סדרות הגמר הגדולות של כל הזמנים – 7 / עמיחי קטן

הסדרות שהעפילו לשלב הבא מהכתבה הרביעית בסדרה הן זו של הבולס נגד הג'אז ב-1998 שזכתה ל-103 מתוך 367 הקולות (28.07%) וזו של הלייקרס נגד הפיסטונס ב-1988 שזכתה ב-85 קולות (25.16%).

בשלב הראשון של הפרויקט, בכל כתבה יופיעו 9-10 סדרות גמר ובסיום סקר שבו תוכלו לבחור את המועדפות עליכם (אפשר לבחור אחת או יותר), כאשר 2 הראשונות מכל כתבה יעלו ל-16 האחרונות, ומשם יתחילו קרבות ראש בראש. על אף שהחלוקה נקבעה לפי הגרלה ולא לפי סדר כרונולוגי, סדר הסדרות בכל אחת מהכתבות יהיה כרונולוגי.

1962: בוסטון סלטיקס – לוס אנג'לס לייקרס (4- 3):

פיינלס MVP: לא היה.

משחק 1: אחרי רבע ראשון צמוד, הסלטיקס השתלטו על המשחק ברבע השני והשלישי, כשאחרי 3 רבעים הם החזיקו ביתרון 95- 74. הלייקרס, בהובלת אלג'ין ביילור שקלע 35 עם 17 ריבאונדים, הצליחו קצת לצמצם ברבע האחרון, והקבוצה הביתית ניצחה 122- 108 בסופו של דבר. סם ג'ונס הוביל 7 קלעים בדאבל-פיגרס אצל המנצחים עם 24 נקודות ו-11 ריבאונדים, ואילו ביל ראסל קלע 15 עם 28 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

משחק 2: בוסטון פתחו טוב והובילו 36- 30 בסיום הרבע הראשון, אבל קלעו 23 בלבד מול 43 של הלייקרס ברבע השני, והמחצית הסתיימה כשהאורחים ביתרון 73- 59. בוסטון חזרו לעניינים ברבע השלישי וסיימו אותו בפיגור 4 בלבד. עם זאת, הלייקרס הצליחו לשמור על היתרון ברבע האחרון ולהשיג את ניצחון החוץ 129- 122. ג'רי ווסט היה הקלעי המוביל עם 40 וביילור קלע 36 עם 12 ריבאונדים ו-5 אסיסטים אצל הלייקרס. בצד של בוסטון, טום היינסון קלע 27 וראסל רשם דאבל 23 עם 5 אסיסטים.

משחק 3: הסדרה עברה ללוס אנג'לס, ושוב היה זה רבע ראשון צמוד עם יתרון קל של בוסטון ואחריו השתלטות של הלייקרס על המשחק, אך כשהרבע השלישי הסתיים ביתרון 87- 78 של הלייקרס זה היה רחוק מלהיות גמור, בעיקר כשמדובר על העונה עם הכי הרבה נקודות בממוצע בתולדות הליגה. הסלטיקס הצליחו לקבוע שוויון 115 ולהשיג כדור אחרון, אבל ווסט חטף את הוצאת הכדור וקלע את סל הניצחון. ביילור הוביל את הלייקרס עם 39 נקודות ו-23 ריבאונדים כשווסט הוסיף 36, ואת סל הניצחון כאמור, ואילו את בוסטון הוביל ראסל עם 26 נקודות, 23 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

משחק 4: בפיגור 2- 1, בוסטון שלטו במשחק מההתחלה וסיימו את הרבע הראשון ביתרון 32- 20. הלייקרס ניסו לצמצם, אבל לא הצליחו להתקרב יותר מדי, והסלטיקס הצליחו להשיג את ניצחון החוץ שלהם בתוצאה 115- 103. ראסל שוב היה הסקורר המוביל של בוסטון עם 21 נקודות, יחד עם 22 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, ואילו אצל הלייקרס ביילור רשם 38, 14 ו-6 בזמן שווסט ירד ל-26.

משחק 5: 3 רבעים צמודים הסתיימו כשבוסטון ביתרון 99- 93 ובדרך לניצחון ביתי שיחזיר להם את היתרון בסדרה, אבל זה לא המצב אם תשאלו את ביילור. הפורוורד של הלייקרס קלע 61 נקודות במשחק והוביל מהפך של הלייקרס בדרך לניצחון 126- 121, כשמדובר בשיא פלייאוף שהחזיק במשך 24 שנים ושיא למשחק בודד בגמר עד היום. בסך הכל ביילור רשם 61 נקודות ב-22/46 מהשדה ו-17/19 מהקו, יחד עם 22 ריבאונדים, כשווסט הוסיף 26 נקודות. היינסון הוביל את בוסטון עם 30 ו-11 וראסל את סם ג'ונס קלעו 26 כל אחד, כשה-MVP מוסיף גם 29 ריבאונדים.

משחק 6: רבע שני טוב סידר ללייקרס יתרון 65- 57, אבל אז הגיע רבע שלישי שהם לא פגעו בו וקלעו 16 בלבד מול 34 של בוסטון, מה שאומר שהאורחים הובילו 91- 81 לקראת 12 הדקות הבאות. הקהל הביתי בוודאי קיווה לראות התעלות נוספת של ביילור, אבל הוא קיבל דווקא התעלות של סם ג'ונס שקלע 35 בדרך לניצחון 119- 105 שכופה משחק 7. ראסל הוסיף 19 נקודות, 24 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, כשבצד השני ווסט וביילור קלעו 34 כל אחד, במקרה של ביילור יחד עם 15 ריבאונדים.

משחק 7: רבע שני טוב סידר לבוסטון יתרון 6 במחצית, אבל הלייקרס עשו אותו דבר ברבע השלישי וקבעו שוויון 75 בסיומו. גם הרבע האחרון היה צמוד, והלייקרס קיבלו כדור אחרון בשוויון 100 עם 5 שניות לסיום. הסלטיקס שמרו היטב על ווסט וביילור, אבל השאירו פנוי לזריקת חצי מרחק את פרנק סלבי, גארד שנבחר לאולסטאר וקלע 14.7 נקודות למשחק באותה עונה. סלבי החטיא והמשחק הלך להארכה, שבה ביילור יצא בעבירות ובוסטון ניצחו 110- 107. ראסל הוביל את בוסטון עם 30 נקודות ו-40 ריבאונדים, כשביילור עם 41 ו-22 הוביל את הלייקרס ונעזר בווסט שקלע 35. בסך הכל בסדרה, ראסל סיים עם ממוצעים של 22.9 נקודות, 27 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים ב-54.3% מהשדה ו-74.2% מהקו. בצד השני, ביילור קלע 40.6 למשחק (284 בסך הכל בסדרה – הכי הרבה אי פעם) ב-43% מהשדה ו-82.8% מהקו, יחד עם 17.9 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים.

1976: בוסטון סלטיקס – פיניקס סאנס (4- 2):

פיינלס MVP: ג'ו ג'ו וויט.

משחק 1: ג'ון האבליצ'ק היה בספק למשחק בגלל פציעה ולא פתח בחמישייה, אבל עלה לפרקט אחרי 8 דקות ולא חזר לספסל. עם זאת, הכוכב של בוסטון היה הסנטר דייב קאונס שקלע 21 נקודות עם 25 ריבאונדים ו-10 אסיסטים וסייע לסלטיקס לשמור על יתרון קטן לאורך כל הדרך. ג'ו ג'ו וויט, שעמד על 1/4 מהשדה במחצית, התאאושש במחצית השנייה עם 8/11, ובסך הכל קלע 22 שסייעו לבוסטון לברוח ברבע האחרון ולהשיג ניצחון 98- 87.

משחק 2: בוסטון הובילו 46- 41 במחצית, ותוך דקות ספורות במחצית השנייה הם כבר הובילו 72- 43. פיניקס אמנם הצליחו לצמצם בעזרת משחק טוב של פול ווסטפהאל, הרכז שהגיע שנה קודם לכן מבוסטון ועתיד להיות המאמן הראשון של עומרי כספי בליגה, אבל בוסטון ניצחו 105- 90 ועלו ליתרון 2- 0 בסדרה. האבליצ'ק שוב עלה מהספסל, אבל זה לא מנע ממנו להוביל את קלעי בוסטון עם 23 נקודות.

משחק 3: המעבר לפיניקס סייע לקבוצה הביתית שפתחה פער דו-ספרתי ברבע השני שהגיע לשיא של 23 ברבע השלישי, כשבין לבין ריקי סוברס של פיניקס וקווין סטאקום של בוסטון רבו ביניהם והורחקו. הסלטיקס לא ויתרו על המשחק והצליחו לחתוך את הפער ל-3 בלבד בדקות הסיום, אבל אלווין אדאמס הרוקי הוביל ריצה של פיניקס וסייע לסאנס להשיג ניצחון 105- 98. אדאמס קלע 33 עם 14 ריבאונדים.

משחק 4: בסך הכל במשחק 4 נשרקו 64 עבירות, מהן 21 ב-10 הדקות הראשונות, ולמעשה היחיד מ-10 השחקנים שפתחו בחמישיות שלא נקלע לבעיית עבירות, כלומר סיים עם פחות מ-4 עבירות, הוא גאל הירד של פיניקס. הסאנס שמרו על יתרון קטן לאורך כל המשחק, וסל של סוברס העלה אותם ליתרון 4 בדקה האחרונה. בוסטון הצליחו לצמצם ל-2 ולהשיג את הכדור האחרון, אבל וויט החטיא זריקת שוויון פוטנציאלית מחצי מרחק. ווסטפהאל הוביל את הסאנס לניצחון 109- 107 עם 28 נקודות, 9 אסיסטים ו-3 חטיפות.

משחק 5: נדלג לדקה האחרונה, כשבוסטון ביתרון 94- 89. ווסטפהאל קיבל כדור לפוסט-אפ וקלע בניתור לאחור, וכמה שניות מאוחר יותר חטף כדור וסיים במתפרצת עם עבירה, מה ששלח את טום היינסון, הפעם בתפקיד המאמן של בוסטון, לקחת פסק זמן בשוויון 94, 39 שניות לסיום. וויט החטיא מחצי מרחק וקרטיס פרי סחט עבירה בריבאונד והלך לזרוק עונשין. הכדור הראשון המדויק השלים מהפך, אבל השני הלך החוצה, ובוסטון לקחו את פסק הזמן האחרון שלהם. הכדור הלך להאבליצ'ק שסחט עבירה, דייק בכדור הראשון, החטיא את השני ולקח את הריבאונד. האבליצ'ק גם לקח זריקה שהלכה החוצה, ופיניקס לקחו פסק זמן עם 3 שניות לסיום. הסאנס ניסו מסירה ארוכה שהלכה לאיבוד והכדור נחת אצל פול סילאס של בוסטון שמיהר לקחת פסק זמן שלא היה לו, אבל השופט לא ראה את זה לטענתו והמשחק הלך להארכה.

בוסטון עלו ליתרון 4 בהארכה, אבל פיניקס השוו 45 שניות לסיומה. קאונס החטיא מצד אחד, סוברס איבד בצד השני ובוסטון קיבלו כדור אחרון עם 5 שניות, ושוב האבליצ'ק החטיא בדרך להארכה שנייה. פיניקס עלו ליתרון נקודה, אבל קאונס וג'ו ג'ו וויט סידרו לבוסטון יתרון 3 עם 19 שניות לסיום, ופסק זמן אחרון של פיניקס. דיק ואן-ארסדייל קלע 2 מהירות ומיד ווסטהפאל חטף את הכדור שהגיע לפרי שהחטיא, לקח את הריבאונד וקלע בניסיון השני, ופיניקס ביתרון נקודה. שוב בוסטון הלכו להאבליצ'ק, והפעם הוא גם קלע כדי לקבוע יתרון 111- 110 ששלח את הקהל הביתי לפרוץ למגרש בהתלהבות, רק כדי לגלות שהמשחק עוד לא נגמר. השופט הלך למזכירות לסדר את השעון והותקף על ידי כמה מהאוהדים שפרצו לפרקט, אך כוחות המשטרה באו לסייע ודחקו את האוהדים הצידה. פיניקס לקחו פסק זמן שלא היה להם ונענשו בעבירה טכנית וזריקת עונשין מדויקת של וויט, אבל בתמורה הם קיבלו את האפשרות לתכנן מהלך ולהוציא כדור מהחצי. פרי הוציא את הכדור ומצא את הירד שהספיק לדייק עם הבאזר, להמם את הקהל שהיה מוכן שוב לפרוץ לפרקט ולקבוע הארכה שלישית. פיניקס הובילו ב-2, אבל בוסטון הגיבו עם ריצת 6- 0 ועלו אחרי זה ליתרון 6, חצי דקה לסיום. ווסטפהאל רץ את כל המגרש ושם 2 מהירות ובוסטון שברו את הלחץ על כל המגרש, אבל גלן מקדנולד לא הצליח להשתלט על הכדור ומסירה ארוכה של סוברס לווסטהפאל צמצמה ל-128- 126, 12 שניות לסיום. שוב לחץ על כל המגרש ופול ווסטפהאל קופץ על מסירה מסוכנת, אך הפעם הוא החמיץ במעט את החטיפה ובוסטון העבירו את מעט השניות שנותרו בדרך לניצחון. הפעם איש לא מנע מהקהל לפרוץ לפרקט. וויט הוביל את בוסטון עם 33 נקודות ו-9 אסיסטים.

משחק 6: משחק 6 התאפיין בשליטה של בוסטון בריבאונד שם הם ניצחו 53- 39, ואת הרבע השלישי הם סיימו ביתרון קטן של 57- 56, אבל אחוזי הקליעה שלהם עלו ברבע האחרון והם הצליחו לייצר מעין בריחה קטנה בדרך לניצחון 87- 80 שסגר את הסדרה, כשמי שהוביל את הקלעים הפעם היה דווקא צ'ארלי סקוט עם 25 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 חטיפות. בסך הכל בסדרה, וויט זכה ב-MVP עם 21.7 נקודות, 5.8 אסיסטים ו-1.5 חטיפות ב-43.9% מהשדה ו-87.8% מהקו כשקאונס לעומתו סיים עם 20.5 נקודות, 16.3 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו-1.2 חטיפות ב-52.1% מהשדה ו-71.9% מהקו.

1979: סיאטל סופרסוניקס – וושינגטון בולטס (4- 1):

פיינלס MVP: דניס ג'ונסון.

משחק 1: וושינגטון שלטו במשחק והובילו כבר ב-18 במהלך הרבע האחרון, אבל סיאטל יצאו בקאמבק שסגר את כל הפער וקבעו שוויון 97 בשניות הסיום. הכדור האחרון הלך אל לארי רייט של הבולטס שנחסם על ידי דניס ג'ונסון, אבל נשרקה עבירה שהעניקה לו 3 זריקות עונשין, על פי הכלל שהיה אז שהימצאות מעבר לתחום העבירות הקבוצתיות מוסיפה עוד זריקת עונשין אחת. רייט קלע 2/3 מהקו והגיע ל-26 נקודות מהספסל, וזה הספיק לבולטס כדי לנצח 99- 97.

משחק 2: אלווין הייז קלע 11 נקודות ברבע הראשון והבולטס השיגו יתרון 52- 49 במחצית, אבל האורחים מסיאטל עצרו את וושינגטון על 30 נקודות בלבד במחצית השנייה וניצחו 24- 16 את הרבע האחרון כדי להגדיל את הפער ולהשיג ניצחון 92- 82 ושוויון 1 בסדרה. גאס וויליאמס הוביל את הסופרסוניקס עם 23 נקודות ודניס ג'ונסון קלע 20 עם 6 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות.

משחק 3: גאס וויליאמס המשיך להיות הסקורר שמוביל את סיאטל, שהפעם הובילו לכל אורך המשחק והגיעו ליתרון 81- 66 בסיום הרבע השלישי. הבולטס הצליחו קצת לצמצם ברבע האחרון, והתוצאה הסופית הייתה 105- 95 לסיאטל עלו ל-2- 1 בסדרה. גאס וויליאמס הפעם קלע 31, ג'ק סיקמה קלע 21 עם 17 ריבאונדים וג'ונסון קלע 17 עם 9 ריבאונדים ואסיסטים.

משחק 4: סיאטל שלטו ברוב המשחק, אבל וושינגטון הצליחו לייצר ריצות בשלבים מכריעים ולשמור על משחק צמוד, כולל ריצה ברבע האחרון שסייעה להם לקבוע שוויון 104 והארכה. גם בהארכה סיאטל היו אלה שהובילו, ובסופו של דבר קווין גריבי נחסם על ידי דניס ג'ונסון בשניות הסיום של ההארכה של משחק 4 וסיאטל השיגו ניצחון 114- 112 שהעלה אותם ל-3- 1 בסדרה. גאס וויליאמס קלע 36 וג'ונסון קלע 32 עם 10 ריבאונדים ו-4 חסימות, כולל האחת המנצחת כאמור.

משחק 5: וושינגטון פתחו מעולה ועלו ליתרון 30- 19 בסיום הרבע הראשון כשהייז קלע 20 במחצית הראשונה, אבל בהמשך גריבי וטום הנדרסון נפצעו אצל הבולטס והם לא הצליחו להתמודד עם החסרונות בקו האחורי, כך שסיאטל הצליחו להשלים את המהפך במשחק ולסגור את הסדרה עם ניצחון 97- 93. וויליאמס וג'ונסון שוב הובילו את הקלעים, הפעם עם 23 ו-21 בהתאמה. בסך הכל בסדרה, דניס ג'ונסון היה ה-MVP עם 22.6 נקודות, 6 ריבאונדים ואסיסטים, 1.8 חטיפות ו-2.2 חסימות ב-45.9% מהשדה ו-71.9% מהקו, ולעומתו גאס וויליאמס היה עם 29 נקודות, 3.6 ריבאונדים ואסיסטים, חטיפה ו-0.6 חסימות ב-50% מהשדה ו-63.3% מהקו.

1982: לוס אנג'לס לייקרס – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (4- 2):

פיינלס MVP: מג'יק ג'ונסון.

משחק 1: הסיקסרס הפעם היו עם יתרון הביתיות, ולאורך 2 וחצי רבעים הם ניצלו אותו היטב בדרך ליתרון שיא של 83- 68, אבל משם הלייקרס השתלטו לחלוטין על העניינים וב-11 הדקות הבאות הם רצו 40- 9, מה שאומר שהם עלו ליתרון 108- 92. פילדלפיה הצליחו קצת לצמצם בדקות האחרונות, אך הלייקרס השיגו ניצחון חוץ 124- 117. נורם ניקסון וג'מאל ווילקס הובילו את הלייקרס עם 24 כל אחד, בזמן שכל 7 השחקנים ששיתף פט ריילי קלעו בספרות כפולות.

משחק 2: פילדלפיה שלטו בריבאונד במשחק 2 וניצחו את המאבק הזה 52- 39, בעיקר ד"ר ג'יי שנשמר על ידי מג'יק ג'ונסון וסיים עם 24 נקודות ו-14 ריבאונדים, והסיקסרס הובילו ב-8 בסיום הרבע הראשון ומשם לא הביטו לאחור. הפעם לכל אחת מהקבוצות היו 6 קלעים בדאבל-פיגרס, ולפילי היה ספסל עמוק יותר שסייע להם לתת יותר מנוחה לשחקנים הבכירים שנשארו רעננים יותר ברבע האחרון בדרך לניצחון 110- 94.

משחק 3: הסדרה עברה ללוס אנג'לס והלייקרס פתחו פער דו-ספרתי כבר ברבע הראשון, והוא גדל עוד ברבע השלישי ועבר את ה-20. אנדרו טוני קלע אמנם 36 עבור הסיקסרס, אבל הרבע האחרון שיפר את המספרים ההתקפיים של כל המעורבים כשכל קבוצה קלעה בו 38 נקודות. ניקסון הוביל את הלייקרס עם 29 וקארים רשם 22, 9 ו-8, והלייקרס השיגו ניצחון 129- 108 די נוח שהעלה אותם ליתרון 2- 1 בסדרה.

משחק 4: הלייקרס שוב פתחו פער דו-ספרתי ברבע הראשון שדי נשמר לאורך כל המשחק, על אף שהפעם ההפרש לא הגיע למחוזות ה-20 ומעלה. שוב טוני הוביל את פילדלפיה, הפעם עם 28 נקודות ו-11 אסיסטים, אבל מג'יק רשם 24, 8 ו-7, ווילקס קלע 24, קארים קלע 22 עם 11 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות וחסימות, והלייקרס שמרו על היתרון בדרך לניצחון 111- 101.

משחק 5: הסדרה חזרה לפילדלפיה ומחצית ראשונה צמודה ביותר הסתיימה בשוויון 54. הסיקסרס לקחו את השליטה ברבע השלישי וסיימו אותו ביתרון 91- 81, אבל זה היה רק קדימון לרבע אחרון שבו פילי קלעו 44 נקודות לעומת 21 בלבד של הלייקרס, והנחילו להם את מה שהיה אז הפסד הפלייאוף הגדול ביותר שלהם. בסיום, טוני שוב היה הקלעי המוביל עם 31 נקודות ו-8 אסיסטים, ד"ר ג'יי קלע 23 עם 12 ריבאונדים, ופילדלפיה ניצחו 135- 102.

משחק 6: בחזרה ל-LA, הלייקרס שוב היו עדיפים וסיימו את המחצית הראשונה ביתרון 66- 57. הפעם פילדלפיה לא ויתרו והצליחו לצמצם את ההפרש לנקודה בלבד בכמה הזדמנויות, אך לא יכלו להשלים את המהפך. הלייקרס הגדילו את הפער ל-11 בתחילת הרבע האחרון, ושוב פילי צמצמו, הפעם לפיגור 3 בלבד, אך הריצה האחרונה של הלייקרס השלימה ניצחון 114- 104 כשווילקס הוא הקלעי המוביל שלהם עם 27 ומג'יק רושם טריפל 13. בסך הכל בסדרה, מג'יק זכה ב-MVP עם 16.2 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-2.5 חטיפות ב-53.3% מהשדה ו-84.6% מהקו, כשכל שחקני החמישייה של הלייקרס קלעו יותר מ-16 נקודות, אך גם פחות מ-20.

1983: פילדלפיה סבנטי סיקסרס – לוס אנג'לס לייקרס (4- 0):

פיינלס MVP: מוזס מאלון.

משחק 1: שוב הסיקסרס הגיעו עם יתרון ביתיות לגמר נגד הלייקרס, אך הפעם גם מחוזקים ב-MVP מוזס מאלון שהוביל אותם ליתרון 30- 20 בסיום הרבע הראשון, אם כי הלייקרס הגיבו ברבע שני שהשלים מהפך וקבע 57- 54 לאורחים בהפסקה. מאלון שלט במאבקי הצבע עם קארים, בעיקר בניצחון 18- 4 במאבק הריבאונד האישי ביניהם, ובמחצית השנייה פילי לקחו את היתרון ושמרו עליו בטוח בדקות ההכרעה בדרך לניצחון 113- 107. מאלון קלע 27 עם 18 ריבאונדים ו-3 חסימות, אנדרו טוני קלע 25 וד"ר ג'יי קלע 20 עם 10 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-5 חסימות.

משחק 2: הלייקרס שוב סידרו לעצמם יתרון קטן במחצית הראשונה, והפעם הם הובילו 55- 51 בהפסקה, אבל שוב פילדלפיה השתלטו על המשחק במחצית השנייה. הפעם זה היה אפילו קיצוני יותר כשהלייקרס קלעו 38 נקודות בלבד בחצי השני, והסיקסרס ברחו ליתרון דו-ספרתי בדרך לניצחון 103- 93. מאלון שוב הוביל את קלעי פילדלפיה עם 24 ו-12.

משחק 3: הסדרה עברה ללוס אנג'לס והלייקרס ניצלו את זה כדי לעלות ליתרון 11 בסיום הרבע הראשון, אבל פילי חזרו אט אט למשחק ובסיום הרבע השלישי זה כבר היה שוויון 72. פילדלפיה המשיכו במומנטום ברבע האחרון, כשהם קלעו 39 נקודות ברבע האחרון מול 22 בלבד של הלייקרס, כך שדווקא המשחק הזה הפך לניצחון בהפרש הגדול ביותר בסדרה. מאלון קלע 28 עם 19 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות.

משחק 4: הלייקרס שוב הצליחו לייצר בריחה ויתרון דו-ספרתי, הפעם ברבע שני של 39 נקודות שהעניק להם יתרון 65- 51, אבל שוב פילדלפיה חזרו למשחק, הפעם בעיקר ברבע האחרון, וקבעו שוויון 106 עם 2 דקות לסיום. מג'יק סחט עבירה והלך לקו, משם הוא עמד על 10/10, אך הפעם החטיא את אחד הכדורים והלייקרס הובילו רק בנקודה. אחרי איבוד של פילי והחטאת סקיי-הוק של קארים, פילדלפיה יצאו להתקפת מעבר שהסתיימה בסל ועבירה של הדוקטור. קארים סחט עבירה ודייק ב-1/2 גם הוא, ובצד השני ארווינג קלע מחצי מרחק והעלה את פילי ליתרון 3. מייקל קופר ומג'יק החטיאו שלשות, קארים איבד כדור, ופילדלפיה ניצחו 115- 108 בדרך לסוויפ. מאלון סיים את המשחק עם 24 נקודות, 23 ריבאונדים ו-3 חסימות. בסך הכל בסדרה, מאלון זכה ב-MVP עם 25.8 נקודות, 18 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-1.5 חטיפות וחסימות ב-50.7% מהשדה ו-66% מהקו.

2009: לוס אנג'לס לייקרס – אורלנדו מג'יק (4- 1):

פיינלס MVP: קובי ברייאנט.

משחק 1: אחרי רבע וקצת צמודים, כשאורלנדו ביתרון 33- 28, הלייקרס יצאו לריצת 10- 0 שהעניקה להם את היתרון שעמד במחצית על 53- 43. את הרבע השלישי הם סגרו בריצת 25- 10 נוספת שכבר הגדילה את הפער מעל ל-20 והבטיחה ניצחון קל לקבוצה הביתית. בסיום התוצאה הייתה 100- 75 כשקובי ברייאנט מוביל את הלייקרס עם 40 נקודות, 8 ריבאונדים ואסיסטים ו-2 חטיפות וחסימות, בזמן שאורלנדו כקבוצה עמדו על 23/77 מהשדה (29.9%) ודוויט הווארד על 12 נקודות ב-1/6 מהשדה ו-10/16 מהקו.

משחק 2: רבע שני שבו רשארד לואיס קלע 18 מתוך 20 הנקודות של אורלנדו השאיר אותם בתמונה, וברבע השלישי היה זה היידו טורקוגלו שקלע 14 והוביל אותם ליתרון 65- 63. הרבע האחרון היה מאוד צמוד כשהיתרון החליף צד 6 פעמים ועוד 7 פעמים הקבוצות הגיעו לשוויון, והשוויון האחרון ברבע היה כשפאו גאסול קבע שוויון 88, חצי דקה לסיום. קורטני לי חדר לסל והחטיא ליי-אפ והלייקרס קיבלו כדור אחרון שהלך לקובי שנחסם על ידי טורקוגלו, ואורלנדו קיבלו 0.6 שניות לנסות להשיג ניצחון. טורקוגלו הרים את לי לאלי-הופ, אבל הוא החטיא ליי-אפ פנוי ויש הארכה. ריצת 7- 0 של הלייקרס בהארכה העניקה להם יתרון עליו הם הצליחו לשמור מהקו, ובסיום הלייקרס עולים ל-2- 0 בסדרה עם ניצחון 101- 96. קובי קלע 29 עם 8 אסיסטים וגאסול קלע 24 עם 10 ריבאונדים אצל הלייקרס, בעוד אצל אורלנדו לואיס קלע 34.

משחק 3: המעבר לאורלנדו עזר מאוד לקליעה של הקבוצה הביתית שעמדה על 29.9% מהשדה במשחק 1 ו-41.8% במשחק 2, כשבמשחק 3 המג'יק השתדרגו ל-62.5% מהשדה. רבע שני טוב של אורלנדו העניק להם יתרון 59- 54 במחצית, אבל הלייקרס נשארו צמודים וגאסול קבע שוויון 92 כשנותרו 2:41 דקות לסיום. אורלנדו שוב השתלטו על העניינים ועלו ליתרון 4 עם 24 שניות לסיום, והלייקרס החטיאו כמה שלשות כשרק אחרי 4 ריבאונדים בהתקפה קובי הצליח לשים 2 נקודות ולצמצם ל-2, אבל לואיס דייק מהקו וקבע 108- 104 לאורלנדו בסיום. לואיס והווארד קלעו 21 כל אחד לאורלנדו, כשהסנטר הוסיף 14 ריבאונדים ו-2 חסימות, ואילו אצל הלייקרס קובי קלע 31 עם 8 אסיסטים, אבל החטיא כמה זריקות עונשין קריטיות ועמד על 5/10 מהקו.

משחק 4: אורלנדו המשיכו את המומנטום מהמשחק הקודם וסיימו את המחצית ביתרון 49- 37 כשטורקוגלו עם 15 נקודות במחצית והווארד הספיק לרשום 11 ריבאונדים ו-3 חסימות ברבע הראשון לבדו. עם זאת, הלייקרס הונהגו ברבע השלישי על ידי טרבור אריזה שקלע 13, יחד עם 8 נקודות ו-4 אסיסטים ברבע של ברייאנט, ורבע של 30- 14 העניק ללייקרס יתרון 4. הרבע האחרון שוב היה בשליטה של אורלנדו, וטורקוגלו העלה אותם ליתרון 5, דקה וחצי לסיום. גאסול נחסם על ידי הווארד שקבע שיא לגמר של 9 חסימות, לואיס החטיא, וקובי מצא את גאסול שצמצם ל-3. המג'יק הלכו להווארד שנשלח לקו עם 10 שניות לסיום, אך הוא החטיא פעמיים והשאיר ללייקרס סיכוי, אותו דרק פישר ניצל כדי לקבוע שוויון בשלשה. מייקל פיטרוס הספיק לקבל זריקה אחרונה שהלכה החוצה, ויש הארכה. דקה לסיום תוספת הזמן, כל אחת מהקבוצות קלעה 4 בלבד, ואז קובי קיבל שמירה כפולה, מרפק לג'אמיר נלסון בתוספת פלופ של הרכז של אורלנדו, ודרק פישר פנוי לשלשה מדויקת שנכנסה. אורלנדו איבדו כדור וגאסול סיים במתפרצת, ואחר כך הוסיף עוד כמה נקודות למאזן האישי. הלייקרס ניצחו 99- 91 כשקובי עם 32, 7 ו-8, גאסול עם 16 ו-10 ואריזה עם 13 הנקודות ברבע השלישי, עוד שלשה ברבע האחרון וזהו.

משחק 5: משחק 5 כבר הלך קל יותר ללייקרס כשאריזה קלע 11 נקודות ברבע השני והוביל את הלייקרס ליתרון 10 במחצית, עליו הם לא התקשו לשמור בהמשך. בסיום הלייקרס ניצחו 99- 86 והשיגו ניצחון 4- 1 בסדרה כשקובי הוביל את הקלעים עם 30 נקודות. בסך הכל בסדרה, קובי ברייאנט זכה ב-MVP של הגמר, לראשונה בקריירה, כשהוא עמד על 32.4 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 7.4 אסיסטים ו-1.4 חטיפות וחסימות ב-43% מהשדה, 36% לשלוש ו-84.1% מהקו.

2011: דאלאס מאבריקס – מיאמי היט (4- 2):

פיינלס MVP: דירק נוביצקי.

משחק 1: מחצית ראשונה צמודה הסתיימה ביתרון 44- 43 של האורחים מדאלאס, אבל לברון עמד על 3/3 ל-3 ברבע מספר 3 והוביל את מיאמי ליתרון, וברבע האחרון היה זה דווין וויד שקלע 7 עם 3 אסיסטים וההיט עלו ליתרון דו-ספרתי בדקות הסיום, לפני ששלשה של ג'ייסון קיד קבעה 92- 84 למיאמי בסיום. לברון הוביל את מיאמי עם 24 נקודות ו-9 ריבאונדים, וויד רשם 22, 10 ו-6 עם 2 חסימות וכריס בוש קלע 19 עם 9 ריבאונדים, בעוד שאת דאלאס הוביל דירק נוביצקי עם 27 נקודות ו-8 ריבאונדים ב-7/18 מהשדה ו-12/12 מהקו.

משחק 2: משחק 2 הלך לאותו כיוון, כשהפעם המחצית הראשונה הסתיימה בשוויון 51, וריצת 13- 0 של מיאמי הגיעה לשיא בשלשה של וויד שהעלתה אותם ליתרון 88- 73, 7:14 לסיום, ואותו ל-36 נקודות. מאז, דאלאס יצאו לריצת 20- 2 ושלשה של נוביצקי קבעה 93- 90 לדאלאס, 26.7 שניות לסיום. אריק ספולסטרה לקח את פסק הזמן הרביעי שלו ב-7 הדקות האחרונות, והאחרון שנשאר למיאמי, ולברון מצא את מריו צ'אלמרס לשלשה שקבעה שוויון, אבל הכדור האחרון הלך לנוביצקי שלקח את בוש לסל וסיים בליי-אפ. וויד הספיק לייצר זריקה מהחצי שהלכה החוצה, ודאלאס ניצחו 95- 93. נוביצקי קלע 24, כולל 9 האחרונות של דאלאס וסל הניצחון, והוסיף 11 ריבאונדים, ואילו אצל מיאמי וויד קלע 36 עם 6 אסיסטים ו-3 חטיפות.

משחק 3: הסדרה עברה לדאלאס, אבל וויד ולברון קלעו 8 כל אחד ברבע הראשון והובילו את מיאמי ליתרון 29- 22 בסיום הרבע. ההיט החזיקו ביתרון דו-ספרתי בכמה הזדמנויות ברבע השני והשלישי, אך דאלאס רצו 15- 2 ברבע השלישי כדי לקבוע שוויון והרבע הסתיים ביתרון 67- 64 של מיאמי. ג'יי ג'יי בראה קבע שוויון בשלב מוקדם של הרבע האחרון, אבל וויד הוביל את הריצה הבאה של מיאמי שהביאה אותם ליתרון 7, לפני שנוביצקי הוביל ריצה נוספת וקבע שוויון 84. וויד ונוביצקי הוסיפו עוד 2 נקודות לכל צד, ואחרי החטאות של לברון וג'ייסון טרי הגיע בוש עם סל היתרון של ההיט. הפעם נוביצקי לא הצליח בקלאץ' כשאיבוד כדור שלו אפשר למיאמי להוריד את השעון עד לשניות האחרונות, והזריקה שלו עם הבאזר הלכה החוצה. בסיום – 88- 86 למיאמי שמחזירים את היתרון בסדרה. וויד קלע 29 עם 11 ריבאונדים, בוש קלע 18 ואת סל הניצחון ולברון קלע 17 עם 9 אסיסטים, ואילו אצל דאלאס נוביצקי קלע 34 עם 11 ריבאונדים.

משחק 4: ריק קרלייל העלה את בראה בחמישייה במקומו של דשון סטיבנסון, ונוביצקי פתח עם 6 הנקודות הראשונות במשחק ב-3/3 מהשדה, אבל קלע רק זריקה אחת מתוך ה-11 הבאות שלו מהשדה. עם זאת, גם מיאמי נתקלו בקשיים התקפיים כשרק שני שחקנים שלהם הגיעו לספרות כפולות בטור הנקודות – וויד ובוש. המשחק שוב היה צמוד עם יתרון קל של ההיט, אבל ריצת 9- 0 של דאלאס העלתה אותם ליתרון 82- 78 בתוך 2 הדקות האחרונות. בוש הגיב עם 2/2 מהקו ואחרי החטאות של דאלאס וויד היה יכול להשוות מהקו, אבל דייק רק פעם אחת. נוביצקי קיבל את הכדור וסיים בליי-אפ שהעלה את המאבס ליתרון 3, וויד הגיב עם 2 וטרי דייק פעמיים מהקו, והכדור האחרון הלך למייק מילר, היחיד במיאמי שקלע שלשות באותו משחק (2/5 שלו לעומת 0/9 של היתר), אך הפעם הוא החטיא ודאלאס השוו את הסדרה עם ניצחון 86- 83. נוביצקי קלע 21 ב-6/19 מהשדה עם 11 ריבאונדים, טרי קלע 17 עם 3 חטיפות, מריון קלע 16 וטייסון צ'נדלר קלע 13 עם 16 ריבאונדים, 9 מהם בהתקפה, ככה שגם משחק של 0 נקודות של קיד לא מנע מדאלאס ניצחון. בצד השני, וויד קלע 32, בוש קלע 24 ולברון רשם 8, 9 ו-7 ב-3/11 מהשדה.

משחק 5: אחרי סדרה של סקור נמוך ב-4 המשחקים הראשונים, הפעם כל מטאטא ירה, בעיקר אצל דאלאס. טייסון צ'נדלר קלע 9 נקודות ברבע הראשון, נוביצקי קלע 10 ברבע השני וברבע השלישי היה זה בראה עם 8 נקודות, כך שהמאבס הובילו 84- 79 בסיום הרבע השלישי. וויד קלע 10 ויודוניס האסלם קלע 8 נוספות ברבע האחרון, אבל נוביצקי וטרי קלעו 8 כל אחד ודאגו לכך שדאלאס ישמרו על היתרון. עם כל זה, הסיבה המרכזית לניצחון של המאבס הייתה 13/19 מחוץ לקשת, כולל 4/5 ברבע האחרון, ובהן השלשה של טרי שקבעה שוויון 100, שלשה של קיד שהגדילה את הפער ל-5 ושלשה של טרי שסגרה עניין. בסיום, 112- 103 לקבוצה הביתית אותה הוביל נוביצקי עם 29 נקודות, כשטרי קלע 21 עם 6 אסיסטים ובראה הוסיף 17 ו-5 אסיסטים. אצל מיאמי, וויד קלע 23 עם 8 אסיסטים, בוש קלע 19 עם 10 ריבאונדים ולברון רשם 17, 10 ו-10 ב-8/19 מהשדה.

משחק 6: בחזרה למיאמי, נוביצקי נקלע למחצית ראשונה חלשה של 3 נקודות ב-1/12 מהשדה, אבל טרי הוביל את דאלאס ליתרון 2 בהפסקה עם 19 נקודות בחצי הראשון. במחצית השנייה הכל כבר השתחרר לדאלאס, כולל נוביצקי שקלע 8 ברבע השלישי ו-10 ברביעי ובאזר ביטר של איאן מהימני שסגר את הרבע השלישי. דאלאס פתחו פער דו-ספרתי בדקות האחרונות וניצחו 105- 95 בדרך לאליפות. טרי הוביל את דאלאס הפעם עם 27 נקודות ונוביצקי קלע 21 עם 11 ריבאונדים. בסך הכל בסדרה, נוביצקי נבחר ל-MVP עם 26 נקודות ו-9.7 ריבאונדים ב-41.6% מהשדה, 36.8% לשלוש ו-97.8% מהקו (45/46).

2013: מיאמי היט – סאן-אנטוניו ספרס (4- 3).

פיינלס MVP: לברון ג'יימס.

משחק 1: הספרס עלו ליתרון 9- 2 מהיר, אבל בהמשך מיאמי הובילו ברוב המשחק, אם כי בהפרש שיא של 9 בלבד. הספרס היו טובים יותר ברבע האחרון ועלו כבר ליתרון 7, אבל לברון וריי אלן צמצמו את הפער ל-2 בלבד, חצי דקה לסיום. טוני פארקר הוריד שעון והסתבך, אבל הצליח לייצר זריקה שנכנסה וקבע 92- 88 לסאן-אנטוניו עם שניות בודדות לסיום, בהן וויד עוד הספיק להחטיא. פארקר קלע 21 עם 6 אסיסטים ודאנקן קלע 20 עם 14 ריבאונדים ו-3 חסימות למנצחים, ואילו לברון הוביל את מיאמי עם 18, 18 ו-10.

משחק 2: שתי הקבוצות קלעו שלשות באחוזים מאוד גבוהים במשחק 2 – מיאמי עם 10/19 והספרס עם 10/20, אבל ההיט הצליחו טוב יותר להגביל את כוכבי היריבה בצבע כשדאנקן סיים עם 3/13, פארקר עם 4/12 ומאנו ג'ינובלי עם 2/6 מהשדה, ואילו לברון הגיע ל-17, 8 ו-7 שלו ב-7/17 מהשדה. דווקא מריו צ'אלמרס היה הקלעי המוביל של הבריחה של ההיט, והוא גם סיים כקלעי המוביל של המשחק עם 19 נקודות כשמיאמי ניצחו 103- 84.

משחק 3: דני גרין וגארי ניל היו שני הקלעים המובילים במשחק עם 27 ב-7/9 לשלוש ו-24 ב-6/10 בהתאמה, ומשחק שהיה כולו בשליטה של הספרס הפך במחצית השנייה, ובעיקר ברבע האחרון, לתבוסה צורבת עבור מיאמי. המחצית הסתיימה ביתרון 50- 44 של סאן-אנטוניו, הרבע השלישי כבר הגדיל את הפער ל-78- 63, ובסיום זה היה 113- 77 לטובת הקבוצה הביתית.

משחק 4: המחצית הראשונה הצמודה הסתיימה בשוויון 49, אבל במחצית השנייה היה זה תורם של האורחים ממיאמי לייצר בריחה הפעם, ומדובר בעיקר על הרבע האחרון שבו הספרס קלעו 17 נקודות ב-5/15 מהשדה לעומת 19 של דווין וויד ולברון לבדם. בסיום, מיאמי ניצחו 109- 93 בעזרת 33 נקודות ו-11 ריבאונדים של לברון ו-32 עם 6 חטיפות של וויד.

משחק 5: גרג פופוביץ' החליט ללכת על הרכב נמוך והכניס לחמישייה את מאנו במקום טיאגו ספליטר שעלה לפרקט לראשונה כשהספרס כבר הובילו 27- 17. ריצת 12- 0 של מיאמי ברבע השני צמצמה את הפער מ-17 ל-5 ו-8 רצופות של ההיט בתחילת הרבע השלישי צמצמו לנקודה בלבד את הפער, אבל הספרס שמרו על היתרון וריצת 19- 1 של הקבוצה הביתית לסגור את השלישי ולפתוח את הרבע הרביעי כבר סגרה עניין, בדרך לניצחון 114- 104. פארקר קלע 26 עם 5 אסיסטים, גרין קלע 24 עם 3 חסימות, ג'ינובלי קלע 24 עם 10 אסיסטים, דאנקן קלע 17 עם 12 ריבאונדים וקוואי לנארד קלע 16 עם 8 ריבאונדים ו-3 חטיפות.

משחק 6: המחצית הראשונה הייתה מופע פרטי של דאנקן שעמד בהפסקה על 25 נקודות ב-11/13 מהשדה עם 8 ריבאונדים, והאורחים מטקסס הובילו במחצית 50- 44. ההיט חזרו מפיגור שיא של 13, כשלברון קלע 16 ברבע האחרון, וריצת 8- 0 שלהם החזירה להם את היתרון. פארקר קלע 5 רצופות וג'ינובלי הוסיף 3/4 מהקו, והספרס עלו ליתרון 94- 89 חצי דקה לסיום. לברון החטיא שלשה וקלע בניסיון השני אחרי ריבאונד התקפה של מייק מילר, קוואי דייק רק פעם אחת מהקו, ושוב לברון החטיא והריבאונד הלך למיאמי, כשהפעם בוש מסר לאלן לשלשה שקבעה שוויון 95. פארקר הספיק עוד להחטיא בשנייה האחרונה, והמשחק הלך להארכה. הספרס הובילו ב-3 לפני שאלן ולברון הפכו את התוצאה, ואז הספרס הספיקו להחמיץ 5 הזדמנויות למהפך לפני שאלן קלע 2 מהקו, ובשנייה האחרונה בוש חסם את השלשה של גרין. בסיום, מיאמי ניצחו 103- 100 כשלברון עם 32, 10 ו-11, ואילו דאנקן בצד השני עם 30 נקודות ו-17 ריבאונדים.

משחק 7: משחק 7 היה בעיקר משחק של הכוכבים. רק במחצית הראשונה, לברון קלע 15, וויד 14, דאנקן 13 ופארקר 10 כששיין באטייה עם 3/3 לשלוש. ברבע השלישי קוואי הוביל את הספרס כשלברון הוסיף עוד 13 למאזנו, ואחרי 3 רבעים ההיט הובילו 72- 71. מיאמי כבר עלו ליתרון 6 ברבע האחרון, אבל הספרס נשארו קרובים ושלשה של קוואי הורידה ל-2 בלבד, 2 דקות לסיום. צ'אלמרס, בוש, וויד ובאטייה החטיאו ואיבדו בצד אחד, ואילו קוואי, דאנקן וג'ינובלי עשו אותו דבר בצד השני, ודווקא לברון קלע את הנקודות שסגרו את המשחק בדרך ל-95- 88 של מיאמי. לברון קלע 37 עם 12 ריבאונדים כשוויד הוסיף 23 ו-10, ואילו אצל הספרס דאנקן קלע 24 עם 12 ריבאונדים וקוואי רשם 19 ו-16. בסך הכל בסדרה, לברון זכה ב-MVP עם 25.3 נקודות, 10.9 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים ו-2.3 חטיפות ב-44.7% מהשדה, 35.3% לשלוש ו-79.5% מהקו.

2022: גולדן סטייט ווריורס – בוסטון סלטיקס (4- 2):

פיינלס MVP: סטף קרי.

משחק 1: סטף קרי אותת על כוונותיו בסדרה עם 6 שלשות כבר ברבע הראשון שלה והוביל את הווריורס ליתרון 32- 28 בסיומו, אבל במחצית היו אלה בוסטון שהובילו 56- 54. גולדן סטייט הגיבו עם ריצת רבע שלישי שהעלתה אותם ליתרון שיא של 15 ו-12 בסיום הרבע, כשהפעם אנדרו וויגינס קלע 12 ברבע, אך בוסטון קלעו 40 נקודות ב-9/12 לשלוש ברבע האחרון מול 16 של הווריורס והשלימו קאמבק יוצא דופן בדרך לניצחון 120- 108. אל הורפורד הוביל את קלעי בוסטון עם 26 נקודות, 11 מהן ברבע האחרון, ג'יילן בראון קלע 10 מתוך ה-24 שלו ברבע האחרון ודריק וויט קלע 21, בעוד שאצל גולדן סטייט סטף סיים עם 34 נקודות.

משחק 2: שוב קיבלנו מחצית ראשונה צמודה, כשהפעם ג'ייסון טייטום קלע 21 במחצית אחרי משחק 1 של 3/17 מהשדה, אבל הווריורס הובילו ב-2 במחצית הפעם. שוב קיבלנו בריחה של גולדן סטייט ברבע השלישי, הפעם עם 14 נקודות של סטף ברבע, אבל הפעם 2 שלשות של ג'ורדן פול סגרו את הרבע כשגולדן סטייט ביתרון 87- 64 שלא השאיר לבוסטון סיכוי לקאמבק נוסף. בסיום, 29 נקודות של סטף ו-17 של פול הובילו את הווריורס לניצחון 107- 88.

משחק 3: הפעם בוסטון פתחו חזק ועלו ליתרון 15 כבר ברבע הראשון, בו בראון קלע 17 נקודות. קליי תומפסון נכנס לעניינים ברבע השני בו הוא קלע 10, ועל אף שבוסטון עדיין הובילו ב-12 במחצית, זו הייתה הקדמה לרבע שלישי שבו גולדן סטייט חתכו את כל הפער כשהספלאש בראדרס קלעו יחד 25 – סטף עם 15 וקליי עם עוד 10 – והם השלימו מהפך לפני שסטף ירד לנוח ובוסטון סגרו את הרבע ביתרון 4. בדומה למשחק הראשון, גם הפעם קיבלנו רבע אחרון שבו ההגנה של בוסטון שלטה, כשהפעם גולדן סטייט קלעו 11 בלבד ברבע, והסלטיקס ברחו שוב לניצחון 116- 100. בראון קלע 27, טייטום קלע 26 עם 9 אסיסטים וסמארט קלע 24 עבור בוסטון, כשאת הווריורס הובילו סטף עם 31 וקליי עם 25.

משחק 4: סטיב קר עלה בחמישייה עם אוטו פורטר במקום קוון לוני, ובוסטון ניצלו את זה כדי לעלות ליתרון מוקדם, אבל הכניסה של לוני כמחליף סייעה לווריורס להשלים מהפך לפני שגראנט וויליאמס קבע 28- 27 לבוסטון בסיום הרבע. הסלטיקס בנו יתרון משמעותי יותר ברבע השני, כששוב יתרון השיא היה 7, אבל שוב הגיע הרבע השלישי בו הפער נמחק, שוב עם 14 נקודות של סטף, כששלשה שלו גם העניקה לגולדן סטייט יתרון נקודה בסיום הרבע השלישי. בוסטון שוב לקחו את היתרון בתחילת הרבע האחרון, אבל 2 שלשות של קליי השאירו את גולדן סטייט בעניינים והשאירו לסטף את ההזדמנות לקלוע את הסלים המכריעים שהעניקו לגולדן סטייט את ניצחון החוץ 107- 97 עם ריצת 17- 3 בדקות הסיום. סטף קלע 43 ב-14/26 מהשדה, 7/14 לשלוש ו-8/9 מהקו.

משחק 5: בוסטון החליטו לשנות אסטרטגיה הגנתית נגד סטף, ולהקשות עליו יותר גם במחיר של יותר מבטים קלים לאחרים, ומי שניצלו את זה היו בעיקר וויגינס, שקלע 16 במחצית הראשונה, ודריימונד גרין, שעמד במחצית על 8 נקודות ו-3 אסיסטים. גולדן סטייט החזיקו ביתרון דו-ספרתי כבר ברבע הראשון, בוסטון קצת צמצמו בהמשך, אבל שוב הווריורס לקחו יתרון 51- 39 במחצית. הרבע השלישי נפתח בריצת 10- 0 של הסלטיקס שתוך דקות אחדות השלימו מהפך. 2 שלשות של קליי השאירו את גולדן סטייט צמודים ופול סגר את הרבע עם 2 שלשות שהחזירו לגולדן סטייט יתרון נקודה. וויגינס, שלא קלע בכלל ברבע השלישי, קיבל יותר הזדמנויות ברבע האחרון, בו הוא קלע 10, וגולדן סטייט החזירו לעצמם יתרון דו-ספרתי בדרך לניצחון 104- 94. וויגינס קלע 26 עם 13 ריבאונדים, קליי קלע 21 וסטף קלע 16 עם 8 אסיסטים ב-7/22 מהשדה ו-0/9 לשלוש.

משחק 6: בוסטון עלו ליתרון 14- 2 תוך 4 דקות, אבל אז לוני עלה מהספסל כדי לייצב את ההגנה וגולדן סטייט התחילו לקלוע. טייטום עוד העלה את בוסטון ל-22- 16, אבל כל 21 הנקודות הבאות היו של האורחים והווריורס עלו ליתרון 15 באמצע הרבע השני. הסלטיקס צמצמו קצת, אבל ריצת 10- 0 נוספת של גולדן סטייט העלתה אותם ליתרון 21 לפני שהפער ירד ל-54- 39 במחצית. הווריורס פתחו את המחצית השנייה עם 6 שלשות, 3 מהן של סטף, והפער הגיע לשיא של 22 לפני שבוסטון רצו 15- 2 וצמצמו ל-10 בסיום הרבע השלישי. בוסטון צמצמו שוב ל-8, אבל סלים של וויגינס וסטף דאגו להשאיר את ההפרש דו-ספרתי והווריורס ניצחו 103- 90. סטף קלע 34, כמו גם בראון אצל בוסטון. בסך הכל בסדרה, סטף זכה ב-MVP כשקלע 31.2 נקודות עם 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות ב-48.2% מהשדה, 43.7% לשלוש ו-85.7% מהקו.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה רבה
    מקווה שהקהל הרחב לא יעשה עוול ל 1962
    כי בדרך כלל אנו לא בוחרים במה שלא ראינו
    אבל מי שקורה את מה שעמיחי כתב לא יכול להתעלם מסדרת 1962
    סדרת 2013 הייתה אגדית היא יכולה להתחרות בשקט על הסדרה הטובה בכל הזמנים
    כאשר משחק 6 בסדרה הזו בהחלט קורא תיגר על המשחק הדרמטי ביותר בגמרים

    אישית מאד נהנתי מהניצחון של דאלאס 2011

  2. חלק מהספורט המקצועני הם פציעות ומהם שמשפיעות על הכרעות משחקים ועל העונה ופציעות כאלו היו ויהיו. כך עקב פציעת גארנט אורלנדו והייתה אלופת המזרח ב-2009 ולא היה גמר שני ברציפות בין הסלטיקס ללייקרס. אם גארנט לא נפצע, רוב הסיכויים שלסלטיקס הייתה שושלת נוספת לאחר השושלת של בירד.

  3. אני לא מבין למה בחרו בגמר של השנה גולדן נגד בוסטון.
    גמר לא מספיק מעניין ובטח שלא איכותי.
    קרי היה מעולה, אבל מהצד השני לא היה כוכב מנגד שנתן פייט כלל.
    בסה"כ גמר די אפרורי.

      1. הגמר האחרון זכה ל23 קולות שזה המון וזה לא קולות בודדים.
        בנוסף זה גמר טרי והזיכרון בו הוא המיטבי ביותר.
        הבית הזה הוא ממש בית מוות ש11 ו13 שווים רבע גמר מינימום וגם הגמר של 62 עולה עליו בהחלט.
        גם הפו פו של מוזס יותר יוקרתי מהגמר הזה.
        כל אדם שלא אוהד את גולדן ואת קרי לא ייחשיב את הגמר הזה למשהו מיוחד, אלא למשהו אפרורי שלא ייזכרו במרוצת השנים.

          1. הקריטריונים הטובים ביותר לבחירה בסידרה הטובה ביותר צריכים להיות כך:
            1.טיב ורמת הסידרה.
            2.רמת התחרותיות בה.
            3.ריכוז גבוה של אבק כוכבים.
            4.סיפור/עלילה שהופך את הסידרה לפיקנטית ולבעלת משמעות היסטורית ומעמדית.

  4. תודה עמיחי.
    איזו סדרה מיאמי נגד דאלאס וגם אחריה מיאמי נגד הספרס, על האחרונה נאמר כבר הכל.
    מדהים איך בסדרה מ-2011 פעם אחרי פעם בקלאץ' נוביצקי הולך ללייאפ אחד על אחד וכולם מסתכלים. הגנה של קט-סל וזה עוד מיאמי הצעירה שהייתה צריכה להיות קבוצת הגנה מפחידה. גם כשהלכו לדאבל הוא הוציא לקיד לשלשה עם כוס קפה ועוגה ולברון מסתכל ולא יוצא לרוטציה. אנביליביט.
    בלי קשר געגועי לטייסון צ'אנדלר בקילר-מוד כל הסדרה. קראקינג סקולס.

      1. התכוונתי לשאול האם תוכל לכתוב כאן במרוכז את השמונה שעלו כבר, כדי לתת תמונה כוללת (זמנית) בלי לגלול ל 4-5 פוסטים קודמים שמתחבאים עמוק באתר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט