לקראת הלילה: מיאמי בול? סמול בול! / מנחם לס

מיאמי משחקת הערב בטורונטו את המשחק הקריטי ביותר שלה העונה.

כמובן שהיא באה לשחק ללא הביג מן שלה, חסאן ווייטסייד.

NBA.COM פירסם השבוע טבלה מעניינת (PITP זה POINTS IN THE PAINT; 'נקודות בצבע תחת הסל)

TEAM WON LOST %PITP
Cleveland Cavaliers 8 0 28.5
Portland Trail Blazers 5 4 36.1
Indiana Pacers 3 4 36.3
San Antonio Spurs 6 2 37.1
Oklahoma City Thunder 6 3 38.7
Golden State Warriors 6 2 40.0
Toronto Raptors 6 4 40.3
Detroit Pistons 0 4 41.1
Dallas Mavericks 1 4 42.2
Los Angeles Clippers 2 4 43.1
Atlanta Hawks 4 6 43.2
Memphis Grizzlies 0 4 43.8
Boston Celtics 2 4 44.0
Miami Heat 5 5 44.1
Charlotte Hornets 3 4 45.6
Houston Rockets 1 4 46.5

נכון לשלשום, שבע הקבוצות עם ה-PITP הנמוך ביותר יושבות על רקורד של 19-40 (ניצחו 40 מ-59), בעוד ש-9 הקבוצות עם ה-PITP הגבוה ביותר הן בדיוק הפוך – 40-19 (ניצחו רק 19 מה-59).

שש מה-7 עם ה-PITP הנמוך ביותר ניצחו את הסיבוב הראשון של הסידרה.

בהכללה (גדולה מאד) ניתן לסכם שהקבוצות המצליחות יותר הן אלה המשיגות את רוב נקודותיהן מחוץ לצבע, ובקליעות מרחוק. מה שה-PITP לא בודק היא השפעת הריבאונדים הנילקחים ע"י ביג-מן אבל זה כבר דיון לזמן אחר.

קחו את הקאבס עם ה-0-8 שלהם, והם הקבוצה עם ה-POINTS IN THE PAINT הנמוך מכולן מכל 16 הקבוצות בפלייאוף. רק 30% מנקודותיהן באות מהצבע, וזה למרות שיש להם את אחד מהדאנקיסטים הגדולים ביותר בכניסה לסל, לברון בכבודו ובעצמו. .

דעתי האישית היא שהיום אין סנטרים דומיננטיים שהם האופציה הראשונה, אם כי ברור לי שאמש הת'אנדר ניצחו את הספארס בצבע יותר מאשר מחוץ לצבע, בריבאונדים בעיקר.
*
האם אלה חדשות טובות למיאמי היט ללא חסן ווייטסייד? בלעדיו הם נאלצים לקחת ריבאונדים הגנתיים ב-'וועדה' הכוללת את אמארה סטודמאייר, אדוניס האסלם, ג'אש מקרוברטס, ג'סטיס ווינסלו, ולואל דנג. למזלם הביג-מן של טורונטו ג'ונאס וולנצ'יונאס פצוע אף הוא.
*
מה שברור הוא שמיאמי חייבת היתה לשנות את משחקה מהקצה אל הקצה ולהתבסס על מהירות ושכל במקום הגובה של ווייטסייד. למזלה של מיאמי יש לה שלישיית 'דוק'ים' – ג'אש מקרוברטס (10'6), ג'סטיס ווינסלו (7'6), ולואל דנג (9'6) שהם גם פקחים, גם מגינים אישיים טובים, ושניים מהם – מקרוברטס ודנג – מסוגלים לשים כדור בסל מקרוב ומרחוק.
*
לידם משחקים שני הוותיקים אדוניס האסלם (8'6) ואמארה סטודמאייר (10'6). כולם – כל החמישה, שוקלים מעל 110 ק"ג. חוסר בשר היא לא הבעייה של מיאמי.
*
הערב מיאמי  ח-י-י-ב-ת  לתת לווינסלו לשחק את רוב המשחק. חייבת לתת לטיילר ג'ונסון דקות חשובות. הוא שחקן הרבה יותר טוב משחושבים. חייבת לתת לג'אש ריצ'רדסון לרוץ ולהתפרע, ולקלוע. האתלטיות שלו והנימרצות שלו הן חובה לסמול בול שמיאמי חייבת לשחק. היא חייבת לחסום ולבודד את ג'ו ג'ונסון לזריקות מרחוק. היא חייבת לעלות עם ג'אש מקרוברטס, שהוא הביג מן (במרכאות כי הוא לא כזה ביג) הטוב ביותר שלה. וכמובן היא חייבת BOXING OUT לגורן דראג'יץ'. דוויין לא צריך כל עזרה. רק תנו לו כדור ויהיה סל או פאול. בסמול בול הייתי גם נותן עוד צ'אנס לג'רלד גרין כי הוא שחקן שיש לו – – רק צריך להוציא את זה ממנו.
*
וכאן אני מגיע לנקודה חשובה: עם כל החן והענווה בקשר לווייטסייד, הוא LIABILITY בהגנה.
*
*
מה הבעיות שלו?
יש כמה.
*הוא ישנוני. חולם על לך תדע מה בשעת המשחק ולא נראה מוכן לקרב. תמיד הוא נראה כאילו מה שקורה לא חשוב לו ולא עניינו. לבנאדם צריכים להכניס קצת פילפל לתחת, אבל עד אז הוא חור הגנתי.
*הוא לא נע (MOBILE) מהר מספיק וטוב מספיק בפיק-אנד-רול. קמבה וולקר ניצל זאת כששיחקו נגד שרלוט. עתה דמר דרוזן וטרנס רוס מנצלים זאת. יש לו שתי בעיות בפיק אנד רול. הוא לא יוצר מספיק החוצה, והוא לא יודע מתי ואיך 'TO SWITCH' בחסימות. איתו בפיק אנד רול ישנן פריצות חופשיות לסל או זריקות חופשיות מחצי מרחק.

*הוא חלש מאד ב-BOXING OUT! או שהוא עושה HALF ASS BOXING OUT, או שהוא נע וזז עם הבוקסינט אאוט וגורם לפאולים התקפיים.

*הוא לא חזק מספיק ולא כבד מספיק. הוא ריבאונדר מצויין אבל חלש במאבקים על הכדור. הוא ארוך יותר מהליטאי (אני חושב שהוא ליטאי) אבל ג'ונאסז דוחף אותו לקיביני-מאט בכל ניתור, ודקותו לא מאפשרת לו לקטוף ריבאונדים בתוך פקקי תנועה.

עכשיו נקודה שלא קשורה לשום דבר אבל חייבת להיות מוזכרת. אני לא יודע כמה מכם שמתם לב שג'סטיס ווינסלו, אחד המגינים הטובים ביותר במיאמי, אם לא הטוב ביניהם, לא שיחק ולו דקה אחת במשחק השלישי. למה? מדוע? חיפשתי בכל האתרים, בעתונים, ובאתר האוהדים 'מיאמי נשיון' ולא אוזכרה ולו מילה אחת על קצר בינו לבין אריק ספואלסטרה או בעייה אחרת. זה מה שמשגע אותי לפעמים עם מאמנים היוצאים עם 'תרגילים' מהגיהנום ללא סיבה או מטרה. סתם ככה.

כולם התפלאו כיצד פתאום קייל לאורי מצא את ה-TOUCH? מה בקשר לזה שלא היה את ווינסלו לשמור עליו?

פתאום במשחק הרביעי ווינסלו משחק כמעט את כל המשחק. GO FIGURE!

הוא לא היחיד. במשחק השלישי הוא גם שכח את טיילר ג'ונסון ודורל רייט.

כל הסידרה נגד טורונטו היא מוזרה בדיוק כמו הכדור התקוע על ה'רים': זאת סידרה בה אול סטארים מטורונטו לא מסוגלים לקלוע, סמול בול לא מסוגל להרשים, משחקי הארכה בקושי מבטיחים 100 נקודות, ובגלל שכדורים שאמורים לנצח נתקעים על הרים כמו הכדור הזה. אבל יש לי חדשות בשבילכם: מנצחת סידרת הפח הזאת הולכת לגמר המזרח, ואני משוכנע ללא ספק שגם טורונטו וגם מיאמי היו מנצחות גם את מקבילותן במערב הת'אנדר והספארס!

חבל שאין CROSS GAMES כדי להוכיח צדקתי גם בזאת.

 

 

זאת סידרה הנראית דפוקה, אבל אחרי 4 משחקים ס"ה נקודות עומד על 379-374 עם שלוש הארכות. סידרה בה כל קבוצה מוציאה נשמתה על כל כדור, כל הקפצה, וכל מסירה. במערב לא שמעו אפילו על דברים כאלה.

ספואלסטרה, שיותר ויותר מתגלה לי כ-"איש מסתורי" (להשאיר את ווינסלו בחוץ כל המשחק השלישי!) יודע דבר אחד על בטוח: לדבר.

הנה:

 

. " Because the margin of error is so small, you just have to find a way to make plays, more plays at the end because this is playoff basketball at its best" .

*

"בסקטבול אט איטז בסט!". לא אני אמרתי זאת. מאמן NBA עם שתי אליפויות אמר זאת. אז למי להאמין, לו, או לאיזה רפי הבנה כאן בין הגולשים שלא מבינים את המלחמה והעוצמה של הסידרה הזאת. משך העונה טורונטו עשתה צחוק מכמה מהמערביות שאתם כה מהללים, ופתאום לדעתכם הכל מכוער ונחות?
*
אין לי כוח לחפש את התגובות של כמה מכם על הפלייאוף של המזרח שהוא הרבה יותר גברי, עוצמתי, ומלחמתי מכל מה שיש במערב, ומכאן גם מתצא האלופה.
*
ומעל כולם עומד הכוכב הגדול, השחקן המבוגר שלעולם לא ניגמר, דוויין וויין בכבודו ובעצמו. הוא היה AWESOME במשחק הרביעי. 30 חיצים ב-13 מ-24, עם 4 קרשים, 3 בונבוניום, ושתי גניבות. בהארכה הוא החליט שהוא לא הולך להפסיד, וראיתי בו את אותה החלטיות נפשית שהוא לא הולך לוותר על המשחק כמו בשלוש האליפויות שהוא לקח.

כל מה שבא לי לעשות זה לחבק אותו ולנשק אותו. איזה מקצוען! איזה פייטר! איזה בנאדם יקר לעולם הכדורסל!

 

.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. רביד אראל

    11 מאי 2016 18:00:34

    למה שידברו על ריבאונדים בכל צורה שהיא במדד הזה? כמו ששמו אומר (PITP)הוא מדבר רק על אחוז הנקודות שנקלעות בצבע

      1. רביד אראל

        11 מאי 2016 20:30:12

        מבחינת נקודות בלבד!! לא מבחינות אחרות. ברור שזה מדד קצת בעייתי בדיוק בגלל שהוא מדבר רק על נקודות אבל זה המדד

  2. no funny shtuff

    11 מאי 2016 18:01:32

    אין עליך מנחם.

    הפלייאוף נהדר, אני מאוד מרוצה (ומקווה לגיים 7 בין הספרס לת'אנדר).

    מבחינתי אני ממליץ עליך להדליק משואה בשנה הבאה לתפארת מדינת ישראל.

    חג שמח!

  3. המתנחל

    11 מאי 2016 18:51:29

    מנחם ושאר חברי האתר,
    אני כותב כתבה על שיפור משמעותי בפלייאוף ורציתי לאסוף מידע ממכם…
    האם זכורה לכם קבוצה שהשתפרה משמעותית בישורת האחרונה של העונה?
    אשמח לתשובות!
    תודה רבה וחג עצמאות שמח!

    1. מומי שאוהב חציל בטחינה

      11 מאי 2016 19:01:42

      יש מספיק דוגמאות יא סחבי
      דטרויט 2004 קיבלה זינוק בעלייה כשרשיד וואלס הגיע אלייה
      גם בלייקרס 2008 כש גאסול הגיע עשו את הגמר
      דאלאס 2011 נתנו פלייאוף מהסרטים כולל סוויפ על הלייקרס וניצחון בגמר על הפלופר
      לייקרס 2001 גמרה את העונה עם 8-0 ו 1-15 בפלייאוף 1-23 בטואטל
      מומי מקווה שזה מספיק אחרת יכתוב במקומך את הפוסט

  6. למר מנחם היקר

    11 מאי 2016 20:34:04

    בנוסף ההחלטה לא לשחק אם ווינסלו די מובנת התקפית הוא לא מסוגל לקלוע ובטח ובטח שלא לרווח את המשחק (מיאמי במשחק ה4 קלעו 1-15 מה 3). במערב גם טורנטו וגם מיאמי במצבם הנוכחי היו נשחטים. טורנטו היא אוברייטד בטירוף ציינתי את זה עוד לפני הסדרה נגד אינדיאנה, כל מה שצריך לעשות כדי לנצח זה לעצור את דרוזן ולאורי (סוג של אוקלהומה לעניים,של תחילת עונה) במיוחד עם ולנצונס הפצוע. אני הרבה שנים לא ראיתי רמה כזאת נמוכה בפלייאוף שנים. המנצחת בסדרה הזאת תהיה השטיח של קליבלנד בגמר המזרח.

  9. Smiley

    12 מאי 2016 02:00:49

    "ואני משוכנע ללא ספק שגם טורונטו וגם מיאמי היו מנצחות גם את מקבילותן במערב הת'אנדר והספארס!"… פה נראה לי איבדת את רוב הקוראים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט