ספרס-היט 2014, כתב הגנה / מאנו

ספרס-היט 2014, כתב הגנה / מאנו

מזכיר בית המשפט – "לקבלת השופט, הקהל מתבקש לקום על רגליו"

(הקהל קם, השופט נכנס ומתיישב, הקהל מתיישב)

השופט, מקריא את המסמך שבידיו – "תיק מספר 2013-2014/5, מדינת ישראל נגד מאנו דה מאן לשעבר מיקי. האם הנאשם נמצא באולם?"

מאנו, נעמד על רגליו, ידיו אזוקות, "פנס" שחור מעטר את עינו הימנית – "אכן, כבוד השופט"

השופט – "אני מבין שבחרת לוותר על שירותיו של עורך דין מוסמך ותייצג את עצמך בדיון?"

מאנו – "אכן כבוד השופט, אנחנו קבוצה משוק קטן, ועכשיו עם חתימת החוזה החדש של פופ פשוט לא נשאר כסף להוצאות משפטיות, אבל אני סמוך ובטוח שכבודו, חד עין וחם לב, יבחין באמת מבעד לז'רגון הלא משפטי".

השופט, מגחך – "יפה לך, מנסה לפרוט על המיתרים הנכונים… אבל ניגש לעניינים. ההאשמה המרכזית נגדך היא שבמהלך החודשים האחרונים ניהלת קמפיין ארסי, רעיל, מוטה ומשוחד על מנת לדחוף את סדרת הגמר בין הספרס להיט, משנת 2014, כל הדרך עד לגמר די טוטי גמרים של טורניר סדרות הגמר של עמיחי. האם אתה מודה בעובדות?"

מאנו, בצניעות – "אכן, כבוד השופט, אודה ולא אבוש, אני תומך גדול של 2014 בטורניר המדובר. לא חשבתי שמדובר בעבירה, חטא, עוון או פשע. בכל זאת, 'איטס א פרי קאנטרי בייבי', רשאי כל אדם להצביע לפי צו מצפונו וראות עיניו"

השופט – "נו באמת, איך אפשר בכלל להשוות? שיקגו–פיניקס 1993? קליבלנד–גולדן סטייט 2016?? בוסטון–לייקרס 1984???"

מאנו, ברגישות – "אני מבין כבוד השופט, באמת שאני מבין את ההתפעלות מהסדרות הללו, שהרי הן היו סדרות אדירות, אבל אין לגזור מכך שספרס-היט 2014 נופלת מהן".

השופט – "הסבר, נמק ופרט – מדוע לדעתך 2014 אינה נופלת מ-1993, למשל?"

מאנו, בנחישות – "ובכן, כבודו, בוא נסתכל על מיקומה של 1993 במהלכו הכולל של נהר ההיסטוריה. האם היוותה תפנית משמעותית? מה בעצם קרה כתוצאה ממנה? אני, הקטן, לא יודע לענות על השאלות הללו במדויק, אבל בכל זאת – מבחינת פיניקס, הייתה זו רק עוד עונה אחת, מני לא מעט, בהן הקבוצה לא הצליחה לזכור בתואר, היו עונות כאלה לפניה, כמו גם אחריה. ומהצד של שיקגו – איזה חותם הותירה 1993 במורשת של מייקל? לדעתי לא יותר מאחיותיה לאליפות, ואף פחות מהן – אפשר להבין מדוע נתפסה כמיוחדת ב-1993 עצמה, כשעוד חשבו עליה כעל האליפות האחרונה של מייקל, אבל היום, ממרחק הזמן, אנחנו יודעים שהיא לא הייתה האליפות האחרונה של מייקל, רחוק מזה. אפשר בהחלט לטעון שפיניקס 1993 הייתה קבוצה מצוינת, ואכן כך היה, אבל מצוינות היו גם קבוצות אחרות שנלחמו במפלצת משיקגו – יוטה 1997/8, למשל, שהובסה פעמיים רצוף, מדוע היא נופלת מפיניקס?"

השופט, ברגש – "אני מבין את הטיעונים, תודה, אבל מה בנוגע למישור המקומי? לצד הרגשי? למימד הפרסונלי? הרי ראית שרבים וטובים באתר חשבו שהסדרה של 1993 מצוינת, מדוע בחרת להתעלם מהם ולקדם את תכניתך השטנית? איפה הקולגיאליות??"

מאנו, בעוז – "כבוד השופט, מדובר בתמונה מוטה שהוצגה על ידי נציג ההתקפה…"

השופט, קוטע – "איזו התקפה?"

מאנו, מסביר – "הקטגור"

השופט, מגלגל עיניים – "כאן זה בית משפט, לא אולם כדורסל. הצד השני של הגנה הוא לא התקפה אלא תביעה".

מאנו, נבוך – "כן, כמובן, סליחה, ובכן מדובר בתמונה מוטה שהוצגה על ידי נציג התביעה. שהרי מאותה סיבה בדיוק, רגשות הקהל, אפשר גם להצדיק הצבעה ל-2014. כך למשל העפלה של 1993 לשלב הבא הייתה מחייבת את גילרי וגיא לקרוא עליה שוב, ולכן לשוב ולהיזכר בתוצאותיה העגומות. 'הבנת דה ג'ואיש פיפל, סאפרד אינאף?', כמה אפשר להתעלל באוהדי פיניקס? לא מספיק כל מה שהיה? לא מספיק שסבלו מסארבר ועכשיו אישביה? אנשים שהריעו למיקאל ברידג'ס ועכשיו צריכים לשמוח על בידודים של בראדלי ביל? אז עכשיו ניתן להם סיבה נוספת לבכות? זה הרי אסור על פי כללי אמנת ז'נבה! ואני, הקטן, רציתי למנוע מהם את הסבל הזה."

השופט, נאנח – "יש היגיון בדבריך, אני חייב להודות, בסדר, אבל מה בנוגע ל-2016? בכל זאת, 'דה קאמבאק אוף אול קאמבאקס', מפיגור 3-1 לניצחון 3-4, 'דה בלוק', 'דה שוט' של קיירי, אליפות ראשונה לקליבלנד, כל מה שקרה אחר כך עם דוראנט, וב-2017 ו-2018. בחייך, איך אפשר בכלל להשוות?"

מאנו, לא מוותר – "אפשר, אדוני השופט, אפשר. בסופו של דבר האליפות הזו, ראשונה ככל שהייתה, הייתה נצחון של סופרטים על קבוצה אורגנית. כן כן כבוד השופט, קליבלנד 2016, כמו גם קודמתה מ-2015, נהגתה על ידי לברון, שלמעשה הצטרף אליה כסופר סטאר חיצוני, כמו גם קווין לאב. אז למה יש כאן להריע בדיוק? לניצחונם של הרעים, העשירים והחזקים? אצלנו, לעומת זאת, מדובר במקרה ההפוך – קבוצה אורגנית, שנבנתה מהדראפט, כללה כוכבים וכאלה שאינם, צעירים וותיקים, כולם מתוקים אם יורשה לי, והיא גברה על סופרטים לכל דבר ועניין."

השופט, ממשיך – "בסדר, הבנתי, אבל בכל זאת 1-4 מול 3-4, איך אפשר להתעלם מזה?"

מאנו, גם ממשיך – "מה זה 4-3? בוא נזכור שבמשחק החמישי דריימונד לא שיחק עקב מגע בלתי חוקי עם תכשיטי המלך במשחק הקודם. הרי אלמלא אותו מהלך דריימונדי טיפוסי בהחלט יתכן שקליבלנד הייתה מפסידה, והסדרה הייתה נגמרת 4-1. אז אתה רוצה לתת חיזוק חיובי להתנהגויות דריימונדיות? לא ולא – המסר לצעירים צריך להיות ברור וחד – מי שמלכלך מפסיד 4-3 אחרי שהוביל 3-1, מי שלא מלכלך, פשוט מנצח את המשחק החמישי וסוגר את הסיפור."

השופט, קצר רוח – "עזוב, זה הכל משנאת לברון, זה הכל משנאת לברון"

מאנו – "ושוב אנחנו מקדמים את החושך על פני האור? שוב ניתן מקום לנמוך ונתעלם מהגבוה? למה לטעון 'קמפיין ארסי, רעיל, מוטה ומשוחד'? למה לייחס זאת לשנאת לברון ולא לאהבת הספרס והמשחק היפה? הרי הספרס של 2014 שיחקו ז'וגו בוניטו של ממש, בעוד שב-2016 הוכרעה גולדן סטייט של ה73-9 ששיחקה, לדעתי, את המשחק היפה ביותר של השושלת הזו. הניצחון של 2014 על 2016 משקף את ניצחון המשחק היפה, שבו הכדור נע בין כולם, על השיטה הלברונית שבה לברון דוהר לתוך הצבע ומוסר החוצה לשלשה או מקבל אנד וואן. אז אני שואל אותך, אדוני השופט, את אותה שאלה בדיוק – איך אפשר בכלל להשוות?"

השופט, מתעייף – "טוב שיהיה, מה בקשר ל-1984? הסלטיקס נגד הלייקרס, לארי נגד מג'יק, כל הסיפור. זה כאילו מתמצת את כל האייטיז"

מאנו, מגייס את בסקטבול רפרנס – "אז זהו, שלא. כי כשיורדים לפרטים מתברר שהיריבות הקלאסית הזו לא באמת התקיימה כל שנות ה-80, מאחר וב-1981 וב-1986 הסלטיקס דווקא גברו על הרוקטס. הלייקרס, מצידם, התמודדו עם הסיקסרז ב-1982 וב-1983, ועם הפיסטונס ב-1988 ו-1989. כלומר, למעשה מדובר רק בשלוש שנים – 1984, 1985, ו-1987, ורק שנתיים ברצף."

השופט, חותך – "נו בסדר, גם אצלכם זה רק שנתיים, מה ההבדל?"

מאנו, ממוקד – "שאצלם הסדרה הזו הייתה רק עוד אחת בהרבה מפגשים ביניהן, ובינן לבין קבוצות אחרות, כלומר חלק מסיפור ארוך ורחב יותר, ולא בהכרח השיא שלו. אצלנו, לעומת זאת, זה סיפור סגור. אנשים נוטים להפריד בין 2013 לבין 2014, אבל בעיני מדובר בשתי מחציות של סדרה אחת, שפשוט הייתה ביניהן הפרדה של שנה תמימה. בעיני אין פיצול של ממש בין השלשה של ריי אלן וטפיחת התסכול של טימי ב-2013, לבין הדהירה המטורפת שלנו בעונה הסדירה של 2014 וכל מה שקרה אחר כך בפלייאוף עד הנפת הגביע ב-2014. לא עצרתי לנשום במהלך כל התקופה הזו, ובצדק, וזה השתלם בגדול. זה הסיפור, בה' הידיעה."

השופט, מהרהר – "הבנתי, בסדר, יש דברים בגו, אבל שים לב שזה לא רק אני, כרגע אתם בפיגור 73/38!"

מאנו, דידקטי – "בסדר גמור, כאמור, 'איטס א פרי קאנטרי בייבי', אני לא אומר לאנשים מה לעשות, אבל שים לב שגם זה לא רק אני – לפחות עוד 37 אנשים חושבים ש-2014 היא הגדולה מכולן. אי אפשר לתלות את זה רק בי ובילדים שלי. ודוק, לאור התלונות המרובות החלטתי הפעם שלא להפעיל את צבא המתים הספרסי, הפזור על פני קבוצות רבות בכל רחבי הפייסבוק, למרות שזה לגיטימי לגמרי לדעתי – גם אוהדי כדורסל מחוץ לאתר הם בני אדם, וזכותם להצביע".

השופט, מחליט – "ניתן לעם לומר את דברו".

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. מופלא מאנו/מיקי. לא השתכנעתי למרות הכל אבל עד הגמר הלכתי עם הספרס.
    העפלה של 1993 לשלב הבא הייתה מחייבת את גילרי וגיא לקרוא עליה שוב ולכן לשוב ולהיזכר בתוצאותיה העגומות. "הבנת דה ג'ואיש פיפל, סאפרד אינאף?', כמה אפשר להתעלל באוהדי פיניקס? לא מספיק כל מה שהיה? לא מספיק שסבלו מסארבר ועכשיו אישביה? אנשים שהריעו למיקאל ברידג'ס ועכשיו צריכים לשמוח על בידודים של בראדלי ביל? אז עכשיו ניתן להם סיבה נוספת לבכות?"
    יש עוד קצת מלח לזרוע על הפצעים של סניף אוהדי הסאנס באתר ?

    1. אחלה פוסט!
      אני לא זוכר את הסטטיסטיקות של אותה ספרס אבל זה די מדהים שנראה שזו הקבוצה שעשתה את המהפכה שאיפשרה את גולדן סטייט, את המשחק המהיר והכייפי של ימינו ואת כל הבומרים שמתגעגעים למכות וגברי אלפא כמו ג'ורדן שהם יוכלו להעריץ.
      .
      עכשיו כשקראתי אולי השתכנעתי שיש למאנו באמת נקודה טובה. מבחינת האימפט. מוכן אפילו להביא לו אוכל לצינוק.

  2. מאנו אתה כותב מקסים,
    אבל זה לא יעזור לך
    אם השאלה הייתה מי האלופה המרשימה ביותר
    זו ששיחקה את הכדורסל המרשים ביותר
    היה לך קייס
    אם היו שואלים על המשמעות ההיסטורית /יריבות היסטורית היה על מה לדבר
    מה לעשות שזה לא מה שנשאלנו ?

    השאלה איזו סדרה הייתה הטובה ביותר
    וכאן התשובה ברורה
    1 משחקים צמודים
    2 סדרה ארוכה
    3 שחקנים גדולים
    4 משמעות היסטורית ….הכוונה איזו סדרה תשודר בקלאסיקות

    מכל הסיבות הללו
    אין מה להשוות
    אין מה להשוות סדרה של 5 משחקים רובם דו ספרתי לסדרה צמודה מאד של 7 משחקים כולל 2 הארכות
    גם השחקנים במבט היסטורי
    אז קארים מגיק מייקל פאריש מקהייל וורותי ועוד
    עולים על דאנקן לברון מאנו פארקר בוש וויד

  3. הסדרה הזו זה היה הכדורסל היפה והטוב ביותר ששוחק אי פעם
    אני זוכר את עצמי חצוי מצד אחד פשוט התאהבתי רצח שמיאמי הפסידו מצד שני פשוט ישבתי למצוא כפיים על היופי של הכדורסל שהיה שם
    ועדיין 2016 מנצח את כולם לדעתי
    לא חושב שיש מישו שנשאר אדיש לסדרה הזו

  4. נהדר ושנון בו זמנית!!!
    מעריך את ההגנה שלך, אבל אין לך קייס הפעם.
    שום סוויפ גנטלמני איכותי ככל שיהיה לא ראוי להיות ברשימת הגמרים הגדולים ביותר.

  5. כתוב נהדר אבל לא שכנעת..
    הסדרה הזו היא שמינית גמר מטריאל.
    אם היה שאלון על *הקבוצה הטובה בגמרים* אז אולי היה על מה לדבר..
    רק נותר לתאר את הסיטואציה הבאה-
    מאנו: "אדוני? אדוני? סליחה?"
    אדון: "אני? מה הענין?"
    "מאנו: "נגמרה לי הסוללה בטלפון ואני צריך להתקשר לאשתי שתבוא לאסוף אותי. אפשר את הטלפון רגע?"
    אדון: "נו יאללה, קח".
    מאנו מהר נכנס לגוגל, כותב הופס, נכנס להופס, במהירות חותך לכתבה של עמיחי, מסמן ספרס ומגיש את הטלפון בחזרה לאדון.
    מאנו: "לא חשוב, אסע באוטובוס.. ביי… תודה.. "
    מתרחק מהאדון.. "גברת, גברת, סליחה?"

  6. מצוין מאנו!
    לגבי 2016 – צריך לזכור שזו הייתה אליפות מול סטף ואיגי מדעדעים ובוגוט שנפצע באמצע. הפאשלה של דריימונד היא דווקא לגמרי עלינו.
    .
    האליפות של ג'ורדן ב-1993 בכלל לא צריכה להתחרות בגדולות ביותר. זה היה די חד צדדי ומופע של איש אחד.
    .
    עם זאת – הקאמבק של יאניס מ2-0 (שוב סליחה גיא וגילרי) וגם הקאמבק של וייד ושאק מ2-0… וכנראה עוד כמה גמרים שהם אפילו לפני זמני – בהחלט ראויים לגמר קצת יותר מספרס-היט.

            1. כן אבל קשה להגיד שזה היה הולך פנימה (אני אישית כבר הייתי שבור מנטלית…)

          1. זה היה אולי כמעט מותח.
            לא הובלתם במאסן המשחקים פעם אחת.
            לא היה שוויון מאז שהיה 0-0. בהקשר הזה אפילו הבלייזרס עונה לפני הרגיש יותר צמוד. גם שם מספר 6 נגמר ביתרון נמוך…

            1. מה הקשר? ממתי שינוי הובלה זה תנאי הכרחי למתח?

            2. לא חייבים שינוי בהובלה. אפשר גם סתם לא לפגר כל הסדרה

            3. לא הבאת לו אוכל עדיין?

            4. הבאתי אבל מיקי שובת רעב לאות הזדהות עם ויקטור וומבניאמה

    1. חחח… חד צדדי…
      נחנקתי באמצע העוגיה.
      ראית את הסדרה או קראת עליה/ראית קטעים ביוטיוב?
      אילולא הקליעה של פקסון היו הולכים למשחק 7.
      ובכלל סדרה עם משחקים מותחים מאוד.
      ממש לא חד צדדי.
      העוגיה נבלעה בשלום.

      1. ראיתי את הסדרה. בלייב.
        אז משחק 6 היה מותחן. ביג דיל. בוא נעשה סדרת כתבות על משחקי גמר מותחים, או משחקי נצחון גמר מותחים. כאן יש קייס.
        .
        בכל מקרה – יודע מה משותף לכל הסדרות שנגמרו 4-2? כולן היו 3-2 באיזשהו שלב ויכלו להגיע למשחק 7.

  7. כתוב יפה ומצחיק, בשורה התחתונה נראה לי שהמצפון קצת הציק…
    מודה ועוזב ירוחם , סליחה אם יצא לי מתנשא 😉

  8. אתה לא מפסיק להמם אותי במקוריות שלך. אני זוכר את הסידרה כה טוב כי אז הייתי אוהד מיאמי שפוט. קראתי את הפוסט לאט ובשלווה ונהניתי מכל משפט.

  9. אין ספק שגמר 2014 הגיע לגמר סדרות הגמר בגלל שנאת לברון כי גמר 2016 שניצח היה גדול יותר גם בגלל שהיה סדרה צמודה של שבעה משחקים ועם חזרה מפיגור 3-1 וגם ובתוספת לכך לברון הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים, היחיד עד כה לעשות זאת.
    וכן עוד לא מעט גברים של שבעה ושישה משחקים קודמים לגמר 2014 שלא ראוי להיות אף לא בין עשרת הגמרים הגדולים ביותר ולא בטוח שבין ה-20.

    1. כמובן גם גמר 2013 שניצח לברון היה גדול מהגמר בשנה שאחריו. אך בשביל זה צריך לא לשנוא את לברון ברמה של ילדים מפגרים.

  10. בכל מקרה ברוס בואן הוא כתם בלתי מחיק על המועדון הזה וזבל אנושי ואנטי ספורט וכך התנהג הורי העברה המכוערת הגסה על נאש ולכן האליפות באותה עונה היא עם כוכבית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט