יהלי כתב על שני המשחקים המוקדמים, פתיבר על השניים המאוחרים.

20:00 – פילדלפיה 76 (1) מול ניו יורק ניקס (2):

בסדרה כל כך פיזית וקשוחה, המהלך הכי קשוח ופיזי בכדורסל הוא המלך: הריבאונד. בכל משחק, הקבוצה שלקחה יותר ריבאונדים לקחה גם את הניצחון (הניקס היו עדיפים בכמות הפוזשנים בכל המשחקים אך פילי החייתה את הסדרה בזכות יתרון בגזרת השלשות והעונשין). ניו יורק פתחה את הפלייאוף בסערה, עם נוקאאוט של 55-33 בקרב על הלוחות בגיים 1, כשמתחת לסל של פילי התוצאה הייתה 24-23. כלומר, הסיקסרס לקחו 24 כ"ח בהגנה, כשהניקס אספו 23 בהתקפה!

השחקנים של ת'יבודו תוקפים אותם בכל הזדמנות, לרוב עם שני שחקנים ויותר. הקרשים האלו הם החמצן להתקפה שלהם:

ברנסון הולך ימינה בחסימה ומבחין בלאורי שגונב מעט אליו, כדי לספק עזרה בצד החזק. הוא מוציא לבוגדנוביץ', שזורק שלשה לא רעה אבל שימו לב לאננובי בפינה הנגדית. הוא מתמתח מקדים את אוברה לריבאונד, שומר עליו מכל משמר בשתי ידיים ומחזיר את הכדור לג'יילן (שמסיים את הפוזשן עם מיד ריינג' מוצלח).

בגיים 2, פילדלפיה הצליחה לכפות משחק צמוד יותר וצמצמה את ההובלה של הביתיים במחלקת הקטיפות ל46-44 בלבד. החבורה של ניק נרס הייתה טובה יותר וגם שלטה במשחק אבל מהלכים כאלו שמרו את זו של ת'יבס במרחק נגיעה:

ניו יורק מנצלת יתרון מספרי במעבר ומגיעה לזריקה כמעט זהה לזו שבקליפ למעלה – שלשה מהפינה של בויאן. ברגע שהקרואטי משחרר את הכדור יש 6 שחקנים שנמצאים בצבע, 3 מכל קבוצה. בצד הרחוק, אמביד אמנם סוגר את חברו (אוברה), אך גם את רובינסון וברנסון. ובצד הקרוב (לזריקה) הארט מסתנן מעל לאורי ומסביבו, זוכה בכדור ובהזדמנות השנייה (שחברו לוילאנובה מסיים, שוב, בסל אופייני מחצי מרחק).

שני הגיבורים של המהלכים הללו, אננובי והארט, הם שני שחקנים שונים למדי. אבל היכולת של שניהם לקפוץ ראש ולהסתער מקשת השלוש אל הצבע ולקחת ריבאונד, (בעיקר בהתקפה) היא סופר קריטית להצלחה של קבוצתם.

במשחק השלישי נרשמה כמות הקטיפות הנמוכה ביותר בסדרה, כשהפעם פילדלפיה לקחה 36 מההחטאות לעומת 32 של האורחת. זה היה ערב הקליעה הטוב ביותר של שתיהן בסדרה, שבאופן טבעי הוריד את כמות הכדורים החוזרים. כנאמר למעלה, המשחק הזה הוכרע לטובת ההתקפה היעילה של הסיקסרס, עם 50 נקודות של אמביד, שיא קריירה בפוסט-סיזן.

כעת נישא את עינינו לגיים 4. תוצאת הסדרה, 2-1 לניו יורק, היא מקרה נדיר של תוצאה שמשקפת, אבל לא בהכרח את יחסי הכוחות, אלא את סגנון המשחק של כל קבוצה. פילי במיטבה כשהיא שמה את הכדור בסל בניסיון הראשון (וניצחה משחק אחד), בזמן שהניקס חיים בשביל נקודות מהזדמנות שנייה (וניצחה 2).

עכשיו רק נשאלת השאלה מי תצליח לשלוט בסגנון המשחק הערב ובסדרה בכלל? התשובות, רבותיי, מ-20:00 צפונה.

דו"ח מצב: חוץ מרנדל וקובינגטון שסיימו את העונה, אמביד ומיצ'ל רובינסון בסימן שאלה להערב.

הימור: זה של הניקס. ניו יורק ב-6.

22:30 – דאלאס מאבריקס (2) מול לוס אנג'לס קליפרס (1):

אי שם לפני שבוע, טרם המשחק הראשון בסדרה, דיברנו על המשימה של אל.איי – לעצור את האיש שיש לו תשובות להכל. המפרשיות עושות את זה בהצלחה חלקית, עליה (בין היתר) תוכלו לקרוא ביומן אליפות דאלאס (יא"ד בקיצור) של כתבנו, קואוץ' אסי שלם: משחק 1 היה בסימן טרנס מאן בהגנה וזובאץ' בהתקפה, משחק 2 כלל קאמבקים והתאמות של קיד ולו ומשחק 3 התמקד בהפעלת הגבוהים של המאבס ע"י לוקיירי ובאיזורית של הקליפרס. זמננו קצר, כי בכל זאת ערב חג היום, אז רוצו לקרוא!

אפרופו מאן, שכאמור היה האקס פקטור בהגנת הפרימטר על הגאון והמוסלמי בגיים 1: הוא הרשה רק 3 סלים מ-15 הזריקות שנלקחו עליו (0/6 משלוש), 20% נפלאים, עם מלחמה אדירה בחסימות וכפיית זריקות קשות של דאלאס בסוף השעון. למרות שיש לה 2 tough shot-makers מגן עדן, אלו בדיוק הזריקות שההגנה של לוס אנג'לס רוצה שהם יקחו. בטח כשהאלטרנטיבה היא הכנסת הרול פליירס לעניינים, מה שקצת קרה במשחק השני והרבה יותר בשלישי.

אז איך הרול פליירס של המאבס חזרו לסייע? עכשיו, אחרי שקראתם את אסי, אתם יודעים שצמד הכוכבים אחראי לכך. בתכלס, זאת העבודה שלהם: הם יוצרים יתרונות התקפיים ומוצאים את האיש הפנוי, כמו שהקואוץ' הראה ביומן האחרון. האחריות ההתקפית הזו שווה להם 77 מיליון דולר העונה ביחד. לא רע.

ואיזה כיף לדאלאס שהם שניים וטרנס מאן יש רק אחד. כלומר, תמיד אחד מהם יהנה משומר אחר (לרוב קיירי):

גאפורד אוסף ריבאונד התקפה ומעביר את הכדור לקיירי. אירווינג מוצא את עצמו רוקד לצד הארדן בפיקנ'רול, כשמאן עסוק עם לוקה בצידו האחר של הפרקט. החסימה מוציאה את המזוקן מהתמונה, זובאץ' חונה בדרופ הקלאסי וקיירי עולה לקלאסה של זריקה מחצי מרחק.

אפילו דונציץ' השתעשע עם מגנים אחרים:

אי אפשר לראות את זה בקליפ, אך בתחילת המהלך מאן שמר על דונצ'יץ', שקיבל חסימה ללא כדור מוושינגטון היישר להאנד-אוף מגאפורד (Zoom Action בעגה המקצועית). הקליפרס מגיבים בחילוף משולש – הארדן על גאפורד, מאן על פי.ג'יי, זובאץ' על לוקה. שינוי כיוון אחד לאחר מכן והסלובני משאיר אבק לקרואטי כל הדרך ללייאפ טיפוסי. תרגילים כמו אלו הם פתרון מעולה של ג'ייסון קיד להוריד את העלוקה מלוקה ומגוונים את ההתקפה של דאלאס, מעבר לפיקנ'רול הישן, הטוב והסטטי.

הסדרה הזו רחוקה מלהסתיים. כדי להחזיר לקבוצתו את ההובלה, המפתח של קואוץ' לו הוא תקשורת טובה יותר בהגנה כדי לצמצם את כמות הסוויצ'ים שאירווינג ודונצ'יץ' מקבלים (וחוגגים עליהם פעם אחר פעם ב-2 המשחקים האחרונים). אולי זה יקרה דרך האיזורית שאל.איי הראתה להם, אם היא תשחק תפקיד משמעותי יותר בהמשך. אני כבר לא יכול לחכות להתאמות שיקרו הלילה. איזה סדרה!

דו"ח מצב: לוקה בסימן שאלה, כמו קוואי. הארדווי ג'וניור בספק.

הימור: מזמן לא היה ללוקה משחק גדול באמת. הלילה זו הזדמנות מצוינת. דאלאס ב-17.

2:00 – מילווקי באקס (1) מול אינדיאנה פייסרס (2):

ההיסטוריה היא שברירית. המציאות של איך שאנחנו חיים היום הייתה יכולה להראות שונה בתכלית אם אינספור אירועים היו מתרחשים בצורה אחרת או נמנעים. המחשבה על מציאות אלטרנטיבית לחלוטין שהייתה מתרחשת כתוצאה מזרזיף קטן של היסטוריה שהיה זורם לכיוון אחר, הסעירה את המחשבה האנושית מאז ומעולם, ובעקבותיה נכתבו יצירות רבות ואפילו נעשה פרוייקט די מדהים כאן בהופס שלצערי כבר לא זמין לקריאה.

מעבר ליצירות ספרותיות או השתעשעות גרידא, תיאור היסטוריה אלטרנטיבית נעשית לא פעם על מנת לעצב נרטיב מסויים. קבוצה של אנשים שעשתה את בצורה די מצחיקה היא בני ישראל הבריטיים. בני ישראל הבריטים זו קבוצה די מוזרה שניסתה להצדיק את היפרדות הכנסייה האנגליקנית מהותיקן במאה ה16 באמצעות הטענה שהבריטים הקדמונים הם למעשה צאצאיים ישירים של עשרת שבטי ישראל שנפוצו בגולה.

על פי בני ישראל הבריטיים, אבן הסקון עליה הוכתרו מלכי סקוטלנד אנגליה ובריטניה, היא האבן עליה נרדם יעקב כשחלם על המלאכים והסולם. בין נבואות החורבן של הנביא ירמיה הוא הספיק לעשות סיבוב באירלנד עם נסיכה עברית ששלטה באירים הקמונים והצאצאים שלה הם למעשה בית המלוכה הבריטי. ברכת מנשה ואפרים היא ניבוי של יחסי ארה"ב-בריטניה ושספר החוקים של אפלרד הגדול שמלך באנגליה במאה התשיעית הוא למעשה קטע מתוך ספר שמות.

קבוצה נוספת שתאלץ כנראה למצוא נחמה (שוב) במציאות אלטרנטיבית היא מילווקי באקס, שעונה שנייה ברצף חווה פציעה של הכוכב והסמל שלה, יאניס אנטטקומפו, שממש בסוף העונה הסדירה נפצע בהאמסטרינג במהלך מיותר והשאיר את הקבוצה שלו להתמודד עם יריבה עקשנית בסיבוב הראשון. ומילא זו הייתה הפציעה היחידה אצל הבאקס אז דיינו, אך במשחק הקודם הצטרפו לרשימת הפצועים גם דמיאן לילארד, שנפצע באכילס וייתכן מאוד שלא ישחק היום וכריס מידלטון שנפצע בקרסול.

השפעות הפציעות הללו ניכרו במשחק מספר 3 שהתרחש באינדיאנה, כשלמרות יום קליעה מחריד של אינדיאנה (43 אחוזים מהשדה ו26 אחוזים מהשלוש), והמשחק הכי טוב של כריס מידלטון העונה, עדיין אינדיאנה הייתה הקבוצה הדומניננטית לאורך המשחק שלבסוף גם ניצחה בהארכה.

האם הפייסרס מסוגלים להתמודד עם עמדת הפייבוריטית ולנצל את ייתרון הביתיות על מנת להגיע ל3-1 ממנו יהיה מאוד קשה לבאקס לחזור? (בטח לריברס ולהיסטוריה שהוא מביא איתו) , האם הבאקס החבולים יצליחו להחזיק את הראש מעל המים עד חזרה אפשרית של יאניס?. לא כדאי להחמיץ, יש חג מחר אז אין תירוצים.

דו"ח מצב: אצל אינדי מת'ורן בחוץ. אצל מילווקי כאמור כל הכוכבים פצועים כשלילארד ומידלטון כרגע בDTD ויאניס בחוץ

הימור: אינדיאנה ב7

4:30 – פיניקס סאנס (0) מול מיניסוטה טימברוולבס (3):

רבים מכירים את הסיפור על מלחמת טרויה. מלחמה אפית בין הטרויאנים והיוונים שהתרחשה בשנים 1184-1193 לפנה"ס. מלחמה שהתחילה בעקבות חטא של אהבה כשפאריס חטף את הלנה, והוכרע בעקבות תחבולה של סוס מעץ. להלן תקציר למי שלא מכיר

עובדה שהופתעתי לגלות שלא הרבה מכירים, היא שהמלחמה למעשה מעולם לא התרחשה. חפירות ארכיולוגיות באסיה הקטנה במיקום המשוער של טרויה לא מצאו שום עדות לעיר המפוארת שמתוארת בקאנון היווני, לא לקרב לא לסוס ולא בטיח.

עוד אירוע היסטורי שמעולם לא התרחש הוא החזרה של קבוצה מפיגור של 3-0 בפלייאוף של הNBA. משום מה אני סקפטי לגבי היכולת של פיניקס סאנס מודל 2024 להיות הראשונה שתשנה את ההיסטוריה הזו. אולי זה בגלל כל הדמיון הרב שיש בין פיניקס לאלמנטים הטראגיים שבמלחמת טרויה. קודם כל אני חושב שבראדלי ביל זכה ביושר בתואר, סוס טרויאני. דוראנט יכול גם בכיף להיחשב לפאריס, כשהוא חוטף קבוצות ומשאיר אחריו אדמה חרוכה (הנטס מוסרים שלום).

אבל בעיקר הסאנס נפלו לעקב האכילס של התרבות הארגונית היום בNBA, קבוצות הכוכבים. המחשבה שאם מספיק כוכבים יתאגדו להם בקבוצה מסויימת, כל שאר הכוכבים יסתדרו בשורה. הגנה?, ההגנה הכי טובה זה התקפה. התאמה מקצועית?, אין בעיה לשחק עם שלושה כדורים לא?. מה עם סגל משלים?, נצליח לקושש שחקני ראויים במחירי רצפה, מי לא ירצה לשחק בסופר-טים?. סימני ההאזהרה שהיו בעונה המדשדשת של הסאנס הפכו לסימני קריאה שכבר שלושה משחקים ברציפות הם לא מצליחים להתמודד עם הגודל של הוולבס שלוקחים 15 ריבאונדים יותר מהם, והאינטנסיביות של הגנת הפלייאוף של הוולבס שמשתקת את הסקוררים ההיסטוריים של הסאנס.

מיניסוטה יכולים להיות מרוצים. כנראה שאף אחד אולי חוץ מאנתוני אדוורדס לא האמין שהם ישלטו בסדרה בצורה כזו. בוודאי לא בהתחשב בפערי הניסיון בין שתי הקבוצות, בוודאי לא בהתחשב בכך שבעונה הסדירה הוולבס הפסידו את כל שלושת המשחקים שבהם שיחקו מול הסאנס.

ביחד עם ההפסד הצפוי של הלייקרס לדנבר, שגם הם הובילו עליהם 3-0, ולצד אי ההפעלה של הווירוורס לפלייאוף, בדיוק עשר שנים אחרי האליפות הראשונה של השושלת, אולי כל מה שנשאר לצפות בו בסדרה הזו זה את חילופי הדורות ועלייתם של האנטמנים והשג"אות.

דו"ח מצב: אצל מיניסוטה קייל אנדרסון בDTD, אצל פיניקס זה גרייסון אלן והחוזה החדש שבDTD

הימור: למען הבראקט שלי נהמר שהמטאטא ישאר בארון לעת עתה. פיניקס בעשר