בלב כואב – פריוויו לערב פתיחת עונת ה NBA / אהרן ברלין

כשהמילים נדמו.

לא כך תיארו אוהבי ה NBA בארץ הקודש את פתיחת העונה החגיגית של הליגה הטובה בעולם. המרחק, הפער והדיסוננס בין המאבקים הגדולים מעבר לים על הכנסת כדור עור לטבעת אדומה לבין המציאות היומיומית כאן בארץ מקבלים תצורה שונה, מאבדים את חשיבותם מול המראות והקולות אליהם התעוררה המדינה ב 7 באוקטובר. עם אבל מחפש את דרכו בין ידיעות החדשות, המילואים וההיכרות האישית עם נופלים, פצועים ונעדרים, מתעורר בכל יום אל מלחמה נוראה ואתגרים שלא ברא השטן ולא ממש אכפת לו אם לילארד ויאניס באמת יסתדרו יחד. כמו שכתבו רבים לפניי, הדבר האחרון שהראש רוצה לעסוק בו הוא כדורסל, בטח כשהליגה מתנהלת כסדרה. שחקנים עושים שביתה איטלקית או מנסים את מזלם בקבוצות חדשות, בחירות דראפט גבוהות שהולכות להתברר כטעות איומה ושחקנים אנונימיים שיחליטו פתאום לפרוץ, כל אלה זרים באדישותם המובנית לכל מה שקורה בחוץ. הספורט ממשיך, מבקש מאיתנו לעזוב הכל ולהתמסר לעולם המדומיין שנבנה לנו בקפידה. הטור הזה נכתב ללא צפייה בודדת אחת במשחקי קדם העונה או בעדכונים שוטפים על מה שקורה בליגה. אבל כששריקת הפתיחה בין לוס אנג'לס לייקרס לדנבר נאגטס תישרק, לא תהיה ברירה. הריחוק של הספורט מהמציאות הוא חרב פיפיות, ברכה וגם קללה. הוא מאפשר, בצורתו הייחודית, להתמסר אל דבר מה שלא נוגע לנו באופן ישיר. הוא שולח אותנו למחוזות רחוקים ולא פעם, גם אם לא בכוונה, עוזר לנו יותר להבין את עצמנו. את מאבקינו וקשיינו שלנו, את הפרופורציות הנכונות בין הדברים החשובים והלא-חשובים. אנו צופים בספורט כדי לראות מאבקי איתנים בין קבוצות רק כדי לראות אותם לוחצים ידיים בסוף המשחק כאילו היו חברים. המחווה הפשוטה הזאת יכולה ללמד לא מעט על סדרי העדיפויות שהיו לנו ועכשיו מתגמדים אל מול הזוועה. על חשיבותם של החיים, החברות והאהבה מעל לכל ולפני הכל. על חשיבותו של הביחד, של ערבות הדדית שאנו עדים לה באופן מעורר השתאות בשבועיים וחצי האחרונים. הספורט לא יכול לרפא ואין לו את הכלים לתת נחמה כלשהי. הוא סגור בתוך עצמו ויכול להציע אך ורק אסקפיזם חלקי בלבד. לאפשר, ולו במעט, מרחב נשימה לה אנו זקוקים כל כך.

כשהמילים נודמות נכנסת המוזיקה. מלבד השיר האחרון והנפלא, החלטתי לשתף אתכם ברצועות מוזיקליות נטולות מילים. רצועות שמתנגנות אצלי בראש ללא הפסקה. מוקדש, יחד עם כל המילים והמוזיקה של השנה הקרובה, לעילוי נשמתם של הנרצחים במלחמת חרבות ברזל.

לכל ארבע הקבוצות שתשחקנה הערב נכתבו כבר פריוויואים מקיפים ואיכותיים. חזרה על הנאמר בהם לא יועיל הרבה. לכן, החלטתי לבחור לכל קבוצה שחקן אחד שלדעתי יהווה מפתח מרכזי להצלחת הקבוצה העונה, יחד עם התייחסות למצ'אפ הספציפי בין הקבוצות.

מתחילים:

דקה של ייאוש. צח דרורי

02:30     דנבר נאגטס (0-0) – לוס אנג'לס לייקרס (0-0)

הביתית

לפריוויו של MBK: https://hoops.co.il/?p=298582

ברוס בראון. נכון, הוא כבר לא שם.בזמן שלא מעט קבוצות בליגה התחזקו והצמרת נהייתה צפופה יותר מאשר בעונה שעברה, האלופה הצליחה לשמור על השלד שלקח אותה עד הסוף אבל איבדה שחקן רוטציה חשוב. הדומיננטיות של יוקיץ', מארי ושאר החברים הייתה כל כך גדולה שמייק מאלון החליט לשתף בפלייאוף האחרון רק שבעה שחקני רוטציה, כאשר העולה הבכיר מהספסל היה בראון שנתן עונה של 80 משחקים ו 11.5 נקודות חשובות ב 48.3% מהשדה. כפי שדנבר הראתה בעונה הקודמת אין באמת צורך ברוסטר עמוק כדי להניף את הגביע אבל במהלך העונה הסדירה הוא חשוב בשביל לתת לכוכבים מנוחה קריטית. המעבר לאינדיאנה השאיר את הקבוצה יותר פגיעה בזמן ששחקני החמישייה נחים ויכול אפילו להוריד את דנבר כמה מקומות בעונה הסדירה הקרובה. האם זה ישנה בפוסט-סיזן? מוקדם מדי לומר, בטח בסיטאוציה בה האלופה לא יכולה להרשות לעצמה פציעות לזמן ממושך. אבל ברמה המיידית אני מעריך שהשינוי הכי גדול יגיע לקבוצה דווקא בעקבות מה שאין לה, שחקן שאפשר לסמוך עליו למלא את הדקות החסרות. הנאגטס מחזיקים בכמה רוקיז מעניינים וכנראה שישתמשו יותר בכריסטיאן בראון הצעיר אבל הסיכוי שאחד מהם יפרוץ וייכנס לרוטציה כבר בעונה הקרובה קטן עד קלוש. ועדיין, דנבר היא אחת המועמדות הבכירות לזכות באליפות גם העונה, יש לה את השחקן הטוב בליגה בפער וחמישייה חזקה ומאוזנת שמהווה מיסמאצ' כמעט מול כל החמישיות בליגה. בטח מול היריבה המוכרת מלוס אנג'לס אותה תפגוש הלילה בשחזור גמר המערב.

גיטרה בוכיה. גארי מור

האורחת

לפריוויו של MBK: https://hoops.co.il/?p=299811

אוסטין ריבס. לאחר עונת פריצה משמעותית במדי הלייקרס הגיע מבחן "העונה שאחרי". שחקנים רבים בליגה הצליחו לחבר עונה חלומית בה העלו את המנייה שלהם רק כדי לאכזב בעונה העוקבת. ריבס, שהוביל את הקבוצה בעונה הרגילה בנט רייטינג ונתן תפוקה נפלאה של 13 נקודות באחוזים מעולים ב 28.8 דקות משחק (שלישי בקבוצה אחרי לברון ודייויס, לא כולל ראסל ששיחק רק 17 משחקים) מגיע עם הר גבוה של ציפיות לפתיחת עונת 2023/4 והיכולת שלו לבצע קפיצת מדרגה או לפחות לשמר את יכולתו מהעונה הקודמת עשויה להיות אחד ההבדלים בין ריצה משמעותית בפלייאוף לבין עצירה בסיבוב השני. הלייקרס היא אחת הקבוצות שניהלה באופן החכם ביותר את הקיץ שלה עם שימור רובו של הסגל והבאה של שחקנים כמו גייב וינסנט שיעזור בניהול המשחק ובנקודות חשובות וכריסטיאן ווד שאמור להוריד קצת מהעומס על דייויס לפחות בעונה הרגילה. נראה יותר מתמיד שהקבוצה תלויה פחות ופחות בשחקנים ספציפיים ויותר במערכים ההתקפיים של דרווין האם שאמורים לשתף כמה שיותר שחקנים ולנצל את העומק של הקבוצה מול הסופרטימס שנבנו ברחבי הליגה. הציפיות מדיוויס (להישאר בריא) ומלברון (לא להזדקן יותר מדי מהר) נשארות זהות בשנים האחרונות וקפיצת המדרגה שתביא לאליפות חייבת להיות אצל אחד משחקני המשנה ובראשם ריבס.

לקראת המשחק הלילה

שתי הקבוצות מכירות אחת את השנייה היטב לאחר ארבעת המשחקים בגמר המערב האחרון, בכולם הייתה ידה של דנבר על העליונה. ההתרגשות מטקס הטבעות ומפתיחתה של העונה הופכים את ערב הפתיחה לכזה שיכול להביא איתו הפתעות כך שלמרות שבווגאס הנאגטס פייבוריטים בכירים לא הייתי פוסל ניצחון של הלייקרס. יהיה מעניין לראות האם דייויס יקשיב למאמן שלו וייקח יותר זריקות משלוש ויותר מכך כיצד ההגנה החזקה של דנבר תגיב במקרה שהן יתחילו להיכנס. עוד יהיה שווה לעקוב האם האם עשה שיעורי בית והצליח למצוא דרך להאט את יוקיץ' או לפחות את מארי שעד להודעה חדשה לא נמצא למשחק שלהם שום פתרון באופק הנראה לעין. ואם כבר מדברים על שלשות, הגיע הזמן שהמלך יוריד את ווליום הזריקות שלו לכמה שיותר קרוב לאפס, 7 זריקות ו 32.1% לא עוזרים בכלום למרות הקושי של הקבוצה מחוץ לקשת בעונה הקודמת. ולבסוף, הקצב. דנבר, למרות שהייתה מקום שני באסיסטים בעונה הקודמת נהגה לשחק איטי מאוד  בעוד הלייקרס נהגו לרוץ הרבה ולהסתמך על נקודות בהתקפות מעבר. הכתבת הקצב במשחק הקרוב תהיה נקודה משמעותית שיכולה להכריע מי תהיה זאת שתצא עם מאזן חיובי בסוף יום המשחקים הראשון לעונה.

לא ישחקו: בדנבר יעלו בהרכב מלא פחות או יותר, וונדרבליט לא ישחק אצל הלייקרס.

עוצרים בווגאס: אלך נגד התחזיות ואהמר שהלייקרס יעלו חדים יותר וינחילו לאלופה הפסד ראשון העונה. לא יהיו הרבה כאלה. לייקרס ב 7.

צעקה. פאנקדליק

05:00      גולדן סטייט ווריירס (0-0) – פיניקס סאנס (0-0)

הביתית

לפריוויו של אבי טרכטמן: https://hoops.co.il/?p=299486

ג'ונתן קומינגה. המהלך של הווריירס באוף סיזן הוא אחד השנויים במחלוקת שאני זוכר בשנים האחרונות. האינטרנט מלא וגדוש בסרטונים שמסבירים למה הבאתו של כריס פול הפכה את הלוחמים למועמדים ישירים לאליפות לצד לא מעט שנוגעים בחולשות של הקבוצה שלא קיבלו מענה מספק ווויתור על שחקן שעוד עלול בטעות להיכנס לאולסטאר בשנים הקרובות. כך או כך גולדן סטייט החזיקה באחת החמישיות החזקות בליגה בעונה הקודמת והמערך של סטיב קר רץ כבר כמה שנים טובות ולא נראה שיהיו בו שינויים משמעותיים אלא אם כן תבוא ההחלטה להעלות את פול בחמישייה באופן קבוע. עקב אכילס משמעותי של הקבוצה היה הספסל שלא השתווה ברמתו לזה של עונת האליפות ולא כלל בתוכו חצי שחקן שהיה מסוגל להתמודד עם אנתוני דייויס כשהיה בפוקוס. כאן נכנס לעניינים השחקן הצעיר בקבוצה המזדקנת שהיכולת שלו העונה תהיה קריטית כדי לשמור על הברכיים של החתיירים מהמפרץ בריאות ושלמות. הפוטנציאל של קומינגה עדיין לא ברור והוא בהחלט מסוגל להכניס מהלכים לתוך קטעי ההיילייטס אבל כדי שלא יהיה חזרה על המקרה של ג'ורדן בל הוא צריך לפתח קליעה יציבה ולהתאים את עצמו לאיי קיו הגבוה של שחקני האלופה הקודמת. כריס פול לא יוכל למלא את 20 הנקודות שג'ורדן פול והקבוצה תצטרך את השחקן חד ובעיקר יציב על קשת השלוש. בהגנה הוא יהיה חייב לעזור לגרין ווויגינס בשמירה על הטיטאנים של הליגה (הרייטינג ההגנתי שלו בעונה הקודמת היה רע) ולמצוא את המשמעת לקחת חלק במאמץ ההגנתי. אם יראה שלושת רבעי מהיכולת שהראה בקדם העונה יש הרבה עם מה לעבוד.

איברהים מעלוף. מעט נחמה

האורחת

לפריוויו של גיא רוזן: https://hoops.co.il/?p=299835

יוסוף נורקיץ'. עם כל הכבוד לסוללת הקלעים הפסיכית של פיניקס העונה המצב ביחס לשאר הפרמטרים הכדורסלניים של הקבוצה הוא "בערך". מי מוביל את הכדור ודואג להעביר אותו לשחקן הנכון? בערך כולם. מי שומר? בערך כולם. מי לוקח את הזריקה האחרונה? בערך כולם יכולים. מי אחראי על הריבאונד? כולם בערך סבירים בתחום. היחיד שבינתיים יהיה לו תפקיד מוגדר מאוד הוא נורקיץ' שהגיע להחליף את אייטון, שחקן שלא התאים כל כך למערכת ההתקפית של הסאנס והיה צריך את הכדור הרבה יותר. נורקיץ' (במידה ויהיה בריא) בהקשר הזה מתאים הרבה יותר לסגנון המשחק עם שלושת קלעי העל בקבוצה עם עבודה טובה בפיק אנד רול וסיומת לא רעה באזור הטבעת. האם זה מספיק? שאלת השאלות שפרנק ווגל יצטרך לענות עליה במהלך העונה. הקבוצה תחתיו אמורה לפתח גם משמעת הגנתית והיכולת של נורקיץ' לעמוד מול הסנטרים הגדולים בליגה תהיה מבחן חשוב. פורטלנד הייתה במקום ה 28 בהגנה בעונה הקודמת כך שקשה מאוד לדעת האם הוא מתאים למשימה הזאת.

לקראת המשחק הלילה

שניים מהקווים האחוריים הטובים בליגה (אולי גם בעשור האחרון) יעלו לשחק זה מול זה כשהיכולת של כל קבוצה להאט את השנייה מוטלת בספק רב. האסיסטים שפיניקס הפסידה בטרייד על כריס פול יעברו למפרץ, שם מסירות הן מצרך שנמצא בכל פינה. לשתי הקבוצות יש תאורטית גופיות לזרוק על הקלעים הפסיכיים שידרכו על הפרקט אבל כמו שזה נראה הקבוצה שתזרוק יותר, עם יד על הפרצוף או ממרחק אסור, תהיה גם זאת שתרד ממנו עם הניצחון. זהו מבחן חשוב לבראדלי ביל ביכולת שלו לנהל את ההתקפה ולעשות מאמץ הגנתי, שני דברים שלא ממש היה צריך בוושינגטון. בהיעדרו של גרין כנראה נראה את כריס פול פותח כדי לנהל את המשחק בתקווה שהנוכחות ההגנתית שלו ושל סטף לא תהיה קשוחה מדי עבור הקבוצה. דוראנט שוב מול הווריירס, כריס פול מול האקסית, מתכון מושלם למשחק NBA איכותי לפתוח איתו את העונה.

לא ישחקו: גרין כאמור לא ישחק בשורות הלוחמים, ביל ובוקר עדיין בספק למשחק הלילה. באסה.

עוצרים בווגאס: הלוחמים עברו טלטלה פחות גדולה והוסיפו לשורותיהם שחקן שמתאים למערך. בפיניקס צפויות הרבה אצבעות רגליים אחת על גבי השנייה. גולדן סטייט ב 4 במותחן ראוי.

בלי מילים. רות דולורס וויס

לפוסט הזה יש 111 תגובות

  1. תודה על הפוסט
    העיסוק בספורט, שהוא למעשה עידון של 'משחקי' הגלאדיאטורים, נותן הזדמנות להתאוורר קצת ממצב הביש בו אנו מצויים.

    ולעניין שלשמו התכנסנו, ההימור שלי: דנוור ב 8. פיניקס ב 6.
    טיפוס כיוקיץ' לא צריך קריאות השכמה, הוא בעבודה מהשעות המוקדמות של היום.
    ולגבי פיניקס, למרות אופיו הבעייתי והתיעוב הקל אותו אני חש כלפי דוראנט, משהו בי רוצה שהאנדרדוג האומלל, מס' 2 הנצחי, הקלייד דרקסלר של תקופתינו, ינצח.

  2. אני חזק על העגלה של ג'וליאן סטרותר א.ק.א דזמונד ביין 2. כולה קדם עונה אבל נתן 17.5 נק' ב 14/31 מרשימים מאוד מהשלוש. הספסל אצל דנבר אנונימי לגמרי ואני מקווה שהוא הולך לקבל הרבה דקות

  3. כמו אוכל ומוזיקה, גם פתיחת העונה הזו מרגישה תפלה וחסרת שמחה. נאחז במה שיש ונראה אם אכן, כמו שכולם אומרים, הזמן עושה את שלו.

    מסכים איתך לעניין הפוקוס על קומינגה. העונה של הדאבס תהיה בהתאם לקפיצה שהוא יתן (או שהוא לא יתן).

  4. פריוויו מכובד ומכבד,
    ולא פחות ענייני ורהוט. זה לא קל לכתוב בתקופה שכזו.
    שאפו.
    .
    לעניין –
    .
    נאגטס. זה ערב פתיחת עונה, יש להם את השחקן הטוב בליגה, סוגיות כמו עומק/רוטציה/מנוחות יזומות ישפיעו רק עמוק יותר לתוך העונה (בטוח שלא בליל המשחקים הראשון).
    לא אתפלא אם זה נגמר בפער דו ספרתי.
    .
    סאנס. מי שצפה בהם בהקדם העונה יודע שגולדן נטולת גרין פשוט לא בנויה לעצור את קומבינציית בוקר/דוראנט.
    *אם בוקר לא משחק, אז זה סיפור אחר.

  5. משחקים אש לפתיחת העונה
    תודה על הפרוויו המושקע, במיוחד בימים כאלה.
    לנו הקוראים זה שווה המון
    🙏
    ג'וקר – יוקיץ'
    אס – קרי

  6. תודה רבה.
    האמת שאני מתרגש כי סוףסוף יש משהו שיכול לגרום לקצת ניתוק מכל הזוועה הזו שכל היום אנחנו סביבה.
    לייקרס יבואו בדיוק כמו שדנבר באו לסדרה מולם עונה שעברה.
    יחפשו נקמה וכל שחקן ירצה להוכיח את עצמו.
    צופה ניצחון של הלייקרס.
    דריימונד פצוע, בראדלי ביל בטוח לא משחק ככה שפיניקס יכולים לשחק כמו ששיחקו סוף עונה שעברה כנראה שהמשחק של גולדן סטייט יהיה שוטף ויפה יותר אבל הוא לא יעזור להם לנצח .
    התפוצצות של דוראנט וניצחון דחוק על גולדן.

  7. עוד 2 או 3 משחקים כאלה והמקורבים יתחילו לדבר עם האם מאחורי הגב.
    השקץ רוצה שיעו את פיל ג'קסון מהאוב

  8. מישהוא ראה את הפרסומת החדשה של נייק עם הבבון,איזה ליקוק הדדי עם מוסיקה שופכת.
    רצתי וסגרתי את הווליום והצלתי את הארוחה(אמיתי)

  9. הרכב ראשון של הלייקרס דווקא מצליח לעמוד בשוויון אמיץ מול הרכב ראשון של דנבר. ההרכב השני של דנבר נתן עשר פור על הקבוצה המרוזנת של לייקרס.

    אפס פלופים עד עכשיו.

  10. אני אוהב את פרינס. סוף סוף סטופר טוב. נגר אבל עם רגליים ואיי קיו בהגנה.

    חסר לי ונדרווליט היום להגנה. אבל וואללה ביחס לקלפים אני די מבסוט על מה שהלייקרס הוציאו בקיץ הזה.
    זה אמור לפחות להספיק לעונה סדירה ברורה וחזקה יותר.

  11. אני חושב שאנחנו די מפתיעים באיך שאנחנו נראים בהתחשב בזה שלברון שיחק רק 21 ונשמר על הספסל.
    מול הקבוצה הכי עמוקה בליגה, יפה מאוד.

  12. טוב, יצאתי מפה
    אני מסוגל לראות יותר כדורסל אחרי מה שראיתי עכשיו
    פרסמו תמונה של גוש מפוחם מבארי או כפר עזה של שתי גופות, אמא וילד שנשרפו כשהם ביחד בעודם בחיים.
    אין כדורסל דייייייייייייייייייייייייי

  13. קליי בדרך לשנת שפל אדירה. פחות משלוש דקות לעונה ואני כבר רואה אותו מתוסכל מכך שהכדור בידיים של פול, ופחות נע, ולכן פחות מגיע אליו.
    הוא הולך להכריח זריקות ולכן לקלוע רע מאוד, ולהיכנס לסחרור.

  14. פיניקס יש לנו בעיה חמורה!
    ההרכב השני איבד עשר הפרש תוך דקה. זה חמור ביותר. עוד לא עשה נקודה אחת, או אפילו סיים התקפה בסריקה נורמלית.

  15. מחצית גרועה מאד של ג"ס. השחקנים לא קולעים לא לוקחים ריבאונד המאמן מציב הרכבים מוזרים והשופטים ממלאים אותם בעברות.

  16. בוקר דאג לשמור את גולדן סטייט במשחק עם המון טעויות ואז נתן אסיסט לשלשה של אוקוגי.
    היה ברור שזה ייקרה

  17. קלוריות ריקות ניצח את המשחק
    (טוב, ההגעה של גורדון לרבע האחרון עזרה. היה רגע שכריס פול נתן לו מבט של "עכשיו נזכרת להגיע ברבע הרביעי מול גולדן סטייט????")

כתיבת תגובה

סגירת תפריט