בקרוב תיפתח אליפות העולם לנבחרות בשחמט שתתקיים כאן בירושלים, ועוד לפני כן זו הזדמנות לחזור אל משחקי השחמט, והפעם לשלוף משחק מתוך דו-קרב על אליפות העולם, כשזו גם הזדמנות להכניס לכאן לראשונה משחק של מיכאל טל.

אליפות העולם של 1960 הפגישה את מיכאל בוטביניק, אלוף העולם מאז 1948 עם הפסקה של שנה באמצע, ואת מיכאל טל, שזכה בתחרות המועמדים בשנה קודם לכן, בה זכורים בעיקר 4 ניצחונות שלו על בובי פישר שהיה אז הצעיר ביותר אי פעם לקחת חלק בתחרות. באליפות עצמה, נקבע שיתקיימו 24 משחקים, כאשר שוויון 12 בסיומם היה משאיר את התואר אצל בוטביניק.

טל ניצח את המשחק הראשון בכלים הלבנים ו-4 המשחקים הבאים נגמרו בתיקו, כך שאנחנו מגיעים כעת למשחק השישי בדו-קרב, בו נתמקד הפעם, כאשר טל מוביל 3- 2 בתחרות, אבל כמובן שבשלב הזה הכל פתוח, וייתכן שבוטביניק, אלוף העולם המכהן, נחשב עדיין לפייבוריט לנצח ולשמור אצלו על תואר אלוף העולם, בעוד שטל הצעיר עדיין היה נחשב מועמד מפתיע יחסית.

לבן: מיכאל בוטביניק.

שחור: מיכאל טל.

פתיחה: הגנה הודית בצד המלך, פיאנקטו, הסתעפות מרכזית קלאסית (E69).

ניתן לעקוב מסע אחרי מסע כאן וכמובן לצפות בניתוח של אגדמטור כאן.

1. c4 Nf6 2. Nf3 g6 3. g3 Bg7 4. Bg2 O-O 5. d4 d6

במשחק הזה, בוטביניק בחר בפתיחה האנגלית במסע הראשון, שמאפשרת לו מגוון רחב של אפשרויות, בהתאם לתגובה של טל, ולא חושפת האם ומתי הוא מתכוון לשחק ד4. טל בחר לוותר על השליטה במרכז ולפתוח בהגנה ההודית בצד המלך, האפשרות הטובה ביותר של בוטביניק היא לקדם גם את רגלי ד' ולחזור לעמדה קלאסית של ההגנה ההודית, כאשר הוא בחר קודם לכן לבצע גם כן פיאנקטו עם הרץ שבאגף המלך.

6. Nc3 Nbd7 7. O-O e5 8. e4 c6 9. h3

טל עצמו בדרך כלל בעמדה הזאת נהג לשחק ג5 במסע השישי, ולפי התגובה של היריב, כלומר האם הוא ישחק ד5 או לא, הוא החליט האם לקדם את הפרש באגף המלכה למשבצת ג6 או למשבצת ד7, אך הפעם הוא בחר קודם לקדם את הפרש ל-ד7. (פג6 גם כן משוחק לפעמים בעמדה הזאת, על אף שהלבן משחק ד5 ומרוויח טמפו על הפרש, מכיוון שהפרש יכול להגיע למשבצת א5 ולהגביל את תנועת הרגלים באגף המלכה).

לאחר מכן, בוטביניק מצריח ו-2 הצדדים מקדמים את רגלי ה', כאשר כל אחד מהם מקדם רגלי נוסף בעל חשיבות עמדתית. בוטביניק בחר לשחק ח3 מכיוון שבעמדה זהה במשחק נגד וסילי סמיסלוב באחת מאליפויות העולם הקודמות הוא קידם קודם את הרץ, מה שאפשר לסמיסלוב לשחק פז4 רז5 מהב6, והשחור היה היוזם שאילץ את הלבן להגיב.

Qb6 10. d5 cxd5 11. cxd5 Nc5

המסע עם המלכה למשבצת ב6 הוא די מקובל בעמדות כאלה, מאחר והוא מגביל את הרץ שמגן על הרגלי ב2, וטל משחק אותו, ואחר כך בוטביניק מקדם את רגלי ד', מכיוון שאם הוא יכה את רגלי ה' זה יאפשר לשחור להכות בחזרה את הפרש ולשפר את העמדה שלו. שני הצדדים מחליפים את רגלי ג' שלהם על ידי הכאת רגלי ד', וטל מנצל את ההתקדמות של רגלי ד' על מנת להציב את הפרש שלו במשבצת החזקה ג5.

12. Ne1 Bd7 13. Nd3 Nxd3 14. Qxd3

יחד עם המיקום של המלכה השחורה במשבצת ב6, על מנת להרחיק את הפרש מהמשבצת בה הוא נמצא כעת יצטרך הלבן לשחק שני מסעים – הראשון שיגן על רגלי ב' והשני הוא ב4 שיתקיף את הפרש. מאחר ומדובר בפגיעה משמעותית במבנה הרגלים של הלבן באגף המלכה, בוחר בוטביניק בתוכנית אחרת, שהיא החלפת הפרש הפעיל של השחור בפרש הפחות פעיל שלו, כאשר טל מנצל את הטמפו שהוא מרוויח כאן כדי לפתח את הרץ הלבן שלו.

כאן המקום לציין שאחרי פה1 רד7 לקח לבוטביניק 10 דקות להמשיך בתוכנית להחלפת הפרשים, כאשר לכאורה די ברור שזו התוכנית הטבעית וההגיונית ביותר אחרי שהפרש גם ככה הלך אחורה ל-ה1. התיאוריה המודרנית גורסת שעדיף היה להביא את הצריח ל-ה1 כדי שיגן על רגלי ה', ואז להביא את הפרש דרך ד2 ל-ג4, שם הוא יהיה בעמדה נוחה מאוד, דומה לזו של הפרש השחור, אבל אחרי שהפרש כבר הגיע ל-ה1 זה לא רלוונטי.

Rfc8 15. Rb1 Nh5 16. Be3 Qb4

בשלב הזה, היוזמה נמצאת בידי השחור, ויש לו 2 אפשרויות עיקריות. האפשרות הראשונה היא להתמקד באגף המלכה, שם הוא יכול למקם את הצריחים שלו בטור ג' הפתוח ולאלץ את השחור להגיב לאיום על הרגלי ב2 כדי שהוא יוכל לפתח את הרץ, ואילו האפשרות השנייה היא לתקוף באגף המלך, שם הוא יכול להזיז את הפרש הצידה כדי לפנות מקום לרגלי ו' להתקדם ולתקוף את העמדה של הלבן.

טל למעשה בוחר בשילוב של 2 האפשרויות, כאשר הוא קודם מביא את הצריח מטור ו' לטור ג', ואחר כך מזיז את הפרש הצידה למשבצת ח5. בוטביניק מצידו מביא את הצריח להגן על הרגלי המדובר, מה שמאפשר לו להתקיף את המלכה עם הרץ ולאלץ אותה לזוז, תוך כדי שהוא מרוויח טמפו שמאפשר לו לפתח את הרץ, והמלכה מוצאת מקום אחר על טור ב' ונשארת באגף המלכה, שם טל מתכנן את עיקר הפעילות שלו.

כדאי לציין שהמסע של בוטביניק עם הצריח למשבצת ב1 הוא לא מדויק על פי המנוע המודרני של סטוקפיש, וגם טל עצמו חשב שהמסע הזה לא יעיל. בדיעבד, המסע הזה התברר כבזבוז של טמפו, על אף שנדמה כרגע שהוא זה שאפשר את פיתוח הרץ השחור של בוטביניק, אבל על כך בהמשך.

17. Qe2 Rc4 18. Rfc1 Rac8 19. Kh2

המסע של בוטביניק עם המלכה יכול לסייע גם בהגנה על רגלי ב', אבל הוא בעיקר נועד לייצר איום עתידי על הפרש השחור, מכיוון שאמצעי ההתקפה הטוב ביותר של טל באגף המלך הוא לשחק ו5, ולהחליף את רגלי ז' שלו ברגלי ה' של הלבן, מה שיאפשר מתקפת רגלים על הרגלים שבהגנה על המלך, וכעת זה לא אפשרי, מכיוון שרגלי ז' של השחור הוא היחיד שמגן על הפרש מפני המלכה.

לאחר מכן, טל מכפיל את הצריחים שלו בטור ג', ומצד שני בוטביניק מביא גם הוא את הצריח מאגף המלך אל טור ג', ובמסע הבא הוא ממקם את המלך שלו במשבצת ח2, משבצת שבה הוא יהיה טיפה יותר רחוק מטור ו' שצפוי להיפתח בקרוב. המנוע אמנם מזהה את המסע הזה כאי דיוק, מכיוון שהוא סבור שבוטביניק צריך להתמודד עם מה שטל מכין באגף המלכה.

f5 20. exf5 Bxf5 21. Ra1

טל באמת מקדם כעת את רגלי ו', ומכיוון שהוא צריך להשאיר את רגלי ז' בהגנה על הפרש שנמצא בצד, הוא מכה בחזרה את הרגלי הלבן עם הרץ, מה שמחזיר את הצריח למשבצת ח1, משם הוא הגיע לפני כמה מסעים במסע שאותו הגדיר טל כבזבוז של טמפו, וכעת ברור גם למה. למעשה, מאחר שבוטביניק בעל מקרה הביא את המלכה ל-ה2, משבצת שמגנה על הרגלי ב2, המסע צב1 מתברר כמיותר.

עם זאת, ועל אף שמרבית ההתייחסות למשחק בינתיים נעשית מנקודת מבטו של טל, כדאי לציין שבשלב הזה העמדה מאוזנת כמעט לחלוטין. שני הצדדים החליפו פרש ו-2 רגלים בסך הכל, וכל יתר הכלים עדיין על הלוח, ולמעשה המנוע טוען שדווקא ללבן יש יתרון קל, בעיקר בגלל המזלג הפוטנציאלי על הפרש והרץ באגף המלך, מה שיאלץ את טל לסגת אחורה ולאבד חלק מהמומנטום ההתקפי שלו.

Nf4

מי שמכיר את מיכאל טל ואת סגנון המשחק שלו בוודאי לא מופתע מכך שטל בוחר להקריב את הפרש ולא לסגת איתו. המנוע אמנם טוען שהמסע פו6 הוא הטוב ביותר, כלומר שעדיף לסגת עם הפרש, אך הוא מציע את הקרבת הפרש הזאת כאפשרות השנייה בטיבה מבחינת השחור, וזו בוודאי אפשרות צפויה פחות, ומשכך גם מאתגרת יותר מבחינת בוטביניק, שככל הנראה לא צפה את זה.

לא רק בוטביניק לא צפה את זה, אלא גם הקהל שנכח במשחק. התגובה של הקהל להקרבה הזאת הייתה רועשת במיוחד, ומארגני הטורניר נאלצו בהמשך להעביר את המשחק לחדר פנימי סגור על מנת שהרעש של הקהל לא יפריע לשחקנים.

22. gxf4 exf4

מאחר והפרש מתקיף כעת את המלכה, אין לבוטביניק ברירה אלא להתמודד עם האיום. האפשרות הראשונה, אותה בוטביניק ביצע בפועל, היא לקבל את ההקרבה, אפשרות שאמורה להעניק ללבן עמדה עדיפה, אבל רק אם הוא יצליח למצוא רצף מסעים מדויק, ואת זה נבחן בהמשך, מכיוון שזה מה שבוטביניק עשה, כאמור.

האפשרות השנייה של הלבן היא להכות את הפרש עם הרץ, אבל אז בעצם נקבל ר:ו4 ה:ו4 והרץ השחור בפיאנקטו ייפתח לתנועה חופשית, והשחור יוכל להגביר את הלחץ העמדתי שלו על הלבן. האפשרות השלישית היא להזיז את המלכה, אבל גם אז יוכל השחור להחליף את הפרש שלו בתמורה לרץ לבן, ולאחר מכן לפתוח את העמדה עבור הרצים שלו.

כאמור, בוטביניק היכה את הפרש עם הרגלי, המהלך המתבקש לכאורה, אבל כבר במסע הבא מתחיל להתברר למה לא מדובר במסע כל כך פשוט, או במילים אחרות, מה עומד מאחורי ההקרבה הזאת של טל. השחור הכה בחזרה את הרגלי שהכה את הפרש, וכעת הוא מתקיף את הרץ של בוטביניק שצריך לקבל החלטה לא פשוטה.

23. Bd2 Qxb2

בחינה מהירה של הלוח מראה שאין לרץ יותר מדי אפשרויות בטוחות, כאשר המשבצות ד4, ג5 ו-ב6 מוגנות על ידי כלי שחור שיכה את הרץ, וגם ר:א7, שנראה כמו אפשרות בטוחה במבט ראשון, לא עובד מכיוון שהמלכה מגיעה ל-א5 ומבטיחה את לכידת הרץ בחזרה, ואם הקרבת הפרש של טל הופכת להחלפה בעד הרץ, הרי שטל יהיה זה שימצא את עצמו בעמדה עדיפה.

לכן, בוטביניק בוחר במשבצת הבטוחה היחידה של הרץ – ד2 – ובתמורה לכך נאלץ להקריב את הרגלי ב2, אשר מאבד קשר עם המלכה שהייתה זו שהגנה עליו קודם לכן, וטל מנצל את זה ומכה את הרגלי, מה שכעת מציב אותו עם 2 רגלים בתמורה לפרש שהוקרב, ובוטביניק איבד את היתרון העמדתי שהיה לו.

כעת – זמן לחידה הראשונה של היום. במקום רד2 יש ללבן מסע בודד ששומר על היתרון. מהו המסע המדובר, ואיך הוא פותר גם את בעיית הרץ וגם את בעיית הרגלי ב2?

הנה כאן שוב את העמדה המדוברת לפני המסע של הרץ. את העמדה הזאת ניתחו הרבה אחרי המשחק, ורק כעבור כמה ימים נמצא המסע ששומר על היתרון של הלבן, ועוד יותר זמן לקח לבחון את על האפשרויות הרלוונטיות, אבל גם סטוקפיש מצביע על אותו מסע בודד שנמצא אז ב-1960 אחרי כמה ימים, בתור היחיד ששומר על היתרון של השחור.

24. Rab1

קודם כל, כדאי לשים לב לכך שבוטביניק מקריב כאן טיב, כלומר את הצריח שלו בתמורה לרץ של טל, אבל עוד יותר חשוב לשים לב לכך שהמלכה של טל לכודה כאן כמעט לחלוטין. נניח לצורך הדוגמה שטל מקבל את הטיב ומשחק ר:א2 צ:א2, הרי שבעמדה הזאת אין למלכה לאן לסגת מלבד ג2 או א3, כאשר אחרי א3 יקדם הלבן את הפרש ל-ב5 ויהיה בעמדה עדיפה בהרבה, ואילו אחרי ג2 יגיע רה4 ויסגור את משבצת ההימלטות האחרונה של המלכה.

השחור אמנם יוכל להציל את המלכה על ידי הקרבת טיב בחזרה, אבל אז המלכה הלבנה תכה בחזרה את הצריח ותאלץ את השחור להחליף מלכות, מה שיביא את המשחק לסיומת שבה ללבן יש פרש בתמורה ל-2 רגלים, איום מקביל על 2 רגלים שיוביל לזכייה באחד מהם לפחות, ועמדה מנצחת באופן כללי.

המסע ו3 במקום הכאת הרץ עם הצריח עוד יעכב את איבוד המלכה השחורה במסע אחד שבו המלכה הלבנה תיאלץ לסגת לשורה האחורית, אבל אז הטוב ביותר עבור השחור יהיה להקריב את המלכה בתמורה לרץ או הפרש הלבנים, ואז למעשה יהיה בוטביניק ביתרון של מלכה בתמורה לצריח ו-2 רגלים. האפשרות האחרת היא להקריב את הטיב כעת, ועדיין יהיה הלבן ביתרון של כלי ובעמדה נוחה יותר, כלומר ביתרון משמעותי שאמור להספיק לניצחון.

f3

טל מוצא בכל זאת את האפשרות היחידה ששומרת על המשחק מאוזן, כשהמסע ו3 יוצר איום נגדי על המלכה של בוטביניק ואיום בהחלפת מלכות. אם בוטביניק יסרב להחלפה ויסיג את המלכה שלו או יכה את הרגלי, יוכל טל לחמוק מאובדן המלכה בלי לאבד כלים משמעותיים מדי ולשמור על הפער של פרש בתמורה ל-2 רגלים כשהמלכה ועוד כלים עדיין על הלוח ויכולים להפעיל לחץ.

25. Rxb2 fxe2

אחרי כל האפשרויות המדוברות, הפעם בוטביניק שוגה ובוחר להכות את המלכה של טל, אשר כמובן מכה בחזרה את המלכה של בוטביניק בתורו. היתרון החומרי של בוטביניק נשמר נכון לרגע זה, אבל טל מרוויח רגלי שנמצא במרחק של משבצת אחת מהכתרה שתכריע את המשחק. כעת, בוטביניק ינסה להכות את הרגלי המסוכן, ואילו טל ינסה למנוע זאת ממנו או לעשות זאת במחיר של הכלי אותו טל הקריב כמה מסעים קודם לכן.

26. Rb3 Rd4 27. Be1 Be5+ 28. Kg1 Bf4

בוטביניק מוסיף את הצריח להגנה על הפרש, אשר תפקידו משמעותי מכיוון שהוא הכלי שמאיים על הרגלי המתקדם של טל, אך כעת טל יוצא לרצף של איומים שנועד למנוע מבוטביניק להכות את הרגלי. הוא פותח באיום על הרץ שנסוג לאחור, ממשיך עם שח שמאלץ את המלך לסגת ומוסיף איום על הצריח שנמצא במשבצת ג1.

Bf4 29. Nxe2 Rxc1 30. Nxd4 Rxe1+ 31. Bf1 Be4

בשלב הזה, בוטביניק כבר לא יכול להשאיר את הצריח בהגנה על הפרש בטור ג', מכיוון ששתי המשבצות ג1 ו-ג2 מכוסות על ידי הרץ של טל, ולכן הוא נאלץ להכות את הרגלי עם הפרש, על אף הידיעה שבחשבון הוא מפסיד בחזרה את הכלי העודף בתמורה לאותו רגלי. הצריח מכה את הצריח, ואחרי שהפרש מכה את הצריח יכול הצריח להכות גם את הרץ, מה שמביא אותנו לעמדה של צריח, 2 רצים ו-5 רגלים לשחור לעומת צריח, פרש, רץ ו-4 רגלים ללבן.

32. Ne2 Be5 33. f4 Bf6 34. Rxb7 Bxd5 35. Rc7 Bxa2 36. Rxa7 Bc4 37. Ra8+ Kf7 38. Ra7+ Ke6 39. Ra3 d5

בשלב הזה, שני הצדדים מחליפים רגלים באגף המלכה, מה שמשאיר את טל עם יתרון 3- 2 בגזרה הזאת, ובעיקר עם רגלי ד' החופשי מרגלים יריבים, בעוד שרגלים ז' ו-ח' של בוטביניק צריכים להתמודד עם רגלים ו' ו-ח' של טל. בזמן שהצריח השחור מרתק את הרץ ומאלץ גם את הפרש לסייע בהגנה על המלך הלבן, המלך השחור הוא זה שמגיע לסייע לרגלי ד' השחור להתקדם.

את המסעים האחרונים הזכרתי בדילוג, מה שמאפשר להכניס אליהם את החידה השנייה של היום. במסע ה-34 של השחור תקף הרץ הלבן של טל את הצריח של בוטביניק שהיה במשבצת ב7, ובוטביניק שיחק צג7. החידה היא איזו טקטיקה מנצחת הייתה לטל אם בוטביניק היה מכה את הרגלי במשבצת א7. מצ"ב הלוח אחרי המסע ה-34 של טל.

40. Kf2 Bh4+ 41. Kg2 Kd6 42. Ng3 Bxg3 43. Bxc4 dxc4 44. Kxg3

כעת הלבן משקיע את מאמציו בביטול הריתוק על המלך, על מנת שהוא יוכל לצרף את הפרש והרץ שלו למערכה, אבל ברגע שבוטביניק עושה את זה דואג טל להחליף את שני הרצים שלו ברץ ופרש של בוטביניק, בידיעה שהיתרון של הרגלי הבודד מספיקה לניצחון במקרה הזה. הנקודה המרכזית לטובת טל כאן, מלבד יתרון הרגלי, היא העמדה העדיפה של המלך שלו, שמתקדם בצמוד לרגלי ד', לעומת המלך הלבן שההתקרבות שלו נחסמת על ידי הצריח ששולט על טור ה'.

Kd5 45. Ra7 c3 46. Rc7 Kd4 47. Rd7+

הניסיון האחרון של בוטביניק היה לנסות רצף של שחים על המלך השחור, בתקווה שטל אולי יטעה בהינתן הזמן המועט שנותר לשניהם, אבל אחרי המסע ה-46 של טל המשחק הלך להפסקה (מי שצפה בגמביט המלכה יודע בדיוק במה מדובר), ובוטביניק אמנם רשם את המסע הבא שלו שבוצע בפועל כשהמשחק המשיך, אבל היה לו זמן לנתח את העמדה ולהבין שהיא מופסדת, ולכן הוא גם נכנע מיד לאחר החזרה למשחק.