הגמר האמיתי? כן, סביר מאד להניח, כי הגמר הזה הוא מה שרבים כבר מגדירים בתור היריבות הגדולה הבאה של הליגה. הסופרלטיבים והציפיות משתי הקבוצות האלה לעשור הקרוב, מתגמדים אולי רק לעומת הסופרלטיבים והציפיות שוומבניאמה קיבל רגע לפני שהגיע לליגה. אני לפחות לא זוכר ציפייה כזאת משתי קבוצות, ובדברי ימי הליגה נדמה לי שהדבר היחיד שבכלל מתקרב הוא כשבירד ומג׳יק נבחרו ביחד (אבל לא הגיעו ביחד) לליגה, ואני אישית, בתור יליד ינואר 1980, הייתי צמוד לשליה של אמא שלי כשזה קרה. אז לכו תזכרו.

כתבתי משהו בכותרת, ואני רוצה להתמקד על זה. לא כי אני אומר שהניהול של הספרס לא אדיר, או שאין לת׳אנדר מזל. אבל נדמה לי שיש כאן קלאש אמיתי בין שני כוחות (עליהם אגב, כתבתי כאן, הרבה לפני שהיה ת׳אנדר או ספרס של ממש). הת׳אנדר של סם פרסטי, שהיא כנראה הקבוצה המנוהלת בצורה הטובה ביותר בהיסטוריה. גאונות של בנייה. יכולת לאתר בדיוק את הכוכב הגדול הבא (שג״א) , יכולת לצבור משאבי דראפט ועוד משאבי דראפט ועוד… היכולת להביא בדיוק את השחקן שחסר שוב (קרוזו) ושוב (הרטנשטיין) ושוב (נניח מקיין). מולה נמצאת קבוצה עם ניהול איכותי אמנם, אבל בואו נהיה הוגנים – כזאת שקיבלה המון מאלילת המזל. ב-2023 הם בחרו את מה שהיא כנראה בחירת העשור (כפי שהיו שאק או דאנקן בשנות התשעים או לברון בשנות האלפיים) עם וומבניאמה, שהוא הביג טיקט הכי גדול מאז שאק בערך. ב-2024 לא רק שהיה להם את המזל לקבל שוב בחירה גבוהה (רביעית) אלא עוד יותר מזל שוושינגטון, אטלנטה ויוסטון לפניה בחרו לא משהו (סאר, ריזאשה ושפרד), ושמה שנשאר היה במקרה השחקן הכי טוב בדראפט. ואם כל זה לא הספיק , אז וומבי נפצע, הספרס עוד פעם זכו, והפעם בבחירה השניה בדראפט ובדילן הארפר, שאולי לא יתברר כשחקן הכי טוב במחזור, אבל בטח ובטח שיהיה קרוב לזה (ובדיסקליימר קטן, הוא החביב עליי מבין רביעיית הגארדים הנפלאה של הקבוצה, ולו בשל הבעות הפנים)

נכון, כאמור, היה גם ניהול נכון כאן. ובעיקר הדברים אמורים על הטרייד של דארון פוקס תמורת בעיקר בחירות דראפט, ופיסות חסרות נוספות כמו לוק קורנט והאריסון בארנס. אבל כן – אלמנט המזל כאן היה לא קטן.

מה הם עשו עד עכשיו בליגה ובפלייאוף? בליגה הרגילה הן היו שתי הקבוצות הטובות ביותר ובפער יחסי (לאור החולשה של דטרויט בסוף העונה). לרגעים אף היה נדמה שהספרס יעברו את הת׳אנדר בטבלה, אך בסופו של דבר, הם הסתפקו בשני נצחונות פחות. בפלייאוף, הת׳אנדר נהנתה מהקבוצה החלשה ביותר (אך סימפטית) בחצי המערבי של הטבלה והסוויפה את פניקס. בסיבוב השני מול לברון קשישא, וללא לוקה, היה עוד סוויפ (גם אם מכובד, בעיניי, זה היה פלייאוף מפעים למדי של הלייקרס, למרות הסוויפ), כי בכל זאת פערי כוחות די רציניית. קחו הימור קיצוני במיוחד – נדמה לי שבסדרה הזאת לא יהיה סוויפ…

הספרס לעומתם ניצחו את פורטלנד ואבדיה די בקלות בסיבוב הראשון, למרות ניצחון בודד של הקבוצה הכי ישראלית בליגה. ובסיבוב השני מול מינסוטה – שמוכיחה כבר שלוש שנים ברציפות שהיא קבוצת צמרת לכל דבר ועניין, היה לה קשה יותר, במיוחד כשמינסוטה השוותה ל 2-2 אבל בסופו של דבר, עשתה את העבודה די בקלות במשחקים האחרונים (ושוב, הכבוד למינסוטה ללא דיוינצ׳נזו ועם אנט קצת פצוע). וומבי הצליח להיות מורחק פעם אחת בדרך אבל בדרך כלל פרע שטרות, ולפעמים גם תוך כדי שבירת שיאים (12 חסימות למשחק פלייאוף למשל). כאנקדוטה אציין שכשעמיחי ביקש ממני לעשות את הפריוויו הזה, במצב של 1-2 לספרס, הוא אמר ש ״נדמה לי שאנחנו כבר יודעים מי יהיה שם״ ולמרות שבדיעבד הוא צדק, צריך לומר שב 2-2 כן היו ספקות כלשהן.

מפגשים קודמים השנה – הנה, כאן זה מתחיל לעניין. כי אמנם מצד אחד, המדורגת ראשונה בעולם, האלופה המכהנת, הקבוצה הטובה ביותר בליגה ואחת שבינתיים לא הפסידה משחק פלייאוף, ומולה קבוצה עם קצת פחות קבלות (וקצת יותר הפסדי פלייאוף) ועם זאת – המציאות היא כזאת – הספרס די ניגבו את הרצפה עם אוקלהומה ברוב המשחקים בין הקבוצות השנה. הם גם שיחקו אחת עם השנייה לא פחות מחמש פעמים (כולל גביע הליגה), כשאוקלהומה מנצחת רק פעם אחת. או במילים אחרות, סדרה אחת השנה בין הקבוצות כבר הסתיימה, וזה אפילו לא היה קרוב: 1-4 לסן אנטוניו.

במשחק הראשון – הספרס ניצחו במשחק צמוד מאד. ואסל, קאסל, פוקס וומבי (מהספסל) קלעו ביחד 89 נקודות, כמעט שווה בשווה (חוץ מוואסל, נקודה אחת יותר, שתיים מהן מהעונשין עם שתי שניות לסיום) כשמולם, אוקלהומה בריאה הציגה את שג״א עם 29, ג׳יי דאב והולמגרן 17 כ״א, קארוסו 11, הרטנשטיין 10

כאמור, המשחק הראשון היה קשה, אבל בשני הספרס כבר ניצחו ב-20 הפרש, בזכות מחצית שניה ענקית ורבע אחרון עוד יותר ענקי. קלדון ג׳ונסון היה כוכב המשחק עם 25 מהספסל, קאסל 24, בארנס 20, ואסל 17, וומבי עדיין מהספסל הוסיף 12. באוקלהומה שג״א עם 33, ג׳יי דאב עם 17, דורט 15, קנריך ווליאמס 10, הולמגרן היה חלש ומיצ׳ל לא שיחק

יומיים אחר כך, שוב הספרס מנצחים בכריסטמס, וגם הפעם הלך להם די בקלות (15 הפרש). פוקס שהיה חלש במשחק הקודם הוביל הפעם עם 29, וומבי (מהספסל בשלישית עם 11 ריב׳) וקאסל עם 19. בארנס קלע 15, הרפר 12. בת׳אנדר בנוהל, שג״א הוביל אבל הפעם רק עם 22. הרטנשטיין 13 (12 ריב׳). קארוסו וג׳יי דאב 12 כ״א, הולמגרן 10 (12 ריב׳). מיצ׳ל שוב לא שיחק

במשחק הרביעי באמצע ינואר, סוף סוף אוקלהומה מנצחת ואפילו די בקלות בעיקר בזכות רבע שלישי מפעים של שג״א וג׳יי דאב שחברו ל 25 נקודות באותו רבע. בכל מקרה, 21 הפרש כששג״א עם 34, ג׳יי דאב 20. קארוסו 13, ג׳יי וויל (10 ריב׳) ומיצ׳ל עם 11 כ״א. בספרס, קאסל 20 (וגם הרבה ריב׳ ואס׳) וומבי 17, פוקס 14, שמפני 13, הארפר 12

אבל לא, הת׳אנדר לא פיצחו את הספרס עדיין, כשתחילת פברואר, הספרס קובעים 1-4 עונתי בעיקר בזכות רבע ראשון ענקי של קלדון ג׳ונסון. 10 הפרש בסופו של דבר, כשאת הספרס מוביל ג׳ונסון הנ״ל עם 25, וומבי 22 ו 14 ריב׳. פוקס 15 ו 10 אס׳. קאסל 14, ברייאנט 11, וקורנט הוריד 15 ריב׳. אוקלהומה שיחקה ללא שג״א אמנם (אבל כאמור , הפסידה בד״כ גם איתו) אבל למען האמת גם ללא הרטנשטיין, הולמגרן, קארוסו, דורט, מיצ׳ל וג׳יי דאב, אז הפעם לפחות יש להם תירוץ טוב. בכל מקרה, קנריך נתן 25 ו-9, ג׳יי וויל 24 ו-12, וויגינס 20, ברנהייזר 14, קאסון וואלאס 13.

אז מה למדנו (לפחות מארבעת המשחקים הראשונים). למדנו ש:

א. וומבי לא מככב, אבל נותן את שלו בדקות מוגבלות שוב ושוב ושוב.

ב. שג״א כן מככב, אבל זה לא ספיק.

ג. גם כשאוקלהומה בריאה, (ג׳יי דאב אשכרה שיחק ברוב המשחקים, משהו שלא קרה המון השנה אבל כן אמור לקרות בסדרה הזאת, תודה לאל) יש לה בעיית מצ׳ אפ.

ד. הספרס הצליחו להבליט כל פעם שחקן או שניים אחרים, לעומת אוקלהומה בה זה היה כמעט תמיד שג״א ומקסימום קצת ג׳יי דאב.

ה. מצד שני, במשחק היחיד בו לא רק שכולם היו בריאים, אלא גם מיצ׳ל – אוקלהומה סוף סוף ניצחה…

ו. קשה לת׳אנדר עם כל הגודל בקו האחורי

ז. קשה לת׳אנדר עם הולמגרן מול וומבי (לפני שנתיים עוד חשבנו שהם אולי באותה רמה. אז חשבנו).

אוקלהומה סיטי ת׳אנדר – יתרונות, חסרונות ומפתחות.

+ שג״א בראש ובראשונה. ההיסטוריה מוכיחה שלת׳אנדר אין מי שיעצור אותו. הוא כל כך מגוון והיכולת שלו לקלוע מחצי מרחק כל כך אדירה, שגם וומבי הוא לא פקטור של ממש בעצירה שלו.

+ שלא כמו באף אחד מחמשת המשחקים ביניהם. לת׳אנדר של היום יש הרכב גארדים התקפי שיכול לעמוד ראש בראש (גם אם לא בהכרח בהצלחה) מול זה של הספרס. מקיין הוא יתרון גדול על פני מה שהיה במשחקים ביניהם העונה, וגם מיצ׳ל כמעט לא שיחק במשחקים ביניהם. והמצ׳ אפ בעמדת הגארד נראה הרבה יותר טוב. (שום מילה על שג״א…)

🔑 שמירת לחץ תהיה חשובה מאד כאן עבור אוקלהומה. היתרון הסטטיסטי האחד שלהם על פני הספרס הוא ביכולת החטיפה והלחץ על הכדור. הרבה מזה, הוא כמובן על קאסון וואלאס, על אלכס קרוסו ועל לו דורט. משחק בו הם יצליחו לחטוף יותר מ-12 כדורים או לגרום ל-18 איבודים ומעלה, הוא משהו שהם יכולים לעשות, לפחות חלק מהזמן.

🔑 ג׳יי דאב בריא הוא גם יתרון. זה לא שקלדון ג׳ונסון והריסון בארנס שהם שחקנים בגודל שלו, רעים, אבל הוא בשיאו, כן אתלטי יותר. היו לו משחקים שנה שעברה בהם הוא נראה כמו הסמול פורוורד הטוב ביקום. במוד כזה, יהיה לאוקלהומה יתרון גדול.

🔑 בסופו של דבר, אין הרבה שחקנים בליגה שיכולים להתמודד עם האורך של וומבי. את גובר ראינו, והוא אולי הצליח לפרקים אבל לא יותר מכך. הולמגרן יכול לנסות אף הוא, ואם הגובה של הולמגרן לא יוכל לוומבי, אז אולי הכוח של הרטנשטיין כן יוכל… או אולי שילוב. אישית, אגב, לא אתפלא לגמרי אם ינסו בכלל את קרוסו לפעמים על וומבי. כפי שהוא עשה בעבר על יוקיץ׳. אני יכול לראות אותו מתקרצץ שם.

סן אנטוניו ספרס – יתרונות, חסרונות ומפתחות

+ וומבניאמה הוא לפרקים השחקן הטוב בעולם. נכון, גם שג״א כזה, אבל שג״א לא בגובה 2.22 וומבי כן. יהיה לו לפחות משחק מפלצתי אחד, אני בטוח.

+ אני לא זוכר הרבה קבוצות עם היררכיה כל כך מובנית וסדר כל כך ברור של מי עושה מה בקבוצה. החל מוומבי+ קורנט, דרך שמפני, בארנס וג׳ונסון בעמדות הפורוורד, ועד ארבעת הגארדים המופלאים, זאת קבוצה פשוט ״מסודרת״. וזה יתרון בליגה בה הרבה מאד קצת מבולגן (כולל ב״guard heavy״ ת׳אנדר).

+ יש מעט מאד הרכבי גארדים שיכולים להסתכל בלבן של העיניים של הקבוצה השניה ולומר שיש סיכוי שהם יותר טובים. אבל היכולת של פוקס, קאסל, הארפר וואסל להשלים אחד את השני היא בהחלט מאורע נדיר. פאונד פור פאונד, יש אשכרה מצב שהם טובים יותר. (ושום מילה על שג״א)

+ ולמקרה ששכחתם, יש להם את השחקן השישי של הליגה…

🔑 מדהים להסתכל על הסטטיסטיקות העונתיות של שתי הקבוצות. דומים וקרובים בכמעט כל פרמטר. אבל יש אחד שבו אוקלהומה פחות טובה משמעותית – ההגנה על קו השלוש שלה, הוא מהפחות טובים בליגה. לספרס אמנם אין איזה דנקן רובינסון (או סטף קרי), אבל היכולת שלה להעניש מרחוק היא מפתח רציני, ויש מצב שגם פה לאחוזים של וומבי (המאד לא יציב) יהיה מה לומר. אבל כנראה שבעיקר לשמפני, שהוא בקלות הקלעי הטוב ביותר שלה, ואולי גם הריסון בארנס אם יתפוס יום באיזה משחק אסטרטגי או שניים.

🔑 היכולת למצוא את השחקן החם. בניגוד לאוקלהומה בה זה בעיקר שג״א – בספרס באמת יילכו על השחקן החם. זה יכול להיות קאסל, הארפר, וומבי כמובן או קלדון ג׳ונסון. תסתכלו רק על רשימת הקלעים השונה בכל אחת מחמשת המשחקים של הקבוצה למעלה. בהנחה שוומבי יעשה את הנקודות שלו בכל מקרה, זה בהחלט מקשה על התכנון בהגנה של הת׳אנדר

🔑 בהנחה שהגארדים וג׳יי דאב ינצלו יתרונות בשביל לקלוע, ואת העובדה שאין מי שבאמת ישמור עליהם, נדמה לי שטוב יעשה וומבי אם ישבית את מי שהוא בכל זאת אחד משלושת השחקנים הטובים של הקבוצה מנגד – הולמגרן. הולמגרן אכן היה חלש ברוב המשחקים מול הספרס השנה, ואם זה ימשיך – אז להוציא שחקן שלם וחשוב מהקצב של הקבוצה ,זה עסק די קריטי.

_________________________________________

תחזית

אני מאד רוצה משחק 7, מגיע למצ׳ אפ הגדול של העשור הקרוב להתחיל עם משחק 7, אבל הנה מה שאני חושב – או שהספרס יקרעו לת׳אנדר את הצורה ב 4-5 משחקים, או שהניסיון של הת׳אנדר יכריע ב 6-7 משחקים. בשביל להיות סולידי, אני אלך על הת׳אנדר ב-7.

אבל זה ברמה של 50.1% סיכוי מול 49.9%.

____________________

פריוויו למשחק של היום בשעה 3:00:

קורנט ופוקס מוגדרים GTD אבל אני די בטוח שהם ישחקו. באוקלהומה כולם כולל ג׳יי דאב בריאים.

מה יהיה? יהיה משחק גדול, אבל אני מקווה מאד שהת׳אנדר ינצחו, כי כפי שכתבתי בתחזית, אם הספרס יגנבו כבר את משחק הבית הראשון, יש לי תחושה שזאת הולכת להיות סדרה קצרה מהמצופה (בהמשך ישיר לדומיננטיות שלה בעונה הרגילה). ניצחון של הת׳אנדר בעיניי, יאמר שהולכת להיות כאן סדרה ארוכה ומותחת כמו שמגיע לנו.

בקיצור, אוקלהומה ב-11 הפרש. כי חסר לנו שלא.