סיקור יום רביעי המהמם / עמית טבול

סיקור יום רביעי המהמם / עמית טבול

10 משחקים היו לנו בלילה אדיר של משחקים. ראסלמאניה ווסטברוק עשה מעשה הארדן ועם טריפל דאבל מפלצתי סחף את הרעמים לניצחון על אורלנדו בהארכה, גולדן סטייט מבצרת את אחיזתה במקום הראשון במשחק מצוין של הצהרת כוונות, מילווקי מפתיעה את בוסטון בחוץ כמו שארלוט בטורונטו, לקליפרס נמאס להיות מושא ללעג וקלס עת השיגו ניצחון על וושינגטון המצוינת. והכי חשוב: טי ג'יי מקונל האגדי קלע שלשה.

 

פילדלפיה סיקסרס 92 (47-28, מקום 12 במזרח) – אטלנטה הוקס 99 (36-39, מקום 5 במזרח)

איליאסובה, הטורקי החביב שקצת דומה לכספי, חזר לקבוצה שזרקה אותו מהסיבה שהוא טוב מדי לשלב דמדומי הפרוסס.

בכל אופן המשחק נגד פילי נטולת קובינגטון ואוקאפור התאים לאטלנטה כמו כפפה ליד ועצר זמנית את ההידרדרות המדאיגה של הניצים שרשמו ניצחון שני ברצף, הראשון מביניהם על פיניקס. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 7 להוקס ושאר הרבעים הסתיימו בתוצאה צמודה. הסיקסרס לא הצליחו להגיע למרחק פוזשן אחד מאטלנטה.

באטלנטה, ששוב שיחקה ללא מילסאפ, דווייט הווארד הזכיר נשכחות וחגג בצבע של פילי. הוא סיים עם 22 נקודות ו-20 ריבאונדים כולל 6 מ-7 מהעונשין. עזרו לו טים הארדווי ג'וניור ובייזמור (4 ריבאונדים ואסיסטים, 2 חטיפות) עם 19 כ"א. איליאסובה ושרודר (5 אסיסטים, 9 איבודים) 14 כ"א.

בפילי רושאן הולמס ממשיך לעשות לביתו ולסטטיסטיקתו עם 25 נקודות ו-8 ריבאונדים, סאריץ' 15 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, מקונל 13, 8 אסיסטים ו-2 חטיפות. שון לונג 10, סטואסקאס 5 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 3 חטיפות ו-9 נקודות.

מצטיין המשחק: דווייט הווארד.

 

אורלנדו מג'יק 106 (48-27 מקום 14 במזרח) – אוקלהומה ת'אנדרס 114 (31-43, מקום 6 במערב)

מה עוד יש להגיד על תופעת הטבע העונה לשם ראסל ווסטברוק שלא נאמר? פשוט תענוג לראות את השחקן הזה שלא מוותר על אף משחק. אז…נכווון שזו רק אורלנדו ונכון שאוקלהומה נמנעה ממבוכה ונכון ששאר שחקני אוקלהומה זזים הצידה אבל עדיין אי אפשר להמעיט מגודל ההישג.

יומיים אחרי שניצח את דאלאס במו ידיו, ווסטברוק שוב השתלט על העניינים כשאוקלהומה הייתה עמוק בבור. הרעמים פיגרו בהפרש דו ספרתי בחלקים גדולים במשחק, כולל ברבע הרביעי. ווסטברוק לקח פיקוד, קלע 19 ברבע האחרון, 13 נקודות ב-3 דקות האחרונות כולל שלשה מכריעה 7 שניות לסיום (36 נקודות אחרי ההפסקה). את הקהל בממלכת דיסני זה הרשים הרבה יותר מהקבוצה המקומית הכושלת וקריאות MVP נשמעו מכל עבר. בהארכה הצ'יטה קלע 7 מתוך 12 הנקודות של אוקלהומה מול 4 בלבד של אורלנדו.

באוקלהומה ווסטברוק רשם טריפל דאבל אדיר (מספר 38 העונה) עם 57 נקודות (נקודה פחות משיא הקריירה שלו), 13 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 3 חטיפות ועל הדרך 7 איבודים. נסלח לו..

קאנטר סיים עם 17 ו-10 ריבאונדים ואולדיפו עם 13 ו-5 ריבאונדים.

באורלנדו פורניה הוביל עם 24 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, רוס עם 23, גורדון 13, 5 ריבאונדים ו-4 חטיפות, ביומבו 12, 11 ריבאונדים ו-2 בלוקים, ווצ'ביץ' (16 ריבאונדים, 2 בלוקים) ופייטון (6 ריבאונדים, 8 אסיסטים) 11 כ"א.

מצטיין המשחק: נו באמת…

 

בוסטון סלטיקס 100 (27-48, מקום 2 במזרח) – מילווקי באקס 103 (36-39, מקום 6 במזרח)

כנראה שאוויר הפסגות דליל מדי עבור בוסטון שהשתנקה בבית נגד הפריק וחבורתו וחזרה למקום השני האהוב והמוכר. מילווקי ממשיכה בתקופה המצוינת שלה ויש לי רושם שהצבאים ידלגו בקלילות מעל הניצים בדרך למקום החמישי במזרח.

בוסטון פתחה את הרבע האחרון בפיגור אבל הצליחה להשוות את התוצאה 2:46 לסיום מליי אפ של סמארט. מילווקי רצה 3-8, תומאס קלע 4 רצוף והביא את בוסטון לפיגור מינימלי של נקודה אבל הפעם היה מולו את הרוקי המצוין מלקולם ברוגדון שקלע 6 נקודות ב-2:46 הדקות הקריטיות כולל סל חשוב 3.9 שניות לסיום שקבע 100-103 ולא נתן לבוסטון להפוך את המשחק.

במילווקי הגריק פריק קלע 22 עם 9 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-3 חסימות, מידלטון עם 19 נקודות, 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות, מונרו (8 ריבאונדים) וברוגדון (9 אסיסטים, 4 ריבאונדים) 16 כ"א.

בבוסטון תומאס הוביל עם 32 נקודות, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-3 חטיפות. קראודר 13, בראדלי 12, 10 ריבאונדים ו-2 חטיפות, סמארט (11 ריבאונדים, 5 אסיסטים) והורפורד (6 ריבאונדים ואסיסטים) עם 11 כ"א.

מצטיין המשחק: מלקולם ברוגדון.

 

טורונטו ראפטורס 106 (30-45, מקום 4 במזרח) – שארלוט הורנטס 110 (41-34, מקום 11 במזרח)

אפשר להגיד הרבה דברים על שארלוט. מה שבטוח זה שהצרעות לא מוותרים בקלות על משחקים גם כשנראה שעוד שבועיים הם כבר יצאו לנוח ואולי על הדרך לבקר את מנחם.

רבע אחרון אדיר של שארלוט (44 נקודות) נתן להם ניצחון יוקרתי על טורונטו בקנדה. זה היה נראה כאילו טורונטו בדרך לניצחון שביעי ברצף, בעיקר לאור העובדה שקמבה ווקר שבר את הטבעות עם 3 מ-18 בשלושה רבעים. טורונטו הובילה ב-8 בתחילת הרבע הרביעי אחרי רבע שלישי חלש בו שארלוט קלעה 16 נקודות בלבד ב-23 אחוז מהשדה. ברבע האחרון נפתחו הצ'אקרות והרכז המצוין קלע 11 מתוך 19 הנקודות שלו ב-5 הדקות האחרונות, כולל שלשה מכריעה שהעלתה את הצרעות ליתרון 3, 37 שניות לסוף. שארלוט קלעה 8 מ-10 מהשלוש ברבע האחרון.

בשארלוט בלינלי היה מצוין מהספסל עם 21 ו-5 אסיסטים, ווקר עם 19, וויליאמס 18 ו-12 ריבאונדים, באטום 15, קמינסקי 13.

בטורונטו דרוזן סיים עם 28, 6 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, ג'וזף עם 18 נקודות, 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חטיפות ו-2 חסימות, איבקה 15, ולנצ'יונאס 14, 15 ריבאונדים ו-3 חסימות, פאוול ופיטרסון קלעו מניין נקודות כ"א.

מצטיין המשחק: קמבה ווקר.

 

ניו יורק ניקס 88 (47-28, מקום 13 במזרח) – מיאמי היט 105 (38-37, מקום 7 במזרח)

מפגש קלאסי בין מועדון שמכבד את עצמו למועדון שמבזה את עצמו. חבל שאין למיאמי קהל כמו של הניקס. לא מגיע לניקס אוהדים כאלה.

מיאמי ניצחה בכל אחד מהרבעים בחד ספרתי אבל הכתובת הייתה על הקיר והניקס כבר מחכים בקוצר רוח לדראפט ולאוף סיזון. לא שזה יעזור להם עם החוזה ההזוי שנתנו לנואה המושעה.

במיאמי דראגיץ' הוביל עם 20 נקודות, 7 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-2 חטיפות, ג'יימס ג'ונסון 18, 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 2 בלוקים ו-3 חטיפות, ריצ'ארדסון 17 ו-5 חטיפות, טיילר ג'ונסון 12 ו-7 ריבאונדים, וויטסייד 11, 9 ריבאונדים ו-4 בלוקים.

בניקס פורזינגיס עם 20 נקודות, 8 ריבאונדים ו-3 בלוקים, הרננגומז הרנין עם 12 ו-9 ריבאונדים, קורטני לי 10 ו-2 חטיפות. כרמלו קלע רק 9.

מצטיין המשחק:  גוראן "יצאתי בשן ועין" דראגיץ'.

 

ממפיס גריזליס 110 (34-41, מקום 7 במערב) – אינדיאנה פייסרס 97 (38-37, מקום 8 במזרח)

ה"נשמה" מהפריוויו המצוין של לביא ניצחה את ה"סבבה" די בקלות לאחר רבע ראשון מצוין שהסתיים בתוצאה 24-38 לדובים. ההפרש עמד על 19 בחצי. הפייסרס לא הצליחו להתקרב יותר מדי וירדו למקום השמיני במזרח כשמאזנם שווה למיאמי שממוקמת במקום השביעי. כנראה שהחבר'ה שם התרגשו מהמפגש עם הברון מקרית אקרון.

בממפיס קונלי להט עם 36 נקודות (7 שלשות), 6 אסיסטים ו-4 חטיפות. קארטר וזיבו שגילם המשותף נושק ל-80, קלעו ביחד 38 נקודות. הראשון עם 21 ו-8 ריבאונדים, השני 17 ו-6 ריבאונדים. ברנדון רייט למוד הפציעות חווה קצת עדנה (לא הפרה) עם 13 נקודות ו-2 בלוקים.

באינדיאנה ג'ורג' עם 22, 2 חטיפות ו-2 חסימות, ברוקס 18, יאנג 16 ו-13 ריבאונדים, סי ג'יי מיילס 15.

מצטיין המשחק: מיכאל קונלי.

 

ניו אורלינס פליקנס 121 (43-32, מקום 10 במערב) – דאלאס מאבריקס 118 (43-31, מקום 11 במערב)

השבוע לא נעים להיות חלק מדאלאס מאבריקס. אחרי שהפסידו לאוקלהומה על הבאזר, הגיע שוב הפסד במשחק צמוד יחסית.

בגזרת השקנאים מתחילים לראות את מה שרצו לראות מהגבוהים המוכשרים כאשר דייויס וקאזינס עשו ככל העולה על רוחם.

אחרי שדווין האריס הורחק בעקבות 2 טכניות, ניו אורלינס פתחה פער דו ספרתי שהגיע ל-12 במחצית. דאלאס כמו דאלאס לא ויתרה וצמצמה את ההפרש וסל של יוגי פרל הוריד לנקודה הפרש 7:42 לסיום. סלים של הולידיי וג'ורדן קרופורד פתחו פער קטן שנשמר עד הסיום.

בניו אורלינס דייויס קלע 30 (8 מ-8 מהעונשין) עם 13 ריבאונדים ו-2 חטיפות, קאזינס 29, 16 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. שני החבר'ה האלה קלעו במשותף 18 מ-20 מהעונשין. נתון מרשים לשחקנים בתפקידם. הולידיי סיים עם 18 נקודות, 5 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-2 בלוקים. קרופורד וקונינגהאם 15 כ"א.

בדאלאס האירופאי הטוב בהיסטוריה הוביל עם 23 ו-7 ריבאונדים, בארנס 19 ו-8 ריבאונדים, סת' קארי 18, יוגי פרל 15, מתיוס 10, בראה 11 אסיסטים ו-8 נקודות.

מצטייני המשחק:  דייויס וקאזינס.

 

סן אנטוניו ספרס 98 (17-57, מקום 2 במערב) – גולדן סטייט ווריורס 110 (14-61, מקום 1 במערב)

ולמנה העיקרית של הערב..

בהתחלה זה היה נראה כמו שידור חוזר של משחק פתיחת העונה בו הדורבנות (שגם ככה נכנסו למוד רצחני נגד קליבלנד) התעללו בלוחמים. הרבע הראשון הסתיים בתוצאה 17-33 לספרס שכבר הובילו ב-22 הפרש במהלכו. גמור?

הצחקתם את קרי וחבורתו. גולדן סטייט נכנסה לריצה מטורפת ולאחר הרבע הראשון קלעה 93 נקודות מול 65 בלבד של הספרס. הלוחמים הידקו את ההגנה (דריימונד גרין) ונטרלו את לאונרד באופן יחסי. סטף קרי סתם הרבה פיות עם יכולת נהדרת. זה היה הניצחון הראשון של ג"ס על הספרס מתוך 3 משחקים העונה והתשיעי שלהם ברצף. הפער ביניהם לבין הספרס שבמקום השני עומד עכשיו על 3.5 משחקים.

בגולדן סטייט קרי קלע 29 עם 11 אסיסטים, תומפסון 23, ווסט במשחק מצוין עם 15, 4 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 בלוקים, איגודלה 14, 6 ריבאונדים ו-2 חטיפות.

בספרס לאונרד עם 19 באחוזים לא טובים + 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, גאסול עם 18, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, אולדריג' 17, 6 ריבאונדים ו-4 חסימות, גרין 16, 6 ריבאונדים ו-2 חטיפות.

מצטיין המשחק:  סטף קרי.

 

לוס אנג'לס קליפרס 133 (31-45, מקום 5 במערב) –וושינגטון וויזארדס 124 (29-46, מקום 3 במזרח)

74 נקודות במחצית ו-110 לאחר 3 רבעים. זה הבציר של הקליפרס עד הרבע האחרון. החבר'ה, בהובלת רדיק, סירבו להחטיא ונראה היה שהם הולכים לטאטא את וושינגטון בקלות. רק ששכחנו לציין פרט שולי: מדובר על הקליפרס. וושינגטון המוכשרת, ללא מוריס שהורחק סמוך לסיום הרבע השלישי, קיזזה את הפער ונראה היה שהקליפרס בדרך לעוד פאדיחה מבית היוצר של לוס אנג'לס ב'.

למזלם לא נשאר יותר זמן לוושינגטון שהגיעה עד 5 הפרש חצי דקה לסיום, לאחר שלשה של ביל.

בקליפרס רדיק קבע שיא עונתי עם 31 נקודות (7 שלשות), פול עם 27 ו-13 אסיסטים, גריפין פלירטט עם טריפל דאבל עם 26 נקודות, 10 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-2 חטיפות, דיאנדרה ג'ורדן עם 23 נקודות, 18 ריבאונדים ו-2 בלוקים, קרופורד 14. שימו לב לנתון הבא: 4 שחקני חמישיה קליפורנים קלעו יחד 107 נקודות למעט עמדה מספר…3 שתרמה 5 נקודות בלבד.

בוושינגטון וול מראה שהוא אולי הדבר האמיתי עם 41 נקודות, 7 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-3 חטיפות. ביל קלע 27, ג'ייסון סמית (8 ריבאונדים) ומוריס 14 כ"א, קלי אוברה ג'וניור 10, 6 ריבאונדים ו-2 חטיפות.

מצטיין המשחק: ג'יי ג'יי רדיק.  

 

סקרמנטו קינגס 82 (46-29, מקום 13 במערב) – יוטה ג'אז 112 (29-46, מקום 4 במערב)

הרבע הראשון נגמר 14-34 ליוטה, הרבע האחרון נגמר 15-34 לטובתם. יוטה מעדה ברבע השני שהסתיים בתוצאה 16-29 למלכים אבל זה בערך הדבר היחידי שסקרמנטו יכולים לקחת מהמשחק הזה מלבד יכולת טובה של בן מקלמור.

ביוטה הייוורד קלע 20 עם 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, הוד 18 ו-2 חטיפות, גובר 16 ו-15 ריבאונדים, מאק 14, אינגלס 12, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות, דיאו 11.

בסקרמנטו מקלמור 22, קוליסון 12 ולאוסן 11.

 

מצטייני המשחק:  הייוורד וגובר.

 

מצטיין המחזור: ראסל ווסטברוק.

 

המלצת פנטזי: הרוקי מרקיז קריס. עוד אחד שנהנה מדילול ספקי הנקודות של פיניקס. פאוור פורוורד מוכשר שהועבר מסקרמנטו לפיניקס. יודע לקלוע שלשות, לחסום, לחטוף ולקטוף ריבאונדים. יחד עם זאת מדובר על שחקן שלא קולע טוב מהעונשין.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 81 תגובות

  1. סטף קארי ב10 ימים השמיד 3 MVP קונטנדרז באולמות שלהם.

    החליק פנימה לתוך המערכת בורג ענק בשם דוראנט והמכונה עבדה חלק, נפצע הבורג… תקופת הסתגלות קטנה במהלכה כמעט כולם פה כבר התחילו עם ההספדים.. והופ… 9 ניצ' רצוף.

    ה MVP האמיתי

    זה צריך להיות רק בינו לבין קוואי. ובכיף אני נותן לקוואי.

        1. אתה באמת אוצה שאני אביא ציטוטים מהבלוג החי? מי רצה לזרוק את המגבת ברבע הראשון? אז היום לאור קאפקייקותך אתה לא ראוי להעלות טיעונים בעד יקיר ליבך. האהבה לא הייתה חזקה מספיק כדי שתאמין.

          1. חחח…

            אמרתי שאני צריך לזכות ב MVP ?… כתבתי (ואני מצטט !!!) שקארי צריך לזכות…

            מי אני בכלל ??? עפר לרגליו.. באנדוואגן קטן אמונה, אבל עם נאמנות עד אין קץ.

            וברצינות – על זה אני מדבר, לא קורה כלום אם טועים, אומרים "טעיתי" וממשיכים הלאה, מה בסך הכל ביקשתי באתר הזה ? קצת יושרה, וגילוי נאות.

          2. פלגרנט 2 ??? על מה ???

            יא חתיכת @^$^)^&%&^$%$#^%#^%#&&#$#$^& מכור $^$^@^@ קונספירציה של ה#@#!#!%%#@^ כסף שחור אצל ה #&$#Y$&$@

      1. נכון שראסל הרבה יותר דומיננטי מקרי העונה , וקרי בכלל לא מועמד ל- MVP , כי הוא לקח השנה 2 צעדים אחורה במטרה לשלב את דוראנט בקבוצה.
        אם הלוחמים לא היו משיגים בקיץ את דוראנט והיו נשארים בהרכב של העונה שעברה , קרי היה עכשיו מועמד ל-MVP בפעם השלישית ברציפות , ואולי אפילו הפייבוריט .

          1. מקום ראשון בליגה.
            מקום 10 בליגה.

            ברגע האמת ניצח את כולם בק2בק.

            הוא הרכז שמשחק את המשחק הכי נכון, בלי הכדור ביד.

            יאללה.. זרוק עלי את הסטט' שלך…

          2. לא שאלתי מי הקבוצה הכי טובה.

            לא צריך לזרוק סטטיסטיקות בשביל לדעת שהשנה גולדן סטייט ניצחו לא מעט משחקים למרות קרי.
            הוא עדיין שחקן ענק, ואחד מגדולי הקלעים ששיחקו בליגה.
            אבל השנה, הוא כבר לא משחק ב-GOD MODE בו שיחק בעונה שעברה, ולא פעם יש לו משחקים בהם הוא גם לא פוגע
            (רק להזכיר – בשנה שעברה לאורך כל דיוני ה-MVP כתבתי שהוא ה-MVP ללא עוררין).
            ולהבדיל מהארדן, לברון או ווסטברוק, כשקרי לא פוגע, הוא תורם הרבה פחות.

          3. כשקרי לא פוגע הוא עדיין רץ מסביב ואל תוך הקשת, חוסם, מאיים ודואג ששחקני ההתקפה האחרים יוכלו לעשות את שלהם. כשהאחרים לא פוגעים הם עדיין מתעקשים לנהל הכל בהתקפה.

          4. הוא מניע את המערכת, פוגע – לא פוגע הוא משחק רכז שמשחק אוף דה בול, נותן לגרין דוראנט, קליי איגי להוביל כדור, הוא משחרר שליטה, זה עושה את האחרים הרבה יותר טובים גם אם לא נרשמים לו אסיסטים וסטט' אחרות, וגם כשהוא לא פוגע הוא תורם הרבה יותר מהארדן וווסטברוק בזכות הראייה המערכתית שלו ולא האישית, אין אף שחקן אחר שהיה משלב כוכב בסדר גודל של דוראנט כל כך טוב וכל כך מהר, לראסל היו איזה 8 שנים ביחד עם דוראנט והוא לא הגיע לאותה רמת כימיה שלקארי לקח 3 חודשים, אז אני מבין שאת הדברים האלו לא רואים בסטט', אבל מי שרואה משחקים ומסתכל על גולדן גם היכן שהכדור לא נמצא, מהר מאוד יבין את זה.

            ותכלס הייתי נותן לקוואי… חחח

          5. אתם שניכם צודקים.
            כל ה +ים שכתבתם עליו, לדעתי –
            נכונים.
            ואין בכלל שאלה שהוא אחד מהשחקנים המשמעותיים ביותר בליגה.
            אבל, השנה, אני חושב שהוא בכלל לא במירוץ.
            מספיק להשוות בין תפקודו בשנה שעברה, לתפקודו השנה.

          6. למה השנה שעברה קשורה ?

            זו העונה הרגילה האישית + הקבוצתית הכי גדולה אי פעם, ברור שאי אפשר להשוות אותו לשנה שעברה, אתה גם לא אמור, אתה אמור להשוות אותו לשחקנים מהשנה הנוכחית, אז אם תסתכל על הסטט' אני מבין בהחלט שהארדן נותן עונה היסטורית (נק' + אסיסטים) ולוקח את הקבוצה שלו גבוה, רק שקארי אם מסתכלים טוב, ולא בהכרח על סטט' מיושנות או אפילו חדשניות, אלא על התיאום בהתקפה של גולדן, איך שהוא מאפשר לכולם לפרוח לידו, דואג להכניס אותם למשחק, לא בנגיעה האחרונה בכדור, אלא הרבה לפני, איך שוא מסתובב על המגרש לפעמים על תקן מן גארד בוגוט חוסם שכזה, ואז בתפנית חדה דואג לתת חיתוך פנימה ומפרק את כל ההגנה, ועוד מיליון דברים שפשוט אין להם סטט', כי הכדור כמעט ולא אצלו ביד, בקיצור מה שאני רוצה לומר זה שהכדורסל שלו חלוצי, חדשני, פורץ דרך מהפכני, אומנותי, ויש לזה ערך הרבה יותר גדול בעיניי מסטט', ואפילו טבעות.

          7. שוב, אין לי בכלל ויכוח לגבי האיכויות של קרי.
            הוא שחקן נדיר, שמשחק כדורסל יוצא דופן. לעולם לא טענתי אחרת.
            אבל לדעתי אתה selling short את הארדן, שהשנה מציג כדורסל מעולם אחר, ברמה של מה שקרי הציג בשנה שעברה.
            זו לא רק כמות האסיסטים, זו רמת הביצוע.
            מדדו את המרחק שהמסירות של הארדן עוברות עד שהן מגיעות ליעדן –
            מזכיר יותר קווטרבאק עילית מאשר שחקן כדורסל.

          8. להגיד שאני אובייקטיבי לגמרי, אני לא… אבל –

            זה לא דומה בכלל למה שקארי הציג שנה שעברה, נכון שהסגונונות שונים, אבל קארי מחק קבוצות עד המחצית, גג רבע שלישי, וזה כשהוא משמעותית נוגע פחות מכל רכז טופ בליגה, הוא לא צריך את הכדור בשביל להשפיע, זה מדהים אותי כמה לא נותנים כמעט חשיבות לכך שהכדור עובר בין כל הקבוצה, ומכניס בכולם דינמיות שאין כששחקן מכדרר את עצמו לדעת.
            קארי בנוסף השחקן הראשון שאת רוב הנק' שלו עשה מחוץ לקשת, יותר מ 30 נק' ויותר מ 15 מחוץ לקשת באחוזים אפקטיביים מדהימים, זה דבר שלא היה, זה נותן ריווח להתקפה בתוך הצבע ומחוצה לה שקשה מאוד לעצירה, והראייה הכי טובה – 73 – 9, ז"א כל הסטט' המטורפות שהוא נתן שנה שעברה, פעלו בשביל הקבוצה ולא על חשבונה כדי לקבוע רקורד חדש.

            ועדיין הארדן נותן עונה מדהימה (למרות האשראי הגדול מהשופטים), לגבי המסירות קווטרבק, אני חושב שזה משהו שלהגנות טובות ברגע שהן ילמדו את קווי המסירה יהיה קל לעצור, גולדן למשל לא התקשתה עם המסירות הארוכות של הארדן לפני החצי לשחקנים בכנפיים.

          9. גיא – אני מסכים שהשנה קארי לא במירוץ . אבל תרד מהניסיון להשוות בין קארי של שנה שעברה לזה של השנה . הוא לא שחקן פחות טוב . הוא פשוט הוריד פרופיל כדי לשלב בקבוצה את הבחורים החדשים בשכונה , ובראש וראשונה דוראנט . הוא פשוט שחקן מזן אחר ושונה לגמרי מזה של הזקן וראס . אין לו כל בעיה לראות את הקבוצה מנצחת כל הזמן ולקלוע מעט מאוד . יש עוד קלעים להכניס לתמונה ? אז הוא מתרכז באסיסטים . יש דקות מתות של ירידת מתח וסגירת פער מצד היריבה ? הוא נותן פרץ מהיר של נקודות וחוזר לנוח בספסל .

            תראה את המחזורים האחרונים , אחרי שהקבוצה התרגלה לחיים מחודשים ללא דוראנט , ואתה יכול לראו שוב את קארי של השנה שעברה כשהוא לוקח על עצמו יותר .

          10. צודקים, קניתי. אם כמו לפני שנתיים הווריירס שוב ב11+ נצחונות בסוף העונה לעומת התחרות, קרי צריך לקחת (לא יתנו לו אבל זה כבר עניין אחר)

      1. תחשוב עליהם כמי שדברו עליהם כמועמדת לאליפות. קבוצה עם גריפין, ג'ורדן וגריפין שהם טופ 5 בעמדה שלהם, השחקן השישי של העונה שעברה, קלעי ברמת טופ 10, זה היה אמור להספיק. תשווה לסגל של סאן אנטוניו, יוסטון ובטח מול יוטה. כרגע, כולם מעליהם…

    1. בנוהל הקבוע, בעיטה בתחת בסיבוב הראשון ובקיץ פירוק העסק שפול וגריפין יחפשו צ'אנס אמיתי לטבעת בקבוצה אמיתית.

  2. איזה קטע עם הווארד והעונשין.זה כבר משחק שני שאני שם לב על השיפור המדהים שלו מהעונשין.במשחק הקודם דיברו על זה שהוא שינה משהו ושהוא ממשיך את התנועה של הזק=ריקה ולא עוצר וואלה זה עובד.
    אמנם לא מדגם מייצג אבל אם הוא משתפר לשחקן של 70% עונשין הוא מקבל ממני את הMIP בלי צל של ספק

    1. יניב, כל פעם שאחד מנגרי העונשין מתחיל לתפוס רצף יש דיבור על איך הוא שינה את הזריקה ואיך מעכשיו הכיוון הוא רק למעלה, ידה , ידה ,ידה . האמת היא שזה תמיד פשוט רק רצף אקראי. הווארד לא ישתפר מהעונשין בטח בשלב הזה של הקריירה.

      1. מסכים, אין סיכוי אמיתי שהוא ישתפר.
        לא רק בעונשין אלא בהכל . . .
        כבר לפני 10 שנים זה היה ברור לי 🙂

  3. לאיפה כל המעודדות החדשות של קיווי נעלמו?

    הסיכויי שלברון יצתרך לשחק עוד פעם נגד האפורים מטקסס שואף לאפס.

  4. זהו, אפשר ללכת לים?
    הליגה נגמרה. הפליאוף נגמר, חילקו את הטבעות
    בואו נראה איך נגמר הדראפט ומה מצב שוק השחקנים החופשיים.

    ג"ס באה אחרי B2B אחרי פאקינג יוסטון, למשחק חוץ עם 800- נקודות אחרי רבע ראשון וקרעו לנו את הצורה.
    אה, כן ובלי ה- SF הפותח שלהם, שכחתי איך קוראים לו.

    מישהו באמת חושב בנקודת המצב הנוכחית שיש לנו מה למכור?
    אני עוד קורא את הפוסט הנהדר והמאלף של צביקה בר לב וחושב לעצמי שבכלל לא בטוח שאנחנו עוברים את ממפיס ורק המחשבה על סיבוב שני מול יוסטון והזקן גורמת לי לחשוב שאולי באמת כדאי ללכת לים.

    נ.ב. (ציני למי שלא מבין):
    אני יודע שבסך הכל מדובר בעוד תרגיל של פופ שנתן תצוגת תכלית לרבע הראשון, ראה שכל החלקים במקום ואז נתן לגולדן סטייט לחשוף את הקלף שלהם.
    את הקלפים האמיתיים הוא שומר לפליאוף.
    אפשר לראות איך בלוחמים מגיעים ראשונים לכל כדור חוזר, איך ההגנה של הספרס מרימים ידיים בהגנה בדיוק עשירית שנייה אחרי שהכדור יוצא מהיד. זאת הסיבה שאולדרידג' מצא את עצמו שומר על קארי (!?!)
    פשוט נתנו להם את המשחק זה הכל.

    1. הקלפים האמיתיים של פוופ ניגמרו ליפניי עושר כשמאט בונר התחיל להשמין,

      הדבר היחיד שמעניין אותו זה לשכנע את לברון לבוא לניבחרת.

  5. ראיתי את המשחק רק לקראת סוף הרבע השלישי.
    ג"ס היו בזון ולא החטיאו, ובהגנה נתנו תצוגה. בקיצור שיחקו במיטבם.
    ס"א היו בינוניים-. כשקוואי בכלל לא בעניינים.
    עדיין זה לא היה רחוק מפוטו פיניש, אם שלשה של ג'ינובילי הייתה נכנסת פה, כמה זריקות עונשין שהוחטאו בשלומיאליות לא אופיינית שם, וכמה דברים קטנים אחרים שמטים משחקים.

    בקיצור, אני עדיין חושב שבסדרה ס"א יעשו את ההתאמות ויטחנו אותם בצבע, שג"ס לא תוכל לשחק כך פרקי זמן ארוכים, ושהספסל של הספרס ינצח בגדול.

  6. תודה, עמית.

    אני חושב שהלילה נסגרה התחרות על ה-MVP.
    הספרס כבר לא יסיימו ראשונים במערב,
    וראסל, לא רק שהוא ממשיך עם ה-TD, הוא גם משפר את אחוזיו, כאשר המצביעים יזכרו את הישורת האחרונה, והטיעון של אחוזי השדה יהפוך לפחות רלוונטי.

    אישית, אני מקווה שיוסטון יבינו שהמירוץ גמור, ושעדיף לתת להארדן לנוח לפני הפלייאוף.

  7. כנראה שהליגה באמת סגורה, הדבר היחיד שיכול להפיל את ג"ס זו החזרה של דוראנט אם לא תהיה חלקה ותפר את האיזון שוב.
    מכיוון שיש להם קבוצה for the ages, הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שהם יזכו כבר השנה. אפילו סיזיפוס מהמזרח לא יצליח לעצור אותם.אם זה יקרה הם ירגעו, יורידו את הקוף מהגב, ואז יתחילו לשחק על באמת. השנה הזאת היא רק הרצה של המנוע בשבילם.

    נ.ב. שלשת השיויון של ווסטברוק היתה משוגעת כמו כל העונה שלו. לפעמים זה עובד ולפעמים זה לא.

  8. ההפסד של הסלטיקס הוכיח לנו שוב את מה שרובנו כבר מודעים אליו – בוסטון לא תגיע רחוק עם תומאס בלבד כאופציה התקפית משמעותית.

    תומאס לבד יתקשה לקחת את הקבוצה בסדרה מול יריבות הצמרת, להן יש לפחות 2 שחקנים מהסוג הזה.
    מה שאני מרוצה ממנו היא העובדה שהקבוצה, ובראשה המאמן שמחלחל זאת למטה, מודעת לכך שהיא יותר מררוויחה מנפילות היריב, מאשר לוקחת את העניינים לידיה. הצניעות והכנות של מנהיגיה מאוד מוערכת בעיניי (בניגוד לקבוצות אחרות שכבר נהיו זחוחות מהר מדי והרשימה מסתכמת בקבוצה מוושינגטון).

    אני מאמין שבפוסט-סיזן תהיה זכוכית מגדלת על מס' שחקנים בכדי להבין האם הם מסוגלים להעלות את רמת משחקם ולתרום יותר לקבוצה, אחרת הם צפויים להיות חלק מהנכסים שעלולים לעבור מהקבוצה בקיץ. לטעמי אותם שחקנים הינם בראדלי, סמארט ואוליניק, אשר לגביו כל אחד מהם העתיד בקבוצה עדיין לא ברור.

    בכל מקרה, אני מאמין שלרגע זה מאזן הכוחות בצמרת הוא כך:

    1. קליבלנד (עם מחסור בהגנה) – עדיין האלופים ולכן אמשיך לציין אותם כקבוצה שנדרש לנצח בסוף.
    2. טורונטו (עם מחסור ברכז הסטאר שלה)
    3. בוסטון (עם מחסור בעזרה התקפית משמעותית לתומאס)
    4. וושינגטון (עם מחסור בצניעות)

    1. אם לברון באמת חושב שהקרדשיאנית היא הקללה למה הוא לא פוקד על TT להיפרד ממנה?

      1. אתה רואה? עמוק בפנים אתה לא מאמין שהם מסוגלים לנצח אותם בלי עזרה חיצונית. אם לא תיזהר אני מרחיק אותך לכל הפלייאוף. איפה האמונה?

        1. מה ז"א עזרה חיצונית ? מחלקת הסקאוטינג.

          לא סתם אומרים שגולדן הוא הארגון שמכניס הכי הרבה שיטות חדשות.

          1. אם היא צריכה לקבל טבעת זה אומר שללא ההשפעה שלה הקאבס זוכים באליפות. אני בטוח דרך אגב שאלה שיטות ישנות מאד. היה מאמר ב-ESPN השבוע שקשר בין עלייה בניצחונות החוץ לטינדר. הטיעון: עכשיו הרבה יותר קל לשחקנים למצוא זיונים כשהם משחקים בחוץ ולא צריך להשקיע זמן בלהכיר.

          2. טוב על סטט' הפלייאוף של לברון באשלי מדיסון סקוור גארדן כבר דיברנו פעם..

            ואין קשר בין רמת השפעה לטבעת – בעולם מקביל וורז'או עם 2 טבעות… יותר קשה לי להשלים עם זה מאשר עם הקרדשיאנית.

  9. גם אני מאמין בקללת הקרדישיאן, הארדן פירט עד כמה שזה פגע לו בפוקוס, אודום נפל לקרשים, וטריסטן תומפסון לא מתאים ליורלינג.

  10. תודה רבה על סיקור נהדר!

    חברים, אני לא מבין למה אתם ממהרים כל פעם להכתיר, להספיד, ולהכתיר שוב את הווריורס.
    כשהם התקשו אחרי הפציעה של דוראנט כולם אמרו שבלעדיו הם גג לצי גמר מערב. עכשיו אחרי רצף ניצחונות בהם הם נראים נהדר, כוחם אומרים פתאום שגם בלי דוראנט הם בודאות אלופים.
    חאלאס! בואו נקבל קצת פרופורציות.

    קודם כל, לגבי הניצחונות בק2בק בטקסס –
    ליוסטון, ובמידה מסוימת גם לספרס, אין הרבה על מה לשחק כעת. זה בהחלט היה מרשים לראות את הווריורס יוצאים מהקבר הלילה ומביסים את סן אנטוניו, אבל זה לא אומר כלום לגבי סדרה אפשרית ביניהם, כמו שהניצחון של הספרס במחזור הפתיחה לא אמר כלום.

    בפלייאוף הדברים תמיד נראים אחרת בסוף, ועונה סדירה לא מנבאת כלום, בטח לא הסוף שלה, כשלהרבה קבוצות אין הרבה על מה לשחק.

  11. עמית – כמו גיא ועוד אחרים – הוא בעל יכולת נדירה לצמצם חומר רב לקטעים מקוצרים המספרים את כל הסיפור. זאת החולשה שלי – יותר מדי בלה-בלה, אבל זה בגלל שיותר מדי שנים כתבתי לישראל שהיתה תחילה נטולת טיווי, ואח" עם טיווי אבל טיווי נטול NBA, ז התרגלתי להכניס צבע ולגלוש לפעמים מהנושט העיקרי, ולגן הכתיבה שלי, לרוב, היא ארוכה מדי.

    אל תחשבו שאני לא מכיר בזה. אני לא זקן שכבר לא יודע בין ימינו לשמאלו. ישנה לי עדיין ביקורת עצמית לא רעה, ויודע צדיק נפש בהמתו (אני).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט