גרמניה החמיצה פנדל אחד פחות וזה היה המשחק / מנחם לס

גרמניה  לא פיצחה את הבונקר

(אבל ניצחה בפנדלים, נצחון שמאד 'הגיע לה' אם יש דבר כזה "מגיע לה" בספורט)

(ומי שבא לו לכנות את הגנת איטליה עם שלושה סטופרים באמצע הרחבה ועוד ארבעה – 2 בכל אגף – בכינוי אחר מ-"בונקר" , נניח "טקטיקה" – BE MY GUEST; זה עולם חופשי)

 

(הקטור, המגן השמאלי, מנצח לגרמניה עם הפנדל הזה)

אני עוקב אחרי כדורגל הרבה יותר מאשר אתם חושבים, או מתארים לעצמכם. תמיד הייתי חולה כדורגל מאז לקחו אותי למשחק של מכבי חיפה נגד 'שבאב-אל-עראב' בקרית אליהו (לפני שהיה קרית אליעזר) כשהייתי בן 5. עשו חשבון, זה 1942. אני עדיין זוכר פרטים מהמשחק. רבים אמרו לי שזה לא ייתכן, אבל אני זוכר פרטים 'חיים' עד היום, ואני לא הולך לשכנע אף אחד שזה כן ייתכן.

אז חזיתי כמו כמה מכם בגרמניה – איטליה בציפייה גדולה, וכשהמשחק היה – הציפייה הגדולה הפכה לאכזבה גדולה. פשוט נשאר לי טעם כזה טוב ממשחק וויילס – בלגיה, שהמשחק הזה בין שתי הקבוצות האירופאיות הטובות ביותר השאיר בי טעם רע.

בואו נתחיל מהסוף:

כשגרמניה החמיצה את הפנדל הראשון שלה חשבתי לעצמי שלדעתי עברו כבר שנים על גבי שנים מאז היא החמיצה פנדל אחרון בשוט-אאוט, אבל חששתי לכתוב זאת בבלוג החי שמא אני טועה, ואני הרי לא רואה מספיק משחקי נבחרת גרמניה כמוכם.

אבל כשהיא החמיצה את הפנדל השלישי – אוקיי, "בעיטת עונש מ-11 מטרים" ולא "פנדל" – ידעתי שקורה כאן משהו מאד מיוחד. הלכתי לבדוק . אז דעו לכם שמאז 1982 נבחרת גרמניה לא החמיצה בעיטת 11 בשוט-אאוט.

אז הפעם היא החמיצה  ש-ל-ו-ש-ה   ועדיין ניצחה! היתה זאת הצגת השוט-אאוט המצחיקה, היתולית, ושערורייתית ביותר שראיתי בחיי. שחקנים רצים לפנדל וכמעט נופלים; שחקנים בועטים לשחקים כאילו לצוד צפורים. זו יכולה היתה להיות קומדיה אם זה לא היה סקנדל ברמה הזאת של כדורגל. זה בלבד צריך למחוק את המשחק כמשהו לא רלוונטי.

המשחק הזה היה רחוק  מהקלסיקה של ווילס – בלגיה כרחוק גרינוויל  מבאר טוביה, אבל אם לא משחק קלאסי, זה היה מן שעור טקטי באיך שתי הקבוצות הטובות ביותר בטורניר ניפגשות, המאמן של האחת (איטליה) מחליט למפרע שאין לו סכוי לנטרל את הגרמנים במשחק פתוח, והוא מעדיף ליצור אשכרה בונקר עם שלושה 'סטופרים' אמצעיים, ומסביבם באגפים תמיד עוד 4-5 ואפילו ששה שחקנים, דבר שמנטרל את האחת, אבל מנטרל גם את יכולתך להבקיע, והשני לא יודע בדיוק מה לעשות, אז הוא יושב ונותן לשחקניו TO FIGURE IT OUT THEMSELVES.

בעיקר בלל האיטלקים, המשחק היה "כדור השינה" האופטימלי שמידן (שהתלונן בבלוג החי) כתב עליו, ואני –  ואני בטוח שעוד מיליונים ברחבי העולם שחזו במשחק – הרגישו את 'כדור השינה' כשהעיניים נעצמות בחלקי משחק רבים..

אתה לא צריך להיות גאון גדול ביצירת בונקר הגנתי, ואז להרשות התקפות בודדים, צמדים, ושלישיות, ולחכות לדבר אחד מהשנייה הראשונה: לדקה ה-120 שתיגמר עם 0-0, ואז בפנדלים אלוהים גדול. אם אתם רוצים להיות SOPHISTICATE ולקרוא למשחק האיטלקי "שיטה" זו זכותכם. לפני 70 שנה בישראל הצעירה קראנו לזה אשכרה 'בונקר'.

הגרמנים – אלופי העולם והכל – אף פעם לא ניצחו  את האיטלקים במשחק אומות רשמי, והאיטלקים קיוו שמשחקם ( שאני מכנה 'שלילי' כי מטרתו לא להבקיע אלא למנוע הבקעה)  יעשה את הטריק שוב 120 דקות. וכך, דקה אחרי דקה, חמש דקות אחרי חמש דקות, הגרמנים שלטו במגרש שליטה מחלטת ונראו לפעמים כקבוצה בוגרת המשחקת נגד נערים כשהם זוכים בכמעט כל כדור; מצליחים למסור 10 ויותר מסירות עד ה-16, ואפילו לתוכו, ואז להוציאכדור שוב החוצה, אך דבר אחד הם חסרו – בדיוק כמו האיטלקים: יחידת מחץ שתעשה משהו עם היתרון המחלט במגרש. כל הסיכונים היו 20-25 מטרים מהשער. כמעט כלום על השער עצמו.

אתם יודעים שהבעיטה הראשונה נבעטה לשער של אחד משני הצדדים בדקה ה-42:17???

ככה זה כשמאמן איטליה אנטוניו קונטה שם שלוש חומות במרכז  כג'ורג'יו צ'יאנלי, ליאונרדו בונוצ'י, וננדרה ברזאגי. לפניהם סטפנו סטוררו שעשה ג'וב טוב בלנקות כל מה שבא ממרכז השדה כמחליפו של דניאל רוסי הפצוע. הגרמנים שלטו ב-75% מהשדה, אבל אז נעצרו ע"י החומה האיטלקית ולא הצליחו להבקיע חורים דרכה.

החצי הראשון הזכיר לי קרב אגרוף על אליפות העולם בן 15 סיבובים – כן, אני וותיק מספיק  לזכור אותם  כשהיו עוד 15 לפני שהורידו ל-12 -כי הייתי בכמה מהם, כולל קסיוס קליי – סוני ליסטון – כשבמשך 8 הסיבובים הראשונים לא קורה כלום. האחד מהשניים נראה ללא ספק טוב יותר, אתלטי יותר, דינמי יותר, וטוב יותר, אך משום מה מאומה לא קורה והוא לא גורם לכל נזק נראה לעין. אתה 'מרגיש' שמשהו עומד לקרות כל רגע, אבל המחצית קוטעת לך את המחשבות.

ידעתי שמשהו חייב לקרות. הרי לא ייתכן שהשתיים בין הטובות בעולם – והטובות ביותר באירופה – תתנה לנו עוד חצי של 'פאנק'.  קהל גרמני החל לשרוק בוז בחוסר סבלנות. הדבר האחרון שהם רצו זה עוד מחצית עקרה לא רק בשערים, אלא אפילו באירועים. הגרמנים לא רגילים לשמוע את קהלם שורק נדם, אבל היום עם סושיאל מדיה שום דבר אינו טאבו.

בדקה ה-54 מריו גומז פורץ קדימה ומשאיר כדור אחורי למולר שרק נקוי אקרובטי מקו השער הציל שער לאיטליה.

עם ההחמצה הזאת לי זה התחיל להרגיש לי כעוד נצחון איטלקי לקבוצה שלא מגיע לה כי זאת המומחיות האיטלקית כבר 40 שנה. מומחיותם היא לצאת מהקבר ולנצח. אני הייתי כאן במונדיאל במשחק איטליה נגד ניגריה לראות זאת במו עיני (1994? כבר שכחתי)

אבל אז הגיע הרגע. תראו, אני לא אוהב גרמנים בדיוק כמו הרבה מכם, אבל קבוצת ספורט היום לא שייכת כהוא-זה לשואה. כמשחק ספורט גרידא פיתחתי הערב חיבה גדולה יותר לגרמנים מאשר לאיטלקים ששיחקו בברור על תיקו ולא יותר. ולכן בדקה ה-64 כשגומז חתך ומסר כדור לג'ונאס הקטור המגן השמאלי שחתך משמאל ושלח CROSS. היה זה שחקן ארסנל אוזיל שבא מאחור ובעט את הכדור מהקטור ישר לרשת ולגרמניה היתה את ההובלה שכה הגיעה לה.

לא קפצתי משמחה אבל הרגשתי שמחה לאיד בגלל המשחק השלילי (עבורי לפחות!) של איטליה.

אבל איטליה היא – ותמיד היתה – קבוצה של "אליפויות". לא משנה כמה שהיא גרועה, ישנן לה שבע נשמות, והיא לא תיכנע וימי מה.

כדור גבוה שהגיע שינה כיוון ב-20 מעלות וזה הספיק לגעת בידו של  הסטופר הגרמני השחור (נואר? לא קלטתי את שמו)  – "סטופר" מהסוג של בקנבאוור הנמצא בכל התקפה –  וה-"11" היה מוצדק וללא ספק. בונוצ'י שם אותה בפינה הימנית ללא בעייה. 1-1.

עד סוף המשחק, ובשתי ההארכות של 15 דקות זה היה אותו סיפור: גרמניה שולטת כאילו הם מקצוענים , ואיטליה מנסים לגנוב מהם את הכדור כאילו היו חובבנים. זה כל מה שהם רצו: להוציא כדור מהמסירות הגרמניות שבאו מימין, משמאל, מהמרכז, ואם היה "מלמטה" הן גם היו מגיעות מלמטה, ואז אולי לקוות לאיזה פריצת פאסט ברייק שתעשה את הטריק.

כשניגמר 1-1, וכולם החלו להחמיץ פנדלים, איטליה כמעט ניצחה פעם אחת והחמיצה, וגרמניה כמעט ניצחה פעם אחת והחמיצה, ולבסוף גרמניה היתה יכולה לנצח עם שער אחד נוסף מה-11, והיא עשתה זאת.

אין לי כוח לתאר את טרוף הבעיטות וההחמצות מה-11. היתה זו אולי הצגת הפנדלים המזעזעת, המבדרת, וההיתולית ביותר בהסטוריה של הכדורגל ברמה של מעל ליה ב', כולל שחקן שהוכנס בדקה ה-120 רק לבעוט את הפנדל המצחיק והאיום ביותר בהסטוריה של הכדורגל המודרני.

ואתם צוחקים על דיאדרה ג'ורדן?

העיקר שניגמר.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. סומסום

    3 יול 2016 05:00:42

    כתבתי במקום אחר: זו שנה ספוטיבית שבה כל מיני דברים שלא קרו – לבסוף קורים.
    הערב זה היה נצחון ראשון במשחק רשמי של גרמניה על איטליה.
    היעד הבא: הפסד גרמני בפנדלים. לא קרה כבר 40 שנה, מאז הדו-קרב הראשון אי-פעם שהוכרע בפנדלים, בגמר היורו, והפננקה המפורסמת.
    מאז – גרמניה עם 6 מ-6 בפנדלים, ביורו ובמונדיאל.
    וגם זה ייגמר.

  4. no funny shtuff

    3 יול 2016 07:23:22

    ניצחו בפנדלים בסוף? כמובן שלא החזקתי יותר מרבע שעה..

    מה יהיה עם שיטת ההכרעה הזו? כל כך לא ספורטיבי. הטלת מטבע לניצחון (עם כל הכבוד לכך שגרמניה היא 6 מ-6 בפנדלים).
    כבר יש קבוצה אחת שהגיעה ביורו הזה לחצי הגמר ללא ניצחון אחד ב-90 דקות.. ושתי הכרעות בפנדלים. נו, שיהיה.

  5. עגל

    3 יול 2016 07:41:19

    משחק קשה ובסוף גרמניה ניצחה. דווקא האיטלקים טובים במשחקים כאלה, כמו שמנחם אמר יש להם 7 נשמות. אי אפשר לזלזל בהם בסה"כ, בזכות המסורת שלהם, הם אובר אצ'יברים.

  9. אהרון שדה

    3 יול 2016 08:24:43

    מנחם טור מצויין.
    האמן לי שככה ראיתי את המשחק בעיני רוחי ( מינוס שני גולים ).
    איטליה הנוכחית נתנה כת כל מה שיש לה …אבל התקפית לא היה לה הרבה בכלל.
    נבחרת איטליה הזו אם הייתה זוכה בטורניר הייתה משחזרת למעשה את הישגה של נבחרת יוון שזכתה בכח ההגנה ( חוץ מעניין המסורת שהיה עושה זאת פחות סנסציוני ).
    בקיצור אני לא ציפיתי למשחק אחר ולכן לא התאכזבתי …למעט החוצאה כמובן.
    בכל מקרה אחרי שצרפת תדיח הלילה את איסלנד אשאר עם נבחרת אחת בלבד שארצה בהצלחתה וזוהי ווילס כמובן.
    כל היתר זה בעייתי .
    1. גרמניה אני מאלו שלא שכחו לא סלחו ולא יסלחו .
    2. צרפת .אני תמיד מקווה שהמארחת תפסיד ולא תזכה.
    בעיני שמארכת זוכה יש * ( וסליחה על החזרה לעניין הכוכביות ).
    3. פורטוגל .זכייה שלה תעשה אוטומטית את רונאלדו לשחקן הטורניר שלא בצדק …ותעלה אותו למעמד היסטורי גבוה מדי .

    בכל מקרה אני אהיה עם המנצחת ווילס פורטוגל בגמר ….ואם הנציגה שלי תפסיד אז לפחות שזה יהיה לצרפת.

  11. אשך טמיר המקורי

    3 יול 2016 09:06:10

    כמו בתקופה שלפני הטלוויזיה – עדיף לקרוא את התיאורים של מנחם על המשחקים מאשר לראות אותם (ולא ראיתי אף אחד מהם ביורו הנוכחי).

  12. Etayle

    3 יול 2016 10:06:43

    תודה רבה מנחם. המשחק היה טקטי להפליא שני מאמנים מהשורה הראשונה .
    הזכיר קצת את באיירן יובה רק שפה בניגוד לקבוצות אין להם מחץ התקפי(ביובה מוראטה, קווארדדו פוגבום , בבאיירן לבה , קומן). מה שכן הגרמנים בועטי פנדלים נוראיים(מולר כבר החטיא בחצי הגמר השנה, אוזיל גם ושוויני הפנדל האחרון שראיתי אותו בועט היה נגד צ'לסי) , לכן כמה שמוזר לאמר זה שהדרך הכמעט היחידה להדיח אותם זה בפנדלים .

    1. פאקו

      3 יול 2016 13:12:14

      כשסוקרטס בעט את הפנדל ברבע הגמר של ברזיל נגד צרפת ב-1990, זה היה יותר גרוע. הוא פשוט עמד ליד הכדור, לקח את הרגל אחורה ובעטץ כמובן החטיא. וברזיל עפו. אבל זה באמת לפני תקופתך.

  15. פאקו

    3 יול 2016 13:13:14

    המשחק הגרוע של איטליה היה בעיקר בגלל הבור שלהם במרכז השדה (בגלל פצועים ומורחקים). עד המשחק הזה הם היו אחת הנבחרות המרשימות של הטורניר.

  17. שגיא נאור

    3 יול 2016 14:29:28

    מסכים שהיה משחק קצת מאכזב, יותר בגלל המון איבודי כדור ופחות בגלל משחק טקטי אבל לגמרי חולק עליך שזה היה בונקר.
    איטליה משחקת עם 3 בלמים, זה לא משנה אם נגד ספרד או גרמניה או נגד צפון אירלנד ושבדיה. השיטה הזו לא יותר הגנתית מאחרות. ובאופן ספציפי לאתמול – הם התגוננו רוב המשחק ובעיקר שיחקו על מתפרצות אבל זה ממש לא בונקר. מסכים עם פאקו שהם התקשו להחזיק בכדור בגלל שדה רוסי וטיאגו מוטה לא שיחקו אבל בונקר? בונקר זה להחזיק 11 שחקנים בחצי שלך, באיזור הרחבה. בונקר זה מה שווילס עשתה לבלגיה בחצי שעה האחרונה של המשחק. איטליה התגוננה אבל זה חא היה בונקר והיא גם לא המתינה 120 דקות להגיע לפנדלים. לקראת סוף המשחק, מעצם היותה נבחרת פחות טובה, היא קצת משכה זמן. לא מעבר לזה.

    1. מנחם לס

      3 יול 2016 17:05:53

      בזמני כששיחקתי בהפועל בלפוריה נגד מכבי ת"א (פעם אחת בגיל 16 עליתי בהרכב הראשון) והמאמן ציווה עלי לא לעבור את החצי אלא אם כן הכדור ברגלי למתפרצת ב-'חדשות הספורט' קראו לזה בונקר. כשאתה משחק הגנה עם 7-8 שחקנים זה 'בונקר', ולא משנה כמה תנסה לייפות את זה בנוצות של 'טקטיקה'.

  19. ישראל קרמר

    3 יול 2016 17:24:44

    המשחק הרגיל של איטליה הוא יותר התקפי מזה. אמנם מתבסס על הגנה חזקה ביותר, הטובה בעולם, אך יש להם שחקנים התקפים איכותיים כפי שראינו נגד ספרד. ויש לציין שהשחקן אולי היצירתי ביותר באיטליה ושחקן איכותי מאוד שיש לו שם די ארוך ששכחתי אותו לא משחק ביורו בגלל פציעה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט