פוסט פילוסופי קצת
דון יצחק אברבנל, אחד הפילוסופים החשובים בעם היהודי.
ישנם כמה דברים שהייתי רוצה מזמן לדעת. אתם יכולים לענות, מה אתה מבזבז את הזמן שלנו וביטי זיכרון בשרת של Hoops, שאל את chat GPT וגמרנו, אבל בכל זאת, אשמח אם מישהו יענה.
- איך שחקנים מצליחים להתרכז ולשחק כאשר שמועות על טריידים כל הזמן מרחפות?
נכון, יש מצבים ששחקנים יודעים שהם הולכים להיות מוטרדים (כנראה יש שיח עם ההנהלה) אבל יש גם מקרים לא מעטים כאשר זה בא בהפתעה מוחלטת, כמו מרקוס סמארט ודמאר דרוזן. ישנם אפילו מקרים כאשר הטרייד מתבצע תוך כדי משחק כמו במקרה של הריסון בארנס.
אז איך אפשר להתרכז, לשחק את הכדורסל הכי טוב שאתה יכול וממש לרצות שקבוצה שלך תנצח, כאשר אתה יודע שכל יום יכולים להעביר אותך לקבוצה אחרת?
2. שאלה יותר למאמנים – למה בעצם שחקנים לא משתפרים?
אני מתכוון לשיפורים טכניים, לא קבלת החלטות או אתלטיות, נגיד את זה אי אפשר לשפר באופן משמעותי. לדוגמה, ראסל ווסטברוק ידוע בקליעה מבחוץ לא יציבה. למה הוא לא משפר את זה (אני מניח שהבעיה לא בחוסר רצון, מדובר בספורטאי מקצועי שמאוד משקיע בשיפור המשחק שלו). למה ג'יילן בראון לא משפר את הכדרור שלו ביד שמאל? למה לד'אנדרה אייטון אין משחק עם הגב לסל?
למשל, אני מהנדס, אם יגידו לי אתה צריך להשתפר ועליך ללמוד נושא חדש, תכנה או שפת תכנות, אז או קיי, ייקח לי שבוע או חודש אבל אני אשתלט על זה. למה שחקני כדורסל שמקבלים הרבה כסף לא מסוגלים לזה?
3. שאלת הGOAT מייקל נגד לברון בהיבט החינוכי
לפני כמה ימים מנחם העלה כאן סקר מי ה-GOAT, וכמה שאני זוכר MJ ניצח (איך לא) ביחס של בערך 90%-10%.
אני רוצה לעלות כאן נקודה הבאה – כידוע, ב-1998 אחרי האליפות, כאשר ג'ורדן הבין שהקבוצה מתפרקת ולא תהיה לו קבוצת אליפות בעונה הבאה, הכריז על פרישה. ב-1998 הוא היה בן 35 ודיי ברור לא יכול היה להתמודד עם בנייה מחדש, כלומר העדיף לוותר ולא להתמודד עם כישלון זמני. נרוץ 20 שנה קדימה: ב-2018 לברון ג'יימס בן 34 מפסיד עוד פעם בגמר לגולדן סטייט (כולם זוכרים את סיום המשחק הראשון, אחד הרגעים הכי מצחיקים בתולדות הכדורסל אם אתה לא לברון … אוי ג" אר סמיט, אוי!) אז אחרי סדרת גמר המתסכלת הזו, גם לברון יכול היה לפרוש, בכל זאת, הוא צריך להוכיח למישהו משהו? זכה ב-3 אליפויות, 4 פעמים MVP, אבל לא, הוא עובר ללוס אנג'לס לייקרס עמוסת שחקנים צעירים שברור לגמרי שיידרשו התאמות משמעותיות על מנת להתמודד על האליפות. התחלה אמנם הייתה קשה והיו כשלונות והפסדים מביכים, אבל כבר אחרי שנתיים לייקרס זכו באליפות.
אז איזו התנהגות הייתם מביאים בתור דוגמה לילד שלכם?
כמו כל הפוסטים שלי, גם הפוסט הזה מוקדש לבת שלי, מיכל ז"ל
1. יש עניין של התרגלות למציאות כמו סיפור הצפרדע בסיר המים. כשהילד יודע שכל רגע הוא עלול להיפרד מאינדיאנה ולעבור לעיר אקראית אחרת אז הוא פשוט חי את היומיום בלי להתייחס לזה או מנסה להפיק את המירב כדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר.
2. יש כלכך הרבה היבטים לעבוד עליהם וכלכך מעט זמן אימונים שלא מוקדשים לשיפור היבטים קבוצתיים או הכנות למשחק הבא שקשה לעבוד על הכל ולהגיע להישגים ברורים ועדיין יש שחקנים שמצליחים להשתפר.
3. בהרבה מובנים אעדיף את לברון כמודל לחיקוי אבל יהיו כאלה שבהם מייקל ינצח ולא בטוח שמישהו משניהם יהיה העז בכל הנוגע למודל לחיקוי בכללי. אבל זוהי בהחלט סוגיה מעניינת בדיון העיזים.
1. מתרגלים. גם בתרבות האמריקאית זה יותר מושרש, איטס נוט פרסונל, ג'אסט ביזנס. ואם אתה יודע שאתה עומד להיות מוטרד אז תשחק את הכדורסל הכי טוב שלך, אישי וקבוצתי.
2. לאנשים ברמת העושר הזו יש פמליה שכל הזמן אומרת להם כמה הם נהדרים. ביקורת על האליל הקבוצתי לא מתקבלת בחיוב ומורחקת, בדרך כזו או אחרת(תשרלו את מומי).
3. לברון עושה הכל נכון. תורם לקהילה, לא מהמר, ריש משפחה למופת. הוא מושלם מדי, קצת כמו קן של ברבי. אולי הוא טוב בתור דוגמא לילד על דרך חיים אבל קובי יהיה דוגמא לעבודה קשה ומייקל יהיה לווינריות.
שאלות מעניינות
🙏
אחלה מדור ושאלות טובות, אנסה לענות…שאלה אחת- זה הכי קל…כשאתה משחק כדורסל אתה לגמרי נמצא בהווה וחושב רק על המשחק…צריך שיקרה משהו מאוד חריג במציאות שלך כדי שיפריע לך להתרכז…זאת הסיבה שכל כך נהנינו לחזור לשחק אחרי כמה שבועות של הלם בתחילת המערכה הנוכחית בעזה…בכל סוף משחק אתה גולש בחזרה למציאות המדכדכת ואסיר תודה שלמשך שעתיים הצלחת להתנתק…אז מה זה שמועות על טרידיים אפשריים, זה לא אמור להפריע יותר מדי.
שאלה שניה – צריך 10000 שעות של תרגול של דבר כדי להפוך למומחה בו, נכון? אז אם שחקן מתחיל לסגל לעצמו יכולות שאין לו בכלל הוא יזדקק לכמות אימונים רצינית עד שנראה את השינוי…בטח נגד טובי המגינים בעולם שהרבה פעמים מתמחים בתחום הזה ועל זה פרנסתם בליגה, אז התשובה שלי שהשחקנים כן משתפרים כל הזמן רק שלא צריך לצפות שזה יקרה במהירות…מעניין בהחלט לעקוב אחרי שחקנים בראשית דרכם ולאחר כמה שנים או בסוף הקריירה ולבחון אם למדו טכניקות חדשות בתחומים שנחשבו אצלם חלשים. תשובה שלישית : האם בדיוני הgoat צריך להכניס את השיקול הזה בכלל? לדעתי הוא לא רלוונטי…ג'ורדן חקוק כטוב מכולם בעיני כמעט כל מי שראה אותו בפעולה בזמן אמת, לברון לא באמת בליגה שלו.. ואני גם משוכנע שהוא עצמו לא סבור כך…הוא פשוט אוהב את המשחק ואת כל מה שנלווה אליו וממשיך לשחק…כל ספורטאי יודע שכדאי למשוך את הקריירה כמה שיותר כי שום דבר אחר כך לא ישווה לזה, שומעים ספורטאים שפרשו ממליצים על זה שוב ושוב…
בעניין העז, לא מסתכלים על מודלים לחיקוי אלא מי היה טוב יותר.
תודה על פוסט מעניין מאד
שתי שאלות טובות אבל קילקלת עם השלישית.
לגבי הראשונה, סרטון נחמד מהעבר שראיתי לאחרונה:
https://www.youtube.com/watch?v=Bi0creNYnvo
1. אתה לא מתייחס לזה כשאתה משחק, בדיוק כמו שריב אם אשתך או מחלה של הילד לא אמורים להפריע לך. את זה עושים אחרי המשחק.
כנראה שחלק מהם גם יתחיל לשחק קצת יותר עבור סטטיסטיקה אישית.
אני גם מניח שיש שחקנים שזה פגע בהם שדיברו עליהם כמועמדים לטרייד שלא התבצע.
2. הזמן היחיד שלהם לשפר אלמנטים כאלה זה עבודה ממש קשה בפגרה… אין אפשרות לעבוד על זה במהלך העונה, עם כל הנסיעות והאימונים של הקבוצה.
3. לא יודע אם אפשר לשייך להם היבט חינוכי למעט מוסר עבודה מטורף ודרייב להצלחה. הם אתלטים מקצוענים בספורט תחרותי, אלה מטרות די סותרות לדעתי. (בספורט הניצחון הכי חשוב, בחיים חשוב יותר להיות אדם טוב יותר, לא תרמה חבר שלך במשחק יום שישי, נכון ? )
שאלות מצוינות כולן. התשובות שלי : לא יודע, לא יודע ואף אחד מהם. תודה רבה S2M
תודה סטוקטון 2 מאלון. לעניות דעתי ועל קצה המזלג:
1. מתרגלים. כשהחרב מתהפכת לך כל הזמן מעל הראש אתה מדחיק. כמו שצה"ל הדחיק את איום החמאס והסביר "שהם לא מתכוונים" וכמו ביום כיפור שצבא מצרי וסורי גדול איים במשך הרבה זמן וגם אז אמרו שהם לא מתכוונים. "לא יטרידו אותי" או "גם ככה אין לי מה לעשות בנידון, רק מבקש שיודיעו לי 24 שעות מראש".
נ.ב. נדמה לי ששם השחקן נכתב כ Myles Turner (לא בדקתי).
2. שאלה טובה. לפעמים שחקנים כן משתפרים. כן, זה נוח להיכנס לנישה שלך ולהיתקע שם, בעיקר אם משלמים לא רע. אתה מספר לכולם שאתה מעולה במה שאתה עושה (אני D&3 הכי טוב, אני ספוט-טפ שוטר, אני אנרג"יזר של החמישייה השניה וכ"ו). זה לא אותו דבר כמו מתכנת C שאומרים לו עכשיו תעבור לפייתון, כי שפת C יוצאת מהעסק ואם הוא לא יעבור לפייתון הוא יהיה מובטל. אז לפעמים שחקנים נתקעים בנישה ולפעמים הם דווקא רוצים להתפתח. גם במדע יש את זה – הכי קל זה להתבצר בנישה ולהיות מוגדר "מומחה עולמי", אבל אז אתה נתקע, בעוד שמי שלקח סיכון והחליף תחום נופל על הפנים בהתחלה אבל לטווח הארוך זה משתלם.
3. אני מעדיף את לברון וחושב שהוא עשה דרך יותר קשה, אבל באמת שאין מה להשוות, גם בגלל הבדלי התקופות וגם בגלל נקודת ההתחלה (לברון בא מבית הרוס, מייקל בא מבית מבוסס). בהיבט החינוכי כל הגדולים (קארים, מאלון ועוד רבים וטובים) דומים בדרייב האינסופי שלהם, באגו ובחריצות, ברצון להוכיח שוב ושוב ושוב, ובכך שהם מוקירים את הרגע ונהנים מכל דקה בה הם עדיין משחקים.
פינגבק: אתה לא אמיתי / הגולש פוטנציאל לא ממומש – Hoops