פרוייקט הקבוצה הטובה ביותר בעשור האחרון מגיע לחלקו החמישי, והפעם הלייקרס, הקליפרס, הווריורס והקינגס.

*

לוס אנג'לס לייקרס

הישגים בעשור האחרון: 2 אליפויות (2009, 2010), 2 גמרים (2004, 2008), צמד הדחות בסיבוב השני (2011, 2012), שלוש הדחות בסיבוב הראשון (2006, 2007, 2013). 520 נקודות.

מאזן: 526 ניצחונות, 360 הפסדים (59.3% הצלחה), 250 נקודות.

מאמנים: פיל ג'קסון (1999-2004, 2005-2011), מייק בראון (2011-2012), מייק ד'אנטוני (2012-2014), 70 נקודות.

לאחר ההדחה המוקדמת נגד הספרס ב-2003, שגדעה את חלומות ה"פורפיט", 4 האליפויות הרצופות של הלייקרס, הקבוצה החליטה להתחזק ולהחתים את גארי פייטון וקארל מלון, ויחד איתם ועם השחקן החופשי שאקיל אוניל, שהגיע כדי לבנות קבוצה חדשה לצד בחירת הדראפט של הלייקרס, קובי בראיינט, הקבוצה שלטה במערב, ניצחה 56 משחקים, למרות משפט על תקיפה מינית של בראיינט שמנע ממנו להיות בכושר מלא, והגיעה למקום השני בקונפרנס המערבי. הניסיון של הקבוצה לצד התקפת המשולש, בה מתורגלים שאקובי מ-3 השנים עם פיל ג'קסון, הוביל את הקבוצה לגמר, לאחר ניצחונות על הרוקטס, הספרס והוולבס.

בגמר הקבוצה פגשה את דטרויט, והכדורסל הקבוצתי הקשוח של הפיסטונס היה יותר מדי בשביל הלייקרס, כאשר הפיסטונס מצליחים לשתק את ההתקפות של אוניל ובראיינט, כאשר חילוקי דעות ביניהם מובילים לטרייד של הביג דיזל תמורת למאר אודום, קארון באטלר, בריאן גראנט ובחירת סיבוב ראשון עתידית, שמגיעה ממיאמי.

הקבוצה החדשה, יחד עם כריס מיהם שמגיע תמורת גארי פייטון, לא מצליחה לעשות את הפלייאוף, למרות החלפת מאמן (המאמן המקורי ומחליפו לא ברשימה, משום שלא סיימו עונה מלאה),ומסיימת במקום ה-11 במערב. הלייקרס זוכה בבחירה העשירית בלוטרי, ובוחרת בה את אנדרו ביינום, שעתיד להיות השחקן הצעיר ביותר בנבא. ביינום לא מרשים בעונתו הראשונה, אבל בראיינט מתעלה על עצמו ונותן עונת על עם 35.4 נק' למשחק, הממוצע הגבוה ביותר מאז 1987. זה, וחזרת פיל ג'קסון מפרישה כמאמן (מה שעשה לאחר אובדן האליפות של הלייקרס לפיסטונס), הוביל את הלייקרס בחזרה לפלייאוף, והובילו 3-1 בסיבוב הראשון על פניקס, שחזרה בגדול ל-4-3, למרות 50 נק' של בראיינט במשחק השישי.

בעונה לאחר מכן, הלייקרס, עם אסופת בחירות דראפט ושחקנים חופשיים שנועדו להשלים את בראיינט בדרך לאליפות (אך לא הצליחו במשימה), הגיעו שנית למקום השביעי, והפעם הודחו רק בחמישה משחקים מול פניקס סאנס. 2007/08 הייתה העונה של קובי בראיינט. 30.1 נק' למשחק, 6.3 ריב' ו-5.4 אס' לערב הביאו לו תואר MVP ראשון בקריירה, אבל הסיפור המרכזי של העונה לא היה בראיינט-בראשון לפברואר, הלייקרס העבירו את הזכויות על מארק גאסול, ג'רוויס קרינטון, קוואמי בראון וארון מקי לממפיס, תמורת כוכב הגריזליס, פאו גאסול, שקלע 19 נק' עם 8.5 ריב' למשחק והוביל את הלייקרס ל-29 ניצחונות ב-38 משחקים, כל הדרך למקום הראשון במערב באותה עונה. הקבוצה מפסידה 3 משחקים בלבד מ-15 בפלייאוף, ורצה כל הדרך לגמר, בו הפסידה לבוסטון החזקה של פירס, גארנט ואלן, כאשר איש לא מצליח לעצור גארנט.

בעונה הבאה הלייקרס מחליטה לשנות החמישייה לאור חזרת ביינום מפציעת ברכיים, שגרמה לו להחמיץ גמר 2008, ומעלה את טרבור אריזה כסמול פורוורד, גאסול כפאוור פורוורד וביינום כסנטר. החמישייה הזאת, לצידם של פישר (שחזר כשחקן חופשי ללייקרס), ובראיינט, מנצחת 65 משחקים, מסיימת עם המאזן הטוב בליגה, ומגיעה לפלייאוף, בו עוברת בקלות את הג'אז של דרון וויליאמס, מסתבכת נגד הרוקטס של ארטסט וסקולה, שמותחת את הלייקרס כל הדרך ל-7 משחקים, כאשר בשביעי גאסול קולע 21 נק' עם 18 כדורים חוזרים, ומצליחה לעבור את דנבר בגמר המערב, כאשר קובי קולע 34 נק' למשחק. בגמר הלייקרס פוגשת את אורלנדו של דוויט הווארד, מנצחת את 2 המשחקים הראשונים, מפסידה את השלישי וקרובה להפסד הרביעי (שלשה גדולה של דרק פישר כופה הארכה, ומנצחת ללייקרס את המשחק), ובסופו של דבר הלייקרס לוקחת אליפות ב-5 משחקים.

בעונה הבאה הלייקרס מנצחת כמות זהה של משחקים, ללא טרבור אריזה (ועם רון ארטסט במקומו), ופוגשת את אוקלהומה סיטי, רק 7 משחקים מאחורי הלייקרס, בסיבוב הראשון. אוקלהומה מותחת את הלייקרס ל-6 משחקים, אבל הפייבוריטית עוברת שלב, הרבה בזכות התרומה היציבה של למאר אודום כשחקן שישי. הלייקרס מטאטאת את יוטה בסיבוב השני, ובגמר המערב מנצחת את הסאנס של נאש המזדקן וסטודמאייר, בשנתו האחרונה בפניקס, ב-6 משחקים, בזכות 35 נק' למשחק של בראיינט ב-4 המשחקים האחרונים. בגמר הלייקרס פוגשת את בוסטון ונלחמת איתה במשך 7 משחקים, בסדרה שנכנסת לפנתיאון. למזלם, קנדריק פרקינס נפצע במהלך המשחק השישי, והסלטיקס מגיעה למשחק השביעי ללא סנטר. הלייקרס מנצלת את זה, ומנצחת, בקושי, את המשחק, כל הדרך לאליפות שנייה ברציפות.

ב-2010/11 הלייקרס מנצחת 57 משחקים, ואודום זוכה בתואר השחקן השישי של העונה. הקבוצה מנצחת 57 משחקים, ומגיעה לסיבוב השני של המערב, שם פוגשת את האלופה העתידית, דאלאס מאבריקס, אך סדרה גדולה של דרק נוביצקי הגדול מטאטאת את הלייקרס ב-4 משחקים מחוץ לפלייאוף, וג'קסון פורש מאימון.

ב-2011/12 המקוצרת הלייקרס מצליחה להפסיד 25 משחקים בלבד,כמות זהה לעונה הקודמת (ב-66 משחקים בלבד), כאשר הקבוצה העבירה את דריק פישר ליוסטון ולמאר אודום לדאלאס, כאשר בארנס, השחקן החופשי, מתפקד כשחקן שישי. הקבוצה מגיעה למקום השלישי במערב, ובסיבוב הראשון עוברת את דנבר בקושי, בסדרה טובה של צ'נדלר (וילסון), פלטון ושאר השחקנים שהגיעו בטרייד תמורת אנטוני, אבל הת'אנדר בסיבוב השני זה כבר יותר מדי בשביל בראיינט, גאסול ושות', שהודחו בחמישה משחקים.

בקיץ 2013 הלייקרס ביצעו טרייד שנועד ליצור שושלת מחודשת במועדון. דוויט הווארד מגיע מאורלנדו, בטרייד שמעביר את אנדרו ביינום לפילדלפיה, וסטיב נאש מגיע בסיין אנד טרייד מפניקס. הקבוצה אמורה ליצור שושלת חדשה, אבל כל הבאזז היה יותר מדי ללייקרס, שפיטרה את מייק בראון לאחר 5 משחקים, למרות הצלחותיו בעונה הקודמת. הקבוצה רצתה להחיות את ה"שואו טיים" משנות ה-80, ומביאה את מייק ד'אנטוני כמאמן. החיבור המחודש בין ד'אנטוני ונאש, שהצליח בפניקס, לא מצליח הפעם, והקבוצה מעפילה בקושי לפלייאוף. הרוטצייה של ד'יאנטוני שוחקת את כוכביו, וקובי בראיינט הותיק נפצע לקראת סיום העונה, מה שמותיר את הלייקרס בלעדיו במשך הסדרה נגד הספרס, שמנצחת את הלייקרס ב-4 משחקים.

הווארד עוזב את הלייקרס בקיץ, והקבוצה מחתימה קאדר של שחקנים חופשיים צעירים כניק יאנג ו-ווסלי ג'ונסון. ד'יאנטוני לא מצליח לשלוט בשחקניו, שמנצחים 27 משחקים בלבד ומסיימים במקום ה-14 במערב, וכמובן מחוץ לפלייאוף.

ניקוד כללי: 840 נקודות.

*

לוס אנג'לס קליפרס

הישגים בעשור האחרון: 3 הדחות בסיבוב השני (2006, 2012, 2014), הדחה בסיבוב הראשון (2013), 140 נקודות.

מאזן: 408 ניצחונות, 478 הפסדים (45.9% הצלחה), 200 נקודות.

מאמנים: ג'ים אוברייאן (2003-2009), קים יוז (2009-2010) ,ויני דל נגרו (2010-2013), דוק ריברס (2013-הווה), 60 נקודות.

2003/04 לא הייתה שינוי גדול לקליפרס מהעונה הקודמת, והקבוצה ניצחה 28 משחקים, אחד יותר מהשנה לפני. למרות זאת, הקבוצה החתימה מחדש בקיץ 2003 את אלטון ברנד וקורי מגטי, הרוקיז של 1999, על חוזים ל-6 ו-5 שנים בהתאמה. הקבוצה איבדה את למאר אודום ואנדרה מילר, אבל למרות זאת רק השתפרה (קשה לנצח פחות מ-27 משחקי נבא בעונה). הקליפס קיבלו את הבחירה השנייה בדראפט, והעבירו אותה לשרלוט תמורת הבחירה הרביעית ובחירת סיבוב שני באותו דראפט.

הקליפרס בחרו את שון ליבינגסטון לפני שחקנים כדווין האריס, אנדרה איגודלה, אל ג'פרסון וג'מיר נלסון. השיפור היה מיידי, וליבינגסטון סייע לשחקן הקליפרס בובי סימונס, שהגיע למועדון כפרי אייג'נט, להבחר כשחקן המשתפר של העונה.

2005/06 היא אחת העונות המוצלחות בתולדות המועדון, שמשווה את הישג השיא של הקליפרס בכל הזמנים, הגעה לסיבוב השני במערב. שיפורו הגדול של קיימן, יחד עם טרייד ממינסוטה על סם קאסל, שיפר את מאזן הקליפרס ב-12 ניצחונות והביא אותם למקום ה-6 במערב. הניסיון של מגטי, ברנד, קאסל וקוטינו מובלי, השחקן החופשי שהגיע מסקרמנטו, הייתה יותר מדי בשביל אנטוני ושות' בדנבר, והקליפרס הצליחו לנצח 2 משחקים בדנבר, כל הדרך לסיבוב השני, בו הודחו נגד הסאנס החזקה של נאש, דיאו ובל.

בעונה הבאה ליבינגסטון, קאסל וקיימן סבלו מפציעות, והקבוצה ירדה למקום התשיעי במערב, עם 40 ניצחונות. הקבוצה זוכה בבחירה ה-14 בדראפט, בה בוחרת את אל ת'ורנטון, שלמרות עונת רוקי טובה מנצח 23 משחקים בלבד עם הקליפרס, עקב עזיבת קאסל.

הקליפרס זוכים בבחירות השביעית וה-35 בדראפט, ומשתמשים בהן כדי לבחור את אריק גורדון ודיאנדרה ג'ורדן בהתאמה. בינתיים, מסתיימים חוזיהם של מגטי, ברנד וליבינגסטון, שעוברים לגולדן סטייט, פילדלפיה ומיאמי בהתאמה. הסגל החדש, בהנהגת בארון דיוויס (שחקן חופשי), מרקוס קמבי (טרייד) וקיימן מנצח 19 משחקים בלבד, ולכן הקליפרס מחליטה להפרד מאוברייאן, ולמנות יוז, עוזרו, במקומו. מלבד זאת, הקליפרס זוכה בבחירה הראשונה בדראפט, ומנצלים אותה כדי לבחור בכישרון הטוב ביותר שזמין, לא אחר מבלייק גריפין, שנאלץ לא לשחק במשך 2009/10 בגלל פציעות.

הקליפרס מנצחים 10 משחקים יותר מהעונה הקודמת, וזוכים בבחירה השמינית בלוטרי, ומנצלת אותה כדי לבחור את אל פארוק אמינו, לפני שמות כפול ג'ורג' וגורדון היווארד, ואמינו ממלא את עמדת הסמול פורוורד בחמישייה, לצד הפריצה המטאורית של בלייק גריפין, שקולע 22.5 נק' עם 12.1 ריב' למשחק בעונת הבכורה שלו בליגה, ולצידו של גורדון שקולע 22.3 נק' נראה לכל שהקבוצה יכולה לעשות הבלתי אפשרי ולהגיע לפלייאוף, אבל "קללת הקליפרס" מכה שוב, עם פציעה שמשביתה את גורדון ל-3 שבועות. מחליפו, רנדי פוי, לא מצליח למלא החלל באופן אידיאלי, והקבוצה מנצחת 2 משחקים מ-14 בפברואר, מה שמותיר אותה מחוץ לאוף סיזון פעם נוספת.

בקיץ 2011 קורה המהלך שמשנה את פני המועדון. גורדון, קיימן ואמינו עוברים לניו אורלינס, תמורת הרכז הטוב בליגה (טוב, אחרי טוני פארקר), כריס פול. הקבוצה מחתימה שחקנים חופשיים כקארון באטלר וצ'אנסי בילאפס, ומהר מאוד פול מדביק כינוי חדש, שתואם קצב המשחק המהיר של הקבוצה-לוב סיטי. המשחק המהיר של פול, פוי, באטלר, גריפין, ודיאנדרה ג'ורדן שמקודם לתפקיד הסנטר, תפקיד שמילא בחלקים גדולים מ-2010/11 לאור פציעות קיימן. הקבוצה מנצחת 40 משחקים מ-66 (שקול ל-50 מ-82), והקבוצה מגיעה למקום החמישי במערב. המשחק המהיר של הקליפרס מהווה יותר מדי לממפיס, שמודחת בסיבוב הראשון. הספרס המנוסה מראה לקליפרס שיש להם דרך ארוכה לעבור, ומדיחה אותם ב-4 משחקים בסיבוב השני, מה שמשווה הישג השיא של הקליפרס בפלייאוף.

בעונה לאחר מכן הקליפרס מנצחת 56 משחקים, ומגיעה למקום הרביעי במערב, אך הגריזליס נוקמים ומדיחים אותם מהפלייאוף ב-6 משחקים, בזכות החתמת ג'מאל קרופורד כשחקן חופשי. דוק ריברס מגיע ללוב סיטי בקיץ 2013, ויחד עם הקבוצה מנצח 57 משחקים, שיא מועדון, ומגיע כל הדרך לסיבוב השני בפלייאוף, בו אוקלהומה סיטי מדיחה את הקליפרס ב-6 משחקים, אבל יש עתיד ורוד לקבוצה, שהתבססה בעיקרה על בחירות דראפט וטריידים, עם תרומה מועטה מהפרי אייג'נסי.

ניקוד כללי: 400 נקודות.

*

גולדן סטייט ווריורס

הישגים בעשור האחרון: 2 הדחות בסיבוב השני של הפלייאוף והדחה אחת בסיבוב הראשון, 80 נקודות.

מאזן: 356 ניצחונות, 530 הפסדים (40.1% הצלחה), 200 נקודות.

מאמן: אריק מוסלמן (2002-2004), מייק מונטונגמרי (2004-2006), דון נלסון (2006-2010), קית' סמארט (2010-2011), מארק ג'קסון (2011-2014), 50 נקודות.

עונת 2003/04 התחילה רע מבחינת ג"ס, שעקב התחייבויות מוקדמות לאריק דמפייר, דני פורסטון ואדונל פויל, לא יכלה להחתים מחדש את השחקן המשתפר, גילברט ארינאס, ששיחק בשורותיה, ולשפרה. עקב כך הקבוצה ניצחה 37 משחקים, אחד פחות מהעונה הקודמת, וזה הוביל לפיטורי המנג'ר, גארי סט. ג'ין, והחלפתו בשחקן העבר כריס מאלין.

מאלין החל לבנות קבוצה סביב הצעירים ג'ייסון ריצ'דרסון, מייק דאנליבי וטרוי מרפי, שלושה שחקנים על חוזי רוקי באותה תקופה. אנדריאס ביינדרינס נוחת בקבוצה כרוקי, ובדד ליין הטריידים הקבוצה מנחיתה סופרסטאר, בארון דיוויס. למרות זאת, הווריורס מנצחת רק 34 משחקים, בעונת הבכורה של מייק מונטונגמרי כמאמן. בדראפט 2005 הקבוצה מפשלת בבחירה התשיעית עם אייק דיוגו, אבל זוכה בפיס עם מונטה אליס בבחירה ה-40, בנוסף לבחירה ה-11 שהולכת על מייקל פייטרוס.

בעונה לאחר מכן הווריורס ניצחו כמות זהה של משחקים, ועקב חוסר ההתקדמות מונטונגמרי פוטר מתפקידו, והוחלף בדון נלסון המוכשר, שיחד עם מאט בארנס, כשחקן חופשי, מקרב את הווריורס למאזן של 50%, עם 21-19 ב-17 בינואר 2007, התאריך בו סטפן ג'קסון, אל הרינגטון ושאראס הגיעו לגולדן סטייט, וטרוי מרפי אנד מייק דאנליבי, נשלחו לאינדיאנה. זה יצר קבוצה קשוחה מאין כמוה בגולדן סטייט, ללא שחקן פנים דומיננטי. הקבוצה הגיעה למקום השמיני, נגד דאלאס, שהחזיקה ב-2 סנטרים קשוחים: אריק דמפייר, ודיסג'נה דיופ. למרות זאת, במשחק הראשון דאלאס פתחה עם דריק נוביצקי כסנטר, והווריורס, שהיו מתורגלים מהעונה בשיטת הסמול בול, הדהימו את עולם הכדורסל וניצחו את המשחק. ג"ס לא הפסידה משחק אחד בבית, ועלתה לסיבוב השני, בו הודחה נגד הג'אז.

השנים עברו להן, וגולדן סטייט לא הצליחה לשחזר ההישג. הקבוצה הגדולה של דיוויס, ג'קסון, ובארנס התפרקה, והקבוצה הלכה פעם אחר פעם ללוטרי, ודרכו נבנתה עם שמות כסטפן קארי (2009), אנטוני רנדולף (2008), אקפה אודו (2010) וקליי תומפסון (2011), ויחד עם שחקנים חופשיים כדיוויד לי וטריידים מבריקים, כמהלך שהביא את אנדרו בוגוט לקבוצה במקום אליס ואודו, נוצרה קבוצה חזקה מאוד בגולדן סטייט, בין היתר בזכות הקליעה החזקה של קארי ות'ומפסון מחוץ לקשת.

בחירת האריסון בארנס בדראפט 2012 השלימה את הקבוצה, ובעונתו השנייה של המאמן החדש מארק ג'קסון הווריורס הגיעו לפלייאוף 2012/13. גולדן סטייט הפתיעו שעברו את דנבר נאגטס בסיבוב הראשון, דבר הנעשה בפעם השנייה ע"י המועדון מאז 1991, והודחו בסיום סדרה מותחת נגד אלופת המערב, סן אנטוניו ספרס. הווריורס העפילו לפלייאוף פעם נוספת, והפעם ניצחו 51 משחקים (הנתון הטוב ביותר מאז 1991/92), רק כדי להפסיד ללוס אנג'לס קליפרס ב-7 משחקים בסיבוב הראשון, והראו שהם הצליחו במספר דרכים בעשור האחרון-דרך טריידים ושחקנים חופשיים, אבל ההצלחה המרכזית הייתה שהקבוצה נבנתה דרך הדראפט, עם תרומה מצד טריידים (בוגוט, איגודלה, אבל הרוב מהדראפט).

ניקוד כללי: 330 נקודות.

*

סקרמנטו קינגס

הישגים בעשור האחרון: הדחה אחת בסיבוב השני (2004), 2 הדחות בסיבוב הראשון (2005-2006), 80 נקודות.

מאזן: 364 ניצחונות, 522 הפסדים (42.03% הצלחה), 200 נקודות.

מאמנים: ריק אדלמן (1999-2006), אריק מוסלמן (2006-07), רג'י ת'יאוס (2007-2008), קני נאט (2008-09) ,פול ווסטפול (2009-2011), קית' סמארט (2011-2013), מייקל מאלון (2013-הווה), 30 נקודות.

2003/04 הייתה שירת הברבור של סקרמנטו הגדולה מ-2002, הקבוצה שמתחה את הלייקרס ל-7 משחקים בגמר המערב. הקבוצה ניצחה 55 משחקים, למרות העדרו של כוכבה, כריס וובר, בחציה הראשון של העונה, וסיימה במקום הרביעי במערב. הקינגס עברה את המאבריקס המוכשר של דריק נוביצקי, אבל הוולבס של קווין גארנט היו יותר מדי עבורם. סי-ווב, כריסטי, ביבי ושות' מתחו אותם ל-7 משחקים, אבל יתרון הביתיות עשה את שלו, ומינסוטה המשיכה לגמר המערב.

בעונה הבאה וובר, כריסטי ו-ולאדה דיבאץ עזבו את הקינגס, שנשארה רק עם מייק ביבי ופז'ה סטוקאיוביץ' מהפותחים של החמישייה מ-2002. עקב כך הקינגס ניצחו 50 משחקים בלבד, ופגשו את סיאטל סופרסוניקס בפלייאוף. ריי אלן, עם 32.4 נק' למשחק באותה סדרה, היה יותר מדי לסקרמנטו, שהודחה ב-5 משחקים. הקבוצה רצתה לחזור לימי התהילה, והביאה את שאריף עבדול ראחים ובונזי וולס מהפרי אייג'נסי, אבל שניהם נפצעו בשלב מוקדם, ולכן בעלי הקבוצה, האחים מאלוף, זעזעו את הספינה והעבירו את פז'ה סטוקאוביץ' לאינדיאנה, תמורת רון ארטסט. המהלך התברר כהצלחה, ועם ארטסט הקבוצה ניצחה 20 מ-29 משחקים, הגיעה למקום השמיני, אבל שם הודחה מול הספרס, ב-6 משחקים. זאת הייתה ההשתתפות האחרונה של הקינגס בפלייאוף.

2006/07 החלה עם מאמן אחר בסקרמנטו, אריק מוסלמן, שהגיע במקום ריק אדלמן, שחוזהו לא חודש. עקב כך הקינגס לא עלתה לפלייאוף, למרות שיפור פתאומי במשחקו של בחירת סקרמנטו בעבר, קווין מרטין, שהיה מועמד לתואר השחקן המשתפר של העונה באותו זמן. רג'י ת'יאוס החליפו, ופוטר באמצע העונה עקב מצב הקבוצה, למרות הרוקי החדש, ספנסר האווז. ב-2008/09 הגיע מאמן חדש לסקרמנטו, אבל הקבוצה ניצחה 17 משחקים בלבד, וזכתה בבחירת לוטרי נוספת, טירייק אוואנס. כך העניין נמשך, כאשר מלבד הבחירות לוטרי הקבוצה מבצעת מספר טריידים (הבאת רודי גיי), ופעם בכמה זמן עושה "גניבת" דראפט (כספי, איזייאה תומאס), כאשר סקרמנטו לא מצליחה לעבור 30 ניצחונות, ולהגיע לפלייאוף.

כאן, פעם נוספת, רואים דוגמה לקבוצה שניסתה לבנות עצמה דרך הדראפט, עד עכשיו ללא הצלחה משמעותית, למרות קאדר בחירות לוטרי.

ניקוד כללי: 320 נקודות.

*

פניקס סאנס

הישגים בעשור האחרון: 3 פעמים גמר המערב, הדחה אחת בסיבוב השני, הדחה אחת בסיבוב הראשון-240 נקודות.

מאזן: 507 ניצחונות, 379 הפסדים (57.23% הצלחה), 250 נקודות.

מאמנים: פרנק ג'ונסון (2001-2003), מייק ד'אנטוני (2004-2008), אלווין ג'נטרי (2008-2012), ג'ף הורנסק (2013-הווה), 60 נקודות.

הסאנס של תחילת העשור היו קבוצה בבנייה, שהבשילה לקראת 2005. בחירות הדראפט אמארה סטודמאייר, סטיב נאש ושון מריון, יחד עם שחקנים כקוונטין ריצ'רדסון וג'ו ג'ונסון, שהגיע בטרייד מבוסטון, ויחד עם הטמפו של מייק ד'אנטוני, המאמן החדש והמבריק של פניקס, שזכה בתואר מאמן העונה של אותה שנה, וההגנה החזקה של מריון, הקבוצה, בהנהגת סטיב נאש, שהשיטה של ד'אנטוני התאימה לו ככפפה ליד (15.5 נק', 11.5 אס' למשחק), ה-MVP, פניקס ניצחה ב-62 משחקים העונה, ושייטה בקלילות לגמר המערב, בו פגשה את הספרס של דאנקן, פארקר וג'ינובלי, ששיתקו היכולות ההתקפיות של נאש, ניצחו שלוש פעמים בפניקס, והמשיכו כל הדרך לאליפות.

בקיץ 2005 הסאנס החליטו לשנות השיטה, והעבירו את ג'ו ג'ונסון לאטלנטה תמורת בוריס דיאו. ראג'ה בל חתם כשחקן חופשי, ולאונרדו ברברוסה הגיע בתור הבחירה ה-28 בדראפט. דיאו, ברברוסה ובל התאימו לשיטה המהירה של ד'אנטוני, ולמרות בעיות ברכיים של סטודמאייר, דיאו (11.6 נק', 6.7 ריב', 5.2 אס' למשחק בפלייאוף, השחקן המשתפר), נאש (עוד פעם MVP) ושון מריון (אול-סטאר), הובילו את הסאנס עד לגמר המערב פעם נוספת, אבל הפעם המאבריקס עוצרים את הקבוצה, ב-6 משחקים.

הסאנס שומרים על סגלם, ועושים טעות פטאלית בדמות העברת הבחירה ה-21 בדראפט 2006, ראז'ון רונדו, לבוסטון, אבל בזכות התרומה הגדלה של ברברוסה, שקלע 18.1 נק' למשחק, הקבוצה ניצחה 61 משחקים, ונעצרה בסיבוב השני של המערב, בסדרה קשוחה נגד האלופה שבדרך, סן אנטוניו ספרס, שמדיחה אותה בעונה הבאה, הפעם בסיבוב הראשון, האחרונה של ד'יאנטוני עם פניקס.

הסאנס משתנה, דיאו ובל עוזבים תמורת ג'ייסון ריצ'רדסון, שאקיל אוניל מגיע ממיאמי, והקבוצה פותחת את העונה חלש, אבל החלפת המאמן, טרי פורטר, באלווין ג'נטרי עושה טוב לקבוצה, אבל לא מספיקה כדי להגיע לפלייאוף. העונה הבאה, הראשונה המלאה של ג'נטרי, ללא שאקיל ועם בחירת הדראפט רובין לופז כסנטר, הקבוצה מגיעה לגמר המערב, ושם מודחת ב-6 משחקים נגד הלייקרס.

בשנים הבאות הסאנס מנסים לבנות מחדש הקבוצה במספר דרכים, ללא הצלחה, והסאנס לא מגיעה פעם אחר פעם לפלייאוף. לאחרונה נבנתה קבוצה חזקה בפניקס, באמצעות שחקנים חופשיים (גוראן דראגיץ', פי ג'יי טאקר), טריידים (אריק בלדסו), ובחירות דראפט (מיילס פלומלי), והקבוצה, עם המאמן החדש ג'ף הורנסק, הגיעה למקום התשיעי בפלייאוף, קרוב מאוד להכנס לפוסט סיזון.

בסופו של דבר, פניקס של אמצע העשור נבנתה בעיקר דרך בחירות דראפט, אבל הקבוצה שיש עכשיו באריזונה מבוססת על חלוקה כמעט שווה בין הפרי אייג'נסי, טריידים ובחירות דראפט.

ניקוד כללי: 550 נקודות.

*

בסופו של דבר, לא הייתה מגמה בולטת בין הקבוצות בבית הפסיפי. חלק נבנו על טריידים (לייקרס, קליפרס), וחלק על הדראפט (סקרמנטו, גולדן סטייט), כאשר הסאנס מתחלקת באופן שווה בין קבוצות הבנייה.