פרוייקט אמנסטי

 

בשבוע שעבר הצטרף קרלוס בוזר ל 20 שחקנים נוספים ששוחררו מקבוצותיהם תחת סעיף האמנסטי.  

יצליח בלייקרס?

בין השחקנים ברשימה שאף שחקן לא שואף להיות חלק ממנה, ניתן למצוא כמה שחקנים שהייתה להם קריירה נפלאה. בהנחה ואוקלהומה סיטי לא תממש את זכותה להיפרד מקנדריק פרקינס, סביר להניח שבוזר הוא השחקן האחרון שישוחרר תחת סעיף זה (בהתאם להסכם השכר הנוכחי), שכן מלבד פרקינס, נותרו שישה שחקנים שקבוצותיהן רשאיות לשחרר תחת סעיף האמנסטי, ושמותיהם: אל הורפורד (אטלנטה), רייג'ון רונדו (בוסטון), מייק קונלי (ממפיס), טוני פארקר (סן אנטוניו), ניק קוליסון וקווין דוראנט (אוקלהומה).

(הסיבה לכך היא שלפי הסכם השכר הנוכחי, האפשרות לשחרר שחקן מבלי ששכרו ייכלל בחישובי הקבוצה כנגד תקרת השכר בליגה, ניתנת למימוש החל מעונת 10/11 ועד לעונת 15/16. כל קבוצה יכולה לנצל אופציה זו פעם אחת בלבד, כאשר התנאי הוא שהשחקן המשוחרר חתם לפני עונת 11/12.  21 קבוצות מתוך 30 מימשו אפשרות זו, ומבין 9 הקבוצות הנותרות, רק ב 5 מהן ישנו לפחות שחקן אחד שחתם על חוזה טרם המועד הקבוע בהסכם.
לשם המחשה: אטלנטה – אל הורפורד חתם בשנת 2010 על חוזה בן 5 שנים על סך 60 מיליון, והקבוצה רשאית לשחררו תחת הסעיף. דטרויט – ג'וש סמית חתם על חוזה בשווי 54 מיליון לתקופה של 4 שנים בשנה שעברה, ולכן הקבוצה לא יכולה לשחרר אותו באמנסטי)

לרגל המאורע, ניזכר ב 20 המנופים הראשונים

1. גילברט ארינס (שוחרר מאורלנדו) – אייג'נט זירו בשבילכם, שחתם בזמנו על מה שהתברר כאחד החוזים המופרכים בתולדות הליגה (לאור הפציעה שחיסלה לו את עונת 2008-09 ותקרית האקדח בחדר ההלבשה שחיסלה לו את ה… קריירה), הועבר בטרייד לאורלנדו תמורת חוזה מופרך אחר (ראשארד לואיס), לאחר שבוושינגטון התייאשו ממנו, ופחדו שישפיע לרעה על הרוקי המבטיח ג'ון וול.
לאחר 17.3 נק' למשחק ב 21 משחקים בויזארדס, ארינאס איכזב קשות באורלנדו, שעוד האמינה בכוחה לחזור לגמר הליגה, עם 8 נק' בלבד למשחק ב 49 משחקים. חוסר יכולתו לעלות ולתרום מהספסל, אך בעיקר 3 שנים נוספות בחוזהו על סך 63 מיליון דולר, הפכו את החלטתה של ההנהלה לקלה, וארינאס שוחרר מהקבוצה.

הכל בסדר, שילמו לי בזמן

הוא ניסה את מזלו בממפיס, אך נראה כמו צל של עצמו עם 4.2 נק' בלבד למשחק ב 17 משחקים, שוחרר מהקבוצה, ולמרות נסיונותיו למצוא קבוצה חדשה, כנראה ולא נראה בקרוב את ארינאס, בן 32 בסה"כ, חזרה ב NBA. לסיכום, מהלך נכון של אורלנדו.

2. צ'ונסי בילאפס (שוחרר מהניקס) – הוא לא האלוף היחיד ברשימה, אבל הוא כן היחיד עם תואר MVP של סדרת הגמר. המנהיג לשעבר של דטרויט, שהספיק לחזור הביתה לדנבר אך הועבר בטרייד המפורסם לניקס בצוותא עם כרמלו אנטוני. הוא הספיק לקלוע 17.5 נק' למשחק בתוספת  5.5 אס' ב 21 משחקים בקבוצה לפני שנפצע במשחק הראשון של הפלייאוף מול מיאמי וסיים את העונה. הסיבה שהניקס השתחררה מחוזהו (14.2 מיליון לעונה) הייתה כדי לפנות מקום לאלוף הטרי טייסון צ'אנדלר.בילאפס התאושש מהעלבון, חתם תוך יומיים בקליפרס והיה פנטסטי לצידו של כריס פול, אך לאחר 20 משחקים בלבד, הוא חווה פציעה קשה, ממנה כבר לא יחזור אותו שחקן.

אתם עוד תתחרטו על זה

קל להיות חכם בדיעבד, אבל זו בכל זאת הניקס (האם פיל ג'קסון יביא את השינוי?), אז מותר.  אמארה אמנם היה פנטסטי (בעיקר לפני הגעתו של מלו) ושמר על כשירות, אך הנהלת הניקס ידעה עם מי יש לה עסק כשהחתימה אותו על חוזה ארוך טווח. בנוסף, אילולא אי שפיות זמנית וחסד נעורים של קיובן לצ'אנדלר, הניקס הייתה תקועה עם חוזה העתק שלו גם השנה.

3. צ'ארלי בל (שוחרר מגולדן סטייט) – שחקן בינוני מאוד, שעונת חוזה אחת טובה במדי מילווקי (13.5 נק' למשחק + 1.2 חט' למשחק) החלשה (איבדה לאחר 53 משחקים את כוכבה מייקל רד שנפצע) שיכנעה אותם לתת לו כמעט 20 מיליון ל5 שנים. יכולת רעה בג"ס הובילה לניצול הסעיף כדי להימנע ממס מיותר, בל נדד לאיטליה, ולא חזר לליגה.

"חייך למצלמה… תודה, משוחרר"

4. בארון דיוויס (שוחרר מקליבלנד) – זוכרים שהוא היה אחד השחקנים המלהיבים בליגה? מי ש"נתקע" לבדו בקליפרס לאחר שאלטון בראנד ששכנע אותו לחתום חתך לכסף הגדול של פילדלפיה, עבר בטרייד לקליבלנד בתמורה לג'מאריו מון ולשחקן אחר ש"נתקע" בקליבלנד, מו וויליאמס. למרות שזכה לשתף פעולה עם אנטוני פארקר, בארון דיוויס התקשה להשתלב באוהיו, ונחתך כצפוי מקליבלנד שלא ראתה כל תועלת בלשמור אותו בקבוצה עם קיירי אירווינג. דיוויס חתם בניקס, במטרה לסייע לאנטוני, אמרה וצ'אנדלר לקחת אליפות, אך בנוסף לבעיות גב כרוניות, סבל מקרע ברצועה הצולבת (במשחק מס' 4 בסיבוב הראשון בפלייאוף). הוא הכריז מס' פעמים על רצונו לחזור ולשחק, אך רצונות לחוד, ומציאות לחוד.

דיוויס מבין שזה נגמר

5. טרוויס אאוטלו (שוחרר מניו ג'רזי, היום ברוקלין) – כשהוא מתקרב לגיל 30, זה כבר ברור שאאוטלו לעולם לא יממש את הפוטנציאל העצום שהיה גלום בו. מי שבילה את מרבית הקריירה בנסיונות לפרוץ בפורטלנד עד שהועבר בטרייד לקליפרס, הוחתם בקיץ 2010 ע"י ניו ג'רזי ל 5 שנים בעבור 35 מיליון דולר. הנטס הבינו תוך שנה שעבדו עליהם, ובמסגרת הניסיון (שצלח) להשאיר את דרון וויליאמס בקבוצה על חוזה מקסימום, לא היססו לשחרר את אאוטלו וה 9.2 נק' למשחק שלו. למזלם, סקרמנטו החתימה אותו על חוזה ל 4 שנים תמורת 12 מיליון ועזרה לה למזער נזקים כלכליים. אאוטלו עצמו לא פרץ גם בשורות הקינגס, ובשנה הבאה כנראה וימשיך להיות שחקן רוטציה לא משמעותי בליגה.

ספוילר – הוא החטיא

6. ברנדון רוי (שוחרר ע"י פורטלנד) – שחקן גדול ובנאדם גדול עוד יותר, שהיה המנהיג הבלתי מעורער של פורטלנד המבטיחה, אשר בשיאו נחשב לאחד משלושה השוטינג גארדס הטובים בליגה בצוותא עם קובי בראיינט ודווין וויד, ושסומן כזה שיוביל את הטרייל בלייזרס בצוותא עם למרקוס אולדריג' ו גרג אודן הצעירים הכל כך מבטיחים לאליפות ראשונה מאז ימי ביל וולטון, עוד שחקן ענק שסבל מפציעות קשות.

פספוס

בדצמבר 2011, פורטלנד שחררה את ברנדון רוי לאחר שזה הודיע על פרישה כפויה מכדורסל. לאחר עונה שלמה בה גופו התאושש, החליט ברנדון רוי שהוא מוכן לחזור לליגה. לפי חוקי הליגה, רוי לא יכל לחזור לפורטלנד, ולכן החליט לבחור במינסוטה כקבוצה הנכונה עבורו. הוא הספיק לשחק 5 משחקים בלבד לפני שנזקק לניתוח נוסף בברכו. רוי שוחרר ע"י מינסוטה, ולצערם של חובבי הכדורסל פרש בפעם השנייה ממשחק כדורסל פעיל.

7. ג'יימס פוזי  (שוחרר מאינדיאנה) – לאחר שסייע למיאמי ובוסטון לזכות באליפות, שחקן הרוטציה היעיל התפתה וחתם על חוזה של 26 מיליון ל 4 שנים בשורות ניו אורלינס. לאחר שנתיים בקבוצה עבר בטרייד לאינדיאנה המתחדשת, אך בגיל 34 כבר לא הצליח להשאיר חותם משמעותי.
הפייסרס, בצדק, החליטו לוותר על שירותיו כדי לפנות 7.5 מיליון דולר, ופוזי פרש מכדורסל.

8. אלטון בראנד (שוחרר מפילדלפיה) – שחקן השנה במכללות, הבחירה מס' 1 בדראפט 1999 (שיקגו), רוקי העונה ומי שהיה לכוכב אמיתי בליגה, כיכב לתקופה ארוכה בשורות הקליפרס, ואף איים להפוך אותה לקבוצה לגיטימית בליגה. בראנד מימש את אופציית השחקן שלו לצאת מהחוזה בקליפרס כדי להפוך לשחקן חופשי, אך לאחר ששכנע את בארון דיוויס לחבור אליו, השאלה לא הייתה אם בראנד יישאר בקליפרס או לא, אלא לכמה זמן ובאיזה מחיר.

היה צריך להישאר בקליפרס?

כאן יש לציין, כי בעונתו האחרונה בקליפרס, בראנד שותף ל 8 משחקים בלבד עקב פציעה בגיד האכילס.  לקוראינו הצעירים: עוד לפני אנדרו ביינום, נרלנס נואל וג'ואל אמביד, לפילדלפיה סיקרס הייתה חיבה בלתי מוסברת לנפילים מעל 2.05 מ' עם נטייה לפציעות. פילדלפיה שכמהה לכוכב גדול מאז עזיבתו של אלן אייברסון, הלכה בכל הכוח על בראנד, ועם הצעה של מעל 90 מיליון דולר ל 6 שנים, השיגה את מבוקשה, אממה… בראנד מיהר להיפצע, לא הצליח לחזור ליכולת שלפני הפציעה, אך עונת קאמבק לא רעה ב 2010/11 (15 נק' ו 8.3 ריב' ב 81 משחקים) הותירה עוד תקווה. בעונה הבאה, בה עבר לעמדת הסנטר, ברנד איכזב עם 11 נק' בלבד, ופילדלפיה החליטה לשחרר אותו מהקבוצה בעונה האחרונה לחוזהו.בראנד עבר לאכזב בדאלאס, והשנה איכזב את אוהדי אטלנטה. בגיל 35 ועם ניסיון עשיר בליגה, הוא כנראה יקבל הזדמנות לאכזב קבוצה נוספת בעונה הבאה.

9. ברנדון היווד (שוחרר מדאלאס) – אחד השחקנים הבכירים באיגוד הנגרים של הליגה זכה לנצל את תרומתו של מארק קיובן לאיגוד הנגרים הגבוהים בליגה (תרם בזמנו מיליוני דולרים לאריק דאמפייר) וחתם על חוזה שערורייתי של 55 מיליון ל 6 שנים. לאחר שדאלאס שחררה אותו שארלוט קפצה על ה"מציאה", ולא מזמן הוא הועבר לקליבלנד, ממנה ככל הנראה ישוחרר, ויפה שעה אחת קודם.

10. דארקו מילצ'יץ (שוחרר ממינסוטה) – מסיבה ברורה עוד פחות מהסיבה שאורלנדו החתימה את הנפיל הסרבי, מינסוטה החתימה את מילצ'יץ ל 4 עונות תמורת 16 מיליון דולר. בוסטון צירפה אותו לשורותיה בניסיון לגלות מדוע דטרויט בחרה אותו במקום ה 2 של דראפט 2003, אך לאחר 5 דק' בלבד במדי הסלטיקס הניסיון הסתיים. בנוסף לבעיות על הפרקט, גם בעיות משפחתיות הביאו את דארקו לקחת הפסקה מכדורסל, וספק גדול אם הוא אי פעם יחזור לשחק.

11. לואיס סקולה (שוחרר מיוסטון) – רבים מאוהדי יוסטון לא אהבו את שחרורו של הארגנטינאי הבינלאומי, כוכב על מאירופה שצלח את המעבר לליגה הטובה בעולם בגיל מבוגר יחסית (27). סקולה המשיך לפיניקס שם המשיך לשמור על יכולת טובה למדי, ואת השנה האחרונה העביר על הספסל המקולל של אינדיאנה, ובסה"כ שיחק לא רע אך לא זכה למספיק קרדיט מהצוות המקצועי.

למרות שסקולה היה מחביבי הקהל ביוסטון, ולמרות שאולי היה שומר על מקומו כפאוור פאוורד הפותח של הקבוצה גם היום, שחרורו פינה לקבוצה מקום מתחת לתקרת השכר שסייע בסופו של יום להחתים את הארדן והווארד בתורם בקבוצה.

12. ג'וש ציילדרס (שוחרר מפיניקס) – מי שאיים להחל טרנד במהלכו שחקנים לגיטמיים מה NBA חותמים באירופה בשיא הקריירה, חזר לארה"ב אחרי שנתיים די מאכזבות באולימפיאקוס, יוון. פיניקס שכנראה חשבה שתקבל את השחקן השישי המצוין מימי אטלנטה החתימה אותו ל 3 שנים תמורת כמעט 20 מיליון דולר, ומהר מאוד גילתה שמה שנשאר מאותו שחקן הוא רק תספורת המיני אפרו. אחרי שנתיים איומות באריזונה שוחרר מהקבוצה, לא תרם מאומה לנטס והעונה שמר על עקביות כשלא תרם כלום לניו אורלינס. בגיל 30 הוא כנראה יקבל עוד חוזה אחד בליגה, אבל הוא לא הולך לשחק יותר מדי.

חייכו, אכלתם אותה

13. אנדריי בלאטץ' (שוחרר בוושינגטון) – לאחר שהיה שותף לקו הקדמי הגבוה בעל האייקיו הנמוך בליגה (ד"ש לג'אוויל מגי), תקופתו אצל ה"מכשפים" הסתיימה לאחר שהקבוצה המשיכה בניקוי האורוות (נפטרה ממגי לפני בטרייד), והחליטה לחתוך את הגבוה המוכשר, בעיקר בעקבות היותו שחקן בעייתי ואנוכי שלא מתנהל כמקצוען. ברוקלין החתימה אותו, וקיבלה ממנו תמורה יוצאת מן הכלל במחיר מציאה (שילמה לו פחות מ3 מיליון בשנתיים האחרונות). הילד המגודל התבגר, הפך לשחקן יציב מאוד שמספק תרומה התקפית מהספסל, ולא אמור להתקשות למצוא קבוצה.

14. ראיין גומס (נחתך מהקליפרס) – למי שלא מכיר, מדובר בסקורר בינוני לקבוצות קטנות בלבד. הקליפרס, שלא ידעו זאת, החתימו אותו לחוזה בן 3 שנים על סך 12 מיליון דולר, ולאחר שנה ראשונה בינונית ושנה שנייה רעה, שוחרר מהקבוצה. כעבור שנה (ולאחר גיחה קצרה בגרמניה), הוא חתם באוקלהומה, ושותף ל 5 משחקים בלבד בהם לא הועיל לקבוצה.

15. כריס אנדרסן (שוחרר מדנבר) – כשאיש הציפור, "בירדמן", שוחרר מדנבר, לא היו עליו קופצות. הופעתו החיצונית והסתבכויות שונות עם הרשויות הרתיעו קבוצות מלהחתימו. לאחר יותר משנה מחוץ לפרקט, מי שהימר עליו היה פט ריילי, וההימור השתלם בגדול. אנדרסן היה שחקן חשוב בסגל שזכה באליפות, ומצא בית חדש במיאמי, שם ימשיך לשחק גם בשנה הבאה.

16. לינאס קלייזה (שוחרר מטורונטו) – הליטאי ממכללת מיזורי שתמיד נראה על סף פריצה בדנבר, הוא השחקן השני ברשימה שחזר לליגה אחרי שהות באולימפיאקוס, אלא שבניגוד לצ'יילדרס, קלייזה כיכב באירופה. ההצטיינות של קלייזה גרמה לטורונטו לפתוח את הארנק ולהחתימו לחוזה בן 4 שנים על סך 20 מיליון דולר. עונת הקאמבק שלו ב NBA הייתה סבירה, אך הוא סיים אותה לאחר 39 משחקים (11.2 נק' למשחק) עקב פציעה, ובשנתיים הבאות שלו בקבוצה המשיך לסבול מפציעות, וכן הפגין יכולת בינונית כשכבר שיחק. הוא שוחרר על ידי הקבוצה, וחזר לאירופה, הפעם לכסף הגדול של פנרבחצ'ה, אך איכזב בגדול.

לפעמים זה לא הולך

17. מייק מילר (שוחרר ממיאמי) – בניגוד לקיץ הנוכחי, בו הכוכבים רוצים את החוזה הגבוה ביותר שיוכלו לקבל, בקיץ 2010, דווין וויד, לברון ג'יימס וכריס בוש, הסכימו לעשות "הנחה" למיאמי, במטרה לאפשר לקבוצה להחתים שחקנים משלימים ברמה גבוהה. השחקן המשלים המדובר ביותר באותו קיץ היה הצלף מייק מילר, שבשלוש עונות בקבוצה סבל מאינספור פציעות אך היה כשיר בפלייאוף, ותרם את חלקו הצנוע בשתי האליפויות האחרונות של המועדון. לאחר האליפות השנייה, מילר, לו נותרו שנתיים בחוזה ששווין 13 מיליון דולר, שוחרר מהקבוצה כדי להימנע מתשלום מס המותרות. הוא חזר לעונה אחת לממפיס, בה שיחק לראשונה בכל משחקי קבוצתו מאז עונת הרוקי שלו באורלנדו (שם זכה בתואר רוקי העונה). השנה הוא ככל הנראה יאחד כוחות עם לברון בקליבלנד במטרה לזכות בטבעת שלישית.

היה חסר למיאמי בפלייאוף?

18. מטה וורלד פיס (שוחרר מהלייקרס) – מטה, רון ארטסט או מרפק עולמי, בחירה שלכם, שוחרר מהלייקרס עונה אחת אחרי כישלון פרויקט הכוכבים של הקבוצה. השחקן ניצל את ההזדמנות כדי לחזור הביתה, וחתם בשורות הניקס. וורלד פיס לא מצא את מקומו בסגל הרחב (והכושל) של הניקס, ושוחרר מהקבוצה. מדי פעם הוא עדיין זוכה לכותרות, אך לא בנושאים שקשורים לכדורסל. כשהוא מתקרב לגיל 35, הוא ינסה למצוא בפעם האחרונה קבוצה שתחייה את הקריירה הנגמרת שלו, אך אני בספק אם ימצא אחת כזו.

19. טיירוס תומאס (שוחרר משארלוט) – פריק אתלטי שהבטיח המון וקיים מעט. הצעיר המבטיח שנבחר במקום ה 4 בדראפט 2006 ע"י פורטלנד נשלח ביחד עם ויקטור חראייפה לשיקגו תמורת למארקוס אולדריג', לא הרשים יתר על המידה בשלוש שנים וחצי בשיקגו, הועבר בטרייד לשארלוט, ועם 10.1 נק' למשחק ב 25 משחקים מהספסל, שיכנע את הקבוצה להחתימו על חוזה בן 5 שנים תמורת 40 מיליון. לאחר עונה אחת סבירה בה החסיר לא מעט משחקים עקב בעיות כשירות, בשנתיים הבאות חזר לתפקידו המקורי כפאוור פאוורד, וכתוצאה ישירה חזר ליכולתו המקורית המאכזבת משיקגו. תקופתו בשארלוט הגיעה לקיצה כשהקבוצה החליטה להיפרד ממנו. העונה הוא לא שיחק ב NBA, ונכון לכתיבת שורות אלו, עוד לא נמצאה הפראיירית התורנית הבאה שתחתימו.

20. דרו גודן (שוחרר ממילווקי) – לאחר שהחליטה שלארי סנדרס הוא העתיד שלה, בנוסף לג'ון הנסון המבטיח, הבאקס שיחררו את דרו גודן היעיל, שהצליח כמעט בכל קבוצה בה שיחק (והוא שיחק בלא מעט קבוצות, 10!),  גודן שהעביר כמעט שנה שלמה במסעדת ההמבורגרים שפתח, הצליח לעשות קאמבק יפה לליגה כשחתם בוושיגנטון, ולאור יכולתו הטובה כגבוה שעולה מהספסל (8.3 נק' ו5.2 ריב' ב 18 דק'), הוא ימשיך בוושינגטון גם בשנה הבאה (אם כי הוא צפוי לפיחות במעמדו עקב הגעתו של קריס האמפריז לקבוצה).

אשמח לקרוא את דעתכם לגבי ניצולו של הסעיף על ידי הקבוצות השונות

תודה על הקריאה

 

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  3. אהרון שדה

    20 יול 2014 01:10:30

    נהנתי מאד תודה רבה .
    בסה״כ רוב הקבוצות ניצלו טעות גדולה מהעבר או שינוי מקצועי / אסטרטגי ועשו החלטה יפה עם החוק .
    אשמח להבין קצת יותר למה חוק זה איבד מהרלוונטיות שלו .
    איני עוקב מדי אחר התקנון ואשמח להסבר .

    1. המשגיח

      20 יול 2014 08:23:17

      לפי הסכם השכר הנוכחי, האפשרות לשחרר מבלי ששכרו ייכלל בחישובי הקבוצה כנגד תקרת השכר בליגה, ניתנת למימוש החל מעונת 10/11 ועד לעונת 15/16. כל קבוצה יכולה לנצל אופציה זו פעם אחת בלבד, כאשר התנאי הוא שהשחקן המשוחרר חתם לפני עונת 11/12.

      מדוע הוא איבד מהרלוונטיות שלו?
      ובכן, 21 קבוצות מתוך 30 מימשו אפשרות זו, ומבין 9 הקבוצות הנותרות, רק ב 5 מהן ישנו לפחות שחקן אחד שחתם על חוזה טרם המועד הקבוע בהסכם.
      לדוגמא:
      * אטלנטה – אל הורפורד חתם בשנת 2010 על חוזה בן 5 שנים על סך 60 מיליון, והקבוצה רשאית לשחררו.
      * דטרויט – ג'וש סמית חתם על חוזה בשווי 54 מיליון לתקופה של 4 שנים בשנה שעברה, ולכן הקבוצה לא יכולה לשחרר אותו מבלי ייכלל בחישוביה בהקשר תקרת השכר בליגה.

      1. אהרון שדה

        20 יול 2014 09:32:19

        תודה רבה .
        מצטרף למנחם שאלו מאמרים שניתן לקרוא בהם רק פה
        וכמו שאני תמיד אומר זה הייחוד האמיתי של האתר .
        …כי לדווח למשל על תוצאות לא מייחד אותנו ביחס לאחרים
        אך מאמרי עומק מזווית אחרת זה יש רק כאן .
        כל הכבוד

  4. מנחם לס

    20 יול 2014 02:47:14

    חתיכת פרוייקט רון!
    כל הכבוד ותודה ענקית.
    אני בטוח שאף אתר ישראלי אחר לא יכול להתגאות במאמרים כאלה.
    לא כתבת על פרה=הסטוריה, אבל בכ"ז הזכרת לי נשכחות עם כמה שחקנים.
    שוב, תודה!

  9. מוטי

    20 יול 2014 10:01:10

    סליחה על הבורות.
    בוזר כזה שעובר עכשו לקבוצה שתשלם לו 3 מיליון. מה קורה עם שאר החוזה? מגיע לו עוד 12 מיליון לעונה לעוד שנתיים. ? שיקגו תשלם 12 מיליון לשנה לבוזר ובתמורה הוא ישחק נגדה ויסגיר סודות שלה? וכל זה לחסוך כמה דולרים במס?

    מי מוכן להאיר את עיני.

    2. Mbk

      20 יול 2014 10:18:55

      איזה סודות יש לו כבר להסגיר ?
      אנחנו לא תחת שלטון מסך הברזל
      היום כל קבוצה יודעת כמעט הכל על כל קבוצה אחרת בליגה

  11. מוטי

    20 יול 2014 10:24:21

    נראה לי קצת הזוי לשלם כל כך הרבה כסף לשחקן שמשחק נגדי.
    זה כסף בו יכולתי לקנות 6 עומרי כספי או 3 שחקנים מצוינים שישחקו אצלי.
    אין בחוזים בנבא תחנות יציאה?

    1. המשגיח

      20 יול 2014 11:25:05

      אנסה להסביר, ובמידה ואני טועה אשמח אם מישהו יתקן אותי.
      תחנות יציאה? זה תלוי. בעת כריתת החוזה, יש לצדדים אפשרות להוסיף אופציית קבוצה או שחקן לחוזה לאחר תקופת זמן, כלומר, לקבוצה או לשחקן ישנה אפשרות לצאת מהחוזה.
      גם אני לא הבנתי את עצמי, ולכן אשתמש בדוגמאות עדכניות.

      1.ללברון ג'יימס הייתה בחוזהו אופצייה להפוך לשחקן חופשי הקיץ או להישאר במיאמי, והוא בחר להפוך לשחקן חופשי (וחתם בקליבלנד)
      2.לקווין גארנט יש אופציית שחקן אם להמשיך בחוזהו, והוא יממש אותה השנה כשיחזור לברוקלין וישתכר בערך 12 מיליון לשנה.
      3.שארלוט החתימה את לאנס סטיבנסון ל 3 שנים, כאשר השנתיים הראשונות הן מובטחות (כלומר, היא מחוייבת אליו לשנתיים), ובתום השנתיים יש לה אפשרות לסיים את ההתקשרות עימו, או להמשיך אותה (כלומר, תחנת יציאה).

      בחוזה רגיל בו לא הוסכם על אופציית שחקן/קבוצה, שחקן שחתם על חוזה יקבל את הסכום עליו התחייבה הקבוצה.
      קבוצה רשאית לשחרר אותו מהסגל שלה, אך היא עדיין מחוייבת לשלם לו. כאשר היא משחררת אותו, ליתר קבוצות הליגה יש אפשרות לקלוט את השחקן עם חוזהו המקורי בלבד תוך 48 שעות.
      במידה ואף קבוצה לא עושה זאת, הוא הופך לשחקן חופשי בלתי מוגבל , וחופשי לחתום על חוזה מינימום במועמדת לאליפות לדוגמא, כשאת יתרת החוזה תשלם הקבוצה המשחררת, והשכר שלו עדיין ייחשב בחישובי המס של הקבוצה (אלא אם כן שוחרר תחת סעיף אמנסטי).

      במקרה של בוזר, זה באמת די הזוי לשלם לו 12 מיליון לעונה רק כדי שלא ישחק שם, אך עקב חוקי המס הנוסף לקבוצות שעוברות את תקרת השכר ולאור החתמתם של גאסול, מירוטיץ' ונוכחותו של גיבסון, זה היה צעד מתבקש.

      1. מוטי

        20 יול 2014 11:40:26

        תודה.
        עוד משהו אם תוכל. הכסף הכולל של תקרת השכר של כל קבוצה זה כסף תמיד זמין על ידי בעל הבית? מה קורה אם נמאס לו למלא את הקופה? הוא עדיין כבול בהסכמים ארוכי שנים ויקרים להחריד?

        1. המשגיח

          20 יול 2014 12:27:17

          האם הכסף תמיד זמין? בזה אני פחות בקיא. נראה לי שזה תלוי בבעלים עצמם, כאשר הנהלת הליגה מניחה שבעלי קבוצות ה NBA יכולים להרשות לעצמם, להתחייב לשלם עשרות מיליוני דולרים בשנה.
          אני מאמין שיש להנהלה מנגנון כלשהו שמבטיח ששחקנים יקבלו את משכורתם בזמן, שכן אני לא זוכר את הפעם האחרונה בה קראתי ידיעה בסגנון "משכורות חודש מרץ לא שולמו לשחקני יוטה ג'אז".

          מה קורה אם נמאס לבעלים? כל עוד הקבוצה בבעלותו, הוא מחויב להסכמים השונים עליהם קבוצתו חתומה, ומכאן שעליו למכור/להעביר את הקבוצה ליישות אחרת כדי לשנות את המצב.

          מה קורה אם הבעלים מתקשה לשלם? הסיבה שכתבתי "יישות" ולא "אדם" נובעת מכך שלפני כמה שנים, עקב בעיות פיננסיות, הליגה רכשה את ניו אורלינס הורנטס (פליקנס) , והייתה אחראית לכיבוד הסכמי השכר השונים, עד שמכרה אותה לבעלים הנוכחי, טום בנסון.

        2. צביקה

          20 יול 2014 12:54:33

          מוטי – בעל הבית חתום על החוזה ומחוייב לעמוד בו בכל מקרה. מה שהוא מרויח מהאמנסטי זה שהסכום לא נכנס לו בחישובי תקרת השכר ומס המותרות. לקבוצה שרוצה להתחזק, זה יכול להיות קריטי וגם לחסוך יותר כסף מאשר ה-12 מיליון כמו למשל בדוגמא של בוזר.

        3. עגל

          20 יול 2014 18:10:06

          עוד משהו קטן – בעל הבית לא חייב להגיע לתקרת השבר. הוא יכול להתקמצן עם חוזים קטנים, וישנם בעלים שידועים ככאלה.
          אבל הוא מחויב לסכומים שהוא כן חתום עליהם.

  13. חיים כ

    20 יול 2014 11:41:31

    מצויין.
    רון, הייתי מציע להכניס את התגובה הראשונה שהגבת (נכון לעכשיו הרביעית) בתחילת הפוסט, כי היא מוסיפה מאוד.

  14. ולדי קוגן

    20 יול 2014 12:36:07

    בגדול קבוצות השתמשו בחוכמה באמנסטי, חוץ מכמה טעויות:
    1)בילאפס- בכל זאת מדובר בניקס.
    2)סקולה- שחקן שנותן מספרים יפים, ולא מרוויח סכומים מטורפים. טעות של מורי.
    3)מייק מילר- אם הוא היה בסגל, מיאמי היו נותנים פייט יותר גדול לסן אנטוניו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט