האגדות הזרות – ארוידס סאבוניס אגדה ליטאית/יהונתן גזלה

כילד אהדתי את מכבי ת"א כי זו היתה ההזדמנות היחידה שלי להיכנס תחת השמיכה המשפחתית המשותפת על ספת הסלון בימי חמישי, ולראות את אבי הרופא הרציונאלי (בדרך כלל), מנהל דו שיח ער עם מרקע הטלוויזיה המרובע וצועק ללא הרף על השחקנים: "מה אתה עושה, הרסת הכול!!!". אני בן 7, בשנת 1986, ילד מתולתל עם נמשים הצופה בהשתהות וגומע כל פרט על המגרש כמו גם בסלון ביתי.

זכורים לי שני שחקנים אירופאים שאבא שלי היה משקשק מהם. הראשון היה דראזן פטרוביץ'. כמה חודשים לפני שעברנו לארה"ב והתנתקנו מימי חמישי, מכבי חטפה מדראזן האיום 44 נקודות בזאגרב. פטרוביץ' הצנום ששיחק יחד עם אחיו אלכסנדר, נראה כמו מדריך קט-סל שעושה דאווינים על החניכים שלו. אבא שלי לא הבין כיצד מוטי ארואסטי השומר המהולל, הטוב ביבשת לטענתו, נראה כמו קונוס ליד ילד בן 22 שפשוט לא מחטיא. בסתר ליבי דווקא הייתי בעד פטרוביץ', כי אמנם מכבי הפסידה, אבל הרגשתי חמימות בלב כי סוף סוף פגשתי כוכב ספורט עם התספורת המתולתלת והנפוחה שלי.

השחקן השני שהטיל אימה על אבי האוהד, היה ארווידאס סאבוניס. אבל על סאבוניס אבא שלי לא כעס ולא צעק. הוא פשוט השלים עם הגזרה. באותה העונה היו למכבי גבוהים נהדרים כמו קווין מקגי ולי ג'ונסון. אבל אבא שלי הסתכל על החייזר הענק בן ה-22 שרמס והשפיל אותם ואמר שאין מה לעשות. הם באמת משתדלים. פשוט צריך להתפלל. אגב היום אני יודע שהוא סיים את המשחק ההוא בטריפל דאבל. 28 נקודות, 10 ריבאונדים ו-10 חסימות! את השם סאבוניס לא אפגוש שוב עד חזרתנו למולדת לקראת עונת 1990.

ארווידאס סאבוניס, המוכר בחיבה לרבים כ"סאבאס", הותיר חותם בלתי מחיק בהיסטוריה של הכדורסל. הוא נולד בשנת 1964, בקובנה שבליטא, בשיאה של המלחמה הקרה, רק כשנתיים לאחר משבר הטילים הקובני. סאבוניס כבר כנער צעיר בשנות העשרה, היה פריק שאפשר להשוותו אולי רק לווילט צ'מברליין. לא היה מדובר על עוד ענק כולאדימיר טקצ'נקו שנראה כמו רשע בסרטי ג'יימס בונד ונע ובחוסר נוחות. היכולות האתלטיות של סאבוניס הגיעו עם גמישות, חן וקורדינציה מופלאה. אבל המסע שלו אל עבר הכדור הכתום היה כמעט מקרי.

ליטא, באותה תקופה בשליטה סובייטית, התמקדה בעיקר בענפי ספורט אחרים, כמו כדורגל ואתלטיקה קלה. עם זאת, ברגע שסאבוניס והכדורסל נפגשו בגיל 13, קרה קסם. הגמישות, האתלטיות, הקורדינציה וההבנה שלו היו נדירים ביותר לשחקן שעבר את ה2.10 כבר בגיל 14. עד גיל 15 הוא שיחק בנבחרת הצעירה של ברית המועצות, ושנתיים לאחר מכן נבחר לשחקן השנה של ליגת ברית המועצות.

בזירה הבינלאומית, באליפות העולם של 1982 כשהוא נער בן 17, סאבוניס היה משמעותי, עם ממוצעים של 13.2 נקודות ו-11.1 ריבאונדים למשחק בטורניר שהסתיים במדליית זהב לאדומים. סאבוניס, אז כבר התנשא לגובה של ה-2.20 יחף. שמו החל לחצות את מסך הברזל עוד יותר לאחר שטס באותה השנה עם נבחרת ברית המועצות לשחק מול ראלפ סמפסון ואוניברסיטת וירג'יניה. ראלף היה הבחירה הראשונה בדראפט וכבר בן 22 לעומת סבוניס בן ה-17. אך סבוניס קלע עליו 21 נקודות.

ב-1986 נבחר על ידי האטלנטה הוקס בדראפט בסיבוב הרביעי. אטלנטה ידעו שהסובייטים לעולם לא ישחררו את ה-MVP שלהם לארה"ב, אבל זרקו "הייל מרי" למקרה שיהיה נס. אבל מכיוון שבדיקה של הליגה גילתה שבזמן הבחירה היה מתחת לגיל 21, גיל המינימום דאז, הבחירה נפסלה.

אולימפיידת סיאול 1988

שמו לא עלה בהקשר האמריקאי בעוצמה גבוהה עד אחרי אולימיידת 1988. באולימפיידה, התקיים משחק מכריע בין ארה"ב, לבין נבחרת ברית המועצות החזקה, עם השלישייה ליטאית: שרונס מרצ'לונס הבלתי עציר, רימאס קורטיניטיס, וסאבוניס הענק. מולם בנבחרת האמריקאית, למרות האגדות האורבניות, לא התמודדו ילדים. כוכבי מכללות דאז לא היו פרשמנים צעירים בני 19. רוב הכישרונות הגיעו לליגה בגילאי 21-23. לאחר הזכיה במדלית זהב עם ג'ורדן, כריס מאלין וחבריו ב-1984, הנבחרת האמריקאית הביאה תותחים כבדים לסיאול. דיוויד רובינסון הסנטר של חיל הים, שכבר נבחר ראשון בדראפט, אך המשיך לשירות קבע של שנתיים, היה אז כבר בן 23. מיץ' ריצ'מונד ודני מאנינג היו בגיל דומה כאשר דן מארלי היה צעיר בשנה.

האמריקאים קירקסו כל דבר שזז בהפרשים גבוהים, עד שהגיעו לחצי הגמר מול הסובייטים. סאבוניס היה חלק מכריע בנבחרת ברית המועצות עמוסה, שניצחה את האמריקאים 82-76. הוא קלע 13 נקודות, 13 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בניצחון המונומנטלי. ההפסד הזה, של האמריקאים בשיא תקופת הפטריוטיות שלהם ושנה לפני תחילת נפילת הגוש הסובייטי, נחשב לקש ששבר את גב הגמל. זו הייתה נבחרת המכללות האחרונה ששלחו האמריקאים לטורניר אולימפי.

האדומים מה-USSR לעומת זאת, המשיכו עד זכייה במדליית הזהב, לאחר ניצחון על יוגוסלביה בגמר.

למרות העלייה המטאורית של סאבס, הקריירה המוקדמת שלו הייתה רצופה במספר פציעות משמעותיות, כולל גיד אכילס קרוע עליו אולץ לשחק בטרם החלים. עם זאת, סאבוניס הראה את אותה עוצמה ונחישות מחוץ למגרש ונלחם כדי להשתקם מכל פציעה בהתמדה בלתי פוסקת. הוא כבר לא היה האתלט המטורף ונדיר שהיה עד גיל 21-22 אבל הוא פיצה על כך בעליית מאסת גוף שהפכה אותי לשאק האירופאי.

בשנת 1988, הפורטלנד טרייל בלייזרס השתמשו בבחירת הסיבוב הראשון שלהם כדי לחטוף אותו, אבל שוב סיבוכים פוליטיים ואז בעיות הבריאות שדחפו אותו להישאר באירופה, הניעו אותו מלהגיע ל-NBA עד עונת 1995-96. פרשנים אמרקאים רבים דאז האשימו אותו בעצלנות ופחד מהפיזיות של ה-NBA. במיוחד כשליטא זכתה בעצמאות ויכל להגיע.

אולימפיאדת ברצלונה 1992: סאבוניס והניצחון הליטאי

אולימפיאדת ברצלונה 1992 סימנה אבן דרך משמעותית בקריירה המפוארת של ארוידאס סאבוניס. לראשונה ייצג סאבוניס את ליטא, שחזרה בדיוק לעצמאותה כמדינה ריבונית מברית המועצות, במקום את הנבחרת הסובייטית בה שיחק בעבר. הטורניר זכה לתהודה רגשית נוספת, שסימל את תחייתה של הזהות הלאומית הליטאית על הבמה העולמית. הזמן שעבר בין 1988 ל-1992 הותיר את מזרח אירופה מרוסקת ומפולגת. הגוש הסובייטי היה בשיא התפרקותו (כלל גם גל עליה עצום לישראל) וביוגוסלביה התקיימה מלחמת אחים מזעזעת שפירקה את המדינה לרכיביה האתניים. באולימיידת 1992 קרואטיה וליטא נחשבו לפייבוריטים של הקהל שראה בהם סמל לעצמאות וחופש.

חשוב לציין שהשתתפותה של ליטא בטורניר, התאפשרה בזכות גל של תמיכה בינלאומית, כולל תרומות בולטות של להקת הרוק The Grateful Dead, שנתנה חסות לנבחרת וסיפקה להם תלבושות היפיות, צבעוניות, הזויות ומעונבות שהפכו לסמל למסע שלהן. העם הליטאי הצעיר התאסף סביב הנבחרת החדשה שלו כאילו היה צבאו. שרונאס מרצ'לונס אסף ואירגן את כל האקס סובייטים מליטא וארגן סגל ברגע האחרון. היום זה נראה מובן מאליו, אבל אף אחד לא ידע מה העתיד צופן שנה בלבד לאחר מתן עצמאות ומה תהיה המשמעות להתייצבות במדי הירוקים.

ליטא הציגה בנבחרת רביעייה מפוארת עם שרונאס מרצ'לונס, קורטיניטיס, סאבוניס ואחד, ילד בשם ארתורס קרנישובס שיהפוך שנים אחר כך לסופרסטאר אירופאי. על המגרש הוביל סאבוניס את נבחרת ליטא עם העדינות והדומיננטיות האופיינית לו. השילוב בין ה-IQ יוצא דופן שלו, הגודל והמיומנות שלו, הקשו מאוד על היריבות. הוא העמיד ממוצע של דאבל דאבל לטורניר עם 24 נקודות, 12.5 ריב', 2 אסיסטים, 2.6 חטיפות ו-2.8 בלוקים. לא אשקר, מהזיכרון שלי מהאולימפיאדה הזו, נבחרת ליטא הונהגה בעיקר על ידי מרצ'לונס, הדמות הרגשית והפוליטית יותר, שגם נראה כמו אחד הגארדים הטובים בעולם. אך סאבס הפך לסמל.

אחד הרגעים הבלתי נשכחים של הטורניר היה הניצחון של ליטא על נבחרת חבר העמים (שזה רוסיה ושארית האקס סובייטיות שטרם קיבלו עצמאות אז) במשחק על מדליית הארד. סאבוניס שיחק תפקיד מרכזי בניצחון 82-78, קלע 27 נקודות וקטף 16 ריבאונדים. הניצחון הזה היה יותר מסתם משחק עבור סאבוניס וחבריו – זה היה רגע של שחרור וגאווה עבור אומה עצמאית חדשה.

דווקא המשחק מול נבחרת החלומות האמריקאית בחצי הגמר, פחות קיים מבחינת הליטאים. מייקל החליט להביא את ההוא של הבולס וקלע 21 נקודות ב-22 דקות עם 6 חטיפות והמשחק נגמר עוד לפני שהוא התחיל עם 34-8. מרצ'לונס שהיה הלב הפועם של ההתקפה שותק לחלוטין על ידי מייקל עם שמירה שחנקה אותו ואת הנבחרת. המשחק הסתיים 127-76 והסתיים עם ספסל ליטא שהוציא מצלמות וצילם את האמריקאים.

קריירת מועדונים אירופית: סאבוניס וכדורסל ביבשת הישנה

לפני שהטביע את חותמו ב-NBA, לארווידאס סאבוניס הייתה קריירה מכובדת כששיחק באירופה. קריירת המועדונים האירופאית שלו החלה עם ז'לגיריס, קבוצה בעיר הולדתו קובנה שבליטא. עד שנת 1989, סאבוניס מילא תפקיד מרכזי בהובלת ז'לגיריס לשלושה תארים רצופים של ליגת ברית המועצות (1985-1987). בעונת 1984–85, הוא העמיד ממוצעים יוצאי דופן של 20.2 נקודות ו-12.8 ריבאונדים למשחק כשהוא בן 20.

ב-1989 שנה אחרי אולימפיידת סיאול, עבר סאבוניס לספרד, שם שיחק בפורום ויאדוליד (1989-1992), שם בעיקר העביר את הזמן בקבוצה לא רלוונטית, אך מספריו המשיכו להרשים. אני לא אשכח משחק של ויאדוליד מול הפועל תל אביב בגביע קוראץ' בו שמעון אמסלם שמר על סאבוניס. הפועל הפסידה בנקודה, אך חזרה מפיגור גדול ואמסלם נחשב גיבור הערב מכיוון שהצר את צעדיו של סאבוניס. "אני מעולם לא הגעתי למשחק בחצי כוח. והעובדה שהייתי מרוכז בכל פוזשן בהתקפה ובהגנה עזרה לי מאוד באותו ערב", סיפר אמסלם, "להתמודד עם סאבוניס מבחינתי היה שיאו של תהליך. שמרתי בנבחרות על אגדות כמו ורנקוביץ' ודיבאץ ותכננתי הרבה זמן איך אני אתמודד עם סאבוניס שבאמת היה חריג גם בגודל שלו וגם בחוכמת המשחק וביכולות שלו. זו תופעה מיוחדת, הוא היה הר שהייתי צריך לכבוש אותו, אבל הסיטואציה שהתרחשה שם הייתה מיוחדת. זה נפל על המשחק כזה, לא ברור לי איך".

סבוניס קלע 34 נקודות ו-16 ריבאונדים, אך אמסלם אכן נכנס לו תחת העור תרתי משמע (וקלע 21 נקודות בעצמו).

בתמונה פרוויס שורט מהפועל ת"א מול הענק הליטאי בריקוד סלואו

לאחר אולימפיידת ברצלונה ב-1992, עבר לריאל מדריד (1992-1995). כהונתו השנייה בספרד הייתה מרשימה באותה מידה. בזמן ששיחק בריאל מדריד, הוביל סאבוניס את הקבוצה לשתי זכיות בגביע הספרדי (1993, 1994), תואר ליגה ספרדית (1994), ותואר יורוליג (1995). הקריירה שלו באירופה הגיעה לשיאה בגמר היורוליג של 1995, שם הוא רשם 25 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים מדהימים, מה שזיכה אותו ב-MVP של הפיינל פור בגיל 30

רוקי בן 31 נוחת בפורטלנד טריילבלייזרס

למרות שסאבוניס הגיע ל-NBA בשנות השלושים המוקדמות לחייו, חבול ופצוע, הוא עדיין השפיע משמעותית. ראיית המגרש יוצאת הדופן שלו ויכולות המסירה היו יוצאות דופן עבור שחקן בסדר גודל שלו, וכך גם היכולת שלו לקלוע שלשות, הפכו אותו לטיפוס מרתק ששבה את לב הליגה. סבוניס יחד עם ולאדה דיווץ' יצרו אב טיפוס של סנטר וורסטילי שיכול לרכז את המשחק מהפוסט.

במהלך שבע העונות שלו בטרייל בלייזרס, סאבוניס העמיד ממוצעים של 12 נקודות ו-7.3 ריבאונדים למשחק. למרות שהוא היה שחקן מפתח במספר קבוצות מצליחות של פורטלנד, סאבוניס מעולם לא זכה באליפות NBA. אבל התזמון שלו היה מדהים מכיוון ששאק החל להשתלט על הליגה כאשר שליישית הסנטרים יואינג, האקים ורובינסון כבר החלו בירידה וקבוצות חיפשו בנרות שחקן עם מסה שיכול להתמודד עם שאק מבלי להפוך לעול התקפי. בנוסף קצב המשחק בליגה החל להאט באופן משמעותי, מה שאפשר לסאבס לעמוד בקצב ההתקפות.

אבל ללא קשר לתקופה, גם מאז ביל וולטון, לא נראה סנטר מוסר ברמה הזאת. הוא היה מספיק חזק וגבוה לקלוע באחוזים נהדרים, אך השתמשו בו ממש כמו יוקיץ' כמרכז ההתקפה, כאשר שחקנים סביבו חותכים ונעים לקבל כדור. המסירות שלו הופיעו לא פעם בסרטוני הטופ 10 הפופלריים של הליגה.

עונת 1999/2000, היא פצע כואב עבור אוהדי פורטלנד. הבלייזרס לאחר העונה המקוצרת ומזעזעת של 1999, העמידה קבוצת כוכבים נהדרת עם: דיימון סטודמאייר, סטיב סמית', סקוטי פיפן, ראשיד וולאס וסאבוניס בסנטר. מהספסל עלו, דטלף שראמפ, בונזי וולס, בריאן גראנט, גרג אנטוני וג'רמיין אוניל. אחרי עונה סדירה מוצלחת, הטרייל בלייזרס דרסו בשני הסיבובים הראשוניים את מינסוטה של גארנט ואת יוטה של סטוקטון ומאלון ועלו לגמר המערב מול הלוס אנג'לס לייקרס, מה שסיפק לסאבוניס במה מפוארת להפגין את כישרונותיו העצומים.

במהלך סדרת שבעת המשחקים, הוטלה על סאבוניס את אחת המשימות המאתגרות ביותר בכדורסל – שמירה על שאקיל אוניל שבשלב הזה של הקריירה כבר שקל כ-320 פאונדס. סאבוניס היה אחד השחקנים הבודדים בליגה שיכלו להתמודד פיזית מול אוניל. הוא היה גבוה ממנו כ-2 איטשים וחזק מספיק פיזית. סאבוניס ניצל את הגודל, הכוח וה-IQ שלו כדי לאתגר את שאק, ויצר דו-קרב גוליאטי מרתק בצבע.

בעוד שסאבוניס לא הצליח לסגור לחלוטין את אוניל, המאמץ לעמוד מול הכוח של הדיזל ראוי להערצה. הבלייזרס הקטינו את כמות הדאבל טימים שהיה רגיל אליהם והגודל של סאבוניס, בריאן גראנט וראשיד שיבוש את משחק הפנים של הלייקרס. סאבוניס העמיד ממוצעים של כמעט 2 חסימות למשחק בסדרה, לא מעט על הזריקות של שאק שאמנם סיים את הסדרה עם 25.9 נקודות ו-12.4 ריב', אך רק ב-53% מהשדה, נתון נמוך עבורו.

בהתקפה, סאבוניס היה מכריע לא פחות. הטווח שלו מבחוץ מתח את ההגנה של הלייקרס והוציא את שאק מהצבע מה שיצר מרחב לחבריו. הוא סיים את הסדרה עם ממוצע של 12.6 נקודות יעילות ב-56.9% מהשדה עם 6.8 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים, סאבוניס סיפק ניצוץ נחוץ לבלייזרס כדי כמעט להפתיע את הלייקרס האמיתניים.

למרות ההופעה החזקה של סאבוניס, הבלייזרס הפסידו בסופו של דבר את הסדרה 4-3 במשחק 7 קורע לב, בו זרקו לפח יתרון של 15 נקודות, כשקובי סחב את הלייקרס על גבו מול כל סוללת הכוכבים של הבלייזרס. שנת 2000 נחקקה כ-WHAT IF גדול, כאשר כל אוהד בלייזרס ממוצע יאמר לך שהם היו מתמודדים יופי עם הגודל של הפייסרס וחונקים את הקו האחורי שלהם בהגנה.

גמר המערב 2000 נותר פרק משמעותי בקריירת ה-NBA של סאבוניס, כאשר אפילו לפרשנים האמרקאים שזלזלו בגבוהים אירופאים לא מעט, לא נותר אלא לדמיין מה היה קורה אילו סאבוניס היה מגיל ל-NBA בגיל צעיר ולפני פציעותיו. סאבוניס המשיך בבלייזרס עוד 2 עונות עד שהבלייזרס שחררו אותו ב-2003.

שירת הברבור בז'לגיריס קובנה 2003/2004

ב-2003, אחרי שבע עונות עם פורטלנד טרייל בלייזרס ב-NBA, ארוידאס סאבוניס קיבל את ההחלטה לחזור לשורשים שלו. הוא חזר לליטא והצטרף מחדש למועדון הילדות שלו, ז'לגיריס קובנה. המהלך נתפס כשיבה הביתה עבור סאבוניס וכולם ציפו שזו תהיה בעיקר עונה נוסטלגית. בגיל 39, סאבוניס כבר היה הרבה מעבר לשיא הפיזי שלו. עם זאתה-IQ הכדורסלני שלו, כישורי המסירה והטאץ' של היד הרכה שלו היו חדים כתמיד. היותו גיבור לאומי החוזר לעיר הולדתו, עוררה עניין רב, אך סבוניס רצה לתרום גם על המגרש. ז'לגיריס יחד עם הפורוורד האתלטי טאנוקה בירד ובריכוז של אד קוטה הזריז, הובילו את ז'לגיריס קובנה לאליפות הליגה הליטאית. סאבוניס למרות זקנתו העמיד ממוצעים של 16.7, 10.5 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 1.6 בלוקים וחטיפה.

חזרתו סיפקה דחיפה מורלית משמעותית לז'לגיריס. הוא היה מנטור לשחקנים הליטאים הצעירים שהיווה עבורם סוג של מייקל ג'ורדן. ז'לגיריס נראתה מצויין בשלב הבתים והאמינה ביכולתה לזכות גם ביורוליג. ואז בליל ה-8 לאפריל בהיכל יד אליהו, במשחק המכריע של הטופ 16 על העלייה לפיינל פור, פגשה ז'לגיריס את מכבי ת"א שלא הרשימה עד אותו השלב בעונה. ז'לגיריס רצתה להעניק לסאבוניס גביע אירופאי אחרון כמתנת פרידה ולעלות חזרה על המפה האירופאית, אבל לצהובים היה זה משחק מכריע בהרבה, מכיוון שהפיינל פור היה אמור להיערך בתל אביב והלחץ לעלות עם הקבוצה הנפלאה שהעמידו היה עצום.

במשחק שהיה צמוד לכל אורכו, סאבוניס שלט במשחק ללא עוררין. מכבי הצליחו להישאר צמודים. למזלם הרב סאבוניס יצא ב-5 עבירות עם 29 נקודות ביתרון 5 לז'אלגיריס 19 שניות לסיום עם עבירה מפוקפקת על אנטוני פארקר. הליטאים החזירו בסל ועלו ליתרון 6 כאשר נותרו 15 שניות לסיום. את הנס שקרה לאחר מכן, עדיף לראות מאשר לתאר. אך החזרה והניצחון האידירים בהערכה הצילו למכבי את העונה על חשבון והסיפור של סאבוניס לא קיבל את הסוף הראוי לו. לפני הניצחון המשכנע על צסק"א בפיינל פור והפירוק של בולוניה. סאבוניס שיחק את משחקו האירופאי האחרון.

סאבוניס לאחר הקריירה

לאחר פרישתו, הוא הפך לנשיא התאחדות הכדורסל הליטאית. ההנחיה והמנהיגות שלו, עזרו לעצב את הדור הבא של שחקנים ליטאים, והבטיחו את מורשת הכדורסל של המדינה.

בשנת 2011, תרומותיו של סאבוניס למשחק הכדורסל, זכו להכרה כאשר הוא נכנס להיכל התהילה בספרינגפילד על תרומתו לכדורסל הבינלאומי וכמחווה הולמת לשחקן כה יחודי. השם של סאבוניס עלה לא מעט בשנים האחרונות ולא רק בגלל הבן שלו דומאטס המככב בליגה. העלייה המטאורית של ניקולה יוקיץ' שמשחק בסגנון יחסית דומה מעורר השוואות. במיוחד היכולת לראות שני מהלכים קדימה ולהוציא מסירות לא צפויות והיכולת להשחיל שלשות.

סאבוניס היה גבוה מיוקיץ' וחזק יותר. אבל לאחר שפציעותיו הגבילו אותו בגיל צעיר, הפך לשחקן כבר מאוד והתקשה להתמודד עם גארדים נמוכים וזריזים. במשחק של היום, היה מתקשה להחליף צדדים על המגרש, במצב הפיזי אליו הגיע אל ה-NBA בגיל 31. בשנות ה-20 המוקדמות, הדומיננטיות הפיזית והאתלטית שלו על דיוויד רובינסון שהיה בן גילו אז, לא מותירה בי ספק שיכול היה להפוך לאחד הסנטרים הדומיננטים אי פעם אילו היה מגיע לליגה בגיל צעיר אילולא ספג פציעות כול כך קשות ששדדו ממנו מאיתנו לראות.


מחוץ למגרש: סאבוניס וחיי משפחה

מעבר להיותו שחקן כדורסל ודמות חשובה בספורט, סבוניס הוא איש משפחה מסור. סאבוניס התחתן עם אשתו, אינגרידה בגיל 21 כבר בשנת 1985, ויחד יש להם ארבעה ילדים – שלושה בנים ובת.

בנו הצעיר, דומנטאס, שנולד בעונת הרוקי שלו בפורטלנד ב-1996, הלך בדרכו של אביו והוא חוצב את הקריירה המצליחה שלו ב-NBA, כולל השתתפות במשחק האולסטאר שאביו מעולם לא טעם. את משחק המסירות מההיי והלאו פוסט ירש מאביו. למרות שדומטאס גדל כילד אמריקאי, אביו הקפיד ללמדו ליטאית והוא ביקר לא מעט במולדתו. הוא גם מתייצב לא מעט במדי הנבחרת הלאומית אותה חנך אביו ב-1992. דומאס כיום משחק בסקרמנטו וגם נמצא בתהליך גיור בעקבות בת זוגתו.

בנו השני של ארווידאס, טאוטווידאס, עסק גם הוא בכדורסל מקצועי ושיחק בליגות אירופיות, ובנו הצעיר, ז'ימנטאס, שיחק כדורסל מכללות בארצות הברית. בתם, אוסרה, שמרה על פרופיל נמוך בהשוואה לאחיה.

סאבוניס למרות היותו גיבור ליטאי ולמרות שהיה בצמתים הכי חשובים של עמו, בכל זאת בחר להתרחק מפוליטיקה פורמלית. סאבוניס נשאר שקט יחסית לגבי דעותיו הפוליטיות, במקום זאת ממקד את מאמציו בתרומה לחברה באמצעות ספורט.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 67 תגובות

    1. John

      11 אוג 2023 12:11:19

      למזלו הליגה האטה מאוד בסוף שנות ה90 ותחילת ה-2000 בגלל הגבוהים הדומיננטיים. אחרי הפציעות התקשה להשלים משחקים ארוכים מבלי כאבים. סבוניס הצעיר היה מפחיד.

  2. asaf

    11 אוג 2023 08:23:10

    נהדר יונתן.תודה רבה. אכן אם רק היה מגיע לליגה בסביבות הגיל שבנו הגיע למשל כנראה שקריירת ה-NBA הייתה עוד יותר מרשימה. במובנים מסוימים הוא היה גרסת האב טיפוס של הג'וקר.

  3. Smiley

    11 אוג 2023 08:52:47

    אדיר ג'ון.
    סאבוניס היה ענק, תרתי משמע… לא חושב שהיה באירופה מפלצת כזו של שילוב של עוצמה ואתלטיות. הפציעות הפכו אותו לשחקן אחר ונותר רק לדמיין איך היה נראה ב-NBA בתקופה האתלטית שלו.
    הסרט על הנבחרת הליטאית – The Other Dream Team – מצויין. איזה טירוף היה סביבם עם כל הגימיקים השיווקיים הנכונים (במיוחד אותן חולצות צהובות).

    2. הציפור הנדירה

      11 אוג 2023 10:35:26

      למרות שאפשר רק לדמיין, אך ברור שהיה לא פחות טוב מיוקיץ' כי חכמת המשחק וראיית המשחק והיכולת ההתקפית ברמה דומה והוא היה יותר גבוה ויותר חזק מיוקיץ'.

    3. John

      11 אוג 2023 12:14:25

      הם היו סיפור נהדר. זה כל כך לא היה ברור מאליו 'לצאת מהארון' הסובייטי כפי שהם עשו. האזור לא היה מאוד יציב ומרצ'לונס ממש היה שחקן מגייס כדי להביא את החברה לנבחרת. קצת חבל שקרנישובס היה ממש ילד בשיאם של סאבוניס ומרצ'לונס. הוא אחד השחקנים הכי מרתקים באירופה שצפיתי בהם.

      1. NFS

        11 אוג 2023 22:44:15

        מרצ'ולינס היה שחקן הווריורס והגרייטפול דד הם מסן פרנסיסקו, וממש אימצו אותו.
        הנבחרת הליטאית הצעירה היתה ללא מזומנים וללא אמצעים לקנות אימוניות, ולכן הלהקה הנהדרת הזו עיצבה את המדים ויזמה את ההתרמה.
        https://extrachill.com/wp-content/uploads/2021/12/lithuania-basketball-grateful-dead.jpeg

  4. MBK

    11 אוג 2023 09:03:38

    סאבוניס אחד משחקני הכדוסל הכי גדולים אי פעם שיצאו מאשך ליטאי
    עבורי הוא היה ממשיך דרכו של טקצנקו האימתני (לא קשורים אחד לשני, סתם גולייתים)
    סדרת גמר המערב 00 היא בכייה לדורות עבור הבלייזרס שמחקה פיגור 3-1 בסדרה
    בקאמבק של הלייקרס דווקא שחקני הספסל נתנו טת הטון (שלשות גדולות של בריאן שואו)
    קובי הרים להאלי הופ של שאק שנעץ את המסמר האחרון 84:89 ללייקרס באחד מהמשחקים הכי גדולים שזכורים לי כאוהד לייקרס

  5. shibumi

    11 אוג 2023 09:05:23

    פוסט מעולה, ללקק את האצבעות!
    האגדה מספרת שהאוהדים בפוטרלנד שרקו בוז צורם כשקבוצתם בחרה בסבוניס. שבע שנים מאוחר יותר האיש הפך לגיבור לאומי שם.

  6. מהפנט תרנגולות להטיל ביצה בדאנק

    11 אוג 2023 09:16:22

    עשיתי לי הרגל, אם רשום גזלה על הכתבה, לרוץ לקרוא אותה.
    יש כמה אתרי ספורט נבחרים אי אס פי אן אחת מהם. הכתבה יכולה בקלות להיכנס בשער הראשי של אתרים כאלו.

  7. אהרון שדה

    11 אוג 2023 10:29:14

    נהדר תודה רבה כמה זכרונות שלי על סאבוניס

    1גמר גביע אירופה 1986 סאבוניס מול פטרוביץ
    2 אגדות על באירופה שכונה גם שחקן ההתקפה הטוב ביבשת מול שחקן ההגנה הטוב מכולם
    (סאבוניס היה הרבה יותר משחקן הגנה)
    סאבוניס הורחק ופטרוביץ חגג 82-94

    2. גמר מערב משחק 7 פורטלנד ב +15 על שאק בסוף רבע 3.
    סאבוניס יוצא בשש עבירות ורק בגלל זה ל.א הפכה

    3. נס קובנה שהתחיל בכך שיצא בחמש עבירות

    4 היעדרות שלו שלא באשמתו מהנ.ב.א

    מה שאני רוצה לומר בכל הנקודות הללו שהוא יכול היה להשיג הרבה יותר מההרבה שהוא השיג

    בהקשר זה מזכיר שבגמר גביע אירופה 1995 במדי ריאל הוא צלף 3/3 ל 3
    הוא גם היה צלף לא קטן מבחוץ
    גם הייתה לו חכמת משחק מרשימה ביותר וידע למסור אס נהדר .
    היה הגבוה המושלם שרק בגלל נסיבות כאלו ואחרות לא הטביע חותמו ת"מ בנ.ב.א
    גם כך זה שחקן שזכה
    ביורובסקט בגביע אירופה לאלופות
    באליפות עולם וזהב אולימפי .
    אני לא מכיר מישהו שזכה בכל הרביעייה הזו
    ואשמח להכיר בטח משנות ה 80 ומעלה .

  8. הציפור הנדירה

    11 אוג 2023 10:41:09

    למכבי היה בהחלט מזל גדול והיא לא עמדה בלחץ של האפיפיור בבית אך בזכות נס ז'לגיריס העפילה אליו והוציאה בו את העצבים על היכולת הלא מרשימה עד אז ובעיקר בגמר שבו קבעה שיא נק' ושיא הפרש לגמר יורוליג ומשחק בפיינל פור ועוד שיאים אאל"ט.

    סאבוניס אם היה מגיע צעיר ובריא לנב"א כמו יוקיץ' היה מגיע לרמה של יוקיץ' ואולי אף יותר כי היה חכם וקלעי ומגוון ברמה דומה אך גבוה וחזק יותר.

  9. יהלי אולמר

    11 אוג 2023 10:54:19

    תודה, כתוב נפלא
    נהנתי מאוד לקרוא. ארווידאס הוא מסוג השחקנים שנולדו בעידן ה"לא נכון" ובעצם נתנו לנו הצצה מוקדמת לעתיד של הספורט. מה שהוא עשה לדייויד רובינסון ב1986 יזכר.

  10. הציפור הנדירה

    11 אוג 2023 11:05:56

    הוא ויוקיץ' מתחרים על הציר האירופאי הטוב בכל הזמנים כשיוקיץ' יכול להגיע לעשרת הצירים הגדולים ביותר בכל הזמנים וסאבוניס בעיקרון שייך לרמה הזו אך לא יכול היה להראות זאת בעיקר בגלל הפציעות כי אם היה מגיל לנב"א בגיל 31 ללא פציעות בטוח שעדיין היה מהטובים ביותר.

    1. הציפור הנדירה

      13 אוג 2023 02:33:41

      כמובן בגיל צעיר מ-31 בכמה שנים
      אחרי שנים הציר האירופי הטוב ביותר הוא וויצ'יץ' למרות שלא שיחק בנב"א ואחריו נראה לי הצרפתי ששכחתי את שמו וזכה השחקן ההגנה, ריק סמיתס ודיבאץ'.

  11. Berch

    11 אוג 2023 11:27:20

    אח… סאבוניס סאבוניס
    הענק החלקלק…. כמו סבון
    איך אהבתי אותו בפורטלנד, ממנו למדתי לזרוק שלשות בדיוק מול הסל, כפי שהיה עושה.
    טאנוקה בירד שהוזכר פה הגיע לחולוניה בקול גדול והתברר כפלופ לא קטן. כנראה שיותר קל לככב ליד סאבוניס
    🤣

  13. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    11 אוג 2023 14:31:54

    דמות מונומנטלית, לא פחות – כשחקן צעיר באירופה, באולימפיאדה, אחר כך בנ.ב.א, ובסוף שוב באירופה, כל אחד מהפרקים האלה, בפני עצמו, היה מזכה אותו בפוסט, והוא מסמן וי על כולם. אגדה שהייתה באמת.
    .
    מזדהה לחלוטין עם אביך, ג'ון – השניים האלה היו אתגר מיוחד במינו, גם בהשוואה לריאל ולאיטלקיות לפניהם, וגם בהשוואה לברצלונה אחריהם. לטעמי לא היו כאלה שחקנים באירופה לפניהם. שתי מפלצות כדורסל שאי אפשר היה שלא להישאר פעור פה לנוכח התצוגות שלהם.
    .
    המשחק של נס ז'אלגיריס זכור לי לא רק בגלל הנס אלא גם בגלל סאבוניס – האיש פשוט שיחק בהליכה, לא כי זלזל או משהו, ממש לא, פשוט כי באמת כבר לא יכל לזוז. ועדיין השפיע על המשחק במגוון דרכים. שחקני כדורסל לא אמורים לשחק בהליכה. זה לא עובד ככה. אז הם באמת לא משחקים בהליכה. חוץ ממנו.
    .
    ההשוואה ליוקיץ' כמובן בלתי נמנעת, ומצדיקה ניתוח מעמיק, אבל בגדול, באינטואיציה, נראה לי שיוקיץ' קולע יותר טוב, מגן פחות טוב, ואני לא בטוח מי יותר גאון.
    .
    תודה רבה רבה ג'ון, פוסט מפואר.

  14. eli2214

    11 אוג 2023 15:20:38

    יפה מאוד יונתן . כתבה מקיפה, וכתובה מקצועית. מתאים לפרסם גם באתרי ספורט מובילים . מה שאני זוכר עליו שהוא היה ענק פיזית ושחקן

  15. מנחם לס

    11 אוג 2023 16:15:18

    נפלא יונתן. הייתי באולימפיאדה בסיאול…הייתי באולימפיאדה בברצלונה…חבל שהוא לא הגיע ל-NBA מוקדם יותר. אני אוהב לקרוא כל מה שאתה כותב, ולא חשוב על מה. על סבוניס על אחת כמה וכמה

  16. ברוך רובין

    11 אוג 2023 16:41:56

    תודה גון פנטסטי, לא ידעתי שסבאוניס הצעיר היה כזה אתלטי, אני זוכר את הגרסא הכבדה שלו. אחרי הטור שלך אני משוכנע שללא פציעות הוא היה מפלץ בטח אם מדובר באתלט טוב מאדמירל.

    1. John

      11 אוג 2023 18:03:51

      כואב לי על שחקני עבר שלא קיבלו את הטיפול הרפואי המודרני. אנשים בוכים על קלי ת'ומפסון שלא חזר ל-100%. לפני 15-20 שנה היה פורש או עובר לקבוצה אירופאית אחרי הפציעות שלו.

  18. אטאפומה

    11 אוג 2023 16:51:48

    תודה רבה יונתן. .
    רואים כי העץ.לא נפל רחוק מהתפח…חחח
    נראה בעונה הקרובה מה קורה עם התפוח .
    כל מה שנכתב על העץ.רלבנטי
    לבדיקה.

  20. NFS

    11 אוג 2023 22:49:33

    תודה ג'ון, כתבה מעולה שעושה המון כבוד לאחד השחקנים הגדולים שצפיתי בהם.
    ההפסד ההוא ללייקרס אחרי יתרון 15 ברבע הרביעי במשחק השביעי – מכה שהיה קשה להתאושש ממנה, ועוד הייתי אז בל.א. עם כל האוהדים השרופים של הקבוצה הדוחה ההיא של שאק וקובי.
    שחקן גדול בכל תחנה שהיה, ההפסד למכבי גם היה נורא ואיום (לא סבלתי את הקבוצה.המצחינה ההיא של הצהובים, שאגב בניגוד למה שכתוב בטקסט היתה קבוצה סופר חזקה ומועמדת לזכיה).
    אז שוב תודה, כיף מאוד חקריאה ולצפיה.

    1. הציפור הנדירה

      13 אוג 2023 11:52:21

      1.מדוע קבוצה מצחינה של הצהובים?!?!?! מה יותר מצחין בקבוצה הזו מקבוצות אחרות של מכבי מ-77 ועד היום?

      2. לא כתוב שמכבי לא הייתה מועמדת לזכייה אלא שלא הרשימה במשך העונה.

    2. John

      13 אוג 2023 14:49:53

      ב-2004 הם בהחלט נבנו כמעומדת לזכייה. גם מבחינת השחקנים וגם מבחינת התקציב. כולם בנו על הפיינל פור בתל אביב. שים לב מה כתבתי. שהם נאבקו עד השלב הזה ולא הרשימו בבית. הם היו 3-2 לפני נס ז'לגיריס בבית בטופ 16. כי אחרת לא היו זקוקים לנס. הם הפסידו לפנרבחצ'ה ולז'לגיריס לפני. אילו היו מפסידים לז'לגיריס גם בבית, שבכל סימולציית מחשב הייתה קוראית 999 פעמים מתוך 1000, ז'לגיריס היתה עולה לפיינל פור ומכבי הייתה מסיימת את הטופ 16 במאזן 3-3.

  21. Florida man

    12 אוג 2023 02:22:01

    שחקן אדיר שנותר רק לתהות מה היה מעולל בNBA לו היה מגיע צעיר יותר.
    עם זאת לא אשכח את פניו הדומעות בהארכה ביד אליהו אחרי ששארפ דפק את השלשה ההיא.

  22. פה איתמר

    12 אוג 2023 07:26:14

    שחקן אדיר
    אם ואילו
    בפועל שאק היה דומיננטי וטוב ממנו בשתי רמות
    מהמשחק מול ז’לגיריס מה שממש זכור הוא שאחרי שסבוניס יצא בחמש עבירות יצא גם שאראס בחמש עבירות אחרי משחק אדיר.
    שאראס ירד וניגש לספסל הליטאי
    שם לחץ את היד לסאבוניס ובירך אותו (beat la?)
    כי המשחק נראה באמת גמור…
    השאר גוסטאס, טאנוקה בירד, שלף ושארפ (איי לוב יו טינה)…

    1. הציפור הנדירה

      13 אוג 2023 11:54:39

      שרק היה מעליו בשתי רמות כשסאבטניס כבר הושפע מפציעות, אך ללא הפציעות הפער יותר קטן והוא כמו הפער בין שאק ליוקיץ' ואולי אף היה יותר קטן.

      1. John

        13 אוג 2023 14:26:52

        קשה לשחק את המשחק הזה. כי מי יודע איך היה מתפתח תחת מאמן אמריקאי בגיל צעיר. קשה לדעת כמה מקום היה מקבל ואיך היו משתמשים בו. גם השוואה בין שאק ליוקיץ'. שאק העלה המון מסה כי זה גם התאים לסגנון ההתקפה שנוצר בתחילת שנות ה-2000. אם תראה משחקים שלו מאמצע שנות ה-90 הוא היה הרבה יותר זריז ואקפלוסיבי. לא חושב שיוקיץ' היה יכול לדגדג את הגרסה הזו אילו היה מגיע לליגה כיום. סנטרים לרוב פשוט היה קורסים תחת העול ויוצאים בעבירות זריזות. קבוצות היו מחזיקות 2-3 גבוהים מסיביים רק כדי לחלק את העבירות ביניהם. אבל שוב זה משחק שאין לו סוף. המשחק כל כך אחר היום שזה כמעט בלתי אפשרי להשוות

  24. Idan Finkelshtein

    12 אוג 2023 08:25:09

    פוסט יוצא דופן ונפלא תודה ג'ון.
    סבונים היה שחקן ע-נ-ק!!!
    באופן קבוע כבר שנים, שהופס מוציאה כתבות שוות וטובות יותר מכתבות ה- NBA, הטובות על הכדור.

  26. Kareem Abdul-Jabbar

    12 אוג 2023 10:17:06

    ללא ספק שחקן מונומנטלי , אך בוא נדייק …שאקיל עשה ממנו שטיח בכל מפגש בינהם . הוא לא היה מסוגל לעמוד בהגנה מול שאק בשום אופן .

    1. הציפור הנדירה

      13 אוג 2023 02:29:44

      הוא היה כבר אחרי השפעה של פציעות רציניות. רם היה במצב בריא וכמה שנים צעיר יותר אז היה יכול להגביל את שאר אך היא הגיע לנב"א בגיל 31 ואחרי פציעות רציניות.

    2. John

      13 אוג 2023 14:22:15

      אני לא חושב שזה נכון. היו מפגשים בהם שאק היה סופר דומיננטי, אך הוא קלע מול פורטלנד ב-53% משדה כשסבוניס שיחק שזה בכול זאת נמוך מהממוצע הרגיל שלו. בנוסף היו לו איזה 5-6 משחקים ברצף ששאק לא עבר את ה-23 הנקודות בשנת 1999 שזה היה עניין די נדיר כולל זה שהיה בבעיית עבירות.

  27. גיא הירוק

    12 אוג 2023 10:51:20

    אחד מצמד סיפורי ה-"מה אם?…" הגדולים לצד הטרגדיה של פטרוביץ'.
    כאוהד שרוף של הפועל תל אביב גרסת סוף השמונים תחילת התשעים התמזל מזלי לצפות ב-2 האגדות בלייב.
    לי אישית אין ספק שאם היה מגיע לליגה 6 שנים קודם הוא היה משאיר חותם משמעותי בהרבה.
    .
    לגבי ההשוואה ליוקיץ' –
    יוקיץ' הוא חריג כמוהו לא היה קודם לכן בליגה.
    בפלייאוף האחרון הוא קלע שלשות באחוזי קרי (46% לא הגיוניים), קלע מהמיד ריינג' באחוזי דוראנט (למעשה, קלע מעט טוב יותר בפלייאוף האחרון) וקלע מהפוסט ביעילות שאק (לא היה השנה שחקן שקלע בפלייאוף יותר נק' מהפוסט, ממוצע או כולל).
    סאבוניס?
    ההשוואה המתאימה היא דיוואץ'.
    סנטר עם איכויות ניהול משחק ויכולת קבלת החלטות שהפך לנכס בקבוצה תחרותית.
    .
    השורה התחתונה?
    אגדה.
    אגדה שזכתה לחסד עם הפוסט האדיר הזה.
    תודה, ג'ון!

    1. ברוך רובין

      12 אוג 2023 12:54:03

      מסכים גיא, לא היה סנטר קרוב ליכולות של יוקיץ.

      גון מדבר על אתלט טוב מאדמירל, אפשר לחשוב רק מה היה ללא פציעות.

    3. John

      13 אוג 2023 14:16:38

      לדעתי הוא לא מוסר ברמה של יוקיץ' אבל זה קורה לא מעט עם שחקנים שהיה להם אב טיפוס. הגרסה החדשה טובה יותר. סאבוניס מעולם לא קיבל את החופש להוביל התקפות כרכז, בטח לא לפני הפציעות. יוקיץ' בוודאות גם קלע טוב יותר. לגבי שחקן פוסט אפ יוקיץ' יותר מגוון אבל סבוניס היה יותר משמעותי גם בהגנה (של אז) וגם סביב הטבעת.

  30. TheMike

    12 אוג 2023 16:09:41

    אכן סאבוניס ופטרו היו הכי מפחידים.
    גאליס ממש בקטנה מתחתם.
    אוסעך שהכתבה דעלגה על 1986.
    נבירת ברית המועצטת באליפןת העולם עם סאבוניס מגיעה לגמר מול נבחרת מכללות מארהב שכוללת את האדמירל שהיה עדיין בצי אבל אתלט על ומאגסי באגס כפוינט גארד.
    בובי נייט למיטבמזכרוני המאמן שאומר שהם ינצחו כי אף נבחרת לא שומרת כמו האמריקאים.
    ברה"מ היתה םייבוריטית.
    סאבוניס דפק שתי חסימית על האדמירל אבל שניהם ניטרלו זה רת מספריו של זה למיטב זכרוני.
    שובר השוויון היה מאגסי באגס. חוטך להם כדורים מתחת לאזור החלציים, מריץ התקפה, עושה בלגן.
    יופי של משחק וזהב אחרון של ארהב כנבחרת מכללות בתואר חשוב.
    שנתיים אחרי סאבוניס הראה חאדמירל מהיכן משתין הדג. סנטר גאון שעשור קודם בליגה היה נחשב לאחד מהחמישה הכי טובים אבר, וזה כולל בעיות הברכיים

    1. John

      13 אוג 2023 14:13:25

      מכבי פחות פחדה מגאליס. היה לה לא מעט ניצחונות על אריס סלוניקי. גאליס פגע בך בעיקר כמתקיף וכסוחט פאולים מרגיז עם מיליון הטעיות וזריקות בנפילה לכל הכיוונים. אבל הוא לא גרם לחוסר אונים. אותו כנ"ל אוסקר שמידט האדיר שקלע 40 נקודות מתוך שינה. ההבדל בינם לפטרוביץ' או סאבוניס היה בזה שהם השפיעו על המשחק בעוד הרבה דרכים. פטרוביץ היה נע מלא ללא כדור ויוצר את הגרביטציה דומה לזו של סטף. השומר שלו היה צריך לרדוף אחריו ללא הרף. הוא היה שחקן שח מט על המגרש וגם היה מוסר עילאי. סאבוניס שינה את כל הזריקות סביב הטבעת והיה סל בטוח ללא דאבל טים. אבל ברגע שהשנערה הכפולה הגיעה חטפת מכול האחרים.

  31. דן רוזנבלום

    12 אוג 2023 17:59:56

    אחלה טור. מאוד אהבתי את סאבוניס למרות שנחשפתי אליו רק כאשר הגיע לנ.ב.א.
    חכם, מוסר ובעל מגע עדין עם רוך, חן וחסד לכדור. נדיר לאדם בגודלו.
    כאמור אחד הפספוסים הגדולים, אך מקומו ברשימת הגדולים ביותר מחוקק.
    תודה רבה על הטור המעניין ג'ון.
    שבוע טוב!

  32. historyteacher

    12 אוג 2023 20:59:07

    תודה, ג'ון!
    הוא באמת היה גאון התקפי מהסטייל של יוקיץ', עם היתרון של גוף ענק שלא ניתן לבלום. אם הוא היה זוכה לטיפול רפואי ראוי (ולא הקצבים של ברית המועצות) ומגיע לנ.ב.א. בתור בחור צעיר – וואו. לא רואה סיבה שהוא היה פחות טוב מהשלישיה המובילה דאז – יואינג, רובינסון ואולג'ואן. גם אם פורטלנד עדיין היתה מפשלת ולא בוחרת בג'ורדן, הקבוצה שהגיעה לשני גמרים תוך שלוש שנים עם סנטר בינוני מאוד כמו דקוורת' (אללה ירחמו) עם סאבוניס – היתה מסוגלת לתת פייט הרבה יותר רציני לדטרויט/שיקגו

    2. John

      13 אוג 2023 14:06:50

      הנבחרת הסובייטית גמרה להרבה אתלטים את הקריירה לטובת תחרות כזו או אחרת.
      לדעתי ריאלית, התקופה הנכונה ככל הנראה היתה ב-1991/92 כשהיה פחות סיכון להסתבך עם השאריות של הגוש הסובייטי. מצד שני הליגה אז היתה נורא מהירה ודומה יותר להיום מבחינת הקצב. סבוניס היה אחרי כמה פציעות קשות ובכול מקרה התקשה בעומס ארוך של עונה. גם בריאל הם שיחקו איתו ממש בחוכמה והשתדלו לשלוט על הדקות שלו. הוא ממש פחד לגמור את הקריירה מהר אז. דווקא ירידת הקצב בליגה אפשרה לו להגיע.

  34. zivovivo

    13 אוג 2023 00:19:11

    אתה כותב מעולה, גם מבחינת סגנון וגם מבחינת ידע כדורסלני,
    פריט אחד לא מדויק כאוהד הקינגס שבקיא בפרטים שוליים, דומאס הוא הבן הצעיר של סבוניס השלישי מתוך ארבעה. הגדולים נולדו בספרד.

  35. Amitlahev

    13 אוג 2023 00:31:35

    וואוו איזה פוסט לפנתאון!
    שחקן מיוחד במינו שההשפעה שלו חרגה בהרבה ממגרש הכדורסל. לשמוע את השם "סאבוניס" היה מפחיד ברמות באותה תקופה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט