקס ברחו ברבע השלישי ועלו ליתרון 14 בסיומו, אבל הבולס צמצמו והורידו ל-3, לפני הדאנק המפורסם של ג'ון סטארקס שסייע לניקס להכריע את המשחק ולעלות ל-2- 0.
במשחק 3 ג'ורדן לא פגע מהשדה, וסיים עם 3/18. נשמע קצת מדאיג עבור שיקגו… הוא הוסיף גם 16/17 מהקו ופיפן הוביל את הבולס עם 29 נקודות ב-10/12 מהשדה ושיקגו ברחו מההתחלה לניצחון קליל. במשחק 4 ג'ורדן תיקן את כל ההחטאות מהמשחק הקודם עם 18/30 מהשדה, 6/9 לשלוש ו-54 נקודות בסך הכל. המשחק הזה היה טיפה יותר צמוד, אבל הניקס לא הצליחו להתקרב יותר מדי ושיקגו השיגו שוויון 2 בסדרה.
משחק 5 סומן כקריטי ביותר בסדרה, ושיקגו הצליחו טיפה לפתוח פער בסוף הרבע השלישי ותחילת הרביעי. בשלב הזה היה רצף של כ-12 דקות שבו היחיד מהבולס שקלע היה ג'ורדן, שקלע 17 רצוף, אבל הניקס ניצלו את זה כדי להפוך את התוצאה ושלשה של דוק ריברס העלצה את הניקס ל-92- 91, מיד אחרי אחת של פיפן מהקו שעצרה את הרצף של ג'ורדן. הוראס גראנט השווה עם אחת מהקו, אבל יואינג החזיר אחת משלו מאותו טווח. ג'ורדן הוביל כדור וקיבל שמירה כפולה, מה שהשאיר את בי ג'יי ארמסטרונג לשלשה פנויה ומדויקת. ריברס וארמסטרונג החליפו החטאות וצ'ארלס סמית צימק עם אחת מהקו, משאיר 50 שניות למשחק. סטייסי קינג נחסם על ידי יואינג, ואמנם השתלט על הריבאונד אחרי מאבק, אבל נגמר לו שעון ההתקפה והניקס קיבלו הזדמנות להפוך את התוצאה, הזדמנות שהסתיימה באופן המכונה "צ'ארלס ליי-אפ סמית". ג'ורדן סיים עם טריפל-דאבל של 29, 10 ו-14 אסיסטים בזמן שיואינג קלע 33.
משחק 6 עמד גם הוא בסימן אחוזים לא טובים של ג'ורדן, הפעם 8/24, אבל הבולס פתחו יתרון 8 ברבע הראשון, ולאחר שהניקס צמצמו קצת שיקגו שוב פתחו פער ברבע האחרון, וזה הספיק לניצחון ולמקום נוסף בגמר.

6:
1994 – סיבוב ראשון. סיאטל סופרסוניקס VS דנבר נאגטס 2- 3:
עונה אחת קודם לכן סיאטל נעצרו במשחק 7 של גמר המערב על ידי בארקלי, והפעם עם הביתיות לכל הפלייאוף הסופרסוניקס ציפו להמשיך את ההתקדמות הטבעית שלהם. זה התחיל טוב עם 2 ניצחונות בית קלילים על דנבר וגם הפסד אחד במשחק 3 בחוץ לא אמר הרבה. מבחינתם משחק 4 היה אמור לסגור את העניין בנחת.
סיאטל השיגו יתרון בסוף הרבע השלישי והרגישו בכיוון הנכון, אבל השליטה של דיקמבה מוטומבו הצעיר ברחבות החלה להוכיח את עצמה, ואחרי 15 חסימות ב-3 המשחקים הראשונים הוא הוסיף עוד 8 במשחק 4. הנאגטס הצליחו לכפות הארכה שבה סיאטל קלעו רק 3 נקודות, לעומת 12 של דנבר והסדרה עברה למשחק 5 מכריע בסיאטל.
משחק 5 היה צמוד לכל אורכו, כאשר סיאטל החזיקו ביתרון ברוב שלביו, אבל דנבר הפכו ברבע הרביעי ומצאו עצמם ביתרון 4 עם כ-2 דקות על השעון. קמפ נחסם על ידי מוטומבו, אבל תיקן בריבאונד ופייטון השווה מיד אחרי על 88 עם 35 שניות על השעון. הכדור הלך ללפונזו אליס שקלע סל קשה והחזיר את היתרון לדנבר, ושרמפף קיבל את הכדור ונתקע בדאבל-אפ, אבל הצליח לקחת פסק זמן ולהשאיר לסיאטל 7 שניות. הכדור הלך לפייטון שהחטיא עם 3 שומרים שקפצו עליו, אבל קנדל גיל היה ראשון לריבאונד, והוא השווה והשאיר לדנבר חצי שנייה. הכדור הלך למוטומבו שתפס ועלה לזריקה מדויקת, אבל בבירור אחרי הזמן ויש הארכה. דן איסל, המאמן של דנבר, נצפה מחייך על הספסל… סיאטל עלו ראשונים על הלוח בהארכה, אבל שלשה של רג'י וויליאמס העבירה את היתרון לנאגטס לרגע, לפני שקמפ העלה את סיאטל ל-94- 93. אחרי איבודים משני הצדדים לפןנזן אליס הצליח להשיג מהלך של 3 נקודות והעביר את היתרון שוב לדנבר עם כדקה וחצי על השעון. המהלך הבא של סיאטל הסתיים בחסימה של מוטומבו, מספר 30 בסדרה הזאת, מה שקבע שיא חדש לסדרת הטוב מ-5, אבל דנבר שוב איבדו את הכדור בסוף שעון ה-24, וככל הנראה גם בתחום הזה הם שברו שיא באותו משחק. קמפ קיבל את הכדור הבא, וגם הוא הסתיים באותה תוצאה קלאסית, חסימה של מוטומבו, ובגלל המחסור בזמן סיאטל אולצו לשלוח לקו את רוברט פאק, והוא דייק ב-2 הכדורים, מעלה את דנבר ל-4 הפרש. לסיאטל עוד היו כמה ניסיונות ייאוש שהלכו כולם החוצה, ובסיום הכדור נחת אצל מוטומבו לחגיגות הסיבוב הראשון הגדולות בהיסטוריה.

7:
1994 – חצי גמר המערב. יוסטון רוקטס VS פיניקס סאנס 4- 3:
יוסטון פתחו את הסדרה עם יתרון הביתיות ועם יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל פיניקס הפכו את התוצאה ברבע האחרון והצליחו להשיג ניצחון, שהיה ה-11 שלהם ברציפות, מתוכם 4 בפלייאוף. אחרי מחצית ראשונה צמודה במשחק 2 יוסטון קלעו 40 ברבע השלישי ופתחו יתרון 100- 82 שהיה צריך להספיק. 6:45 לסיום האקים עוד העלה את יוסטון ל-105- 88, אבל מיד בארקלי הגיב ב-2 שהתחילו ריצה של הסאנס. אחרי 3 דקות היה 105- 95, עדיין 10 ליוסטון, אבל הרוקטס כבר מרגישים שמשהו לא עובד. מארלי צימק עוד קצת עם שלשה, אבל סאם קאסל החזיר בשלשת סוף שעון קשה משלו והחזיר את היתרון של יוסטון ל-10. ג'ונסון ובארקלי המשיכו לצמק, וביקור מוצלח של בארקלי מהקו הוריד ל-108- 105 בלבד, דקה וחצי לסיום. שתי הקבוצות חזרו להחטאות עד לשלשה מדויקת במעבר של דני איינג' שהשוותה על 108 עם חצי דקה לסיום. הכדור הבא הגיע להאקים שלק זריקה שהתוצאה שלה הייתה: "No. Yes. No", והכדור הגיע לפיניקס עם הזדמנות להכריע את המשחק, אבל בארקלי החטיא והטיפ-אין של איינג' היה אחרי הזמן. בדקות ההארכה פיניקס שלטו והשיגו את הניצחון שהעלה אותם ל-2- 0 בסדרה.
גם במשחק 3 יוסטון היו אלו שברחו ראשונים, אבל הפעם הם דאגו שזה יקרה ברבע האחרון, כדי לדאוג שהיתרון יישאר עד הסוף ולצמק את הסדרה ל-2- 1. משחק 4 היה אמנם יותר צמוד, אבל יוסטון שמרו על יתרון קטן לאורך כל הדרך, וגם הדאנק המפורסם של קווין ג'ונסון לא מנע את זה. אחרי 2 ניצחונות חוץ יוסטון כבר היו על הגל, ואת משחק 5 הם כבר ניצחון בקלות 109- 86. פיניקס לא התייאשו ולקחו את משחק 6 באופן משכנע, אבל יוסטון עשו אותו דבר במשחק 7.

8:
1994 – חצי גמר המערב. יוטה ג'אז VS דנבר נאגטס 4- 3:
אחרי מה שדנבר עשו לסיאטל בסיבוב הקודם הבינו יוטה שאסור להם לזלזל, ובשני המשחקים הראשונים מי ששלט בעסק היה קארל מאלון, שהוביל בריחה במחצית הראשונה של המשחק הראשון ואחת נוספת ברבע האחרון של משחק 2, וזה הספיק ליתרון 2- 0 נוח בסדרה. יוטה המשיכו לשלוט בקצב גם במשחק 3, והשיגו יתרון 7 בסיום הרבע השלישי, אבל הפעם דנבר הצליחו להפוך את התוצאה ברבע האחרון ולעלות ליתרון 98- 96, רגע לפני שהכדור המכריע הלך למאלון שהשווה וכפה הארכה. גם תוספת הזמן המשיכה להיות צמודה, אבל ג'ף הורנאסק הוביל את יוטה לניצחון צמוד 111- 109 ויתרון 3- 0 בלתי מחיק.
משחק 4 היה צמוד מהרגע הראשון עד לאחרון. יתרון 38- 35 של דנבר המחצית הפך ליתרון 59- 58 של יוטה בסוף הרבע השלישי. המשחק המשיך להיות צמוד ויוטה כבר החזיקו ביתרון בשניות הסיום, אבל סל ניצחון של רג'י וויליאמס השאיר את דנבר בחיים, רגע לפני החזרה ליוטה למשחק 5.
גם משחק 5 היה צמוד מאוד והגנתי מאוד, וסל של קארל מאלון קבע שוויון 87, כשנותרו 27 שניות לסיום. דנבר הורידו את השעון, ולא הצליחו להגיע לזריקה, אז יוטה קיבלו כדור אחרון ל-3 שניות, וסטוקטון החטיא את ההזמנות, מה שסידר הארכה, בפעם השנייה בסדרה. יוטה פתחו טוב יותר את ההארכה ועלו ליתרון 92- 87, אבל מיד מוטומבו, בריאן וויליאמס ועבדול-ראוף השוו את התוצאה. בינתיים מאלון יצא בעבירה שישית וההתקפה של יוטה נתקעה, וכשנותרו 21.6 שניות הלך בריאן ווילאימס לקו וכדור אחד מדויק שלו העביר את היתרון לדנבר. סטוקטון מצא את טום צ'יימברס שסחט עבירה ודייק ב-2 הכדורים מהקו והיתרון שוב של יוטה, אבל מוטומבו הצליח לסחוט עבירה, ודייק רק בכדור אחד, שזה הספיק כדי להשוות ולכפות הארכה נוספת. בתוספת הזמן השנייה ליוטה כבר היה מחסור בקו הקדמי בלי מאלוןו צ'יימברס שיצאו שניהם ב-6 עבירות ודנבר ניצלו את זה כדי לנצח 109- 101.
במשחק 6 מאלון חזר והשתלט על העניינים, הפעם עם 31 נקודות ו-15 ריבאונדים, והג'אז עלו ליתרון 74- 67 בסיום הרבע השלישי. בצד של דנבר היה זה מוטומבו שהלך פעם אחר פעם לקו, וסיים עם 13/18 מהטווח הזה, מה שהביא אותו ל-23 נקודות, יחד עם 12 ריבאונדים, 3 חטיפות ורק 5 חסימות. ברבע האחרון ההתקפה של יוטה הסתבכה ודנבר הצליחו שוב לחזור ולהפוך את התוצאה, הפעם דנבר השיגו ניצחון 94- 91 והפכו לראשונים מאז הניקס של 1951 שחוזרים מ-3- 0 ל-3-3.
זה לא ממש עזר להם במשחק 7, כי הפעם יוטה ברחו בשלב מוקדם עם 19- 12 ברבע הראשון והגדילו עוד יותר את הפער בהמשך, ולדנבר לא נשאר סיכוי להשלים עוד קאמבק היסטורי. כדאי לציין ממוצע היסטורי של 5.75 חסימות למשחק של מוטומבו בפלייאוף של 1994.

9:
1994 – חצי גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS שיקגו בולס 4- 3:
הפעם שיקגו בלי מייקל ג'ורדן, והניקס עם עונת שיא של ג'ון סטארקס שהפך לאולסטאר לצידו של פטריק יואינג, והתחושה שהפעם הניקס הם הפייבוריטים. שיקגו באו מוכנים לאתגר ובמחצית הראשונה הם סידרו לעצמם יתרון 52- 42 בהפסקה ואחר כך 71- 62 בסיום הרבע השלישי. הבעיה שלהם הייתה 28- 15 של הניקס ברבע האחרון והקושי למצוא מישהו שיקח על עצמו את הזריקות המכריעות. במשחק 2 ההפרשים היו במספרים יותר קטנים, אבל שוב הבולס הובילו כל המשחק והתפרקו ברבע האחרון, מה שאפשר לניקס לחלץ עוד ניצחון ויתרון 2- 0 בסדרה.
גם במשחק 3 הבולס פתחו פער גדול, הפעם הם כבר עלו ל-89- 70 בסיום הרבע השלישי. שוב הבולס קרסו ברגעי ההכרעה והניקס חזרו למשחק. היתרון של שיקגו ירד ל-4 עם 40 שניות לסיום, והכדור אצל הניקס. יואינג שם עוד 2 על הלוח ושיקגו הורידו שעון ולא הצליחו לייצר כלום, אז 102- 100 בלבד לבולס עם 5.5 שניוצ על השעון. הכדור הלך פנימה ליואינג שדייק בהוק-שוט והשווה, אבל לשיקגו נשארו 1.8 שניות. פיל ג'קסון החליט לשרטט תרגיל דווקא לטוני קוקוץ' ופיפן התעצבן על זה והחליט להישאר על הספסל, אבל התברר שג'קסון צדק כי קוקוץ' אכן דייק בסל הניצחון.
התסריט של בריחה מוקדמת יחסית של שיקגו חזר על עצמו גם במשחק 4, אבל הפעם, כנראה גם בהשפעת הניצחון במשחק הקודם, הם הצליחו לשמור על יתרון דו-ספרתי עד הסוף והשיגו שוויון 2 בסדרה לקראת החזרה לניו-יורק.
במשחק 5 הניקס החליטו שנמאס להם לרוף בכל פעם, והצליחו להימנע מפיגור גדול מוקדם, ואפילו לקחו יתרון 73- 71 בסיום הרבע השלישי. הפעם שתי הקבוצות נתקעו התקפית ברבע האחרון ואנחנו מגיעים לשניות האחרונות הדרמטיות. הבולס ביתרון 86- 85 והכדור הולך ליוברט דיוויס שמנסה זריקה מרחוק. הוא אמנם החטיא, אבל קיבל שריקה לעבירה של פיפן ודייק ב-2 הכדורים מהקו. שיקגו ניסו להוציא כדור לכיוון הצבע, אבל אנטוני מייסון חטף את הכדור והעלה את הניקס ל-3- 2 בסדרה.
את משחק 6 הבולס לקחו די בקלות וכפו משחק 7, אבל במשחק 7 הניקס הצליחו לעשות אותו דבר ולעבור סוף סוף את מחסום שיקגו.

10:
1994 – גמר המזרח. ניו-יורק ניקס VS אינדיאנה פייסרס 4- 3:
ארבעת המשחקים הראשונים הלכו לכיוון הביתיות, ואף אחד מהם לא היה צמוד במיוחד, מה ששולח אותנו למשחק 5, המשחק שהתחיל את הטראומות של אוהדי הניקס מרג'י מילר. הניקס הובילו 70- 58 בסיום הרבע השלישי, כשמילר אמנם מוביל את קלעי אינדיאנה עם 14, אבל הניקס בכל זאת מסתדרים בינתיים. את הרבע האחרון מילר פתח עם 2 שלשות שהחלו את המומנטום של אינדיאנה ואת היריבות בינו ובין אוהד הניקס -המפורסם ספייק לי, כולל תנועת החניקה המפורסמת של מילר. בדקות ההכרעה המשחק כבר היה גמור דווקא לטובת אינדיאנה, ורג'י מילר שקלע 25 ברבע האחרון כדי להגיע ל-39 בסך הכל. בסיום 93- 86 לאינדיאנה ויתרון 3- 2 בסדרה.
גם במשחק 6 הניקס פתחו יתרון דו-ספרתי בסיום הרבע השלישי, הפעם 80- 69, אבל הם גם הצליחו לשמור עליו ולכפות משחק 7 ביתי. במשחק 7 העסק היה קצת יותר צמוד, ובכל זאת אינדיאנה החזיקו ביתרון 71- 67 בסיום הרבע השלישי. יואינג הפעם לא היה מוכן לוותר, ונתן משחק יוצא דופן של 24 נקודות, 22 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-5 חסימות. יואינג היה גם זה שהחזיר לניקס את היתרון אחרי 5 דקות של רבע אחרון. שלשה של דרק מקי הורידה את היתרון של הניקס ל-87- 86 בלבד, 2 ורבע דקות לסיום, אבל יואינג מיד הגיב ב-2 משלו. מילר הגיב בעוד 2 וצעדים של אוקלי העניקו לאינדיאנה הזדמנות לחזור לעמדת יתרון, מצב שחזר לעצמו אחרי החטאוץ של ריק סמיתס וסטארקס. הפעם הניסיון הזה גם הוכתר כהצלחה על ידי דייל דיוויס ואינדיאנה עלו ליתרון 90- 89 כשנותרה חצי דקה למשחק 7. סטארקס חדר לסל והחטיא, אבל יואינג הכניס את הריבאונד והחזיר לניקס את היתרון. אינדיאנה הורידו שעון והעבירו למילר, אבל הוא החטיא את הזריקה ונאלץ מיד לבצע עבירה על סטארקס, עבירה שהתבצעה באמצעות דחיפה לפנים, ולכן נשרקה כבלתי ספורטיבית, מה שהכריע למעשה את המשחק ושלח את הניקס לגמר.