לאחר משחקו החלש הלילה מול אטלנטה הוקס, מומחי NBA מלומדים רמזו באופן מעודן שלברון ג'יימס מתפקד פחות טוב מול קבוצות "קבוצתיות" ומול שאר טוענים לתואר ה-MVP. או בקיצור, "משחקים בפרופיל גבוה".
ערכתי בדיקה זריזה שכוללת את כמות הנקודות ואחוזי הקליעה באותם משחקים.
רגע לפני הצגת הנתונים, אציין שציפיתי למצוא ירידה כלשהי מהממוצעים העונתיים, הואיל והקבוצות הטובות ביותר ו/או השחקנים הטובים ביותר הם גם אלו אשר נגדם הכי קשה לקלוע.
מבחינתי, אישוש הטענה היה ירידה מהותית, אי יכולת להכריע היה ירידה קטנה (שוב, בגלל שמדובר על המשחקים הקשים) ואילו עליה נחשבת כסתירת הטענה.
אציין גם שלא בדקתי עוד פרמטרים מספריים (מדד, כ"ח, אסיסטיים, איבודים וכיו"ב). אם זה ממש יעניין מישהו, אפשר לבדוק גם את זה.
להלן הקבוצות שהגדרתי כ"קבוצתיות": (כל מי שהרשימה לא נראית לו, יכול לבקש בתגובות את הנתונים בלי קבוצה/ות מסוימת/ות, על-מנת להסיר דאגה שבחרתי את הקבוצות על סמך הביצועיים של ג'יימס ולא על סמך מי שנראית לי קבוצתית. אני ניסיתי לבחור את ארבעת הקבוצות הכי קבוצתית מכל אזור ושלא יהיו "נמושות". זה נעשה עוד לפני שניגשתי לנתונים.) מזרח: אטלנטה ניצים, שיקגו שוורים, טורונטו דינוזאורים (או לטאות מי שמעדיף), וושינגטון מכשפים – בעצם כל צמרת המזרח. מערב: גולדן סטייט לוחמים, ממפיס דובי גריזלי, לוס אנג'לס מפרשיות, סן אנטוניו דורבנות.
לעניין המועמדים לתואר ה-MVP – ואתפלא אם מישהו יטען אחרת – הרי שמדובר על ג'יימס הארדן (יוסטון טילים), סטפן קארי (גולדן סטייט לוחמים), ראסל ווסטבורק (אוקלהומה רעמים) ואנתוני דייויס (ניו אורלינס שקנאים). יודגש כי לא בדקתי האם אותם כוכבים שיחקו בכל אחד מהמשחקים. אם מישהו רוצה שאוריד משחק מסוים, כיוון שבצד השני לא היה מועמד ל-MVP, שרק יגיד).
*
להלן הנתונים:
קבוצות קבוצתיות:
| קבוצה | משחקים | נקודות למשחק | % מהשדה | % אפקטיביים מהשדה |
| אטלנטה | 3 | 24 | 53% | 58% |
| שיקגו | 3 | 31 | 48% | 50% |
| גולדן סטייס | 1 | 42 | 60% | 68% |
| סן אנטוניו | 1 | 15 | 35% | 41% |
| טורונטו | 4 | 25.8 | 54% | 60% |
| וושינגטון | 3 | 26.3 | 48% | 53% |
| קליפרס | 2 | 27.5 | 51% | 57% |
| ממפיס | 1 | 25 | 60% | 70% |
| ממוצע | 27 | 51% | 56% |
מועמדים ל-MVP:
| קבוצה | משחקים | נקודות למשחק | % מהשדה | % אפקטיביים מהשדה |
| גולדן סטייס | 1 | 42 | 60% | 68% |
| יוסטון | 1 | 37 | 43% | 49% |
| ניו אורלינס | 2 | 36.5 | 63% | 67% |
| אוקלהומה | 1 | 34 | 44% | 48% |
| ממוצע | 37.2 | 55% | 60% |
לעניות דעתי, הנתונים מדברים בעד עצמם ומראים שאין להסיק מסקנות חותכות על סמך משחק או שניים רק כי זה מתאים לרצון לסנוט בשחקן.
במשחקים מול קבוצות קבוצתיות, הוא קולע נקודה יותר מהממוצע העונתי, תוך שיפור של 2% מהשדה ושיפור של 2.5% אפקטיבי מהשדה.
במשחקים מול מועמדים אחרים לתואר ה-MVP, ישנה עליה של 11 נקודות, 6% מהשדה ו-6.5% אפקטיבי. לדעתי הממש לא אובייקטיבית, מדובר על ממוצעים – בדיוק כמוני – פסיכיים ברמות אחרות.
אני חושב שמשחקים בפרופיל גבוה מעלים את רמתו של ג'יימס ולא מורידים אותה. במקום לגרום לו "להרטיב" או לברוח מאחריות, הם גורמים לו להיות מפוקס יותר, לקחת יותר על עצמו ולהיות טוב יותר, גם אם לפעמים הוא נקלע למשחק חלש או אפילו, רחמנא לצלן, מפספס קליעות עונשין חשובות בסיום.
שבת שלום לכולם.
מתן "ה מגדלאור" גילור, אלומת אור בודדה ועקשנית המנסה נואשות להושיע אותנו הפיראטים התועים בחשכת התודעה הכוזבת, מפליגים בדרכנו על ספינות רפאים, להתנפץ על הסלעים המתוקים משירתן של הסירנות הבתולות.
"מגדלאור" יקר, שכנעת עוד יותר את המשוכנע,… אך עדיין אני חושב שהעקב אכילס של לברון זה נעליי עקב…
זה 'מגדלור', בלי א'.
כמו זרקור ולא זרקאור, רמזור ולא רמזאור.
כולם מה שנקרא 'הלחם בסיסים' של מילה + אור.
עברית שפה מגניבה בקטע הזה.
תחשוב על זה פעם הבאה שתגרבץ…
צודק… (נתן גולד, אני מקווה שאתה רואה את זה…)
זכית במערכון טופ 5 בנושא, של החמישיה הקאמרית :
https://www.youtube.com/watch?v=Kbo80jkq8zA
+1000
זה רק אני או שהבן השחור בסה"כ שיחק במיח מגדחור ובשם של מתן גילאור? טרחנות שאינה במקומה….
ועכשיו אני קולט שמתן רושם גילור בלי א. יצאתי פיתה..
עדיין טרחנות 🙂
גילור – הטענה נגד לברון זה שהוא משתלט על המשחק והולך ראש בקיר. כמו שהלך ראש בהארפורד ובראנד היום.
הטבלאות נחמדות בו אני אוסיף את הנתון הרלוונטי
אטלנטה הפסיד 2 ניצח אחד תבדוק את ה USAGE שלו זה לפחות 50%… (וזה מבחינתי המזרח)
ממפיס ניצח אחד הפסיד אחד, OKC 1:1 ניו אורלינס 1:1 , ג"ס 1:1 ס"א הפסיד, יוסטון הפסיד.פעמיים..
פוסט חשוב מאוד שחורג מן הכדורסל וממחיש היטב את הבעייתיות שבדרך ראיית העולם של הכלכלנים.
נטייה להסתכל על העולם ולתפוס את המציאות דרך נתונים סטטיסטיים נקודתיים ההולמים את השקפת העולם שלהם.
בעוד כל מה שצריך בחיים זה זוג עיניים ומוח משוחרר.
כרגיל, אתה מתייחס לכותב ולא לכתוב. כנראה שזה מה שעושים כשאין יכולת אמיתית להתמודד עם הכתובת
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש.
זה משהו שאני מאמין בו כבר שנים. זה בכלל לא קשור אליך.
אתה רק דוגמא מייצגת.
שמע, אמנם יש לי תואר בכלכלה, אבל אני לא כלכלן, אלא רו"ח, שזה מקצוע שהמספרים הם ממש לא החלק המרכזי בו.
אני לחלוטין מסכים איתך שהמספרים לא מספרים את כל הסיפור. יתרה מזאת, הם פתח למניפולציות.
אבל, וזה אבל גדול, יש להם גם יתרונות גדולים בענפים מסוימים. בכדורגל למשל המספרים הם אולי 10%-20% מהסיפור. בביסבול 75%. בכדורסל אני מעריך סביב ה-50%.
אז למה אני אוהב להשתמש במספרים:
1. המספרים הבסיסיים אובייקטיביים יותר מכל ניתוח איכותי. נקודות זה דבר מוחלט. % מהשדה זה דבר מוחלט. האם זה טוב או רע זה כבר עניין אחר, אבל הנתונים הגולמיים, המספריים, הם הנוחים ביותר מהאמינים ביותר.
2. אפשר למסקנות חותכות – אני יכול לחשוב למשל שפלוני קלעי גרוע מהשלוש ואתה שהוא קלעי טוב. ברגע שהסכמנו על מדד מספרי (נניח 33%), אז אין ויכוח. שפוט הולכים לנתונים ובודקים. נכון, יש הבדל בין תפוס וזרוק ובין זריקה מכדרור, אבל גם את זה אפשר למספר ולהגיע למסקנות.
3. מספרים הם השוואתיים – הם מאפשרים לנו להשוות בין שחקנים/תקופות/קבוצות/כיו"ב בצורה הרבה יותר פשוטה ובהירה מאשר השוואה איכותית.
4. הם מאפשרים עבודה על כמות גדולה של נבדקים (לך תעשה ניתוח איכותי בין 10 קבוצות על פני 30 שנים או בין כל הפורוורדים בליגה – בלתי אפשרי בעליל).
בסופו של דבר, הניתוח הטוב ביותר הוא כמותי ואיכותי ואין להתעלם מאף אחד מהם. ברם, שימוש בנתונים מספריים כדי לאשש סברה איכותית הוא דבר נפלא.
תודה על התגובות.
עידו, בוא נעשה קצת סדר בנתונים:
ממפיס – שיחק 1 וניצח (עוד לא שוחק משחק החוץ).
OKC – שיחק אחד וניצח (לא שיחק בחוץ).
ג"ס – שיחק אחד וניצח (לא שיחק בחוץ).
יוסטון – שיחק אחד והפסיד (לא שיחק בבית).
ס"א – שיחק אחד והפסיד (עוד לא שוחק משחק החוץ).
שים לב, שבכל המשחקים בפרופיל גבוה שהוא לא שיחק הקבוצה הפסידה! משמע, שהוא מגביר את הסיכוי לנצח את אותם משחקים באופן משמעותי.
% ניצחונות מתוך המשחקים הנ"ל – 64% (אאל"ט) – גבוה מאד למשחקים מסוג זה.
היום הוא זרק 13 פעמים – בשביל כוכב על זה ממש לא ראש בקיר. דווקא מול יוסטון, בסיום ובהארכה, זה בהחלט היה ראש בקיר.
בחיי שאתה טוב במספרים… בוא נוסיף את אטלנטה זה יוצא..
4 נצחונות מול ארבע הפסדים ז"א 50% הצלחה.. שזה פחות ממאזן של קבוצה טופ 5.
בוא נמשיך את החתך. ארבע נצחונות בבית 0 נצחונות חוץ… אם המאזן של הקאבס בפלייאוף יהיה עפי שהוא היום .. הם 2 סדרות עם 4 משחקי חוץ … יוצא לי שהקאבס עפים בגמר המזרחי.
לא הבנת אותי. ב"הנ"ל" התכוונתי לכל המשחקים שפורטו בטור ולא לאלה שפורטו בתגובה, קרי כולל את אטלנטה. אז אלא אם כן יש סיבה מיוחדת לקחת את המאזן מול אטלנטה פעמיים, שיעורי ההצלחה נותרים על קנם.
חסר לי איבודים בטבלה. כי משחק של 30 נק׳ ב-60% הוא משחק טוב, אבל אם מוסיפים לו 10 איב׳ הוא הופך למשחק רע.
ולעניין עצמו מה שבריון המשנה אמר, ככל שהמשחק יהיה בעל ערך רב יותר מבחינתו של לברון (מעמד, יריבות או MVP) הוא ייטה יותר לכפות את עצמו (אגו ובעיות נרקיסיזם) על המשחק ויפגע במשחק של קבוצתו.
התופעות הקבועות הן כידרור מיותר בעוד שאר השחקנים נאלצים לעמוד ולהסתכל, חבלה במשחק הקבוצתי וביד החמה של מישהו אחר, כניסה עם הראש בקיר, איבודים מרובים שלרוב יסתיימו בסל קל בצד השני, זריקות לא קשורות מכל טווח עם יד על הפרצוף.
לפעמים חלק מהכדורים האלה יכנסו, מה לעשות.
אבל זה בטח לא הדרך המיטבית למצות את יכולותיה של הקבוצה.
לא לטווח הקצר ולא לארוך.
סבבה, זו התייחסות לעניין.
לגבי האיבודים – ראה תגובתי מטה – הוא מאבד פחות!
שמע, העניין עם "כופה עצמו על המשחק" הוא מאד סובייקטיבי. אם הוא "הולך ראש בקיר" ו"כופה עצמו על המשחק" ועדיין מייצר כזו כמות של נקודות בכאלה אחוזים, אז או שהוא שחקן מגדולי כל הזמנים (ולזה אתה כמובן לא מסכים) או שאותן קבוצות קבוצתיות לא מסוגלות לעצור אותו אפילו שזה קורה, אלא אם אתה טוען שהן מאפשרות לו לקלוע כזו כמות בכאלה אחוזים, אבל קשה לי להאמין שמישהו יטען כזה דבר.
וסתם עוד נתון מהגמר האחרון – 28 נק' ב-65%!!! אפקטיבי מהשדה.
אין מאמן בעולם שלא היה רוצה ששחקן שלו יעשה מספרים כאלו.
התכוונתי לכתוב שאותן קבוצות קבוצתיות גרועות הגנתי עד כדי כך וגו'.
בטבלה העליונה – ממוצע של 4.1 איבודים למשחק.
בטבלה התחתונה – ממוצע של 3.6 איבודים למשחק.
זאת לעומת ממוצע עונתי של 4.3 איבודים למשחק.
כלומר שבנוסף לשיפור בקליעה (הן בנק' והן באחוזים) הוא גם מאבד פחות.
זה היה לפני הערב – אחרי הערב, הטבלה העליונה זהה לממוצע העונתי.
לנסות להראות שלברון ג'יימס הוא שחקן אדיר, בכל משחק ובכל תנאי (חוץ מאם המזגנים לא עובדים…) זה כמו לנסות להסביר ששחקן שעושה עונת TD לא יכול להיחשב כינור שני באף קבוצה, בשום תקופה.
יש מי שמתעקשים לראות היסטוריה רק אחרי שהיא כבר קרתה.
מזכיר לי את עצמי בכיתה ח' (1990-1) רב עם כולם שמג'יק יותר טוב מ MJ…
נ"ב – מג'יק המלך!!! אם לא המחלה…
כתבתי בעבר על מג'יק שהוא השחקן היחיד אי פעם שלא היה מוסר אסיסטיים, אלא מבשל סלים 🙂
מתן עשית לך עבודה קלה כי לקחת את לברון. בו תראה לי איך הארדן מתמודד. אני איתך, מה אכפת לך מה אחרים חושבים?
ובעניין לכפות את עצמך על המשחק – זוכר מה עשה "פלופרון" בסדרות המיתולוגיות נגד דטרויט ונגד בוסטון הגדולה? כפה את עצמו ועוד איך. גם לג'ורדן היו כמה משחקים בקריירה שהוא כפה את עצמו. סמיילי
יואב, לא ממש הבנתי.
טענות המומחים היו נגד לברון, אז הבאתי את הנתונים לגבי לברון.
זה לא סותר מצב בו גם שחקנים אחרים יודעים להתעלות באותן הסיטואציות.
האם אתה חושב שלגבי הארדן נמצא עליה או ירידה מהממוצעים העונתיים?
כלומר, מה הטענה שלך בעצם? 🙂
מה שהתכוונתי הוא שלקחת שחקן ענק והראית את הברור מאליו לכל מי שלא הייטר, שהוא אכן גדול. התוצאות לא ברורות מאליהן עבור שחקנים פחות טובים כמו הארדן או קרי, אבל אף אחד לא בודק אותם בפינצטה כמו את לברון.
רק עכשיו ראיתי את המשחק בשידור חוזר ודווקא רוב הזמן קליבלנד שיחקה בצורה מאוד קבוצתית.
תודה על הפוסט, טוב להסיר את המסך מעיני העיוורים משנאה לפעמים.
כל זה למרות שאני מסכים עם מי שיגיד שלברון בקליבלנד עוד לא למד איך לשחק עם הקבוצה ולנצל למקסימום את היכולות של החברים, ומדי פעם נוטה להירו בול, מחלה ידועה בליגה.
במיאמי זה לקח עונה וחצי. קבוצה חדשה + מאמן חדש = ייקח זמן.
לא לחינם הדיבורים מראש היו על העונה הבאה.
וכן, אני לא מתכחש לעניין ה"הירו בול". מצד שני, כשהוא לא עושה זאת, אז מדברים על "נחנק", "ברח מהכדור", "לא זרק מספיק" וכיו"ב.
לוז-לוז סיטואישן.
בסופו של דבר, הוא צריך לעשות מה שהמאמן אומר לו ומה שטוב לקבוצה.
תודה על התוספת. אחלה של פוסט.
לברון ג'יימס על המשחק: "בכל מה שקשור לאיבודי כדור אני גרוע. זה היה פשוט אחד מאותם לילות. לא הייתי מספיק טוב עם הכדור".
תודה רבה מתן!
לרוב הפרשנים סתם מקשקשים וזורקים לאוויר דברים על סמך האינטואיציה ולא המציאות, אבל הדבר הזה נובע מסיבה מסויימת. אם ניקח לדוגמה את המקרה של לברון, ואני חסיד גדול שלו, אולי הציפיות ממנו גדולות ממה שהוא סיפק, ואולי היה איזשהו דפוס מסויים במשחק שלו (אני מול כולם) שלא חשבו שהוא נכון.
בגלל האופי הנרקסיסטי של לברון לעולם תהיה נטייה לזכור לו את משחקיו הרעים
בהקשר שלו קיימת נטייה שהוא סוג של צ'וקר ( 0 מ 2 מהקו מול יוסטון במאני רק בשבוע שעבר ) והזכרון של רוב הפרשנים קצר
באופן יחסי לברון שומר על ממוצעים נהדרים בפלייאוף או בעונה הרגילה . אבל עמוק בתודעה האשך ועוד מיליונים ברחבי העולם רואים בחוסר ההצלחה של לברון כדבר טבעי
לעומת נניח MJ שמשם הבסיס של הווינריות מתחיל
לכל אחד מהגדולים ( מג'יק , לארי , MJ ) יש מהלך קלאץ במאנינטיים שילך איתם לכל החיים . החטיפה של לארי מול הפיסטונס . ההוק של מג'יק מול הביג 3 של בוסטון , ו MJ הרשימה ארוכה אבל נניח ביירון ראסל על הפארקט מחפש את שאריות הקרירה שלו בעוד מייקל עם אליפות שישית
לברון דפק סלי ניצחון אבל לאף אחד לא ממש אכפת
החטיפה של לארי מול דטרויט – אחד המהלכים הגדולים, אם לא ה..
+1
נתונים מעניינים הבאת, ואחרי שראיתי לאחרונה את לברון – באותו משחק מול יוסטון, אני גם חושב שיש משהו מעודד בלראות אותו לוקח את המשחק בצורה רצינית יותר מבעבר.
הקרב ראש בראש מול הארדן זה מסוג הדברים שאפשר היה לראות פעם את קובי עושה (מינוס ההחטאות הרבות מהקו..).
אז נכון שהוא חרב לא מעט את משחק ההתקפה של קליבלנד, אבל זה טוב לראות שחקן שהוא הסופרסטאר בקבוצה שלך לוקח על עצמו את המשחק, ורוצה להוכיח שהוא הכי טוב ולנצח.
לחוסר ההערכה של לברון יש הרבה קשר לציפיות ממנו, שלא רק יהיה הטוב ביותר, אלא גם מהטובים בכל הזמנים.
ראיתי את בירד ומג'יק וג'ורדן, וכל אחד מהם היה שחקן שלם ואדיר, וקשה עכשיו לראות אחרים שלא בדיוק מגיעים לרמה הזו, למרות שיש להם היכולת והכישרון. בסופו של דבר, אם צריך להתחיל קבוצה שתיקח אליפות בעונה אחת מי לא היה לוקח את לברון ראשון?
ניתוח מעניין. מה שברור הוא שהרמת להנחתה 🙂
אחלה פוסט, אבל אי אפשר להגיד שהוא לא בא למשחקים גדולים. לא רק האגדות (קלע את כל ה-25 נקודות האחרונות של הקבוצה שלו), בוא נדבר מספרים:
גיים 6, גמר מזרח 2012: 45 נקודות, 17 ריבאונדים, 6 אסיסטים
גיים 7, גמר 2013: 37 נקודות, 12 ריבאונדים
כולל את השתיים האחרונות. אך זה הגיע אחרי נס ריי אלן בגיים 6.
שגם בו הוא קלע 16 ברבע האחרון, כולל את השלשה התקפה לפני אלן וכמובן את סל הניצחון בהארכה.
דווקא בגיים 7 הוא לא קלע את ה-2 האחרונות (שהיו של וויד מהקו), אך הג'אפ שלו הכריע את ההתמודדות, אחרי החטאת הבייבי הוק של דאנקן.
לברון זה השחקן הכי טוב, שאני ראיתי, אוחז בכדור הכתום.
ללברון ולדיונים אודות לברון , יש נטייה לקחת אותנו לקיצוניות. אני זוכר. שבמשדר שלאחר פיינל 2013 צארלס בארקלי ואני חושב שגם מג'יק אמרו לו שהוא עוד יהיה הגדול מכולם. או שיש לו את היכולת להיות הגדול מכולם.
אך לאחר משחקים חלשים כל כתב מתחיל בערוץ הספורט דן על זה שלברון צ'וקר… כאילו שהוא איזה מבין גדול. ולכולנו יש נטייה לשפוט אותו ולנסות להבין מה קורה אצלו.
אני חושב שאים שום טעם לחשוב על זה בכלל. צריך פשוט לשבת וליהנות שיש לנו את העונג לצפות בשחקנים כאלה. כשרואים מה הוא עושה לאורך שנים. כמעט בלי פציעות. הוא נראה כמו הרקולס אינטליגנטי…
וזה לא רק הוא. גם אם המזוקן שצריך להיות השנה mvp, או הקלע האבסולוטי של הלוחמים או הצ'יטה. יעשו את מה שהם העונה במשך שנים. גם אם לא יגיעו לעקביות מעוררת ההשתאות של טים. צריך לראות אותם משחקים וליהנות פשוט ליהנות לא לנסות לשפוט אותם כל הזמן בראי ההיסטוריה.
ראיתי שחקן שבודאות טוב מג'יימס ועוד כמה (שלפחות בינתיים) גדולים ממנו, אבל +1 על התגובה וגם כתבתי על זה טור בעבר.
אני צעיר ממך ככל הנראה.
לברון כבר לא נחנק מול אימפריות ובמצבי לחץ.
ההחטאות שלו מהעונשין בסוף הם מעייפות.
הפרצופים המתנשאים שלו(לא תמיד) מרגיזים.
שהוא לוקח את המשחק לבד יותר מידי מכעיס.
צריכות להיות 7 התקפות קבוצתיות
ואז 1 של מבצע אישי של לברון או אירווינג.
מעניין מה אתם חושבים על היחס בין התקפה קבוצתית לאישית.
1 ל7 זו הצעה שלי, אך אני לא מומחה.
מתן אתה מתנה להופס ללא כחל וסרק.
מתן גילור, אשך טמיר המקורי, ודקסטר (ערן שעשוע)
הם בין מגיבים הישירים ביותר אפילו במוחצנות (החיובי שבמילה).
אהבתי לאשך ידועה במיימדים מקבילים. 🙂
מאד אוהב את דקסטר.
התגובות שלכם עושות סדר ומעמידות על המקום את מי שמפליג
רחוק מידי מהאמת.
מתן אני ממש אוהב את התגובות והכתיבה שלך תמיד.
שים לב שגם מיגנטת תגובות טובות.
תודה רבה מתן.
תבורכו כולם.
יותר מידי דבש זה לא טוב !!!!!
בסוף תיחשד באהבת אשכים.
פשע הופס שעונשו סירוס!
התגובה של mbk גם טובה.
לגיא המשורר שאלת היכן אני עם האנרגיות
אז הייתי עסוק ופחות בשיאי.
ברכתי ואהבתי תמיד נתונה לך ולכל מי שרוצה,
בין אם הוא כותב או עסוק.
באהבה וברכת הצלחה לכולכם מכל הלב.
חחח גיא(לברון),
אנסה לתבל בתיעוב לקובי ורונדו.
גם לי זה מוזר איך אני אוהב את האתר.
צריך שמישהו יעשה את העבודה הזו.
מישהו רוצה להחליף.
סתם יש פה עוד מגיבים כמו ניב (לא אפלטון אם איני טועה)
אורי ואורי 88 עם התמונה של מאיר אריאל ועוד
שאהבה שלהם משבחת את האתר מאד,
למרות שהם לא כותבים הרבה.
התשובה למה צריך אהבה לשיבוח האתר המופלא,
היא מיסטית לגמרי.
מתן – אתה ביקשת בתגובה לא מזמן את רשימת השחקנים עם הכי הרבה משחקים רצופים עם 10 נקודות ומעלה?
כן. גיא צירף קישור לרשימה ב-ESPN.
רשימה שממשיכה להתעדכן?
אני רק מצאתי רשימות סטטייות.
בינתיים מצאתי איזה אתר עם כל המשחקים של לברון ואם לא עשיתי פאשלות הוא עומד על 626 משחקים רצופים.
יש לך עדיין את הקישור לרשימה?
לא שמרתי אותו. ESPN זה אתר שמתעדכן על בסיס יומי.
חכה שהפריוויו יתפרסם ובקש קישור שם. בטוח שמישהו יצרף.
מתן, אני בפלורידה כמה ימים בעניין משפחתי ורק עתה הצלחתי לקרוא את הפוסט המצויין שלך. תודה!