האגדות הזרות: דיאן (״דונצ׳יץ׳ המקורי״) בודירוגה / אבי טרכטמן

אתחיל ואומר זאת – אני מאד אהבתי את דונצ׳יץ׳ בהתחלה, ולאט לאט אני מתחיל לא לסבול אותו. הוא משחק כדורסל סוליסטי ומפסיד בעיניי. זאת לפחות דעתי, ולא על זה הדיון.

כי השחקן שהכי היה דומה לדונצ׳יץ׳ בכל ימי ההיסטוריה של הכדורסל, הוא הסרבי המופלא, שהיה אולי השחקן הטוב ביותר בכדורסל האירופאי בחצי השני של שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים. אגדה של ממש.

בודירוגה היה פוינט גארד (כן, כן, הרבה, למרות שבדרך כלל מייחסים לו את עמדת הסמול פורוורד), גבוה, איטי, עם סקילז מטורפים (תחשבו דונצ׳יץ׳) ויכולת מסירה מעולה (תחשבו דונצ׳יץ׳) אבל לא כמוצא אחרון (כלומר, אל תחשבו דונצ׳יץ׳). והוא גם היה הישגי בטירוף.

תמיד חשבתי שאין סיכוי שבודירוגה על האיטיות שלו היה מצליח בנ.ב.א, אבל אתם יודעים מה, יש לי תחושה שאם דונצ׳יץ׳ מצליח עם יכולות דומות (אבל הרבה יותר סוליסטיות) גם בודירוגה היה הופך להיות כוכב של ממש. בכל זאת, השחקן הטוב באירופה במשך כל כך הרבה שנים. איזה אגדה

דין סקילז

הפעם הראשונה שבה נתקלתי בשם שלו, בתור חובב כדורסל צעיר בגיל בר מצווה (אלוהים כמה הזדקנתי) היתה במגזין ז״ל שהיה ״שם המשחק״. היה שם סיכום קטן עם רשימת הזרים בליגה האיטלקית, ודיברו שם על בחור בן 19 (נדמה לי) סרבי, שמשחק בסטפאנל (אבל לא מילאנו אלא…)… טרייסטה בשם דין בודירוגה, ובעיקר דיברו על כך שהוא מזכיר את מג׳יק ג׳ונסון (כי גבוה, חזק, רכז). אז נכון, מאז דיברו גם על חבר׳ה כמו רוקו לני אוקיץ׳ או פלניניץ׳ או אפילו כריסטיאן דרייר (מישהו זוכר?) ככאלה, אבל בסופו של דבר, רק בודירוגה באמת היה מג׳יק האירופאי. לא היה לו את ה flair של הכוכב האמריקאי, אבל היה לו משהו אחר – סקילז. סקילז. סקילז. אין שחקנים כאלה, וכשיש כאלה הם בדרך כלל אירופאים. דונצ׳יץ׳ כבר הוזכר, אז הנה עוד שם – בויאן בוגדנוביץ׳. והנה עוד אחד – לארי בירד. אה, והנה עוד אחד – קייל אנדרסון, אבל פי 14 יותר טוב. סלו מו עם יכולת סקורריות של ממש. ווינר, רוצח, שחקן על.

אני חושב, שבסופו של דבר ועניין אם צריך לחשוב על השחקן הכי טוב באירופה, ששיחק רק באירופה, אי פעם, יש סיכוי טוב מאד שדיאן בודירוגה הוא האיש. הוא הישגי יותר מכולם, עשה יותר מכולם, קלע יותר מכולם, רצח יותר מכולם. דונצ׳יץ׳ היה יכול להיות הוא, אבל הוא לא היה. רק בודירוגה היה בודירוגה.

חבל, ממש חבל שלא ראינו אותו בנ.ב.א

ולבסוף כמה מספרים (מתוך כתבה שכתבתי בעצמי שבה השוויתי את בודירוגה לנשוא כתבה קודמת בסדרה, נבארו, והאמינו לי, הספרדי לא יצא טוב):

האמת היא לצערי, שקשה מאד למצוא סטטיסטיקות שלו טרם תחילת עידן היורוליג האירופאי, אבל נכניס את מה שצריך. מה שכן אפשר למצוא ובקלות, זה את רשימת ההישגים ורשימת ההישגים שלו עצומה. דיאן בודירוגה היה בעיניי, לפחות מבחינת צבירת הנקודות, הגאון האירופאי הכי גדול. לא מהיר, לא אתלטי. לא צלף גדול. אבל כל סל שלו היתה מלאכת מחשבת של הבנה מדויקת של ההגנה של השחקן מולו. החצי חדירה שלו היתה נשק בלתי עציר במשך שנים. התחיל את הקריירה ביוגוסלביה ואחר כך במילאנו באיטליה בתור רכז גבוה, המג'יק הלבן. סיים אותה בתור הסמול פורוורד הגדול מכולם, ובעיניי בכל מקרה, היה הרבה יותר סמול פורוורד – שחקן שמסוגל לצבור נקודות אבל גם למסור את המסירה מאשר רכז פר-סה.
שיחק באופן משמעותי באירופה, בשתי הגדולות של ספרד, ריאל וברצלונה. בטרייסט, במילאנו, וברומא בה סיים את הקריירה, ובעיקר בעיקר בפתננייאקוס, בה שיחק ארבע שנים ושאיתו היתה הקבוצה הגדולה באירופה של התקופה.

הישגים קבוצתיים:
שלוש אליפויות יורוליג, שתיים מהן עם פאו ב 2000 (עם קטש, מול מכבי) וב 2002. ואחת עם ברצלונה ב 2003
שלוש אליפויות יוון רצופות עם פאו 99-01
שתי אליפויות ספרד רצופות עם ברצלונה 03-04
דאבל איטלקי עם מילאנו, אליפות וגביע ב-96
קוראץ'\ספורטה, או איך שלא קראו למפעל הזה בשנת 97 עם ריאל.
שתי מדליות זהב בשתי אליפויות עולם רצופות עם נבחרת סרביה, 98 ו 2002
מדליית כסף אולימפית עם סרביה בשנת 96
שלוש אליפויות אירופה עם סרביה בשנים 95, 97 ו 2001

הישגים אישיים:
MVP בליגה הספרדית בשנת 1998
MVP בליגה היוונית עם פנתנייאקוס בשנת 1999
MVP של פיינלפור היורוליג בשתי עונות רצופות 02-03, הראשונה עם פאו, השניה עם ברצלונה.
שחקן השנה באירופה, 2002
שלוש פעמים רצופות, בחמישיית העונה ביורוליג 02-04
שחקן נבחרת העשור 2001-2010 ביורוליג
MVP באליפות העולם עם סרביה 1998

סטטיסטיקות בולטות:
כאמור, לצערי, יש לי את רוב הסטטיסטיקות שלו, אבל אין לי את אלה שעשה ביורוליג (או איך שלא קראו למפעל) לפני שנות האלפיים, וחבל.
מה שכן, אני אתן תיאור מפורט כי לא כל כך קל למצוא את הסטטיסטיקות האלה. ויתרתי על הסטטיסטיקות מהשנים הראשונות ביוגוסלביה.

סטט' בליגות המקומיות
טרייסטה: 92-93, קלע 21.3 נקודות בממוצע למשחק עם 5.2 ריבאונדים למשחק.
טרייסטה: 93-94, 18 נקודות, 4.4 ריבאונדים למשחק
מילאנו. 94-95: 20 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-2 חטיפות למשחק
מילאנו: 95-96 קלע 23.3 נקודות בממוצע עם 5.8 ריבאונדים ו-2.1 חטיפות. דאבל איטלקי.
ריאל מדריד: 96-97 – 18.6 נקודות, 6 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים. קוראץ'
ריאל מדריד: 97-98 – 19.1, 6.2 ועונת שיא עם 3.2 אסיסטים.
בפנתנייאקוס הוא התפתח לאול אראונד אמיתי, עם מספרים מדהימים עבור אירופה.
פאו 98-99: 21 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים. אליפות יוון.
פאו 99-00: 17.4, 5.5 ריבאונדים, 4 אסיסטים. אליפות יוון ואליפות אירופה.
פאו 00-01: 17.6, 4.6, 3.2. אליפות יוון, גמר אירופאי בסופרוליג.
פאו 01-02: 17.4, 5.1, 2.9. אליפות אירופה.
ברצלונה 02-03: 16.1, 4.1, 2.4. אליפות ספרד ואליפות אירופה.
ברצלונה 03-04: עונת שיא בקדנציה הזו בספרד עם 17.6, 4.9 ו-2.4 אסיסטים. אליפות ספרד.
ברצלונה: 04-05: העונה שבה הוא התחיל את הירידה בקריירה, ועדיין, 13.1 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים
רומא: 05-06: 15.6 נקודות, 5.7 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים
רומא: 06-07: 14.3 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, כאמור בעונתו האחרונה בקריירה.
עונת הסופרוליג בפאו (00-01) בה הגיע לגמר מול מכבי: 17.8, 4.7 ו-2.9 למשחק.

יורוליג:
פאו 01-02: 21.2 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים
שלוש עונות הבאות בברצלונה עם ממוצעים כלל עונתיים של 17.5 נקודות, 4.3 ריבאונדים וכ-2 אסיסטים למשחק.
אפילו בעונת המשחק האחרונה שלו, היה הכוכב הבלתי מעורער של רומא עם 14.7, 4.1 ריבאונדים ו 2.5 אסיסטים למשחק.
סך הכל קריירת יורוליג: 18.5 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-2 אסיסטים למשחק בחמש עונות עם שלוש קבוצות
שונות.

סטטיסטיקות מהנבחרת:
אולימפיאדת 96: 10 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, מדליית כסף.
אולימפיאדת 00: 10.4 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, מקום שישי.
אולימפיאת 04: 13 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, מקום 11 בכשלון די רציני.

אליפות אירופה 95: 10.5 נקודות למשחק, ואליפות אירופה
אליפות אירופה 97: 10.5 נקודות למשחק, אליפות אירופה
אליפות אירופה 99: 14.1 נקודות למשחק, מקום שלישי
אליפות אירופה 01: 14 נקודות למשחק, אליפות אירופה
אליפות אירופה 03: לא שיחק
אליפות אירופה 05: 8.5 נקודות וכשלון משחק עם הפסד בשמינית הגמר לצרפת.

אליפות עולם 98: 14.7 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ואליפות עולם.
אליפות עולם 2002: 12.9, 4.6, 2.7 ואליפות עולם. בגמר הוא נתן את אחד ממשחקיו הטובים ביותר עם 9 נקודות בשתי הדקות האחרונות ו-27 נקודות בסך הכל בניצחון בהארכה על ארגנטינה.

זהו, וברצינות נראה לי שזה החיבור הכי מושלם באינטרנט של כלל הסטטיסטיקות של בודירוגה. הייתי צריך לנבור בכמה אתרים בשביל המידע הזה.

ודונצ׳יץ׳? גרסת הג׳ן זי של בודירוגה מדור ה x? לדעתי לא יזיק לו ללמוד קצת מהאיש שהמציא את הפרסונה. לכו תדעו, אולי הוא עוד יהיה הישגי כמוהו.

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. נהדר.
    בודירוגה היה הרבה יותר איטי מלוקה ועם פחות סקילס ויכולת 1 על 1 ופחות קליעה. לא רואה אותו עושה משהו בnba בליגה עם ככ הרבה אגו וככ מהירה היה סובל שם מאד.
    באירופה הוא בהחלט היה כוכב על. כל פעם הייתי שואל את עצמי איך האיטי הזה מצליח לקלוע 😁

  2. בודירוגה היה צלף מחונן שלא רק שידע לשים את הכדור בסל, גם ידע לעשות את זה ברגע הכי כואב.
    גם אני לא הבנתי איך בשיאו לא עבר להרפתקה מעבר לים….
    בעצם האוקיינוס. מעבר לים זה הליגה הפחות זוהרת של לוב
    🤣

  3. נפלא. השחקן והכתיבה.
    לדעתי זה השחקן שהכי פחדתי ממנו, וזה שבתור יריב הרגשת הכי הרבה חוסר אונים.
    הוא לחלוטין היה תלוי בעצמו וכל מה שיכולת לעשות זה רק להתפלל שהכדור שעזב לו את היד לא ייכנס.
    אגדה אמיתית. מסכים עם ההדגשה שלך לגבי התיאור שלו – סקילז עד הסוף

  4. בודירוגה הגיע לגדולה בפנתיניקוס
    או כמו שאוהדי פאו שרים – סקס, דרוגה, דיאן בודירוגה
    איזה אליל ואיזה שיר אוהדים
    כיום הוא משמש כנשיא היורליג
    אם כבר טרייסטה, בודירוגה הדיח את שפר וגליל עליון
    קוראץ נקרא קוראץ
    ספורטה זה גביע אירופה למחזיקות גביע

    1. אם אני זוכר נכון, שפר דווקא ניצח את טרייסטה עם הגליל, עם הופעה בלתי נשכחת של 35 או יותר, ו 15 מתוך 16 מהעונשין.
      אני לא חושב שבודירוגה שיחק שם באותה תקופה

      1. צודק
        גליל עשתה שיוון באיטליה וניצחה את הגומלין בארץ
        הודחה בחצי בגמר ע״י אפס פילזן
        בודירוגה אכן שיחק מול שפר באותה סדרה, הוא היה נער צעיר וצד את העין
        30 שנה לך תזכור

  5. מצויין אבי. תודה רבה.
    שחקן שממש חששתי ממנ כששיחקו נגד מכבי, אכן אגדה אמיתית.
    לא רצה לשחק בNBA ככה שלא נודע האם היה מצליח להתאים את יכולות הכדורסל שלו לאתלטיות בליגה.

  6. כתוב יפה על שחקן מדהים.
    ההשוואה של דונצ'יץ' אליו מדוייקת מבחינת סגנון המשחק (מינוס הסוליסטיות). בעיניי היה לו את הקסם של הגדולים ביותר – מן שליטה מוחלטת בקצב של המשחק, ככה שתמיד הייתה תחושה שהמשחק מתאים את עצמו אליו ולא להיפך.

  7. טוב שמעו, אחרי הפרויקט הזה חייבים לעשות הצבעה לבחירת חמישיות וראשמור של אירופה (מון בלאן?). בודירוגה אכן היה ענק, וגם קריפטונייט של מכבי לתקופה מסויימת.

  8. בזמן אמת שנאתי אותו. חשבתי שהוא אוברייטד בטירוף שום סיכוי שיצליח בnba גם לאירופה הוא היה נראה לי בעייתי רמה של הליגה הישראלית השניה. הוא גם היה מכוער מאוד ולא אהבתי את האופי שלו בכלל. בקיצור לא אהבתי אותו.
    אחלה כתבה

  9. תודה רבה היה שחקן אגדי (עוד יותר מוכיח שסופו לא שייך לכאן)
    אני זוכר אותו בילדותו ממש בטרייסטה מפסיד לשפר ולגליל שהגיעה לחצי הגמר במחזיקות בעונת הדובדבנים שם הפסידה לאפס שהפסידה 50-48 בגמר לאריס של צביקה
    לא היה אם וי פי יורוליג רק כי לא חולק בתקופתו
    היה 3 פעמים בחמישיית העונה במפעל בערוב ימיו
    וכן חמישיית היורבסקט ואליפות העולם
    וכאמור אם וי פי פיינל פור ואליפות העולם

    אני בהחלט מסכים שהוא היה האירופאי הטוב ביותר מבין אלו שלא שיחקו כלל בנ.ב.א וזה כולל את גאליס (שהיה במכללות)
    הרשימה כוללת מהעבר הרחוק את מנגין ברקוביץ וג'מצי
    וקצת יותר קרוב את קטש וויציץ
    וגם פאפלוקאס כאן .
    אבל בודירוגה ליגה מעל
    היחידי שיכול לקרוא תיגר על כך הוא לא אירופאי
    אוסקר שמידט כמובן .

    1. גם דיאמנטידיס שייך לכאן עם 24 תארים קבוצתיים ו-19 אישיים (8 בהגנה) ללא בחירות לחמישיות ולנבחרת העשור ביורוליג (החשבתי רק זכיות ב-MVP ובשחקן השנה באירופה ובשחקן ההגנה המצטיין כתארים אישיים).

    2. אהרון שאלה לא קשורה פשוט קפץ לי … הגמר ההוא בין אריס לאפס זה אותו גמר שנגמר במהומת אלוהים , מכות , מטבעות ושלל דברים שעפו למגרש? צביקה שרף אימן אז את אריס יכול להיות? (לא בטוח פשוט אם אני לא מערבב אירועים(

  10. בודירוגה הוא פפי תורג'מן הסרבי,
    אפשר להחליף את השמות ולעדכן את רשימת הסטאט מועתקת מויקיפדיה וזה יתאים בול לפסקה על פפי.

    מבחינת כישרון-
    אם צריך להשוות אותו לשחקן יותר מודרני שהגיע לנבא אז ממש לא דונציץ, אלא סרבי אחר ניקולה מירוטיץ,פורוורד שעולה עליו באבולוציה ובסקילס. מבחינת ווינריות מירוטיץ הוא די אכזבה בברצלונה ובנבא הוא ויתר מהר מדי.

    1. ההבדל המהותי בין פפי ובין מירוטיץ
      לבודירוגה זה בווינריות
      בודירוגה היה טיפוס מנצח כמעט בכל מקום שהיה
      אפילו את טרייסטה כנער הביא לגמר קוראץ
      עם מילאנו לקח דאבל איטלקי
      עם ריאל לקח ספורטה
      בפאו שיחק 3 שנים
      התוצאה 3 אליפויות יוון 2 יורוליגים .
      הלאה עבר לברצלונה לקח 2 אליפויות ויורוליג היסטורי
      מבין 3 היורוליגים ב 2 היה אם וי פי זה מה שנקרא טיפוס מנצח
      בנבחרת זכה ב 3 יורובסקטים 2 אליפויות עולם
      וגם כסף אולימפי וארד יורובסקט
      הוא גם היה איש של המשחקים הגדולים

    2. התגובה הכי לא קשורה למציאות שקראתי בזמן האחרון.
      פפי ומירוטיץ' לא דומים לבודירוגה בכלום, אפילו לא בקצה התנוך של האוזן.

    1. לוקה הוא הקבלה גרועה.
      אין כאן שום קשר או הקבלה לבודירוגה שאפילו לא יצא לנבא.

      מירוטיץ הוא שחקן בדיוק עם נתונים דומים וברמת הכישרון אפילו קלעי גדול מהסרבי.
      ברמת הקריירה ביורוליג אפשר לטעון שבודירוגה הצליח יותר.

      1. מירוטיץ בכלל לא בכיוון. בודירוגה אגדה. הטיל אימה על האוהדים ביבשת (אוהדים של היריבים, כן?) להסתכל עליו ולדעת שזה אבוד, איזו הרגשה מתסכלת

        1. אי אפשר לטעון הפוך, שמירוטיץ' הצליח יותר מבודירוגה.
          מסכים עם י.פרזי היה שחקן מפחיד ושיחק כדורסל אלגנטי ויפה

  11. גארד ששיחק רק באירופה שאפשר להשוות מבחינת רמת הכדורסל והאופי, גם אם לא בסגנון היא דיאמנטידיס שהגיע ל-24 תארים קבוצתיים (שניים הם זכיה בתואר "הכתר המשולש"=זכייה בשלושה תארים באותה עונה, הדאבל המקומי ותואר אירופי) ואם בודירוגה הגיע לכך בזכיות ביורוליג אז יש לו 19 תארים קבוצתיים ולא 16 לצד 6 אישיים.
    דיאמנטידיס זכה ב-19 תארים אישיים שמהם 8 בהגנה (דווקא ביורוליג שהיא ברמה גבוהה יותר זכה 6 פעמים בשחקן ההגנה המצטיין ובליגה היוונית זכה רק פעמיים).
    יש מישהו שלקח על עצמו לכתוב עליו?

  12. פוסט מצוין ומדויק.
    אכן יש המון דימיון ביניהם.
    דונצ'יץ לצערי התאהב בווי-אר-אול-וויטנס האמריקאי והתקלקל.
    עבר לזרוק שלשות לא קשורות בנפח זריקות עצום, בצורה אגואיסטית ולא יעילה.
    ולהתרכז בבכי לשופטים.
    מבחינת סקילס ודמות הרכז הגבוה הם מאוד מאוד דומים.
    בודירוגה זה אחד השמות הכי דומיננטיים שהיו באירופה. בטח מאלה שלא שיחקו ב-NBA. הוא אבן פינה בפרויקט הזה.
    היה פורץ דרך במודל הרכז הגבוה, באמת שני כנראה למג'יק וראשון באירופה.
    שחקן ייחודי.
    כשראיתי אותו משחק לא הבנתי למה הוא כזה דומיננטי ובלתי עציר. לא עשה שום דבר פלאשי בדר"כ. פשוט שיחק כדורסל.
    אבל היה ממש טוב בזה. בייסיקס.

    1. מסכים עם כל מילה.
      לא הבנתי את האנשים שמקבילים אותו למירוטיץ.
      בקליבר nba מדובר במקביל של מג'יק, או בירד

  13. אני חושב, שבסופו של דבר ועניין אם צריך לחשוב על השחקן הכי טוב באירופה, ששיחק רק באירופה, אי פעם, יש סיכוי טוב מאד שדיאן בודירוגה הוא האיש.

    מסכים באלף אחוז.

    קשה לתאר במילים את התחושה היוצאת מגדר הרגיל של לצפות באדם כל כך ווינר וכל כך אפקטיבי משחק כדורסל (אירופי).

  14. אם אתם רוצים לראות משחק אחד כדי להבין את הגדולה החד פעמית שלו, תצפו במשחק הגד ארגנטינה באליפות העולם ב 2002.
    האמת שלא הבנתי את ההשוואה לדונציץ כי בודירוגה היה שומר כל כך הרבה יותר טוב.

  15. אם נשווה ללוקה.בודירוגה היה רכז מעולה.לוקה לא מתאים להיות רכז זה שהוא מוסר מצויין לא עושה ממנו רכז.התפקיד של לוקה רק דוחף אותו למשחק יותר אנוכי.צריך בדאלס לתת את המפתחות לקיירי.ככל שקיירי יקבל תפקיד אחראי יותר הוא יהיה טוב יותר.גייסון קיד בשעתו נתן ליאניס לשחק רכז דבר שהתברר כשגיאה. אותו דבר הוא עושה בדאלאס.שחקנים כמו הרדי,הרדווי,גרין מתבזבזים ולא באים לידי ביטוי.
    כתבה טובה עם טונה של השקעה.

    1. הוא נתן ליאניס להתפתח כרכז וזה אחד הדברים שהפכו את יאניס למפלצת, הוא למד לשחק ככה על מיסמאצ׳ים.
      גם הפרשנויות מאותה תקופה היללו את הרעיון הזה שפשוט שיפר את יאניס בטירוף

  16. בעיני דונציץ מעולם לא נחשב כסוליסט ( 9 אסיסטים למשחק) ואם החברים שלו היו קולעים חצי מהמסירות שהוא נותן להם דאלאס היא קבוצת טופ מערב וקונטדרית.
    סוליסט הוא לא (הוא כן מחזיק המון בכדור) .
    לגבי בודירוגה שהיה חומה בלתי עבירה להרבה קבוצות ואני מחזיק ממנו עד היום כאב טיפוס לפוינט גארד המודרני של היום…. הקדים את זמנו !!

  17. תודה אבי. דווקא לא מסכים עם אלה שמעליי, הוא לא היה כזה שחקן שמכבי חששו ממנו (כמו אחרים בפרויקט הזה), עד כמה שאני זוכר הרבה פעמים הפסיד לה

  18. איזה שחקן ענק. היה חבר בדור הזהב של יוגוסלביה בשנות ה-90.

    שאלה לותיקים- האם יוגוסלביה הייתה מעצמת כדורסל לפני 1985 או שזה באמת דור מיוחד שהיה שם בין יוגופלסטיקה, פרטיזן, והנבחרת? כי אני לא זוכר הרבה שמות יוגוסלביים נזרקים באוויר מתקופות קודמות.

  19. תודה אבי.
    אכן שחקן אגדי בארופה. הוא היה מוכשר מאוד, וגם אני לא הבנתי איך הוא עושה את מה שהוא עושה. נכחתי במשחק בלייב והוא עדיין היה איטי ובכל זאת הכל הצליח לו.
    בעיני הוא היה המג'יק ג'ונסון של אירופה (רק בלי הקסם); ההקבלה לדונצ'יץ' מעניינית. אם כי אין להשוות במסה שלהם. רק מהתמונה למעלה רואים שבודירוגה היה רזה ודונצ'יץ' הוא שמנמנצ'יק.

  20. פוסט משובח. בחירה מצוינת.
    אמרת בודירוגה – אמרת כדורסל אירופאי/יווני של שנות ה-90. יכול היה לכדרר שעות ואז לזרוק לך זריקה מגעילה מחצי מרחק שקופצת על הטבעת 5 פעמים ואז נכנסת על הבאזר של שעון הזריקות. הוא עשה מה שעשה בצורה הכי מכוערת אבל גם הכי יעילה.
    היה באמת מייאש לשחק מולו. מינוס 10 אוטומטי ליריבות שלו עוד לפני תחילת המשחק.
    הזיכרון הראשון שלי ממנו זה באמת המשחק של גליל נגד טרייסטה. כבר אז היה עליו דיבור רציני כשעוד היה בגיל שנת שירות.
    הטריו שלו עם קטש ורבראצ'ה בפנא היה קטלני.
    היה זולל תארים מדופלם. מהגדולים ביותר.
    תודה רבה

  21. שחקן גדול עם יכולת אדירה – המוב הזה עם ההטעיה והקליעה עם הלוח מחצי מרחק, זה בלתי עציר.
    אכן אגדה אירופית.
    תודה רבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט