אחרי המשחק הראשון בו אוקולהומה סיטי תאנדר (להלן: "הרעמים") הצליחה להמם את המכונה ההתקפית המשומנת של דאלאס, הגיע משחק 2 באווירת שיוט של הרעמים לעבר שמירה על הבייתיות. אבל לשחקני ומאמני דאלאס היו תוכניות אחרות והם הגיעו מוכנים עם התאמות משמעותיות שהכריעו את הכף לטובת ועזרו להם לגנוב את הבייתיות בסדרה עם ניצחון 119-110.

אז איך דאלאס הבריקו וגברו על הרעם?

בואו ננסה לגלות ביחד.

PJ לשלוש! (קרדיט תמונה: Dallas Morning News)

לשחרר את לוקה

לורנזו (לוגאנז?! שמישהו יחליט בבקשה איך קוראים לו) דורט (בואו נסכם על לו דורט על משקל לו יהי), הגארד ההגנתי של נבחרת קנדה הוציא ללוקה דונצ'יץ' במשחק 1 את הרוח מהמפרשים ואת הכדור מהיד. ישבו וחשבו בדאלאס מה עושים ואיך נפתרים מהקוץ הקנדי והגיעו למסקנות שצריך להעביר אותו 2-3 חסימות לפני שלוקה מקבל עליו כדור, וכך במקום לתמודד איתו ב-1 על 1 לוקה מקבל צעד-שניים של יתרון, וזה כל מה שלוקה צריך כדי לייצר קצת ספייס או להגיע לצבע, ומשם לוקה מאופס ומשוחרר זה סיפור אחר. לוקה פתח את המשחק ב-4 מ-4 מהשדה, נראה שליו ורגוע וכך גם הכדורים שיצאו לו מהיד עמוק אל תוך הרשת.
התאמה נוסף שביצעו בדאלאס, בעיקר על ידי לוקה, היא 'מכירת' המגע שהובילה את לו דורט לבעיית עבירות. כל פעם שלוקה הרגיש שלו דורט נגע בו באופן של מבייש בת זוג, לוקה לא התבייש, זרק את היידיים למעלה, או לחילופין אימץ את החיבוק והטיל את שניהם יחד על הקרקע. זה שם את השופטים במקום בעייתי בו הם חייבים לשרוק משהו אחרי שלוקה יושב להם על הראש בכל התקפה שיש מגע כלשהו עם כל שחקן, והתוצאה היא עבירות מהירות ללו דורט ששחררו את לוקה עוד יותר.

ביי דורט, היי לוקה.

עוד נקודה קטנה בנושא, נראה ששחקני דאלאס לקחו על עצמם כפרויקט למשחק הזה להפוך את צ'ט הולמגרן מחוסם מהולל לאיטרייה רכרוכית, ונכנסו בו לתוך הגוף בכל הזדמנות שאפשר מתחת לסל. קצת בולי בול ישן וטוב, בעיקר מתוצרת לוקה את גאפורד.

לוקה אחרי כניסה בצ'ט ומבט אופייני לשופט. לזכות לוקה יאמר שפירקו אותו במכות היום.

3 בראש

דאלאס הבינו ממשחק 1 בסדרה שהרעמים מכריחים את כל מי שהוא לא לוקה או קיירי לקחת שלשות פנויות, על חשבון שלילת חופש הפעולה של שני הסופרסטארים של דאלאס. דאלאס ישבו וחשבו על ההצעה, ואמרו נותנים, אז ניקח.

אם במשחק הראשון השלשות של PJ וושינגטון, דרק ג'ונס ג'וניור וגוש' גרין סירבו להיכנס, נראה שבין המשחקים הם נשלחו לאולם לעמוד ולזרוק שלשות כדי להגיע מחוממים, אחרת אין לי הסבר לאחוזי הקליעה המצוינים לאורך כל המשחק של השלישייה הזו (וושינגטון עם 29 נק' עם 7 מ-11 מ-3 בדרך ל-48.6% קבוצתי!). תוסיפו התעוררות של טים הארדווי ג'וניור החוזר מפציעה ברבע השלישי, וקיבלתם יחידה משלימה שנותנת גב ללוקה ולא מאפשרת לרעמים לעלות ליתרון, לא משנה כמה עם כמה ריצות שלהם צריך להתמודד.

זה מפתח מאוד מאוד חשוב להמשך הסדרה, כי זה מקשה על הרעמים לטפל בלוקה ואירווינג עם שני שחקנים בהגנה, הואיל ודאלאס בעידן לוקה היא קבוצה מעולה במציאת השחקנים הפנויים לשלשה. לוקה אוהב את הדאבל-אפ, מחכה לו, ומטעה עם הראש כדי לשחרר את השחקן הפנוי לשלשה.

התקפה טיפוסית – לוקה חודר, PJ לשלוש.

איר-ווינגמן

קיירי אירווינג כנראה ראה את לו דורט במשחק הראשון, ראה את הגארדים של הרעמים קולעים בסבבה במשחק הראשון ואמר לעצמו "גם אני יכול". אחרי הכל, הגארד שלא זומן לנבחרת ארה"ב החדשה משחק מאז עם מטען ורצון להוכיח לכל העולם שהוא כבר לא רעיל בחדרי הלבשה ומחרב קבוצות, אלה אחד שעושה בדיוק ההפך ומביא קבוצות לארץ המובטחת. אז אירווינג התחפש לווינגמן ההגנתי שהיה חסר לדאלאס, ובהמשך ישיר לעבודה שלו על הארדן בסדרה הקודמת, נכנס לגופיות של הגארדים של הרעמים ושיבש להם את היכולת לנהל התקפה. בהתקפה לא הכריח כלום, וכמעט תמיד מסר לשחקן הפנוי על קשת השלוש במקום ללכת ראש בקיר לתוך הידיים של הולמגרן מתחת לטבעת. ובערב שהחברה קולעים מהשלוש כמו שהם קלעו, זו נראתה כמו בחירה ממש מוצלחת.

אירווינג עם שיא קריירה באסיסטים עם 11, ורק 9 נקודות. כדורסל לא אנוכי, לא אמריקאי, ומנצח.

היום אירווינג מסר ולוקה סיים אחרי חסימה.

אירווינג משחרר את PJ לשלשה.

העתק הדבק

כמו שעתאמן העתיק אחד לאחד תרגיל של קטש בשביל לשחרר את קנדריק נאן לשלשה פנויה במשחק המכריע של הסדרה שלהם, כך דאלאס בלי בושה העתיקו מהרעמים את ההגנה על לוקה להגנה על SGA. בכל פעם שהסופרסטאר הקנדי הוריד כדור לרצפה, בסדר מופתי נכנסו כל שחקני דאלאס לתוך קשת השלוש. זה לא ניטרל את שיי לגמרי שהיה במשחק טוב מאוד, כי אי אפשר לעצור שחקן כזה לגמרי (מיניסוטה מוסרת ד"ש בסיבוב הבא) אבל זה היקשה עליו והוריד עד כמה שאפשר את אחוזי הקליעה שלו, סגר לו נתיבי חדירה, אילץ אותו לשחק 1 על 2 או 3 כשהוא מקבל קונטסט על כל זריקה. עם הגנה פחות טובה, הוא יכל לסיים את המשחק הזה על 50. ההגנה של אירווינג והעזרות כפו על שיי איבוד קריטי דקה וחצי לסיום בפיגור 9 שעזר לסגור את המשחק.

כל ההגנה בצבע על שיי. גם לזה יש מחיר.

עם הפנים קדימה

אם אני מארק דאגנלט מאמן העונה ומאמן הרעמים, אני לא הולך לישון עם חרדות. הרעמים היו שם לאורך כל המשחק באזור ה-10 הפרש שדאלאס פתחו בפתיחה והצליחו לשמור עליו. יש לו קבוצה שיודעת להגיע באופן עקבי לסל אחרי חדירה והוצאת כדור, קלעי שלשות טובים, סגל עמוק, כוכב שקשה להפריע לו ויכול להשיג סל כמעט מתי שהוא רוצה, והגנה פעילה ונשכנית. דאלאס מן העבר השני היו צריכים רמת ביצוע גבוהה מאוד של כלל הקבוצה, ולשחזר מאורע כזה עוד שלוש פעמים מתוך חמישה משחקים זו לא משימה קלע. צ'ט לא קלע טוב היום עם 1-6 מהשלוש (הסל היחידי בסל אדיר על הבאזר של הרבע הראשון, ולאחריו קלע אוהד מהחצי) בדרך ל-33% קבוצתי מהשלוש (למול 48.6% של דאלאס!) כאשר שתי הקבוצות עם בדיוק 42 סלי שדה כל אחת.

רוצה לומר – דאלאס חיברו משחק מצוין, והרעמים עדיין היו בתמונה לכל אורכו.

אז נכון, גם אירווינג יכול להתפוצץ התקפית, וגם הארדווי ג'וניור יכול פתאום לתת משחק של 30 נקודות, אבל זה לא נראה עמיד לאורך זמן מול הרעמים. מספיקים כמה משחקים קצת יותר טובים של הרעמים והם יכולים לסגור את הסדרה.

אם לוקה לא ישמור על הרמה מהמשחק היום, אני צופה 4-2 לרעמים, אבל ממש אשמח אם נגיע למשחק 7 ומשם הכל פתוח.

סיכום

דאלאס שחררו את לוקה, קלעו שלשות באחוזים גבוהים מאוד, קיבלו ניהול משחק מופתי של אירווינג וצופפו על SGA בהגנה. כל זה אפשר להם לשמור על היתרון מהפתיחה המצוינת שלהם עד לניצחון, בניצחון מרשים ויפה אך חובת ההוכחה עליהם להראות שהם מסוגלים לשמור על אותה רמת ביצוע לאוך זמן מול הרעמים המוכשרים והרעבים.

נס אוקולהומה. לא הספיק הפעם לקבוצה, אבל נתן השראה לאוהד בסרטון מטה.

הזוכה הגדול של הערב.