פאשלות דראפט מהגיהנום (8) : ריק רובי / עידו גילארי


ריק רובי – סנטר, 2.11 ס"מ מקנטקי. בחירה 3 בדראפט של 1978 ע"י אינדיאנה.


נבחר לפני שחקנים כמו   שוגר ריי ריצ'רדסון (4), פרוויס –שלום לך הפועל- שורט (5 ), רג'י ת'יוס (9), מייק-שלום לך מכבי-מיטצ'ל (15), מו צ'יקס (36), מייקל קופר (60) ועוד דרופאאוט אחד שנגיע אליו בקרוב.

ב-1978 רובי הוביל את קנטקי יחד עם ג'ק גיוונס (עוד באסט שנבחר 16 ע"י אטלנטה באותו הדראפט) לניצחון על דיוק בגמר אליפות המכללות. הוא אף נבחר לקבוצה השנייה כאול-אמריקן, כך שנחשב לסנטר בעל עתיד מבטיח ב-NBA.

במהלך 8 עונות נטולות כל זוהר, בהן שיחק במדי שלוש קבוצות, רובי הכיר בעיקר את הספסל, כאשר הוא רושם ממוצעי קריירה של 7.6 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 0.2 חסימות, ו-1.2 איבודים למשחק. יש בחירות דראפט גבוהות כאלו שבודאי היו נפילות גדולות יותר מבחינת הביצועים (עם כי כנראה לא בהרבה), אבל היכולת העלובה של רובי אינה הסיבה העיקרית לפאשלה  הגדולה של אינדיאנה כאן.

הסיבה האמיתית קשורה לשחקן שנשר מהלימודים בעונה הראשונה שלו באוניברסיטת אינדיאנה – פעולה שבדיעבד הביאה אותו לפינה נידחת בספר החוקים של הליגה.  הנשירה של לארי בירד מאינדיאנה, והעובדה שנרשם שנה מאוחר יותר לאינדיאנה סטייט, שמה אותו במצב בו מחזור השחקנים איתו התחיל לשחק סיים שנה לפניו. חוק מיוחד, שהיה תקף לשחקנים בקשיים כלכליים בלבד, הרשה להם להיבחר לפני תום לימודיהם אם סיימו כבר ארבע שנים בקולג'. כך עמד לארי בירד לבחירה בדראפט של 1978 כאשר הודיע מראש שיישאר לעוד עונה באינדיאנה סטייט.

באופן כמעט קוסמי אינידאנה זכתה בהטלת המטבע על הבחירה הראשונה בדראפט באותה עונה, והשידוך בין ה"תקווה הלבנה הגדולה", לבין הקבוצה מהמדינה של שדות התירס והחיטה, נראה כבלתי נמנע. אבל כאן נוצרה סיטואציה בעייתית  מכיוון שבירד יכול היה להעמיד את עצמו מחדש לבחירה ב-1979 עם לא יחתום על חוזה עד הדראפט, ובאינדיאנה לא הצליחו לשכנע אותו לוותר על השנה האחרונה בקולג'. בפני הנהלת הפייסרס עמדו שתי אפשרויות:

 א. לקחת את הדבר הטוב ביותר שצמח במידווסט, לחכות שנה אחת, ולהמר שמי שעזב את האוניברסיטה בגלל קושי להסתגל לחיים ב"עיר הגדולה", ישמח לחתום קרוב לבית (רמז – כן,כן, כן, לכו על זה).

ב.  לחטוף רגליים קרות וללכת עם המוטו שעדיף תקווה לבנה אחת ביד מ-33 על העץ (רמז – לא, מה אתם עושים? אתם לא יודעים שסנטרים לבנים זה מתכון ידוע לנפילה?) 

הפייסרס הלכו עם אופציה ב', והחליטו להעביר את הבחירה הראשונה בטרייד  לפורטלנד תמורת הבחירה השלישית בה לקחו את רובי. גם הקבוצות הבאות בתור לא הצליחו לשכנע את בירד לחתום, ולכן ויתרו עליו, עד שהגיעה הבחירה השישית של בוסטון בה רד אורבך הגדול לא דפק לאף אחד חשבון,  ולקח את בירד בלי שום מגעים מוקדמים בין שני הצדדים.  כל מחול השדים הזה  סביב בירד הביא לשינוי החוקים להחתמת שחקנים בגללו  (ולא בפעם האחרונה), כשהוא מצידו חתם בבוסטון לאחר העונה הנוספת בקולג', והפייסרס נאלצו לדשדש עוד 10 שנים עד הבחירה ברג'י מילר.

צחוק הגורל הוא שרובי שיחק רק חצי עונה בפייסרס עד שהועבר ל …. סלטיקס כמובן. לא ששם הוא פתאום הבריק, אבל הוא כן הספיק לקחת במדיהם אליפות ב-1981. תרומתו לבוסטון לא הסתיימה בכך כאשר הוא היווה את אבן היסוד בטרייד השערוריתי ששלח אותו לפיניקס תמורת דניס ג'ונסון. עיסקה זו סגרה את המזרח לחצי עשור והביאה לבוסטון עוד שתי אליפויות, כך שאולי הסלטיקס צריכים  לשקול להוציא לגמלאות בנוסף ל-21 הגופיות שכבר תלו בתקרת האולם גם את המספר 53 אותו לבש רובי.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. מנחם לס

    15 אוג 2014 05:49:24

    בזמן שהוא ניבחר שלישי ב-1978 הבחירה היתה הגיונית ביותר. בדיעבד היא נחשבת לחלשה כפי שהסברת, אבל בסלטיקס הוא שחקן הזכור לטובה. אהבו את המלחמה שלו ובגאטס שלו.

        1. נתן

          15 אוג 2014 16:12:07

          לארי בירד הרוויח מהמשחק הקבוצתי ולא נבלם על ידו. היכולות שלו כסקורר היו מבוססות גם על כך שבלתי יעיל לשחק דאבל טים נגדו, כי תמיד ימצא שחקן פנוי. כך גם מג'יק ג'ונסון. בקבוצה פחות גדולה חלק מהיכולות שלו היו פשוט מבוזבזות.

  3. ולדי קוגן

    15 אוג 2014 13:35:00

    ללא ספק פספוס אדיר של אינדיאנה. אבל היו עוד קבוצות שפספסו את בירד:
    1)פורטלנד שבחרה את מייקל תומפסון בבחירה הראשונה. דמיינו את בירד יחד עם ביל וולטון(כשהוא בריא) בפורטלנד. היו זוכים בעוד 2 אליפויות לפחות.
    2)גולדן סטייט בחרה בבחירה החמישית את פרוויס שורט כאמור. בירד היה יכול לשחק עם ידידו פאריש בגולדן סטייט. כולנו יודעים איך הסיפור הזה נגמר.

  4. Mbk

    15 אוג 2014 14:37:02

    הבחירה של רד אורבך בלארי בירד בבחירה ה 6 היא אחת מבחירות הדראפט הטובות בהיסטוריה
    זה בלתי נתפס ש5 קבוצות ויתרו עליו . למרות שפרוויס שורט ללא ספק השחקן הכי טוב שלבש את מדי האדומים מתל אביב

    1. נתן

      15 אוג 2014 16:15:02

      לבן גבוה לא אתלטי עם קליעה טובה, אופי בעייתי, נשר ממכללה גדולה, עם קריירת מכללות מצויינת. נשמע כמו מתכון לכישלון בדראפט. אפשר להבין את ההחלטות בסיטואציה הזו.

  7. עידו גילרי

    15 אוג 2014 22:07:09

    מצטער על האיחור אבל הייתי במעבר בין מדינות.

    קצת תוספות בעקבות התגובות. ראשית יש לציין שהיה קונזצנוס רחב לגבי לארי בירד כ"תקווה הלבנה הגדולה הבאה" אולי האחרונה שבאמת התגשמה (למרות שיהיו רבים שיחלקו על כך).

    הדילמה הייתה לא פשוטה מכיוון שהיה חלון זמנים לא גדול (שאני לא יודע מתי הוא התחיל בדיוק) בין סיום עונת המכללות של 1979 והדראפט של אותה עונה בו היתן היה להחתים את בירד על חוזה. במקרה וזה לא היה מתרחש הקבוצה הייתה מגיעה למצב בו היא בזבזה בחירת דראפט ראשונה (מענין איך אוהדי הקבוצה היו מגיבים לכך).אם בירד היה מעמיד עצמו לבחירה מחדש סביר להניח שהה הולך מספר 2 אחרי מ'גיק לבולס במקרה כזה אני לא רואה איך מייקל היה מגיע לשם. הרבה משחקים מעניינים של "מה אם?".

    כל הקבוצות בעלות חמש הבחירות הראשונות ניהלו מגעים עם בירד אבל הוא התעקש על העונה האחרונה בקולג' וזה אכן הרתיע את כולן. הקטע המדהים הוא שבוסטון אפילו לא דיברו איתו לפני הדראפט מה שמאד הפתיע את בירד. אורבך אמר אחר כך שהוא פשוט הלך עם האינסטינקטים שלו

    עכשיו לגבי אינדיאנה: גם עם כל הספקות והחששות אני חושב שהם עשו טעות נוראית. לפחות במונחים של כדורסל הדבר יהיה שקול לכך שנניח ומכבי היו בNBA עם זכות הבחירה הראשונה והפרוספקט הטוב ביותר היה ישראלי והם ויתרו עליו בגלל שהוא צריך לסגור עוד עונה ביורוליג. לא יעלה על הדעת בכל אופן המאמן של הפייסרס סליק לאונרד תכנן לקחת את בירד למרות הכל אבל אז אטלנטה הגיעו להסכמה עם דן ראונדפילד שהיה אחד השחקנים המובילים בקבוצה. הפייסרס היו מקבוצות ה-ABA ולחוצים בקטע הכספי לכן היה להם קשה להתחרות על הכוכבים עם קבוצות ה-NBA המבוססות יותר. הם כבר איבדו בטרייד כתוצאה מכך את אדריאן דאנטלי הצעיר והם עזיבתו של ראונדפילד המאמן חשש מאד להיכנס לבנייה מחודשת וויתר על בירד – בכייה לדורות

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט