בחירות הדראפט הטובות ביותר מס' #10

בחירה מספר 10 לא משאירה הרבה מקום להתלבטות, בבחירה זו לוקחים בד"כ את הכשרון הגדול ביותר שנשאר על השולחן.

ברוב המקרים פגעת בשחקן משלים טוב, ולעיתים נדירות ניתן לדוג מציאות בבחירה הזו. תקחו את הדראפט השנה והסיפור של ג'סטין ווינסלו מדיוק שהיה אמור להבחר בחמישיה הראשונה בדראפט, ומשום מה החל להחליק בדירוג ולבסוף נחטף בבחירה העשירית ע"י מיאמי , אם הוא יתפתח למה שרוב הסקאוטים מנבאים, אזי ההיט זכו בג'קפוט.

ג'סטין ווינסלו – האם הוא הגניבות הגדולות?

 

כשהולכים ובודקים את כל הבחירות אחורה בשנים, ניתן לסמן מגמה שמתחילה בשנות ה- 80 ובה הולכת וגדלה כמות הכשרונות שמגיע לליגה. ובהתאם למגמה זו, אחוז השחקנים שנבחר בבחירה 10 עם קריירה משמעותית בליגה גדל בהתאם בתקופה המדוברת

השחקנים הבולטים שנבחרו בבחירה זו:

סנטרים – אנדרו ביינום (2005), ברוק לופז (2008).

סמול – גאס ג'ונסון (1963), רודי לה רוסו (1959), פול פירס (1998), קארון באטלר (2002), פול ג'ורג' (2010).

פאווור – פול סילאס (1964), הוראס גרנט (1987).

שוטינג גארד – דיק ואן ארסדייל (1965 ), ג'ף מאלון (1983), אדי ג'ונס (1994), ג'ו ג'ונסון (2001).

פוינט גארדים – ריי וויליאמס (1977), פול ווסטפאל (1972),  ג'ייסון טרי (1999), ברנדון ג'נינגס (2009).

פול ווסטפאל

ללא ספק כל השחקנים ברשימה מעלה היו שחקנים טובים וחלקם היו אף היו כוכבים,  אך פול פירס הוא ברמה אחת מעל כולם אחד והוא בחירת 10 הגדולה בכל הזמנים.

פול ג'ורג' שיחק 4 עונות ואחת מהן פספס כמעט במלואה, אך ניתן לסמנו כפוטנציאל לכוכבות  במימדים של פירס,אבל עוד הרבה לפניו.

**************************************

הסיפור של ג'סטין ווינסלו בדראפט השנה מזכיר מאוד את הסיפור של פול פירס בדראפט 1998.

רק לפני שנמשיך בנושא בחירה מספר 10 ודראפט 1998, חייבים להזכיר שדראפט זה ייחשב בהיסטוריה לדראפט שבו הדאלאס מבריקס שינו את גורלו של המועדון המפסיד שלהם לשני העשורים הבאים שאחרי הדראפט,  והפכו אותו לאחד מאריות הליגה. המאבריקס נכנסו לדראפט עם הבחירה מספר 6 בה בחרו ברוברט "טרקטור" טריילור,  PF מאסיבי ממכללת מישיגן , שניות ספורות לאחר הבחירה בטריילור דאלאס שלחה אותו בטרייד למילווקי עבור הבחירות 9 ו-19. בבחירה 9 הם בחרו בשחקן גרמני צעיר בן 17 בשם דירק נוביצקי ואת הבחירה ה- 19 (פאט גאריטי)  הם שלחו לפיניקס תמורת סטיב נאש, בזאת למעשה הם הניחו את היסודות לקבוצה הגדולה שהתפתחה בדאלאס.

אמנם לא קשורים לכאן אבל שווה להיזכר

אבל הסיפור הגדול באותו דראפט מדובר הינו הבחירה של פול פירס בבחירה מספר 10. ניתן להתווכח מי גניבה יותר גדולה,  נוביצקי ב- 9 או פירס ב- 10, אבל ללא ספק כשהגיע הזמן של הבוסטון סלטיקס לבחור במקום העשירי הם לא האמינו לראות שפירס נשאר להם פנוי על השולחן וחטפו אותו מיד.

פירס נכנס לערב הדראפט כבחירת טופ 3 ודאית ובכל המוקים שלפני הדראפט וצפו שייבחר בבחירה שניייה או שלישית. בניגוד לנוביצקי הוא לא היה אלמוני והיה כוכב מכללת קנזס. הסיבה שהוא החליק בדראפט עד למקום ה- 10 לא מובנת.

בערב דראפט 98 הסלטיקס זכו באלפא דוג שלהם ל-15 שנים הבאות עד שהועבר יחד עם גארנט לברוקלין. בתחילת עונת 2013- 2014.

בחירה מספר 10 הגדולה בכל הזמנים

לאחר הדראפט, פירס הצטרף לסלטיקס של ריק פטינו שהתבססה על כוכבי מכללת קנטאקי אנטואן ווקר, וולתר מקרתי ורון מרסר, הוא הפך מיד לקלע המוביל של הסלטיקס לצידו של ווקר. פיטינו פוטר לאחר שלוש שנים לא מוצלחות של הסלטיקס שכללו אפס הופעות בפלייאוף, ג'ים אובריאן החליפו במהלך עונת 2000-1.

פירס החל לפרוח תחת אובריאן ובעונת 2001-2002 הפך לכוכב הבלתי מעורער של הסלטיקס והוביל אותה לגמר המזרח, משם דני איינג' החל לבנות את בוסטון סביב פירס. שחקנים הלכו ובאו אך פירס נותר הלב והנשמה של הקבוצה.  בתחילת עונת 2007-2008 הצליח איינג' להנחית את קווין גארנט וריי אלן בבוסטון וכך יצר את השלישייה הגדולה של הסלטיקס.

הסלטיקס בתקופת השלישיה הגדולה של הסלטיקס לקחה אליפות אחת, בנוסף הגיעו לגמר נוסף להפסיד בו ללייקרס ב-7 משחקים.

אלו הם מספריו של פירס: אליפות אחת (2008). MVP  הגמר (2008). נבחר לחמישיית הרוקים (1999). 3 פעמים בחירה לחמישייה השנייה של העונה, פעם אחת בחמישייה השלישית של העונה, 10 פעמים נבחר לאול סטאר,  אלוף השלשות (2010). קלע 25,899 נקודות בקריירה נכון להיום (16 בכל הזמנים). נכון לשבוע שעבר, בגיל 37 הוא חתם לשלוש עונות נוספות בקליפרס על מנת להתאחד עם מאמנו לשעבר בסלטיקס דוק ריברס – לא רע לשחקן שנבחר בבחירה 10 בדראפט.

רק נציין כמה מהשחקנים שנבחרו לפני פירס באותו דראפט: אולוואקנדי (1) , לה פרנץ (3), טריילור (6) ולארי יוז (8)…

פירס וחברים

 

החמישייה שלי של בחירות דראפט במקום 10 היא:

פול ווסטפאל – נבחר ע"י הסלטיקס ב-72. את שלוש שנותיו הראשונות בליגה בילה בבוסטון של האבליצ'ק ואף זכה עימה באליפות לפני שהועבר לפיניקס. ווסטפאל בילה שש עונות בפיניקס והיה לסקורר גדול ולכוכב הקבוצה. בגיל 30 עבר פציעה שמנעה ממנו לשחק כמעט שנה. הוא פרש בגיל 33 והמשיך לקריירת אימון ארוכה בליגה שנמשכת עד היום, (מי שזוכר הוא אימן את פניקס הגדולה של בארקלי, מארלי וקווין ג'ונסון  בעונת 92-93 שהגיע עד לגמר הפלייאוף המפורסם מול הבולס והוד אוויריותו).

ג'ו ג'ונסון- נבחר ע"י הסלטיקס ב-2002. בילה חצי עונה בבוסטון ונשלח לפניקס שם התבלט כסקורר גדול בקבוצה של נאש וסטודומיאר שבשיאה הפסידה לספרס בגמר המערב ב-2004-2005. בתום העונה ההיא ג'ונסון נשלח לאטלנטה. באטלנטה הוא בילה שבע שנים, שם הפך לכוכב הקבוצה. לפני שלוש עונות הוא הועבר לברוקלין תמורת חמישה שחקנים ושתי בחירות דראפט. בעונה הבאה בגיל 34 הוא מתחיל את עונתו ה- 15 בליגה. ג'ונסון נבחר 7 פעמים לאולסטאר ונבחר פעם אחת לחמישיה השלישית של הליגה.

פול פירס- נבחר ע"י הסלטיקס ב-1998, הבחירה מספר 10 הגדולה בכל הזמנים.  (שמתם לב שהסלטיקס עם אחוזי פגיעה גבוהים בבחירה 10?).

הוראס גראנט- נבחר ע"י הבולס בדראפט 1987, החל את הקריירה כמחליף של צ'ארלס אוקלי, והפך עם הזמן לצלע השלישית בבולס הגדולה של תחילת שנות ה-90 יחד עם ג'ורדן ופיפן. היה שותף לשלושת האליפויות הראשונות של שיקגו (91-93) , בקיץ 1994 עבר למג'יק של שאק ופני הארדוואי ועזר להם להגיע לגמר מול יוסטון והאקים. ב-1999 נשלח בטרייד לסיאטל ומשם התגלגל ללייקרס. גרנט זכה עם הלייקרס באליפות רביעית בתום עונת2000-2001. שיחק בסה"כ 17 עונות בליגה, בעל הופעה אחת באולסטאר ונבחר פעם אחת לחמישיית ההגנה.

ברוק לופז- נבחר ע"י הנטס ב- 2008 ומשחק שם 7 עונות. לופז השתלט על עמדת הסנטר של ברוקלין עוד בעונת הרוקי שלו. נבחר לחמישיית הרוקים ב-2008-2009, נבחר פעם אחת לאולסטאר. בעל ממוצעים של 18 נקודות ו- 7.3 כ"ח בשבע שנותיו בליגה. פציעות מעיבות על הקריירה שלו וגרמו לו לפספס כמעט שתי עונות מלאות. הוא הסנטר הבולט בין כל בחירות מספר 10.

מחליפים:

ג'ייסון טרי, אדי ג'ונס, פול ג'ורג', סילאס וביינום.

ומה עם ווינסלו ? ניתן למנחם ורועי לפנטז – ימים עוד יגידו.

*********************************************

ולסיפור מוזר:

בבחירה מספר 10 בדראפט 1991 נבחר  בריאן וויליאמס (או בייסון דלה)  ע"י אורלנדו מג'יק.

בריאן וויליאמס פלייאוף  1996-1997

 

בשנתיים הראשונות שלו בליגה הוא שיחק תפקיד לא משמעותי במג'יק והועבר ב- 1994 לדנבר בטרייד, שם בילה שתי עונות, והחל להיות שחקן משמעותי כמחליף לדיקמבה מוטומבו (למי שזוכר את אותה דנבר המדורגת שמינית שחוללה סנסציה אדירה כשהדיחה בסיבוב הראשון של פלייאוף המערב בשנת 1994 את סיאטל סופרסוניקס המדורגת ראשונה). בתום שנתיים בדנבר הועבר שוב בטרייד לקליפרס שם נתן עונה גדולה שבסיומה הפך לשחקן חופשי. לא ברור למה ואיך, אבל בתחילת עונת 1996 וויליאמס לא מצא קבוצה לחתום עימה חוזה.

תשעה משחקים לסיום עונת 96-97 הוא חתם חוזה עם הבולס הגדולה של ג'ורדון ופיפן כגבוה מחליף לרודמן ולונגלי. באותו פלייאוף התבלט וויליאמס והיה לו תפקיד חשוב כשעלה מהספסל עם רמות אנרגיה גבוהות כמחליף לגבוהים של הבולס. בקיץ אחרי האליפות, וויליאמס גזר את הקופון של הופעתו בפלייאוף וחתם חוזה  לשבע שנים בפיסטונס. בשנתו הראשונה בפיסטונס וויליאמס נתן תפוקות נהדרות  אך דטרויט לא העפילה לפלייאוף. בתחילת עונת 98-99 הוא שינה את שמו לביסון דלה על שמו של מנהיג שבט אינדיאני. בתום העונה המקוצרת ההיא שאופיינה במתיחות בינו לבין הנהלת הפיסטונס, הוא החליט לפרוש ממשחק למרות שנותר לו חוזה על סך 35 מיליון דולר לחמש שנים.

בקיץ 2002, שלוש שנים לאחר פרישתו , דלה הוכרז כנעדר לאחר שאחיו החזיר את היכטה שלו לנמל בטהיטי והכריז עליו כנעדר. לאחר מספר חודשים של חקירה, הוכרז שדלה וחברתו דאז נרצחו בידי אחיו שהתאבד אח"כ.

עוף מוזר היה דלה שהחליט אחרי שמונה שנים כשחקן לפרוש בשיאו כשהוא בן 30. הוא טען שאבד לו החשק למשחק והוא עשה מספיק כסף לאפשר לו לוותר על יתרת חוזהו ולהנות מהחיים. אותם הוא סיים אחרי שלוש שנים מרגע פרישתו…

בריאן וויליאמס – בחירה 10 1991

 

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  2. מנחם לס

    8 יול 2015 01:00:51

    רפי, מהפה שלך (למרות שלא אמרת דוגרי) לאוזן של אלוהים: "הבחירה של ווינסלו דומה לבחירה של פול פירס".

    אמן ואמן.

    אלוהים? הקשבת? קלטת? עכשיו עשה שזה יקרה!!!

    יופי של פוסט, רפי!

    1. גיא

      8 יול 2015 05:23:43

      מנחם, תגיד לרפי שחייבים להכניס את גאס ג'ונסון לחמישייה.
      הרי הוא האב טיפוס של הדריימונד גרנים של המשחק. שחקן סופר אתלט שידע לשמור (וגם שמר) על כל עמדה במגרש. הוא היה זריז מספיק לשמור על אוסקר רוברטסון, וחזק מספיק לשמור על נייט ת'רומונד או אלג'ין ביילור.
      סיים את קריירת ה-NBA עם 17.1 נק' למשחק, 12.7 רב' למשחק, והמון כבוד מצד יריביו.

      1. רפי

        8 יול 2015 13:37:58

        תודה גיא,
        לא יצא לי לראות את גאס משחק .
        אם גאס היה כזה גדול לאורך שנים והוא מזכיר את דיימון גרין הייתי מחליפו בלופז. בחמישיה ומשחק סמול בול עם גראנט 🙂

  5. דובי

    8 יול 2015 07:08:16

    פוסט נהדר, כרגיל אצל רפי.
    כמה פול פירסים יצאו מהמכללות כוכבים, והתבררו כבאסטים מוחלטים שגמרו עם חוזה של חמש ספרות בקמצ'אטקה?
    מאות? אלפים?
    ולהפך…

    בחיי שלפעמים להיות ג'י אמ זה אכזרי.

  6. Berch

    8 יול 2015 09:12:20

    פוסט מצויין עם סיפורי רקע משובחים.
    נראה שדראפט 98 היה הזוי למדי… מעניין מה התחולל שם מאחורי הקלעים ומה גרם לזה….
    🙂

      1. רפי

        8 יול 2015 14:03:21

        כמו שרועי כתב , ביבי סחף את אריזונה לאליפות המכללות ולכן לא הורמה אף גבה שנבחר בבחירה 2 ע"י ונקובר.
        בחירה 3 לה – פרנץ מקנזס של פירס.- בחיאת
        קרטר וג'יימיסון הלכו ב-4 ו5 – הגיוני.

        עכשיו מה שהכי הרג אותי , לפילי היתה בחירה 8 , לארי בראון הודיע לכל העולם אז לפני הדראפט שהעדיפות שלו היא לטיילור כאופציה ראשונה וללארי יוז כאופציה שנייה, כשטיילור הלך בבחירה 6 ופירס ונוביצקי היו עדיין על השולחן הוא העדיף את לארי יוז כי הוא התחייב בפניו והסוכן שלו שייקח אןתו בבחירה השמינית.
        עד היום מקניטים אותו בפילי שלקח את יוז על פני נוביצקי ופירס …. מאמן גדול , GM דפוק.

  8. אהרון שדה

    8 יול 2015 09:37:41

    תודה רבה נהניתי מאד זכרתי את הסיפור …וכן זכרתי שווסטפל אימן את פינקס.
    מה שברח מזיכרוני הוא העובדה שגראנט לקח אליפות בל.א
    הייתי שמח לדעת כמה משמעותי הוא היה .
    אשמח לדעת דקות משחק ונקודות בפליאוף .

    אשר לנוביצקי /פירס .
    בעיני בכל הכבוד לפירס הוא עדיין דרגה מתחת …אשמח לעוד דעות.

      1. אהרון שדה

        8 יול 2015 11:48:28

        מה זאת אומרת לא הדיון ?
        ראשית ניתן לדון על כל דבר בטח ובטח כשכותב המאמר שם זאת על השולחן בפירוש …מה יותר דיון מכך ?
        בנוסף מוסכם כמעט על הכל שנוביצקי היה ה 9 הטוב ביותר ופירס ה 10 הטוב ביותר ולכן זה מעניין האם ה10 טוב מה 9.

        1. איל

          8 יול 2015 13:32:34

          אין שאלה שזה דיון בפני עצמו (לדעתי נוביצקי עדיף).
          רק רציתי להבהיר שהדיון הוא לא "מי הבחירה העשירית הגדולה ביותר" כי נוביצקי בחירה תשיעית.

          1. רפי

            8 יול 2015 13:50:34

            קשה לנסות ולהשוות בין וביצקי לפירס….
            ללא ספק זה שנוביצקי שיחק בדאלאס עם הנהלה שדאגה להעמיד את הצוות המסייע הטוב ביותר כל שנה על מנת להיות הכי טובים – עזר לו מאוד.
            פירס היה עוד בסלטיקס במוד בנייה בתיחלת שנות ה-2000 ואני אפילו זוכר שהיה טנקינג מכוון שם לפני הדראפט של 2007 (ניסו לקחת את דוראנט או אודן) – לפירס היה הרבה יותר קשה מנוביצקי.

            מה שכן מדהים הוא שבדראפט 1998 נבחרו בחירות 9 ו-10 הגדולות בכל הזמנים

  10. 33&34

    8 יול 2015 10:48:46

    שחקן שחקן. המשחק שלו לא מבוסס על אתלטיות ואינטנסיביות ולדעתי הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. (אולי ישבור את קללת הקליפרס..?). נדמה לי סימונס כתב עליו טור יפה, משהו כמו השחקן הכי גדול בין הרגילים, או השחקן הכי רגיל בין הגדולים. לפעמים כאוהד ניראה שהוא זורק ובא לך לחנוק אותו. מצד שני אז הוא מגיע עם איזה שלשה בקלאץ'. הוא וגארנט משלימים אחד את השני באופי, כל הכבוד לגארנט שהוציא ממנו את השנים האלו. לא חושב שפירס היה נחשב הול-אוף-פיימר בלי גרנט, עד 2007 הוא היה נחשב מן כרמלו אנתוני קטן, גאנר שלא מצליח בפלייאוף.

    1. רפי

      8 יול 2015 13:53:04

      תודה מידן,

      מה אתה אומר על הסיפור של אנדרו ביינום? כאבה לי הבטן לרשום אותו בפוסט
      הבחור נעלם מהראדאר…..
      עד היום יש לי סיוטים מהבחור הזה ובאולינג 🙂

      1. MBK

        8 יול 2015 14:00:10

        עצוב
        כשעוד היה רלוונטי הוא נפצע בברך שנה אחר שנה באולם במפפיס שזה כשלעצמו מוזר לחלוטין
        ביינום בשעתו נראה כמו גניבת דראפט גדולה של הלייקרס מאז הוא לא נראה כלל

  12. עגל

    8 יול 2015 14:01:51

    יופי של פוסט. מסתבר שהיו לא מעט שחקנים גדוים בבחירה 10. כמה מוזר שפירס נפל למקום העשירי בדראפט שלו (כמובן שזו חכמת הבדיעבד).
    הכרתי את הסיפור על הבחור שנרצח ע"י אח שלו אבל לא קישרתי לבראיין וויליאמס. הסיפורים האלה מוסיפים הרבה נופך לטור, תודה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט