מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-25 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב אוקלהומה הפתיעה לא מעט אנשים (כולל הח"מ) וניצחה את המשחק החמישי בסן אנטוניו.


אוקלהומה סיטי-סן אנטוניו

אוקלהומה סיטי: הת'אנדר ניצחה את המשחק בזכות שני דברים. הדבר הראשון הוא ראסל ווסטברוק. הצ'יטה כיכב עם משחק מדהים של 35 נקודות, 11 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. איך הוא עשה את זה? ווסטברוק ניצל את הזריזות שלו והצליח להשיג חדירות מרובות לצבע (שם סיים עם 6 מ-9, לעומת 12 מ-27 סה"כ), מה שהשאיר את הספרס מופתעים.

הוא יצא מהצבט של לנארד, ששמר על דוראנט לאחר המשחק המדהים של האחרון (ועשה עבודה טובה, אבל זה נושא אחר), וקלע נקודות על הראש של סן אנטוניו בקלילות. למרות שהיו לא לא מעט איבודים, זה נראה כמו מחיר שהת'אנדר מוכנה לשלם, ובצדק (כשראסל משחק ככה).

הדבר השני הוא הריבאונד. למרות שהיו עם כמות כמעט שווה של הזדמנויות ריבאונד (88-79 לאוקלהומה), הת'אנדר לקחה 54 ריבאונדים לעומת 36 של הספרס, הבדל של 15.7% ביעילות הריבאונד. זה הבדל משמעותי שבא לידי ביטוי ביצירת התקפות חדשות לת'אנדר, למרות שהקבוצה קלעה פחות נקודות הזדמנויות שנייה מהספרס. השליטה החד צדדית הזאת מתחת לסל הייתה המפתח החשוב ביותר בניצחון אוקלהומה, וכשהת'אנדר שיחקה עם אדאמס, הנותן סדרה פנטסטית, לצד קנטר, זה הקשה מאוד על אולדרידג' ודאנקן.

הדבר הזה בולט לאורך כל הסדרה (הת'אנדר עם 8 ריבאונדים יותר למשחק מסן אנטוניו), אבל זה הגיע לשיא מסויים הערב. אם פופוביץ' לא ימצא פיתרון, הסיפור עוד יגמר בהדחה מהפלייאוף. מבחינת הת'אנדר הם צריכים להמשיך ככה, כשגם ווסטברוק נותן תצוגות ריבאונד, והערב לקח 11 ריבאונדים מ-14 אפשריים.

סן אנטוניו: מבחינת הספרס, אחת הבעיות הגדולות ביותר היא הסדרה הנוראית של דאנקן. יכול להיות (ומאוד סביר) שהוא גמר את הסוס, יכול להיות שהוא שומר כוחות להמשך, אם יהיה אחד, אבל הוא לא יכול להמשיך ככה. כשהוא לוקח כל כך מעט ריבאונדים ונותן לת'אנדר לשלוט מתחת לצבע, הוא מפקיר את סן אנטוניו.

העלאת מארינוביץ' למגרש תכריח את אוקלהומה לשים עליו את אדאמס ותשחרר את אולדרדיג'.

לכן, הפיתרון של הספרס לבעית הריבאונד היא בובאן מארינוביץ'. מארינוביץ', 2.26 מ', מספק הרבה נקודות והרבה ריבאונד כשהוא על המגרש, מה שיתן שליטה בצבע לסן אנטוניו. בנוסף, הת'אנדר לא יוכלו להפקיר עליו את איבאקה (הנמוך משמעותית) או את קנטר ואדאמס יאלץ לשמור עליו-מה שישאיר את אולדרידג' מול שומר חלש יותר, ויאפשר לו לקלוע הרבה יותר נקודות (ולא ב-6 מ-21 מהשדה). זה הפיתרון הטוב ביותר של הספרס למצוקת הריבאונד.

דבר נוסף הוא חוסר התרומה של שאר הספרס. פארקר היה חלש מאוד היום והפעולות שלו במאני טיים כמעט עלו לס"א במשחק, ג'ינובילי נעלם וכל הקבוצה מלבד גרין, לנארד ואולדרידג' קלעה ביחד 25 נקודות. אי אפשר לנצח כשהקבוצה שלך ככה ואף אחד לא נותן יום מדהים כמו מה שווסטברוק עשה. הצוות המסייע של לנארד ואולדרידג' חייב לתת 60 נקודות לפחות למשחק, וזה לא קרה הערב. צריך פה יצירתיות של פופוביץ' שיכולה לבוא בידי ביטוי במסגרת מתן דקות לקווין מרטין ברבע השני (אם הוא חם, שימשיך לשחק. אם לא אז שיחזור לספסל).

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. זה היה די ברור לפני תחילת העונה שיגיע הרגע שהספסל של הספרס יתקשה. זה היה חלק מהמחיר של פינוי המקום מתחת לתקרת השכר שהגעתו של אלדרידג' הכריחה.

  2. מצחיק איך אחרי המשחק הראשון אף אחד לא נתן לתאנדר סיכוי והיו דיבורים על סוויפ. אני לא מבין את ההתייחסות הרפטיטיבית.

    כשהספרס מנצחים זה מובן מאליו, אבל כשהתאנדר מנצחים זה במקרה וזה בגלל דברים כאלה ואחרים שקשורים 'בעקיפין' למשחק כמו ריבאונדים וווסטברוקים. מה זה הקטע הזה "התאנדר ניצחו בגלל ריבאונדים?", או בגלל ווסטברוק…הם ניצחו כי הם היו הקבוצה הטובה יותר. נקודה.

    אגב, לנארד מעולם לא הקשה על דוראנט. לא בסדרה הזאת ולא במהלך העונה ולא בעונות הקודמות. תבדקו את זה. אם אני לא טועה לדוראנט יש ממוצע של משהו כמו 30 נק' נגד הספארס בשנים האחרונות.

    1. מציע לך להסתכל כמה איבודים היו לצמד ההירו בולרס של OKC ואז לחשוב שוב.
      ולקלוע 30 אפשר גם ב60 זריקות, האחוזים חשובים לא פחות

  3. סילפן, גיא לא טועה:
    קורי ג'וזף הלך – מבחינתי הוא היה משחק גארד פותח. ואז הבית זונות של ווסטברוק היה מצטמצם מעט. יש לו עונה מצוינת בטורונטו וזה קצת מבאס שנשארנו עם חור בהגנה.
    בלינלי הלך – הוא היה קלע השלשות הכי טוב של הספארס ולדעתי בין ה5 הטובים בליגה.

    עוד 2 שחקני רוטציה, שכל אחד בקלות יכול לקבל 20 דקות לערב = משחק רץ יותר טוב ולא תקוע + השחקנים לא נופלים מהרגליים.
    דוגמא אחת..

    1. מצד שני קיבלת את דייויד ווסט, קייל אנדרסון מנוסה יותר, ג'ונתן סימונס ובובאן שמשום מה לא מקבלים דקות בסדרה הזאת ועוד כמה ווטרנים.

      לדעתי ההבדל העיקרי השנה משנים שעברו מעבר לאולדרידג' וההשתפרות המטאורית של קוואי זה הדעיכה של דאנקן מאנו ופארקר. אם כן הספארס השתפרו משנה שעברה אבל לא הרבה כמו שהיית יכול לחשוב בגלל השחקנים המבוגרים יותר שכבר נראים גמורים לגמרי.

  4. בסופו של דבר לפרקר היתה זריקת חצי מרחק "לניצחון", זריקה שהיא פחות או יותר "הזריקה שלו" והוא פספס ויאללה למשחק הבא.
    הספרס בהחלט שמטו פה משחק שאולי יעלה להם ביוקר. כמעט כולם שיחקו מתחת לרמתם.
    מבקשים פה את מארינוביץ', אבל אני מניח שהוא לא משחק כי הוא לא יכול לעמוד בקצב של OKC, הוא איטי ומגושם מדי לסדרה הזו (אלא אם כן יקבל דקות ויוכיח אחרת, ואני מדבר על דקות משמעותיות ולא בזמן זבל).

    שוכחים לזכור אבל בOKC משחקים אולי שניים מתוך החמישה שחקנים הטובים בליגה, בטח שמדובר על יכולת יצירת נקודות. ששניהם במשחק יעילקשה מאוד מול OKC, ההבדל הוא בדרך כלל כמות האיבודים או האחוזים (כלומר היעילות).
    בנוסף, אדאמס וקנטר יעילים כל הזמן, רק צריך להנות מהם למשך יותר דקות.

  5. אני לא מבין למה מריאנוביץ' לא משחק.
    יכל לעשות את ההבדל.
    דאנקן לצערי גמר.
    אולי אם קוואי את למרכוס ישלפו עוד שפן מהכובע
    יעלו לגמר המערב אבל כל השימוש של הפלח המזדקן בספסל בסדרה הזו שגוי בעיני.
    מריאנוביץ' מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש.
    יכול להיות שהפחד הוא שהענק לא יעמוד בקצב המהיר אבל אני חושב ששווה לנסות.
    לא רואה אופציה שככה תוכל הספרס לנצח את גמר המערב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט