חואן אנטוניו קורבלאן היה אחד השחקנים היחידים ביבשת שכאשר הגיע ליד אליהו היה מקבל תשואות מהאוהדים.
ושיהיה ברור, הוא היה הרכז של ריאל מדריד, אחת היריבות הגדולות של מכבי באותן שנים.
למה אהבו אותו כל כך?
כי מצד אחד הוא היה פצצת אנרגיה שהשעיטה את ההתקפה קדימה, לא פחות. מוסר מחונן וקלע מעולה. גנרל על סטרואידים ומנוע סילון.
אבל, כאלו היו ויהיו.
מה שהיה מיוחד בקורבלאן הוא שהוא נראה כאחד האדם.
המצח הגבוה בצורה יוצאת דופן הזכיר את דוד אלי, או אבי או אפריים שיש בכל משפחה, רק שרץ ממש ממש מהר.
והוא היה גמד במושגי כדורסל.
רק 184 סנטימטרים, נמוך ב 3 סנטימטרים מארואסטי "הקטן".
אני אישית נתקלתי בו כשהייתי ילד והתאהבתי בשם שלו.
אחד ממאכלי העניים שאהבתי מאוד היה קורקבנים ברוטב עגבניות.
לא נחשב גורמה, אבל עבורי הוא היה אחד האהובים. לא מזמן אמא שלי הכינה לי את זה שוב…. יאממי
קורבלאן… קורקבן…. בין שמות כמו איטורייאגה ופרננדו מרטין הוא התבלט עם שמו שהתגלגל לי על הלשון.
אז מי היה הכדורסלן קורבלאן?
יליד מדריד, נולד ב 1954 והחל לשחק בקבוצה הבוגרת ב 1971 כאשר הוא בן 17 בלבד.
כפי שעשה קריימר מסיינפלד, גם קורבלאן התחיל בשיא המהירות ומשם רק הגביר.
הוא קיבל את המושכות לקבוצה הבוגרת מאמצע שנות ה 70 ועד אמצע שנות ה 80 של המאה הקודמת.
בתקופה הזו הוא הדביק את הקבוצה במהירות שלו והביא סגנון אינטנסיבי שלא הוכר קודם.
או כמו שהוא היטיב לומר "הסוד שלנו היה לשחק מהר יותר מהקבוצה היריבה. לשחק מהר אך ללא שגיאות. מישהו היה צריך להפוך את הכאוס שבמשחק להרמוניה. זה היה הסוד שלי".
האיש הקדים את זמנו והפך את ראן אנד בלגאן לראן אנד גאן, שנים רבות לפני שהוחלט שזו שיטה בכלל (והקרדיט לדון נלסון)….
הוא שיחק בריאל מדריד מ 1971 ועד 1988. 17 שנים שברובן הוא היה המוציא והמביא של הקבוצה. בתקופתו שם הקבוצה זכתה ב
• 12 זכיות באליפות ספרד (ובל נשכח את ברצלונה החזקה של אותם ימים)
• 3 זכיות בגביע הקדוש, קרי גביע אירופה לאלופות.
• 7 זכיות בגביע הספרדי
ועוד זכיה פה בגביע קוראץ', שם בגביע אירופה למחזיקות גביע ועוד כמה בסגנון.
שימו לב למוסיקה המלווה ☺️
בנבחרת הספרדית הוא כיכב לאורך שנים כאשר ב 1983 הם זכו במקום השני באליפות אירופה.
באותה אליפות אירופה הוא גם קיבל את ה MVP וגם את שחקן השנה באירופה.
אכן שנה טובה הייתה 1983, קורבלאן שלנו בן 29 ומככב.
אולם הישג השיא העולמי היה בשנה העוקבת כאשר זכו במקום השני באולימפיאדה של 1984 בעיר המלאכים בארה"ב מול נבחרת אמריקאית שכללה שמות כמו פאטריק יואינג, מייקל ג'ורדן, סאם פרקינס וכריס מאלין.
המשחק נגמר בתוצאה 96-65 לטובת האמריקאים אבל מי שחשב שזה אולי בגלל המגרש הביתי קיבל תשובה מוחצת 8 שנים אחרי, באולימפיאדה בברצלונה.
נחזור לקורבלאן
כעת כבר בירידה מהשיא הוא המשיך להיות קפטן הקבוצה והרוח מאחורי המשחק המהיר והמדוייק.
במקביל, במהלך הקריירה שלו למד קורבלאן לימודי רפואה וקיבל תואר דוקטור עם התמחות בקרדיולוגיה.
לאחר הפרישה מריאל ב 1988 קורבלאן שלנו נח קמעה והצטרף באופן מפתיע בעונת 1990–1991 למועדון הקטן מויאדוליד שהצליח להגיע למקום השישי בליגה.
מפתיע ? אולי לא בהתחשב בזה שהוא הגיע יחד עם ואלרי טיחוננקו (אחד מכוכבי התקופה) והם הצטרפו ללא אחר מאשר ארווידאס סבוניס שהגיע למועדון הקטן לאחר פציעה קשה. מנהל הקבוצה האמין שלסבוניס בגיל 27 יש אפשרות לחזור לגדולה אחרי הפציעות והוא רצה פוינט גארד מוכשר ומיומן שיעזור לסבוניס לפרוח שוב. וכך הגיע שיחת הטלפון לגיבורנו שיבוא לסייע. והוא בא.
וכך מצא עצמו גיבורנו, בגיל 37 ועם מצח שאפילו שמעון פרס היה מתגאה בו, מחלק אסיסטים לסבוניס המפלץ בעל הרעמה…..
וסאבוניס לא אכזב. שלט ברחבות וכאן לדוגמא הוא שובר את הסל בהטבעה ממהלך שהתחיל אצל קורבלאן (נראה לי… האיכות לא 8K)
לאחר עונה זו הוא פרש. סופית. והתמקד בלהיות דוקטור בלבד.
אבל הכדורסל עוד היה בתוכו והוא כתב מאמרים מדי פעם לעיתונות הספורט של מדריד. הוא אף פירסם ספר בשם "שיחותיי עם מירזה" על זמנו עם מירזה דליבאשיץ' שהיה יריבו בבוסניה סרייבו ואח"כ שותפו בריאל מדריד.
בשנים האחרונות הוא מגיע לעיתים לאירועי אגדות עבר ביורוליג אבל ממוקד בעבודתו כרופא.
ב 2020 הוא אף נתן ראיון בלעדי לעיתון ישראל היום בדבר הקורונה.
סיכום:
מדובר באגדה אירופאית פר אקסלנס. קורבלאן הוביל קבוצת פאר וזכה במספר לא מבוטל של תארים קבוצתיים ואישיים.
הקריירה שלו הייתה ארוכה ופוריה.
אבל יותר מהכל הייתה זו אישיותו הכובשת. מדובר בשחקן שהיה מקבל תשואות גם מהקבוצות היריבות !!!
וזה ההבדל בין שחקן מעולה לאגדה !
כתוב מצוין.
הכרתי רק את השם.
מהסרטונים מזכיר את בוב קוזי.
הסרטון של סבוניס מראה את היכולת המטורפת שלו, ועוד אחרי פציעה קשה, בתקופה שהיה קשה לחזור מכאלה.
היה יותר טוב מיוקיץ'.
כתוב נהדר,תודה רבה. מהשחקנים שאתה מתבאס שיצא לך לראות רק בסרטוני youtube ישנים.
אחלה פוסט! תודה!
קורבלאן זכור לי מילדותי כיריב האולטימטיבי של מכבי תל אביב. בהחלט היה אהוד למרות היריבות.
והסרטון של סבוניס (מ-1984 במדי נבחרת ברית המועצות, כאשר לקח את המושכות שם מטקצ'נקו הענק) זהב טהור. מראה כמה מגוון ואתלטי הוא היה לפני הפציעות. אחד המה-אמים הגדולים.
אגב, אם מישהו רוצה לראות את קורבלאן, סאבוניס הצעיר וטיחוננקו יש תמונה שמאוד אהבתי פה
https://blogs.20minutos.es/quefuede/2009/02/03/quao-fue-de-tikhonenko
קורבלאן בגובה של סאבוניס. כמעט….
🙂
תודה, חי וקיים!
קורבלן היה שחקן ענק סדר גודל של ניקי גאליס. כמה הערכה היתה לשניהם.
התמונה של חואן אנטוניו ליד הגמד טאקאצנקו פריסיילס.
היכן ישנה תומה כזו? בתגובה 5 ישנה תמונה עם סאבוניס שבגובה של טאקאצ'נקו.
התמונה השלישית בפוסט…. טקצ'נקו במדים האדומים והשפם המפואר
גמדים גמדים
קורבלן היה גדול
אבל גאליס היה ענק
לטעמי, אין מקום להשוואה
ברור שאין מקום להשןואה.
גאליס כוכב ענק ומיוחד. סקורר שחא היה כדוגמתו
Doctor
הרגת עם הקורקבנים… בכלל- כתוב מעולה.
רק לגבי ציטוטים מכתבי הקודש יש לדייק – מי שאמר שיש להתחיל הכי מהר ולהגביר את הקצב לא היה קרמר (שדווקא האמין באיטיות) אלא קרמבו (רמי הויברבגר) מ'מבצע סבתא'
אני הכרתי אותו כשהוא כבר היה די בשלהי הדרך, כך שהחכמתי לגבי ימי השיא שלו.
מדהים איזה גיוון יכולות צריך כדי לעבור מלהיות שחקן כדורסל מקצועי וגם רופא.
תודה !
אתה צודק…..
בדקתי לעומק, לא יודע למה היה תקוע לי קרמר…..
למדתי. תודה.
(אגב, אני תמיד רציתי להיות מורה להיסטוריה בפנסיה…)
🙂
אתה מוזמן… אחד הדברים הכייפים (בטח יותר מלהיות אוהד פילדלפיה)
אני לא צוחק… יש עוד כמה שנים עד שאצא לפנסיה אבל זו בהחלט תכנית.
אני מת על היסטוריה
בגלל שיש לי 11 שנות לימוד עשיתי בגרות חיצונית מינימאלית כדי לקבל את התעודה.
אבל עשיתי גם 5 יחידות היסטוריה מידע כללי, כי התחשק לי. ועברתי…
🙂
חחחחחחחחחחחחחחחחח
עברת. אחד ויחיד
5 יחידות?
אתה חידה
מרשים!
קרמבו / קרמר / ניינטיז
הנה ההסבר שלך
מעולה!
שחקן אדיר, אגב גם דינו מנגין היה מקבל כבוד בהיכל
כיום הולכים מכות עם שאנגליה ושרים – פאק יו פאק יו מירוטיץ
למקרה שלא ראית אתמול
הפעם הראשונה שבא שאראס סופסל על ידי פיני גרשון
הייתה בעונת 03-04 מול קובנה
זו הפעם היותר מפורסמת הן בגלל היריבה והן בגלל שאבא של שאראס בא במיוחד להיכל לראות את בנו שראה ספסל .
נגד פזארו שנה אחרת זה סיפור נוסף
אבל הסיפור המשמעותי היה המשחק מול קובנה
ראשית בגלל שזו הפעם הראשונה
שנית בגלל שאביו הגיע במיוחד
ושלישית בגלל שהיה לזה המשך מול אותה קבוצה בהיכל כמה חודשים לאחר מכן שאראס מפציץ 37
אך לוחץ ידיים "כמפסיד"
לפני הנס הגדול .
שמע אתה הד קייס רציני
אני כתבתי אבא שלו?
בתחילה כתבת שפזארו לא הייתה במפעל?! למרות שכתבתי לך שהייתי במשחק
ישבתי כמה שורות מאבא שלו ואמא שלו
כתבתי – ״ פעם אחת פיני ייבש את שארס במשחק שמכבי נתנה 50 הפרש לפאזרו בהיכל כשההורים של שארונס ביציע… לא יפה״
ואתה בחרת לבטל את מה שכתבתי הגדלת לעשות ואף כתבת שפזרו לא שיחקה ביורליג (לא נכון)
אתה ממולץ לבדןק את הבוס סקור
מול פאזרו שארס שותף ל 6 דקות בלבד
מול קובנה 14 וחצי
אתה ממציא עובדות וצריך להתייבש על נסיון להלבין פני ברבים אבל היי … כולנו אחים!
אתה ממש מצחיק פספסת קומדיית של קומיקאי.
משל למה הדבר דומה ?
לכך שאני אספר שפסארלה לקח את גביע העולם 86 או שרונאלדו הברזילאי זכה בגביע העולם 94
זה כמובן נכון עובדתית
אבל שמתכוונים לכך שפאסרלה לקח גביע העולם מתכוונים ל 78 שם שימש כפקטן ולא ל 86 שם לא שיחק דקה
כנ"ל רונאלדו ב 94 בהיותו בן 17 קיבל את המדליה אבל לא ראה דשא.
ב 02 הוא היה מלך שערי הטורניר ….
אם נשווה לשאראס
אז בדיוק הטכני צדקת היה איזה משחק שנגמר 50 הפרש שם שאראס יובש
בעיקר בגלל התוצאה
אבל המשחק בה הידיעה שם שאראס יובש
היה כמובן בעונת 03-04 ושם בדיוק כפי שאמרתי פזארו כלל לא הייתה במפעל .
בקיצור לא המצאתי שום עובדה
מזמין אותך לעשות סקר איזה ייבוש יותר משמעותי
ב עונת 03-04 מול הקבוצה בה החל את הקריירה ומול אביו שהגיע במיוחד ליציע במשחק שהפך מיננוח לצמוד
בסוף בו כל הקהל קרא שאראס ופיני התהפך
או אותו משחק נשכח ששאראס לא שותף בעיקר כי המשחק נגמר לפני שהתחיל .
כל טוב .
כולנו אחים!
(כנראה שזה גורם לפגמים גנטיים)
לי אישית נראה שמנגין היה מקבל כבוד בגלל הפחד…. 🤔
🤣
אשכרה
תודה רבה
אני כאוהד מכבי מאמצע שנות ה 80 זוכר אותו בעיקר בזכות שמו המתגלגל על הלשון
ובעיקר בזכות מחיאות הכפיים להם זכה בהיכל
זכור במיוחד המשחק שעמיחי הזכיר לא מזמן בניצחון
80-81 של מכבי בעונת 86-87 ומחיאות הכפיים להם הוא זכה.
הוא היה הסמל של ריאל רגע לפני שהפציע הסמל של ברצלונה סאן אפיפניו שנקרא בקיצור אפי
אבל קורבלאן היה טוב ממנו ואצל הד"ר אף אחד לא רצה לקצר את השם…..להיפך כולם נהנו לגלגל את השם על הלשון .
נקודה אחרונה בכל הקשור לנבחרת ספרד.
היום נבחרת ספרד מחזיקה בתואר אלופת העולם והיורובסקט .
אבל עד 2006 הנבחרת הזו לא זכתה באף תואר
ועד 2009 לא זכתה בשום יורבסקט .
ולכן ההישגים בנבחרת של הד"ר בעידן ההוא של ברה"מ ויגוסלביה שלא לדבר על ארה"ב הם פונמנלים
בעיקר אותו גמר אולימפי ב 84 (אם כי ברה"מ לא השתתפה כמובן )
בגמר אגב הוא הפסיד לאחד מייקל ג'ורדן שנעזר ביואינג סם פרקינס ומאלין .
בקיצור למרות שהגעתי לעסק בסוף הקריירה שלו הוא אחד מזכרונות הילדות המתוקים שלי .
פוסט יפה, לא מרגיש כמו רשימה ארוכה מויקיפדיה.
עושה רושם שהיה קמפאצו של שנות ה-60 בתקופה שעוד לא הייתה מקצוענות מלאה ובשלטי הפרסומות היה סיגריות ווינסטון וג'ימסון.
–
סאבוניס האבא בסירטון בדיוק מה שחסר לבן, מיקום,ריבאונדים ועוצמה בצבע.
תודה רבה כתוב מעולה.
בהחלט זכור לטוב…
לח"א קורבלאן 26 תארים קבוצתיים ושניים אישיים.
לסרחיו יו 28 תארים קבוצתיים (ארבעה בנבחרת) וארבעה אישיים.
לוויין ברבנדר שאני מקווה שיש מאמר גם עליו (ובניגוד לארלאוקאס ברבנדר ויתר על אזרחותו האמריקנית כדי שיוכל לשחק בנבחרת ספרד) 28 תארים קבוצתיים ואחד אישי.
לברבנדר בניגוד לארלאוקאס יש שם אמריקני ולכן הוא לא מתאים לפרויקט !!!
צ"ל לפרוייקט !!!
תיקון התגובה מעלי, הכוונה לארבעה סימני קריאה אחרי המילה "פרוייקט" !!!!
אתה גדול! אני נקרע מצחוק פה
תיקון לתגובה הראשונה יש לומר הפרויקט !!!!
הכוונה התגובה הראשונה לתגובה המקורית !!!!!
שלי, לא של הפוסט בכלל !!!!
אך הוא ויתר על אזרחותו האמריקנית וזה מה שקובע!!!
kt bfui nv aeucg vut anu ckcs !!!!
תיקון לתגובה מעל
צ"ל לא נכון מה שקובע הוא שמו בלבד !!!!
סוף סוף אחד שהכרתי. כתוב מצויין. תןדה חי ברצ3'יק
פוסט מעולה על שחקן דגול, כל מילה בסלע, תודה רבה ברצ'.
הוא גם היה האיש עם היחס הנמוך ביותר בין גובה לעובי רגליים, שזו דרך מסובכת לומר שהוא היה גמד נוסח טולקין – נמוך אבל עבה וחזק.
מעולה. תודה.
כיף להזכר.
לא זכרתי שטקאצ'נקו וסאבוניס שיחקו כתאומי מגדל בויאדוליד.
בנבחרת בשנת 84 הם הפסידו לנבחרת שחקני הקולג'ים עם מייקל ג'ורדן ויואינג.
בעיתונות אני זוכר כתבים כותבים שחובה לקפוץ לראות את ארהב עם ג'ורדן ושמדובר בכוכב על חלל.
שתבינו, ה-כוכב סלבריטי של האולימפיאדה היה בכלל קארל לואיס.
זכרת נכון.
רשום שהוא שיחק שם עם טיחוננקו, לא עם טקצ'נקו
אשך
נשבר לי האף מרוב צחוק
תיזהר שלא תהיה סקוטי פיפן
פיצצת אותי בתגובות….
יותר מהבוטים במאמר של בן כספית
🤣🤣🙏
מהמאמר על קורבלאן אני לוקח את הסרטון של סבוניס וטקצ'נקו באותה חמישיה של נבחרת ברית המועצות פשוט פרייסלס.
אני זוכר את טקצ'נקו מסוף הקרייארה שלו כדוב רוסי כבד , אבל לעכברי כדורסל בפגרת הקיץ מומלץ לראות אליפויות אירופה ביו טיוב כשהו היא עדיין צעיר …הוא פשוט היה שחקן מעולה ונייד שלא להאמין.
סבוניס בצעירותו עולה על יוקיץ ביכולת הקליעה , המסירה , והחסימה…..פשוט שחקן עצום אחד האהובים עלי בכל הזמנים .אגדה.
נ.ב
ממליץ לכולם גם לראות את גמר אליפות אירופה 1987 שנגמר בהארכה בין יוון לברית המוצצות.
ברץ',
אחלה פוסט שבעולם.
חואן אנטיונו קורבלאן היה אגדה בחייו.
כילד שגדל בירושלים וסביבותיה וצפה בטלוויזיה בערך בכל משחק של מכבי בערך מסוף שנות ה-70 ועד סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת (במקביל לבילויים מדי שבת בימק"א במשחקים של הפועל ירושלים בכדורגל..).
שני הדברים שנזכרתי בהם מיד כשראיתי את הכותרת:
1. הכינוי שלו "הדוקטור", בדיוק כמו שאמרת, כי היה שחקן הכדורסל היחידי שאני מכיר שלמד וסיים לימודי רפואה תוך כדי קריירה לפנתיאון בריאל מדריד. (כמו גם סוקראטס, קפטן נבחרת ברזיל במונדיאל של 1982).
2. את יורם ארבל מגלגל את השם שלו על הלשון, ואת יראת הכבוד ואולי הפחד הקבוע כל פעם כשהיה משחק צמוד וקורבלאן היה עם הכדור ביד.
היה מהשחקנים המרשימים שגם בתור אוהד הקבוצה היריבה, אתה חייב לכבד ולהעריך (בדיוק כמו שציינו מעלי לגבי דינו מנגין כוכב אולימפיה מילאנו).
תודה ברץ' על העלאת זכרונות ילדות!
חסר ד"ר בכותרת
מחכה למאמר על דיאמטידיס בעל 24 תארים קבוצתיים ו-19 אישיים (בלי בחירות לחמישיות העונה ביורוליג ובליגה היוונית ולקבוצת העשור של היורוליג) שמהם 8 הגנתיים (6 ביורוליג ושניים בליגה היוונית).
סחה ברץ'! עכשיו שאזכר בו אזכר גם בך! תודה!
הסידרה הזאת נהדרת, והכתבה הזאת בפרט. המון תודה על ההשקעה!
תודה לכולם על התגובות ובמיוחד לאשך שגרם לקורבלאן להיות עם הכי הרבה תגובות בפרוייקט(בינתיים)
🤣
🙏❤️🙏