מצד אחד המאמר הזה הולך להיות גם ארוך וגם מסובך, מצד שני – אני מבטיח ששווה, ובגלל שאני אובייקטיבי, אתם צריכים להאמין לי.

השבוע יש שילוב מוצלח במיוחד בין חוסר העניין הכללי סביב האולסטאר והימים אחר כך (פעם היו עושים טריידים בסופ״ש הזה… ) לבין העובדה שיש לי קצת זמן בעבודה, ואני אוהב להתעסק עם נתונים.

האמת היא גם, שהמטרה שלי הפעם לעשות סדרה של מאמרים שתבחן מהו ניהול טוב – בעבר, כתבתי סדרה של מאמרים סטטיסטיים שסבבו סביב השחקן או המאמן, אבל סדרת המאמרים הבאה (אני מקווה) תהיה סביב המנהל.

המאמר הנוכחי אם כן ינסה לענות על השאלה המרכזית – האם נוכל לבסס את הקשר של הנוסחה הבאה:

D+$+X= Success

שכר שחקנים + ערך בחירות הדראפט הקודמות של הקבוצה + X = הצלחה קבוצתית. כאשר X הוא כל המשתנים האחרים (טיבו של המאמן, פציעות של השחקנים המובילים, בחירות לא נכונות בדראפט, טנקינג). ואם כן, האם נוכל לענות על השאלות הבאות:

א. אלו קבוצות סומכות יותר על הכסף שלהן (משכורות שחקנים), ואלו קבוצות סומכות יותר על בחירות הדראפט שלהן בשביל להצליח.

ב. האם אפשר לנבא קשר בין שני המשאבים הנ״ל לבין הצלחה (או כשלון) קבוצתית, האם יש נוסחה גורפת לכל הליגה, או שמא כל קבוצה משתמשת באסטרטגיה שונה.

אמנם קצת מאוחר יותר, תגלו שגם את המשוואה הזאת נשנה מעט, אבל בינתיים – תעבדו איתי.

הגדרות:

הגדרת תקופה: 10 השנים האחרונות, עד 2022. אמנם מסד הנתונים שלי הוא בן 25 שנה, אבל (א) הנהלות מתחלפות בתכיפות רבה יותר ועל כן האסטרטגיה שלהן והיכולות שלהן מתחלפות (ב) גם אם לא – זה לא כאילו שלקבוצות יש אסטרטגיה של עשרות שנים. האסטרטגיות וההשקעות הן לטווח קצר יותר כי גם אורך הקריירה של שחקן כדורסל הוא לא ארוך בהרבה. 10 שנים נשמע לי הגיוני, גם אם נכון יהיה לומר שגודל המדגם ממילא יהיה קטן יותר. ועדיין, אני מעדיף מדגם קטן יותר על משהו אמיתי, מאשר מדגם גדול יותר על משהו מזויף (הנהלות לא בונות אסטרטגיות ל 20 שנה. אני לא חושב שעולם הכדורסל עובד ככה וזה יהרוס את כל המחקר, אחרי הכל, באמת מעניין אתכם אם הנהלת הרוקטס היתה טובה בשנת 2006? לא נראה לי).

הגדרת הצלחה: כן, הייתי יכול לדבר רק על אלופות ועל סגני אלופה. אבל בסופו של דבר, קל יותר פשוט ללכת לעונה הסדירה ולראות מי סיימה במקום גבוה יותר ומי במקום נמוך יותר. אז נכון, קבוצות כמו מיאמי וגולדן סטייט לקחו אליפות ממקומות נמוכים יחסית (מיאמי ב 2012 סיימה רביעית בליגה, כמו הווריורס ב 2012), אבל בגדול, זה מה יש.

הגדרת שכר ממוצע כמשאב ($) – זה מאד פשוט. אם השכר הממוצע בעונה כלשהי הוא 100 מיליון דולר (שימו לב, אני לא מדבר על תקרת שכר אלא על שכר ממוצע אמיתי בליגה), וקבוצה הוציאה 110 מיליון דולר, שזה נניח, המקום ה-12 מבין 30 קבוצות בליגה, אז זה המקום שלה, ועל כך היא נמדדת. על כך שהיא במקום ה-12 באותה שנה בליגה.

הגדרת בחירות דראפט כמשאב (D) – הרבה יותר מסובך, וגם יותר מגניב, אז תהיו איתי. – מה שעשיתי עם כל מיני טבלאות עזר הוא דבר פשוט –

א. לקחתי על פני 25 שנה, את ה win share של כל בחירה על פני 25 שנה, ויצרתי להם ממוצע. מכאן, כל מה שהייתי צריך לעשות הוא לקבוע את המינימום (כלומר, בחירה מס׳ 60, אם כי למען האמת לפי מסד הנתונים, זה גם הערך של כל הבחירות מהמקום ה-40 ומטה) כנקודה אחת, ולהיעזר בפקטור של ה win share כדי לתת ניקוד לכל בחירה משם. כך למשל, בחירה מס׳ 1 בדראפט שווה 1,125 נקודות (כלומר, כן, זה אומר שאם קבוצה רוצה לתת את בחירת הדראפט הראשונה שלה בטרייד עבור המון בחירות נמוכות בסיבוב השני, היא צריכה לקבל 1,125 כאלה… כן, כן, כי זה מה שה win share הממוצע אומר). המקום השני שווה 735, השלישי שווה 624 וכו׳ וכו׳. כן, זה אולי שווה מאמר בפני עצמו, ואולי אפילו אכתוב אותו, אבל לא כעת (תגידו לי אם אתם מעוניינים, הנתונים כבר עובדו).

ב. מכיוון שבגדול חוזה רוקי הוא לשלוש שנים ועוד שתי שנות אופציית קבוצה (chat gpt עזר לי כאן, ולמען האמת, עזר לי המון בלא מעט שאלות שהיו לי במהלך המחקר, כפרה על הרובוט). אז אני עושה ״פחת״ (amortization) של חמש שנים לרוקיז של קבוצות. אני גם מניח שרוקי לא מגיע לשיאו בשנה הראשונה, אלא רק החל מהשנה השלישית. או במילים אחרות – אם בחירה ראשונה בדראפט שווה 1,125 נקודות. אז בעונה הראשונה (הרוקי) הוא מקבל 10% מזה, בעונה השנה 15%, ובעונה השלישית עד החמישית – 25% כל אחד. זה אמנם מאד שרירותי, אבל זה מה יש. אני לא יכול לתת 20% לכל עונה, כי זה פשוט לא נכון. כן, הייתי יכול לחשב את זה באופן מדויק יותר. לא, לא בא לי.

ג. ערך משאב ה״רוקיז״ או הדראפט של קבוצה אם כן, הוא סך הערכים המחושבים הנ״ל על פני חמש השנים האחרונות לכל קבוצה. באופן הכי פשוט, אם לקבוצה היו רק שתי בחירות דראפט בחמש השנים הקודמות. אחת במקום הראשון בשנה האחרונה, ואחת במקום השני לפני חמש שנים. אז הערך הכללי הוא (1,125*0.1 + 735*0.25)

ד. שימו לב – אני לא מודד מיהם הרוקיז, מבחינתי לברון ג׳יימס ואנתוני בנט חד הם. הערך הוא רק של הבחירה – כי זה היה המשאב הקבוצתי. לא של מי באמת נבחר.

הגדרת X – אז זהו, שאני לא מגדיר את x במאמר הזה. יש x והוא תלוי באלף ואחד דברים, וזה לא הנושא של המאמר בכלל. אם אתם רוצים, אתם יכולים לחזור ולקרוא את סדרת המאמרים שלי על הערכת המאמנים בנ.ב.א

הגדרת הצלחה – גם, זה לא נושא המאמר בכלל בכלל, וחבל שתתבלבלו. פרטים בפסקה הבאה.

תוצאות:

שלב א׳:

אבל קודם כאמור, הקדמה קטנה – כדי למנוע אי הבנות שאני בטוח שיהיו. מה שאני הולך למדוד בגרפים ובנתונים הבאים הוא לא – אלו קבוצות מצליחות יותר ואלו לא. כלומר, אולי לקראת סוף המאמר, אבל בטח לא כרגע. זה לא העניין. השאלה היחידה שהגרפים הבאים ורוב המאמר הולך לענות עליו הוא האם יש קשר בין שני המשאבים לעיל, לבין המקום של הקבוצה בסוף העונה. יהי המקום – המקום הראשון או המקום ה 26, זה לא משנה. ברמת הקיצון, השאלה היא האם אכן, הקבוצה עם המשאבים הרבים ביותר היא הקבוצה במקום הראשון בליגה בסוף העונה הסדירה, והאם אכן הקבוצה עם המשאבים המעטים ביותר, היא הקבוצה במקום האחרון בליגה בסוף העונה הסדירה

יאללה, ייבשתי אתכם והגיע הזמן לאיזה גרף. אל דאגה, יהיו עוד המון. אבל הגרף הראשון הוא כזה – בכחול הקשר (R^2) בין משכורות שחקנים לבין המקום של הקבוצה. באדום, הקשר בין איכות מקומות הבחירה בדראפט של הקבוצה בחמש השנים האחרונות. בצהוב, המשלים (כלומר 1 מינוס שני הקשרים המדוברים). שלושת השליליים ששייכים לפילדלפיה, קליבלנד ואוקלהומה סיטי? הם מקומות בהם סכום שני הקשרים (למשכורת השחקנים ולערך בחירות הדראפט) גבוה יותר מאשר 1, כלומר לכאורה אין כאן x, או ליתר דיוק, יש כאן x שלילי.

מה עוד אנחנו רואים? יש כמה קבוצות שמושפעות רק מערך המשכורות שלהן, וכמעט ולא מערך הרוקיז שלהם (מילווקי, ניו אורלינס, דטרויט). יש כמה קבוצות שמושפעות בעיקר מהדראפט (בוסטון, מיאמי, סן אנטוניו), כי האדום בהם גבוה הרבה יותר מאשר הכחול. יש קבוצות שצריכות הרבה מאד x פקטור, כי אין איך להסביר אותן אחרת (ניקס, מינסוטה, יוסטון, סקרמנטו ועוד), וכאמור יש קבוצות עם יותר מדי הסבר, ולכן החורים האלה קיימים (שוב, פילי, קליבלנד, אוקייסיטי).

רגע, הנה אותו גרף בדיוק ,אבל מסודר (רציתי לשים את שני הגרפים כדי שתראו את החורים)

פורטלנד לא מוסברת, גולדן סטייט לא מוסברת, סקרמנטו לא מוסברת. דטרויט וניו אורלינס מוסברות בכחול. ממפיס מוסברת באדום, וקליבלנד, פילי ואוקייסי מוסברות קצת יותר מדי.

נחמד הויזואליה הזאת, לא?

שלב ב׳

כל מי שלמד קצת סטטיסטיקה יודע שיש משתנה א׳ שיכול להסביר את התוצאה, יש את משתנה ב׳ שיכול להסביר את התוצאה ויש עוד משהו – השילוב בין שני המשתנים שיכול להסביר את התוצאה. השתמשתי פה בדירוגים ועניינים, אבל הרעיון הבסיסי הוא כזה – נכון, יש קבוצות שסומכות יותר על הכסף שלהן, יש קבוצות שסומכות יותר על בחירות הדראפט שלהן. אבל יש קבוצות שסומכות על התמהיל המדויק והנכון? נכון? כלומר, קבוצה עם ניהול נורמלי תסתכל על שני המשאבים ותנסה ליצור סינרגיה אמיתית ביניהן. למשל, אם יש לה בחירות דראפט גבוהות, אולי היא תחליט לוותר קצת על משכורות שחקנים. ולהיפך, אם כל הפרי אייג׳נטים אוהבים לשחק אצלם (כן, הלייקרס, אני מסתכל עליכם), אז אולי היא לא צריכה לדייק יותר מדי עם הרוקיז (אפרופו, איזה יופי של קו פורוורדים זה לברון+קוזמה+רנדל+אינגרם. לא?) או במילים אחרות יש כאן גורם שלישי, הקשר עם כל אחד משני הגורמים לעיל, והקשר עם הגורם המקשר. וכדלהלן:

איזה מילה יפה בעברית ״כדלהלן״. אבל ברצינות, הנה למשל, הקשר בין אותו גורם שלישי לבין הדירוג הקבוצתי. ומה אתם יודעים – שלושת החורים שהזכרנו קודם (קליבלנד, אוקייסי, פילי) אכן נמצאים בשלושה מתוך ארבעת הראשונים. אבל לא בשלושת הראשונים כי – והנה העניין, יש הבדל בין החיבור של שני הגורמים בסינרגיה לבין החיבור שלהם, רק כפונקציה של אחד ועוד אחד.

הנה הגרף שמתאר את מה שאני מדבר עליו. את הכחול אתם כבר מכירים, גם את האדום, הצהוב הוא הקטע החדש של החיבור בין שני המשאבים. אם תרצו – תקראו לזה ניהול טוב, ככל שהצהוב (החיבור בין שני המשאבים) גדול יותר, כך ההנהלה בעצם יצרה סינרגיה חזקה יותר בין שני המשאבים. קבוצות כמו הקליפרס, הלייקרס, מילווקי ודנבר יצרו בעשר השנים האחרונות, משהו שאפשר להגדיר רק כשלם שגדול הרבה יותר משני חלקיו (או קטן יותר… כאמור, אני לא אומר אם ה x הוא חיובי או שלילי, רק אם הוא גדול יותר או פחות). בקיצור, כשלם שפשוט שונה משני חלקיו. בדנבר זה ברור, יוקיץ׳ הוא הבחירה מס׳ 41 בדראפט, כלומר, הוא לא שווה כלום (1 נקודה) במודל. ועם זאת… מילווקי גם עשו את אותו הדבר עם יאניס. הקליפרס? הלייקרס? דאלאס? אני בטוח שיש סיבות, אני לא בטוח שצריך למנות אותן כאן. וכן, יש קבוצות שלא עשו כלום עם הסינרגיה הזאת, אטלנטה, הווריורס, הניקס, וכו׳ וכו׳.

במאמר מוסגר, אציין שלגבי גולדן סטייט יש כשל ברור. ההצלחה שלהם התחילה בשנים האחרונות ל״פחת״ של הרוקיז שלהם, הרבה אחרי החמש שנים של סטף, קצת אחרי אלו של קליי ודריימונד. ה X שלהם הוא גורם משמעותי מאד, אבל היי, אנחנו לא פה בשביל לדבר על ה X, אלא בשביל לדבר על כל השאר. אבל ברור – אם קבוצה מצליחה להשאיר את הגרעין שלה אחרי חמש שנות האופציה של הרוקי – סחתיין עליה.

ולמי שמעדיף בועות על שטחים, הנה עוד תצוגה של בערך אותו הדבר:

שוב, תראו את פילי, אוקייסי וקליבלנד שם בצד שמאל למטה. ציר ה x מספר על הקשר בין תקציב השחקנים לבין ההצלחה הקבוצתית. ציר ה Y מספר על הקשר בין ערך הדראפט לבין ההצלחה הקבוצתית, ואילו גודל הבועות (זה לא נראה כל כך טוב, אבל האמינו לי, קליבלנד למשל גדולה הרבה יותר מאינדיאנה, סקרמנטו המזערית או יוטה) מספר על החיבור בין השניים, או הסינרגיה. וכן, אני יודע שזה קצת לא אינטואיטיבי, אבל דווקא ככל שאתם הולכים שמאלה או מטה בטבלה, הקורלציה בין המשתנים גבוהה יותר.

בואו עתה אם כן, נהפוך את כל מה שלמדנו עד עכשיו ונאמר שהמשוואה אותה הזכרנו בהתחלה כמשוואה אותה אנחנו מנסים לפתור, צריכה להשתנות מעט. כאמור, המשוואה היתה :

שכר שחקנים + ערך בחירות הדראפט הקודמות של הקבוצה + X = הצלחה קבוצתית

אך עתה נשנה מעט, נוסיף עוד גורם ונאמר:

שכר שחקנים + ערך בחירות הדראפט הקודמות של הקבוצה + הערך הסינרגי של שניהם + X = הצלחה קבוצתית. או באנגלית, נגדיר שכר בתור $, בחירות דראפט בתור D, ונגלה ש:

D+$+D*$+X = Team success

ושני הגרפים האחרונים מגלים לנו בדיוק את תוצאות המשוואה עבור כל אחת ואחת מקבוצות הליגה. התעמקו בהן כרצונכם, דונו בהן כרצונכם. תזכרו שוב שאני לא מדבר על הצלחה אלא על קורלציה. ותמשיכו או לשלב ג׳ או (לטובתכם) לסיכום.

אסכם כאמור בסיכום, אבל קודם – אוננות אינטקטואלית

שלב ג׳ – אפשר לדלג

אני חוזר ומזהיר גם כאן, שלבים א׳ ו-ב׳ מספיקים בשביל להבין את שלב ה׳ ואת סוף המאמר, הם מהווים 90% מהרעיון המובא במאמר כולו. מה שאני כותב בשלבים ג׳, ד׳ ו-ה׳ הוא בעיקר אוננות אינטלקטואלית, מתמטית ומעמיקה יחסית, שספק אם היא תורמת רבות למאמר או לרעיונות המובאים בו. שני השלבים האלה מעניינים רק אם יש לכם זמן וכוח. באמת. אם לא, תדלגו לפסקאות האחרונות. גם טוב.

אבל אם אתם בכל זאת כאן אז…

ראינו אם כן, שיש הבדל בין הקורלציה הסינרגית לבין חיבור הקורלציות האינדבדואליות, עד כמה עמוק ההבדל, נגלה בטבלה הבאה:

לקחתי את כל ההפרשים האלה, ובדקתי מהו הערך אותו ניתן לכל אחת משתי הקורלציות (כסף וערך בחירות בדראפט) בסינרגיה (שוב של ממוצע משוקלל) כדי שסטיית התקן בין הפרשי הקורלציות (הסינרגית והחיבור הלא סינרגי) יהיה הקטן ביותר. סטיית התקן הקטנה ביותר היא עדיין די גדולה אמנם – 5.7 על ממוצע 0 (כמובן), והיא מתקבלת כאשר אנחנו אומרים שבממוצע 64% מהסינרגיה נובעת ממשכורות השחקנים, ואילו 36% (1-64%) נובעת מבחירות הדראפט. אנסה להסביר שוב – המתמטיקה אומרת שהמקום שבו הערך הסינרגי של שני המשתנים, ממקסם את עצמו עבור המדגם שכולל את כל הליגה (ולא כל קבוצה בנפרד) במקום בו ערך תקציב השחקנים, גדול כמעט פי שניים מאשר ערך בחירות הדראפט.

הקבוצות אם כן, באמצע הטבלה הן המעניינות ביותר בגלל שההפרש בין הערך הסינרגי לערך המצטבר של שני המשתנים, כמעט בלתי קיים (באיזור ה-0), או במילים אחרות, הם יוצרים סינרגיה אופטימלית (ברמת ה 64%) אלו הן בגדול, שרלוט, קליבלנד, ברוקלין, שיקגו ואורלנדו. הקבוצות בתחילת הטבלה (יוטה, ניו אורלינס, אינדיאנה וכו׳) הן הקבוצות שממש לא יודע ליצור סינרגיה, כלומר קבוצות בהן הערך המצטבר של שני המשתנים, גבוה הרבה יותר מאשר הערך הסינרגי של שני המשתנים. ולעומתם, הקבוצות במורד הטבלה (הקבוצות של לוס אנג׳לס, דטרויט וכו׳), הן קבוצות שדווקא יוצרות סינרגיה נפלאה, שמקיימת את המשפט – הגדול שלם מסך חלקיו. סליחה. הגדול שונה מסך חלקיו.

שלב ד׳ – אפשר גם לדלג

אז רגע – בואו נחזור לשאלה המקורית – האם אנחנו יכולים לומר שיש קבוצות שאכן יודעות להתאים את התקציב שלהן, או לחילופין את יכולת הבחירה שלהן, להצלחה הקבוצתית שלהן. ובכן:

כן, ויזואליות זה מגניב, כן, זה לפעמים קצת קשה.

כי מה אנחנו רואים פה? מה שעשיתי הוא לקחת את השלב הקודם, ואז לומר רגע – גם אם ממוצע הליגה בסינרגיה הוא 64%, זה לא אומר שזאת הרמה האופטימלית של כל קבוצה – אז בואו ניקח קבוצה קבוצה, ונבדוק מהו התמהיל הסינרגי האמיתי שלה, שגורם לכך שההפרש בין הסינרגיה לבין החיבור הוא הקטן ביותר. זה יכול להיות 64%, זה יכול להיות 40%, 100% או אפילו 0% לכל אחד משני המשתנים. ובגדול, הכל נע בין 100% לטובת התקציב אצל חלק מהקבוצות (בצד השמאלי של הטבלה) לבין 0% לשכר השחקנים וממילא 100% לבחירות הדראפט, בקבוצות בצד הימני של הטבלה.

אבל לא בדיוק.

כי הנקודות האפורות, הן אלו שאומרות – אוקיי, בהנחה שהשילוב בין התקציב (משאב א׳) לרוקיז (משאב ב׳) הוא אופטימלי (כלומר, בשביל הניקס או דטרויט, זה בעיקר בגלל תקציב השחקנים, בעבור פניקס או הקליפרס, זה בעיקר בגלל הדראפט) – אזי אפשר להסביר באופן מלא לגמרי את הקורלציה להצלחה הקבוצתית. קחו את אורלנדו למשל, שם 60% מההסבר מגיע מהתקציב, 40% מהדראפט, אבל ההסבר מלא. לעומת זאת, הנקודות האדומות אומרות – כן, המיקסום של ההסבר מגיע במקום מסוים. (אצל דטרויט בתקציב השחקנים, אצל הקליפרס בבחירות הדראפט) אבל ההסבר לא מלא, כי השונות היא לא 0. לא מפתיע אם כן, שפילי ואוקייסי הן בעלות נקודות אדומות. כן מפתיע קצת שקליבלנד היא בעלת נקודה אפורה – או במילים אחרות, למרות שאצל קליבלנד, יש הסבר מלא מדי (הקורלציות עם התקציב, בחירות הרוקיז וגם השילוב ביניהן גבוה יותר מאשר 1), עדיין, אפשר להגיע לנקודת אופטימום בה 64% תקציב השחקנים ו 36% בחירות הדראפט מסביר לגמרי את הדירוג שלה, עונה אחר עונה.

ומה כל המתמטיקה הזאת אומרת בעברית? אנסה להסביר. בגדול, הקורלציות משלבים א׳ – ב׳ – ג׳, הן הקורלציות. הן הD , הן ה $, והן גם הכפל ביניהן – D*$, וממילא הם גם מגדירים את ה-X שהוא המשתנה הנוסף שלא נידון במאמר (מזל, מאמנים, טמטום של מקבלי החלטות, ראסל ווסטברוקים, אנתוני בנטים וכו׳). השלב הנוסף הזה, מטרתו לומר – בהינתן הקורלציות, איך קבוצות בדיוק מנסות ליצור סינרגיה. האם מבחינתן הן יודעות לקחת את שני הגורמים ולשלב ביניהן בצורה כזאת או אחרת (כאשר התמהיל הוא לא 100% לאחד הכיוונים) או שמא הן לא ממש יודעות לייצר סינרגיה ולכן התמהיל הוא כן 100% לאחד משני המשתנים. זה לא משנה את הקורלציה, אבל זה כן משנה את הסינרגיה בין הקורלציות.

לצורך הדוגמה קחו את הקליפרס. בכל אחת מהקורלציות הבודדות הם מדורגים נמוך (במקומות ה 28 וה 29 בליגה בהתאמה) ואם זאת בקורלציה הסינרגית הם מדורגים במקום השמיני בליגה (בהנחת 64%). וזה כבר הפרש גדול.

אבל, זה לא אומר שהם קבוצה טובה יותר בגלל שהסינרגיה שלהם גדולה יותר. ממש ממש לא. זה כן אומר שהסינרגיה בין המשתנים מגלה יותר על מיקום הקבוצה (יהי זה המקום הראשון או האחרון בליגה), מאשר כל אחד מהמשתנים בנפרד.

שלב ה – אתם עדיין כאן? אם בא לכם, אז עדיין – אפשר לדלג.

שלבים א׳ ו-ב׳ במאמר פותרים את המשוואה ואומרים לנו מהו ה X, מהו ה D' , מהו ה-$ וכו׳.

שלבים ג׳ ו-ד׳ במאמר מסבירים את הסיבה להפרש בין D$ לבין D+$

אם כן, בשביל להבין אלו קבוצות דומות לאלו מבחינת יכולת הניהול שלהן (וכמובן פקטור ה x), עשיתי קלאסטרינג או ניתוח אשכולות שהתבסס על ששת הנתונים הבאים:

א. הקורלציה בין ההצלחה הקבוצתית לבין $

ב. הקורלציה בין ההצלחה הקבוצתית לבין ערך בחירות הדראפט שלהן.

ג. הקורלציה המשותפת.

ד. ההפרש בין הקורלציה המשותפת לבין הקורלציות בנפרד, בהנחת ה 64-36.

ה. הפקטור (זה שבממוצע הוא 64%) שגורם להפרש של סעיף ד׳ להיות הנמוך ביותר עבור אותה קבוצה. זה יכול להיות 100%, 0% או כל דבר באמצע. (נו, זה גרף 7 למעלה עם הנקודות האדומות והאפורות, בערך).

ו. ההפרש בין ג׳ לבין א+ב׳ בנקודת האופטימום עבור אותה קבוצה.

את ששת הגורמים האלה הכנסתי למכונה – BIG ML שעושה את העבודה בשבילי. ובהתבסס על אלגוריתמים כאלה או אחרים, מספרת לי מי הן הקבוצות הכי דומות, החלטתי לחלק את זה לשישה חלקים, כי יש שישה בתים בנ.ב.א – אז למה לא. התוצאות שהמכונה ירקה הן אלו:

כלומר:

1. אטלנטה, ניו אורלינס, טורונטו ויוטה הן קבוצות דומות. יש להן קורלציה הפוכה בין טיב הבחירות לבין מיקום הקבוצה (כלומר, הקבוצה לא יודעת להשתמש ברוקיז או לבחור אותם). קורלציה טובה בין $ לבין הצלחת הקבוצה. הם לא ממש יודעים לאחד את הנתונים וליצור סינרגיה כי הקורלציה המשותפת של שני הפקטורים להצלחת הקבוצה נמוכה יותר מאשר החיבור של כל אחד מהם בנפרד. שימו לב – זה לא אומר שהקבוצות הן קבוצות דומות. טורונטו ויוטה הן קבוצות צמרת, ניו אורלינס ואטלנטה הן קבוצות תחתית וכו׳, אבל זה כן אומר שההנהלות שלהן משתמשים במשאבים העומדים לרשותם בצורה דומה ושההבדל בין המיקום של הקבוצה נובע לא מהיכולת הניהולית להשתמש במשאבים אלא בגודל המשאבים עצמם. ותראו, אם יש בעלים קמצן שטוב לו אף פעם לא לעשות פלייאוף, אני בטח לא אתווכח איתו.
2. כך, בוסטון, שרלוט, יוסטון, מיאמי ואורלנדו, יודעות להשתמש ברוקיז טוב יותר מאשר ב $ ויש לה נקודת אופטימום לסטיית התקן כאשר 56% מהקורלציה המשותפת נובעת מה-$ (לעומת 64% בממוצע בליגה).
3. ברוקלין, קליבלנד, דנבר, אוקייסי, פילי, פניקס ווושינגטון. כלומר, שלושת הקבוצות עליהן דיברנו רבות כאן, לצד כמה קבוצות אחרות, הן שוב קבוצות דומות – הן משתמשות באופן מדויק (שוב, לא ״טוב יותר״ אלא ״מדויק יותר״) הן ברוקיז והן ב $ וגם מצליחים ליצור סינרגיות.
4. שיקגו, דאלאס, מילווקי, מינסוטה, פורטלנד וסן אנטוניו הן הקבוצות עם ההפרש הגבוה ביותר בין הקורלציה הסינרגית המשותפת והגבוהה (0.7) לבין הקורלציות הנפרדות. כלומר, אלו קבוצות שיודעות להתאים את המשאבים שלהן למיקום העונתי שלהם בליגה, בעיקר בשל הסינרגיה, אך פחות בהצלחה כשהמשאבים נפרדים.
5. דטרויט, ושתי הקבוצות של לוס אנג׳לס הן הקבוצות הקיצוניות ביותר. כי גם בנקודת האופטימום שלהם לסטיית התקן, קיים הפרש משמעותי בין הקורלציה הסינרגית לבין הקורלציות הנפרדות (או במילים אחרות – הן קבוצות עם נקודות אדומות קיצוניות בגרף 7 למעלה).אם ניקח את הלייקרס ואת העובדה שהיא שופכת כסף על כל מיני has been's , נבין את זה היטב. אני מניח שגם הפציעות של קוואי או העובדה שדטרויט שתמיד נמצאת בתחתית ובכל זאת לא יודעת בכלל לנצל את בחירות הרוקיז שלה – תורמת להפרשים הגדולים האלה.
6. ולבסוף, הווריורס, אינדיאנה, ממפיס, הניקס וסקרמנטו גם הן דומות. בעיקר בגלל ש 96% מההסבר שלהן למיקום הקבוצתי בסוף העונה, נובע מהדולרים אותם הם מוציאים (מי יותר כמו הווריורס שמוציאה בעשר השנים האחרנות 15% יותר כסף על שחקנים מהממוצע בליגה, מי פחות כמו סקרמנטו שבתקופה הזאת הוציאה 12% פחות כסף מהממוצע בליגה, ומי בתנודות כמו הניקס, שבתקופה שבין לפני חמש שנים ללפני עשר שנים הוציאה 12% יותר מכולם, ובחמש השנים האחרונות מוציאה 12% פחות מכולן).

ז**נת את המוח – תגיד לנו כבר – מי הנהלה טובה ומי לא

חמודים אתם וקצת צודקים אתם. אוננות אינטלקטואלית זה כיף. בסופו של דבר, האמת היא שהנהלה טובה היא הנהלה שמגיעה להישגים. בוסטון, הווריורס, מילווקי בעשר השנים האחרונות הן הנהלות טובות. הנה, מי שמצד שמאל של המפה הוא הנהלה טובה, כי וואלה – ממוצע המקום שלהם בסיום העונה הוא טוב.

הווריורס, הקליפרס (גם בלי אליפות או גמר, אבל קבוצת צמרת אמיתית כבר עשור באופן די יציב), טורונטו, הספרס (בשל חסר נעורים של תחילת המדגם), מיאמי, בוסטון. זה לא מפתיע אף אחד שהן בצמרת. אורלנדו, סקרמנטו, מינסוטה, דטרויט. זה לא מפתיע שהן בתחתית.

אבל הסיבה שחלק מהקבוצות האלה בצמרת וחלק בתחתית היא אותו X עליו דיברנו. אצל אטלנטה, הווריורס, הניקס או פורטלנד (כן, כן, חלק מהקבוצות הן שושלות, חלק מהקבוצות הן הפאקינג ניקס) ה X גדול מאד מאד, לפעמים לחיוב (הווריורס) לפעמים לשלילה (נו, הפאקינג ניקס).. אצל חלק מהקבוצות כמו ברוקלין ומילווקי, דנבר וסן אנטוניו וכמובן שלושת המוסקטרים אוקייסי, פילדלפיה וקליבלנד, ה X כמעט לא קיים או במילים אחרות, הקבוצות מצליחות בדיוק כפי שאנחנו חוזים שהם יצליחו בהינתן המידע שלנו על בחירות הדראפט שלהן ועל הכסף אותו הן מוציאות. ה X יכול להיות חיובי והוא יכול להיות שלילי. השאלה היחידה היא – האם הוא קיים.

ועל המאמרים הבאים:

המאמר הבא לו כבר מסד הנתונים די מוכן ינסה לענות על השאלה – האם כדאי לבנות קבוצה מצליחה מהאמצע או מהתחתית.

אני רוצה לכתוב מאמר שיבחן את השאלה, איזה רוקיז כדאי לי לבחור. האם יש קשר בין הצלחת הקולג׳, גיל השחקן וסטטיסטיקות הקולג׳ לבין הצלחה בדראפט. איך למצוא גניבות דראפט? הנתונים קיימים ברחבי הרשת, אבל צריך לחבר אותם איכשהו.

ואם לשני המאמרים הקודמים, יחסית לא קשה מדי למצוא נתונים, הרי שלמאמר הבא – האם אני יכול לבחון שנה אחר שנה, טרייד אחר טרייד, החתמה אחר החתמה – האם קבוצות עשו את הדבר הנכון או לא, סטטיסטית(!!) יהיה לי קשה מאד למצוא נתונים בצורה מסודרת (אם מישהו מכיר איזו טבלה שמסתובבת ברשת, אשמח), אבל אם אצליח להרכיב משהו, סיזיפית או סיזיפית פחות, זה יהיה נפלא.