האתלטיות הטובות בהיסטוריה (חלק ראשון)
כהמשך לפרויקט האתלטיקה התחלתי לבנות רשימה מקבילה לזו הגברית גם אצל האתלטיות. במהלך החיפוש ועיבוד הנתונים נתקלתי בלא מעט קשיים, כיוון שאצל הנשים קשה הרבה יותר למצוא דומיננטיות מוחלטת כמו אצל הגברים, ולכן גם לסיפור האישי נתתי משקל גדול בבחירה. בכל אופן הבחירות הן סובייקטיביות, והמטרה שלי היא ליצור עניין והנאה בקריאה
מקום ראשון
ג'קי ג'ויינר קרסי
בגרסה המקבילה של הגברים, תהו רבים למה נפקד מקומו של לוחם קרב 10 ו-5 ג'ימי תורפ מהעשירייה הראשונה. אז ראשית אני מכבד את דעתם של אלו שחשבו שהוא ראוי לכך, אבל הצפיפות אצל הגברים הייתה גדולה מדי, ולא מצאתי לו מקום בעשירייה הראשונה. אצל הנשים לעומת זאת דווקא יש נציגה לקרב 7 הגרסה הנשית לקרב 10, ולא סתם נציגה אלא כזו שמאכלסת את המקום הראשון ברשימה.
ג'קי הייתה כל כך טובה שעד היום 15 שנה אחרי פרישתה אף אתלטית לא מתקרבת להישגים שלה בקרב 7 (מחזיקה בשש התוצאות הטובות בהיסטוריה), ותוצאת השיא שלה בקפיצה לרוחק 7.49 שווה היום זהב בטוח בכל תחרות. אפילו במקצועות כמו 100 משוכות או 200 מטרים, עם התוצאות שקבעה בסיאול 88 היא הייתה משתלבת היום בגמר אולימפי, וזה הזמן לערוך סקירה על הקריירה המפוארת שלה.
היא גדלה במשפחה ענייה בסנט לואיס, וחוותה רגעים לא קלים בילדותה כשסבתה נורתה למוות ע"י סבה שהיה שתוי ומסומם. גם אביה היה חוזר לעיתים שתוי הביתה, ואמא נפטרה כשהייתה בת 19 כשהיא למדה בUCLA. ב 1976 כשהייתה בת 14 צפתה עם אחיה אל במשחקים האולימפיים במונטריאול, ושניהם נשבעו שיום אחד יופיעו גם הם על הבמה הגדולה בעולם –"אני זוכר את ג'קי ואותי בוכים ביחד בבית הזה, נשבעים שיום אחד נצליח, נצא ונעשה דברים אחרת". והם באמת הצליחו לצאת מתחתית הבור ובגדול. לימים אל זכה בלוס אנג'לס 84 במדליית זהב במשולשת, כשג'קי זכתה בכסף בקרב 7.
אולימפיאדה
ל.א 1984
הפריצה הגדולה שלה הייתה בגיל 22 במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984, כשזכתה במדליית כסף בקרב 7 בפער של חמש נקודות בלבד מהמנצחת האוסטרלית גלינס גאן.
בשנת 86 שברה ג'קי את שיא העולם בקרב 7 והעמידה אותו 7148 נקודות תוצאה שגם היום אף אחת לא מתקרבת אליה.
סיאול 1988
שיא הקריירה של קרסי הגיע ארבע שנים אחרי שפרצה לתודעה
באליפות העולם בשנת 87 זכתה קרסי בשתי מדליות זהב בקרב 7 (7128) נקודות ובקפיצה לרוחק.
שיא הקריירה שלה היה במשחקים בסיאול שאליהם הגיעה כאלופת עולם ושיאנית עולם בקרב 7 וברוחק, ואף זכתה בשני המקצועות בזהב כשהיא שוברת את שיא העולם שלה בקרב 7 ומעמידה אותו על 7291 נקודות פער של נקודות 394 מסבינה בראון המזרח גרמנית שזכתה בכסף. השיא של קרסי מחזיק מעמד עד היום ובפער עצום. בקפיצה לרוחק היא קבעה שיא אולימפי חדש 7.40 כשהיא מקדימה את יריבתה הגדולה הייקה דרקסלר הגרמניה המצוינת שהייתה שותפתה לשיא העולם.
ברצלונה 1992
אחרי השיא בסיאול חלה ירידה טבעית ביכולתה, אבל קרסי שמרה על תוארה בקרב 7 כשהיא שוב עוברת את רף 7000 הנקודות עם 7044 כשהפער מול סגניתה עמד על 199 נקודות. בקפיצה לרוחק סיימה במקום השלישי וזכתה בארד אחרי הייקה דרקסלר יריבתה הגדולה, ואינסה קרבץ, שמאוחר יותר עברה למשולשת ומחזיקה בשיא העולמי במקצוע.
אטלנטה 1996
באטלנטה חוותה ג'קי אכזבה גדולה בקרב 7 כשמתחה שריר כבר במקצוע הראשון, ונאלצה לפרוש מהתחרות. היא המתיקה את הגלולה המרה, עם מדליית ארד נוספת בקפיצה למרחק. ג'קי עוד עשתה ניסיון אחרון בגיל 38 להגיע לאולימפיאדה נוספת, אבל נכשלה במבחנים האמריקאים לסידני 2000 והחליטה לפרוש.
אליפות עולם
רומא 1987
דאבל מוזהב בקרב 7 7128, ורוחק 7.36 בשני המקצועות תוצאות המבטיחות זהב גם כיום.
טוקיו 1991
זהב בקפיצה לרוחק עם 7.32 לפני דרקסלר 7.29. בקרב 7 הובילה את התחרות בביטחה ביום הראשון, אבל בסיומו בריצת 200 מטר מתחה שריר ונאלצה לפרוש.
שטוטגרט 1993
זהב בקרב 7.
הקייס של קרסי
אתלטית מגוונת ביותר עם תוצאות ברמה עולמית גבוהה בשלל מקצועות. קבעה תוצאות נדירות שגם כיום 30 שנה אחרי עדיין נותרו בלתי מושגות.
שורה תחתונה
צמחה במציאות קשה והצליחה לנתבה לגדולה ספורטיבית ותהילת עולם.
מקום שני
"בייב" (מילדרד) דידריקס
אם יש מישהי שראויה באמת לכינוי סופר וומן, הרי זו בייב דידריקסון. בייב הייתה הספורטאית הכי מגוונת בעולם. היא הייתה אתלטית מצטיינת, שיחקה כדורסל, כדוריד, כדורעף, בייסבול, חבטה במחבט טניס…(נשימה עמוקה) השתתפה בתחרויות החלקה, שחייה, אופניים, קפיצות למים, אגרוף אבל מעל הכול הייתה שחקנית גולף אדירה. אבל כדי לעשות קצת סדר נתחיל מההתחלה.
דידריקסון נולדה בינואר 1911 בבומונט שבמזרח טקסס להורים ממוצא נורווגי, וכבר מגיל צעיר היה ברור שמדובר בכישרון נדיר בכל תחום שבו עסקה, והיא התפרשה על המון תחומים (תפירה, שירה וריקוד), אבל האהבה הגדולה שלה היה הספורט. אגב את הכינוי בייב ע"ש בייב רות' היא קיבלה אחרי שחבטה חמישה הום ראנס במשחק בייסבול. בייב הצטיינה גם בכדורסל וזכתה בתואר 'אול אמריקן' בנבחרת התיכון בה שיחקה.
אולימפיאדה
ל.א 1932
אבל הפריצה הגדולה של דידריקסון הייתה בתחום האתלטיקה הקלה. במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת לוס אנג'לס 1932, ניצחה דידריקסון בלא פחות משישה ענפים מתוך שמונה בהם השתתפה וכל זאת תוך שלוש שעות, כשהיא קובעת שיאי עולם בשלושת המקצועות בהם השתתפה במשחקים האולימפיים!
במשחקים עצמם בייב השתתפה בשלושה מקצועות שונים מאד זה מזה, שנותנים ביטוי ליכולות המגוונות שהתברכה בהן. היא ניצחה בתחרות 80 מטרים משוכות (בוטל והוחלף ב-100 משוכות), כשהיא שוברת את שיא העולם ומעמידה אותו על 11.7 שניות. בזריקת כידון זכתה במדליית זהב נוספת , ובקפיצה לגובה זכתה בכסף בלבד, למרות שקבעה תוצאה זהה למנצחת 1.65 (שיא עולם) כשהשופטים קבעו שסגנונה (העבירה תחילה את הראש) אינו עפ"י התקנון לצערה של בייב הוגבלה השתתפות הנשים במשחקים למקסימום שלושה מקצועות, כשללא ספק נמנעה מבייב אפשרות בטוחה לזכייה במדליות נוספות. בייב דידריקסון נפסלה שנה לאחר האולימפיאדה מהשתתפות נוספת במשחקים, כשהופיעה בפרסומת מסחרית האסורה עפ"י התקנון לספורטאים חובבים. בייב לא הייתה אחת שתשב בבית ותחל בקריירת סריגה, והיא החלה בקריירה חדשה הפעם בגולף. עד מהרה הפכה לגולפאית מצטיינת ועם השנים הפכה לשחקנית הטובה בעולם, ובהמשך הייתה ממקימות ליגת הגולף המקצוענית לנשים.
בשיא הצלחתה ב-1953 אובחנה כחולה בסרטן המעי הגס, ולמרות ניתוח להסרת הגידול התפשט הסרטן לבלוטות הלימפה שלה. למרות מחלתה היא המשיכה להתחרות ואף זכתה באליפות ארה"ב הפתוחה, אך בהמשך נאלצה לפרוש עקב החמרה במצבה, ובגיל ארבעים וחמש ב-27/9/56 מוקדם מדי לכל הדעות היא עצמה את עיניה לנצח.
בייב דידריקסון נבחרה חמש פעמים לספורטאית השנה בעולם ע"י סוכנות AP שגם בחרה בה לספורטאית המצטיינת של המאה העשרים. במגזין 'ספורטס אילוסטרייטד' היא נבחרה למקום השני בדירוג ספורטאיות המאה אחרי ג'קי ג'ויינר קרסי שעוד נעסוק בה. בייב דידריקסון הייתה פורצת דרך בכל מובן, והיא מסמלת את האהבה לספורט הטהור והנקי ללא סמים וללא הכסף הגדול וההתמסחרות של היום, ואת הרצון להתחרות בכל מקצוע אפשרי ולהיות הטובה ביותר, ותיזכר כאחת הגדולות בכל הזמנים
הקייס של דידריקסון
נחשבת לאתלטית המגוונת בהיסטוריה, נבחרה כאחת מגדולות האתלטיות בכל הזמנים.
שורה תחתונה
פורצת דרך אמיתית עם יצר תחרותי יוצא דופן.
מקום שלישי
פאני "עקרת הבית המעופפת" בלנקרס קון
פאני שכונתה "עקרת הבית המעופפת" הייתה עוד אחת מאותן ספורטאיות נדירות שהיה להן את מגע הקסם, והכישרון הנדיר להצלחה כמעט בכל מקצוע. פאני נולדה באפריל 1918 בעיירה קטנה בהולנד, וכבר מגיל צעיר בדומה לבייב דידריקסון הצטיינה בענפי ספורט רבים. מאמן שחיה הפנה אותה לאתלטיקה, כי בנבחרת השחייה ההולנדית היו שחייניות מצטיינות וצפיפות רבה בצמרת. בשנת 1935 בגיל 17 הפכה לאלופת הולנד בריצת 800 מטרים שלא היה אז מקצוע אולימפי בטענה שהוא תובעני מדי עבור נשים. שנה מאוחר יותר בגיל 18 השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים, וזכתה לקבל חתימה מג'סי אוונס שהיה עבורה מודל לחיקוי.
בסוף שנות ה-30 היא כבר שלטה בכמה ענפים, ואף קבעה שיא עולם ראשון בריצת 100 יארד, אבל בדיוק אז כשהיא נמצאת על סף הפריצה הגדולה שלה, פרצה מלחמת העולם השנייה שבעטיה בוטלו שתי אולימפיאדות שמנעו מפאני זכייה במדליות רבות. ב-1940 בשיא המלחמה ואחרי הכיבוש הנאצי של מערב אירופה, היא התחתנה עם מאמנה יאן בלנקרס וכעבור כשנה ילדה את בנה הראשון. במהלך המלחמה היא קבעה 5 שיאי עולם בין השאר בריצת משוכות, קפיצה לגובה ולרוחק ובריצות שליחים, כשבריצת 200 מטר היא וחברותיה שיפרו את השיא שהיה שייך לנבחרת גרמניה, ובהתרסה כלפי הכיבוש הן לבשו סמלים לאומיים על מדיהן במהלך הריצה.
לאחר המלחמה היה מחסור גדול במזון דבר שפגע בין השאר באימונים סדירים עבור פאני. גם לידת בתה השנייה כשישה שבועות לפני אליפות אירופה בשנת 1946 העמידו בספק את השתתפותה, ואכן ביום הראשון של האליפות היא נכשלה ב-100 מטר ובקפיצה לגובה, אך למחרת התאוששה וזכתה בשתי מדליות זהב בשליחים ובמשוכות.
אולימפיאדה
לונדון 1948
אך רגעי השיא של עקרת הבית היו שנתיים מאוחר יותר במשחקים האולימפיים הראשונים לאחר המלחמה בלונדון 1948 כשהפכה לכוכבת המשחקים עם זכייה בארבע מדליות זהב ב-100, 200, 80 משוכות ו-4×100 שליחות כשהיא קובעת שלושה שיאים אולימפיים. אגב גם במקרה של פאני כמו אצל בייב נמנעה ממנה האפשרות למדליות נוספות (הייתה שיאנית עולם בקפיצה לגובה ולמרחק) עקב ההגבלה על מספר המקצועות.
היא זכתה בעוד שלוש מדליות זהב ומדליית כסף באליפות אירופה לפני שפרשה. פאני שברה במהלך הקריירה שלה 12 שיאי עולם, שחלקם החזיקו מעמד שנים רבות, והייתה פורצת דרך כשחזרה להתחרות גם לאחר שילדה את ילדיה, ולמרות ההפסקה הארוכה בשל מלחמת העולם והקושי להתחרות באופן סדיר. בשנת 1999 היא נבחרה לאתלטית הגדולה של המאה ה-20 ע"י התאחדות האתלטיקה העולמית, בשנת 2004 ' עקרת הבית המעופפת נפטרה בשיבה טובה כשהיא משאירה אחריה מורשת עשירה ומפוארת.
הקייס של קואן
נבחרה ע"י התאחדות האתלטיקה העולמית לגדולת האתלטיות במאה ה-20.
שורה תחתונה
אתלטית מגוונת ביותר שהתחרתה בתקופה הכי קשה במאה השנים האחרונות ולמרות זאת הגיעה להישגים יוצאי דופן.
מקום רביעי
טירונש דיבאבה -"המשמידה בעלת פני התינוק"
טירונש שייכת למשפחה בעלת היסטוריה מפוארת של אצנים אתיופים נהדרים. זה התחיל עם בת הדודה של טירונש דרארטו טולו אחת האלופות האולימפיות הגדולות בריצת 10,000 – אלופה אולימפית פעמיים 1992 ו-2000, ואלופת עולם ב-2001 שאח"כ כמו רבים וטובים עברה לריצות מרתון וגם שם ניצחה כמה מרתונים (אגב שאלה למי שיודע – מדוע אלופים בריצות ארוכות עוברים למרתון בשלהי הקריירה? על פניו המאמץ נראה קשה יותר לא? אולי אלכס דוקורסקי יודע).
על כל פנים אחות של טירונש אג'גיאהו המשיכה במסורת והייתה אלופה אולימפית ב10,000 באתונה 2004, וזכתה בשתי מדליות ארד באליפות העולם. הבאה בתור הייתה הגיבורה שלנו טירונש שבכלל לא הייתה בכיוון של המשך המסורת המשפחתית, וכמו שקורה לעיתים דווקא תכנית שהשתבשה הובילה לתפנית מפתיעה בעלילה והפכה את טירונש לאחת הרצות הגדולות בהיסטוריה. כשהייתה בת 14 החליטה טירונש שגדלה בעיירה הקטנה בקוג'י עם 20,000 תושבים בלבד, לעבור לעיר הבירה אדיס אבבה כדי להצטרף לחטיבת ביניים איכותית יותר. איתרע מזלה (גיא) והיא פספסה את ההרשמה בשישה ימים ונמנע ממנה להצטרף. ודווקא אז כשהיא מאוכזבת ושבורה שחלומה התרחק, הציעה לה בת דודתה במקום לחזור הביתה להצטרף לאחת מקבוצות הריצה בעיר הבירה במקום לחזור לבקוג'י. זה היה אות הפתיחה לקריירה מופלאה.
כבר בגיל 17 זכתה טירונש במדליית כסף באליפות לנוער ב-5000 מטר, ובמירוצי שדה, אבל זה היה רק הספתח.
אליפות עולם
פריז 2003
באליפות העולם 2003 בפריז זכתה טירונש כשהייתה בת 18 בלבד במדליית זהב בריצה ל-5000 מטרים, ופתחה סדרה של שלוש זכיות רצופות בריצות הארוכות באליפות העולם.
הלסינקי 2005
הפעם לא הסתפקה טירונש ב-5000 והסתערה גם על התואר במרחק הכפול. היא סיימה את האליפות עם שתי מדליות זהב כשב-5000 קבעה שיא אליפות חדש 14.38.59 לפני מסרט דפאר אלופה גדולה בפני עצמה, והקדימה גם את אחותה הגדולה אג'גיאהו שסיימה שלישית. אגב ב-10,000 רצה טירונש את 400 המטרים האחרונים ב 58.33 שניות!
אוסקה 2007
אחרי שליטה אבסולוטית ב-2006 כשניצחה 5 מתוך 6 תחרויות בליגת הזהב כשבשישית סיימה שניה, המשיכה דיבאבה את השליטה שלה באליפות העולם, התגברה על נפילה באמצע הריצה ל-10,000 וזכתה בזהב שני ברציפות.
ביולי 2009 קבעה טירונש את תוצאת השנה ב-5000 מטר, אבל פציעה מנעה ממנה להשתתף באליפות העולם חודשיים לאחר מכן.
מוסקבה 2013
אחרי היעדרות מאליפות העולם בדאגו 2011 דיבאבה כבשה שוב את מקומה הטבעי בריצת 10,000 לפני צ'רונו הקנייתית ואוליירה .בת ארצה
אולימפיאדה
אתונה 2004
טירונש זוכה במדליית ארד אחרי בת ארצה מסרט דפאר ואיזבלה אוצ'יצ'י הקנייתית.
בייג'ינג 2008
ביוני 2008 חודשיים לפני המשחקים האולימפיים, קבעה טירונש שיא עולם חדש ב-5000 14.11.15 שיפור של יותר מחמש שניות לשיא הקודם של דפאר. במשחקים עצמם הגיעה טירונש לשיא יכולתה, כשהיא זוכה במדליות זהב בשני המרחקים הארוכים 5000 ו-10,000 עם שיא אולימפי חדש 29.54.66 והופכת לשליטה בלעדית כמו בן ארצה קנניסה בקלה.
לונדון 2012
בלונדון זכתה טירונש בשתי מדליות זהב ב-10,000 הגנה על תוארה היחידה שעשתה זאת בין הנשים, וארד בלבד ב-5000 אחרי דפאר וצ'ריוט כשהעייפות מגמר ה-10,000 הכריעה אותה.
הקייס של טירונש
דאבל אולימפי בריצות הארוכות בבייג'ינג היחידה שעשתה זאת עד כה. (ריצת 10,000 לנשים נכנסו בסיאול 88 ו-5000 באטלנטה 96). 3 מדליות זהב אולימפיות, וחמש זהב מאליפות עולם, ודומיננטיות אדירה בריצות הארוכות במשך עשור.
שורה תחתונה
טירונש בעלת פני התינוק היא קילרית אדירה עם פיניש מסחרר שאף רצה לא הצליחה לעבוד בקצב שלה (למעט אולי אחותה הצעירה גנזבה שיאנית העולם ב-1500), ואחת הרצות הדומיננטיות בהיסטוריה.
מקום חמישי
מרילין אוטי
היא צברה במהלך הקריירה שלה 9 מדליות אולימפיות, ו – 14 מדליות באליפויות עולם באצטדיון פתוח, ועוד 6 באולם. היא מחזיקה בתוצאה הרביעית בטיבה ב 100 מטרים, והשלישית בטיבה ב 200. הבחורה הזו ירדה 67 פעם מ 11 שניות בריצת 100 מטרים. היא האתלטית המבוגרת ביותר שזכתה במדליה אולימפית, והופיעה ב 7 אולימפיאדות !
מרילין אוטי שהחלה לרוץ כבר בשנת 1979, נחשבה לאורך שנות ה 80 לאחת האתלטית הטובות ביותר בעולם בריצות ל – 100 ו – 200 מטרים. כבר באולימפיאדה הראשונה שלה במוסקבה 1980, בהיותה בת 20 בלבד, זכתה אוטי במדליית ארד בריצה ל 200 מטרים, והפכה להבטחה גדולה.
לאורך כל שנות ה 80, וה 90 אוטי השיגה תוצאות נפלאות בריצות הקצרות, ותמיד הייתה המועמדת הבכירה לזכות במקום הראשון על הפודיום. בריצות המוקדמות, תמיד קבעה את התוצאות המרשימות ביותר, אך כשהכסף היה מונח על השולחן, היא תמיד מצאה דרך לפשל. באליפות העולם הראשונה, בהלסינקי 1983, כשהייתה בת 23, זכתה במדליית כסף ב 200 אחרי מריטה קוך המזרח גרמנית, ובארד בריצת שליחים כשבמאה סיימה רביעית. בלוס אנג'לס 1984, פעמיים ארד ב- 100 אחרי אוולין אשפורד ואליס בראון ו -200 סיימה אחרי בריסקו הוקס ופלורנס גריפית . ברומא 1987 שוב פעמיים ארד, וכך חוזר הסצנריו הזה שוב ושוב, כשהאצנית הטובה מכולן, פשוט לא מצליחה להעלות את יכולתה ברגעים המכריעים.
למעשה עד 1991 באליפות העולם בטוקיו, היו באמתחתה 7 מדליות מהן 3 אולימפיות, אבל אף לא מוזהבת אחת. בטוקיו זכתה מרילין בזהב הראשון, אבל "רק" בריצת שליחים.
"שיא" הפספוס הגיע באליפות העולם ב 1993, בשטוטגרט. שם התמודדה אוטי עם יריבתה הגדולה ביותר באותן שנים, גייל דוורס. בגמר ה-100 התפתחה ריצה דרמטית ביותר, כשדוורס הכוחנית בעלת הזינוק הנפלא, הובילה את הריצה מהרגע הראשון, ונראתה בדרך לניצחון, אך אז פתחה אוטי את המבערים,וסגרה עליה בריצת האיילה הקלילה שלה, וממש על קו הסיום, השיגה אותה. הסיום היה כה צמוד, שאיש לא ידע מי המנצחת. רק פענוח צילומי הפוטו פיניש, קבע כי דוורס ניצחה על חודה של אלפית השנייה (לשתיהן נקבע 10.82 אחרי ערעור של נבחרת ג'מייקה), ואוטי המאוכזבת שוב נשארה שנייה. כמה ימים לאחר מכן, הצליחה מרילין להמתיק במעט את הגלולה המרה, כשניצחה את גוון טורנס בריצת ה- 200 על חודן של שתי מאיות השנייה (21.98 ). שנתיים לאחר מכן זכתה שוב אוטי בתואר אלופת העולם ב- 200, אחרי פסילתה של טורנס שניצחה בריצה, אך נצפתה כשהיא חוצה את הקו במהלך הריצה.
הקייס של אוטי
מרילין אוטי מעולם לא זכתה במדליית זהב ב-100 מטרים, באליפות עולם או אולימפיאדה, וההפסדים הצמודים, והדרמטיים, קיבעו את מעמדה כ-מפסידנית הנצחית. מדי פעם אני עדיין נזכר, במבט האומלל והמאוכזב על פניה, כשהבינה שפעם נוספת למרות הכול, התהילה נגזלה ממנה ממש ברגע האחרון. אבל למרות כל זאת מרילין אוטי היא האתלטית האולימפית המעוטרת ביותר שלוש כסף, שש ארד ובאליפות עולם עם ארבע עשרה מדליות! בהן שלוש מוזהבות, ארבע מכסף ושבע מארד, ושש מדליות מאליפות עולם באולם
מרילין אוטי נשארה בצמרת העולמית במשך 20 שנה, וקבעה כמה מן התוצאות הטובות בכל הזמנים ב-100, 200, ו-60 מטרים. הייתה שיאנית עולם ב-200 מטרים באולם 21.87. אוטי ירדה 67 פעמים מתחת ל-11 שניות ב-100 יותר מכל אצנית אחרת. היא הזוכה המבוגרת ביותר במדליית זהב באליפות עולם, מעל גיל 35, הזוכה המבוגרת ביותר במדליה עולמית – זכתה בארד בגיל 37, ולבסוף הזוכה המבוגרת(מעל גיל 40) ביותר במדליה אולימפית – זכתה במדליית כסף עם נבחרת ג'מייקה (ולא חסרות שם אצניות) בסידני 2000 בריצת שליחות.
שורה תחתונה
אני יודע שרבים יחלקו על המיקום הגבוה של אוטי, אבל הקריירה שלה מעוררת השתאות, וראויה להערכה רבה. עם קצת מזל היו לה עוד כמה מדליות מוזהבות, ולאיש לא היה ספק כמה גדולה היא הייתה. בכל אופן אצלי היא מדורגת גבוה מאד.
מנחם לס
23 אוג 2015 17:24:10כמובן שהגדולה מכולן, פלו-ג'ו חסרה כאן.
היא מעולם לא ניתפשה על שימוש בחומרים אסורים, ולכן היא נמבר וואן.
אהרון שדה
23 אוג 2015 18:36:33אתה מדבר על זו שעשתה 10.49 במאה ועוד תוצאה לא נורמלית ב 200 ?
אם ככה תשאיר את כל המזרח גרמניות …זה לא רציני .
למה היא מתה בגיל צעיר ? ולמה לא שמעו עליה יותר מדי לפני ואחרי
(הייתה לה מדליית כסף מאליפות עולם לפני כן אך בתוצאות אחרות לגמרי ).
מנחם לס
23 אוג 2015 19:07:01הסברתי את פשר מותה בגיל צעיר. אין לומותה כל קשר ל-"סמים".
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:00:12מנחם עם כל הכבוד לפלו ג'ו היא לא יכולה להיות בחמישיה הראשונה.
יש לה 2 זהב אולימפי מסיאול, וזהב אחד מאליפות העולם וזה לא מספיק עם כל הכבוד לשיאים שלה שלא ברור איך הם הושגו, אבל כשאצל הגברים משפרים את השיא בעקביות מאז סיאול, אצל הנשים לא רק שאין שיפור, אף אחת לא מתקרבת בכלל!!!!!
זה מעורר הרבה שאלות, ואצלי היא לא יכולה להיות בעשיריה הראשונה.
למר מנחם היקר
24 אוג 2015 03:23:05נכון להיום פלו גו היא האתלטית הגדולה ביותר, היא אף לא נתפסה על סמים אבל ככל הנראה שהיא השתמשה, השינוי בגוף שלה שחל מ84 ל88 היה מדהים (לא הגיוני נראתה כמו גבר ב88), האיפור הכבד ששמה כנראה נועד להסתיר את השינוי שחל בפניה. כמו כן השיאים שנעשו באו כהפתעה (עד אותה שנה שיאה האישי היה 10.96 בריצת 100 מטר),והשיאים שגם אחרי כמעט 30 שנה נראים מפלנטה אחרת גורם לרוב המומחים להניח שהיא השתמשה מסמים, אבל זה לעולם לא הוכח ולכן היא האתלטית הגדולה ביותר.
גיא
23 אוג 2015 18:11:06פוסט נהדר. כרגיל.
אצלי ברשימה ג'קי ג'ויינר קרסי היא מס' 1.
ומנחם צודק, אם את לואיס לא פסלנו, אז על אחת כמה וכמה אין סיבה לפסול את פלו ג'ו.
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:01:12לא פסלתי אותה גיא, אבל אנ י לא צריך להכניס אותה למקומות הגבוהים, במיוחד כשיש מספיק מועמדות ראויות אחרות עם סיבות לא פחות טובות להיכנס.
אהרון שדה
23 אוג 2015 18:35:06אלעד תודה רבה.
אני הייתי מציע דיון שיחל בעקבות סיכום אליפות העולם.
איני יודע מה יהיה בהמשך.
אבל בולט ראוי לדיון נפרד …האם לא לדרג אותו גבוה יותר.
הניצחון היום הוא קייס גדול ועל "המגרש" קרי בריצה נטו ולא בפסילת שופט הוא לא הפסיד שום תחרות מאז סין 2008.
הוא ב 100 4/4 (שוב למעט הפסילה ) ובמרחק הכפול 4/4 .
סה"כ 8/8 .
אגב לפניו לא היה אף אלוף אולימפי במאה שהגן על תוארו והוא בהחלט עשוי להיות עם 3/3 ועוד ברצף.
הדיון השני הוא לגבי "הבריטי " פארה.
אמנם התוצאות שלו רחוקות מבקלה וגרבסילסי …אבל הניצחונות שלו מדהימים הוא כבר עם 6 מדליות זהב ב10 ו 5 ק"מ + אחת כסף.
ויכול להשלים דאבל שלישי באליפויות עולם /אולימפידה שזה חסר תקדים.
בקיצור יהיה מה לנתח בדירוגים שלך אלעד.
מתן גילור
23 אוג 2015 19:52:59כמובן שהפסיד תחרויות מאז 2008, לרבות בליגת היהלום (גיי) וכן במבחנים הארציים בג'מייקה (בלייק).
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:08:52אבל בתחרויות הגדולות הדומיננטיות שלו היא חסרת תקדים
מתן גילור
23 אוג 2015 21:11:28אם הוא מזנק בזמן… 🙂
אהרון שדה
23 אוג 2015 21:25:20מתן התכוונתי לגדולות אליפות עולם ואולימפידה.
וכמובן שהתכוונתי לגמר כי גם היום הוא ידע להפסיד השהיה מותר
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:02:51מסכים איתך אהרון, ובוודאי אם ינצח את ריו.
מו פארה לא קרוב בכלל לשיאים של גברסילסי ובקלה אבל הוא וויר ענק ויודע לרוץ טקטי ולפרוץ בזמן. בנוסף נראה לי שהיריבים שלו פחות איכותיים.
מתן גילור
23 אוג 2015 21:10:57צריך לזכור שפארה הוא מהחשודים שפרחו מאוחר. כמה מאוחר? מאוחר מאד. הוא התחיל את העלייה המשמעותית בגיל שגבראסלאסי ובקלה ירדו מהשיא משמעותית.
והוא באמת בעידן די חסר תחרות (מבחינת תוצאות של היריבים).
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:21:39והמאמן שלו חשוד בסימום האתלטים שלו, פרשה שעוררה הרבה בערה בארה"ב
אהרון שדה
23 אוג 2015 18:42:56לגוף המאמר לא ראיתי אבסולוטיות בנשים כמו אצל הגברים הבולטים.
נכון גוינר קרסי בהחלט כזו .
אני הייתי מכניס גם את יריבתה המיתולוגית הייקה דרקסלר אלופה אולימפית ושיאנית עולם ברוחק שהייתה גם מתחרה צמודה לקרסי .
גם האמריקאיות גיל דוורס ,אורשפוד וכן ורוניקה קמבל ראויות למילה טובה.
ובטח שכחתי כמה ….אל בגדול אין בנשים (מסיבות שונות כנראה).
יכולת התמדה ורב גווניות כמו הגברים.
יש כמה אתלטיות מדהימות במקצוע ספציפי כמו כמובן אנסייבה המדהימה מקפיצה במוט.
…בנוסף יש עוד בעיה שהיו הרבה מסוממות (שלא נתפסו אגב ידידי מנחם) אבל ברור שהם מסוממות ולכן לא ניתן להתייחס אליהם ברצינות…וזה אגב מצב אבסורדי כי כולם יודעים אבל אין הוכחות ולכן השיאים נשארים ובכלל לא מדוגדגים ולכן הצעתי ממזמן גם בבמה מכובדת זו שאיגוד האתלטיקה יחליף כה מקצועות על מנת שיהיה רענון ,חידוש ויכולת ראלית לשבירת שיאים בהם בכמה זמן.
עוד אתלטית שאני מסופק לגביה היא קוסטנדינובה הבולגרית עם השיא העולמי המדהים מרומא 87 ביום התחרויות האחרון …שיא שנחרט בזיכרוני ביום האחרון של האליפות ולהבדיל של החופש הגדול.
לא ניתן מבחינתי לשכוח את ה 2.09 כבר אז שאלתי עצמי כמה זמן הוא יחזיק ? אבל מי היה מאמין שלא הייתי אז אפילו בגיל בר מצווה והיום אני נשוי +3 בגיל 40 וקצת והשיא עדין קיים ולא נראה שידוגדג בקרוב.
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:04:16דרקסלר תיכנס, וגם דוורס. אשפורד סבלה מהרבה חוסר מזל ופציעות
אלעד אייל
23 אוג 2015 22:11:52לקוסטדינובה שגם אניזכרתי רק מהשיא, יש הרבה מאד מדליות. זהב וכסף אולימפי, ו-7 זהב עולמי מהם 5 באולם. בקיצור היא הייתה אלופה גדולה. בקשר לסמים לא ידוע לי שהייתה חשודה
אהרון שדה
23 אוג 2015 23:55:01היא לא הייתה חשודה מיוחדת.
ממש לא היא הייתה חביבה…אבל בולגריה זה בכל זאת חלק ממזרח אירופה של אז.
אלעד אייל
23 אוג 2015 23:58:27יש גם את שיאנית העולם דונקובה ב-100 משוכות משנת 88. בכלל יש שיאים הזויים מאותה תקופה אצל הנשים בעיקר.
אגב שכחנו לציין גם את מריה מוטולה שהייתה אלופה גדולה ב800 מטר.
Ori88
23 אוג 2015 18:58:05מה עם אליסון פליקס היפה בעלת ריצת האיילה:
היא האלופה האולימפית (לונדון 2012) בעלת 6 מדליות מהן 4 מדליות זהב, אלופת העולם בעלת 10 מדליות מהן 8 מדליות זהב ושיאנית העולם הנוכחית (2012) בריצת שליחות 4×100 מטר.
מנחם לס
23 אוג 2015 19:04:15מסכים לחלוטין!
וכמובן האיילה המקורית מלונדון 1948
אולי הן תהיינה בחלק השני!
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:06:04פליקס תיכנס בחמישיה השניה. ווילמה רודולף כמובן תיכנס אבל כנראה בעשיריה השניה עדיין לא סגור על זה.
יונתן שגב
23 אוג 2015 19:48:50בחיים לא אוכל להתחבר לספורט נשים. כמובן אין לי שום דבר נגד, ואני מאמין שחייב להיות לכל ענף בספורט גם גרסה נשית וגם גרסה גברית, אבל…
הרעיון בספורט, על אחת כמה וכמה באתלטיקה ובמקצועות האולימפיים, הוא לראות את הגוף האנושי נמתח לקצה גבול היכולת. מה לעשות, שקצה היכולת של נשים נמוך בהרבה מזה של גברים, מה שהופך את העסק להרבה פחות מרשים.
jojo
23 אוג 2015 20:07:36מישהו קרא לי? 🙂
האמת שאני בחופש ואין לי חשק לכתוב פוסט נשי זועם, אז רק אכתוב שבאתלטיקה יש ענפים שהם ביזאריים ולא מעניינים במיוחד (לדעתי) הן אצל גברים והן אצל נשים, נניח כדור ברזל וידוי פטיש וגם ריצות הביניים שחוץ מהסיבוב האחרון אני לא מבינה מה מעניין בהן.
מנגד, קפיצה לגובה היא מעניינת לא פחות ואולי אף יותר אצל נשים (אגב, הענף גדוש בנשים אטרקטיביות. מסתמן שהאתר הזה מקלקל אותי.. בקצב הזה בקרוב אתחיל להעלות תמונות של מעודדות 🙂 )
ריצות קצרות ושליחים גם מעניינות באותה המידה בעיניי אצל גברים ונשים, למעט ריצת המאה גברים שהיא כמובן הדבר הכי מעניין בתחרויות.
תנסה תחרות גובה או קפיצה במוט בגרסה הנשית ואולי תשנה את דעתך.
יונתן שגב
23 אוג 2015 20:34:13בתחרות גובה אני בטוח שגבר ינצח 🙂
מסכים שיש מקצועות משעממים, ונראה שהחוט המקשר ביניהם זה שלא באמת רואים את האתלטיים מפעילים את כל רמ״ח אבריהם וכמה שזה לא יהיה גידיהם כדי להגיע למטרה.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
23 אוג 2015 20:17:06"הרעיון בספורט, על אחת כמה וכמה באתלטיקה ובמקצועות האולימפיים, הוא לראות את הגוף האנושי נמתח לקצה גבול היכולת."
הורדת את השאלטר על כל הספורט הגברי הישראלי.
גיא
23 אוג 2015 20:19:57במחי תגובה אחת הגחכת את היורו ליג בכלל ואת הכדורסל הישראלי בפרט (לדוגמה)
הם לא ברמה התחרותית של ה-NBA, אז הם לא ראויים לצפייה.
ועכשיו ברצינות – החלק החשוב ביותר בספורט (ובדגש חשוב על אתלטיקה) זו התחרות. אם יש תחרות מעניינת ואיכותית, זה לא משנה עם זה גבר או אישה.
קרל לואיס נגד מייק פאוול הייתה תחרות מרתקת,
ולא פחות – גק'י ג'ויינר קרסי נגד הייקה דרקסלר.
לצפות באתלטי צמרת גורמים אחד לשני/ אחת לשנייה להפיק מעצמם את המירב זה מהות הספורט.
יונתן שגב
23 אוג 2015 20:29:36קודם כל זה נכון שהתחרותיות היא אלמנט מפתח. באמת לא שווה לראות אנשים שוברים שיאים בלי תחרות. אבל, לפחות בשבילי, אולי בגלל שאני אוהב באופן אישי לבחון את גבולות הגוף והנפש (יש שלב שהגוף כבר נכנע והנפש ממשיכה לדחוף) לראות ריצת 100 מטר נשים ולדעת בראש שגבר שהיה רץ שם היה עוקף אותן בקלות (לא כל גבר בלה בלה תמשיכו בעצמכם) זה הופך את הספורט לכמעט בלתי אפשרי לצפייה עבורי.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
23 אוג 2015 20:37:15שים צ'יטה על המסלול, ויותר לא תרצה לראות את יוסאין בולט.
יונתן שגב
23 אוג 2015 20:59:281) מירוץ צ׳יטות נראה לי ממש אטרקטיבי 🐆
2) לא באמת. דיברתי כאן על הגוף האנושי. למה זה חשוב שזה דווקא הגוף האנושי? כמה סיבות: ראשית, בתיאוריה אני יכול להגיע לאותם הישגים – כמובן רק בתיאוריה. זה אותו הזן שלי, זה הישג שהגוף האנושי יכול להגיע אליהם. שנית, יכול להיות, שאם לצ׳יטות הייתה תודעה והן היו מתאמנות ודוחפות את עצמן למקסימום לבד – הייתי צופה במרוצי צ׳יטות ובקנגרוים משחקים כדורסל. אבל חלק מהעניין, או אפילו חלק גדול מהעניין מבחינתי הוא כוח הרצון. לדחוף את עצמך גם שקשה בזמן התחרות וגם באימון של היום יום זה חלק מפתח. מבחינתי הדברים החשובים בספורט, במיוחד האינדבידואלי הם: מתיחת גבול הגוף האנושי, ומתיחת גבול הנפש (פחות חשוב – כי פחות רואים את זה).
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
23 אוג 2015 21:02:02אם כך בתאוריה אישה יכולה להגיע להישגים של גבר כי היא מאותו הזן.
יונתן שגב
23 אוג 2015 21:08:26לגמרי. בעקרון אני בעד לא לחלק את הספורט למינים – שהטוב ביותר ינצח, אבל זה ברור שזה לא יהיה כוחות…
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:20:39אז מראש אתה מפלה נשים בתחרות.
הבעיה שלי עם האתלטיקה הנשית היא השיאים שאין אפשרות לשפרם שנשארו מהתקופה של מזרח גרמניה וטרום בדיקות הסמים. השיא של מריטה קוך למשל בארבע מאות שהושג בשנת 85 הוא 47.60.
מארי ז'וזה פרק אולי אצנית הארבע מאות הכי טובה בהיסטוריה אחרי קוך תוצאת השיא שלה היא כמעט שניה פחות 48.25 זה פשוט לא הגיוני. אותו הדבר עם השיאים הבלתי נתפסים של פלו ג'ו
יונתן שגב
23 אוג 2015 21:23:45לא הבנתי למה אני מפלה…
כל מה שאני אומר הוא, שאני לא נהנה מספורט נשים כל כך כי רמת הביצוע האתלטית בו פחות טובה, כי, מה לעשות, הגוף הנשי פחות בנוי לספורט באופן טבעי…
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:30:25כי מבחינתך נשים וגברים צריכים להתחרות יחד כשברור שלשום אישה אתלטית אין סיכוי לנצח אתלט.
jojo
23 אוג 2015 21:30:46הגוף הנשי בנוי ללידות? לבישול?
אתה מסתבך כאן.. 🙂
אישה ממוצעת בנויה לספורט, בדיוק כמו גבר ממוצע. העובדה שלגברים יש יתרונות פיזיים, לא הופכת אותם לספורטיביים יותר. לכל היותר, לבעלי אפשרות להגיע להישגים מרשימים יותר.
יונתן שגב
23 אוג 2015 21:32:48צודקת, זה לא מה שהתכוונתי. מה שהתכוונתי באמת שלגוף הגברי יש פוטנציאל להגיע להישגים גבוהים יותר מבחינה אתלטית.
דדי
23 אוג 2015 19:55:24השאלה היא אם מישהי מהן היתה מסוגלת לאמן גברים.
מנחם ?
מנחם לס
23 אוג 2015 20:02:02ספורט אינדיבידואלי? לא רואה סיבה שלא.
יואל
23 אוג 2015 20:05:11דדי ……. הרגת זבוב עם פטיש 5 ק'ג
Berch
23 אוג 2015 21:55:24עם כל הכבוד לפלו ג׳ו מספר המדליות שלה לא מדגדג את אלו שבראש הרשימה. אין פה דיון בכלל.
ובלי קשר שהסיפור שלה מדהים, מרגש וכו׳… 🙂
פוסט מצויין ותודה על הפרוייקט.
רק מה היה השם המקורי של ״בייב״ ?
נראה שפיספסתי את זה
אלעד אייל
23 אוג 2015 21:57:22מילדרד
ותודה על הפרגון
אלעד אייל
23 אוג 2015 22:15:31אגב יש גם אלופה דומיננטית מאד אצל הנשים ללא תחרות בכלל. קוראים לה ולרי אדמס אבל המקצוע שלה לא ממש מעורר ענין – הדיפת כדור ברזל. עדיין לא יודע איפה אכניס אותה.
איתי קדם
24 אוג 2015 00:20:07קבלו :http://www.buzzfeed.com/shareitfitness/women-not-to-mess-with-1fnl
השקנאי
24 אוג 2015 01:03:121+
אגב בייב דיקרסון, למרות שהתחתנה, חוקרים בימינו משערים שהיא הייתה לסבית וחיה עם בת זוגת צעירה ממנה (גם שחקנית גולף)
אלכס דוקורסקי
26 אוג 2015 02:34:29היי אלעד, מאוד נהניתי לקרוא. אנסה לענות מחר על השאלה.
בינתיים, אמליץ על סרט תיעודי, "רץ כדי לנצח" (Transcend), ששודר הלילה בערוץ 8, ומגולל את סיפורו של רץ המרתון הקנייתי המצטיין, וסלי קוריר.
שידורים חוזרים היום (26/08) ב-6:00, 8:55 ו-16:30.