פינת השופט (3)-פרה גיים / עמית טבול

 

בהגדרתו הצרה, שלב ה- PRE-GAME מהווה את השלב המקדים למשחק, כלומר פרק הזמן בו השופטים הגיעו לאולם לפני שהמשחק החל והם מתחילים להתכונן למשחק ולחזות את הצפוי להם במהלכו.

מבחינתי שלב ה- PRE-GAME מתחיל עוד לפני כן, מרגע קבלת השיבוצים למשחקים והוא כולל יצירת קשר עם השופט השני 48 שעות לפני מועד המשחק, תיאום הגעה, הצצה בטבלת הליגה הרלוונטית על מנת לזהות משחקים רגישים (משחקי עליה/ירידה, משחקים שנגמרו צמוד בסיבוב קודם, משחקים בהם דווח על אירועים חריגים וכו' ).

אני מזהה את הליגה בה שובצתי (קט סל, ילדים, נערים, נוער, ליגות א' ו-ב' בבוגרים, נשים ועוד), ומרענן את כל החוקים הרלוונטיים שלה כגון גודל הכדור, צורות שמירה מותרות, מספר השופטים שינהלו את המשחק ועוד.

 

תיאום טוב בין השופטים לפני המשחק ישפיע לטובה על ניהול המשחק.

ביום המשחק יוצרים שוב קשר עם השופט השני ומוודאים שאנחנו סגורים על פרטי המשחק.

הליגות אותן אני שופט נמוכות יחסית, ולכן אתייחס בעיקר אליהן. עם זאת, אין שינויים מהותיים רבים בליגות גבוהות יותר.

טוב, אז הגענו למגרש כ-20 דקות לפני תחילתו (כשעה לפני בליגות גבוהות יותר).

קודם כל חשוב מאוד לכוון לכך ששני השופטים יכנסו יחד לאולם בצורה מסודרת. כבר בשניות הראשונות עם כניסתנו למגרש – עיניים רבות בוחנות אותנו, ולכן שופט צריך לבוא מדוגם עם מדי שיפוט תקינים, נעליים וגרביים שחורות, מסודר ומגולח למשעי. יש לעשות מאמץ גדול שמראה השופט יהיה ספורטיבי ואתלטי ככל האפשר.

למעשה, השניות הראשונות לאחר כניסתנו תורמות גם הן לשליטתנו העתידית במשחק הצפוי. אם נכנסנו ביחד בזמן, המראה החיצוני שלנו ואופן ההליכה מקרינים ביטחון ואנחנו ניגשים לשני המאמנים ולוחצים את ידיהם בצורה מכובדת, הרי שכבר צברנו לעצמנו קרדיט מסוים. לא משנה מה עבר עלינו באותו יום – על המגרש לאף אחד לא אכפת כמה שעות ישנת בלילה ואיך העברת את יומך בעבודה.

לאחר שהשופט נכנס למגרש עליו לדאוג שכל ציוד המזכירות תקין ומאורגן ושאנשי המזכירות יודעים את עבודתם ואף לבחון אותם. יש לוודא שהמאמנים מילאו את טופס המשחק בשמות השחקנים בצורה תקינה. לאחר מכן מתבצעת מול טופס המשחק המלא בדיקה של כרטיסי השחקנים, המעידים שהשחקן על המגרש אכן שייך לקבוצה וכשיר מבחינה רפואית. גם פה נקבע שליטתנו העתידית במשחק. אם נחפף בדברים האלה – המאמנים והשחקנים יעריכו אותנו פחות וינסו לבחון אותנו מהשניה הראשונה.

לאחר סיום ההכנות הטכניות, מתחילים לדבר על המשחק כאשר תמיד נשמר קשר עין עם המתרחש במגרש (שחקנים נתלים על הטבעת, פטפוטים מיותרים ומזיקים בין היריבים ועוד). בשלב זה, ובפרט כאשר איננו מכירים כל כך את הפרטנר שאיתנו, אנחנו מיישרים קו ומתווים את מדיניות ניהול המשחק מבחינת שריקות ומבחינת משמעת ושליטה במשחק.
אז על מה מדברים?

מדברים על חלוקת אזורי אחריות, מכניקת שיפוט, עזרה הדדית בחוצים גבוליים, בהפרות חצי ובדריכה על קשת השלוש, אזורי כיסוי בעייתיים, המשכיות בשריקות לפאול וסל, קריטריונים לעבירות תוקף/מגן, שריקות לעבירות ללא כדור (עבירות שעלולות לדרדר בקלות משחק רגוע), שריקות משותפות, מצבים בהם לא נשרוק עקב היעדר יצירת יתרון/נחיתות (No Call Is The Best Call), הקפדה על עירנות יתרה סמוך לסיום שעוני 24 ושעוני משחק, קריטריונים לשריקות לעבירות והפרות, התמודדות עם עליה באגרסיביות המשחק או סימון "פלופרים" פוטנציאלים ודרך הטיפול בפלופים, התמודדות עם פרובוקציות של שחקנים או מאמנים.

 

בליגות הנוער שופטים מתמודדים גם עם טיפול בקהל שמתנהג בצורה לא הולמת.

 

בליגות עד גיל 18 יש לתת את הדעת על התמודדות עם קהל שעובר את גבול הטעם הטוב (בליגות האלה יש אפשרות להרחיק אנשים מהקהל אם הם עוברים את הגבול).
ההכנה למשחק, אם מתבצעת כהלכה, כמו גם רמת שיפוט טובה של השופטים, מפחיתה את הסיכוי לטעויות ועשויה למנוע בעיות עתידיות. כמובן שגם תוך כדי המשחק תמיד יש על מה לדבר, שכן כל משחק מתפתח בצורה שונה ועל כן יש להגיב בהתאם.

לא פעם מצאתי את עצמי צופה משחק קל מאוד על הנייר שבסופו של דבר התפתח למשחק צמוד, אגרסיבי וקשה, ולהפך.
בדקות הסמוכות לפתיחת המשחק יש לקיים חימום קל על מנת למנוע פציעות השופטים.

10 דקות לפני פתיחת המשחק מבקשים מהמאמנים לסמן חמישיות וממאמן הקבוצה הביתית לכדור משחק תקין. 3 דקות לפני פתיחת המשחק שורקים כדי שהקבוצות יתכוננו לפתיחת המשחק, ודקה לפני פתיחת המשחק שורקים פעם נוספת לירידת השחקנים מהמגרש טרם עליית החמישיות.

חשוב לזכור מספר דברים שאם נדון בהם במהלך ההכנה למשחק, נעלה את סיכויי ההצלחה:

1. כל שופט טועה בכל משחק. מכל משחק לומדים. החוכמה היא לדעת ללמוד מטעויות ולצמצם אותן ככל האפשר, בין השאר על ידי דיון מקדים ב- Pre Game.

2. אם יש התלבטות – תמיד עדיף לא לשרוק מאשר לשרוק.

3. לשחקנים, למאמנים ולשופטים יש מטרה משותפת: שמשחק הכדורסל יעבור בצורה ספורטיבית, נעימה, נקיה, הוגנת ומדויקת, ושכולם יחזרו הביתה בריאים ושלמים. שליטה במשחק מאפשרת לנו להגיע למטרה זו.

4. יש המון אמוציות במהלך משחק ולפעמים מילה טובה, הבעת סולידריות, הודאה בטעות או חיוך – יכולים לעשות את העבודה הרבה יותר מ-20 שריקות מדויקות.

5. שחקני הכדורסל, בעיקר הצעירים שבהם, מחכים למשחק שבוע שלם ומדברים עליו שבוע לפני ושבוע אחרי. גם השופט צריך להתכונן למשחק בצורה מיטבית, לבוא בגישה חיובית ואקטיבית ולא "להיעלם" או להעביר את הזמן.

עד כאן להפעם. בפוסט הבא אכתוב על ניהול המשחק בפועל ועל טכניקות שיפוט.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  2. גיא

    7 אוק 2015 07:06:53

    בהחלט מעניין לקרוא על עולם ההופס מנקודת המבט של מי שהוא במיטבו שלא יודעים שהוא שם – השופט.

    סדרת כתבות נהדרת.

  4. Berch

    7 אוק 2015 08:48:00

    פוסט מעולה. למדתי 🙂

    מעניין אותי לדעת האם הוולגאריות, האמוציות והתגובות הקשות בהם נתקלים שופטים בליגות הילדים והנוער בכדורגל (אליהם נחשפתי) נמצאים גם בכדורסל ?

    ובנוסף כדאי לציין נקודה מעניינת נוספת – שיפוט הכדורסל הוא מקצוע בין לאומי. כשאני וחבריי טיילנו בעולם אחד מאתנו, שהיה שופט כדורסל, השתלב כשופט ילדים ונוער במקומות בהם התמקמנו.
    זה לא הרבה כסף אבל זו חוויה מעניינת ביותר שגם יוצרת קשרים עם התרבות המקומית 🙂

    1. amitlahev

      7 אוק 2015 09:26:58

      יש מזה גם בכדורסל אולם בתדירות ועוצמה נמוכים יותר משמעותית.

      האמת שמדי פעם אני מריץ לעצמי תסריטים בראש שאני שופט איזו ליגת תיכונים בארצות הברית. הכי מהנה בבחינתי זה שיפוט הדור הצעיר. יש מקומות שהשיפוט מתגמל מאוד, בעיקר בליגות הגבוהות שם.

      2. yonathan1969

        16 אוג 2019 01:29:23

        רציתי לשאול האם במשחק כדורסל שהכדור אצל התוקף האם מותר סתם ככה לזרוק את הכדור על גופו של השחקן המגן ופשוט להמשיך לשחק שכמובן בגלל הזריקה המכוונת על שחקן ההגנה הכדור הגיע בחזרה אל השקן התוקף וכל זה סתם בשביל זלזול או צחוק ושוב אני מציין את הזריקה המכוונת על שחקן ההגנה
        ועוד שאלה האם באותו מקרה שהשחקן התוקף כדדר ונעצר וכמובן אסור לו לכדרר האם מותר לזרוק את הכדור על השחקן המגן בכוונה ולהמשיך לכדרר כאלו לא קרה כלום

  5. פאקו

    7 אוק 2015 10:14:45

    פוסט מצויין. תמשיך להביא אותם.
    צד את עיני המשפט שכתבת לגבי פלופרים פוטנציאליים. האם אין בכך משום סכנה של דעה קדומה על שחקנים לפני המשחק? מניח שזה המצב גם לגבי שחקנים אלימים בפוטנציה.

    1. amitlahev

      7 אוק 2015 10:32:01

      מבחינתי כל שחקן מתחיל את המשחק כשהוא נקי, גם הוא פלופר מקצועי. אנחנו רק מעלים אפשרות שייתכן ששחקנים מסוימים יעשו פלופים ולכן חייבים להיות עירניים ומוכנים לכך. לא "נחפש" אותם. לשמחתי אין הרבה כאלה.

  6. מולי

    7 אוק 2015 10:33:33

    אני כל כך אוהב כשמדי פעם נפתח בפני עולם חדש שלמעשה לא ידעתי עליו מאומה.
    המשך נא לחשוף בפני/נו את עולמך בדרך הקסומה בה אתה עושה זאת.

    1. amitlahev

      7 אוק 2015 11:17:23

      לא רואה פסול בכך ששחקנים יבינו את האופן בו מתנהל עולמו של השופט.
      אדרבה: כפי שרשמתי בפוסט, לכולם יש אינטרס משותף בהצלחת המשחק. שקיפות תמיד מועילה למערכת. חוץ מזה שהשחקנים והמאמנים מתוחכמים מאוד ויודעים הכל…המידע שרשמתי פה ידוע ללא מעט שחקנים.

  8. ינון יבור

    7 אוק 2015 12:11:38

    תודה.
    האם קרו (לך או לאחרים) מצבים בהם היה ממש קצר בין השופטים והדבר השפיע על המשחק?
    האם יכול להיות מצב של שופט קפדן ואחר סלחן שגורמים לשיפוט לא אחיד?

    1. amitlahev

      7 אוק 2015 12:58:01

      קרה לי שלא הסכמתי עם השופט השני במקרים גבוליים ולאחר התייעצות קצרצרה הגענו להחלטה. אני מניח שזה קורה גם לאחרים. בסופו של דבר, אנחנו צוות שצריך להגיע להחלטה משותפת. אין דבר כזה שכל שופט עובד לבד. יחד עם זאת, יש חלוקה של גזרות ואם יש אירוע באזור המכוסה בלעדית על ידי שופט אחד – השופט השני לא יתערב לו בשריקה אלא במקרים קיצוניים ביותר.

      לא קרה לי וגם לא שמעתי על אי הסכמות ברמה מהותית עד כדי כך שזה הוביל ממש לקצר בין השופטים.

      השאלה השניה שלך מצוינת וזו בדיוק אחת ממטרות הפרה-גיים והדיונים בין השופטים במהלך המשחק: יישור קו, תיאום ציפיות ושמירה על רמה אחידה של שריקות ככל האפשר בהתאם ל"הרגשת" המשחק.

  9. עגל

    7 אוק 2015 13:27:18

    טור מצוין ומעניין מבחינתי, ובעיקר כהורה לילד בקטסל (או איך שקוראים לזה היום). אני מבטיח להתנהג יפה.
    לא ברור לי למה השופט צריך לעבור על הטופס ולראות שלכל השחקנים ישנו כרטיס תקף וכ"ו, מה הוא שוטר, זה לא קשור בכלל למשחק ?
    שאלה: האם אתה כשופט תמיד שורק כשאתה רואה עבירה, גם כשהיא לא בגזרה שלך אלא של השופט השני ?
    אני מניח שכן כי אם השופט השני לא היה מרוכז יעבור זמן יקר עד שאתה תשרוק (וכדורסל זה לא כדורגל, אסור להשתהות).

    1. amitlahev

      7 אוק 2015 15:57:36

      בליגות הנמוכות אין מזכירות מקצועית אלא בדרך כלל ילדים מהאגודה המארחת יושבים במזכירות, לכן בליגות האלה השופטים עצמם בודקים את הכרטיסים. בהחלט קטע מציק אבל לא נוראי.

      אני לא שורק לשופט אחר על אירוע בגזרה שהיא לגמרי שלו מהסיבה שהוא מן הסתם קרוב הרבה יותר לאירוע וראה יותר טוב מה קרה, שלא לדבר על כך ששריקה כזאת עלולה להוריד לו את הביטחון ולפגוע בעבודת הצוות. חוץ מזה, אם אני מסתכל לאזור שלו, היכן שנמצא הכדור, זה אומר שאני מפקיר את השטח שלי שכולל את השחקנים ללא הכדור. אם יש חפיפה קלה בגזרות ניתן לסייע אחד לשני. שתי שריקות מדויקות משני שופטים בו זמנית על אירוע שבאחריות שניהם מעידות על רמה גבוהה של שיפוט.

  12. שגיא נאור

    7 אוק 2015 17:36:12

    תענוג עמית, פתחת פה נישה שאני לפחות נחשף אליה לראשונה באתר ספורט כלשהו.
    גם הכתיבה מצוינת וזורמת וכמובן התוכן והדגשים נהדרים.
    תודה רבה.

  15. איתי קדם

    8 אוק 2015 09:12:45

    טור מעולה שלטעמי מאוד חשוב ששחקני כדורסל צעירי יקראו. כמי שנכח בעשרות רבות של משחקי כדורסל לילדים ונוער בכל השלבים עד בוגרים יכול להעידלומר שיש שופטים שמתנהגים ככתוב כאן וזה ניכר בניהול המשחק שלהם היטב ויש שופטים לא מעטים אחרים שלא עושים חצי ממה שכתוב כאן לפני המשחק וחמור מכך במהלך המשך עצמו. כל האגודות מכירות את השופטים האלו וכולם יודעים איזה סוג של שיפוט יקבלו מהם – וחבל !!

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט