פינת השופט (8) – מה בין חוקי ה-NBA וחוקת פיב"א? חלק א' /עמית טבול

(מפאת אורכו של המאמר אני אחלק אותו ל- 2 חלקים)

 

מאז ומתמיד הכדורסל באירופה והכדורסל ב-NBA נראו כמו אחים חורגים.

בתחילת שנות ה-90 הייתי משוכנע שהכדורסל באירופה נוצר במאדים וזה של ה-NBA נוצר בנוגה. בזמן שג'ורדן ליהטט וקלע מעל 40 נקודות למשחק בסדרת הגמר מול פיניקס, אנחנו היינו עדים מדי שנה בשנה למשחקי גמר גביע אירופה לאלופות עם תוצאות נמוכות שנעו בסביבות ה- 50-60 נקודות לקבוצה. את המגמה הזו הובילו הקבוצות היווניות שטחנו את יריבותיהן עד דק באמצעות התקפות ארוכות ושימוש יעיל אך קשה לצפייה בסנטרים עבי בשר, בדרך לגביע הנכסף. בגמר האירופי של שנת 1998 "הביסה" קינדר בולוניה את א.א.ק. במשחק לפנתיאון שהסתיים בתוצאה 44-58, הסקור הנמוך אי פעם לגמר גביע אירופה לאלופות. לשם השוואה, גולדן סטייט (ללא דוראנט) קולעת 44 נקודות ברבע מוצלח.

המשחק הזה היה הקש ששבר את גב הגמל. האירופאים החליטו: Enough Is Enough ופעלו על מנת להגביר את האטרקטיביות של הכדורסל האירופי לעומת אחיו הבוגר והמוכשר בהרבה שנמצא מעבר לאוקיינוס האטלנטי.

 

גמר גביע אירופה לאלופות 1998, קינדר בולוניה נגד א.א.ק אתונה. אכן תמונות קשות

 

קליי תומפסון. קלע 37 נקודות ברבע אחד. 7 פחות ממה שקלעה א.א.ק אתונה נגד קינדר בולוניה בגמר האירופי בשנת 1998
קליי תומפסון. קלע 37 נקודות ברבע אחד. 7 פחות ממה שקלעה א.א.ק אתונה נגד קינדר בולוניה בגמר האירופי בשנת 1998

דיוויד סטרן הממולח בוודאי שלא התנגד לשינויים האלה כחלק מחזונו להפוך את הכדורסל למשחק גלובלי (ועל הדרך לשתות עוד כמה אירופאים מוצלחים לליגה שלו).

מאז ועד היום המשחק האירופאי השתנה מאוד, רק חבל שכל הכישרון האירופאי נוהר להצלחה ולכסף הגדול ב-NBA, אבל זה כבר סיפור אחר כמו שניתן להבין מפוסט די מדכא בנושא שפרסמתי בעבר.

אבל לא לשם בכייה על מר גורלו של הכדורסל האירופאי והישראלי התכנסנו כאן.

ננסה לסקור בקצרה הבדלים עיקריים בין חוקת ה-NBA והחוקה באירופה ונבחן מגמות שונות ושינויים שקרו בדרך בנוגע להבדלים הללו. לשם הנוחות, המונח "אירופה" שיוזכר להלן כולל בתוכו את שאר העולם ומתייחס לחוקת פיב"א.

אם מישהו מעוניין להצביע על הבדלים/שינויים שלא ציינתי, הוא כמובן מוזמן לציין זאת בתגובות.

באופן כללי ניתן לקבוע שאירופה מתאימה את עצמה ל-NBA וטוב שכך, אולם ניתן למצוא גם דוגמא הפוכה.

נתחיל מהחלק הקל. קיימים 2 הבדלים בסיסיים בין חוקי ה-NBA לחוקי פיב"א, הבדלים שקיימים כבר עשרות שנים ולא סביר שישתנו בעתיד הנראה לעין:

משך המשחק

משחק ב-NBA נמשך 48 דקות (4X12) לעומת 40 דקות (4X10) באירופה. לאחרונה נשמעים קולות המציעים לצמצם את זמן ב-NBA ל-44 דקות (11 דקות לרבע במקום 12) עקב ריבוי פציעות וריבוי המשחקים במהלך העונה אולם כרגע אני לא רואה את זה קורה, מכיוון שב- NBA הכסף מדבר יותר מכל דבר אחר. פחות זמן מסך = פחות כסף לרשתות הטלוויזיה = תקרת שכר נמוכה יותר.

מספר העבירות האישיות שמותר לשחקן לבצע

שחקן NBA מורחק לאחר 6 עבירות. באירופה שחקן מורחק לאחר 5 עבירות. הגיוני בהתחשב בזמן שנמשך המשחק .

נמשיך עם חוקים נוספים, חלקם השתנו וצמצמו פערים בין חוקת פיב"א לחוקת ה- NBA באופן חלקי או מלא. אחרים נותרו על כנם.

 

שעון 24

שינוי חשוב מאוד שקרה בתחילת המילניום הנוכחי יחד עם חלוקת המשחק לרבעים (במקום 2 מחציות) וקיצור פרק הזמן למעבר קו מחצית המגרש מ- 10 שניות ל-8 שניות. המעבר לשעון 24 שינה לגמרי את המשחק האירופאי. המשחק הפך למהיר הרבה יותר, הגדרות העמדות במגרש השתנו – רכזים הפכו לסקוררים, סנטרים כבדים נפלטו מהמשחק ומספרי 4 התחילו לקבור שלשות כאילו אין מחר. השחקנים נדרשים לאתלטיות ברמה הגבוהה ביותר. התרגילים ששרטטו המאמנים הפכו לקצרים ופשוטים יותר. משחקים רבים מסתיימים בתוצאות גבוהות והפרשים גדולים נוצרים ומצטמצמים במהירות.

אני אישית בעד השינוי. אחרי הכל אנשים מגיעים לאולם כדורסל כדי לראות סלים והטבעות ולא חפירות טקטיות של גבוהי אולימפיאקוס/פאנתינייקוס.

גם החלוקה לרבעים הביאה משב רוח מרענן לאירופה. הפסקה בין רבעים בהחלט מסייעת לשחקנים מבחינה גופנית ומנטלית.

קשת השלוש

באירופה קשת השלוש נמצאת במרחק 6.75 מ' לעומת 7.24 מ' ב- NBA. בעבר הקשת באירופה הייתה קרובה יותר אך באירופה החליטו ליישר קו ולצמצם את הפער.

אזור ללא עבירות תוקף (Semi Circle)

לפני מספר שנים גם באירופה מאסו בטרמפיסטים שהמתינו מתחת לסל לליי אפ או הטבעה של היריב וסחטו עבירות תוקף בקלות. הטיפול בנושא כולל קשת קטנה שנמצאת באזור שמתחת לסל. שחקן שנעמד בתוך הקשת לא יקבל שריקה לעבירת תוקף בעקבות מגע סביר שהוא חלק מעליה לסל (ברך לצלעות או מרפק לפרצוף לא עונים להגדרה "מגע סביר" ). כיום החוק זהה ב-NBA ובאירופה.

 

אזור הצבע וחצי מעגל ללא עבירות תוקף

פסקי זמן

באירופה מותר לקחת 5 טיים אאוטים במהלך המשחק, שניים במחצית הראשונה ושלושה בשניה (לא ניתן לגרור פסק זמן מהמחצית הראשונה לשניה). בהארכה יש טיים אאוט אחד לכל קבוצה.

ב-NBA יש 6 פסקי זמן מלאים לקבוצה שנמשכים בין 60 ל-100 שניות. בנוסף לכך כל קבוצה זכאית גם לשני פסקי זמן של 20 שניות, אחד בכל מחצית. אם במהלך 2 דקות ומטה לסיום המשחק יש לקבוצה 2 פסקי זמן מלאים – הם יהפכו לפסק זמן אחד מלא + אחד של 20 שניות.

באירופה רק מאמן/עוזר מאמן רשאים לבקש טיים אאוט, ב-NBA גם שחקן שעל הפרקט יכול לבקש פסק זמן כשקבוצתו שולטת בכדור. זה יכול להיות משמעותי מאוד כמו שראינו בסדרת הגמר המדהימה בין שיקגו לפיניקס. בנקודת זמן קריטית במשחק מספר 3 (הוכרע רק לאחר 3 הארכות) דן מארלי עמד לאבד את הכדור וביקש טיים אאוט שהשאיר את הכדור אצל פיניקס שניצחו את המשחק בשיקגו.

לעיתים ב-NBA יחדשו את המשחק לאחר טיים אאוט מהחצי הקדמי. באירופה יעשו זאת רק ב- 2 דקות האחרונות כשהקבוצה ששולטת בכדור בחצי האחורי שלה ביקשה טיים אאוט.

תחילת רבע

באירופה מתחילים רבע מקו מחצית המגרש (רגל-רגל), ב- NBA מסופו.

חוק החצי

ב-NBA ראיתי מספר מקרים בהם מותר להכניס כדור חוץ מחצי המגרש הקדמי לחצי המגרש האחורי.

באירופה אסור למסור כדור מהחצי הקדמי לחצי האחורי. אם המשחק מתחדש מקו מחצית המגרש בתחילת רבע או לאחר זריקה/ות עונשין שניתנו בעקבות עבירה טכנית/בלתי ספורטיבית, ניתן למסור את הכדור לכל מקום במגרש גם אם השחקן שהכניס את הכדור צעד חצי מטר לכיוון החלק האחורי של המגרש.

כדור מוחזק והכנסת כדור מתחלפת

באירופה, כאשר שני שחקנים אוחזים בכדור ונשרק כדור מוחזק, חץ הכנסת הכדור המתחלפת קובע לסירוגין את זהות הקבוצה לה יוענק הכדור.

ב-NBA לאחר שריקה לכדור מוחזק שני השחקנים המעורבים קופצים לג'אמפ בול.

הערה: לאחרונה חזרו ביורוליג לשימוש בג'אמפ בול. ייתכן ונראה את השינוי בעתיד הקרוב בשאר הליגות.

 

ג'אמפ בול. האם יחזור לשימוש באירופה באופן גורף?

 

פתיחת הרבעים

באירופה חץ הכנסת הכדור המתחלפת משמש גם לקביעת הקבוצה שתתחיל את הרבע ומשתנה עם תחילת כל רבע או לאחר שריקה לכדור מוחזק שלאחריה הכדור ניתן לאחת הקבוצות על פי סימון החץ.

ב-NBA הקבוצה שלקחה את הג'אמפ בול בתחילת המשחק תתחיל גם את הרבע האחרון והקבוצה היריבה תתחיל את רבעים 2 ו-3.

חוק 14 שניות

בשנת 2010 נכנס באירופה חוק ה-14 שניות. החוק קובע שכאשר קבוצה תוקפת בחלק הקדמי ונשמעה שריקה לעבירת מגן ללא זריקות או להפרה של קבוצת ההגנה כגון נגיעת רגל, שעון ה-24 יאופס ל-14 שניות אם נותרו פחות מ-14 שניות לשעון הזריקות או יישאר כמו שהוא אם נותרו יותר מ-14 שניות.

החוק הזה קיים ב-NBA משנת 1998.

עבירות

על פי חוקי פיב"א כל קבוצה רשאית לבצע 4 עבירות רגילות בכל רבע. כל עבירה מעבר ל-4 העבירות הקבוצתיות תזכה את היריבה בזריקות עונשין.

ההארכה לצורך העניין מוגדרת כהמשכו של הרבע הרביעי ולכן על פי חוקת פיב"א כל עבירת מגן בהארכה תזכה את היריבה בזריקות עונשין.

גם ב- NBA קבוצה רשאית לבצע 4 עבירות קבוצתיות ללא חיוב עונשין, אלא שבשונה מאירופה, ב-2 הדקות האחרונות של כל רבע, אם קבוצה לא הגיעה ל-4 עבירות קבוצתיות, היא רשאית לבצע רק עבירה אחת ללא חיוב זריקות עונשין ולאחריה כל עבירה שתבצע בהגנה תגרור זריקות עונשין.

בהארכה ההבדל עוד יותר משמעותי. ב-NBA קבוצה רשאית לבצע 3 עבירות במהלך ההארכה ללא חיוב זריקות עונשין. בדומה לחוק המתייחס בשאר הרבעים, ב-2 הדקות האחרונות של ההארכה, אם קבוצה לא הגיעה ל-3 עבירות קבוצתיות, היא רשאית לבצע רק עבירה אחת ללא חיוב זריקות עונשין ולאחריה כל עבירה שתבצע בהגנה תגרור זריקות עונשין.

עבירה בהכנסת כדור/האק א שאק

חוקת ה-NBA : בעבר קבוצה שביצעה "האק א שאק" , כלומר עבירה ללא כדור על זורק עונשין גרוע, נענשה בעבירה טכנית במידה והעבירה בוצעה ב-2 הדקות האחרונות של המשחק (זריקה אחת+כדור מהצד).

לאחרונה, במסגרת מלחמתו בתופעה, הודיע אדם סילבר קבל עם ועדה שהעונש יורחב גם ל-2 הדקות האחרונות של כל רבע, דהיינו סך הכל 8 דקות במהלך המשחק. בנוסף, עבירה שתבוצע בפרקי הזמן האלה במהלך הכנסת כדור למגרש תחייב שריקה לעבירה טכנית.

באירופה המצב שונה לחלוטין: במהלך המשחק האופציות הן שריקה לעבירה רגילה או עבירה בלתי ספורטיבית (2 זריקות וכדור מהצד) על פי העניין. עבירה טכנית לא רלוונטית פה.

על פי חוקת פיב"א במהלך 2 הדקות האחרונות של המשחק, אם שחקן ביצע עבירה לפני שהכדור הוכנס למגרש, השריקה היחידה ששופט יכול לשרוק היא עבירה בלתי ספורטיבית מבלי קשר לעוצמת/ספורטיביות המגע. כלומר, או שהשופט לא שורק או שהוא שורק בלתי ספורטיבית.

עבירה טכנית

באירופה עד שנת 2014 העונש על עבירה טכנית היה 2 זריקות +כדור מאמצע המגרש.

כיום העונש הוא כמו ב-NBA: זריקה אחת + כדור לטובת אותה קבוצה שזרקה מהעונשין. ב-NBA מחדשים את המשחק לאחר זריקת העונשין מהמקום האחרון בו היה הכדור.

עד שנת 2014 באירופה לא ניתן היה להרחיק מנהלתית שחקן עם מספר עבירות טכניות, ב-NBA ניתן לעשות זאת ועכשיו גם באירופה. באירופה נמנית העבירה הטכנית כעבירה קבוצתית במידה והשחקן שנשרקה לחובתו העבירה הטכנית היה על המגרש. ב­- NBA העבירה לא נמנית כחלק מהעבירות הקבוצתיות של אותה קבוצה.

עד כאן להפעם. המשך יבוא…

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל, גיטריסט ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. מסודר ומדויק. כיף לקרוא.
    תוספת משמעותית לחוק 14 שניות באירופה היא שהשעון מתאפס ל14 גם לאחר החטאה וריבאונד התקפה ולא חוזר ל24. באן.בי.איי אחרי החטאה יבוא 24 חדש. לא משנה מי לקח את הכדור החוזר.

  2. מאלף!
    שופט לא מסוגל לזכור את כל החוקים האלה, הוא לא רואה חשבון, הוא צריך לתפקד מהר ולקבל החלטות בלחץ אדיר. צריך שיהיה מישהו מהמזכירות שתפקידו לדאוג שהכללים "הפקידותיים" יקויימו.

    1. תודה.

      שופט חייב לזכור את כל החוקים. מבחינת תפעול טכני המזכירות מבצעת חלק מהדברים. השופט אחראי גם על תפקוד המזכירות.

  3. מעניין מאד

    לדעתי אין צורך באירופה בחוק "האק דה ____ ".
    הגבוהים האירופאים מתאמנים בזריקות עונשיןעד שיוצא להם מהאף
    או נכנס להם לטבעת.

    יסודות הכדורסל

  4. מצוין!

    אחד ההבדלים המשמעותיים הוא 'עבירה במתכוון', שיש כמותה באירופה, ואין ב-NBA. הבדל שאת עיקרו רואים בטיילת של הסנטרים (ואיגודלה…) לקו העונשין.

  5. מעולה עמית.
    יכול להיות שתכניס את זה לחלק הבא, אבל אחד הדברים שאני לא מבין בחוקה האירופית\עולמית זה את העובדה שהשעון לא תמיד נעצר כשיש סל.
    ונזכרתי בסל שפעם פסלו ללבאן מרסר בליגה על הטבעה בהאלי הופ, כי היה אסור באירופה למסור מעל גובה הסל…

  6. מעניין מאוד

    למרות שעל הנייר זה נראה כאילו השיפוט בנבא הוא המתקדם וההגיוני יותר, בפועל הוא מסריח ומצחין מאינטרסים והשופטים האמריקאיים פשוט לא יכולים לעשות את תפקידם כראוי מבחינה ספורטיבית.
    אני לוקח את השיפוט האירופי any time

  7. כתבה יפה מאוד! רק תיקון קטן… בנבא מותר להחזיר את הכדור לחצי השני בזמן הוצאת החוץ רק בשתי הדקות האחרונות של המשחק, לא כל הזמן.

  8. פוסט מצויין שהוא לא רק מעניין, אלא חובתי לאנשים כמוני הרגילים למשחקי NBA ופתאום יש לנו אולימפיאדה עם חוקי פיבא.

    לדעתי 4 כפול 10 זה משחק קצר מדי. דיעה אישית שלי.

  9. מעולה עמית !
    בשנות ה 90 לא רק באירופה היה קשה להשיג נקודות אלא גם ב NBA הייתה ירידה קיצונית במספר הנקודות למשחק ביחס לשנות ה 80 העליזות

    יש נקודה שיפוטית שלדעתי מחייבת התיחסות אבל אמתין בסבלנות לפוסט הבא שלך

  10. מעולה ומרתק.
    לגבי משך המשחק- לא רואה אותם משנים את משך המשחק ולו רק כדי לא לדפוק את הסטטיסטיקה של השחקנים בראי ההיסטוריה.
    זה גם לא באמת משנה מבחינת השחקנים לגבי עייפות. ברגע שעלית לשחק אז אתה כבר כולך שם.

    מעניין אותי עניין הצעדים- כשהייתי ילד תמיד התפחלצתי איך הם עושים צעדים בכל מהלך ב-nba. גם לגבי משיכה (כדרור מעבר לכתף) וגם לגבי שתי צעדים ואז קפיצה בשתי רגליים (זה מותר או שסתם עושים את זה הרבה?). באירופה היה איזה שינוי חוקה לגבי משיכה וצעדים בכלל? כי אני פחות ופחות רואה שריקות בעניין

  11. תודה כתבה מצויינת.
    יש את העניין של מגן שקופץ ישר באוויר ואז גם אם יש מגע זו לא נחשבת עברה כי הוא קפץ ישר…
    יש סיכוי שהחוק קיים גם באירופה אבל ממש נדיר ששופטים מתחשבים בזה ולא שורשים עברה….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט