פינת השופט (4) – ניהול ושליטה במשחק/עמית טבול (Amitlahev)

השופט בן טיילור. בשיפוט כדורסל, העברת המסר חשובה לא פחות מהמסר עצמו.

בטור הקודם דסקסנו על פרה-גיים של השופטים לפני המשחק. הפעם נעסוק בניהול המשחק ובשליטה בו, ונתחיל בסיפור קטן: בקיץ 2004, לאחר שחרורי מהצבא, טסתי למחנה קיץ יהודי בארצות הברית ועבדתי שם חודשיים כמאבטח. מאחר ולא הייתה יותר מדי עבודה בין המשמרות, יצא לי להצטרף לפעילויות של המשלחת הישראלית שהגיעה ברובה דרך הסוכנות היהודית.

בין חברי המשלחת היה גם בחור נחמד שהגיע עם משפחתו והיה אחראי על ארגון פעילויות שטח וקומזיצים לילדי השמנת. האנגלית שלו הייתה ברמה מחפירה עם מבטא יותר גרוע מיאסר ערפאת, אבל הבן אדם לא פחד לדבר ולא סגר את הפה. וראו זה פלא – התקשורת שלו עם האמריקאים הייתה מדהימה והוא היה אחת הדמויות האהובות במחנה. למה אני מלאה אתכם בסיפור הזה? כי השיפוט מהווה שפה בפני עצמה. חשוב מה אומרים (שריקות) אבל יותר חשוב איך אנחנו מעבירים את המסר.

לכל הכתבות בפינת השופט

ישנן מספר "בעיות" בספורט המוזר הקרוי כדורסל:

1. תמיד תהיה קבוצה שתפסיד.

2. שופטים, מאמנים, שחקנים וקהל לעיתים מבינים את המשחק בצורה שונה לחלוטין.

3. שופטים/מאמנים/שחקנים טועים וייטעו בכל משחק.

4. כל צד, בפרט הצד המפסיד, זוכר את הטעויות שקרו לרעתו ולא את אלה שקרו לטובתו.

5. תפקיד הקבוצה לעשות את המקסימום כדי לנצח ותפקיד השופט לעשות את המקסימום על מנת לצמצם את מספר הטעויות למינימום ולשפוט בצורה אובייקטיבית.

כל הנ"ל יוצרים פערים שעלולים להיות משמעותיים ככל שמתקדמים במשחק. כאשר אנחנו מדברים על שליטה במשחק, הכוונה היא לניהול שוטף, יעיל ונבון של המשחק ותקשורת בריאה וחיובית עם שאר בעלי התפקידים.

קחו לדוג' את המקרה הבא: מאמן חושב שהשחקן היריב עשה צעדים לפני שקלע נגדו סל. בלי קשר לשאלה האם הוא צודק או לא, גורל המשחק מאותו רגע תלוי הרבה בתקשורת בין אותו מאמן לשופט. נבחן שני תרחישים:

המאמן גרג פופוביץ' (סן אנטוניו) והשופט ג'יימס וויליאמס. התקשורת בין המאמן והשופט קריטית למהלך המשחק.

1. המאמן צורח תוך כדי הנפת ידיים דרמטית : "צעדים!!! מה, אתה לא רואה?!" . השופט מתעלם או "מנפנף" את המאמן, המאמן מתחמם עוד יותר ובפעם הבאה שהוא צועק הוא חוטף טכנית.

2. המאמן ניגש אל השופט בזמן מת של המשחק ושואל אותו בצורה מתורבתת למה הוא לא שרק צעדים. השופט מסביר לו בנחת למה לא היו צעדים/ מודה בטעותו/מבטיח שישים לב. נפרדים לשלום וממשיכים במשחק. בזה הרגע נבנה אמון בין השופט למאמן. רוב הסיכויים שהמשחק יתנהל על מי מנוחות עד סיומו.

עד כאן ראינו דוגמא לשליטה במשחק שמושגת באמצעות תקשורת בריאה וחיובית בין הגורמים השונים. שליטה במשחק נוצרת כמובן באמצעות שריקות נכונות אך לא פחות מכך באמצעות הופעה החלטית ומשכנעת של השופט, בדמות ניהול שוטף ופעיל של המשחק. לא מספיק לשרוק, לסמן ולהיעלם. יש "להגדיל ראש", להסביר וללמד ככל שמתאפשר. יש למנוע תופעות שכונתיות כגון: כניסת מחליפים למגרש לפני סימון השופט, מזכירות שלא מתפקדת, פסקי זמן שמתארכים מעבר לדקה, הופעה מרושלת של שחקנים ועוד.

שליטה מושגת גם באמצעות הרגשת הלך הרוח במשחק, עצירת אלימות באמצעות שריקות תכופות יותר לעבירות, תנועה מתמדת והשקעה. שופט שרוצה להשיג שליטה במשחק חייב לצפות את האירועים במשחק. צריך לדעת מתי לתת למשחק לזרום ומתי להתחיל לשרוק יותר על מנת להרגיע את המשחק כדי למנוע הידרדרות אלימה. השופטים צריכים להציב קריטריונים אחידים למשחק, ולהחליט על רף של עבירות שמעבר להן תישרקנה עבירות בלתי ספורטיביות. שופט חייב לדעת לעצור בעיות משמעת בזמן. זה לא אומר שהוא חייב לשמוע או להגיב לכל הערה.

לעתים כדאי לעצור המשחק כדי להרגיע השחקנים, ולשרוק לעבירה בלתי ספורטיבית בעת הצורך. השופט מייק קלהאן וקווין גארנט.

לפעמים שווה לעצור את המשחק, להגיד שני משפטים שירגיעו את השחקנים או להזהיר ואם זה לא עוזר-לשרוק עבירה טכנית בהתאם לצורך. עבירה טכנית, כמו עבירה בלתי ספורטיבית, היא חלק מהמשחק ומשמשת ככלי להשגת שליטה במשחק. לא פעם ולא פעמיים מאמנים הודו לי ששרקתי נגד שחקן שלהם בלתי ספורטיבית מפני ש"רק ככה הוא ילמד" .

לכל בעלי התפקידים במשחק יש מטרה משותפת: שהמשחק יתנהל בצורה ספורטיבית והוגנת ושכולם יחזרו הביתה בריאים ושלמים. השופטים ושאר בעלי התפקידים הם שותפים למשימה ולא אויבים אחד של השני. והכי חשוב: מותר ואף רצוי לשפוט עם חיוך !

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. טור מצוין אבל השיפוט ב-NBA כ"כ בעייתי שאנחנו בכלל לא שם.
    קודם כל שילמדו לשרוק צעדים, יפסיקו עם העדפת כוכבים וקבוצות ויפתחו טיפה של קומון-סנס בנוגע לטכניות (כמובן שהאשמה היא פחות בשופטים עצמם ויותר בהנחיות מלמעלה שנועדו למקסם רווחים).

  2. הכתבות על השיפוט מאוד מעניינות. תודה רבה על ההשקעה.
    מה זה הופעה מרושלת של שחקנים?!
    ובאותו העניין, אתמול הייתה בערוץ 5 כתבה על הזר של בני הרצליה, דרו קרופורד וראיינו את אבא שלו, דן (?) קרופורד ששופט עשרות שנים בנבא. קרופורד אמר שזו אחת העבודות הקשות שיש בנמצא (וגם החמיא לבלאט, שהרי לא יתכן ראיון עם גורם הקשור לנבא, לרבות מעודדות ומנגבי פרקט ללא שאלה על בלאט 🙂 )

      1. תודה על התשובה.
        שאלה נוספת קשורה: כשמטילים קנס כספי על שחקנים על עבירות בלתי ספורטיביות/טכניות, לשופטים יש השפעה כלשהי על הענישה או שזו סוג של ועדת משמעת חיצונית?

        1. רציתי לשאול האם במשחק כדורסל שהכדור אצל התוקף האם מותר סתם ככה לזרוק את הכדור על גופו של השחקן המגן ופשוט להמשיך לשחק שכמובן בגלל הזריקה המכוונת על שחקן ההגנה הכדור הגיע בחזרה אל השקן התוקף וכל זה סתם בשביל זלזול או צחוק ושוב אני מציין את הזריקה המכוונת על שחקן ההגנה
          ועוד שאלה האם באותו מקרה שהשחקן התוקף כדדר ונעצר וכמובן אסור לו לכדרר האם מותר לזרוק את הכדור על השחקן המגן בכוונה ולהמשיך לכדרר כאלו לא קרה כלום

    1. האומנם ? מניסיוני הדל, בכדורגל הסיכוי שהמשחק יוכרע בהחלטת שופט אחת לא נכונה (פנדל, נבדל, נגיעת יד, כרטיס אדום) הוא גדול מבכדורסל… אומנם בכדורסל השופטים צריכים לקבל הרבה יותר החלטות ובמהירות יותר גדולה, אך כך למעשה קטנה משמעותה של כל החלטה בודדת.

  3. תודה על סדרת הכתבות הנהדרת.

    שאלה קטנה, החוקה היום(לפחות בnba) אומרת שאם נעשה על שחקן פאול בזמן הנחיתה ולאחר שחרור הכדור יש זריקות עונשין.
    במידה ושוחרר הכדור ממש לפני הבאזר ונעשית עבירה לאחריו, מה שורקים(אם בכלל)?

    1. על פי חוקת פיבא לא נשרוק פאול אחר הישמע הבאזר. אם יהיה סל לאחר שהכדור באוויר ונשמע באזר – הוא ייחשב, אבל לעניין העבירה הכדור כבר נחשב "מת" כי נשמע הבאזר, לא משנה אם מדובר על שעון 24 או סיום רבע. אם תרצה הפניות לסעיפים הרלוונטיים בחוקה אני ארשום לך.

  4. טור מצוין ומחכים שנותן לנו זווית לא מוכרת כמעט.
    ידוע שלפעמים מאמן מעדיף להתפוצץ על שופט כדי ליצור "התרעה" לפעם הבאה, גם אם הוא מקבל על זה טכנית.
    התמונה של גארנט עם השופט – פרייסלס !

  5. איני צופה בליגה הישראלית כדרך קבע, אך במקרה יצא לי לצפות עם חבר במשחק של מכבי ת"א נגד אילת, משחק שהיה גארבג' מהרבע הראשון שנגמר באיזור ה30 הפרש.

    כמה דקות לסיום המשחק, אחד משחקני אילת הביע חוסר הסכמה עם החלטת השופט על החלטה מסוימת ואילו השופט מצידו בחר מכל הדברים לומר לו "אתם הבאתם על עצמכם את המצב הזה (ההפרש) אל תפיל את זה עליי". אין מדובר בציטוט מדויק אלא בהלך דברים.
    זו דוגמא קלאסית לשיפוט רע מבחינתי, זה לא משנה מה השחקן אמר והאם הוא טעה על השופט לדעתי להרגיע את הרוחות ולא להתסיס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט