מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום הרביעי של הפלייאוף? / רועי ויינברג

מיאמי-אינדיאנה

ניתן לנתח את הניצחון של מיאמי והנעת הכדור המשמעותית ברבע השלישי דרך כמה אנשים מרכזיים. היום נדבר עליהם. הראשון מתוכם הוא באם אדביו, שלא נתן משחק גדול מבחינת הסטטיסטיקה (7 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים) אבל היה אחד השחקנים הטובים ביותר של מיאמי על הפרקט. הוא שמר לפרקי זמן לא קצרים את מלקולם ברוגדון והחליף על גארדים נוספים של הפייסרס, כשיש לו את הניידות והאורך בשביל להתמודד איתם. הוא הרשים גם בהתקפה עם מעורבות מרשימה בהנעת הכדור הטובה של מיאמי. ההיט חיפשו כל הזמן את הזריקה הטובה ביותר:

אדביו לא נוגע בכדור במהלך הזה אבל צמד החסימות שלו משחררות את באטלר ודראגיץ'. לאורך רוב המשחק הוא עשה את הפעולה הנכונה בזמן הנכון, בין אם היא הייתה מסירה, חילוף, הרחקת שומר או כל דבר אחר. ההיט קלעו 19 נקודות יותר מהפייסרס כשהוא היה על המגרש, הנתון הטוב בקבוצה.

שחקן משמעותי אחר היה דאנקן רובינסון. הוא נראה מעט אבוד במשחק הראשון שלו בפלייאוף – הכדורים לא נכנסו והפייסרס השיגו נגדו נקודות קלות בהגנה. היום זה היה אחרת: רובינסון קלע ב-7 מ-8 נהדר מהשלוש, נוסף על שלשה אחת שלא נחשבה בגלל עבירת תוקף של איגודלה, הצליח להגיע למקומות הנכונים ולהיות העוקץ בהתקפה של מיאמי. אם במשחק הראשון הוא נראה כמו קייל קורבר בפלייאוף, במשחק היום (24 נקודות וניצחון) הוא נראה, לפחות בצד ההתקפי, כמו קליי תומפסון. מאמין שבמשחקים הבאים הוא יהיה משהו באמצע.

הכוכב השלישי של מיאמי שהיה משמעותי היום, ומה שהופך את הסיפור אולי למדכא ביותר עבור אינדיאנה, הוא ג'ימי באטלר. סביר שבמשחקים הבאים מיאמי לא תקלע ב-51.4% מהשלוש. במחצית השנייה ההגנה של הפייסרס עבדה טוב והצליחה לכפות על מיאמי כמה זריקות מיד-ריינג' רעות, ואז באטלר השתלט על המשחק עם 7 נקודות רצופות ויתרון במחצית. הוא סיים את המשחק עם 18 נקודות, כשזה נראה כאן ובמשחק הראשון כאילו הוא עדיין לא הגיע ל-100% מעצמו, כי מיאמי פשוט לא הייתה צריכה את זה.

מה הפייסרס יכולים לעשות לקראת ההמשך? להשתמש בספסל שלהם יותר טוב. ג'קאר סמפסון היה מצויין בשני המשחקים בסדרה כשהצליח להגיע בקלות לטבעת ולקחת ריבאונדים, ודקות שלו לצד מיילס טרנר יכולות לכפות על באם להשאר עם אחד הגבוהים בצבע וכך להקשות עליו להחליף על הגארדים, מה שיקל על ההתקפה של אינדי. טרנר יכל להיות יותר מעורב בהתקפה ויכול להיות שזה מה שיהפוך את החיים של ברוגדון ודיפו לקלים יותר. יש לאינדיאנה 7 שחקנים בריאים ששייכים לרמות של הפלייאוף לפי המשחקים הראשונים (האחים הולידיי, אולדיפו, ברוגדון, וורן, טרנר וסמפסון) והעייפות יכולה להשפיע על הסגל הקצר, במשחק לחיים ולמוות מבחינתם.

יוסטון-אוקלהומה

הת'אנדר עצרו את ג'יימס הארדן! לו דורט נדבק אליו לכל אורך המשחק ומנע ממנו לייצר נקודות בערב רע של 5 מ-16 מהשדה כשהוא מגיב טוב לחסימות ולא ניסה לזוז יחד עם הארדן בכל סטפ-בק, אלא פשוט קפץ בטיימינג הנכון. הארדן סיים את המשחק עם 3 מ-11 בסטפ-בקס, נתון שהרוקטס יכולה לחתום עליו בכל משחק. הוא סיים אותו עם 9 אסיסטים.

הצוות המסייע של יוסטון ניצח את המשחק הזה. בהתקפה הם קלעו שלשות באחוז גבוה (17 מ-36 לכל יוסטון מלבד הארדן ואריק גורדון) אבל ההישג המרשים היה בהגנה: יוסטון בלעה את כריס פול. הם נתנו לו להכנס למלכודות בהן שחקנים ארוכים ממנו שמרו עליו והוא לא הצליח להפעיל את חבריו לקבוצה. ההגנה של יוסטון התמקדה בו וזה עבד: הת'אנדר היו ב-36- בזמן שפול היה על המגרש. הם קראו את המסירות שלו והצליחו לכפות עליו מצבים כאלה:

פול והת'אנדר לא הצליחו להשתמש בסטיבן אדאמס, שסיים עם 4 זריקות ו-4 איבודים. קובינגטון וטאקר הצליחו להוציא אותו מהתמונה בעזרת סגירת נתיבי המסירה אליו, מה שמשאיר לאוקלהומה כמה אפשרויות להמשך – להשתמש באדאמס עם מוביל כדור אחר, אולי שרודר (חלש מאוד בסדרה) או אלכסנדר הארוך יותר, או לשחק בלי אדאמס על הפרקט.

סמול-בול יכול להענות בסמול בול. הת'אנדר תסתכן, אבל יכולה להמר על גלינארי, דורט, אלכסנדר, שרודר ופול ביחד. אם דורט ממשיך לעמוד על שלו נגד הארדן, היתרון ההתקפי כאן יכול להיות עצום – ההתקפה לא תתבסס על פיק-נ'-רול שיוסטון מצליחה לקרוא היטב אלא על הנעת כדור. הפתרון שהצעתי במשחק הקודם שמבוסס על תנועה של שני ביג-מנים במקביל (נואל ואדאמס) אולי שווה גם ניסיון משלו. בסדרה רגילה היינו מדברים על זה ששחקני המשנה של יוסטון לא ימשיכו ביכולת הטובה גם באוקלהומה ושסדרות רבות חזרו מ-2-0 ל-2-2 כשהביתיות התהפכה. כאן אין החלפה של הביתיות, מה שהופך את משחק 3 למשחק קריטי לת'אנדר, ואולי לאחד שנראה בו ניסויים כאלה.

מילווקי-אורלנדו

נדבר כאן בעיקר על הרבע הראשון, כי בסיומו כבר היה יתרון דו-ספרתי לבאקס שנשאר איתם עד הסיום. זה היה משחק מעניין של מילווקי, שלא הצליחה לעצור את ניקולה ווצ'ביץ' (32 נקודות ב-56.5% מהשדה) אבל הצליחה לעשות הגנה טובה נגד אורלנדו – הם מנעו מהם גישה לטבעת באותו רבע כשתמיד היה מישהו בנתיב בין שחקן מהמג'יק לסל.

ההימור של מילווקי על השלשות של אורלנדו הוכיח את עצמו כשאורלנדו החטיאה את 8 הניסיונות הראשונים שלה לזריקה ברבע הראשון. הגנת הטבעת הייתה אחד מהדברים שאורלנדו עשו הכי טוב לאורך העונה וזה בלט גם היום, למשל במהלך הבא:

לופז מחכה עמוק בצבע לפולץ אחרי החסימה

פולץ יכול לנסות למצוא את אחד משחקני הקבוצה האחרים של המג'יק אבל במקום זה הולך על אחת הזריקות הרעות ביותר שיש:

אם קבוצה לא קולעת מרחוק או תוקפת מספיק טוב את הטבעת יהיה לה קשה לתקוף את מילווקי. הסל הראשון של ווצ'ביץ' באזור הטבעת הגיע בפיגור של 19 נקודות, מאוחר מדי. יכול להיות שאם ארון גורדון יחזור במשחקים הבאים נראה את אורלנדו מנסה להשתמש בו בשביל לתקוף את הטבעת בזמן שווץ' מנהל את המשחק מה-elbow, אבל אם הם ישחקו רק על מיד-ריינג' במשך רבע שלם הם לא יקחו כאן עוד משחק.

לייקרס-פורטלנד

אני מקווה שדמיאן לילארד ישחק במשחק הבא. בלעדיו הסדרה הזאת תגמר, כמעט בודאות, ב-5 משחקים. מבחינה טקטית יהיה מעניין לראות את התגובה שלו להגנה של הלייקרס עליו. הגארדים של הלייקרס לחצו אותו היטב, כשבכניסות פנימה דיוויס או מגי מחליפים אחרי החסימה בניסיון להאט אותו. רוב הנקודות של לילארד הגיעו מהצבע (3 מ-5 בטבעת, 5 מ-5 בעונשין), אבל הלייקרס מוכנה לחיות עם 18 נקודות שלו ו-13 של מקולום. הם נראו הרבה יותר מחויבים להגנה על שניהם מהמשחקים הקודמים, במיוחד גרין וקק"פ.

ההתקפה של הלייקרס שווה את הדיון המרכזי כאן – הם קלעו באחוז ממוצע מהשלוש, 36.8%, ועדיין ניצחו עם 111 נקודות. הם השיגו אותן בזכות אנטוני דיוויס שנתן את משחקו הטוב בבועה: הוא קלע מרחוק נגד ההרכבים הכבדים של וויטסייד ונורקיץ', חדר פנימה והעניש את פורטלנד על כל חוסר ריכוז בהגנה והיום זה עבד, כשההגנה של פורטלנד התרכזה במישהו אחר.

לברון קלע 10 נקודות ומטה בפלייאוף ב-3 פעמים בקריירה עד היום: נגד דאלאס במשחק הרביעי הידוע לשמצה מגמר 2011, נגד אינדיאנה בגמר המזרח של 2014 ונגד דטרויט ב-2007. הראשונה הייתה אלופה והשתיים האחרונות קבוצות ההגנה הטובות בליגה, פורטלנד לא אחת מהן. ג'יימס זרק אמנם 11 זריקות בלבד ביום שהזכיר את בן סימונס:

4 מ-7 בטבעת, 0 מ-4 בשאר המגרש

בשנים הקודמות הגישה של "לברון נכנס לטבעת וקולע כש-3 אנשים שומרים עליו בצבע" עבדה, במיוחד בפלייאוף 2018. בשני המשחקים האלה היא לא עובדת והלייקרס יצטרכו להמציא את ההתקפה של LBJ מחדש. נגד יריבות פחות כבדות מהבלייזרס, שלא ישחקו עם וויטסייד ונורקיץ' בצבע, זה אולי יעבוד, אבל יש ללייקרס את הסדרה הזאת קודם.

יכול להיות שהפתרון הוא חסימות כפולות שיובילו את לברון בקלות יחסית לסל במקום שינסה לשחק לבד. הלייקרס לא עשו את זה מספיק בניסיונות שלו בהתקפת חצי המגרש במשחק היום (אבל כן בעונה הסדירה). קשה לי לראות אותם מנצחים עוד משחקים בסדרה כשג'יימס מסיים עם 10 נקודות, אבל אני לא חושב שזה יקרה פעם נוספת בפלייאוף.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. ברוך רובין

    21 אוג 2020 09:15:19

    רועי לצערי פעם אחר פעם אתה מסיק מסקנות מהבוקס סקור ורק אחרי צופה במשחק במקום הפוך, התאנדר לא עצרו את הארדן הוא זרק אותם זריקות שהוא קולע כל השנה פשוט הערב הכדור לא נכנס לו, יוסטון גם לא התמקדה בפול אלא בחסימת קווי המסירה.
    .
    אותו דבר מהפסקה הקודמת על ההגנה של הלייקרס על לילארד הוא וכל פורטלנד היו ביום שחור בהתקפה, הלייקרס לא היו וואו יותר קשור ליכולת הנוראה של פורטלנד בהגנה .

    1. רועי ויינברג

      21 אוג 2020 09:22:14

      ראיתי את שני המשחקים. הזריקות של הארדן ממש לא היו חופשיות, יום שחור בהתקפה זה לא רק כדורים שלא נכנסים. יש גם קרדיט להגנה (למרות שאופתע מאוד אם לילארד יקלע שוב פחות מ-20)

      1. ברוך רובין

        21 אוג 2020 10:45:14

        רועי מה זה הגנה טובה הם הובילו אותו לאזורים לא נכונים? לזריקות אחרות? בדיוק אותם זריקות הכדור פשוט לא נכנס לו לאוקלוהמה לא הייתה שום השפעה על זה פשוט תפס יום שחור אותו דבר לילארד אותם זריקות שהוא כל הזמן לוקח וקולע הלילה לא נכנסו.
        בכללי ההגנה של אוקלוהמה רעה הם לא מצליחים לשנות את סגנון המשחק של יוסטון . הם לא מצליחים לבצע עצירות בהגנה

        1. הקוריוז

          21 אוג 2020 12:37:53

          ברוך צודק הארדן ודיימו לקחו אותם זריקות. כל הזריקות של הארדן סה סטפבק בפנים על שומר. רועי צודק בזה שאם השומר שומר טוב והארדן מחטיא אז הקרדיט לשומר למרות שהוא קולע הרבה פעמים על דמירה מצויינת אבל זה לא אשמת השומר.
          דורט שמר עליו מעולה אתמול ועשה את המקסימום.

  3. MBK

    21 אוג 2020 09:45:48

    המשחק הטוב של דוויס בבועה היה מול הג׳אז ומול הקליפרס
    הלייקרס לא צריכים ״להמציא״ שום התקפה של לברון מחדש.
    הלייקרס שיחקו טוב הגנתית גם בגיים 1. עם 5 מ 32 מדאון טאון אי אפשר לנצח גם את מ.ס מעלה מכמש.
    חלק מנסיונות הקליעה של לברון היו מ 3 על נורקיץ וכרמלו.
    הלייקרס צריכה לקוות שהיא תמשיך לקלוע מעל 10 שלשות
    לערב ב 35 אחוז ומעלה.
    ברבע ה 3 לברון מיעט לקלוע אבל כמה אסיסטים שלו חיסלו את פורטלנד

  4. omriponie

    21 אוג 2020 10:39:57

    ראיתי רק את המשחק של אינדיאנה-מיאמי והרושם שלי הוא שאינדיאנה לא יכולה באמת לאיים על מיאמי בסדרה של 7 משחקים. זה ייגמר 4:1.
    הסגל של אינדיאנה קצר מידי לא רק בגבוהים (איבדו את סאבוניס, קיבלו את ג'קאר סמפסון שהיה לא רע בכלל אבל לא משתמשים בליף ובגוגה ביטדזה) אלא גם בגארדים: המחליפים הם מקונל שלא תרם מספיק וארון הולידיי שנראה שהולך להיות שחקן לא רע בכלל, לצידם יש גם את אדמונד סאמנר שלא ברור לי למה נמצא בסגל כי הוא לא מספיק טוב לטעמי. כשאתה רוצה לנצח קבוצה עמוקה ואיכותית כמו מיאמי , אתה חייב כלים יותר משמעותיים בחולייה המסייעת מאשר מה שיש לאינדיאנה (ואני לא מדבר על אולדיפו שאמנם קלע 20 נק' אבל נראה מאוד מבולבל דקות ארוכות ורואים שלא נמצא בכושר סביר לפלייאוף כמו שהורגלנו ממנו)

    2. etayle

      21 אוג 2020 18:10:53

      לאינדיאנה יש 7 שחקנים. מקונל ומקדורמט אלו שחקני חילוש מזעזעים. הפתרון היחידי שהם יכולים זה לשים את וורן בספסל, כדי שינסה לקלוע על שחקני הספסל של אינדיאנה. (לא מאמין שספולטרה יזרום עם זה בלי מענה).
      וסימפסון עוד מפתיע, ומשחק יחסית טוב.

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    21 אוג 2020 11:01:16

    תודה רועי, אחלה מחשבות. בסיקור תהיתי על חוסר השימוש היחסי באדאמס – זה לא סביר שגם ביום שלוחצים את כריס פול אדאמס בקושי מנוצל מול סמולבול. לדעתי אסור ללכת סמולבול נגד קבוצה שבנויה על כך – יוסטון פשוט ינצחו. צריך לבנות תרגילים למציאת אדאמס בצבע, לא רק לפול אלא גם לשרודר, שרגא, גאלינארי וכולם. ויפה שעה אחת קודם כי אסור להפסיד את המשחק הבא.

    1. הקוריוז

      21 אוג 2020 12:41:33

      1. אדמס לא מספיק טוב
      2. אדמס רזה זה אדמס פחות טוב
      3. יוסטון סגרו קווי מסירה אליו ואדמס סה לא דיוויס בדיוק ולכן גם חטפו
      4. סילי בילי לא אחד שיודע לארגן תרגילים הכל מקרי

      1. etayle

        21 אוג 2020 18:12:54

        כל מה ששמעון. שחקן 2.80 לא קולע סל על כלום.גלינארי כנ"ל. ודונובן מקבל נוקאווט מדאנטוני, שלדעתי מאמן פליאוף נהדר.

    2. רועי ויינברג

      21 אוג 2020 15:27:49

      יוסטון עשו עבודה מדהימה בסגירה שלו בשני המשחקים, אבל הת'אנדר יכלו להשתמש בו אחרת – שרודר ושג"א יכולים להיות יותר משמעותיים עם הכדור, לא רק פול. יחסית לקבוצה עם 3 רכזים במקביל הם משחקים כדורסל מאוד צפוי

  6. חיים

    21 אוג 2020 11:12:37

    1. מיאמי ואינדיאנה די דומות, עם יתרון למיאמי באיכות הסגל, בעיקר בתחום הקלעים. במשחק הראשון שתי הקבוצות לא פגעו עד לרגעי ההכרעה, ולכן הוא היה צמוד יותר, ואילו הפעם מיאמי פגעו טוב וזה סידר ניצחון קצת קל יותר. בתור אינידאנה, אני הייתי מנסה לבלבל את מיאמי ולשחק עם סאמפסון וטרנר ביחד, ואז בדקות בלי אדבאיו לשחק עם סמול בול ממש, או עם טי ג'יי ליף ב-5. זה לא יקרה כי יש למקמילן משהו לא ברור נגד ליף, שדווקא יכול להיות שחקן לא רע.
    2. בילי דונובן הפסיד את המשחק על בחירת הרכבים רעה ברבע האחרון – זה התחיל עם דקות מנוחה ארוכות מדי לשג"א וגאלו, מה שתקע לחלוטין את ההתקפה, והמשיך עם שרודר על הארדן בדקות האחרונות, מה שהכניס גם אותו לעניינים. יוסטון כקבוצה קלעה די ממוצע, ככה שהפער הוא מחיק אם הת'אנדר יצליחו להפעיל הרכבים טובים יותר.
    3. מילווקי לקחו את ההימור הכי בטוח בפלייאוף הזה – הקליעה של אורלנדו מבחוץ, וזה עבד, וגם אפשר הרבה מתפרצות. למרות כל זה, ההגנה של אורלנדו עשתה עבודה די טובה גם במשחק השני ומיאמי יכולים ללמוד הרבה ממה שסטיב קליפורד עושה בסדרה הזאת, משני צידי המגרש.
    4. ללייקרס יש שחקני הגנה מצוינים בצבע, והאינטרס של הלייקרס הוא לדחוף לשם את לילארד ומקולום. בימים שהם לא קולעים טוב בעלייה מכדרור הייתה מצפה שהם יסדרו אחד לשני מצבי קאץ'-אנד-שוט עם חסימות של וויטסייד ונורקיץ'.
    5. ההגנה של פורטלנד חושבת בעיקר לברון, כי נורקיץ' הוא שומר אחד על אחד טוב לדיוויס, אבל אני כן מצפה לראות תכנית של שמירות כפולות גם עליו במקרה הצורך. הלייקרס קלעו ל-3 באחוז דומה לממוצע הליגה, אבל טוב יותר מהאחוזים שלהם, בוודאי בבועה, ככה שסביר שזה יום קליעה מעל הממוצע שלהם.
    אוקלהומה ואינדיאנה עדיין בחיים, אבל מצבן לא טוב, אורלנדו עשתה כבר את שלה, וקשה לראות אותה ממשיכה להפתיע, ואילו פורטלנד והלייקרס יכולות ללכת לסדרה ארוכה, למרות שבמקור הימרת 4- 1 ללייקרס.

    1. Barry

      21 אוג 2020 12:45:56

      חיים, כמה דברים כתגובה למה שרשמת

      1. סמפסון וטרנר לא יכולים לשחק ביחד כי שניהם לא שחקני חוץ כאלה טובים. טרנר מדי פעם יוצא החוצה אבל בגדול אתה לא משחק עם 2 גבוהים כשלקבוצה השניה יש סוללת קלעים, וכם הלקעים הלא טהורים של מיאמי (ג'ימי, קראודר, דראגיץ' ועוד..) הם קלעים לא רעים בכלל. לא יעבוד.
      מה גם שקראוד שומר לא רע בהגנה על גבוהים.

      2. הדבר הכי טוב שקרה ליוסטון הוא משחק הקליעה הלא טוב של הארדן. אפשר גם בלעדיו מסתבר.
      לזכות הארדן ייאמר שהוא לא כפה אץ עצמו והפעיל יפה את חבריו. היהי ותר צמוד מה שהתוצאה מספרת

      3. מילווקי – אורלנדו. בטיית תקן במשחק הראשון. אם בלי מידטון זה לא כוחות אז בכלל המצב של המג'יק גרוע.

      4. כל עוד הלייקר ישחקו פנימה הבלייזרס בבעייה. נורקיץ' שומר לא רע אבל לא רע זה לא מספיקץ וויטסייד לא שומר בכלל, וכך גם שאר הקבוצה.
      אם הלייקרס ישחקו על שלשות יהיה צמוד

      1. חיים

        21 אוג 2020 13:09:12

        1. הבעייתיות ברורה, אבל למען האמת, שניהם שומרים לא רע על שחקני חוץ, ואינדיאנה גם ככה מחליפים הרבה. יש למיאמי כלים סבירים להתמודד עם 2 גבוהים, אבל יהיה להם יותר קשה אחרי חילופים. לא יודע אם זה יעבוד, אבל לדעתי שווה לנסות.
        2. היה שלב שההתקפות של יוסטון נתקעו בדקות האחרונות, ואז הארדן חגג על שרודר. לפני זה אוקלהומה עלו בהרכב בעייתי מאוד התקפית.
        3. המחצית הראשונה של משחק 2 הייתה סטיית תקן לצד השני. ההגנה של אורלנדו עובדת טוב, וזה יכול אולי לגרום לעוד משחקים צמודים.
        4. פוקטלנד עשו עבודה מצוינת בסגירת הצבע במשחק הראשון והפניית לברון למסירות החוצה. סטוטס צריך למצוא את הדרך לעשות אותו דבר מול דיוויס. לא פשוט, אבל אפשרי.

      1. הקוריוז

        21 אוג 2020 13:58:28

        נחמד שחזרת לימי הקאבס :), היית צריך לחפש הרבה
        אגב לא שמרו עליו שם 3 אלא היו 3 בצבע בכל מקרה והוא נכנס והוציא החוצה אבל שיהיה..הוצאות חוץ כאלה על 3 אפשר למצוא גם לאוסטין ריברס.
        עוד אגדות אורבניות של טנ"ש:
        1. על לברון אסור להביא דאבל טים הוא מעניש
        2. על לברון אסור ללחוץ הוא מעניש
        3. לברון לא עושה תוקף
        4. לברון בפלייאוף מוד, ביסט מוד

        במציאות 3 טבעות ב17 שנה שכולם עם קליר פאת' לכרטיס לגמר במזרח ו2 אליפויות מתוך 3 על סלי 3 על הבאזר בקשקש עם קבוצת כוכבים….סנדמן לא כזה מפחיד

        1. גיא רוזן

          21 אוג 2020 14:07:38

          יש רגעים שיש לי תחושה שמעולם לא צפית במשחק NBA…
          .
          שמירה של 3 שחקנים על שחקן עם יכולת המסירה של לברון כאשר הוא לא בצבע? באמת?
          זה משאיר התקפה של 4 על 2 . .
          שתהיה לי בריא, שמעון, לפעמים הצורך שלך להגן על הנרטיב מאלץ אותך להעלות שטויות למרשתת…
          .
          דרך אגב, בדיוק דקה לקח לי למצוא את הדוגמאות הנ"ל. יש דוגמאות נוספות,
          מול בוסטון, הספרס, ועוד.
          כולם בצבע, כמובן. לשמור על לברון טריפל טים בפרימטר?
          כאמור, שטות גמורה.
          .
          ועכשיו נחזור למה שאתה כתבת –
          "מעולם לא שמרו עליו 3 שחקנים."
          .
          שוב, שמעון. לא בפעם הראשונה, וכנראה לא בפעם האחרונה,
          אתה מנסה להמציא עובדות, ואז מתווכח עם המציאות כאשר היא בוהה לך מול הפנים…
          משעשע.

          1. etayle

            21 אוג 2020 18:19:25

            המשחק הזה לא שמרו עליו 3 שחקנים. אלא טרנט, שעשה עבודה לא רעה. נראה שלברון נחלש בפן של סיפוק הנקודות מחדירה(הגיוני, לא צעיר הילד, ולפוטרלנד יש הרבה גבוהים).
            לברון יעיל מאוד בפוסט, אבל הקלעים של הלייקרס פשוט לא מאיימים מספיק, דני גרין חושך, וKCP לא מאיים, טלכן המהלכים שהיו כל כך קטלניים בקליבלנד לא מענישים מייד(אין לו איזה צ'יינינג פריי להנחית העונה?)
            ההגנה של פורטלנד בסגירה לריבאונד במשחק הזה הייתה ביזיון. וויטסייד שודד בטרנינג

            1. גיא רוזן

              21 אוג 2020 19:13:31

              א. נכון. רואים מחדש את לברון של 12' – 13' – 14', וברור שלא מדובר באותו השחקן.
              .
              ב. יש ללייקרס את דייויס. ראית איך חיפשו אותו ללא הרף (גם לברון)? לברון בצבע מפחית מהיכולת של דייויס לנצל מיסמאצ'ים.
              כמה ביקורת קראנו לאורך הקריירה של לברון שרק שחקנים שמתאימים ל-"שיטת לברון" יכולים לפרוח לצדו?
              אז העונה אנחנו רואים את גרסת ה-"פוינט לברון". בגרסה זו יש לדייויס את המקום לפרוח.
              .
              ג. רואים הבדל מהותי באיך שהלייקרס בחרו לשחק במשחק 2 בהשוואה למשחק 1. כאשר יש לך 2 סופרסטארים בקנה מידה שכזה, זו ההחלטה הנכונה לתת לכל אחד את הבמה בהתאם למאצ'אפ.
              .
              ד. ברמת ייצור הנקודות, זה פשוט היה משחק לא טוב של לברון. רק מה? לברון בגרסתו הנוכחית לא חייב לקלוע המון על מנת שהתקפת הקבוצה תתפקד. כבר אין הרבה פוינט גארדים מסורתיים בליגה, לברון העונה מתפקד לא פעם בדיוק כמו הפוינט גארדים של פעם (אחד מהלייקרס עולה למחשבה…)
              11 ניסיונות קליעה במשחק, 2 ניסיונות מהעונשין. הלילה, לא היה צריך יותר.
              .
              ה. גרין עוד ימצא את הקליעה שלו. הוא שחקן של 40% מהשלוש בקריירה, אני משוכנע שהסטטיסטיקה תתיישר.

  9. מנחם לס

    21 אוג 2020 21:36:38

    מה שאהבתי אצל ג'ימי באטלר היה שהוא נהנה לתת לצעירים לקלוע, והוא, כמו מנהיג אמיתי, היה רגוע מאחור ושמח להיות הקברניט של האונייה אבל בלי סלים מיוחדים

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט