מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום השביעי של הפלייאוף? / רועי ויינברג

3 משחקים הערב כשהקליפרס, הסלטיקס והת'אנדר מנצחות.

*
שיקגו-בוסטון.

שימש כמנהל משחק שני הערב וזה עבד מעולה. הורפורד.

בוסטון: הסלטיקס הלכו על סמול בול והתמודדו די טוב עם העדרו של ראז'ון רונדו שקרא את ההתקפה שלהם מצויין וידע לעצור הרבה פוזישנים באמצעות חטיפות יעילות וכפיית איבודים על היריבה. ג'רלד גרין פתח ליד ג'יי קראודר והסלטיקס הציגו שני שחקנים בלבד מעל 2.00 מ' (2.03 מ' ו-2.08 מ'), לעומת החבורה הכבדה של שיקגו.

זה אפשר להם לרוץ ולהשיג לא מעט זריקות פנויות שהם קלעו באחוזים טובים. תומאס לא נתן משחק של 20-30 נקודות אבל עדיין היה טוב ומעורב מאוד בנעשה על המגרש, כשהורפורד משמש דה פקטו כמנהל משחק שני מעמדת הסנטר עם 55 מסירות הערב- הנתון הכי גבוה מכל השחקנים ששותפו במשחק הזה ב-2 הקבוצות (מסירה אחת יותר מתומאס). השילוב שלו כשחקן יוצר לאחרים וגרין כסקורר מתחילת המשחק היה מצויין ואפשר למרקוס סמארט וטרי רוזייר לתרום הרבה גם כשהם עולים כמחליפים ב-2 צדדי המגרש. מאוד סביר שעם רונדו זה לא היה עובד כי הם לא היו מצליחים לשחק את המשחק הקבוצתי שלהם כ"כ טוב.

שיקגו: כצפוי בהעדרו של רונדו, וויד ובאטלר הלכו עם הראש בקיר ועם הכדור לסל. שניהם ויתרו כמעט לחלוטין על הקליעה מהשלוש והלכו פעם אחר פעם פנימה בניסיון להוציא נקודות, שלא הצליח יותר מדי. בוסטון שמרה על שניהם מעולה כשאחד לא מקבל זריקות חופשיות (באטלר) והשני מקבל זריקות חופשיות רק מחוץ לצבע ולא קולע אותן. הם לא ניסו לשתף את שאר חבריהם לקבוצה ונראו כמו גרסה ממוצעת של לאורי ודרוזן בפלייאוף. וזאת ממש לא מחמאה.

זאת הייתה הבעיה הבולטת של שיקגו הערב, כי את השאר הם באמת עשו בסדר – הגנו טוב ושלטו בריבאונד בצורה מרשימה. אבל אין מצב שב-71 דקות משותפות הם מוסרים ביחד 59 פעמים, כולל מסירות אחד לשני. אתם מוזמנים להשוות את זה ל-55 מסירות של הורפורד ב-32 דקות ופה כל הבעיה. הם לא יכולים ללכת לבד. מירוטיץ' כבר הראה רוב העונה שהוא לא מצטיין בלי רונדו ולכן יכול להיות שעדיף לעלות עם בובי פורטיס במקומו, וככה לאפשר אופציה לפוסט-אפ איכותי וסלים קלים כשלא הולך לוויד ובאטלר. אבל אני לא מאמין שהם יכולים לנצח את הסדרה הזאת לבד.

*
אוקלהומה סיטי-יוסטון.

אוקלהומה סיטי: הדבר הכי ראוי לשבח ב-OKC, והתייחסתי לזה בקטע על המשחק הקודם בין הקבוצות, הוא בחירת הזריקות שמאוד השתפרה. במחצית הראשונה כל שחקני החמישייה זרקו בין 4 ל-10 פעמים כשווסטברוק עם 10 זריקות ו-8 אסיסטים, מה שאפשר לו לשמור אנרגיה לרבע הרביעי בו הוא לקח חלק גדול יותר מהזריקות, כמובן מאליו. אבל זה הכניס את שאר חברי הת'אנדר לקצב והם נתנו דקות מעולות אחרי שיוסטון לקחו את היתרון, הרבה בזכות ניהול המשחק של ווסטברוק.

11 אסיסטים, 4 אסיסטים שניים ו-2 אסיסטים שמובילים לקו העונשין מעידים על פליימייקינג ברמה הגבוהה ביותר, שורה שמתאימה יותר לג'יימס הארדן או כריס פול. אבל זאת השורה של ווסטברוק והוא מצא את אולאדיפו, גיבסון ושות' פנויים, מה שהפך לנקודות קלות. אם אוקלהומה תמשיך ככה בסדרה הם יכולים להיות אופטימיים, גם מבחינה הגנתית. יוסטון זרקה רק שלשה אחת ללא שמירה, וסיימה עם 26.6% מהשלוש. נכון שהם קלעו 113 נקודות, אבל זה צעד בכיוון הנכון.

יוסטון: למרות ההפסד, הרוקטס יכולים להיות אופטימיים. ראיין אנדרסון סוף סוף הגיע לסדרה, לו וויליאמס המשיך את הכושר הטוב והארדן נתן משחק מצויין, בזמן שבברלי, אריזה וקפלה לא מרשימים בכלל. זה עדיין נגמר ב-2 נקודות הפרש בלבד. ד'אנטוני יכל אולי לשתף יותר שחקנים, ואני מאמין שזה יקרה כשסם דקר יחזור לכושר מלא. דקר יכול לתרום בסדרה הזאת, במיוחד בדקות של ג'רמי גרנט כפאוור פורוורד.

הבעיה הגדולה ביותר הייתה ההגנה על ווסטברוק. כשהוא משחק קבוצתי הת'אנדר מנצחים, והיום הוא זרק 9 פחות זריקות מהממוצע שלו בשני המשחקים הראשונים. לכן יכול להיות שהפתרון הוא להגביר את השמירה על שאר שחקני אוקלהומה ולנסות לתת לו לנצח את המשחק לבד, כי זה לא יעבוד ב-3 משחקים מה-4 הבאים. אני לא אומר שצריך לשים עליו את הארדן, כי בשביל זה יש את אנדרה רוברסון, אבל כן אפשר לחיות עם זה שהוא מנסה ללכת כמה שיותר לבד. עד עכשיו זה עבד לרוקטס.

*
יוטה-קליפרס.

קליפרס: הקליפרס המשיכו ללכת על הצבע ושלטו גם היום בריבאונד כשהם מגבילים את יוטה ל-27 כדורים חוזרים ו-28 נקודות בצבע (לעומת 48 שלהם) כשהם מנצלים את העדרו של גובר עד הסוף. במשחק הזה נפצע גם להם שחקן, בלייק גריפין שמו, והם הלכו על דקות של מבאה א מוטה כפאוור פורוורד ליד פירס או קרופורד, ג'ורדן, פול ורדיק.

ההרכבים האלה מוציאים את המיטב מפול. שתי מכונות ירייה, שחקן שעושה עבודה נהדרת בלי כדור ומכונת פוסט-אפ הם החלום הרטוב של כל פליימייקר ופול נהנה מזה הערב, כשהוא הצליח לקלוע 24 נקודות במחצית שנייה מעולה ולנצח (נכון שאינגלס ויתר לו בהגנה, אבל זה נושא אחר). יחד עם ניהול המשחק שלו אפשר להגיד שזה היה משחק נהדר, אבל הוא לא הסיפור היחיד. מבאה א מוטה קלע 15 נקודות באחוזים די גבוהים בצבע וחיפה על יום רע נוסף של קרופורד ורדיק, אבל לא בטוח שהכל יספיק לעוד משחקים בסדרה. במיוחד אם גובר חוזר.

יוטה: הג'אז צריכים, לפני הכל, להבין איך הם עוצרים את פול. הת'אנדר מדאון אנדר לא מספיק, ואולי היל כשאינגלס או היווארד מגיעים בחילופים יעבדו, כי כשהג'אז שמרו על פול הם שמרו עליו טוב – הוא קלע ב-3 מ-8 תחת שמירה וב-9 מ-13 בלעדיה. הם פשוט צריכים לעמוד בקצב שלו, וזה משהו שמאוד כדאי לעקוב אחריו במשחק 4.

מעבר לזה, הרוטציית גבוהים של סניידר בעייתית עד עכשיו בסדרה. נכון שהגובר ריפורט לא משחק, אבל 38 דקות לדריק פייבורס במשחק כזה זאת הפקרות. דיאו בקושי שיחק ויתכן שאם היה משחק עם שחקן כמו טריי ליילס, שיותר מתאים לו ולא קיבל דקה אחת בשלושת המשחקים הראשונים, יתרון הביתיות עדיין היה שייך ליוטה. אולי במשחק הבא.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  2. bobby

    22 אפר 2017 09:03:44

    סחתיין רועי!

    וואלה גם אני לא מבין איך זה שליילס לא קיבל עד כה דקות. בטח בהתחשב בפציעה של גובר. לדעתי גם עם גובר אפשר לתת לו דקות.

    ניתחת יפה את יוסטון-אוקלהומה. יוסטון זקוקים נואשות לדקר שישלים להם את הרוטציה, וחבל שדאנטוני לא מנסה לתת קצת דקות לטרוי ויליאמס, שדווקא הוכיח את עצמו בכמה משחקים ששיחק בתחילת החודש.

  6. עידו גילרי

    22 אפר 2017 10:05:43

    התנהלות המשחק בין הת'אנדר לרוקטס הייתה מאד דומה למשחק הקודם. ההבדל העיקרי הוא בביצוע ובתוצאה הסופית. גם הפעם ווסטברוק ניהל את המשחק מצויין עד לרבע האחרון וגם הפעם הוא לקח הכל עליו בדקות האחרונות. לפחות הפעם זה היה הרבה פחות קיצוני וגם השחקנים שמסביבו פגעו הרבה יותר טוב.
    בגדול אבל הייתי מודאג במקום OKC. הם מצליחים לכפות את התוכנית שלהם בהגבלת השלשות של הרוקטס ועדיין במשחק התקפי יוצא דופן הם ניצחו רק ב-2 נקודות.

    ההרכב שהביא את השינוי אצל הקליפרס לא היה עם רדיק אלא כשקרופורד ופול פירס שיחקו ביחד (דרך אגב לקרוא לדיאנדרה ג'ורדן מכונת פוסט אפ זה עלבון לכל שחקן פוסט שאי פעם דרך על המגרש).

    הניתוח של מספר המסירות במשחק של שיקגו מול בוסטון לא כל כך רלבנטי. הורפורד הוא בורג מרכזי בהנעת הכדור של הסלטיקס לאורך כל העונה וסגנון המשחק של הסלטיקס שונה מאד משל הבולס וכולל הרבה פחות מסירות. מהבחינה הזו ווייד ובאטלר אינם הרכזים ולכן מוסרים פחות במיוחד בהעדרו של רונדו. מהבחינה הזו באטלר הוא ה"אשם" העיקרי אבל זה די ברור שהנטל ההתקפי עובר אליו ברגע שרונדו בחוץ.

    2. ינון יבור

      22 אפר 2017 10:30:33

      מסכים לגבי ג'ורדן. אני לפחות הבנתי את זה אחרת. הגאנרים שהוא ציין בחמישייה הם רדיק וקרופורד. שחקן הפוסט זה פירס, ומי שנע טוב בלי כדור זה דיאנדרה

      1. ינון יבור

        22 אפר 2017 10:32:52

        עכשיו ראיתי שזו לא החמישייה שרועי ציין. לא משנה, אני מרוצה יותר מאיך שאני הבנתי את זה מאשר כוונת המשורר

  9. יונתן .S.

    22 אפר 2017 14:06:06

    ניתוח מעניין רועי. תודה רבה.

    אני רוצה לציין את דעתי לגבי תחום הריבאונד בסדרה של בוסטון ושיקגו:
    הבולס, בין כה וכה, ישתלטו בתחום הזה. ההבדל היום, לעומת שני המשחקים בבוסטון, הוא ששיקגו לא לקחה אחוז גבוה מהריבאונדים שלה בהתקפה. בוסטון ביצעו לא מעט בוקס-אאוט וניצלו את היכולת שלהם בהגנת הפרימטר כדי לנסות להרחיקם עד כמה שיותר מהאזור הזה, גם כי הם לא קולעים באופן יציב ממרחק וגם כדי שלא יקשו בלקיחת הריבאונד. כרגע, לא משנה מה, לופז יעשה את שלו מהבחינה הזו, אבל הוא לבד לא יצליח להביס תמיד את כלל הירוקים בריבאונד.

    דבר נוסף שחשוב לציין הוא את התודעה של סטיבנס לביצוע השינוי החמישיה שאף אחד כנראה לא צפה ובדיעבד הינו מהלך חכם ונכון לקבוצה. אני חושב כך מכיוון שהכנסת גבוה כמו שלא או אוליניק לחמישייה היה בסוף סוג של כניעה לעליונות של שיקגו בריבאונד ולנסות בכח לתת לכך מענה דומה. אך מדוע לנסות להתחרות עם נושא שבוודאות לא יהיה לך איך, לעומת ביצוע נסיון שיכריח את שיקגו לעשות דברים אחרים? העובדה שבוסטון הצליחה לקלוע מרחוק כבר מתחילת המשחק שינתה את ההתנהלות שלו וכעת שיקגו נדרשה לשמור יותר אגרסיבי מרחוק וזה גרם לבוסטון לערער את ההגנה, בעזרת משחק המסירה הרגיל שלהם ובכך לנצל ולהביא לידי ביטוי את היתרון המובהק שלהם בסדרה: משחק מסירה וקליעה.

    יהיה מעניין לראות אילו התאמות יבצע הויברג לקראת משחק 4, כי אם בוסטון מנצחים בו, הם מעבירים בהחלט את המומנטום אליהם והפעם לא נראה שהם יוותרו בקלות על הבית. + הרצף ב-TNT יקטע!

    1. עידו גילרי

      22 אפר 2017 14:23:21

      זה נכון שההחלטה ל"ותר" על הקרב על הריבאונד היא הגיונית. אבל שיקגו עדיין חגגו מתחת לסל של בוסטון גם במשחק הזה.

      1. יונתן .S.

        22 אפר 2017 14:35:53

        לא כמו בהשוואה למשחקים הקודמים. ספציפית משחק 1. אמנם שיקגו לוקחת עדיין הרבה ריבאונדים, אך זהו מצב שונה, כי בוסטון מנסה (לפי מה שאני מאמין שזיהיתי בסגנון משחקם הלילה) להלחם יותר על הריבאונדים שלה בהגנה. והיא השתפרה משני המשחקים הקודמים.

        כמו שאמרתי – זהו יתרון מובהק של שיקגו והם כנראה לא הולכים לנצח אותם בתחום הזה. הדבר היחיד שביכולתם לעשות הוא לנסות לצמצם את אותו יתרון ולהשתמש ביתרונות שלהם על שיקגו (משחק מסירה, קליעה והגנה בפרימטר) ולהביא לכך שהם אלו שיכריעו את המשחק. לעומת שני המשחקים הקודמים, הפעם היתרונות הללו הם אלו שהביאו את הנצחון לבוסטון.
        + פציעתו של רונדו, שערערה את מאזן הכוחות בסדרה ואולי גם שינתה את המומנטום בה.
        + ההתאמה שסטיבנס (כולל בהגנה: בראדלי על באטלר וקראודר על וויד) עשה ובכך הוא מיקסם יותר את היתרונות של קבוצתו והכריח את שיקגו לבצע התאמות משלהם במשחק.

        1. עידו גילרי

          22 אפר 2017 14:48:22

          שליש מהריבאונדים מתחת לסל של בוסטון הלכו לבולס. זה עדיין המון ( ברור שפחות מהמשחק הראשון קהיה זוועה) ויותר ממה שהיה במשחק השני.

          1. יונתן .S.

            22 אפר 2017 15:19:00

            נכון, אבל תחשוב שזה קרה עם הרכב נמוך יותר.
            ומעבר לכך, שליש מהריבאונדים הוא אחוז גבוה, אך שוב – בוסטון לא תצליח לשלוט בתחום או לצמצם אותו בהכרח בהרבה. אך עם זאת, היא הצליחה לצמצם במעט את ניצול היתרון הזה מבחינת שיקגו, כי משחק 1 כלל 45% (!) מתחת לסל שלהם לשיקגו ובשני המשחקים לאחר מכן הוא צומצם לאזור ה-30%. ושוב, חשוב לציין – במשחק השלישי זה בוצע רוב הזמן עם הרכב נמוך יותר. ובנוסף לכך, היו הרבה יותר לקחת, מאחר והבולס החמיצו יותר בהתקפה מהמשחקים הקודמים, כך שהשארת האחוז פחות או יותר במקומו ראוי לציון.

          2. עידו גילרי

            22 אפר 2017 16:17:21

            אתה דיברת בהשוואה לשני המשחקים הקודמים. אחרי השערוריה מתחת לסל במשחק הראשון כשהגבוהים שיחקו הרבה זמן כבר במשחק הקודם הדקות שלהם ירדו. ריבאונד זה הרבה מעבר לגובה ולאפשר ליריבה שליש מהכדורים מתחת לסל שלך בכדורסל של ימינו זה לא משהו שניתן לחיות איתו.

          3. יונתן .S.

            22 אפר 2017 16:57:33

            עידו, זה נכון מאוד שתחום הריבאונד אינו קשור רק לגובה, אך בפועל כשלופז נמצא מתחת לסל של בוסטון, יהיה קשה להתמודד איתו שם מבלי לתת מאמץ גדול ולכן אני אמרתי שראוי לציין את העבודה שהשחקנים עשו בנושא הזה. ואכן יש הבדל דווקא במשחק ה-3 ביחס לרוטציית הגבוהים, מאשר בשני המשחקים הקודמים. ההבדל בדקות בין המשחק הראשון לשני, מבחינת הגבוהים של בוסטון (חוץ מהורפורד, שברור שישחק כמות נכבדת של דקות), הוא 4 דק' בסה"כ (44 דק' במשחק 1. 40 דק' במשחק 2).
            במשחק 3 לעומתם, הגבוהים שיחקו כבר 30 דק' בסה"כ. ראוי לציין זאת, כי כמו שאמרתי בתגובה הראשית: ההתאמות של בוסטון באו רק במשחק 3 ולא לפני כן. אבל מבחינתי האישיתף הדבר הקריטי יותר היא הגישה שהשתנתה והעובדה שהם הבינו עד כמה חשובה התרומה של כולם בנושא. בעיקר כשברור לכל שהיא חלשה בתחום ונראית אף חלשה יותר לצד שיקגו.

            השערוריה מתחת לסל של בוסטון הייתה מזוויעה ואם זאת, רבים גם לא הופתעו במיוחד ממנה. הרבה מאותו "חיסול" בצבע נבע מכך שהגארדים לא תרמו מספיק לנושא וזאת בעייה, כאשר הקבוצה נשענת על היכולת האתלטית שלהם להשיג ריבאונדים בעצמם. התרומה של בראדלי, שלא הייתה כמעט קיימת בנושא והוא היה הריבאונדר המוביל של הקבוצה עד הפציעה באכילס, הייתה גדולה בהרבה במשחק 3, מאשר בשניים הקודמים. הבדל נוסף שבא לידי ביטוי במשחק ה-3 הוא השיתוף הגדול יותר של רוזייר, שגם הוא ריבאונדר טוב לעמדתו והוא תרם 3 ריב' ב-23 דק' על המגרש. יש לכך משמעות. בעיקר בעניין המוכוונות לנושא.

            בסופו של יום, ברור שקשה לחיות עם העובדה שהיריבה לוקחת שליש מהריבאונדים בצבע שלך, אך בוסטון חוותה זאת הרבה מול קבוצות ריבאונד טובות לאורך העונה וזהו המצב שלה כרגע. היא עדיין תוכל לנצח משחקים בסדרה הזאת, למרות החיסרון הבולט הזה, אם היא תדע להערך בהתאם לנושא ותדע להשתמש ביתרונות שלה באופן דומיננטי יותר (שתי דברים שקרו במשחק 3 ולא קרו בשניים הקודמים באותה מידה).

          4. עידו גילרי

            22 אפר 2017 20:02:27

            זה פלייאוף ולא מקבלים נקודות על מאמץ. נוח לך להוריד את הורפורד מהמשוואה אבל בפועל הוא שיחק מעל 40 דקות המשחק הראשון כך שההבדל בן דקות הגבוהים במשחק השני לעומת הראשון גדול מההבדל בדקות בין המשחק השני לשלישי. בכל מקרה כמו שציינתי זה לא רלבנטי.
            גם בעונה הרגילה הם התקשו מול הבולס בריבאונד אבל בכל קנה מידה שנבחר לאפשר 33% ריבאונד התקפה ליריבה זה גרוע (אפילו בהשוואה לתוצאות של הסלטיקס עצמם) עם סמול בול או בלי.
            אתה רוצה לתת לקבוצה שלך נקודות על מאמץ תעשה חיים, אבל בפועל זו נקודת תורפה שהם חייבים להתמודד איתה אם הם רוצים להתקדם הלאה.

          5. יונתן .S.

            22 אפר 2017 20:47:58

            כרגע, כמו שזה נראה, הם לא הולכים להשתפר בבנייה הזאת. דבר שני, הם בכל זאת משחקים מול קבוצת ריבאונד מהטובות בפלייאוף, כך שזה בולט עוד יותר שהם חלשים בתחום. דבר אחרון, אמרתי שאני לא מחשיב את הורפורד, כי לעומת שאר הגבוהים הוא ישחק תמיד ובכמות גבוהה של דקות. עליו יש פחות קשר להתאמה של סטיבנס לסמול בול, אבל אם אתה רוצה לקחת את העובדה שבמשחק 1 הוא שיחק הכי הרבה, בגלל שהוא היה השחקן החם של הסלטיקס, בלי קשר להתאמות, אז שיבושם לך. כי לא מדובר פה על חלוקת נק' ל ע מאמץ, אלא על אמירת "שאפו" לאחר הוצאה טובה לפועל של תוכנית משחק, למרות הקושי היחסי בה. אם אתה לא מבין מהו ההבדל, אז זאת כבר אינה הבעייה שלי.

          6. עידו גילרי

            22 אפר 2017 21:04:00

            תקרא שוב את הפסקה הראשונה בתגובה המקורית שלך ומה שעניתי. אני לא דיברתי על שום דבר מעבר לריבאונד. הטענה שלך הייתה שהם עשו עבודה טובה יותר והם בפירוש לא. כל השאר זה רק דיבורים מסביב.

          7. יונתן .S.

            22 אפר 2017 21:38:11

            לטעמי, כאשר שיקגו זרקו יותר לסל במשחק הזה, החטיאו יותר והסלטיקס השאירו את האחוז עדיין באזור ה-30 אחוז, כאשר הם משחקים בהרכב נמוך יותר, גם אם הוא אתלטי יותר, הוא לא יכול לתת מענה הולם ללופז ופליסיו. בעיקר כשמדובר בהרכב נמוך יותר. אך עם זאת, כאשר נעשה שינוי בגישה, הם הצליחו לצמצם את הפער הגדול יותר שיכול היה להיות הלילה והשאירו לבולס פחות כדורים ממה שהם יכלו לקחת היום בפוטנציה. לכן, זה נחשב לעבודה טובה בעיניי. כי אני מכיר את הקבוצה, ראיתי את המשחק ואני יודע לזהות את השיפור שנעשה היום לעומת שני המשחקים הקודמים. האחוזים יכלו להיות גרועים יותר, אך בפועל המאמץ עזר להשאיר אותו במרחק מספר מאסון.

          8. עידו גילרי

            22 אפר 2017 22:10:14

            תשמע חמוד, אתה לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אם אתה רוצה לשחק את קלף הגובה איך אתה מסביר את המשחק הראשון? אם אתה טוען (כמו בתגובה הראשונית) שהם עושים בוקס אאוט כמו שצריך אז אין שום סיבה להגיע למצב הזה.
            לא מבין למה אתה טוען ששיקגו זרקו יותר כשהם לקחו פחות זריקות במשחק הזה ובכלל הזריקות הנוספות האלו שאתה מדבר אליהם הן בעיקר בגלל אותם ריבאונדים בהתקפה.
            אתה רוצה לדעת מה אחוזי ההצלחה בפלייאוף ב-5 השנים האחרונות של קבוצות שאפשרו ליריבה להשתלט ככה על הריבאונד ברחבה שלהם? 30%. זה משהו שאתה כמאמן לא מוכן לחיות איתו. אני בטוח שיש רצון ויש מאמץ ואני בטוח שסטיבנס אוכל להם את הראש על זה
            אבל עד עכשיו תוצאות בשטח אין.
            אז בשורה התחתונה כל הטענות שאתה מכיר את הקבוצה ומזהה את השיפור הן חסרות משמעות כל עוד אין שיפור. ברגע שיהיה שיפור כזה יהיה על מה לדבר (וכדאי שהוא יגיע מהר).

        2. יונתן .S.

          22 אפר 2017 23:25:30

          עידו, אני לא מבין למה כל שיחה איתך צריכה להיות תמיד עם תחושת הצטדקות ונסיון עיקש להראות שאתה זה שיודע ומבין, למרות שמסבירים לך שלא הכל נכון בהכרח בדברייך. בוסטון נראו יותר מחוברים לנושא הריבאונד במשחק 3. גם אם עדיין לקחו מולם 30٪ מהכדורים, כי ההתנהלות סביב הנושא הינה אחרת. העליתי את נושא כמות הזריקות של שיקגו, כי במשחק הזה הם קלעו פחות טוב ולכן כמות הכדורים החוזרים הינה רבה יותר, כך שיש יותר הזדמנויות לריבאונדים. עניין הגובה לא תמיד קשור באופן ישיר לאיכות השחקן בנושא, אך כאשר בוסטון הינה מהנמוכות בליגה והברירה היחידה שלה להשתפר בנושא הוא בעיקר לנצל את האתלטיות של שחקניה, זה לא נושא שייתן בהכרח תפוקה קבועה ואין ספק שגם ידרוש יותר אנרגייה. בעיקר מול קבוצת ריבאונד איכותית כמו שיקגו. ואם שאלת איך אני מסביר את המשחק הראשון זה מבחינתי פשוט: המאמץ לא היה זהה. שיקגו ידעו שזהו יתרון גדול שיש להם מול בוסטון והם ניצלו זאת עד תום. הגבוהים של בוסטון אינם ריבאונדים טובים ולכן הברירה שלה היא להשען על הכורדים שלה שלמרות האתלטיות הגבוהה מצידם, היא לא תמיד תביא אותם לניצחון על הכדור החוזר מול לופז ופליסיו. מה שכן, המאמץ והאתלטיות שלהם דווקא נותנים לבוסטון אפשרות טובה יותר לקחת את הכדורים, מאשר האפשרות שהגבוהים שלה נותנים לה כרגע. עובדה לכך היא שרק במשחק 3 ניתן היה לראות מאמץ טוב יותר בבוקס אאוט של הגארדים ומודעות גדולה יותר של הקבוצה לנושא. לכן אגיד זאת שוב – גם עם האחוז הינו זהה, המגבלות שהקבוצה שמה לעצמה יותר מרובות ועדיין היא הצליחה להתמודד עם הבעייה בצורה טובה יותר ממשחק 2, כי היא ביצעה מאמץ גדול יותר והצלחה לצמצם את המגבלויות שהיו יכולות גם להפיל עליה אסון בתחום באותו משחק. אגב, גם אם זה כביכול לא פתר באמת את הבעייה בריבאונד, אז חשוב גם לזכור שמדובר רק על משחק אחד ששוחק כך שצריך לראות לפחות עוד משחק כדי לראות אם יהיה שיפור ניכר יותר באימוץ הגישה הזאת או האם היא תמשיך לתרום לקבוצה באופן כללי ולכן היא תהיה בסוף עדיפה לשימוש, למרות אחוז ריבאונד זהה למשחק 2. יתרה מכך, אני אישית לא חושב שבוסטון מתיימרים לחשוב שהם הולכים לצמצם בהרבה את היכולת של שיקגו בריבאונד ההתקפה וזה בכלל לא משנה מה האחוזים של הקבוצות שלא עלו לשלב הבא עם בעייה כזאת, כי זה לא שלבוסטון יש כלים לפתור את הבעייה. הם יכולים רק לנסות לצמצם אותה. הם צריכים להלחם עם מה שיש להם והם יגיעו לאן שיגיעו כך. גם הרבה אלופות לא היו גרועות בהגנה כמו הקאבס ועדיין זוקפים לזכותם את האפשרות לזכות, כי לא הכל היא רק סטטיסטיקה. תמיד יש יוצא מהכלל. ולא משנה גם אם קליבלנד אלופה והצליחה למרות האחוזים נגדה וזה למה תומכים עדיין כעת – אי אפשר להשען על האחוזי הצלחה עם הבעייה הזאת ולהאמין שזה יהיה גורל הקבוצה אם היא לא תשנה זאת. אין לה יותר מדי איך להשתפר בנושא. ההבדל הגדול והחשוב הוא שהם לפחות נותנים מאמץ והם ינסו בכל הכח להלחם על כל כדור.

          אני רוצה שתבין – אין לי כאן שום נסיון להוכיח אותך על טעותך ואני מבין את טענותיך, אבל אני גם אומר באותה הזדמנות שלמרות שהאחוז דומה בין משחק 2 ל-3, התנאים שהקבוצה שמה את עצמה במשחק 3 יכלו גם לגרום לה לחוות קריסה נוספת בריבאונד, אך בגלל מאמץ קבוצתי משותף הוא היה שלב אחד לפני המצב הזה. וזה סימן חיובי, כי ייתכן שבמשחק הבא אולי המצב ימשיך להשתפר בתחום. אין לדעת, אך מעבר לכך, עדיף את המצב הזה ככה, כי האחוז עדיין על 30٪, אך הם טובים יותר בהתקפה ואם בוסטון בשיאם בהתקפה, אני מתקשה להאמין שלשיקגו יהיה איך לתת לכך מענה טוב מצידם.

          ואגב, עידו – תעשה בשבילי טובה ואל תקרא לי חמודי…אני מכיר אותך רק מהאתר כאן, אין לך ולי בכלל מושג מי האדם בצד השני. הדבר היחיד שאני יודע עלייך הוא שאתה מגיב שאני מעריך את דעתו והוא משכיל בספורט, למרות שניהול שיח איתך, כמו שאמרתי, מרגיש כמו נסיון הצטדקות ארוך ומתמשך מבלי להבין שייתכן שאדם אחר חושב בשונה ממך ואולי רואה דברים אחרת ממך. הייתי אומר גם שאני אישית מרגיש ממך שאתה מנסה לא פעם "להוציא אותי קטן" בנוגע לדעותיי, למרות שאין בהכרח תשובה חד משמעית לאותם דיונים. גם אם יש סטטיסטיקה שמגבה אותך כביכול, היא לא בהכרח תוכיח הכל בשבילך. היא לא מראה את התנאים בה היא הושגה למשל (שזה מה שניסיתי להסביר לך) ונוח מאוד גם לסלף איתה את המציאות בכדי להצדיק את טענותיך (כמו שיש כאלה שעושים זאת לטובה ולרעה עם ווסטברוק והקייס ל-MVP). אז אני מבקש ממך, תנסה לכבד יותר. בלי כינויים שהם כביכול מראים גישה מתנשאת שאתה רק המבין כאן. אם אתה רוצה לרכוש את תשומת ליבם של אנשים לדברייך, זה יקרה בנועם והליכות ולא בצורה שאתה נוטה לפעמים להתכתב איתי באתר. אתה לא מסכים איתי על תגובותיי? אין בעייה. תרשום מה אתה חושב. אני תמיד שמח לקרוא דברי חכמה, אבל אל תצא מנק' הנחה שעל פיך יישק דבר, שאתה תמיד צודק ואני תמיד אסכים איתך.

          1. עידו גילרי

            22 אפר 2017 23:54:46

            חחח, כמה אירוני לשמוע את הדברים האלה ממך.
            אני לא מנסה להראות שאני יודע או מבין. העלית טענה שאני לא מסכים איתה אז אני מנסה להסביר למה היא לא נכונה. אתה לטעמי מתעקש להתעלם מהעובדות בשטח במה שבעיני הם טיעוני סרק.
            אז מבחינתי אני יכול להגיד שאני לא יודע למה כל דיון איתך מרגיש כמו להיכנס עם הראש בקיר. אבל אתה יודע מה עזוב. הנה בשבילך סגרתי.

          2. יונתן .S.

            23 אפר 2017 00:29:55

            עידו, נאה דורש, נאה מקיים.
            אם אתה מרגיש ממני שאני מתנשא בתגובותיי אלייך אז תגיד ואל תנהל איתי דיונים מתמשכים שאתה זורק לפעמים עקיצות כלפיי דעותיי. כי אני מרגיש שאתה לא אובייקטיבי לפעמים כשזה מגיע בלהגיב לדעותיי באתר. תגיד לי אם אתה מרגיש שלא מכבדים אותך. ברגע שאתה לא פותח את שעל ליבך, האדם המופיע מולך נתפס באופן אחר לחלוטין, למרות שזה לא בהכרח המציאות. אין לי בעייה להתנצל בפנייך אם אתה נפגע ממני, אבל אתה צריך לדבר, כי אני לא מכוון לפגוע או לזלזל, מנץה שאני אישית לא מרגיש אותו הדבר לגביית כלפיי. אני באותה מידה מרגיש מצידך התנשאות והתגובה שלך אינה מכבדת באותה מידה שאני מכבד אותך בצורת הכתיבה שלי.
            זה שאני לא מסכים את דיעותיך לא אומר שאני חושב שהן לא לגיטימיות. תצפה שאכבד את דעתך. זה לגיטימי. אבל אל תצפה שאני פשוט אסכים איתך. בעיקר כשאתה בא בגישה כזאת. אני אישית לא רואה שאתה מגיב בצורה הזאת כלפיי מגיבים באתר מלבדי ואני עוד זוכר את השרשור הארוך מהכתבה שפרסמתי פה על סארבר ונדמה שמאז אתה ממשיך לנסות להוכיח את צדקתך בכל פעם שמזדמן לך בתגובה שלי שלא מוצאת חן בעינייך. ייתכן וזה גם לא נכון, אבל ככה לפחות זה נראה מצידי.

            אז אתה טוען שזה אירוני שזה בא ממני? לפי התגובה האחרונה שלך (עם הצחוק הכתוב שלך) אתה לא יכול לטעון לזכותך נק' על כבוד. אני מעולם לא הגבתי כך. אולי אני עקשן בדעותיי, אך אני מעולם לא יבטל דעה של אחרים כמו שאתה עושה עם דעותיי, למרות שהן מאוד לגיטימיות מבחינתי. לטעמי יש לך בעייה אישית עם דעותיי לפעמים ואתה לא מוכן לקבל את זה שאני לא אסכים איתך תמיד. יתרה מכך, אני עוד יותר לא אקבל את דעתך אם אתה תנסה להתחכם או להתנשאות מעליי. גם אם אתה טוען שאתה לא מנסה לעשות זאת, התחושה שאתה יוצר כשאתה מגיב לתגובותיי הינה כזאת. אתה מעולם לא מציין שהינך מכבד את דעתי. אתה ישר מצפה שאקבל את דעתך, כאשר אין בהכרח צד צודק או לא צודק. אתה ממשיך לנסות להאחז בכל מיני נתונים שמבחינתך הם אלו שמוכיחים את האמת ואתה שוכח שסטטיסטיקה לא תמיד מראה הכל.

            אז עידו, תעשה לי טובה ואם יש לך בעייה – תגיד אותה. ואם אתה לא מסוגל להתמודד איתה, אז אל תגיב לי בכלל. כי דעתך מראש לא תהיה לגיטימית ככה מבחינתי. מקווה שעד הפעם הבאה תתבגר קצת ותבין שגם אם איני מסכים איתך, מבחינתי דעתך לגיטימית ואני מכבד אותה, גם אם איני מסכים איתה בסוף.

          3. עידו גילרי

            23 אפר 2017 00:56:29

            למה לא אובייקטיבי? אני לא בא לכאן לשחק משחקים של כבוד אלא לדבר על כדורסל (ועוד כמה ענפי ספורט אחרים).
            אני מביע את דעתי כלפי הדברים שאתה כותב בדיוק כמו כלפי כל אחד אחר. אז כן אני יודע שאני נוטה להיות סרקסטי אבל זה לא שום דבר אישי. וכן גם אני נוטה להיות עקשן בדיעותי. אני לא מבטל את דעתך אלא פשוט לא מסכים איתה , תבדיל בין הדברים.
            אני לא ממשיך להיאחז בנתונים סתם אלא לנסות להסביר שכשמדברים על שיפור (לא כוונה, כן) הוא צריך לבוא בדברים בשטח. זו המשמעות של שיפור. אז מן הסתם צריך למדוד אותה במשהו. כמו שעבר אמרתי מאמץ לא שווה לשיפור. אני בטוח שרצון וכוונה לשנות את המצב יש.

          4. יונתן .S.

            23 אפר 2017 01:07:35

            מניח שהראיה שלנו פשוט שונה בצורת הכתיבה ובתפישה של המשחק. נסכם את זה בכך ששנינו עקשנים. אני לא אדבר בשמך, אבל אני אנסה להיות יותר פתוח לדעותייך בשיחות הבאות שלנו ולרדת עוד יותר לשורש הדברים שאתה טוען. ונקווה שזה יהיה הדדי. שיהיה ברור שלא משנה מה – אני מכבד את דעותייך ומעולם לא מזלזל בדברייך. אדרבה, תהיה מודע שלמרות שאתה מסוגל לתסכל אותי לא פעם, אתה בעיניי אחד המוחות החריפים כאן ושווה לקרוא את דבריך. לא הייתי מתעקש איתך כל פעם אם לא הייתי חושב כך.

  10. גיא הרשע

    22 אפר 2017 14:24:47

    תודה, רועי.

    הכדורסל של שיקגו הלילה,
    היה מחזה קשה לצפייה. אם לא היו להם כל כך הרבה רב' התקפה, הם כנראה היו מגרדים את ה-70 נק'…
    ובראש המחנה – באטלר.
    0 אסיסטים, 21 ניסיונות קליעה (רק 7 נכנסו).
    20 ניסיונות קליעה, פחות מ-35% מהשדה, 0 אסיסטים –
    מספרים שכאלו הושגו במשחק פלייאוף 19 פעמים ב-30 השנים האחרונות.
    רק 4 מתוכם נגמרו עם W.

    לא מעט ביקורת כתבתי על רונדו השנה.
    ההשוואה בין תפוקת שיקגו אתו,
    לבין תפוקת שיקגו בלעדיו –
    מראה שטעיתי לא מעט.

    1. יונתן .S.

      22 אפר 2017 14:42:42

      גיא, אל תשכח שיש משמעות למוכוונות של רונדו על המגרש לגביי התפוקה שהוא מייצר בסוף. הבעייה שלו, שהביאה לכך שהוא נמצא במעמד הנוכחי שלו (מאיגרא רמא לבירא עמיקתא), נובע גם הוא בגלל שמשחקו אינו יציב ואני מאמין שזה נובע גם מהמנטאליות שלו. הוא בחור מאוד חכם שמתקשה, עקב כך, לקבל דברים שהוא לא מסכים איתם שיצליחו בוודאות. שיטת המנהיגות שלו ממשיכה להיות כמו מה שהוא התרגל אליו מהעידן שלו בבוסטון (בה ה-BIG 3 והוא הנהיגו בביקורת פומבית לא פעם ולא חסכו מילים מעולם אחד על השני). אותה שיטה אינה מתחבבת על הרוב שחווים אותה. הוא, בעיניי לפחות OLD SHCOOL GUY ובנוסף לאישיות השונה שלו הוא קשה לחיזוי.

      ולגביי באטלר – המספרים הללו נוסעים מכמה סיבות. עם זה החסרון של רונדו, השינוי בשיטת השמירה עליו (כעת בראדלי עליו) וחוסר ההתאמה תו"כ המשחק לכך מצידו וכמובן גם ערב לא טוב שלו מבחינת קליעה (שבסופו של יום, עם כל האפקטיביות שלו בהתקפה, כקלעי הוא עדיין אינו יציב לחלוטין). יהיה מעניין לראות איך הוא יראה במשחק הבא, כי הוא יהיה חייב לשנות משהו לאחר ההתאמות של בוסטון אליו.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט